פנים אחרות / ש"י עגנון: הבדלים בין גרסאות בדף

→ העריכה הקודמת

פנים אחרות / ש"י עגנון (הצגת מקור)

גרסה מ־21:58, 17 במרץ 2008

נוספו 15,920 בתים , 17 במרץ 2008

←‏מהלך הסיפור

Lolila

עריכה אחת

@@ שורה 1: / שורה 1: @@
-{{דרוש תיקון עריכה}}
+===הדמויות בפתיחה===
-'''מוטיבים בסיפור'''<BR>
+'''טוני''' - האשה לשעבר <BR>
+'''הרטמן''' - הבעל לשעבר <BR>
+'''סווירש''' - החבר של טוני <BR>
+'''טנצר''' - חבר נוסף של טוני
+על טוני מסופר שהיו לה עיניים חמות ולחות המעידות שהיא לא לקחה בקלות את הגט. ישנה מיטונימיה של השורש ח.ו.מ. בתיאור של טוני. המיטונימיה יוצרת דמות של אישה חמה.
+הפירוש של השם הרטמן הוא איש קשה. הפירוש מתקשר לתיאור של עיניו הקשות. התיאור מעיד על היותו איש קשה.<BR>
+טוני והרטמן מקבלים את הגירושים בצורה רצינית.
+הפירוש של השם טנצר הוא רקדן. הפירוש של השם סווירש הוא צרצר. טנצר וסוורש הם חבריה של טוני החל מתחילת הנישואין. טנצר וסווירש מורידים את עפעפיהם כדי להסתיר את השמחה אך לא מצליחים. שמחתם עומדת בניגוד לעצב של טוני והרטמן. הדמויות של טנצר ושל סווירש מדגישות את הכאב של טוני ושל הרטמן דרך הניגוד ואת העובדה שטוני והרטמן לוקחים את החיים ברצינות.
+===היציאה מבית הדין===
+הסיפור פותח ביציאתה של טוני הרטמן מבית הדין וגיטה בידה. מדובר על נישואין שכשלו. המשך הסיפור הוא בשני מישורים: האחד - אירועי ההווה, והשני - אירועי העבר. יש פלאשבק לכל מה שהוביל לניקור, לניתוק, ולגירושים. מעורבות הגיבורים היא שכלית-רפלקטיבית, הגיבורים מנתחים את מה שקרה. בהווה זה מסייע להם להבין את מה שקרה וגורם להם להיות שוב מעורבים רגשית. הפתיחה רומזת שהקשרים הנפשיים ביניהם בעבר אל נותקו הם אינם אדישים זה לזו. כשהרטמן יצא מבית הדין וראה את טוני עם סווירש וטנצר, הוא שואל אותה "עם ההם את הולכת?" והיא לא אומרת לו שהיא חופשייה ושהיא יכולה ללכת עם מי שהיא רוצה, אלא שואלת "אי אתה רוצה?". הוא עונה לה "אל תלכי עמהם" הוא עדיין מדבר כאילו היא אשתו ואכפת לו עם מי היא הולכת. עמידתה של טוני אומרת "התבונן עלי אם יכולה אני ללכת יחידה". מתוך דבריה אפשר להבין שאולי בעלה לא התבונן בה כראוי במשך שנות נישואיהם, ולא היה איתה מספיק, לא היה הרבה בחברתה ולכן נזקקה לידידים אפילו קלי-דעת כמו סווירש וטנצר. שניהם מנסים להפיק תועלת מגירושיה של טוני ומהווים ניגוד להרטמן, וכן משמשים כדמויות נגד לבני הזוג. הם ליצנים, מתנהגים בקלילות, מתלוצצצים, לוקחים את החיים בקלות ובעלי בטחון עצמי. טוני ומיכאל רציניים בעלי רגשות עמוקים עצובים, נתונים במבוכה ולוקחים את החיים ברצינות.
+===מבוכה ועצב לאחר היציאה===
+טוני ומיכאל נמצאים לבד כמעט לאורך כל הסיפור. הם הולכים יחד, משוחחים ומעלים זכרונות מחיי הנישואין, וחושפים את הסיבות לכישלונם. הדברים לא נאמרים בבית-אחת אלא נחשפים בתהליך איטי וארוך תוך כדי כאב, עצב ומבוכה. ההרגשה הכבדה של שניהם משתקפת גם בסביבתם "רוח '''עמומה''' הייתה שרויה על הרחוב '''ועמימות טרושה''' פעתה מבין אבניו", "החלונות הציצו מתוך כותלי הבתים זרים לעצמם וזרים לבתים". ההרגשה הקשה מתרככת ע"י זכרון זתי הבנות ביאטא בת ה- 9 ורינאטא בת ה- 7, אבל גם בזכרון זה יש משהו עצוב. מיכאל נזכר בעיני הבת הגדולה שהשחירו מעצב ומיגון כשראתה בפעם הראשונה את ההורים רביםץ הרגשה שניה שמלווה אותם היא של מבוכה. היא באה לידי ביטוי אצל מיכאל בתנועותיו: מסיר כובע, מנגב מצחו,מנגב את הכובע וחובש אותו. תינוקת של מוכרת פרחים מוציאה אותם מהמבוכה וגורמת לשינוי בהרגשה של שניהם. אצל טוני רגשות של חיבה, יש חיוך נוגה על שפתיה, אצל הרטמן היא גורמת לפתיחות והוא מתחיל לספר על עסקיו, בתחילה בצורה מבובלת ולאחר שמרגיש את תמיכת של טוני חזר וסיפר הכל לפי הסדר. בפעם הראשונה גורמי הגירושין מובנים טוב יותר לשני בני הזוג ולקוראים. הרטמן לא שיתף את אשתו בבעיותיו הכספיות והעסקיות והן גרמו לו רוגז, עצבונות וכעס שהביא עמו הביתה. העסקים נכנסו לביתו, הוא התחיל לעבוד גם בבית ולא היה לא זמן וסבלנות להיות עם אשתו ולאט לאט הוא מתרחק ממנה - כמעט שלא ראה אותה והביט בה.<BR>
+"אביו לא הנחיל לו ממון"<BR>
+"אשתו לא הכניסה לו נדוניה"<BR>
+"כל שסיגל לו בעבודתו שעבד"<BR>
+הוא מתייחס לנישואים כאל עסק. כשהיה רווק עבד קשה ולא הייתה לו קורת-רוח וחשב שאם יתחתן ימצא קורת רוח מביתו. אבל אחר כך הלכו ופחתו צפיותיו ותקוותיו, התחיל להרגיש זר בביתו והתחיל להתרחק עוד יותר מטוני. הוא הרבה לו חברים והרגיש שהם מתעניינים בטוני יותר מאשר בו. הוא ניסה לקרוא ספרים שמעניינים אותה, עך אהבות ורגשות, אך הספרים אינם מוצאים חן בעיניו, וערכה של טוני יורד בעיניו. הבדידות הולכת וגוברת, הוא החל לעשן ולקנא בטוני ועשן הסיגריות מפריד ביניהם. עגנון משתמש במינוח פרקמטיה (=עסקים). בפרקי אבות כתוב: "אל תרבה שיחה עם האישה באישתו אמרו קל וחומר באשת חברו". המסר בסיפור זה יוצא כנגד תפיסת חז"ל ולמעשה עגנון רואה את שורש הרע ביחסים ביניהם בניתוק הקשר ובאי-השיתוף שבשתיקה בין השניים. בעצם, אומר עגנון להרטמן חבל שלא הייתה לך אמונה בהבנתה ומעשיותה של טוני. תהליך ההדרדרות מומחש במתארי-זמן החוזרים כמה פעמים. "בראשונה, משעברו הימים, התחיל, תחילה, אחר-כך, לבסוף". כל חוליה או תיאור מהווה תיאור תמציתי של התרחקות והסתגרות. העישון המופרז הואר סימן להסתגרות, עצבנות והתבודדות. אחר כך מתחילה קינאה שמחריפה והולכת עד שהוא נעשה אדיש, "לימים נתרגל בדבר", "עד שנתמעטה בעיניו".
