2,362
עריכות
על מנת לערוך סיכומים נדרש לפתוח חשבון.
סיכום כללי בנושא: מלחמת העצמאות והקמת מדינת ישראל: הבדלים בין גרסאות בדף
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
סיכום כללי בנושא: מלחמת העצמאות והקמת מדינת ישראל (הצגת מקור)
גרסה מ־07:44, 16 בנובמבר 2007
, 16 בנובמבר 2007←השלב הראשון של מלחמת העצמאות
DaViDHsikum (שיחה | תרומות) |
DaViDHsikum (שיחה | תרומות) |
||
| (3 גרסאות ביניים של אותו משתמש אינן מוצגות) | |||
| שורה 2: | שורה 2: | ||
===רקע: מקורו של הסכסוך הערבי יהודי בא"י=== | ===רקע: מקורו של הסכסוך הערבי יהודי בא"י=== | ||
1. הנוכחות היהודית המתגברת בא"י - הסכסוך התחיל עם הגעת העליות הציוניות לא"י, כלומר החל מהעליה הראשונה (1882) ועד הקמת מדינת ישראל. הערבים תושבי הארץ הבחינו בגידול הדמוגרפי של הישוב העברי וחששו ממנו. | 1. הנוכחות היהודית המתגברת בא"י - הסכסוך התחיל עם הגעת העליות הציוניות לא"י, כלומר החל מהעליה הראשונה (1882) ועד הקמת מדינת ישראל. הערבים תושבי הארץ הבחינו בגידול הדמוגרפי של הישוב העברי וחששו ממנו.<br> | ||
2. רכישת אדמות והתיישבות - ככל שגדל הישוב היהודי בארץ והתחזקה אחיזתו בקרקע ע"י רכישת אדמות והתיישבות, כך גדלה העוינות של ערביי הארץ למתיישבים החדשים שנתפסו כמי שמתכוננים לנשל את הערבים מאדמותיהם ולגרשם מהארץ. סבלו מכך חלק מהפלאחים העניים, שבשל היותם צמיתים מצאו את עצמם חסרי אדמה ובית שלאחר שהאדמה עליה ישבו נמכרה ליהודים. עם תום תקופת המנדט מנה הישוב הערבי כמיליון ושלוש מאות אלף תושבים, כ 60% מהם תושבי כפרים, חקלאים עניים ברובם. | 2. רכישת אדמות והתיישבות - ככל שגדל הישוב היהודי בארץ והתחזקה אחיזתו בקרקע ע"י רכישת אדמות והתיישבות, כך גדלה העוינות של ערביי הארץ למתיישבים החדשים שנתפסו כמי שמתכוננים לנשל את הערבים מאדמותיהם ולגרשם מהארץ. סבלו מכך חלק מהפלאחים העניים, שבשל היותם צמיתים מצאו את עצמם חסרי אדמה ובית שלאחר שהאדמה עליה ישבו נמכרה ליהודים. עם תום תקופת המנדט מנה הישוב הערבי כמיליון ושלוש מאות אלף תושבים, כ 60% מהם תושבי כפרים, חקלאים עניים ברובם. <br> | ||
3. שיתוף הפעולה בין ממשלת המנדט והישוב היהודי - לאחר שנכבשה הארץ ע"י הבריטים (1917) והוקמה ממשלת המנדט, הפכה א"י, הקדושה גם למוסלמים, לאדמה שאינה בחזקת מוסלמים. בנוסף לכך, שיתוף הפעולה בין ממשלת המנדט לישוב היהודי (לפחות עד אמצע שנות ה 30) הביאה לפיתוחו ולהתחזקותו של הישוב היהודי מבחינה ארגונית, כלכלית והתיישבותית. התפתחות זו הגבירה את תסכולם של תושבי הארץ הערבים שברובם נשארו עניים והגבירה את שנאתם ליהודים בא"י. | 3. שיתוף הפעולה בין ממשלת המנדט והישוב היהודי - לאחר שנכבשה הארץ ע"י הבריטים (1917) והוקמה ממשלת המנדט, הפכה א"י, הקדושה גם למוסלמים, לאדמה שאינה בחזקת מוסלמים. בנוסף לכך, שיתוף הפעולה בין ממשלת המנדט לישוב היהודי (לפחות עד אמצע שנות ה 30) הביאה לפיתוחו ולהתחזקותו של הישוב היהודי מבחינה ארגונית, כלכלית והתיישבותית. התפתחות זו הגבירה את תסכולם של תושבי הארץ הערבים שברובם נשארו עניים והגבירה את שנאתם ליהודים בא"י.<br> | ||
