על מנת לערוך סיכומים נדרש לפתוח חשבון.

תולדות ארצות הברית: הבדלים בין גרסאות בדף

מתוך סיכומונה, אתר הסיכומים החופשי.
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
אין תקציר עריכה
 
אין תקציר עריכה
שורה 1: שורה 1:
{{תיבה ירוקה|כותרת = מלחמת העצמאות|תוכן=
====הקמת ארה"ב – צמיחת האומה האמריקנית ועיצובה:====
א. [[סיבות להגירה לאמריקה הצפונית, מאפייני המהגרים, מושבות הצפון, המרכז והדרום ומאפייניהן]]
ב. [[תהליכי אמריקניזציה שעברו על המהגרים בארה"ב: כור ההיתוך, טמיעה ופלורליזם תרבותי]]
ג. [[תפיסת הספר ועיצוב החברה האמריקנית על פ' ג' טרנר, והביקורת כלפי תורתו]]


1. הקמת ארה"ב – צמיחת האומה האמריקנית ועיצובה:
==== עקרונות היסוד של הדמוקרטיה האמריקנית ומבנה המשטר:====
א. סיבות להגירה לאמריקה הצפונית, מאפייני המהגרים, מושבות הצפון, המרכז והדרום ומאפייניהן.
א. [[הכרזת העצמאות והחוקה האמריקנית]]
ב. תהליכי אמריקניזציה שעברו על המהגרים בארה"ב: כור ההיתוך, טמיעה ופלורליזם תרבותי.
ב. [[מוסדות השלטון הפדראלי ודרכי פעולתם בהתאם לחוקה]]
ג. תפיסת הספר ועיצוב החברה האמריקנית על פ' ג' טרנר, והביקורת כלפי תורתו.


2. עקרונות היסוד של הדמוקרטיה האמריקנית ומבנה המשטר:
==== מוקדי הכוח המשפיעים על הממשל הפדראלי והמקומי:====
א. הכרזת העצמאות והחוקה האמריקנית.
א. [[קהילת ההון והתעשייה]]
ב. מוסדות השלטון הפדראלי ודרכי פעולתם בהתאם לחוקה.
ב. [[קבוצות לחץ חברתיות]]
ג. [[המפלגות]]
ד. [[תקשורת ודעת הקהל]]


3. מוקדי הכוח המשפיעים על הממשל הפדראלי והמקומי:
==== הדמוקרטיה האמריקנית במבחן הזמן – משברים ודרכי התמודדות:====
א. קהילת ההון והתעשייה.
א. [[גורמי יסוד למלחמת האזרחים ודרכי השיקום החוקתיים, הכלכליים והחברתיים]]
ב. קבוצות לחץ חברתיות.
ב. [[מאבק השחורים למען שוויון זכויות במאה ה- 20]]
ג. המפלגות.
ג. [[פרשת ווטרגייט]]
ד. תקשורת ודעת הקהל.


4. הדמוקרטיה האמריקנית במבחן הזמן – משברים ודרכי התמודדות:
==== הקפיטליזם האמריקני מסוף המאה ה-19:====
א. גורמי יסוד למלחמת האזרחים ודרכי השיקום החוקתיים, הכלכליים והחברתיים.
א. [[מאפייני הקפיטליזם, גילוייו והשלכותיו הכלכליות, החברתיות והפוליטיות משלהי המאה ה-19 ועד למלחמת העולם הראשונה, התנועה הפרוגרסיבית ותיקוניה]]
ב. מאבק השחורים למען שוויון זכויות במאה ה- 20.
ב. [["השיבה לנורמאליות" בשנות ה-20 והמשבר הכלכלי הגדול]]
ג. פרשת ווטרגייט.
ג. [[ה"ניו דיל" – מטרות, דרכי יישום, הערכה ביקורתית: "הניו דיל" – המשך או מהפכה?]]
ד. [[ארה"ב כ'חברת שפע' – בעיות ודרכי התמודדות]]


5. הקפיטליזם האמריקני מסוף המאה ה-19:
==== מדיניות החוץ של ארה"ב עד תום מלחמת העולם השנייה:====
א. מאפייני הקפיטליזם, גילוייו והשלכותיו הכלכליות, החברתיות והפוליטיות משלהי המאה ה-19 ועד למלחמת העולם הראשונה, התנועה הפרוגרסיבית ותיקוניה.
א. [[התפיסה הבדלנית על פי תפיסותיהם של ג' וושינגטון וג' מונרו]]
ב. "השיבה לנורמאליות" בשנות ה-20 והמשבר הכלכלי הגדול.
ב. [[האימפריאליזם האמריקני בשלהי המאה ה-19 ותחילת המאה ה-20. גורמים וגילויים מרכזיים]]
ג. ה"ניו דיל" – מטרות, דרכי יישום, הערכה ביקורתית: "הניו דיל" – המשך או מהפכה?
ג. [[מבדלנות למעורבות: גורמי ההצטרפות של ארה"ב למלחמת העולם הראשונה, חזון ההסדר העולמי החדש של ווילסון בוועידת השלום בפריז]]
ד. ארה"ב כ'חברת שפע' – בעיות ודרכי התמודדות.
ד. [[מגמות מרכזיות במדיניות החוץ של ארה"ב בין שתי מלחמות העולם]]
ה. [[מבדלנות למעורבות: גורמי הצטרפות ארה"ב למלחמת העולם השנייה]]


