"תרנגול כפרות"- אלי עמיר

תקציר:

המאמר דן ביצירה "תרנגול כפרות" מההיבטים הבאים:

1. תמצית העלילה.
2. שם היצירה - מקור שם הספר הוא במנהג עדות ישראל לקיים בערב יום כיפור טקס שבו מניפים תרנגול כפרות מעל לראש, שישמש כפרה וחליפה לחוטאים, כדי שלא יומתו.
טקס זה הוא גלגול של פולחן קדום שבו השתמשו באיל זכר כדי לעשות כפרה. את השם "תרנגול כפרות" העניק המספר לרומן גם כדי לאזכר את המנהג ואת חריגותו של נורי ממנו וגם כדי לציין שדור העולים הראשון מהווה בעצמו מעין "כפרת עוונות" וסובל בעבור הדורות הבאים.
3. היצירה כרומן התחנכות - נורי הוא נער מתבגר הנעקר פעמיים ממקומו.
העקרויות אילו מזעזעות את חייו, ומזרזות את תהליכי ההתבגרות הטבעיים לגילו. הוא עובר שינויים רבים, כגון: המפגש עם החיים החילוניים, הקשר הראשון עם נערה, מתחים חברתיים ועוד.
4. דמויות המשנה - דמויות המשנה ביצירה כוללות את בני גילו וחבורתו של נורי, את הבנות, בני הקיבוץ ודמויות הבוגרים.
5. מסורת ומשבר - ניתן להדגים את המשבר העובר על הוריו של נורי כדמויות מפתח המובילות רעיון זה ברומן.
המעבר לארץ ישראל היה כרוך בגדיעת השורשיות ובניתוק מהמרקם החברתי של הקהילה בבגדד.
אביו של נורי מאפיין את השבר הנפשי, הכלכלי והמעמדי שעברו כל יהודי המזרח בהגיעם לארץ. בעיצובו מבקש סמי מיכאל להציב יד ושם לבן דור המעבר שעבר קשיים בקליטה.

תרנגול כפרות - המנהג והקשר בינו לשם הספר:

תקציר:

מקור מנהג הכפרות הוא בתורה, אלא ששם מופיעות עזים ולא תרגול.
בזמנים מאוחרים יותר נעשה שימוש בעופות כדי לעשות כפרה לאנשים בערב יום הכיפורים.
ניתן לפרש את שם היצירה סביב הכפרות בכמה אופנים, כגון: היותו של נורי הקורבן של חבריו, היותם של בני חברת הנוער הקורבן של ההורים, וכד'.

המאמר מנתח את הרומן מההיבטים הבאים:

1. תאור מהלך העלילה.
2. הבעיות הנחשפות בעלילה - ביצירה מועלות בעיות של עקירה פיזית וחברתית ובעיות שבהסתגלות לתביעותיה של החברה הקיבוצית להטמע בעולם החדש ולוותר על העולם הישן.
הצעירים נקרעים בין שני קצוות אילו. בעיה נוספת היא גילוי הפער בין החזון לבין המציאות. האידאה השוויונית בקיבוץ לא מוגשמת בפועל.
3. מבנה הסיפור ונקודת התצפית - זהו רומן אוטוביוגרפי המתאר שלוש שנים בחייו של מספר עד. המספר הוא הדמות המרכזית אך למרות זאת מהימנותו אינה נפגעת. הדברים נכתבים כשהמספר כבר מבוגר הסיפור בנוי מפרקים שכל אחד מהם מעלה התמודדות במישור אחר. הפרקים קשורים זה לזה בהקשרים פנימיים וכרונולוגים, ולא בהכרח בקשרים סיבתיים.

4. הגיבורים - הספר מעלה גלריה של אנשים המאשרים את חוויית הקליטה, כל אחד ע"פ דרכו. אפיונם הוא בעיקר עקיף, התנהגותם מצביעה על דרך היקלטותם.
5. משמעות הכותרת - בנוסף למשמעותו הריאלית של תרנגול כפרות, יש לו גם משמעות סמלית: בדחיית המתנה, דוחה המשפחה את עולמו האחר של בנם, את הקיבוץ. דחייה זו היא כהטחת אשמה בממסד האטום.
6. תאורי הטבע - נופי העמק והקיבוץ היפים מקנים מלאות ריאלית לעלילה. הם מבטאים את הניגוד לנוף המעברה ומאשרים את הקיטוב בין שני העולמות.
הנוף גם משמש כאמצעי אמנותי אנלוגי לאווירת ההתבגרות של הבנים.

דמותו של נורי:

תקציר:

דמותו של נורי מאופיינת על רקע החברה של המעברה, החברה של הקיבוץ וחברת המחנה באחוזה, באמצעות זכרונותיו, הקונפליקטים שלו ויחס האחרים אליו. הסיפור מסופר בגוף ראשון מנקודת מבטו של נורי, עובדה הכופה על הקורא התעניינות בדמותו של נורי.

