על מנת לערוך סיכומים נדרש לפתוח חשבון.
מאורעות תרפ"א ותרפ"ט : הסיבות לפרוץ המאורעות והשפעותיהם על היחסים בין יהודים, ערבים ובריטים.
מאורעות תרפ"א (מאי 1921)
מאורעות תרפ"א החלו בעיר יפו, עיר מעורבת של ערבים ויהודים. ערביי יפו בסיוע כפריים ערביים מהסביבה, החלו לתקוף שכונות הגובלות ביפו. ההמון יידה אבנים הכה, שדד חנויות והתקיף את בית העולים שלגביו היווה "סמל לעלייה היהודית" השנואה. הפרעות נמשכו שלושה ימים, נרצחו 43, נפצעו 140, בין הנרצחים במקווה ישראל היה גם ברנר.
לאחר שהמהומות ביפו שקטו, התחילה התנפלות מאורגנת על המושבות העבריות ביהודה ושומרון. הערבים התנפלו על רחובות, פ"ת, כפר-סבא וחדרה.
גורמים:
- הסתה פרועה של הערבים כנגד היהודים שבאה בעקבות ההתעוררות הלאומית הערבית ועל רקע העוינות הלאומנית של הערבים, תוך דרישה לבטל את "הצהרת בלפור".
- הקמת שלטון בריטי אזרחי שבראשו נציב עליון יהודי. הערבים חששו שהוא יהיה פרו יהודי, מצד שני מדיניותו המאוזנת והגישה הפרו ערבית של הפקידים הבריטים עודדו את הערבים.
- ביקורו של צ'רצ'יל שר המושבות הבריטי באזור משפיע על הערבים ואלו החלו לעורר מהומות והפגנות עם ביקורו ולאחר עזיבתו את האזור. ביקורו באזור ע"ר מהומות של הערבים כנגד השלטון הבריטי במרץ 1921. סרובו של צ'רציל מצד אחד להיענות לדרישות "הועד הפועל הערבי" לבטל את "הצהרת בלפור", להפסיק את העלייה היהודית (השלישית) ולא להפריד את א"י משאר מדינות ערב, ומצד שני הסכמה בדבר הקמת "בית לאומי" יהודי בעבר הירדן המערבי והסכמה להמשך העלייה תוך התניה בכושר הקליטה הכלכלי של הארץ הביאו להפגנות ולמהומות בעודו בארץ, עם צאתו גברו המהומות. כחודש לאחר נסיעתו פרצו מאורעות תרפ"א. בעקבות המאורעות הוחלט לבסס את כוח "ההגנה" שיהיה ארצי, עממי, דמוקרטי ומחתרתי.
- תהלוכת יהודים קומוניסטים ביפו ב- 1 במאי הכעיסה את ערביי יפו, זו הייתה העילה לפרוץ המאורעות.
השפעת המאורעות על מרקם היחסים בין יהודים ערבים בריטים:
ערבים-יהודים :
חרם ערבי - הערבים ביפו הטילו חרם כלכלי על היהודים, ספנים ערבים סירבו להוריד עולים מספינות בנמל יפו והדבר גרם לשיתוק זמני של העלייה השלישית. כתגובה הישוב היהודי ניסה לפתח את המשק היהודי ע"מ ליצור אי תלות במשק הערבי. יהודים החלו להעתיק את מגוריהם ועסקיהם מיפו לת"א.
בריטים - יהודים:
- פרוק "הגדוד העברי" – המאורעות היוו אמתלא (סיבה) לבריטים לפרק את "הגדוד העברי" על שפעל בניגוד לפקודות הבריטיות. פירוקו היווה מהלך לטובת הערבים.
- הרברט סמואל, הנציב העליון, הודיע על הפסקה זמנית של העלייה היהודית, עד אשר יבחנו השלטונות מחדש את המצב.
- התגבשות מדיניות בריטית חדשה בשאלת א"י, נשלחה ועדת חקירה בריטית ("ועדת הייקראפט") שבעקבותיה יצא "הספר הלבן" הראשון (של צ'רציל). בספר הונחה תשתית למדיניות הנסיגה הבריטית "מהצהרת בלפור". הבריטים העדיפו לשתף פעולה עם הערבים ולא עם היהודים, הבריטים הבינו שכדי לשמור על סדר ושקט בא"י יש להרגיע את הערבים ולשכנעם שהבית הלאומי היהודי לא יפגע בזכויותיהם.
