תהליכי שינוי באירופה ובעולם היהודי עד מלחה"ע ה- 1/ "עידן של שינויים"

תקציר - יחידת מבוא - ישראל והעמים בשנים 1870 –1920:

פרק ראשון - תהליכי שינוי באירופה ובעולם היהודי עד מלחה"ע ה- 1/ "עידן של שינויים"

1 . מאפייני התקופה בשנים 1870 – 1920 1) בשנים אלה בארצות אירופה ואמריקה, יש שינויים רבים בתחומי המדע הרפואה והטכנולוגיה, בהיקף גדול ובפרק זמן קצר. המדע הפך לנחלתם של רבים, ואלפי סטודנטים ומורים עסקו בניסוים מדעיים בכל התחומים. 2) שינויים אלה שינו בצורה משמעותית, את חיי הפרט, המשפחה, החברה והמדינה, והביאו לשינוי ערכים ודרכי חשיבה. 3)נוצרו תהליכי חילון וקמו מדינות לאומיות, שגרמו לכך, שבני האדם עברו מתלות מוחלטת בכנסיה, לתלות גוברת והולכת במסגרת המדינה.

הערה :התגליות בתחום המדע הטכנולוגיה  הביאו מצד אחד קידמה, אך מצד שני כללו בתוכם גם  "מחיר". למשל התפתחות הרפואה מנעה תמותה והאריכה את תוחלת החיים אך גרמה לצפיפות אוכלוסין ורעב .

2. השינויים המרכזיים באירופה בתחומי המדע : 1)בתחום המתמטיקה- פותחו תורת המספרים ההסתברות והסטטיסטיקה. 2)בתחום הרפואה- גילה לואי פסטר שהחיידקים גורמים למחלות וגילה את שיטת החיסונים. 3)בתחום הביולוגיה פותחה תורת האבולוציה של צ' ארלס דארווין

ביולוגי בשם צארלס דארוין ערך מחקר והגיע למסקנה שבטבע יש מלחמת קיום. במלחמה זו רק הצמחים ובעלי החיים החזקים שורדים, אלה שלמדו להתאים את עצמם לסביבה. המינים החלשים נעלמים. לתהליך זה קרא דרווין "תהליך הברירה הטבעית". דרווין טען עוד שהמינים החזקים ששרדו מעבירים לצאצאיהם את התכונות שסיגלו לעצמם. הצאצאים עוברים גם הם שינויים כדי לשרוד בתנאים החדשים שנוצרו. כך נוצר תהליך של התפתחות הדרגתית של תכונות חדשות כל הזמן, שמאפשרות למינים החזקים לשרוד. להתפתחות זו קרא דרווין אבולוציה. דרווין הוציא ספר בשם "מוצא המינים" שעסק בנושא האבולוציה וספר נוסף בשם "מוצא האדם" ובו קבע שמוצא האדם מן הקוף. השפעות התגלית על האוכלוסייה : בתחום הדת – התגלית יצאה למעשה נגד סיפור בריאת העולם ע"י אלוהים, והובילה לתהליך של חילון שהחליש את הכנסייה והכמורה וחיזק את המדינה ומוסדותיה בתחום החינוך – החינוך יצא מידי הכנסייה ועבר לידי המדינה תהליך שאפשר את המשך התפתחות המדעים והטכנולוגיה ויצר יותר משכילים. בתחום החברתי- תורת האבולוציה תרמה להתפתחות תורת הגזע שהביאה להתעוררות האנטישמיות במאה ה-19 בתחום הפוליטי – תורת הגזע הביא גם לתחושה של "עליונות האדם הלבן", שהייתה אחד הגורמים לאימפריאליזם.

3. השינויים המרכזיים באירופה בטכנולוגיה : התגליות בתחום המדע הביאו גם להתפתחות המצאות טכנולוגיות רבות ומגוונות, שהשפיעו על בני האדם בתחומים שונים, חלקם לטובה וחלקם לרעה. נציג מספר שינוים ונסקור את השפעתם. 1)בתחום התקשורת –טלגרף, רדיו, קולנוע, טלפון

את הטלפון המציא ב- 1876 בארה"ב, אלכסנדר בל. בל התאים את תנודות הקול לזרמים חשמליים וכך המציא מכשיר המבוסס על העברת קול באמצעות זרם חשמלי.   תחילה היה אפשר לשוחח למרחק של כ-3 ק"מ ובהדרגה המרחק עלה. בתחילה הועברו שיחות הטלפון, באמצעות מרכזיה דרך חוטי מתכת שנמתחו ממקום למקום. בהמשך התגלתה דרך להעביר שחות טלפון בלי חוטים, דרך האוויר, בעזרת גלי רדיו. הטלפון קישר במהירות רבה אזורים מרוחקים. השיחה הקולית יצרה מצב חדש שבו יכלו המשתמשים לשאול שאלות ולקבל עליהן תשובה מיידית, ולהתרשם מקולו של בן שיחם. הטלפון השפיע על התחומים הבאים :

בתחום החברתי: שמירת קשר בין בני משפחה וחברים. בתחום הכלכלי: כלי עזר בתחום התעשייה והמסחר המקומי ובינלאומי. בעלי עסקים יכלו ליצור קשר עם עמיתיהם , לסגור עסקאות, לקבל דיווח עדכני לגבי דרישות השוק . בתחום התרבות: פעילות לשעות הפנאי, פיתוח העיתונאות –העברת מידע+ דווח בזמן אמת. בתחום הצבאי והמדיני: קשר בין מעצמות לקולוניות שלהן קשר בין מדינות, קשר והעברת מידע והנחיות בין יחידות צבאיות

2)בתחום התחבורה –ספינת קיטור, מטוס, מכונית, קטר ורכבת ב-1829 המהנדס הבריטי ג'ורג סטיבנסון בנה את הקטר המפורסם רוקט. רוקט הסיע קרונות נוסעים על מסילת ברזל במהירות של 60 קמ"ש. בהתחלה הרכבות פעלו על קיטור, כשהומצא החשמל הן הפכו להיות חשמליות ושמשו כאמצעי תחבורה ציבורי בפריס בלונדון ואחר כך גם בערים אחרות. הרכבת שינתה את מושגי המרחק והזמן והשפעתה באה לידי ביטוי בתחומי הבאים : בתחום התרבות: הרכבת שינתה את מנהגי היום יום והשפיעה על שעות הפנאי. החופשה והנופש הפכו למצרך המוני ולא רק של בני המעמד הגבוה. בזכות הרכבת יכלו בני אדם להגיע בתוך זמן קצר ובנוחיות ממקום למקום. מי שגר בלונדון ורצה לבלות על שפת הים, לא היה צריך להיות אציל שזמנו בידו. הוא יכול היה להיות גם בורגני מן השורה. לא היה עליו אלא לעלות על הרכבת ביום חג, לנסוע לבילוי באתר מרוצי סוסים או על שפת הים ולחזור לביתו בו ביום. בתחום הכלכלי: הרכבת תרמה להתפתחות המסחר המקומי והבינלאומי. היא אפשרה להוביל תוצרת חקלאית תוצרת תעשייתית וחומרי גלם בכמויות למרחקים גדולים . בעקבות התפתחות הרכבת החלו מתפתחות רשתות ענק של מסילות ברזל באירופה שסיפקו עבודה לאנשים רבים בתחום הדמוגרפי: השימוש ההולך וגדל ברכבות קיצר את המרחקים, והקל על תהליכי העיור והגירה. הרכבת תרמה להאחדה של הזמן ברחבי המדינה והעולם כולו. מאחר שהרכבת פועלת על פי לוח זמנים מסודר , השעון צריך להיות אחיד בכל מקום שאליו היא מגיעה. מאז שנות הארבעים הנהיגו חברות הרכבת באנגליה לוח זמנים אחיד ושעון אחיד לכל התחנות ב- 1980 הפך השעון האחיד של הרכבות באנגליה לשעון המחייב את כל המדינה. יתרון חברתי וכלכלי.