4. התפתחות הישוב היהודי והתנועה הציונית בא"י, חיזקה את המודעות הלאומית של התושבים הערבים והביאה להולדת התנועה הלאומית הפלסטינית. התנועה הלאומית פלסטינית החליטה להלחם בישוב העברי בא"י ע"י פעילות פוליטית וע"י טרור. כנגד פעולות הטרור הערביות הפעיל הישוב היהודי כוחות הגנה שחלקם השיבו בכוח על הטרור הערבי, דבר שהגביר את העוינות בין הצדדים. | 4. התפתחות הישוב היהודי והתנועה הציונית בא"י, חיזקה את המודעות הלאומית של התושבים הערבים והביאה להולדת התנועה הלאומית הפלסטינית. התנועה הלאומית פלסטינית החליטה להלחם בישוב העברי בא"י ע"י פעילות פוליטית וע"י טרור. כנגד פעולות הטרור הערביות הפעיל הישוב היהודי כוחות הגנה שחלקם השיבו בכוח על הטרור הערבי, דבר שהגביר את העוינות בין הצדדים. | ||
| שורה 15: | שורה 15: | ||
מ-30 בנובמבר 1947 ועד 15 במאי 1948.החל מה 29 בנובמבר 1947 (החלטת החלוקה של האו"מ), אנו עומדים במצב שבו ישנם בא"י '''שלושה כוחות מרכזיים:''' | מ-30 בנובמבר 1947 ועד 15 במאי 1948.החל מה 29 בנובמבר 1947 (החלטת החלוקה של האו"מ), אנו עומדים במצב שבו ישנם בא"י '''שלושה כוחות מרכזיים:''' | ||
א. המנדט הבריטי, המחזיק כוחות צבא בארץ ומתכונן ליציאתו ממנה בתוך כמה חודשים. בשל החלטת האו"מ והעוינות של היהודים והערבים בארץ, הבין שלטון המנדט שלא יוכל להמשיך ולשלוט בארץ ולכן הוא היה מעוניין לסגת עם מינימום נפגעים, תוך שמירה על יחסים סבירים עם העולם הערבי (בשל האינטרסים הכלכליים והביטחוניים שלו). | '''א. המנדט הבריטי''', המחזיק כוחות צבא בארץ ומתכונן ליציאתו ממנה בתוך כמה חודשים. בשל החלטת האו"מ והעוינות של היהודים והערבים בארץ, הבין שלטון המנדט שלא יוכל להמשיך ולשלוט בארץ ולכן הוא היה מעוניין לסגת עם מינימום נפגעים, תוך שמירה על יחסים סבירים עם העולם הערבי (בשל האינטרסים הכלכליים והביטחוניים שלו).<br> | ||
ב. הישוב היהודי – היהודי מנה בתקופה זו כ 600 אלף תושבים מאורגנים בתנועות פוליטיות ובארגונים ציבוריים שספקו שירותים שונים לציבור, באופי של "מדינה בדרך" ונמצא בסכסוך קשה עם ערביי הארץ וביחסים מורכבים עם השלטון הבריטי (מעוניין מצד אחד ביציאת הבריטים ומצד שני מעוניין לשמור על יחסים מדיניים תקינים עם בריטניה). | '''ב. הישוב היהודי''' – היהודי מנה בתקופה זו כ 600 אלף תושבים מאורגנים בתנועות פוליטיות ובארגונים ציבוריים שספקו שירותים שונים לציבור, באופי של "מדינה בדרך" ונמצא בסכסוך קשה עם ערביי הארץ וביחסים מורכבים עם השלטון הבריטי (מעוניין מצד אחד ביציאת הבריטים ומצד שני מעוניין לשמור על יחסים מדיניים תקינים עם בריטניה). | ||
כוחו הצבאי המאורגן של הישוב מנה כ 80 אלף גברים ונשים שעסקו בסוגים שונים של פעילות צבאית. לישוב היהודי היו מספר כוחות צבאיים (יציינו כאן לפי גודלם ומידת השפעתם לדעתי): 1) ארגון "ההגנה" כוח צבאי גדול חצי לגאלי, המחזיק פיקוד מרכזי ועוסק בעיקר בהגנת הישובים היהודיים. 2) הפלמ"ח – פלוגות המחץ שהוקמו ע"י הבריטים בתקופת מלחמת העולם השנייה, כדי לסייע בהגנת א"י. הפלמ"ח הוא כוח חזק ומאומן שיהווה את אחד הבסיסים החשובים של צה"ל לאחר הקמתו. 3) האצ"ל – ארגון צבאי לאומי, מחתרת שפרשה מארגון ההגנה ב 1937 והייתה שייכת לתנועה הרויזיוניסטית של ז'בוטינסקי. מנחם בגין, לימים רוה"מ מטעם "הליכוד" היה מפקד הארגון. האצ"ל דגל ופעל בפעילות תוקפנית כנגד הטרור הערבי ("דם תחת דם") וכנגד "הכובש הבריטי". 4) לח"י – לוחמי חירות ישראל, מחתרת קטנה שפרשה מהאצ"ל ב 1940 משום שלא הסכימו להפסיק את הטרור כנגד הבריטים בשל מלחמת העולם השניה, מפקדם היה אברהם שטרן ("יאיר"), שנרצח ע"י הבריטים, את מקומו תפס יצחק שמיר, לימים ראש ממשלת ישראל. | כוחו הצבאי המאורגן של הישוב מנה כ 80 אלף גברים ונשים שעסקו בסוגים שונים של פעילות צבאית. לישוב היהודי היו מספר כוחות צבאיים (יציינו כאן לפי גודלם ומידת השפעתם לדעתי):<br> | ||
1) ארגון "ההגנה" כוח צבאי גדול חצי לגאלי, המחזיק פיקוד מרכזי ועוסק בעיקר בהגנת הישובים היהודיים.<br> | |||
2) הפלמ"ח – פלוגות המחץ שהוקמו ע"י הבריטים בתקופת מלחמת העולם השנייה, כדי לסייע בהגנת א"י. הפלמ"ח הוא כוח חזק ומאומן שיהווה את אחד הבסיסים החשובים של צה"ל לאחר הקמתו.<br> | |||
3) האצ"ל – ארגון צבאי לאומי, מחתרת שפרשה מארגון ההגנה ב 1937 והייתה שייכת לתנועה הרויזיוניסטית של ז'בוטינסקי. מנחם בגין, לימים רוה"מ מטעם "הליכוד" היה מפקד הארגון. האצ"ל דגל ופעל בפעילות תוקפנית כנגד הטרור הערבי ("דם תחת דם") וכנגד "הכובש הבריטי".<br> | |||
4) לח"י – לוחמי חירות ישראל, מחתרת קטנה שפרשה מהאצ"ל ב 1940 משום שלא הסכימו להפסיק את הטרור כנגד הבריטים בשל מלחמת העולם השניה, מפקדם היה אברהם שטרן ("יאיר"), שנרצח ע"י הבריטים, את מקומו תפס יצחק שמיר, לימים ראש ממשלת ישראל.<br> | |||
'''ג. הישוב הערבי בא"י''' | '''ג. הישוב הערבי בא"י''' | ||
בעל תודעה לאומית פלסטינית, עם עוינות קשה וחוסר אמון בבריטים הנתפסים בעניו כמשתפי פעולה עם הציונות ובמלחמה עם הישוב היהודי, המתבטאת בפעילות טרור (של הכנופיות הערביות) ופעולות תגמול יהודיות. מספר הלוחמים הערבים היה כ 14 אלף רובם מאורגנים על בסיס כנופיות מקומיות, מצוידים בנשק קל בלבד. | בעל תודעה לאומית פלסטינית, עם עוינות קשה וחוסר אמון בבריטים הנתפסים בעניו כמשתפי פעולה עם הציונות ובמלחמה עם הישוב היהודי, המתבטאת בפעילות טרור (של הכנופיות הערביות) ופעולות תגמול יהודיות. מספר הלוחמים הערבים היה כ 14 אלף רובם מאורגנים על בסיס כנופיות מקומיות, מצוידים בנשק קל בלבד. | ||
