על מנת לערוך סיכומים נדרש לפתוח חשבון.

ראה היום בצרתי / שמואל הנגיד: הבדלים בין גרסאות בדף

מתוך סיכומונה, אתר הסיכומים החופשי.
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
אין תקציר עריכה
שורה 1: שורה 1:
ראה היום בצרתי - שמואל הנגיד
 


א ראה היום בצרתי / שמע ושעה עתרתי,
א ראה היום בצרתי / שמע ושעה עתרתי,
ב ראה דבר לעבדך / ואל יבוש בשברתי.
ב ראה דבר לעבדך / ואל יבוש בשברתי.
ג התגיע לרע לי יד- / ואת ידי וסתרתי?
ג התגיע לרע לי יד- / ואת ידי וסתרתי?
ד ייעדתני והיטבת / ביד צירים בשורתי.
ד ייעדתני והיטבת / ביד צירים בשורתי.
ה אני עובר בתור מים- / דלני ממגורתי,
ה אני עובר בתור מים- / דלני ממגורתי,
ו אני הולך במוקד אש- / פצני מבערתי.
ו אני הולך במוקד אש- / פצני מבערתי.
ז ואם יש לי מרורות – מה / אני או מה מרורתי?
ז ואם יש לי מרורות – מה / אני או מה מרורתי?
ח אני בצר ולא אוכל / להרבות את אמירתי,
ח אני בצר ולא אוכל / להרבות את אמירתי,
ט עשב לי תאוות לבי / וחושה נא לעזרתי,
 
ט' עשה לי תאוות לבי / וחושה נא לעזרתי,
 
י ואם איני כדאי אצלך, / עשה לבני ותורתי.
י ואם איני כדאי אצלך, / עשה לבני ותורתי.


בשיר זה פונה המשורר באופן אישי אל האלוקים בשעת צרה.
בשיר זה פונה המשורר באופן אישי אל האלוקים בשעת צרה.


בית א'-
'''בית א'-'''המשורר פונה אל ה' שישמע את תחינתו ויענה לה (עתרתי=תפילתי)
המשורר פונה אל ה' שישמע את תחינתו ויענה לה (עתרתי=תפילתי)
הפניה הנה תכליתית ודורשת תשומת לב מלאה: "ראה", "שמע" ו"שעה".
הפניה הנה תכליתית ודורשת תשומת לב מלאה: "ראה", "שמע" ו"שעה".


בית ב'-
'''בית ב'-'''המשורר מבקש שיקיים את הבטחתו לעבדו ("זכור דבר לעבדך"), ושלא יתאכזב מכך שתלה תקוות בתפילתו ולא נענה, שלא יבוש מכך. ("שברתי"=תקוותי)
המשורר מבקש שיקיים את הבטחתו לעבדו ("זכור דבר לעבדך"), ושלא יתאכזב מכך שתלה תקוות בתפילתו ולא נענה, שלא יבוש מכך. ("שברתי"=תקוותי)


בית ג'-
'''בית ג'-'''"יד" בפיוט זה מסמלת את האויב ומצד שני גם את הכוח של הקב"ה (מטאפורה).
"יד" בפיוט זה מסמלת את האויב ומצד שני גם את הכוח של הקב"ה (מטאפורה).
המשורר שואל כיצד תוכל יד האויב להשיגו בעוד יד ה' היא כוחו ומגינו ("ידי וסתרתי").
המשורר שואל כיצד תוכל יד האויב להשיגו בעוד יד ה' היא כוחו ומגינו ("ידי וסתרתי").


בית ד'-
'''בית ד'-'''המשורר מרמז כאן על חזון נבואי מימי נעוריו שבו התגלו אליו המלאכים מיכאל וגבריאל ("צירים"- מלאכים.) והבטיחו לו את עזרת אלוקים במצבים קשים.
המשורר מרמז כאן על חזון נבואי מימי נעוריו שבו התגלו אליו המלאכים מיכאל וגבריאל ("צירים"- מלאכים.) והבטיחו לו את עזרת אלוקים במצבים קשים.