+===תפקידה של טוני===
+טוני מופנת ושומעת הרבה, רואה הרבה אבל מדברת מעט. טוני מסייעת למיכאל להפתח, לדבר להתוודות ותוך כדי זה להשתנות בכוח האזנה הפעילה שלה, מבטיה וחיוכה, וכן אישיותה הרגישה והעדינה. המספר, האוהב את טוני, מדבר בעדה ומראה שהיא הגורמת העיקרית לתהליך הריפוי.<BR>
+הפרק הראשון מסתיים במדרגת היחסים הנמוכה ביותר ביניהם.
+===החלום===
+'''המקום:''' ברלין<BR>
+'''דמויות:''' הדובר - הרטמן
+::זיסנשטיין - חברו
+::עוד בחור - היה עם זיסנשטיין
+{| "border=2"
+! הרטמן !! זיסנשטיין !! החבר
+|-
+| נמצא בברלין. בד"כ שמח לחברתו של זיסנשטיין. באותו יום לא שמח לביקורו. התחיל מיד לשנוא את החבר. אומר לזיסנשטיין שיש דירה נאה בעיר אחרת. הולך עם זיסנשטיין לדירה.
+האישיות של חיי היום-יום. האישיות של מה שהוא חייב לעשות.
+|מבקר את הרטמן. חזר מאפריקה. אומר שאם היה מוצא דירה נאה כמו של הרטמן היה שוכר אותה. בנוסף הוא אומר שהוא עייף ממלונות. רוצה ללכת לדירה ומיד. מייעץ להרטמן לא לשכור את הדירה כאשר הגיעו אליה.
+מייצג את הדמות ההרפתקנית.
+|כשנכנס השניא עצמו על הרטמן. כנראה שנסע עם זיסנשטיין במסעותיו. הולך לבעלת הבית.
+מייצג את האישיות שהרטמן הפך להיות אחר נישואיו - לא סימפטית.
+|}
+שלוש הדמויות מייצגות למעשה את הפנים השונות של הרטמן, של החלקים השונים באישיותו. הדירה מייצגת את חיי הנישואים של הרטמן. החיפוש אחרי דירה חדשה מייצג את הגירושים. התנור מייצג את החום בחיי הנישואים של הרטמן וטוני. כמו שזיסנשטיין לא ראה את התנור, כך הרטמן לא ראה את האהבה בנישואין עם טוני. הרטמן סגר את עצמו עם העבודה בחדר ללא התנור, ללא האהבה. האהבה בנישואים הייתה קיימת תמיד אך הוא התבודד ממנה. החלנות בחדר העבודה מסמלים את זה שוא פנה החוצה מהנישואים ולא התעניין בהם.
+בעלת הבית מסמלת את טוני. כמו לטוני יש לה פגמים. בהתחלה הוא ראה רק את הפגמים אצל טוני וכעת הוא מסתכל על התמונה הגדולה. בעלת הבית איננה בעלת מום, הילוכה הוא כריקוד ויש שמחה בעיניה. התיאור בסוף של בעלת הבית כמושכת משקף את התהליך שהרטמן עובר: רק כעת הוא רואה את יופיה של טוני.
+בסוף הוא אומר שהוא רוצה לברוח מהקור כמו שבמציאות הוא רוצה לחזור אל האהבה.
+====תפקיד החלום====
+# השהיית העלילה כדי להרוויח זמן ואולי לאחר בכוונה את התחבורה הציבורית
+# להוסיף פרטים על היחס המשתנה של מיכאל לטוני.
+# לחדש את מוטיביציה של טוני להתעניין בדבריו של מיכאל.
+# לפתוח פתח לווידוי, להגיד את רגשותיו כי קל יותר לעשות זאת דרך חלום.
+# עוד אמצעי כדי לשכנע את טוני באמיתות רגשותיו כיוון שהחלומות באים מתת-המודע.
+# אמצעי נוסף להכניס אירוטיקה ליחסים בין שניהם.
