על מנת לערוך סיכומים נדרש לפתוח חשבון.

פנייה

מתוך סיכומונה, אתר הסיכומים החופשי.
גרסה מ־12:11, 19 ביוני 2010 מאת Tomer.shporn (שיחה | תרומות) (דף חדש: == النداء - פנייה == א) מילות הפנייה הנפוצות בערבית הן: يَا, أَيُّهَا/أَيَّتُهَا. ב) המילה يَا: 1) לאחר ה...)
(הבדל) ←גרסא ישנה יותר | צפה בגרסא נוכחית (הבדל) | גרסא חדשה יותר→ (הבדל)
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

النداء - פנייה

א) מילות הפנייה הנפוצות בערבית הן: يَا, أَيُّهَا/أَيَّتُهَا.


ב) המילה يَا:

  1) לאחר המילה يَا יבוא השם ללא יידוע, אך ניקודו יהיה
     יחסה ראשונה מיודעת (דמה).
     לדוגמה: يَا رَجُلُ = הו, איש/גבר.


  2) במידה ולאחר يَا יבוא צירוף סמיכות, או שם שבסופו כינוי
     קניין (שייכות) - ינוקד הנסמך (או סיומת השם, לפני
     הכינוי) ביחסה שנייה (פתחה).
     למשל: يَا أَمِيرَ المُؤْمِنِينَ (הו נגיד המאמינים) ; يَا رَبَّنَا (הו ריבוננו)
  3) לעתים מושמטת מילת הפנייה, אך כללי הניקוד שהבאנו לעיל יישמרו.
     לפי הדוגמות שהבאנו: (يَا) رَجُلُ, (يَا) أَمِيرَ المُؤْمِنِينَ
     כיצד נזהה פנייה ללא הופעת מילת הפנאי? יש להיעזר בהקשר המשפט!
  4) למילים أَب ו-أُمّ קיימות צורות פנייה מיוחדות:
     يَا أَبَتَِ ;  يَا أُمَّتَِ (את האות ת' אפשר לנקד בפתחה או בכסרה).
     צורות אלה פחות נפוצות כיום, וניתן להשתמש בפנייה הרגילה
     גם עבור שמות אלה (يَا أَبِي ;  يَا أُمِّي).


ג) המילים أَيُّهَا/أَيَّتُهَا:

  1) המילים أَيُّهَا/أَيَّتُهَا תבואנה לפני שם המיודע באל הידיעה!
     המילה أَيُّهَا תבוא לפני שם ממין זכר, והמילה أَيَّتُهَا - לפני שם ממין נקבה.
     דוגמות: أَيُّهَا المَلِكُ (הוי המלך), أَيَّتُهَا المَرْأَةُ (הוי האישה)
  2) יוצא דופן לכלל שהובא בסעיף הקודם: يَا الله ُ(במקום أَيُّهَا الله ُ).


ד) פנייה סתמית:

  עד כה הפניות שהצגנו היו לאדם/קבוצה מסויימים. כאשר הפנייה הינה
  כללית וסתמית, כלומר אינה מכוונת כלפי אדם/קבוצה מסויימים, יבוא
  השם שלאחר מילת הפנייה בניקוד של תנווין פתחה (פתחתיין).
  דוגמה: يَا كَافِرًا, تُبْ! (הוי כופר, חזור בתשובה!) - הכוונה לכל כופר שהוא.


ה) מקורות לעיון נוסף בנושא:

  1) דב עירון, "תחביר הלשון הערבית- חלק א", מהדורה שנייה מורחבת (דיונון, 1992): עמ' 119-115.
  2) דן בקר, "תשעים ותשעה פרקי דקדוק ערבי", מהדורה שניה (דיונון, 1999): עמ' 182.
  3) ישי פלד, "תחביר הערבית הכתובה" (דיונון, 1998): עמ' 193-192.