5
עריכות
על מנת לערוך סיכומים נדרש לפתוח חשבון.
הגורמים לצמיחתן ולגיבושן של התנועות הלאומיות באירופה במאה ה-19.: הבדלים בין גרסאות בדף
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
הגורמים לצמיחתן ולגיבושן של התנועות הלאומיות באירופה במאה ה-19. (הצגת מקור)
גרסה מ־10:17, 14 ביוני 2009
, 14 ביוני 2009אין תקציר עריכה
אין תקציר עריכה |
אין תקציר עריכה |
||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
==רעיונות הנאורות - ביקורת על הסדר הישן== | ==רעיונות הנאורות - ביקורת על הסדר הישן== | ||
במאה ה17 הוקמה תנועה חברתית אינטלקטואלית, תנועת ה'נאורות' (ההשכלה) במערב אירופה אשר העמידה את השאיפה לידע והשכלה כמטרה מרכזית בחייו של האדם. לפי אמונתם, הידע יוביל את האדם לאושר וליעד זה האדם מסוגל להגיע באמצעות בינתו ושכלו. על פיהם, השיקול השכלי-רציונלי נמצא במרכז החיים. | |||
בראש התנועה עמדו שלושה עיקרים שהיוו בסיס לאמונתה וגרמו לצמיחת הלאומיות האירופאית במאה ה19: | |||
-האדם הנבון- האדם קיבל תבונה ובינה מלידתו והוא בעל זכות להחליט למען עצמו ולערער את הסדר הקיים לפי רצונו. האדם נוצר כדי לחשוב ולהשפיע: | |||
"העז לדעת" לדברי עמנואל קנט, הפילוסוף המפורסם. תחת השפעת רעיון זה החלו בני האדם לערער על המלוכה והאצולה, המעמדות בעל זכויות היתר, שדכאו אותם עד כה. | |||
-שיוויון כל בני האנוש- הפתרון למצב העגום בו שרויה האנושות הוא שיוויון זכויות, חברה מוסרית ושווה בה ישרור צדק וחירות, ללא עריצות וניצול. זכות לחיות בחברה כזו מגיעה לכל אדם באשר הוא, ללא הבדלי דת, גזע ומין. חירויות אלה, שנשללו בידי המלכים האבסולוטיים, סופם לפרוץ ולהפוך נחלת כל בני האדם. רעיון זה הופץ על ידי המשכילים הבורגניים בקרב בני העם האנאלפביתים, ונחשף בפני העם. הוא מילא אותם אופטימיות רבה, וגרם להם לרצות לבצע מהפכה. העובדה שמדובר בעקרונות אוניברסליים אפשרה לכל זרם בקרב עמי אירופה לאמץ את ערכי היסוד של ההשכלה. | |||
-העם הוא הריבון- רעיון נוסף של הנאורות טען כי לא המלכים האבסולוטים שנבחרו 'בחסד האל' אמורים לשלוט, אלא נציגי העם שנבחרו על ידיו בדרך דמוקרטית. צורת שלטון זו תמנע דיכוי ועריצות ותעודד את זכויות האדם. גורם זה גרם בהמשך למהפכה הצרפתית ומלחמת העצמאות האמריקנית. | |||
==הנאורות ו"העולם החדש" (אמריקה)== | ==הנאורות ו"העולם החדש" (אמריקה)== | ||
==המהפכה הצרפתית: "רצונו של העם"== | ==המהפכה הצרפתית: "רצונו של העם"== | ||
המהפכה הרצפתית החלה בוורסאי, צרפת, במאי 1789. האצולה והכמורה, מעמדות עליונים שהיו בעלי פטור ממיסים ושלטו ביד חזקה במעמד השלישי, שהיווה מעל 70 אחוזים מהאוכלוסיה, סירבו לדרישות המעמד השלישי כי ההצבעה לא תיערך על פי מעמדות אלא לכל נציג יינתן כל אחד. בעקבות כך הכריזו נציגי המעמד השלישי על הקמת "האסיפה הלאומית", כנציגי האומה הצרפתית כולה. כאשר המלך קרא לצבאו לפזר את אסיפת המעמדות, יצאו המוני העם לרחובות. בואו של הצבא נתפס בעיניהם כמזימת האצולה לפגוע בהם. | |||