בריטים - ערבים:
מצד אחד הצבא הבריטי החל לנקוט בפעולות עונשין נגד כפרים שמהם יצאו הפורעים, ומצד שני ניסה הרברט סמואל לפייס את הערבים ע"י הפסקת העלייה היהודית לחודש.
מאורעות תרפ"ט 1929
במאורעות תרפ"ט הותקפו עשרות ישובים, במאורעות אלו נהרגו 133 יהודים ונפצעו יותר מ- 300. רוב הקורבנות היו בני "הישוב הישן", כמחציתם נרצחו בחברון. רכוש יהודי רב ירד לטמיון.
הגורמים למאורעות תרפ"ט :
- התחזקות התנועה הלאומית הערבית והנהגתה בראשות חאג' אמין אל חוסייני – המופתי של ירושלים וראש "המועצה המוסלמית העליונה" (פיקח על "הווקף" – רכוש שהוקדש למטרות דתיות, אחראי על מינוי שופטים ודיינים מוסלמים), הוא שיתף פעולה עם "הוועד הערבי העליון" נגד הציונות, גרם לתסיסה דתית בקרב המוסלמים נגד היהודים לשם חיזוק מעמדו כ"מופתי".
- קבלת תמיכה ממדינות ערב שראו בציונות כמאיימת על המקומות המקודשים לאיסלאם (הר הבית, מסגד אל-אקצה ועוד) ומשום שא"י הפכה לשאלה כלל ערבית מוסלמית.
- "סכסוך הכותל" 1928 – הסתה למלחמת קודש (ג'יהד), התגרות ביהודים, הפרעות לתפילת היהודים ואיסור הבאת תשמישי קדושה וספסלים לכותל.
- מדיניותו הפרו ערבית של ג'ון צ'נסלור הנציב הבריטי השלישי בארץ. זה התנגד ל"הצהרת בלפור" אשר לדעתו מזיקה לאינטרסים הבריטים במזה"ת.
- הערבים דרשו הקמת "מועצה מחוקקת" (בארץ היו אותה עת מיליון ערבים מול 150 אלף יהודים).
- היעדרות מפקדי משטרה ופקידים בכירים בריטים מהארץ לרגל חופשה בבריטניה והיעדרותם של מנהיגים ציוניים מהארץ לאור השתתפותם בכינוס קונגרס ציוני בחו"ל.
השפעת מאורעות תרפ"ט על מרקם היחסים בין יהודים ערבים בריטים:
ערבים-יהודים:
כתוצאה מהמאורעות הייתה התרחקות נוספת של שני העמים זה מזה. בירושלים עזבו סוחרים יהודים את שוקי העיר העתיקה, ביפו העתיקו סוחרים את חנויותיהם לת"א. מכאן ואילך הייתה המגמה היהודית להתרכז ביישובים בעלי רוב יהודי. קהילות יהודיות קטנות (בית-שאן, ג'נין, טול כרם, עזה ועוד נעזבו) נעזבו, כמו כן נעזבו ישובים קטנים (רמת- רחל, מוצא, באר-טוביה ועוד).
מעמדו של חאג' אמין אל חוסייני – המופתי אשר הופך למנהיג המוכר של ערביי א"י, התחזק.
ערבים רבים הצטרפו לתנועה הלאומית הפלשתינאית, שהלכה והתחזקה והגבירה את תביעותיה. כן ניתן להצביע על חיזוק הקשר בין ערביי א"י וערביי הארצות הערביות השכנות.
יהודים - בריטים:
הבריטים פרסמו בעקבות מאורעות תרפ"ט את "הספר הלבן השני" ע"ב מסקנות ועדת החקירה-"ועדת שאו". הספר הלבן השני נועד להקפיא את היישוב היהודי בארץ ע"י הפסקת גידולו הן בנפש והן בקרקעות, ולהשאירו תלוי בחסדי השלטון הבריטי.