+לעגנון יש ספר בשם "אורח נטה ללון". בספר זה הוא מזכיר את גיבורי הסיפור "פנים אחרות" ורומז שם שמיכאל הרטמן הצליח להחזיר את טוני "מה שארע להרטמן ארע לך. הרטמן זה, מיהו? אמרתי לו: אדם אחד יש, הרטמן שמו, יום אחד נתן גט לאישתו וכשיצאו מבית הרב נכנסה בו אהבתה והחזירה" (מתוך "אורח נטה ללון" מאת ש"י עגנון).
+===סיכום===
+דווקא אחרי הגט, לקראת סיום הפרק הראשון כתוב "הביט וראה אותה בדרך שלא הביטו בה ולא ראה אותה ימים הרבה". מכאן מבינים את שם הסיפור "פנים אחרות" ואפשר לפרש זאת מכמה בחינות:
+# עיניה ופניה של טוני נראים בעיניו כפנים חדשות, אחרות. חל בו שינוי וכשהוא מסתכל עכשיו עליה היא נראית מושכת בעיניו ולכן הוא רואה שאפשר לדבר איתה על עסקיו ושעצם הקשבתה תורמת לו להבין דברים טוב יותר.
+# גם הרטמן נרא עכשיו לטוני בפנים אחרות. היא מבינה את הסיבות לכעסו, רוגזו, והתבודדותו.
+# מיכאל הרטמן רואה את עצמו מחדש בפנים אחרות: "ראה פתאום את ענייניו בדרך שלא ראה אותם מקודם". אולי אם היה מביט לעיניה ומשתף אותה בבעיותיו לא היו יחסיהם מדרדרים.
+# משמעות הביטוי "פנים אחרות" ביידיש הוא "משמעות אחרת".
+בסיום הסיפור נוצרת זירמה רגשית הדדית בין בני הזוג שלא הייתה הרבה שנים בנישואייהם. יש ביניהם הבנה, חיבה, הזדהות, קרבה נפשית ומשיכה פיזית. גם לטוני יש חלק בהדרדרות היחסים. אולי לא עשתה מספיק כדי להפנות את תשומת לבו אליה. גם היא התייאשה ונסחפה לעולמה ולידידיה. לאורך הסיפור משתנה הדמות המרכזית מהרטמן למיכאל. הדבר בא לידי ביטוי בשורה של "פתיחות" המשובצות במהלך הסיפור"
+# "הרטמן תלה עיניו בחלון שנפתח לעומתו"
+# "אלא שבאותה שעה נפתח לבו..."
+# "הרטמן פתח באמצע הדברים... ומוציא מן הפה ממה שלבו מלא"
+# הביט בה וראה אותה בדרך שלא הביט בה ולא ראה אותה ימים הרבה" כלומר נפתחו עיניו.
+===סיום הסיפור===
+ביסום נשזרים עיקרי המוטיבים והסמלים באי-סדר המוחו של אדם עייף. הפרטים מתערבבים כמו בחלום. טוני שבתחילת הסיפור נתמעטה בעיניו הפכה להיות דיוקן מופלא שמתעלמת ממנו שלא מרצונו. הרטמן שומע מחדרה כביכול קול המייה כמו של יונה. אהובה רוצה להיות אביר הבא לעזרת אהובתו ומתפלל לאלוהים שיבוא לעזרתו ונרדם. הסיום הוא סיום פתוח ויש בו רמזים לכאן ולכאן. הסקרנות לגבי מה יקרה מחר לגיטימית מנקודת מבטו של הקורא אבל אינה חלק מהסיפור. הוא מחוץ למסגרת העלילה.
+הסיפור צומח מאירוע הלכתי יהודי: "משיצאה וגיטה בידה" ע"פ מסכת גיטין נאמר "משהגיע הגט לידיה, שוב אינו יכול לבטלו". לכן יש שם סוגייה הדומה לסיטואציה שבסיפור "המגרש את אשתו ולנה עמו בפונדק" יש לשים לב ליחסי הגומלין בין כותרת הסיפור "פנים אחרות" לבין המשמעות האסוציאטיבית של הביטוי.
