על מנת לערוך סיכומים נדרש לפתוח חשבון.

סיכום החומר המאבק של הישוב היהודי והתנועה הציונית להקמת מדינה עצמאית 1945 -1947

מתוך סיכומונה, אתר הסיכומים החופשי.
גרסה מ־17:27, 13 במאי 2006 מאת Galp (שיחה | תרומות)
(הבדל) ←גרסא ישנה יותר | צפה בגרסא נוכחית (הבדל) | גרסא חדשה יותר→ (הבדל)
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

מדניותה של בריטניה וארה"ב בשאלת היהודים העקורים ובשאלת ארץ ישראל לאחר מלחמת העולם ה שניה .

ברטניה לאחר מלחמת העולם השניה לא בטלה את חוקי הספר הלבן ב 1939 שכידוע היו נוקשים בענין העלית היהודים ל ארץ ישראל בויין שר החוץ הבריטי באותה תקופה טען שארץ ישראל היא לא חלק מהפתרון של בעית העקורים וכי בעית העקוריםשל מדינות אירופה צריכה להפתר בתוך מדינות אירופה עצמן וכי ארץ ישראל היא לא חלק מהפתרון בטענה זו הברטים נסגו מ הצהרת בלפור ומתן המנדט הבריטי הבריטים טענו כי הערבים צריכים לחלוק חלק בעיה של היהודים העקורים בווין רצה יחיסים טובים עם העם הערבי . טורמן ראש ממשלת ארה"ב שלך משלחת לראות את מצב העקורים ב אריופה בראש המשלחת עמד הריסון המשלחת ראתה את מצבם העגום של יהודי אירופה והחילטה שיש לעות מידית כ 100 אלף יהודים ל א"י שני המעמדות של בריטניה וארה"ב התחברו ל וועדה הנקראת הוועדה ה אנגלו אמריקאית ב 1946 שתפקידה הייתה לדון על בעית העקורים מסקנות הוועדה כללו :

  • ארץ ישראל היא המקום היחיד לפליטים היהודים באירופה
  • אין אפשרות לעלות את כל העקורים ל ארץ ישראל לכן יעלו רק כ 100 אלף והשאר יחולקו בבריטניה וארה"ב
  • הגבלות הספר הלבן ו חוק הקרקעות יבוטלו
  • ארץ ישראל תשאר מדינה ערבית יהודית ו בריטניה תשמור על זכויות שני העמים

מסכנות הוועדה נדחות עלידי הבריטים היהדוים והערבים היהודים והערבים טענו שיש ליצור לכל אחד מדינה משלהם ושמדינה מעורבת תביא צרות הבירטים טענו שהעלת 100 אלף יהודים לארץ ישראל תפר את האיזון הדמוגרפי בארץ וכי לפני מימוש הפתרון המחתרות צריכות לפרק את נישקם בעקבות הכשלון נמנעת עוד וועדה מוריסון שמציעה חלוקה של ארץ ישראל ל 4 חלקים ערבית יהודית מנדט וירושלים גם זה לא יוצא לפועל

תנועת המרי פעולותיה עד פירוקה.

1945 לא חל שינוי ביחס של בריטניה ביחסם אל העקורים והבעיה של יהודי ארץ ישראל ויהודי אירופה . בן גוריון מבין שצריך לשנות את יחסו כלפי המחתרות ולפעול איתם בכך נוצרת תנועת המרי איחודם של 3 המחתרות הלחי אצל וההגנה התנועה נועלה עליידי וועדה הנקראה ועדת איקס והיא החליטה על כל הפעולות הצבעיות של מרי אך קנית הנשק של המחתרות הייתה חופשית ובלי פיקוח. מטרות האירגון:

  • להראות ל בריטים שהיהודים פועלים ומגיבים על כל מדניות בריטית שתוחלט
  • לגרום לבריטים לשנות את עמדתם בענין העקורים והעלתם לא"י
  • לשנות את מסקנות הספר הלבן 1939

פעולתיהם של המחתרות אוקטובר 1945 פריצה לכלא מעפילים בעתילת כ 200 מעפילים שוחררו והעברו לקיבוץ יגור. נובמבר 1945 פיצוץ של תחנות רכבת בכל רחבי הארץ . נובמבר 1945 פיצוץ של מבני משטרה בהרצליה וגבעת אולגה ינואר 1946 פיצוץ של תחת הראדר בכרמל בשביל שלא יכלו לגלות מעפילים . פבואר 1946 חבלה ב שדות תעופה מרץ 1946 חבלה שוב פעם במסילות הברזל ברחבי הארץ. יוני 1946 ליל הגשרים כלל פיצוץ של 10 גשרים המחברים את ארץ ישראל 13 מחברי הפלמ"ח נפגעו בפיצוץ שאירע מוקדם מהמתכונן לפעולה זו הבריטים הגיבו בחריפות .