בבתים הבאים מתאר הפייטן את מצוקתו:
בבתים הבאים מתאר הפייטן את מצוקתו:


בית ה'-
'''בית ה'-'''אני עובר בתוך מים- סכנה צפויה, בקשה להצלה מן הפחד- "דלני (=משכני) ממגורתי (=מפחדי)"
אני עובר בתוך מים- סכנה צפויה, בקשה להצלה מן הפחד- "דלני (=משכני) ממגורתי (=מפחדי)"


בית ו'-
'''בית ו'-'''מקביל לבית ה'- סכנה צפויה עם הבקשה להצלה. הפעם בניגוד למים- מוקד האש:
מקביל לבית ה'- סכנה צפויה עם הבקשה להצלה. הפעם בניגוד למים- מוקד האש:
"פצני (=קחני) מבערתי"
"פצני (=קחני) מבערתי"


בבתים ה'- ו' מתוארים מצבים מטפוריים לפחד. מוקד אש (- שריפה) + מים (- טביעה), מעוררים תחושת מצוקה. מצבים אלה נכפים על הדובר. תיאור ההצלה הוא שיבוץ מספר ישעיהו מ"ג/ב': "כי תעבור במים איתך אני ובנהרות לא ישטפוך, כי תלך במי אש לא תכווה ולהבה לא תבער בך"
בבתים ה'- ו' מתוארים מצבים מטפוריים לפחד. מוקד אש (- שריפה) + מים (- טביעה), מעוררים תחושת מצוקה. מצבים אלה נכפים על הדובר. תיאור ההצלה הוא שיבוץ מספר ישעיהו מ"ג/ב': "כי תעבור במים איתך אני ובנהרות לא ישטפוך, כי תלך במי אש לא תכווה ולהבה לא תבער בך"


בית ז'-
'''בית ז'-'''מרורות= חטאים. לפנינו תקבולת בה נשמעת שאלה רטורית. הדובר אומר שאם המצב הקשה נובע מחטאו, הרי שאינו חשוב כ"כ  שבגללו יעניש הקב"ה אחרים. מכניס לדבריו נימה של תחינה וענווה ובכך מרכך את דבריו..
מרורות= חטאים. לפנינו תקבולת בה נשמעת שאלה רטורית. הדובר אומר שאם המצב הקשה נובע מחטאו, הרי שאינו חשוב כ"כ  שבגללו יעניש הקב"ה אחרים. מכניס לדבריו נימה של תחינה וענווה ובכך מרכך את דבריו..


בית ח'-
'''בית ח'-'''היגד ישיר- אמירה ישירה בה הדובר טוען כי הוא נתון בלחץ כבד שאינו מאפשר לו להרבות בדברים. זה מוסיף לדברים מימד מציאותי ומזכיר שבסופו של דבר, למרות השפה השירית, מדובר בקריאה לעזרה של לוחם במצוקה.
היגד ישיר- אמירה ישירה בה הדובר טוען כי הוא נתון בלחץ כבד שאינו מאפשר לו להרבות בדברים. זה מוסיף לדברים מימד מציאותי ומזכיר שבסופו של דבר, למרות השפה השירית, מדובר בקריאה לעזרה של לוחם במצוקה.


כאן עובר המשורר לבקשות שוב:
כאן עובר המשורר לבקשות שוב:


בית ט'-
'''בית ט'-'''הדובר חוזר על קריאת העזרה ובכך מדגיש את הדחיפות הנובעת מתחושת הסכנה.
הדובר חוזר על קריאת העזרה ובכך מדגיש את הדחיפות הנובעת מתחושת הסכנה.


בית י'-
'''בית י'-'''אם למרות בקשותיו של המשורר הקב"ה לא ישעה לתפילותיו משום שאיננו ראוי לעזרתו- מבקש הדובר שיציל אותו למען בנו ותורתו- או: עשה לי בזכות בני ובזכות התמסרותי לתורה.
אם למרות בקשותיו של המשורר הקב"ה לא ישעה לתפילותיו משום שאיננו ראוי לעזרתו- מבקש הדובר שיציל אותו למען בנו ותורתו- או: עשה לי בזכות בני ובזכות התמסרותי לתורה.


- +*###*+-
- +*###*+-
שורה 63: שורה 62:
- +*###*+-
- +*###*+-


אמצעים אומנותיים:
'''אמצעים אומנותיים:'''* חרוז מבריח: תי
* חרוז מבריח: תי
*תפארת הפתיחה: בצרתי / עתרתי.
*תפארת הפתיחה: בצרתי / עתרתי.
*צימודים:
*צימודים:

גרסה מ־01:53, 13 במאי 2008


א ראה היום בצרתי / שמע ושעה עתרתי,

ב ראה דבר לעבדך / ואל יבוש בשברתי.

ג התגיע לרע לי יד- / ואת ידי וסתרתי?

ד ייעדתני והיטבת / ביד צירים בשורתי.

ה אני עובר בתור מים- / דלני ממגורתי,

ו אני הולך במוקד אש- / פצני מבערתי.

ז ואם יש לי מרורות – מה / אני או מה מרורתי?

ח אני בצר ולא אוכל / להרבות את אמירתי,

ט' עשה לי תאוות לבי / וחושה נא לעזרתי,

י ואם איני כדאי אצלך, / עשה לבני ותורתי.

בשיר זה פונה המשורר באופן אישי אל האלוקים בשעת צרה.