ב14 ביולי 1789, יום המהפכה בצרפת הנחגג מדי שנה, תושבי פריז הרסו את מבצר הבסטיליה בסערה, מבצר ענק ליד נהר הסיין ששימש בית הכלא המלכותי של העיר. בעקבות הרס המבצר הפכה האסיפה הלאומית לגוף השלטוני העיקרי בצרפת. | |||
האסיפה הלאומית, ליברלית במהותה, פירסמה באוגוסט את הצהרת זכויות האדם והאזרח, מגילת הזכויות של הרפובליקה הצרפתית המתקוממת. נקבע בה כי כל האזרחים שווים, העם הוא הריבון, ולכל האזרחים יש חופש ביטוי, דעה וקניין. הצהרה זו בטאה את רעיונות הנאורות והפכה אותם לחוקה רשמית. | |||
העם הונהג כעת בידי מעמד הביניים שנראה פוטנציאלי לשלטון דמוקרטי ליברלי. שלטון בורני זה חיסל את המונרכיה האבסולוטית בצרפת, יצר את צבא העם, הפיץ את השימוש בשפה הצרפתית וביסס את הלאומיות בכל רחבי הרפובליקה החדשה. | |||
בשם המרסייז ודגל הטריקולור, ורעיונות "חירות, שוויון, אחווה" יצאו בני העם הצרפתי למלחמה במלוכה המקומית והוציאו את נציגי המשטר הישן- ביניהם המלך לואי השישה עשר ומארי אנטואנט, אשתו- להורג בכיכר המהפכה בגיליוטינה, באמצעות עריפת ראשם. מיד לאחר מכן צבא המהפכה הדף את הגייסות האוסטריים והצרפתיים של המשטר הישן שניסו לחסל את המהפכה. המוני מתנדבים, שרים את שירי המרסייז- שיר פטריוטי שהפך בהמשך להמנון צרפת- השמידו את הצבאות המלוכניים והתקדמו לתוך בלגיה וחבל הריין... | |||
==כיבושי נפוליון והתעוררות הלאומיות ברחבי אירופה== | ==כיבושי נפוליון והתעוררות הלאומיות ברחבי אירופה== | ||
ב1799, עשר שנים לאחר פרוץ המהפכה הצרפתית, עלה לשלטון בצרפת נפוליאון בונפרטה. | |||
נפוליאון פתח בשורה של תיקונים חושבים בחוקת צרפת, והוציא לאור את קוד נפוליאון- חקיקת עקרונות המהפכה הצרפתית כביטוי לזכויות האדם והאזרח, חקיקה שהדגישה את זכויות כל בני האדם באשר הם, שיוויון לגאלי, חופש אישי, חופש כלכלי וחופש דתי. | |||
ב1804 נפוליאון הכריז על עצמו 'קיסר הצרפתים' והצהיר כי מטרתו היא להפיץ בכל רחבי אירופה את רעיונות המהפכה הצרפתית ולשחרר את עמי אירופה מעול עריצות המשטרים המלוכניים הישנים. במשך חמש עשרה שנים, עד 1815, נכבשו חלקים גדולים מאירופה תחת חסותם של נפוליאון וצרפת. | |||
אמנם, יעדו של נפוליאון היה לגרום להתעוררות לאומית כנגד השלטונות האבסולוטיים באירופה, אך הוא עצמו התנהג ככזה במדינות שהוא 'שחרר': הכתיר את בני משפחתו לשליטי אירופה, והכריח את בני העמים הכבושים להתגייס לצבאו, לציית לחוקיו ולשלם מיסים אימפריאליים לארצו. | |||
עם הפצת הרעיונות ברחבי אירופה, נפוליאון למעשה גרם לעמים הכבושים להתקומם כנגד שלטונו העריץ, התנגדות זו הובילה להתעוררות לאומית של העמים הכבושים. הצבא שיצא להילחם בנפוליאון ראה עצמו כצבא לאומי. | |||
עמי אירופה אמצו את הדגם הצרפתי של פטריוטיות ומלחמה בדיכוי, והשתמשו ברעיונות אלה כנגד צרפת עצמה. כך כיבושי נפוליאון תרמו להפצת רעיונות המהפכה והרעיון הלאומי בכל רחבי אירופה. | |||
==התקוממויות 1830 והזרם הרומנטי== | ==התקוממויות 1830 והזרם הרומנטי== | ||
=="אביב העמים" - מהפכות 1848== | =="אביב העמים" - מהפכות 1848== | ||
[[קטגוריה:היסטוריה א']] | [[קטגוריה:היסטוריה א']] | ||