על מנת לערוך סיכומים נדרש לפתוח חשבון.
עוולה / ברנר יוסף חיים: הבדלים בין גרסאות בדף
אין תקציר עריכה |
אין תקציר עריכה |
||
| (גרסת ביניים אחת של אותו משתמש אינה מוצגת) | |||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
'''מהלך העלילה''' | |||
- הסיפור עוסק בתקופה סביב מלחמת העולם הראשונה והוא מדבר על תווך הזמן שבו האנגלים | - הסיפור עוסק בתקופה סביב מלחמת העולם הראשונה והוא מדבר על תווך הזמן שבו האנגלים | ||
כבשו את דרומה של ארץ ישראל ואילו התורכים עדיין שלטו בצפונה. האנגלים מתוארים בסיפור כממלכת האור ואילו התורכים מתוארים כממלכת החושך. | כבשו את דרומה של ארץ ישראל ואילו התורכים עדיין שלטו בצפונה. האנגלים מתוארים בסיפור כממלכת האור ואילו התורכים מתוארים כממלכת החושך. | ||
הסיפור מגולל את עלילותיהם של ארבעה צעירים שראו את עצמם כפאר התרבות המערבית בארץ ישראל, כאשר התקרית הקטנה שארעה להם שברה את המיתוס של החלוץ המצליח. | הסיפור מגולל את עלילותיהם של ארבעה צעירים שראו את עצמם כפאר התרבות המערבית בארץ ישראל, כאשר התקרית הקטנה שארעה להם שברה את המיתוס של החלוץ המצליח. | ||
- הסיפור בנוי במבנה קלאסי של סיפור קצר: | |||
א. אקספוזיציה | '''מבנה''' | ||
ב. בעיה | |||
ג. סיבוך- שיא | - הסיפור בנוי במבנה קלאסי של סיפור קצר:<BR> | ||
ד. התרה | א. אקספוזיציה<BR> | ||
ה. סיום | ב. בעיה<BR> | ||
ג. סיבוך- שיא<BR> | |||
ד. התרה<BR> | |||
ה. סיום<BR> | |||
'''נקודת מבט''' | |||
- הסיפור מסופר מנקודת מבטה של כל הקבוצה בלשון "אנחנו", זהו ביטוי לביטולה | - הסיפור מסופר מנקודת מבטה של כל הקבוצה בלשון "אנחנו", זהו ביטוי לביטולה | ||
של האינדיווידואליות והוא מתעד מציאות יום- יומית של קבוצת צעירים בארץ ישראל. | של האינדיווידואליות והוא מתעד מציאות יום- יומית של קבוצת צעירים בארץ ישראל. | ||
- הדובר בסיפור עומד לפני קצין אנגלי שלבוש במדים גרמניים (תורכיה וגרמניה היו בעלות ברית במלחמת העולם הראשונה) ולכן הקצין יכול היה לעבור בקלילות בשטח הכבוש של התורכים במדים של צבא גרמניה. לאחר שהתברר לקבוצת הצעירים שזהו קצין אנגלי, | - הסיפור משקף ראייה קיצונית של החיים; שחור או לבן. אחד הצעירים בחבורה טען שהוא יודע אנגלית, אך כאשר הוא התבקש לשוחח עם הקצין האנגלי, התברר שהוא לא יודע אנגלית בכלל, ולכן הקבוצה שוחחה עם הקצין בגרמנית. הקבוצה נותנת לקצין האנגלי הכול- מחסה, | ||
הם ראו בו משיח, מציל, סמל לנאורות, אך יחד עם זאת, הם פחדו שהתורכים יתנקמו בהם | מזון, לבוש, אך אחד החברים הולך ומסגיר אותו לתורכים. כולם יושבים עליו שבעה, כאילו הוא באמת מת, שכן הם חשו שהם רצחו את המשיח שיגאל את ארץ ישראל מידיהם של התורכים. | ||
'''הערות''' | |||