תגובת הבריטים ל לילה הגשרים הבריטים הגיבו בפעולה רחבה בה ניכנסו לכפרים היהודים למציאת מקומות מחבוא של נשק הם אכן מצאו ואסרו את אנשי המחתרות כתגובה המחתרות בלי רשות מוועדת איקס מפוצצים את מלון מלך שלמה בו ישבו הממשל הברטי 82 אנשים נהרגו מהפיצוץ . התפרקות מרי - ההתפרקות בא בגלל הפיצות של מלך שלמה בוא נהרגו כ 82 אנשים יהודים ערבים ובריטים. המאבק הצמוד והמאבק הרצוף .

המאבק בבריטים התחלק ל שני מאפינים המאבק הרצוף בו דגלו אצל ולחי

אצלי ולחי התנועות האקטבסטיות של הפועלים תענו שיש להלחם בבריטים ולנקות בפעולות טרור בכדי לעיף אותם ולשנות את עמדתם בנושא היהודים וארץ ישראל

המאבק הצמוד דגלו אנשי ההגנה שתענו שיש לאבק יותר ב פעולות מדניות והתישבות בארץ ובכך לשנות את עמדת העולם ולהשפיע על עמדתם של הבריטים.

העברת שאלת ארץ ישראל לאום.

שיקולי בריטניה להעברת שאלת ארץ ישראל לאום 1947 פבואר .

  • להרוויח זמן בריטניה חשבה שהאום שהיה טרוד באותו זמן במצב של המלחמה הקרה באירופה לא יהיה זמן לטפל בבעיה זאות וברטניה תוכל להמשיך את המנדט בשקט בנתיים
  • מוצא כבוד של אי יכולת להתמודד עם המצב הצבאי בארץ
  • בווין סר החוץ הבריטי רצה תמיכה של הערבים ואם ההחלטה תיהיה של האום ברטניה לא תפגע מזה
  • ברטניה צפתה ל אהדה של ארה"ב בעקבות העברת הנושא לאום

ועדת אנסקופ

ועדת אנסקופ היא ועדה שהאום ממנה ל החלטה על חלוקת ארץ ישראל . בין המדינות שנחכו היו הולנד יגוסלביה צכוסולבקיה ארוגאי איראן ועוד... חברי הוועדה סירו באירופה לראות את מצבם של היהודים העקורים . היו שני מסקנות או הצאות שאליהם הגיעו חברי הוועדה 1. הקמה מדינה פדרלית יהודית ערבית בעלת בירה משותפת זוהי הצעה של המיעוט 2.הצאת הרוב הייתה להקים שני מדינות בארץ ישראל מדינה אחד יהודית והשני ערבית ירושלים תשאר נטרלית עם השגחה של האום ועוד 10 שנים יערך דיון לגבי מה לעשות איתה . 33 בעד בניהם ארהב וברית המועצות ו 13 נגד 10 נמנעות ברטניה לא מגיעה להצבעה. החלטת האום קבע: המנדט יסתיים ב 1948 בארץ ישראל יוקמו שתי מדינות ו ועד 1949 תיהיה גישה חופשית לכל המקומות הקדושים ושמירה על המיעוטים בשני המדינות .


מלחמת העצאות והקמת מדינת ישראל .

החלק הראשון של מלחמת העצמאות 30 בנובמבר 1947 15 באמי 1948

הכוחות הלוחמים מטרות והערכות בין הכוחות הערבים הפעלו כוח עבד אל קאצר אל חוסיני ירושלים כוח חסל סלמה אזור רמלה כוח חיל ההצלה האוזי אל קאוקבי גליל האחים המוסלמים אזור חברון כל הכנופיות הערביות פעלו ללא שום הנהלה אלה באופן עצמאי בלבד. מטרתן היו :

  • מניעה מהפעלת החלטת האום למדינה יהודית
  • פגיעה באמצעות טרור בישובים יהודים ניתוק ובידוד הישובים
  • השטלתות על מקומות נרחבים בארץ כדי להרחיב את השפעת השליטה הערבית
  • ניתוק ירושלים והפיכתה לעיר ערבית .