בית א'-המשורר פונה אל ה' שישמע את תחינתו ויענה לה (עתרתי=תפילתי) הפניה הנה תכליתית ודורשת תשומת לב מלאה: "ראה", "שמע" ו"שעה".

בית ב'-המשורר מבקש שיקיים את הבטחתו לעבדו ("זכור דבר לעבדך"), ושלא יתאכזב מכך שתלה תקוות בתפילתו ולא נענה, שלא יבוש מכך. ("שברתי"=תקוותי)

בית ג'-"יד" בפיוט זה מסמלת את האויב ומצד שני גם את הכוח של הקב"ה (מטאפורה). המשורר שואל כיצד תוכל יד האויב להשיגו בעוד יד ה' היא כוחו ומגינו ("ידי וסתרתי").

בית ד'-המשורר מרמז כאן על חזון נבואי מימי נעוריו שבו התגלו אליו המלאכים מיכאל וגבריאל ("צירים"- מלאכים.) והבטיחו לו את עזרת אלוקים במצבים קשים.

בבתים הבאים מתאר הפייטן את מצוקתו:

בית ה'-אני עובר בתוך מים- סכנה צפויה, בקשה להצלה מן הפחד- "דלני (=משכני) ממגורתי (=מפחדי)"

בית ו'-מקביל לבית ה'- סכנה צפויה עם הבקשה להצלה. הפעם בניגוד למים- מוקד האש: "פצני (=קחני) מבערתי"

בבתים ה'- ו' מתוארים מצבים מטפוריים לפחד. מוקד אש (- שריפה) + מים (- טביעה), מעוררים תחושת מצוקה. מצבים אלה נכפים על הדובר. תיאור ההצלה הוא שיבוץ מספר ישעיהו מ"ג/ב': "כי תעבור במים איתך אני ובנהרות לא ישטפוך, כי תלך במי אש לא תכווה ולהבה לא תבער בך"

בית ז'-מרורות= חטאים. לפנינו תקבולת בה נשמעת שאלה רטורית. הדובר אומר שאם המצב הקשה נובע מחטאו, הרי שאינו חשוב כ"כ שבגללו יעניש הקב"ה אחרים. מכניס לדבריו נימה של תחינה וענווה ובכך מרכך את דבריו..

בית ח'-היגד ישיר- אמירה ישירה בה הדובר טוען כי הוא נתון בלחץ כבד שאינו מאפשר לו להרבות בדברים. זה מוסיף לדברים מימד מציאותי ומזכיר שבסופו של דבר, למרות השפה השירית, מדובר בקריאה לעזרה של לוחם במצוקה.

כאן עובר המשורר לבקשות שוב:

בית ט'-הדובר חוזר על קריאת העזרה ובכך מדגיש את הדחיפות הנובעת מתחושת הסכנה.

בית י'-אם למרות בקשותיו של המשורר הקב"ה לא ישעה לתפילותיו משום שאיננו ראוי לעזרתו- מבקש הדובר שיציל אותו למען בנו ותורתו- או: עשה לי בזכות בני ובזכות התמסרותי לתורה.

- +*###*+-

בית א'- דרישה להצלה בית ב', ג', ד'- אזכור ההבטחה שניתנה לשמואל הנגיד בידי מלאכים בית ה', ו'- מקור הדרישה והסיבה שהיא מצוקה עכשווית בשדה הקרב בית ז', ח'- אמירה מפורשת המדגישה מצוקה בית ט', י'- חזרה על הבקשה בלשון מרוככת יותר

- +*###*+-

אמצעים אומנותיים:* חרוז מבריח: תי

  • תפארת הפתיחה: בצרתי / עתרתי.
  • צימודים:
     צימוד גזרי- יד, ידי, ביד
     צימוד נוסף אות- יד, ידי
     צימוד שלם- אני עובר, אני עובר
     צימוד שונה אות- מרורות, מרורתי
  • תקבולת נרדפת:
                      אני עובר בתוך מים
                      אני עובר במוקד אש
  • שיבוצים:
              עובר בתוך מים- שיבוץ מספר ישעיהו מ"ג/ב': "כי תעבור במים איתך אני ובנהרות לא ישטפוך, כי תלך במי אש לא תכווה ולהבה לא תבער בך"
              מרורות- איוב, יג'/כו': "תכתוב עלי מרורות, תורישני עוונות נעורי"
  • מטאפורה: בית ג'- ידי וסתרתי- יד זו מטאפורה לכוח.

מוקד אש ומים- מטאפורות לסכנה.

  • אמצעים לתיאור החוויה: להדגשת הסכנה והדחיפות- שימוש בציווים רבים. ראה, שמע, שעה, זכור.

השימוש המרובה במילה "אני" מלמד על הצוקה אישית.


-שחר-