6. מדיניות החוץ של ארה"ב עד תום מלחמת העולם השנייה:
==== ארה"ב כמעצמת על במחצית השנייה של המאה ה-20:====
א. התפיסה הבדלנית על פי תפיסותיהם של ג' וושינגטון וג' מונרו.
א. [[קץ הבדלנות האמריקנית בעידן המלחמה הקרה והאמצעים שנקטה ארה"ב כדי לבלום את התפשטות הקומוניזם באירופה (דוקטרינת טרומן, תוכנית מרשל, משבר ברלין והקמת נאט"ו)]]
ב. האימפריאליזם האמריקני בשלהי המאה ה-19 ותחילת המאה ה-20. גורמים וגילויים מרכזיים.
ב. [[הניסיונות של ארה"ב לבלום את ההתפשטות הקומוניסטית ביבשת אסיה וביבשת אמריקה (קוריאה, קובה, ויטנאם)]]
ג. מבדלנות למעורבות: גורמי ההצטרפות של ארה"ב למלחמת העולם הראשונה, חזון ההסדר העולמי החדש של ווילסון בוועידת השלום בפריז.
ג. [[ממרוץ חימוש גרעני ל'דטנט': השינויים בתפיסת המעורבות האמריקאית]]
ד. מגמות מרכזיות במדיניות החוץ של ארה"ב בין שתי מלחמות העולם.
}}
ה. מבדלנות למעורבות: גורמי הצטרפות ארה"ב למלחמת העולם השנייה.
__NOTOC__
 
7. ארה"ב כמעצמת על במחצית השנייה של המאה ה-20:
א. קץ הבדלנות האמריקנית בעידן המלחמה הקרה והאמצעים שנקטה ארה"ב כדי לבלום את התפשטות הקומוניזם באירופה (דוקטרינת טרומן, תוכנית מרשל, משבר ברלין והקמת נאט"ו).
ב. הניסיונות של ארה"ב לבלום את ההתפשטות הקומוניסטית ביבשת אסיה וביבשת אמריקה (קוריאה, קובה, ויטנאם).
ג. ממרוץ חימוש גרעני ל'דטנט': השינויים בתפיסת המעורבות האמריקאית.

גרסה מ־20:26, 18 באוקטובר 2006

מלחמת העצמאות

הקמת ארה"ב – צמיחת האומה האמריקנית ועיצובה:

א. סיבות להגירה לאמריקה הצפונית, מאפייני המהגרים, מושבות הצפון, המרכז והדרום ומאפייניהן ב. תהליכי אמריקניזציה שעברו על המהגרים בארה"ב: כור ההיתוך, טמיעה ופלורליזם תרבותי ג. תפיסת הספר ועיצוב החברה האמריקנית על פ' ג' טרנר, והביקורת כלפי תורתו

עקרונות היסוד של הדמוקרטיה האמריקנית ומבנה המשטר:

א. הכרזת העצמאות והחוקה האמריקנית ב. מוסדות השלטון הפדראלי ודרכי פעולתם בהתאם לחוקה

מוקדי הכוח המשפיעים על הממשל הפדראלי והמקומי:

א. קהילת ההון והתעשייה ב. קבוצות לחץ חברתיות ג. המפלגות ד. תקשורת ודעת הקהל

הדמוקרטיה האמריקנית במבחן הזמן – משברים ודרכי התמודדות:

א. גורמי יסוד למלחמת האזרחים ודרכי השיקום החוקתיים, הכלכליים והחברתיים ב. מאבק השחורים למען שוויון זכויות במאה ה- 20 ג. פרשת ווטרגייט

הקפיטליזם האמריקני מסוף המאה ה-19:

א. מאפייני הקפיטליזם, גילוייו והשלכותיו הכלכליות, החברתיות והפוליטיות משלהי המאה ה-19 ועד למלחמת העולם הראשונה, התנועה הפרוגרסיבית ותיקוניה ב. "השיבה לנורמאליות" בשנות ה-20 והמשבר הכלכלי הגדול ג. ה"ניו דיל" – מטרות, דרכי יישום, הערכה ביקורתית: "הניו דיל" – המשך או מהפכה? ד. ארה"ב כ'חברת שפע' – בעיות ודרכי התמודדות

מדיניות החוץ של ארה"ב עד תום מלחמת העולם השנייה:

א. התפיסה הבדלנית על פי תפיסותיהם של ג' וושינגטון וג' מונרו ב. האימפריאליזם האמריקני בשלהי המאה ה-19 ותחילת המאה ה-20. גורמים וגילויים מרכזיים ג. מבדלנות למעורבות: גורמי ההצטרפות של ארה"ב למלחמת העולם הראשונה, חזון ההסדר העולמי החדש של ווילסון בוועידת השלום בפריז ד. מגמות מרכזיות במדיניות החוץ של ארה"ב בין שתי מלחמות העולם ה. מבדלנות למעורבות: גורמי הצטרפות ארה"ב למלחמת העולם השנייה

ארה"ב כמעצמת על במחצית השנייה של המאה ה-20:

א. [[קץ הבדלנות האמריקנית בעידן המלחמה הקרה והאמצעים שנקטה ארה"ב כדי לבלום את התפשטות הקומוניזם באירופה (דוקטרינת טרומן, תוכנית מרשל, משבר ברלין והקמת נאט"ו)]] ב. הניסיונות של ארה"ב לבלום את ההתפשטות הקומוניסטית ביבשת אסיה וביבשת אמריקה (קוריאה, קובה, ויטנאם) ג. ממרוץ חימוש גרעני ל'דטנט': השינויים בתפיסת המעורבות האמריקאית