3).בתחום התיעוש – נורה חשמלית , מנוע חשמלי הנורה החשמלית הומצאה ע"י תומס אדיסון בשנות השבעים של המאה ה- 19. פיתוח האנרגיה החשמלית הובילה לפיתוח מכשירי חשמל כמו מכונת תפירה וגרמופון, שיצרו אורח חים חדש והאיצו את המהפכה התעשייתית. פיתוח הנורה החשמלית השפיע על התחומים הבאים : תחום התרבות :הנורה השפיעה על תרבות הפנאי של האנשים. הרחובות הפכו להיות מוארים ולאנשים הייתה תחושת ביטחון לצאת מבתיהם בשעות החשיכה. נוצרו "חיי לילה " קצב החיים ומהלכן לא נקבע ע"י שקיעת החמה וזריחתה, אלא ע"י האדם , המפעיל אנרגיה חשמלית. החשמל הווה את הבסיס להמצאת סוג בידור חדש הקולנוע. תחום כלכלי : שעות הפעילות ושעות העבודה הוארכו כדי להגביר את הייצור תוך ניצול הפועלים במפעלים השונים.

3.ההשפעות של השינויים בתחום המדע והטכנולוגיה על העולם בתחומים שונים -סיכום א.בתחום החברה 1) נוצרו מעמדות חדשים : 1)מעמד הפועלים – גרו בשולי העיר בשכונות עוני. קיבלו שכר נמוך והועסקו בתנאים ירודים. הם הקימו איגודים מקצועיים ומפלגות פועלים ונשאו את דגל הסוציאליזם 2)מעמד הבורגנים – בעלי ההון שבידם היו מרוכזים בתי החרושת וחברות גדולות. הם העסיקו מיליוני שכירים, ומילת הקסם שלהם הייתה : "עשיית רווח". הם הקימו את הבנקים והבורסה והאמינו בליברליים. 2) ירד כוחם של המעמדות הישנים : הכמורה והאצולה הקרקעית 3) חל שינוי במעמד האישה – הנשים השתלבו בשוק העבודה ונאבקו על שוויון זכויות ב.בתחום הדת 1) תהליך של חילון – האדם היה מודע יותר לעצמו, משכיל יותר, והפך את האמונה במדע למעין פולחן שתפס את מקום האמונה הדתית. 2) הפרדה בין דת למדינה – הכנסייה נחלשת והכוח עובר למוסדות המדינה. ג.בתחום החינוך והתרבות 1) חינוך ציבורי - החינוך עבר מן הכנסייה לידי המדינה , והמדינה הקימה מערכת חינוך ציבורית שבה היה יכול ללמוד כל אזרח- הונהג חינוך חובה עד גיל 14 . מערכת החינוך תרמה להרחבת מעגל המשכילים ותרמה לביסוס הדמוקרטיה. 2) התפתחה תרבות הפנאי – תרבות הפנאי הופכת להיות לנחלת ההמונים ויותר מגוונת. היא כללה: ספורט ( כדורגל, בייסבול, טניס, גולף, ) בתי קפה, טיולים, תאטרון, אופרה, בתי מרזח. ד.בתחום הדמוגרפי 1)עלייה בריבוי הטבעי בעקבות התפתחות הרפואה התברואה. בשנת 1800 היו באירופה 180 מיליון איש ובתוך שנה הכפילה האוכלוסייה את עצמה ובשנת 1870 היו באירופה 350 מליון איש. 2)תהליך עיור - מעבר מהכפר לעיר שסיפקה מקומות עבודה. 3)הגירה גדולה -ממדינה למדינה, מיבשת ליבשת . ההגירה הייתה בעיקר ממזרח אירופה לארה"ב ולאוסטרליה. ה.בתחום הכלכלי 1)תהליך תיעוש –מעבר ממשק חקלאי למשק תעשייתי המבוסס על טכנולוגיה מודרנית, בהיקפים גדולים. 2)גדל היקף הסחר הפנימי והבינלאומי- יצרנים חיפשו מקורות לחומרי גלם זולים ושווקים ליצור המוגבר. 3)התפתחות עירונית – גדל מספר הערים והם הפכו למרכזי ם מסחריים ותרבותיים

ו.בתחום הפוליטי -מדיני 1) "עידן ההמונים" - התחזקות עקרון הדמוקרטיה בעקבות המהפכה האמריקאית המהפכה הצרפתית והמהפכה התעשייתית עלה כוחו של ההמון דבר שהביא להרחבת זכות הבחירה, ולהקמת מפלגות . 2)עידן האימפריאליזם – מדינות אירופה השתלטו על אזורים באפריקה ובאסיה כדי להשיג חומרי גלם, כוח עבודה זול ופתרון לעודף אוכלוסין. האימפריאליזם נבע גם ממניע גזעני- תחושת עליונות של האדם הלבן וממניע לאומי – רצון לרכוש עוצמה ויוקרה. 3) עידן הלאומיות - במאה ה-19 יש התעוררות לאומית .קמו הרבה תנועות לאומיות שדגלו ברעיון "מדינה לכל לאום". התעוררות זו הקיפה את רוב מדינות אירופה, והרבה עמים נלחמו על עצמאותם.

היו מספר גורמים עיקריים לצמיחת התנועות הלאומיות במאה ה-19 :

1)המהפכה הצרפתית – שהביאה לשינוי בתפיסת העולם ודיברה על :שוויון, אחווה וחופש.-> הפרט וזכויותיו הופכים להיות המרכז. 2)המהפכה האמריקאית – המושבות האמריקאיות נלחמו בבריטניה על עצמאותן ומתוך מאבק זה קמה המדינה האמריקאית והיא מצליחה. -> המאבק לעצמאות כדאי. 3)המהפכה התעשייתית – פגעה בדברים רבים מהעולם הישן כמו : מסגרות קהילתיות, כנסיה ומלך ( "המדינה זו אני " ) ויצרה דברים חדשים כמו: תנועת השכלה, תהליך חילון ומעמדות חדשים, שהעבירו את המשקל מהמלך לעם והובילו לצמיחת התודעה הלאומית.

4. השפעות השינויים שהתרחשו באירופה על החברה היהודית בתחומים שונים :

א.בתחום המעמד משפטי קבלת אמנציפציה - שוויון זכויות מלא בכל התחומים . האמנציפציה ניתנה לראשונה ליהודים בצרפת ב-1791 , הודות לעקרונות המהפכה הצרפתית. עד סוף המאה ה- 19 האמנציפציה התפשטה כמעט לכל מדינות מרכז אירופה ומערבה. היה זה תהליך ארוך שהיו בו עליות ומורדות, והאופי שלו היה שונה ממקום למקום. יש לציין כי היהודים קיבלו את האמנציפציה בתנאי שיאמצו את אורח החיים, המנהגים והשפה של אזרחי המדינות בהם ישבו. האמנציפציה יצרה שני תהליכים מרכזים בחיי היהודים : מצד אחד אפשרה את השתלבות היהודים בחברה הסובבת ומצד שני יצרה דחייה כלפי היהודים , שהביאה לעוינות והגבלת היהודים. ב.בתחום הדמוגרפיה. 1)גידול במספר היהודים –מספר היהודים גדל פי שתיים. בסוף המאה ה-19 היו בעולם 7.5 מליון יהודים וב-1914 היו בעולם כ- 13 מליון יהודים. 2)תהליך של עיור – היהודים נטשו את הכפרים והעיירות הקטנות ופנו אל הערים הגדולות. 3)עזיבת השכונות היהודיות המסורתיות ומעבר לשכונות של האוכלוסייה הסובבת. 4)תהליך של הגירה- מארץ לארץ ומיבשת ליבשת. ההגירה הייתה בעיקר ממזרח אירופה, בגלל מצב כלכלי קשה אנטישמית ופוגרומים ג.תחום הכלכלה 1)השתלבות בכל תחומי הכלכלה החדשים - האמנציפציה והמעבר לערים, איפשרו ליהודים להשתלב בתחומים חדשים. חלק מהיהודים הפכו מסוחרים זעירים לבורגנים העוסקים במסחר מודרני. חלקם השתלבו בתעשייה המודרנית ונכנסו לחברות מסחריות גדולות, כמו חברות ספנות והפכו לבעלי הון. היו יהודים שנכנסו לתחום הבנקאות ועסקו בבניין מסילות ברזל. 2)יהודים רבים פנו למקצועות החופשיים – הם שימשו כעורכי דין, רופאים, פרופסורים באוניברסיטאות. 3)נוצר פרולטריון יהודי –בעיקר במזרח אירופה ובמידה פחותה יותר במערב אירופה ומרכזה. הפועלים היהודים היו מעורים בהגברת התודעה הסוציאליסטית והקמת מפלגות סוציאליסטיות.

ד.בתחום החינוך והתרבות 1)תהליך של חילון וטמיעה – הקשר עם הסביבה הנוכרית הגביר את ההתנתקות מן הדת והמסורת. יהודים התקשו לשמור כשרות, שבת וחגים, בגלל עיסוקיהם או לימודיהם. החליפו את שמותיהם לשמות לא יהודיים ואימצו הופעה חיצונית דומה לזו של בני סביבתם. היו יהודים שהמירו את דתם כדי לקנות "כרטיס כניסה" לחברה הסובבת. 2)עזיבת לימודי החדר והישיבה ומעבר למוסדות ההשכלה של המדינה. 3)יהודים התערו בתחומי התרבות והאומנות השונים כמו: הספרות, התאטרון,הפיסול הציור והשירה הכללית ותפסו מקום של כבוד

ה. מעמד הקהילה נפגעה אחדותה של הקהילה היהודית וסמכות מוסדותיה בגלל : 1)נפגע הקשר בין הפרט לקהילה בגלל המעבר לערים, ההתערות בחברה הסובבת ותהליך החילון 2) פחתה תלותם של היהודים במוסדות הקהילה, שכן העירייה המקומית בערים סיפקה ליהודים שירותים כלליים כמו: חינוך, בריאות וביטחון. 3)יהודים רבים החלו להיות מעורים בחיים הפוליטיים, הצטרפו למפלגות החדשות שצצו וזנחו את הפעילות הקהילתית.

3.תהליכי שילוב ותהליכי דחייה של יהודים וביטוייהם בצרפת

1)תהליכי שילוב וביטוייהם

מה אפשר את תהליך ההשתלבות ? 1) השינויים בתחומי המדע והטכנולוגיה באירופה במאה ה- 19 יצרו תהליך של חילון והרחיבו את מעגל המשכילים בקרב היהודים ובקרב האוכלוסייה הכוללת באירופה . 2) התפתחות הערכים הדמוקרטים והליברלים בעקבות המהפכה הצרפתית והמהפכה התעשייתית . 3) קבלת אמנציפציה – שפתחה בפני היהודים את הדלת להשתלבות בחברה הכללית. יש לציין שהתגובות לאמנציפציה בקרב היהודים לא היו אחידות. היו שהגיבו בהסתייגות כי פחדו שהאמנציפציה תפגע במסורת והדת היהודית, והם נלחמו בהשתלבות. אחרים שלא שמרו מצוות אך היו גאים במורשת היהודית, בקשו לשמור על הייחוד היהודי תוך השתלבות בחברה הסובבת. היו יהודים שהתלהבו ממגמת השתלבות ומיהרו להיטמע בחברה הנוצרית כדי להוכיח שהם ראויים לאמנציפציה.

ביטויי שילוב בצרפת : בתחום הפוליטי – יצחק אדולף כרמייה יהודי צרפתי, שהיה עו"ד מפורסם ופעיל בשמאל נבחר לפרלמנט הצרפתי, מונה לשר המשפטים בממשלת צרפת, ומאוחר יותר נבחר כסנטור לכל ימי חייו. במשך כל חייו הציבוריים היה כרמייה פעיל בעניינים יהודיים. בהיותו שר המשפטים חתם על צו שהעניק ליהודי אלג'ריה אזרחות צרפתית.

בתחום הכלכלי – בצרפת בסוף המאה ה-18 ישבו רוב היהודים במזרח המדינה באזור אלזס לוריין ועסקו בהלוואות בריבית, ומכירת יין.  בסוף המאה ה-19 רוב יהודי צרפת ישבו בערים הגדולות ורובם עסקו במסחר ובמקצועות חופשיים. חלקם אף נכנסו לתחומי הבנקאות והפכו לבעלי הון.  משפחת רוטשילד היהודית, הקימה בצרפת רשת ענפה של בנקים, שהתפשטה לתחומים כמו מסילות ברזל, נפט ומכרות. בפריז כמו בערים אחרות במערב אירופה הוענקו לבני רוטשילד תוארי אצולה, הם נבחרו לפרלמנט, ומלאו תפקידים חשובים בפיתוח הכלכלה, בטיפוח האמנות ובהקמת מפעלי סיוע וצדקה. 

בתחום הצבאי – יהודים גויסו לצבא הצרפתי וחלק קטן מהם אף הצליח לקבל דרגות קצונה. היהודי אלפרד דרייפוס מהווה דוגמא לכך. הוא היה בנו של יהודי עשיר מאלזס ,שגמר את הפוליטכניון בפאריס, נכנס לצבא הקבע, הגיע לדרגת קפיטן בחיל התותחנים, והיה היהודי הראשון שקיבל משרה במטה הראשי של הצבא הצרפתי. 

2)תהליכי דחייה וביטוייהם מה גרם לדחיית היהודים ? תהליכי הדחייה של היהודים במאה –19 הושפעו מן האנטישמיות . היסטוריונים טוענים כי הגורמים העיקריים להיווצרותה של האנטישמיות ודחיית היהודים במאה ה-19 הם : האמנציפציה- אפשרה ליהודים להשתלב חברתית וכלכלית ולחלקם להגיע לעמדות בכירות. הדבר מעורר קנאה בקרב חברה הסובבת , שרואה ביהודי גורם תחרותי שפוגע בהם. התעוררות לאומית –שגרמה לכך שעמים רבים ראו ביהודים גורם זר שמפריע לגיבוש הלאומיות שלהם ולכן דחו אותם. התפתחות תורת הגזע- שטענה כי האנושות מחולקת לגזעים שיש בניהם מלחמת קיום. במלחמה זו החזק שורד. לכל גזע יש תכונות מולדות שלא ניתן לשנותם . הגזע העליון הוא הגזע הארי והגזע הנמוך הוא הגזע השמי שהענף הגרוע ביותר בו הם היהודים. כדי לשמור על טוהר הגזע יש להלחם בגזע הנחות ולדחותו.

גילויי האנטישמיות באו לידי ביטוי ב: כתיבת ספרים נגד יהודים , מאמרים וכתבות בעיתונים, חוברות כמו הפרוטוקולים של זקני ציון, מפלגות אנטי יהודיות, עלילות דם, קריקטורות, פוגרומים.

ביטויי דחייה בצרפת

1. עיתונות וספרות אנטישמית – עיתונאי בשם אדוארד דרימון חיבר ספר בשם " צרפת היהודית". בספר טען דרימון שהיהודים השתלטו על צרפת בתחומים הכלכליים והחברתיים, והם אשמים בכל הצרות של צרפת. הוא האשים את היהודים כי בגלל אופיים הגזעי הנחות הם משחיתים את האומה הצרפתית. דרימון קרא לבטל את האמנציפציה, ולהחרים את רכוש היהודים.

דרימון גם הקים עיתון בשם "הדיבור החופשי. בעיתון זה התנהלה תעמולה פרועה נגד היהודים במיוחד נגד קציני צבא יהודים בטענה שהם בוגדים במולדת.

1. ארגונים ומפלגות אנטישמיות – דרימון הקים את ארגון "הליגה האנטישמית " של צרפת . ארגון זה לקח חלק נכבד במהומות נגד דרייפוס

1. פרשת דרייפוס 1894- 1906

לידי שירות הריגול של הצבא הצרפתי, הגיעה תעודה שנגנבה מהשגרירות הגרמנית. התעודה העידה על כך, שסודות צבאיים צרפתיים נמסרים באופן קבוע לשגרירות הגרמנית. התעודה הייתה חתומה בראשי תיבות A.D . ראשי המטה הצרפתי שהיו ימניים ולאומניים החליטו להאשים את דרייפוס. דרייפוס נאסר, הנושא פורסם בעיתונו של דרימון ובעיתונים ימניים אחרים, התעוררה סערה ציבורית בצרפת, והתיק הועבר לבית דין צבאי, שגזר על דרייפוס גירוש לאי השדים ושלילת דרגתו. שלילת הדרגה נעשתה בטקס פומבי, בו הוכרז על הדחתו של דרייפוס מן הצבא בגלל בגידה במולדת. הורדו מעל כתפיו הדרגות , חרבו נלקחה ושוברה לקול צעקות ההמון : "מוות לבוגד דרייפוס" ! "מוות ליהודים "  ! דרייפוס הפך לסמל הבוגדנות היהודית והימין בצרפת ניצל זאת כדי להסית את האוכלוסייה הצרפתית נגד היהודים ולדרוש את ביטול שוויון הזכויות שניתנו להם. בראש המאבק לזיכויו של דרייפוס עמד הסופר הצרפתי אמיל זולא, שפרסם את המאמר המפורסם "אני מאשים". בלחץ דעת הקהל נערך לדרייפוס משפט חוזר, והוא קיבל זיכוי סופי ב-1906 .

פרק שני – התנועה הלאומית היהודית המודרנית – הציונות

1. דפוסי פעילות ציונית בגולה

א. הגדרת יעדי התנועה הציונית – "תוכנית באזל"

הגדרת מטרת הציונות לפי תוכנית באזל:

"הציונות שואפת להקים לעם ישראל בית לאומי, בארץ ישראל, מובטח לפי משפט הכלל" • בית לאומי – אין אמירה של מדינה, שכן באותו זמן הרצל ניהל משא ומתן עם השולטן התורכי. אמירה של מדינה יכלה להרגיז את הסולטן ולפגוע בהישגי העלייה הראשונה. • בארץ ישראל- האמירה הזו באה בעקבות התפשרות עם חובבי ציון שעמדו על כך שהמדינה היהודית תוקם רק בא"י. • לפי משפט הכלל – על יסוד משא ומתן דיפלומטי ובהכרה בינלאומית – הצ'רטר שהרצל רצה.

דרכי מימוש של המטרה על פי תוכנית באזל :

1) ישובה של ארץ ישראל על ידי יהודים עובדי אדמה, ובעלי מלאכה.- הכרה בדרכה של הציונות המעשית. • ארגון היהדות וגיבושה על ידי מפעלים מקומיים.- זהו צעד ארגוני בו ראה הרצל מקור של כוח. הוא רצה לארגן את היהודים בכל ארץ, דרך מוסדות מקומיים של ההסתדרות הציונית. הפעילות של ההסתדרות הציונית תמומן על ידי "מס השקל", שיגבה אחת לשנה מחברי התנועה. • חיזוק הרגש הלאומי היהודי – הכוונה להקמת תשתית חינוכית באמצעות לימוד ההיסטוריה והשפה העברית -הכרה בדרכה של הציונות הרוחנית. • ביצוע פעולות הסברה בקרב הממשלות בעולם . – האני מאמין של הציונות המדינית .הכוונה למשא ומתן הפוליטי שבו ראה הרצל את המפתח לפתרון הבעיה היהודית.

חשיבותו של קונגרס באזל : • בבאזל הונח הבסיס למדינה שבדרך. • אמצעי להפצת הרעיון הציוני והחדרתו לדעת הקהל הבינלאומית. • הקים את ההסתדרות הציונית – הגוף המבצע של הציונות.

ב.הקמת מסגרות ארגוניות ומוסדות לתנועה הציונית

בקונגרס הציוני הוקמה ההסתדרות הציונית שהייתה מורכבת ממספר גופים. גופים אלה היו אמורים לעזור במימוש המטרה של התנועה הציונית. מוסדות ההסתדרות מתחלקים לשלושה סוגים :

1. גופים מארגנים – לדוגמא הקונגרס הציוני . נציגי הקונגרס נבחרו ע"י חברי ההסתדרות הציונית ששלמו מס חבר. הקונגרס התכנס תחילה כל שנה ואחר כך כל שנתיים. הקונגרס הציוני קבע את המדיניות של ההסתדרות הציונית, קבע את התקציב והיה אחראי על החקיקה.

1. גופים ממנים – לדוגמא אוצר התיישבות היהודים . גוף זה היה אחראי על מימון הפעולות המדיניות- כלכליות של ההסתדרות הציונית.

1. מוסדות מיישבים – לדוגמא קרן קיימת לישראל. גוף זה היה אחראי על רכישת אדמות בא"י ולהופכן לאדמות הלאום. קק"ל עסקה גם בפעולות התיישבות עד מלחמת העולם הראשונה.

מאפייני ההסתדרות הציונית • ארגון גג עולמי א- פוליטי של יהודי העולם. • להסתדרות היו סניפים מקומיים ברחבי אירופה. בראשם עמדו נציגים שנבחרו ע"י חברי הסניף ששילמו את "מס השקל", בבחירות דמוקרטיות. • מוסדות ההסתדרות יצרו מנגנון קבוע שדמה למוסדות של מדינה ושימש בסיס למוסדות המדינה שבדרך.

פעולות ההסתדרות הציונית • ניהול משא ומתן להשגת צ'רטר מוכר ע"י אומות העולם. • פעילות ארגונית ותרבותית לטיפוח תודעה לאומית וציונית.

א.התארגנות לעלייה

ההתארגנות לעלייה אפיינה בעיקר את "חובבי ציון". הם ערכו רשימות של מועמדים לעלייה, אספו כספים לרכישת קרקעות בא"י, בחרו נציגים שיצאו לא"י כדי להכין את הקרקע לעולים וארגנו קבוצות שעלו לא"י. חובבי ציון היוו חלק נכבד מהעלייה הראשונה. חלקם עלו כבודדים וחלקם עלו בקבוצות. דוגמא לקבוצה של "חובבי ציון" שפעלה בנושא העלייה היא אגודת ביל"ו (בית יעקב לכו ונלכה) . אגודה זו הוציאה כרוז אל הנוער היהודי בעיתון "המליץ", תחת הכותרת "קול בני הנעורים". הכרוז פנה לנוער וקרא להם להתאחד ולעלות לא"י. בסופו של דבר התארגנה קבוצה של 14 צעירים בראשותו של ישראל בלקינד. הם עלו לא"י, עבדו במקווה ישראל שם קיבלו הכשרה חקלאית. בהמשך הצטרפו אליהם חברים נוספים וחלקם הקימו את המושבה גדרה.

א. פעילות מדינית – הפעילות הדיפלומטית של הרצל

מה רצה הרצל להשיג בפעילות זו ? • הכרה משפטית בינלאומית וקבלת בעלות חוקית על א"י . • לשכנע את השלטונות העותומנים להקים מדינה יהודית בא"י.

יעד ראשון – גרמניה הרצל היה ער לקשרים שהלכו והתחזקו בין גרמניה לתורכיה, ולהשפעתו ההולכת וגוברת של הקיסר וילהלם השני על הסולטן עבדול חמיד, לכן פנה לגרמניה. הרצל ביקש מן הקיסר לנסות להשיג מהסולטן רשיון לייסד "חברת התיישבות יהודית" בחסות גרמנית. ההצעה נראתה לוילהלם, כי באותה תקופה התחרה עם בריטניה וצרפת על ההשפעה במזרח התיכון, ומצא חן בעיניו הרעיון של הגירת יהודים מגרמניה. הפגישה השניה בין הרצל לקיסר נערכה כשבועיים לאחר מכן בירושלים. אולם הפעם הקיסר היה קריר לא דיבר לעניין והתחמק ממתן תשובה ברורה. הרצל הבין שהקיסר נסוג מהרעיון. הקיסר שינה את דעתו בגלל : סירובו המוחלט של הסולטן לדון בהצעות הציוניות ווליהלם לא רצה להתעמת עם הסולטן.

יעד שני – האימפריה העותמאנית הרצל הציע לסולטן עבדול חמיד השני, להקים התיישבות יהודית בא"י בחסות האימפריה העותמאנית. בתמורה לכך הציע הרצל לסולטן עזרה כספית, ועזרה במשא ומתן עם הארמנים, שרצו שחרור לאומי. הרצל ניסה לגייס כספים כדי לתת לסולטן, אולם בעלי ההון היהודים סרבו לעזור לו. נראה שהדבר נודע לסולטן, וכאשר הרצל הוזמן פעם נוספת אליו, הוצע לו רישיון להתיישבות מפוזרת של יהודים באימפריה. הרצל סרב להצעה וקרא לה "תוכנית של גנבים".

מדוע הסולטן דחה את הצעתו של הרצל ? • הסולטן חשש שהתיישבות מרוכזת של יהודים בא"י, תגביר את התסיסה של מיעוטים אחרים באימפריה וגם הם ידרשו אוטונומיה או שחרור לאומי. • הסולטן חשש שהצעתו של הרצל תגביר את מעורבות המעצמות, שיתנו את חסותם להתיישבות זו או להתיישבויות דומות. • הסולטן לא רצה לוותר על חלקים ממלכתו, והובהר לו שלהרצל אין כסף.

יעד שלישי – בריטניה בסוף המאה ה-19 הייתה הגירה גדולה של יהודים לבריטניה. הממשלה הבריטית הקימה ועדת חקירה מלכותית, שתפקידה היה לבדוק את נושא ההגירה היהודית. בהשפעת ציוני בריטניה זימנה הועדה גם את הרצל להעיד בפניה. הרצל הופיע בפני הועדה מלכותית והציג את הבעיה היהודית ואת התוכנית הציונית, שעשויה לפתור את בעיית ההגירה של היהודים. הרצל טען שניתן לפתור את הבעיה אם ממשלת בריטניה תציע ליהודים חבל ארץ להתיישבות עצמית. הועלו שלוש אפשרויות : • התיישבות יהודית בקפריסין שהייתה בשליטה בריטית – ההצעה נדחתה ע"י צמברליין, בטענה שתושבי האי היוונים והתורכים יתנגדו להתיישבות יהודית בשטחם. • התיישבות בחצי האי סיני –"תוכנית אל עריש" – תוכנית זו הועברה לטיפול משרד החוץ, ששלח משלחת לאזור כדי לבדוק האם הדבר אפשרי. הועדה שנשלחה קבעה כי, האזור אינו מתאים להתיישבות בגלל : מחסור במים, קשיי אקלים והתנגדות ממשלת מצרים לתוכנית זו. • התיישבות באוגנדה – שר המושבות הבריטי צמברליין הציע להרצל להקים התיישבות יהודית באוגנדה. הרצל דחה את הרעיון בשלב זה, אך חזר והציע אותו בשלב מאוחר יותר, בעקבות ביקורו ברוסיה והיחשפותו למצבם הקשה של היהודים שם. הרעיון עורר מחלוקת קשה והרצל ירד מן הצעה .

ב. טיפוח תרבות ציונית בגולה

1. שיח ציוני : התנועה הציונית יצרה בגולה שיח ציוני שמטרתו הייתה לשנות את התודעה של היהודים ולגייסם לעשייה. השיח הציוני כלל מספר נושאים :

• שלילת הגולה והיהודי הגלותי ויצירת "יהודי חדש" - יהודי בעל שרירים, עובד אדמה ועובד כפיים. • שינוי ההתייחסות לא"י- הפיכתה ממושא לכמיהה דתית, לחבל ארץ בעל משמעות לאומית שיש לגאול ע"י פעולה אקטיבית בידי אדם ולא לחכות למשיח. הדבר נעשה תוך מתן פרשנות מחודשת להיסטוריה היהודית ושימת דגש על ההיבטים הלאומיים ולא על ההיבטים הדתיים. לא עוד היסטוריה של סבל פסיביות וניסים אלא היסטוריה אקטיבית ורציונלית. למשל חג החנוכה שהיה חג דתי הפך להיות לדוגמא לפעולה לאומית אקטיבית תוך שימת דגש על המקבים הגיבורים . מטרת הפרשנות המחודשת של ההיסטוריה הציונית הייתה להחליף את הבסיס הדתי של הקיום היהודי בבסיס לאומי חילוני. • הקמת מנהיגות מודרנית , פוליטית , שסמכותה נובעת מהעם ונרכשת באמצעים דמוקרטיים כמו  : בחירות לקונגרס הציוני. .

1. עיתונות יהודית- במאה ה-19 יצאו לאור באירופה כ- 1500 עיתונים יהודיים, חלקם בשפה העברית. העיתונים עסקו בחקר ההיסטוריה היהודית והגבירו את תחושת השותפות ההיסטורית של היהודים בגולה. הם הוו גם במה עליה שגשגה הספרות היהודית והתפתחה הלשון העברית. העיתונים גם תרמו חלק בעיצוב דעת הקהל היהודית ובגיבוש הרעיון הציוני. דוגמאות לעיתונים: עיתון "המגיד", שהופיע בפרוסיה בשפה העברית, עיתון "המליץ", שהופיע באודסה בשפה העברית.
2. הוצאות ספרים עבריות- שהוציאו ספרות חילונית של מאפו, שלום אש וביאליק רובה בעברית , על רקע נופי הארץ והגולה.

2.דפוסי פעילות ציונית בארץ ישראל

א. הקמת התיישבויות חדשות

1. הקמת מושבות ע"י בני העלייה הראשונה. – פתח תקוה, ראשון לציון, מזכרת בתיה

המושבות היו ישובים חקלאים שהתבססו על בעלות פרטית על הבית, על הקרקע ועל המשק. למושבות היו תקנונים, שבהם נקבעו העקרונות לניהול המושבה וכללים לעזרה הדדית. חלק מהמושבות הוקמו בכסף פרטי, חלק בכספם של אגודות "חובבי ציון" וחלק בכספו של הברון רוטשילד. בני העלייה הראשונה הביאו להקמת 28 מושבות ממטולה בצפון ועד באר טוביה בדרום. התיישבות זו בנתה תשתית להתיישבות מסוג חדש = התיישבות חקלאית לאומית בא"י. המושבות היוו סמל להתארגנות לאומית ציונית, תרמו לגאולת האדמות בא"י, יצרו אחיזה יהודית בא"י, והביאו להתפתחות משק הפלחה (ירקות) בגליל וענף המטעים (עצי פרי כמו כרמים, הדרים, עצי שקד וזית ) ביהודה. אולם לא עבר זמן רב והמושבות נקלעו לקשיים כלכליים קשים בגלל : יחסה השלילי של הממשלה התורכית (אסרו על היהודים לקנות קרקעות ולבנות בתים ), חוסר בידע חקלאי ובכסף, תנאי אקלים קשים, מחסור במים, מחלות, וסכסוכים עם האוכלוסייה המקומית. הברון רוטשילד בא לעזרת המושבות וסייע לבנין הבית הלאומי.

מה הניע את רוטשילד לעזור למושבות ? • ראה במושבות בא"י פתרון ליהודי רוסיה שהיו בסכנה. • למנוע התבוללות של יהודים בגולה. • לשפר את המצב הכלכלי של היישוב היהודי בא"י כדי שהמיסיונרים הנוצרים בארץ לא ינצלו לרעה את מצוקת היהודים וינסו לנצר אותם. . • רצה להוכיח שהיהודים מסוגלים לעבוד את האדמה כמו שאר האומות וכך לצאת נגד הטענה האנטישמית שהיהודים יכולים לעסוק רק בפרנסות אוויר. פעולותיו של רוטשילד / ביטויי העזרה • לקח את המושבות הראשונות תחת חסותו, למעט גדרה, והנהיג את שיטת האפוטרופסות. בשיטה זו המושבות הועברו לבעלותו המלאה של רוטשילד, תוך התחייבות המתיישבים לקבל על עצמם את המרות של הברון ונציגיו. בכל מושבה הושמו פקידים ומפקחים מטעמו של רוטשילד, שדאגו לנהל את המושבות בכל התחומים על פי הוראותיו, ולדווח לו על הנעשה. • סיפק למושבות מערכת שירותים קהילתית כמו: שירותי רפואה, שירותי דת, שירותי חינוך והגנה משפטית.. • רכש אדמות בא"י בהיקף גדול והקים עליהם מושבות חדשות כמו : עקרון, מטולה, בת-שלומה ובאר טוביה . • דאג לחזק את הבסיס החקלאי של המושבות, ולהרחיב את הבסיס הכלכלי שלהם, ע"י הקמת שורה של מפעלי תעשיה לעיבוד התוצרת החקלאית. לדוגמא : היקבים בראשל"צ וזכרון יעקוב, בית חרושת למשי בראש פינה, בית חרושת לבשמים ביסוד המעלה .

לשיטת האפוטרופסות של רוטשילד היו אומנם יתרונות אך היו לה גם חסרונות . זו הייתה שיטה בזבזנית שהחזיקה מנגנון פקידות מנופח. שיטה שפגעה בעצמאות האיכרים ובמוסר העבודה שלהם, ויצרה חילוקי דעות ומריבות בין המתיישבים לבין פקידי הברון, שהביאו למאבקים אלימים. כתוצאה מכך המושבות נמסרו לחברת "יהודים קונים אדמה" = יק"א.

1. הקמת התיישבות שיתופית- הקבוצה ע"י בני העלייה השנייה - דגניה, כנרת, חולדה

בני העלייה השניה רצו להקים בא"י חברה חדשה, המשלבת את הרעיונות הסוציאליסטים עם האידיאולוגיה הציונית. הם רצו ליצור חברה חדשה ותרבות חדשה. כדי לממש רעיונות אלה הקימו העולים התיישבויות שיתופיות על קרקע לאומית . איזה סוג התיישבות זו הקבוצה ? • משק חקלאי שנמסר לקבוצת פועלים על אחריותה, ללא כפיפות למנהל כלשהו וללא פיקוח מבחוץ. • הקבוצה הראשונה הייתה דגניה, שהוקמה ע"י "הקומונה החדרתית" באדמות אום ג'וני. • מייסדיה של דגניה חיו חיי שיתוף מלאים ועל פי עיקרון השוויון. הם שמו דגש על אחריות הדדית מלאה בין החברים, תוך ביטול ההבדלים הכלכליים בין בני האדם. • בעקבות דגניה קמו קבוצות נוספות על בסיס דומה חלקן, לא החזיקו מעמד והתפרקו.

1. הקמת העיר תל אביב

הנסיבות להקמתה : תנאי דיור ותברואה ירודים ביפו ויחסים מעורערים עם הערבים במקום. תהליך הקמתה : ב-1906 הוקמה אגודה בראשות מאיר דיזינגוף בשם "אחוזת בית", שנעזרה בהלוואות מהמשרד הארצישראלי וההסתדרות הציונית. אנשי האגודה קנו אדמות צפונית ליפו, והחלו להקים את השכונה העברית הראשונה "אחוזת בית ". בבניית השכונה הושם דגש על כך שהרחובות יהיו יפים ומטופחים, שהבתים יבנו בסגנון אירופאי, ושיהיו בהם סידורים היגייניים. בהמשך כשהשכונה גדלה, הוחלט לקרוא לה ת"א על שם סיפרו של הרצל "אלטנוילנד". בעיר הוקמה "גימנסיה הרצליה" והעבירו אליה את המוסדות הציוניים המרכזיים. בעיר ת"א נוצרו תנאים להתפתחות חיי תרבות עבריים עצמאיים ושל מוסדות ציבור ואומנות.

אחד הארגונים שסייע לבני העלייה השנייה לממש את תוכניותיהם הלאומיות ולהתמודד עם הקשיים בא"י היה המשרד הארצישראלי בראשותו של ד"ר רופין שהוקם ע"י ההסתדרות הציונית. משרד זה שילב בפעולותיו בין הציונות המעשית לציונות המדינית. המשרד הוקם כדי: • לחזק את הקשר בין ההסתדרות הציונית בגולה ובין העולים בא"י. • לסייע לעולים בא"י ולהשפיע על דרך מימוש מטרת התנועה הציונית הקמת בית לאומי ליהודים. פעולותיו של המשרד הארצישראלי • הכשרת פועלים בעבודת השדה, הכנסת גידולים חדשים ושיטות עיבוד חדשות בחקלאות. פעולה זו נעשתה במסגרת החוות הלאומיות. • יזמו ועודדו הקמת צורות התיישבות חדשות כמו הקבוצה והקולקטיב. • רכשו קרקעות רבות בצורה מאורגנת ומתוכננת . • עודדו התיישבות עירונית ומשיכת הון פרטי לארץ, פעילות שעודדה את הקמת העיר העברית הראשונה ת"א.

ב.הקמת מסגרות ביטחוניות –כיבוש השמירה

1. ארגון "בר גיורא"

במושבות הברון נהגו הפקידים למסור את השמירה לידי תקיפים בסביבה. התקיפים היו בדרך כלל ערבים, בדואים וצרקסים. לא פעם נכרתו בריתות בין השומרים לגנבים והמושבות היהודיות סבלו ממעשי שוד. חלק מבני העלייה השניה החליטו לשנות את המצב והקימו ארגון שמירה חשאי בשם "בר גיורא" . מטרות הארגון: כיבוש השמירה וכיבוש העבודה. דרכי הפעולה של הארגון: חברי הארגון עברו לגליל והשתלבו בפעילות היישובים באזור. בהדרגה הם שכנעו את המושבות להעביר את השמירה לידיהם. הצלחתם בתפקיד סללה את הדרך לקבלת השמירה בישובים נוספים. אנשי "בר גיורא התנו את שמירתם בהעסקתם של פועלים עבריים, דבר שאפשר את השילוב בין כיבוש השמירה וכיבוש העבודה. הרחבת פעולות השמירה הביאה את חברי "בר גיורא" למסקנה שעליהם להגדיל את ארגונם. הם הקימו את ארגון "השומר".

1. ארגון "השומר"

במצע של הארגון הושם דגש על הקשר שבין השמירה לעבודת האדמה. בחוזי השמירה שנחתמו בין הארגון ובין ועדי המושבות התחייבו איכרי המושבות להעסיק פועלים עבריים. חברי הארגון עברו אימונים, למדו שיטות לחימה וצוידו בנשק. הם התלבשו כערבים, למדו את השפה הערבית ואת מנהגי הערבים. ארגון ה"שומר" רצה לייצור יהודי חדש, יהודי אמיץ שאינו מפחד מסכנות ומוכן להלחם. תרומתו של ארגון השומר : • כבש בהדרגה את מקומות השמירה והעבודה במושבות. • החדיר את תודעת הביטחון למושבות העבריות והווה בהמשך בסיס לארגון ההגנה. • העלה את כבודו של הישוב היהודי והיהודים בכלל בעיני הערבים.

ג. הקמת מסגרות פוליטיות

הסיבות להתעוררות המפלגתית : • מצב כלכלי – חברתי קשה של אנשי העלייה השניה. הם חשו בדידות והיו במאבק מתמיד עם האיכרים וחשבו שמסגרת מאורגנת תעזור להם. • לחלק מהעולים הייתה תודעה פוליטית מפותחת וניסיון בפעילות מפלגתית בגולה. • העולים ראו במפלגות מסגרת שבאמצעותה יוכלו לממש את האידיאלים שלהם.

בתקופה זו קמו שתי מפלגות פועלים : • מפלגת הפועל הצעיר – מפלגה שהתנגדה למהפכה סוציאליסטית עולמית ואימצה את רעיון ההתיישבות השיתופית. המפלגה הקימה מטבחים משותפים, קופות מלווה, ומכבסות משותפות. עזרה לחבריה בנושא דיור, הקימה לשכות עבודה, וארגנה טיולים .

• מפלגת פועלי ציון – דבקה בהשקפת העולם של הציונות הסוציאליסטית, והתנגדה לבעלות פרטית על הקרקע. חבריה דיברו בשפת האידיש וסרבו להשתמש בשפה העברית. בשלב מאוחר יותר התמתנו, נאבקו על כיבוש העבודה, יזמו התיישבויות שיתופיות, אימצו את השפה העברית כשפת יום יום ופעלו להטבת תנאי חיוו של הפועל העברי.

ד. מסגרות חינוכיות ותרבותיות

1. הקמת בתי ספר עבריים

כבר במושבות העלייה הראשונה החלו להתפתח ניצני התרבות הלאומית העברית. היו מושבות שחיפשו מורים שישלבו לימודי השכלה כללית עם לימודי קודש. בחלק מהמושבות הונהגה השפה העברית כשפת הוראה. האיש שפעל לתחיית השפה העברית היה אליעזר בן יהודה. הוא הקים את הבית העברי הראשון, בו התנהלו כל השיחות על טהרת השפה העברית. הוא הקים את "ועד הלשון העברי" בירושלים. כדי להפוך את השפה העברית לשפה מדוברת, חידש מילים כמו: רכבת, ממחטה, עגבניה. כאשר בשנת 1908 החליטה חברת "עזרה" להקים ביה"ס גבוה ללימודי המקצועות הטכניים, "טכניקום", ולידו ביה"ס תיכון ראלי, ששפת הלימוד בהם תהייה גרמנית, פרץ סכסוך בין נציגי עזרה לבין הציוניים, שדרשו ששפת ההוראה תהיה עברית. החל מאבק בישוב היהודי שנקרא "מלחמת השפות". במסגרת המאבק המורים והתלמידים בבתי הספר של "עזרה" שבתו ורובם עזבו את מוסדות החינוך של "עזרה" והקימו בעזרתה של ההסתדרות הציונית רשת חינוך חדשה שבה למדו עברית. למשל הגימנסיה העברית הרצליה ובית ספר תחכמוני ביפו. כתוצאה מכך השפה העברית הפכה להיות השפה השלטת בכל מוסדות החינוך של היישוב היהודי, מערכת החינוך שהייתה תחת אפוטרופסות של גורמים זרים הפכה להיות מערכת חינוך עברית לאומית עצמאית, דבר שחיזק את כוחו של היישוב והווה שלב לעצמאות תרבותית.

פרק שלישי : אירופה והמזה"ת לאחר מלחמת העולם הראשונה.

1.סיום המלחמה והסדרי השלום שנת 1918 הייתה השנה הקובעת. תחילה היה נראה שידה של גרמניה על העליונה, כי רוסיה פרשה מהמלחמה וגרמניה השתחררה מהחזית המזרחית ויכלה לתקוף חזק יותר בחזית המערבית. אך לבסוף גרמניה הוכרעה בזכות, הכנסת הטנק לשימוש ובזכות הצטרפותה של ארה"ב למלחמה ( בעקבות הטבעת האונייה "לוזיטנה"). הצטרפות ארה"ב למלחמה הביאה כוחות צבא רעננים, אספקה, ציוד, מימון להוצאות המלחמה ותמיכה מורלית. בולגריה הייתה המדינה הראשונה שהתמוטטה וביקשה שביתת נשק. אחריה נכנעו תורכיה ואוסטרו –הונגריה ולבסוף גם גרמניה. לאחר שנחתמו הסכמי שביתת נשק עם המדינות שנכנעו התכנסה בפריס ועידת שלום של המדינות המנצחות : צרפת, בריטניה , ארה"ב איטליה, שניסחה את הסכמי השלום עם המדינות המנוצחות: גרמניה, אוסטרו- הונגריה, האימפריה העותומנית, בולגריה. הסכם השלום הראשון נחתם עם גרמניה ונקרא חוזה ורסאי.

חוזה ורסאי 

באפריל 1919 הוזמנה המשלחת הגרמנית לפריס והוצגו לה תנאי החוזה. הגרמנים התנגדו לתנאי החוזה, אבל המדינות המנצחות סרבו לנהל עם גרמניה משא ומתן והיא נאלצה לחתום עליו כמות שהוא. הסעיפים העיקריים של החוזה היו : • סעיפים טריטוריאליים : אזור אלזס לורן יוחזר לצרפת, חבל הסאר יימסר לפיקוח של חבר הלאומים למשך 15 שנה ומכרות הפחם שבו יועמדו לרשות צרפת, גדות נהר הריין יהיו מפורזות (ללא נוכחות של צבא ), חלקים בגבולה המזרחי של גרמניה ימסרו לפולין וגרמניה תפנה כוחותיה מרוסיה. • סעיפים צבאיים : המטה הגרמני יפורק, הצבא הגרמני יצומצם ל100,000 חיילים בלבד, שרות החובה יבוטל, נאסר על גרמניה לייצר או לקנות נשק כבד צוללות ומטוסים • פיצויים- גרמניה חויבה לשלם לבעלות הברית פיצויים על הנזק שגרמניה גרמה להן. • אשמת גרמניה – גרמניה קיבלה את האחריות לכך שהיא ובעלות בריתה אשמות בפרוץ המלחמה.

2.שינויים העיקריים שחלו במפה המדינית של אירופה ושל המזרח התיכון.