נורי נמצא בשלב של מעבר בחייו, גם פיזי וגם רגשי. הוא שייך לשני עולמות. הוא מנסה להסתגל ולהתערות בחברה בקיבוץ, אך גם אינו מוותר על שורשיו בהם הוא גאה. הוא רוכש לעצמו מעמד מיוחד בקבוצה ובעיניה של סוניה.
בפרק הסיום מובלטת הבעייתיות של נורי.
עולמו של נורי מרוחק מעולמם של הוריו, למרות הפיוס החיצוני ביניהם.

בספר דמויות משנה רבות התורמות להבנת דמותו של נורי ולהארת צדדים שונים באישיותו.

נורי בתחילת העלילה הוא "ילד", אך הוא נאלץ להתבגר במהירות במסגרת מלחמת ההישרדות האכזרית במחנה המעבר.
הוא לומד לחיות מחוץ לבית הוריו ולהתגבר על משברים.
הוא יוצר קשרים מיוחדים גם עם מבוגרים שאישורם חשוב לו יותר מאישורם של חבריו לקבוצה.
הוא מבין את הצורך להיטמע בחברה הקיבוצית.
הכרה זו יחד עם נטייתו הטבעית למרוד בכל מסגרת של לחץ חברתי או ממסדי הן המבליטות את נורי כמנהיג בקרב חבריו.

נכונותו הגדולה להיטמע בקרב החברה הקיבוצית נובעת מהתחושה ששרף את כל הגשרים.
המציאות לה הורגל מעירק השתנתה. דמות האב בזכרונותיו של נורי שונה מדמותו בהווה.
בראייה החברתית המעמדית העירקית הנפילה היא קשה במיוחד. חלק מרצונו של נורי לשוב בעתות משבר לעירק, לילדותו - נובע מהרצון להשיב לאב את מלוכתו האבודה, את כבודו ואת הפטריארכליות המסורתית שלו.

נורי מנסה להידמות ל"אזוריים" ולכן מנסה לחקות אותם בכל תחום.
הוא עובד את העבודה המלוכלכת ביותר, מסגל את אוזנו למוזיקה המערבית, אך אין הוא הופך לעולם לחלק מחברתם. נסיונותיו להיטמע מרחיקים אותו מתרבות המוצא שלו ומקרבים אותו רק חלקית לתרבות היעד.
נורי הופך ליצור כלאיים וגוברת בו תחושת הניתוק. הוא בעל ראייה סטריאוטיפית של ה"אזוריים": בעוד שהבנים נראים לו חסונים וחזקים, הבנות נראות כשזופות ובלונדיניות. רושם זה נותר על כנו זמן רב.

לנורי מערכת יחסים מורכבת עם סוניה. יש ביניהם קירבה ריגשית למרות העימותים החריפים ביניהם. בסיום העלילה בורח נורי מסוניה כשהוא מחליט לחזור למעברה.
בסופו של דבר הוא שורף גשרים, אך לא עם המעברה, אלא עם הקיבוץ.

ניתוח העלילה:

תקציר:

1. המאמר מנתח את עלילת היצירה על-פי חלוקה לפרקים. לכל פרק יש שם משמעותי המתמקד באספקט מרכזי שבאותו פרק. רוב הפרקים מתרחשים בקיבוץ ומיעוטם במעברה, אבל המעברה נוכחת כרקע בכל פרקי הספר. היא מתוארת בזכרונות, באסוסיאציות, בתודעתם של הגיבורים ובדבריהם. הפרקים הם מעין אפיזודות אך הם מתלכדים לעלילה אחת.
הזמן הוא תקופת שהותם בקיבוץ כשמשולבים גם זכרונות מהעבר.
האופי האפיזודלי של הספר מדגיש את הצד התאורי שבו.
הדיאלוגים תורמים רבות לאפיון הדמויות ועולמן. לכל דמות סגנון דיבור המאפיין אותה.

2. הקונפליקטים - הקונפליקט בין המעברה לבין הקיבוץ הוא עימות בין הווייה גלותית לבין הווייה ארצישראלית. החברה בקיבוץ מעוניינת לקלוט את הצעירים אך בעיניה קליטה פרושה גם שינויים ובנייתם מחדש.
העולים, הקרועים בין שני עולמות, מתנגדים פעמים רבות לשינויים הללו.

3. מקום - למקום נודעת חשיבות מרכזית ברומן, אפילו יותר מאשר לזמן.
המקום הוא בעיקר הקיבוץ, אך גם למעברה ולפרקי הזכרונות מבגדד יש משמעות רבה.