בצד היהודי בצד היהודי פעלו לבנוני גדוד אלכסנדרוני גבעתי עציוני חי"ש שכלל נערים בני 18 להקמת מארבים חי"ם חיל משמר לצד הפלמ"ח פעלו גם אצל ולחי והגדנע אפשר להגיד שכל הישוב היהודי נתרם למלחמה בכנופיות הערביות מטרותם של הכוחות היהודים

  • להגן על הישובים מהכנופיות הערביות
  • למנוע ניתוק ובידוד ישובים
  • לצרף את המעפילים לאירגונים הלוחמים
  • להתכונן ליום בו יעזבו הבריטים את הארץ
  • להתכונן למלחמה ארוכת טווח


מדניות הפנוי של הבריטים

הבריטים בעת עזיבתם לא העבירו סמכויות כל שהן לידי היהודים הם לא הסכימו להחלטת האום ואף לא הגיבו לפעולות ערביות כנגד הישוב היהודי ובעת עיזבתם העבירו נקודות אסטרטכיות חשובות לידי הכוחות הערבים.


מוקדי הלחימה העיקריים דצמבר 42 מרץ 48

  • צומתי הדרכים היו מארבים שונים בדרכים למשל הל"ה זוהי יחידה שהלכה להביא הספקה ונתקעה במארב ערבי הכוח הערבי הרג את כל היחידה כ 35 איש

עוד סיירת זוהי יחיעם סיירת של אנשי הפלמח שהלכו להביא הספקה לאנשי הצפון נקלעו למארב 42 לוחמים נהרגו

  • הערים המעורבות - היו מהומות ופחד משלטון ערבי בערים המעורפות כמו טבריה צפת חיפה וכו..

התקפות על ישובים מבודדים בעיקר בנגב חסימת צינורות המים ובידוד הישובים .

תוכנית ד והמפנה במלחמה . תוכנית ד היא תוכנית מפנה של היהודים שבה הם מחליטים להתחיל לפעול בפעולות יזומות כנגד הכוח הערבי מטרות התוכנית היו

  • להשטלת על עמדות מפתח לאחר פינוי אי מידי הבריטים
  • להשטלת על עוד שטחים לקראת הכרזת העצמאות
  • לפעול כנגד הכוחות הערבים

מבצע נחשון הוא המבצע הראשון בתוכנית הייה לשחחרר את ירושלים מידי הערבים .

הכרזת העצמאות מבחינה צבאית מבחינה צבאית הישוב היהודי החל את תוכנית ד שבא הוא פועל למיגור הכוחות הערבים והייתה החלה של פעולות כנגד הכוחות הערבים השטלתות על דרכים וחופשיות בכבישים של רכבים יהודים אך במקביל הירדנים השטלתו על גוש עציון ועל גהרובע העתיק ועוד ..

רקע מדיני מבחינת ארה"ב הדעות היו חלוקות מרשל שר החוץ האמרקאי בפגישה עם בן גוריון הדגיש שאין להם מה לחשוב על מדינה יהודית ושזה יכול להביא לתוצאות הרסניות ואף אים להפסיק סיוע כספי למדינה היהודית במקרה של פלישה ערבית. אך בניגוד אליו יועצי הנשיא טורמן תמכו בהקמת מדינה יהודית ו בהחלטות האום להראות לעולם שהאום הוא בעל חשיבות 1948 הבחירות בארה"ב מתקרבות וטורמן צריך את הקול היהודי לכן הוא תמך במדינה יהודית .

רקע פנימי מבחינת הישוב היהודי היה חלוק בדעותיו מכיוון שהסכוים לנצח הם אותם סכוים לנחול מפלה הישוב פחד מן הרגע של הכרזת העצמאות בוא ידוע שמדינות ערב תכריז יפלשו וגם מ האיום של ארהב של הפסקת מתן סיוע כספי ועדה שהתכנסה שכללה 10 אנשים בן גוריון נתן נאום כבוד ובוא אמר שהישוב במגמת עליה מבחינה צבאית וזהו בדיוק הזמן הנכון ב 1946 מאי בן גוריון קורא את מגילת העצמאות ומכריז על מדינה יהודית .