סיכום - שנות ה30: הבדלים בין גרסאות בדף

אין תקציר עריכה
אין תקציר עריכה
אין תקציר עריכה
שורה 34: שורה 34:
ב-1933 בוצעה רכישת קרקעות גדולה על-ידי יהושע חנקין לשם התיישבות.<BR>יותר מ-20 יישובים הוקמו בעמק חפר,והם נועדו ליצור רצף טריטוריאלי-התיישבותי בין צפון השרון לדרום השרון.<BR>יישבוים אלה שימשו חומת מגן מפני היישובים הערבים הסמוכים.<BR>עם היישובים שהוקמו נמנו הקיבוצים והמושבים כפר ויתקין,כפר חיים,גבעת חיים ועוד.<BR>
ב-1933 בוצעה רכישת קרקעות גדולה על-ידי יהושע חנקין לשם התיישבות.<BR>יותר מ-20 יישובים הוקמו בעמק חפר,והם נועדו ליצור רצף טריטוריאלי-התיישבותי בין צפון השרון לדרום השרון.<BR>יישבוים אלה שימשו חומת מגן מפני היישובים הערבים הסמוכים.<BR>עם היישובים שהוקמו נמנו הקיבוצים והמושבים כפר ויתקין,כפר חיים,גבעת חיים ועוד.<BR>
התיישבות האלף:
התיישבות האלף:
ב-1932 הוחל בשימוש תוכנית התיישבות של 1000 משפחות.<BR>מטרת התוכנית הייתה ליישב את המשפחות ביישובים בסמוך למושבות,כדי שישמשו חומת מגן ויספקו ביטחון למושבות.<BR>בסופו של דבר,בשל סיבות תקציביות יושבו רק         כ-450 משפחות בתשעה מושבים ובקיבוץ אחד.<BR>למשל,כפר ביל"ו וגבתון ליד רחובות, נטים ועוד.<BR>
ב-1932 הוחל בשימוש תוכנית התיישבות של 1000 משפחות.<BR>מטרת התוכנית הייתה ליישב את המשפחות ביישובים בסמוך למושבות,כדי שישמשו חומת מגן ויספקו ביטחון למושבות.<BR>בסופו של דבר,בשל סיבות תקציביות יושבו רק כ-450 משפחות בתשעה מושבים ובקיבוץ אחד.<BR>למשל,כפר ביל"ו וגבתון ליד רחובות, נטים ועוד.<BR>


3)הצגת הישגי הישוב היהודי בתחום הכלכלה:
3)הצגת הישגי הישוב היהודי בתחום הכלכלה:
שורה 69: שורה 69:
שטחי העיבוד החקלאי הורחבו,חל איסור משמעותי בתוצרות הלול,באספקת החלב ומוצריו,בירקות,נהגים יהודים תפסו את מקום הערבים בתחבורה הציבורית ואכן הוגשם עקרון העבודה העברית בתקופה זו והאבטלה היהודית פסקה.<BR>היישוב הקים את קרן"כנפר היישוב" במגבית למס בטחון שבעזרתה נאסף כסף למימון פעולות הבטחון היהודיות,לאור ההוצאות הרבות ומכיוון שתרומות היהודים בתפוצות לא הספיקו להגנה.<BR>המשק היהודי הצליח לשרוד ואף התפתח ושגשג בשנות העלייה החמישית כונו "תקופת הזוהר של היישוב  היהודי בארץ".<BR>
שטחי העיבוד החקלאי הורחבו,חל איסור משמעותי בתוצרות הלול,באספקת החלב ומוצריו,בירקות,נהגים יהודים תפסו את מקום הערבים בתחבורה הציבורית ואכן הוגשם עקרון העבודה העברית בתקופה זו והאבטלה היהודית פסקה.<BR>היישוב הקים את קרן"כנפר היישוב" במגבית למס בטחון שבעזרתה נאסף כסף למימון פעולות הבטחון היהודיות,לאור ההוצאות הרבות ומכיוון שתרומות היהודים בתפוצות לא הספיקו להגנה.<BR>המשק היהודי הצליח לשרוד ואף התפתח ושגשג בשנות העלייה החמישית כונו "תקופת הזוהר של היישוב  היהודי בארץ".<BR>
בתחום ההתיישבות:
בתחום ההתיישבות:
1)תקופת המרד הערבי הביאה את קק"ל לרכוש קרקעות רבות.<BR>רבים מן הערבים ביקשו למכור את קרקעותיהם בשל מחסור כלכלי,מכירן ירד וקק"ל ניצלה את ההזדמנות כדי לקנות קרקעות בזול,ליצור עובדות בשטח(כדי ליצור רצף התישבותי ושלא יהיו חלק מהמדינה הערבית)ולכן נרכשו קרקעות בצפון ובאזורים אסטרטגים.<BR>
1)תקופת המרד הערבי הביאה את קק"ל לרכוש קרקעות רבות.<BR>רבים מן הערבים ביקשו למכור את קרקעותיהם בשל מחסור כלכלי,מכירן ירד וקק"ל ניצלה את ההזדמנות כדי לקנות קרקעות בזול,ליצור עובדות בשטח(כדי ליצור רצף התישבותי ושלא יהיו חלק מהמדינה הערבית)ולכן נרכשו קרקעות בצפון ובאזורים אסטרטגים.<BR>