+===מוטיבים בסיפור===
 א. ראייה- עיניים<BR>
 ב. בית<BR>
@@ שורה 8: / שורה 86: @@
-'''מהלך הסיפור'''<BR>
+==מהלך הסיפור==
 א. היציאה מבית המשפט<BR>
@@ שורה 19: / שורה 97: @@
-'''חלק ראשון'''<BR>
+===חלק ראשון===
-פירושי מילים<BR>
+====פירושי מילים====
 א. "שעה טובה": אמירה אירונית של הגברים על דבר גירושה של טוני מבעלה<BR>
@@ שורה 36: / שורה 114: @@
 יב. "עונג של טוני ממקום אחר": הרמז לבגידה של טוני בהרטמן (לפי דעתו של הרטמן)<BR>
-'''פסקה ראשונה'''<BR>
+====פסקה ראשונה====
 זהו סיפור ריאליסטי שנכתב על רקע המאה התשע עשרה ועיקרו- קונפליקט בין בני זוג:<BR>
 א. גבר ואישה<BR>
@@ שורה 43: / שורה 120: @@
 הסיפור מתחיל דרך תיאור סינקדוכי (הפרט מייצג את הכלל) של עיני טוני, כלומר העינייםשלה מייצגות את כל האישיות שלה ואת כולה. העיניים לחות ורטובות מבכי, דבר המעיד על עצב ומלנכוליה בחייה של טוני. היא יוצאת מבית המשפט עם גט בידה, ובחוץ מחכים לה שני גברים שמעוניינים בה מיד עם גירושה מבעלה. הם אורבים לה ומעוניינים ליהנות איתה הנאות מפוקפקות שקשורות לתאוות יצרים ומיניות. שני הגברים הם דמויות קומיות וגרוטסקיות (מגוחכות, נלעגות) , הם בעלי תאווה מינית ואינם מבינים לכאבה של טוני בדבר גירושה מבעלה. הם טיפוסים קלי דעת שדואגים להנאתם השטחית והאגואיסטית. קיים ניגוד חריף בין שמחת הגברים לעצבותה של טוני.
+====פסקה שנייה====
-'''פסקה שנייה'''<BR>
 - בעלה לשעבר של טוני המכונה הרטמן יוצא אף הוא מבית המשפט ופונה אל האפלה (סמל לאי- וודאות, תחושת חוסר אונים וכדומה). הוא נראה עצוב ומודאג מכך שאשתו לשעבר מסתובבת
@@ שורה 99: / שורה 175: @@
-'''חלק שני'''<BR>
+===חלק שני===
+====פירושי מילים====
-'''פירושי מילים'''<BR>
 א. מקשאות: שדות של אבטיחים, מלונים, קישואים<BR>
@@ שורה 124: / שורה 199: @@
 הייתה בטוחה שזו גחלילית בקצה הדרך.
-'''חלק שלישי'''<BR>
+אלו הם מוטיבים אשר משקפים ומעצבים את התהליך המתרחש בין גיבורי הסיפור:
+מוטיב האור והחושך
+מוטיב הכוכבות
-'''פירושי מילים'''<BR>
+===חלק שלישי===
+====פירושי מילים====
 א. קינבה: חתכה<BR>
@@ שורה 153: / שורה 232: @@
 מנקודת המבט של טוני ומנקודת המבט של הרטמן. טוני מתארת את הנחל בצורה עדינה,
 ואילו הרטמן מתאר את הנחל בצורה ארוטית, רמז לכך שהוא חושק בטוני.
 '''חלומו של מיכאל הרטמן'''<BR>
@@ שורה 172: / שורה 250: @@
+===חלק רביעי===
-'''חלק רביעי'''<BR>
+=====פירושי מילים====
-'''פירושי מילים'''<BR>
 א. "לקח לו לב": אזר אומץ<BR>

פנים אחרות / ש"י עגנון: הבדלים בין גרסאות בדף

פנים אחרות / ש"י עגנון (הצגת מקור)

גרסה מ־21:58, 17 במרץ 2008

תפריט ניווט

חיפוש