מלחמת העולם השנייה-סיכום המלחמה וקרבות מפנה: הבדלים בין גרסאות בדף

המלחמה נפתחה עם ההתקפה הגרמנית על פולין ב-1.9.1939. היא נמשכה שש שנים והסתיימה עם כניעתה של יפן ב-10.8.1945. היא הייתה מלחמה טוטלית במלוא מובן המילה. כמעט כל מדינות העולם ,57 במספר, השתתפו בה, היא התפרסה על פני כל העולם והתנהלה ביבשה, בים, ובאוויר, ובכל השיטות והאמצעים המוכרים. מספר האבדות בנפש שנגרמו לצבאות היריבים עלה על 15 מיליון איש. האבדות בנפש של האוכלוסייה האזרחית היו כ-20 מיליון איש - ביניהם שישה מיליון יהודים.               

                                                                              

'''במהלכה של המלחמה היו תנודות רבות, אך ניתך להבחין ב 4 שלבים עיקריים:  '''  

*'''נמשך מספטמבר 1939 עד יוני 1940 –''' מצליח הצד התוקף לנצל את הכנותיו המוקדמות ואת יסוד ההפתעה. בשלב זה השתלטה גרמניה על מרביתה של אירופה המערבית ואילצה את אנגליה לסגת מיבשת אירופה ולהיערך לקרב על חייה.

* '''נמשך מאוקטובר 1942 עד 10 לאוגוסט 1945 –''' שלב זה מתחיל עם המפנה שחל  בקרב "אל-עלמיין". לאחר שורה של קרבות מכריעים נוטה כף המאזניים לצד בעלות הברית, עד לניצחון הסופי, עם כניעתן ללא תנאי של איטליה, גרמניה ויפן.  

הצדדים הלוחמים התארגנו על בסיס המדיניות אותה נקטו המעצמות בשנות ה-30. מצד אחד אנו מוצאים את גרמניה, איטליה ויפן, אשר כרתו ביניהן ברית על רקע המדיניות התוקפנית (מדינות אלה נפגעו במלה"ע ה-1 והרגישו שהן לא קיבלו מהמלחמה את מה שקיוו לו). מולן עמדו המדינות המכונות בעלות הברית: בראשן עמדו בריטניה וצרפת, שהובילו בשנות ה-30 את מדיניות הפייסנות והבינו מאוחר מדי שזאת הייתה טעות. ביוני 1941 הצטרפה אליהם בריה"מ, כאשר גרמניה הפרה את הסכם ריבנטרופ-מולוטוב, ובדצמבר 1941 הצטרפה ארה"ב למלחמה בעקבות הפלישה היפנית על פרל הרבור. גרמניה, איטליה ויפן נקראו מדינות הציר, על שם הברית שנכרתה בין מוסוליני להיטלר בשם ציר רומא-ברלין. הצד השני נקרא בעלות הברית: בריטניה, צרפת, בריה"מ, ארה"ב.

ב-1 בספטמבר חוצים מיליון וחצי חיילים גרמניים את הגבול הפולני ללא הכרזת מלחמה, הכניסה מלווה בהתקפה מהאוויר. בריטניה וצרפת הציגו אולטימאטום בפני היטלר לעצור את הפלישה ולסגת מפולין אחרת יממשו את התחייבותם לפולין, האולטימאטום לא נענה וב-3 בספטמבר הכריזו בריטניה וצרפת מלחמה על גרמניה וכך החלה למעשה מלחמת העולם השנייה.<br/>  

בשעה שגרמניה השתלטה על פולין, בריטניה וצרפת גילו התאפקות מוזרה של חוסר פעילות בחזית המערב, מצב זה של חוסר פעילות בחזית המערב נקרא "המלחמה המדומה" והוא נמשך יותר מחצי שנה והגרמנים מנצלים זאת להמשך הקרבות. לאחר כיבוש פולין, היעד הבא של היטלר היה להשתלט על החופים המערביים של אירופה. דנמרק נכנעת לכיבוש הגרמני והופכת לפרוטקטורט לדוגמא, משום שהדנים נחשבו מהגזע הארי, המלך וממשלתו נשארו על כנם בדנמרק ועד 1943 הגרמנים נמנעים מלהתערב בעיניינים הפנימיים של דנמרק. לאחר מכן היטלר פונה לנורבגיה שכיבושה הושג באמצעות שיתוף הפעולה של קוויזלינג, משתף פעולה נורבגי שהפך לשליט בובה ושמו הפך לשם נרדף לבוגד.<br/>

בבריטניה מתחלף ראש הממשלה צ'מברלין בעקבות הכישלון בנורבגיה והמלך ממנה את צ'רצ'יל לראש הממשלה. לאחר נפילת נורבגיה הגרמנים ממהרים לקראת חיסול צרפת, הם נמנעים מלהיכנס דרך קו מז'ינו, הם עוקפים אותו באמצעות מדינות השפלה (הולנד ובלגיה), הולנד נופלת לאחר 4 ימים של התקפות מסיביות מהאוויר בשיתוף פעולה של בוגדים הולנדים, המלכה ההולנדית וממשלתה נמלטו לאנגליה ובמקומה מונה מושל נאצי שעמד בראש השלטון בהולנד.<br/>

3. היטלר כנראה התכוון לאחר כיבוש צרפת להציע שלום לבריטניה ועשה מעין מחווה כלפי הבריטים.<br/>

צרפת נופלת במהירות מדהימה בידי גרמניה. לאחר שהממשלה מתפטרת, ראש ממשלה חדש בשם לאוול מקבל את השליטה על צרפת ולצידו יעמוד הגנרל פטן שהיה בן 84 גיבור מלחמת העולם הראשונה, הם פנו לגרמנים בבקשה לחתום על שביתת נשק. על פי ההסכם, צרפת מתחלקת, כל צפון המדינה כולל העיר פריז תחת שליטה ישירה של גרמניה ואילו בחלקה הדרומי תקום מדינת חסות שבירתה תהיה העיר וישי ועל שמה גם תיקרא מדינת החסות. הממשל שיתף פעולה עם הגרמנים, ושטחי האימפריה הצרפתית גם הם הפכו לשטחי וישי שהפכו גם הם הפכו למשתפי פעולה עם גרמניה. מעטים הצליחו להימלט מצרפת והצטרפו לגנרל דה גול שישב בלונדון והקים את "צבא צרפת החופשית".<br/>  

כניעת צרפת סימלה את החיסול הסופי של הסדר האירופאי שנקבע בחוזה ורסאי. הייתה זו שעתו הגדולה של היטלר, כל המעצמות באירופה חוץ מבריטניה היו נתונות תחת שלטונו או בברית איתו והיה נדמה להיטלר ולעולם ששום כוח לא יוכל לעמוד מול מלחמת הבזק של מכונת המלחמה הגרמנית.<br/>

===השלב הרביעי - הדרך לניצחון 1942 עד 1945===