| שורה 41: | שורה 44: | ||
'''4)תוכנית ד' ותוצאותיה''' | '''4)תוכנית ד' ותוצאותיה''' | ||
ב 10 במרץ 1948 החליטה הנהגת הישוב להפעיל את "[ | ב 10 במרץ 1948 החליטה הנהגת הישוב להפעיל את "[[תוכנית ד' והניצחון על ערביי ארץ ישראל|תוכנית ד]]". לישוב היה ברור שעם עזיבת הבריטים את הארץ יפלשו מדינות ערב ותפתח מלחמה כוללת נגד הישוב, כדי להגן על הישובים היהודיים היה צורך ליצור רצף טריטוריאלי בין הישובים. תוכנית ד, פקדה לכבוש את אותם שטחים וגם להשתלט על מחנות צבא ותחנות משטרה בריטיות, כמו גם תחנות רכבת ונמלי ים ואויר. | ||
התוכנית יצאה לפועל באפריל 1948 במבצע נחשון (15 באפריל) ובמבצעים שאחריו. המטרת מבצע נחשון היתה: "פריצת הדרך לירושלים" והסרת המצור על העיר, במסגרת המבצע נכבש הקסטל ומפקד הכוח הערבי בירושלים, עבד אל קאדר אל חוסני, נהרג. במסגרת מבצע זה ובמבצע "הראל" אחריו נפתחה זמנית הדרך לירושלים ואספקה הצליחה להגיע לעיר הנצורה. באותה תקופה, כבשו כוחות האצ"ל והלח"י את כפר דיר יאסין ליד ירושלים (כיום גבעת שאול, מעט אחרי מאפיית אנג'ל), לאחר כיבושה הם רצחו כ 250 מתושבי הכפר (שלא היו חמושים). נפילת חיפה בידי הכוחות היהודים ואח"כ טבריה, צפת, יפו, עכו והגליל המערבי כולו מסמלות את המפנה שנוצר בעקבות תוכנית ד. ערב סיום המנדט (14 במאי 1948), נוצר רצף טריטוריאלי יהודי ממטולה בצפון ועד באר טוביה בדרום (הרובע היהודי בירושלים, ישובי גוש עציון וישובי ים המלח נותרו מנותקים). היה זה בין הגורמים המכריעים בהחלטה להכריז על מדינת ישראל, מיד עם עזיבת הבריטים את הארץ ב 14 במאי 1945. | התוכנית יצאה לפועל באפריל 1948 במבצע נחשון (15 באפריל) ובמבצעים שאחריו. המטרת מבצע נחשון היתה: "פריצת הדרך לירושלים" והסרת המצור על העיר, במסגרת המבצע נכבש הקסטל ומפקד הכוח הערבי בירושלים, עבד אל קאדר אל חוסני, נהרג. במסגרת מבצע זה ובמבצע "הראל" אחריו נפתחה זמנית הדרך לירושלים ואספקה הצליחה להגיע לעיר הנצורה. באותה תקופה, כבשו כוחות האצ"ל והלח"י את כפר דיר יאסין ליד ירושלים (כיום גבעת שאול, מעט אחרי מאפיית אנג'ל), לאחר כיבושה הם רצחו כ 250 מתושבי הכפר (שלא היו חמושים). נפילת חיפה בידי הכוחות היהודים ואח"כ טבריה, צפת, יפו, עכו והגליל המערבי כולו מסמלות את המפנה שנוצר בעקבות תוכנית ד. ערב סיום המנדט (14 במאי 1948), נוצר רצף טריטוריאלי יהודי ממטולה בצפון ועד באר טוביה בדרום (הרובע היהודי בירושלים, ישובי גוש עציון וישובי ים המלח נותרו מנותקים). היה זה בין הגורמים המכריעים בהחלטה להכריז על מדינת ישראל, מיד עם עזיבת הבריטים את הארץ ב 14 במאי 1945. | ||
ב. | ב. | ||