- הדובר בסיפור עומד לפני קצין אנגלי שלבוש במדים גרמניים (תורכיה וגרמניה היו בעלות ברית במלחמת העולם הראשונה) ולכן הקצין יכול היה לעבור בקלילות בשטח הכבוש של התורכים במדים של צבא גרמניה. לאחר שהתברר לקבוצת הצעירים שזהו קצין אנגלי, הם ראו בו משיח, מציל, סמל לנאורות, אך יחד עם זאת, הם פחדו שהתורכים יתנקמו בהם | |||
אם ייוודע הדבר שהם עזרו לאויב- צבא אנגליה. | אם ייוודע הדבר שהם עזרו לאויב- צבא אנגליה. | ||
- "דמו צועק עלינו" | - '''"דמו צועק עלינו"''': הרמז לקין והבל וביטוי לאירוניה שבסיפור. חברי הקבוצה טענו שהם לא רוצים להסגיר אותו, אך בסופו של דבר, אחד החברים הסגיר אותו לידיהם של התורכים. | ||
בעקבות זאת, הם התאבלו על הקצין האנגלי בצורה מוגזמת כאילו הוא נהרג על ידי התורכים. | בעקבות זאת, הם התאבלו על הקצין האנגלי בצורה מוגזמת כאילו הוא נהרג על ידי התורכים. | ||
[[קטגוריה:ספרות]] | [[קטגוריה:ספרות]] | ||
גרסה אחרונה מ־14:12, 11 בספטמבר 2006
מהלך העלילה
- הסיפור עוסק בתקופה סביב מלחמת העולם הראשונה והוא מדבר על תווך הזמן שבו האנגלים כבשו את דרומה של ארץ ישראל ואילו התורכים עדיין שלטו בצפונה. האנגלים מתוארים בסיפור כממלכת האור ואילו התורכים מתוארים כממלכת החושך. הסיפור מגולל את עלילותיהם של ארבעה צעירים שראו את עצמם כפאר התרבות המערבית בארץ ישראל, כאשר התקרית הקטנה שארעה להם שברה את המיתוס של החלוץ המצליח.
מבנה
- הסיפור בנוי במבנה קלאסי של סיפור קצר:
א. אקספוזיציה
ב. בעיה
ג. סיבוך- שיא
ד. התרה
ה. סיום
נקודת מבט
- הסיפור מסופר מנקודת מבטה של כל הקבוצה בלשון "אנחנו", זהו ביטוי לביטולה של האינדיווידואליות והוא מתעד מציאות יום- יומית של קבוצת צעירים בארץ ישראל.
- הסיפור משקף ראייה קיצונית של החיים; שחור או לבן. אחד הצעירים בחבורה טען שהוא יודע אנגלית, אך כאשר הוא התבקש לשוחח עם הקצין האנגלי, התברר שהוא לא יודע אנגלית בכלל, ולכן הקבוצה שוחחה עם הקצין בגרמנית. הקבוצה נותנת לקצין האנגלי הכול- מחסה, מזון, לבוש, אך אחד החברים הולך ומסגיר אותו לתורכים. כולם יושבים עליו שבעה, כאילו הוא באמת מת, שכן הם חשו שהם רצחו את המשיח שיגאל את ארץ ישראל מידיהם של התורכים.
הערות
- הדובר בסיפור עומד לפני קצין אנגלי שלבוש במדים גרמניים (תורכיה וגרמניה היו בעלות ברית במלחמת העולם הראשונה) ולכן הקצין יכול היה לעבור בקלילות בשטח הכבוש של התורכים במדים של צבא גרמניה. לאחר שהתברר לקבוצת הצעירים שזהו קצין אנגלי, הם ראו בו משיח, מציל, סמל לנאורות, אך יחד עם זאת, הם פחדו שהתורכים יתנקמו בהם אם ייוודע הדבר שהם עזרו לאויב- צבא אנגליה.
- "דמו צועק עלינו": הרמז לקין והבל וביטוי לאירוניה שבסיפור. חברי הקבוצה טענו שהם לא רוצים להסגיר אותו, אך בסופו של דבר, אחד החברים הסגיר אותו לידיהם של התורכים.
בעקבות זאת, הם התאבלו על הקצין האנגלי בצורה מוגזמת כאילו הוא נהרג על ידי התורכים.