א.המפה המדינית החדשה של אירופה ושל המזרח התיכון • שלוש אימפריות התפרקו : אוסטרו- הונגריה, רוסיה והאימפריה העותומנית • הוקמו תשע מדינות חדשות ועצמאיות באירופה כמו :צ'כוסלובקיה, פולין, יוגוסלביה, אוסטריה, הונגריה, פינלנד, ליטא לטביה, ואסטוניה. • במזרח התיכון: עמי ערב השתחררו מהשלטון העותומני, והקימו יחידות פוליטיות חדשות כמו : סוריה, לבנון, עיראק, עבר הירדן וארץ ישראל. יחידות אלה לא זכו לעצמאות מיידית, אלא הועמדו תחת שלטון מנדט של צרפת ובריטניה. • שונו גבולות של מדינות ותיקות באירופה כמו : - תיקוני גבול בין צרפת לגרמניה – אזור אלזס לורן הוחזר לצרפת, חבל הסאר נמסר לפיקוח של חבר הלאומים ל-15 שנה, חבל הריינוס פורז ונמסר לפיקוח בינלאומי. - חבל הסודטים , המיושב בגרמנים , נמסר לצ'כוסלובקיה. - גרמניה התחייבה למסור לפולין את הפרוזדור הפולני והעיר דנציג, הוגדרה כעיר נמל חופשית.

ב.הגורמים שעיצבו את השינויים במפת אירופה / הגורמים שהשפיעו על חוזה ורסאי • האידיאלים של הנשיא וילסון שבאו לידי ביטוי בנאום "14 הנקודות" שלו בפני הקונגרס האמריקאי. תוכן הנאום :

1. תנאי יסוד לסדר עולמי חדש

- דיפלומטיה גלויה – לפני המלחמה נחתמו הסכמים צבאיים חשאיים בין כמה מדינות באירופה, שהולידו פחדים הדדים ,שתרמו למרוץ החימוש והוו את אחד הגורמים למלחמה. וילסון האמין שכאשר כל ההסכמים הבינלאומיים יהיו גלוים לא תיווצר אווירת מתח שתביא למלחמה. - חופש שיט מלא בימים בימי שלום ובימי מלחמה. - סילוק חומות מסחר ומכסים כלכליים בסחר הבינלאומי- כדי למנוע מתח ואימפריאליזם - האטת מרוץ החימוש, שהיה אחד הגורמים לפרוץ המלחמה. - יישוב המחלקות והתביעות הקולוניאליות לפי האינטרסים של המתיישבים עצמם ולא של המעצמות הקולוניאליות.

1. תיקון גבולות

- פינוי הטריטוריה הרוסית. - פינוי ושיקום בלגיה. - פינוי הטריטוריה הצרפתית והחזרת אלזס לורן לצרפת. - תיקון גבולות איטליה. - התפתחות אוטונומית לעמי הקיסרות האוסטרו- הונגרית. - הבטחת עצמאות לפולין תוך מתן גישה חופשית לים.

1. הקמת חבר לאומים כדי לשמור על העצמאות הפוליטית של מדינות קטנות וגדולות - גוף זה היה הכרחי בעיני וילסון .

• שיקולים אסטרטגיים וכלכליים של המדינות המנצחות ורצון להעניש את המנוצחים- לאחר תום הקרבות התכנסו ראשי המדינות המנצחות לדון בהסדרי השלום. הסדרי השלום הושפעו בעיקר מהאינטרסים של "שלושת הגדולים" : - וודרו וילסון נשיא ארה"ב- אידיאליסט שרצה לעצב את הסדר העולמי החדש, על פי 14 הנקודות שפרסם בינואר 1918. וילסון רצה שלום של אמת, ללא מנצחים וללא מנוצחים, ללא רגשות נקם וללא השפלות. הוא רצה יציבות עולמית שתאפשר לארה"ב לממש את הפוטנציאל הכלכלי שלה ולעצור את הבולשביזם. - ז'ורז' קלמנסו ראש ממשלת צרפת -מדינאי ותיק שפעל על פי האינטרסים של ארצו והרצון לנקום בגרמניה ולהחליש אותה ככוח צבאי ופוליטי כדי, להבטיח ביטחון לצרפת. בנוסף דרש פיצויים גבוהים מגרמניה כדי שיוכל לשקם את ארצו. - לויד ג'ורג' ראש ממשלת בריטניה –ראה את האינטרסים הכלכליים של בריטניה לנגד עיניו. הוא רצה לחדש את המסחר הבינלאומי ולחזור למדיניות המסורתית של בריטניה, מדיניות של "מאזן כוחות". הוא רצה הסכם של פשרה, כי חשש שהחלשתה והשפלתה של גרמניה תחזק את צרפת יתר על המידה .

ג.הקשיים בעיצוב המפה המדינית לאחר המלחמה והבעיות הנובעות מהסדרי השלום

• הפיזור הרב של הלאומים השונים והמתחים ביניהם- לאחר המלחמה נעשה ניסיון לקבוע גבולות מדויקים למדינות החדשות על פי עקרון ההגדרה העצמית של הלאומים. אך תוך זמן קצר התברר שהדבר ניתן למימוש רק בצורה חלקית. כי במהלך השנים התערבבו בני לאומים שונים זה בזה. לדוגמא : כ- 40% מאוכלוסייתה של פולין היו בני לאומים לא פולנים : אוקראינים, גרמנים ויהודים. השוני והאיבה ביניהם גרמו לתסיסה ומתחים. • התחשבות באינטרסים הכלכלים והביטחוניים של המדינות החדשות יצרו מיעוטים חדשים • . לדוגמא: - כדי להבטיח לפולין מוצא לים נתנו לה שטחים גרמניים שהייתה בהם אוכלוסייה גרמנית. כך נוצר "הפרוזדור הפולני", שניתק את פרוסיה המזרחית משאר חלקי גרמניה, ונוצר מיעוט גרמני בתוך פולין. - כדי שיהיו לצ'כוסלובקיה גבולות שאפשר להגן עליהם, נתנו לה את חבל הסודטים שאוכלוסייתו הייתה בעיקר גרמנית ( כשלושה מיליון איש). אומנם המדינות החדשות חוייבו לחתום על "חוזי מיעוטים "מיוחדים כדי להבטיח את זכויות המיעוטים אך זה לא עזר. • התחשבות בשיקולים כלכליים ואסטרטגיים של המדינות המנצחות בעיקר צרפת ובריטניה. לדוגמא - החזרת חבל אלזס לורן שהיו בו הרבה גרמנים לצרפת, ומסירת חבל הסאר לפיקוח חבר הלאומים תוך מסירת מכרות הפחם בחבל לידי צרפת, נעשה בגלל אינטרס צרפתי ללא התחשבות בפגיעה הקשה בגרמניה מבחינה כלכלית. • חוזה השלום עם גרמניה היה "חוזה מוכתב"- החוזה לא נעשה ע"י משא ומתן אלא מתוך כפיה. דבר זה יצר תסכול שאיפות נקם ותוקפנות בקרב המנוצחים. רבים מהם ראו בחתימת ממשלתם על הסכמים אלה בגידה, כניעה ומתן אישור להשפלת ארצם והנצחת נחיתותם.

ד.שיטת המנדטים בעקבות הסדרי השלום שנחתמו לאחר המלחמה, שטחים שהיו בשליטת גרמניה והאימפריה העותומנית הועבר לידי צרפת ובריטניה כשטחי מנדט. מנדט היינו פיקדון, ייפוי כוח מטעם חבר הלאומים לשליטה זמנית בשטח מוגדר, כדי לפתחו ולהכשיר את תושביו לעצמאות. המנדט על סוריה ולבנון נמסר לצרפת.המנדט על עיראק, עבר הירדן וא"י נמסר לבריטניה. בכתב המנדט על ארץ ישראל נקבע במפורש שעל בריטניה לקיים את ההבטחה שניתנה ליהודים בהצהרת בלפור. שיטת המנדטים הייתה פשרה בין תפישתו של וילסון , שרצה לתת לשטחים אלה עצמאות, לבין רצון המעצמות הקולוניאליות הישנות, שרצו לקבל את השטחים לצורכיהן. המעצמות שקיבלו מנדט היו חייבות לדווח לחבר הלאומים על פעולותיהן למען קידום העמים שבחסותן לקראת עצמאות.