2)התיישבות חומה ומגדל(1936-1939).<BR>לאור המאורעות שגרמו סכנה למפעל ההתישבותי ודרישת הערבים החוזרת לאסור עלייה,קניית קרקעות והתיישבות יהודית הוקמו בשנים 1936-1939 כ-50 יישובים חדשים,רובם קיבוצים.<BR>התנופה קשורה במספר גורמים:
2)התיישבות חומה ומגדל(1936-1939).<BR>לאור המאורעות שגרמו סכנה למפעל ההתישבותי ודרישת הערבים החוזרת לאסור עלייה,קניית קרקעות והתיישבות יהודית הוקמו בשנים 1936-1939 כ-50 יישובים חדשים,רובם קיבוצים.<BR>התנופה קשורה במספר גורמים:
שורה 120: שורה 120:
2)הביטוי העיקרי להתנגדות הערבים לתוכנית החלוקה היה חידוש המרד הערבי בצורה אלימה ביותר תוך ביצוע פעולות נגד מתקנים צבאיים בריטיים ונסיונות חבלה בקו צינור הנפט,ובנוסף רצחו את המושל הבריטי בגליל.<BR>
2)הביטוי העיקרי להתנגדות הערבים לתוכנית החלוקה היה חידוש המרד הערבי בצורה אלימה ביותר תוך ביצוע פעולות נגד מתקנים צבאיים בריטיים ונסיונות חבלה בקו צינור הנפט,ובנוסף רצחו את המושל הבריטי בגליל.<BR>


תגובת היהודים למסקנות ועדת פיל:
===תגובת היהודים למסקנות ועדת פיל:===


התומכים בתוכנית ונימוקיהם:
התומכים בתוכנית ונימוקיהם:
שורה 131: שורה 131:
2)המחנה האזרחי ובהם הרביזיוניסטים דחו את תכנית החלוקה ותובעת בית לאומי יהודי משני עברי הירדן בא"י.<BR>
2)המחנה האזרחי ובהם הרביזיוניסטים דחו את תכנית החלוקה ותובעת בית לאומי יהודי משני עברי הירדן בא"י.<BR>


ההחלטה הרישמית של התנועה הציונית:
===ההחלטה הרישמית של התנועה הציונית:===
ההחלטה הרשמית התקבלה בקונגרס הציוני ה-20 שהתכנס ב-1937 ובו נטען כי תכנית החלוקה סותרת את כתה המנדט ואת הצהרת בלפור שבהם קיימת העדפה ברורה ליהודים,והתוכנית גם פוגעת בעלייה והתיישבות היהודית בארץ.<BR>
ההחלטה הרשמית התקבלה בקונגרס הציוני ה-20 שהתכנס ב-1937 ובו נטען כי תכנית החלוקה סותרת את כתה המנדט ואת הצהרת בלפור שבהם קיימת העדפה ברורה ליהודים,והתוכנית גם פוגעת בעלייה והתיישבות היהודית בארץ.<BR>
הספר הלבן השלישי 1939(הספר הלבן של מקדונלד):
הספר הלבן השלישי 1939(הספר הלבן של מקדונלד):
שורה 151: שורה 151:
4)גודלו וחוזקו של המיעוט הקולוניאלי(המתיישבים) מול האוכלוסיה המקומית ותגובתה.<BR>
4)גודלו וחוזקו של המיעוט הקולוניאלי(המתיישבים) מול האוכלוסיה המקומית ותגובתה.<BR>


המעצמאות הקולוניאליות ושטחי שילטונן:
===המעצמאות הקולוניאליות ושטחי שילטונן:===
צרפת-כבשה בהדרגה את ארצות צפון אפריקה.<BR>
צרפת-כבשה בהדרגה את ארצות צפון אפריקה.<BR>
אלג'יריה נכבשה ראשונה ב-1830,והפכה לחלק מצרפת כלומר לקולוניה(מושבה)צרפתית.<BR>
אלג'יריה נכבשה ראשונה ב-1830,והפכה לחלק מצרפת כלומר לקולוניה(מושבה)צרפתית.<BR>
שורה 182: שורה 182:




ז,התמורה בחיי היהודים בתחומים שונים.<BR>
===ז.התמורה בחיי היהודים בתחומים שונים.===
<BR>
בתום מלחמת העולם הראשונה התחלקו שטחי האימפריה העותומנית ושאר המדינות המנוצחות במזרח-התיכון בין המדינות המנצחות-צרפת ובריטניה.<BR>לשליטתן של  שתי מדינות אלה על שטחים במזרח-התיכון הייתה השפעה רבה על ההתפתחות של האוכלוסייה המקומית וגם האוכלוסייה היהודית שחייה בהן.<BR>האוכלוסייה היהודית חייה בדרך-כלל בקרבת המוסלמים ושמרה על יחסים טובים עימם.<BR>
בתום מלחמת העולם הראשונה התחלקו שטחי האימפריה העותומנית ושאר המדינות המנוצחות במזרח-התיכון בין המדינות המנצחות-צרפת ובריטניה.<BR>לשליטתן של  שתי מדינות אלה על שטחים במזרח-התיכון הייתה השפעה רבה על ההתפתחות של האוכלוסייה המקומית וגם האוכלוסייה היהודית שחייה בהן.<BR>האוכלוסייה היהודית חייה בדרך-כלל בקרבת המוסלמים ושמרה על יחסים טובים עימם.<BR>
התמורות בתחום הדמוגרפי:
התמורות בתחום הדמוגרפי: