סיכום בתקשורת כללית לבגרות

חזרה לתקשורת

---

מועד קיץ 2005

פרק ראשון – יסודות תקשורת המונים

מהי תקשורת?

1. "כלל הפעולות והאמצעים להעברת דעות ממקום למקום" / מילון ספיר
2. "עניין של ייחוס משמעויות וייחוס כוונת התקשורת" / סלומון תקשורת 1981

מרכיבי ההליך התקשורתי

מוען – מקור המסר ויוזם פעולת התקשורת במכוון או לא במכוון.
מסר – התוכן של פעולת התקשורת.
נמען – מקבל המסר, הגורם שאליו מכוונת פעולת התקשורת, או מי שבמקרה נחשף לה.
ערוץ – אמצעי התקשורת – מדיום מדובר/כתוב/חזותי שדרכו מועבר המסר מהמוען לנמען.
השפעה – השלכות פעולת התקשורת על הנמען. ניתן לחלק את ההשפעה לשלושה סוגים:

1. השפעה שכלית (קוגניטיבית)
2. השפעה התנהגותית
3. השפעה רגשית

הקשר – הנסיבות שבהן מתרחשת פעולת התקשורת – מיקום, עיתוי, מידת הפורמליות...
קוד – סימן או מערכת של סימנים מוסכמים המשמשים להעברת המסר בין המוער לנמען.
קידוד – הצפנה, תרגום הרעיון של המוען למסר המורכב מסימנים מוכרים ומובנים לנמען.
פענוח – תרגום המסר שהתקבל מן המוען לרעיון או תחושה אצל הנמען.
רעש – הפרעה באחד משלבי תהליך התקשורת, אשר גורמת להבדלים בין הקידוד לפענוח. הרעש עשוי לעוות את המסר או אף להכשיל לחלוטין את הקשר.
משוב – מסר שמועבר מהנמען למוען בתגובה למסר שהתקבל.

מודלים בתקשורת

1. מודל לאסוול (1948)

מודל קווי – ללא אפשרות לתגובה, ואם יש – היא מעטה, מאוחרת, ולא מיידית.

חסרון במודל זה – הנמען פסיבי.

2. מודל דה-פלר (1968)

מודל מעגלי המתייחס למשוב – תהליך דו סיטרי. הרעש הוא חלק מתהליך התקשורת, ועשוי להפריע בכל שלב מהתהליך.

סוגי תקשורת

1. תקשורת תוך אישית
   תקשורת של אדם עם עצמו (רישום ביומן, פתקי תזכורת וכו'..).
2. תקשורת בין אישית
   'מתווכת' – שימוש באמצעים על מנת להעביר מסר בין המוען לנמען (פקס, מכתב..).
   ישירה – דיבור, ושימוש באופן מילולי, ללא אמצעים.
   • מאפייני תקשורת בין אישית:
   1. יחסים ראשוניים – האדם התפס כמוחשי, שלם.
   2. תולדה של צרכים – הצורך של האדם להשתמש בשפה על מנת להשיג משהו.
   3. דו סטריות – הטשטוש בין המוען לנמען
   4. משוב – מילולי, הבעה, כשהמוען נעשה נמען. "פידבק".
   5. שליטה בתהליך – שליטה של המוען על קצה השיחה, נושא השיחה וכו'...
   6. ספונטניות מבוקרת - תהליך התקשורת הבין-אישי הוא תהליך ספונט
3. תקשורת המונים
   מסר המועבר בו זמנית לציבור גדול, ונעזר באמצעים טכנולוגיים מתקדמים.
   • מאפייני תקשורת המונים (רייט) :
   1. מאפייני הנמען:
      1. גדול (אלפים, מליונים)
      2. הטרוגני (מגדר,לאום,מוצא)
      3. אנונימי – הנמענים אנונימיים למוען, ואחד לשני.
   2. מאפייני המוען:
      1. מורכב- צוות הפקה שלם
      2. יקר (תקציב)
      3. כפוף לאילוצים ארגוניים
   3. מסר:
      1. מהיר וסימולטני
      2. פומבי
      3. מתכלה וארעי

פרק שני – תקשורת ודמוקרטיה

חופש הביטוי חופש הביטוי – אגד של זכויות: א. הזכות לשמוע, להישמע, לקבל ולהפיץ מידע. ב. הזכות להפגין ולהתאסף ג. הזכות לשתוק ד. הזכות לקרוא, לצפות ולכתוב.

הצדקות לחופש הביטוי : א. לחשוף את האמת ב. הגשמה עצמית של הפרט ג. תנאי חיוני למשטר דמוקרטי – "שוק חופשי של דיעות" ד. יציבות חברתית – תורם לשחרור לחץ.

מקורות חופש הביטוי בישראל 1. מגילת העצמאות – "מדינת ישראל תהא מושתתת על יסודות החירות, הצדק והשלום..." 2. בג"ץ "קול העם" – (1953) – בבג"ץ זה נדונה סמכותו של השלטון לסגור עיתון. שר הפנים הפעיל את סמכותו נגד בטעוני המפלגה הקומוניסטית "קול העם" ו"אלי איתיחד". העילה לסגירה הייתה המאמרים שפורסמו כנגד בן גוריון ושגריר ישראל באו"ם (אבא אבן) להעמיד את כוחות צה"ל לרשות הכוחות האמריקאים בקוריאה. המאמרים טענו כי בן גוריון "מספסר בדם ילדינו". עיתון "קול העם" נסגר ל10 ימים, ואלי איתיחד נסגר ל-15. זאת על פי פקודת העיתונות. בפסק הדין שקבע השופט אגרנט הוחלט כי אין עילה ממשית בסגירת העיתון והיא עומדת בסטירה לחופש הביטוי.

3. התיקון הראשון בחוקה האמריקאית – חמשת חירויות האדם: א. חופש העיתונות ב. חופש האמונה ג. חופש הביטוי ד. חופש ההתארגנות וההתאספות ה. חופש המחאה נגד הממשל

o פקודת העיתונות (1933) שר הפנים רשאי לסגור עיתון אם פרסומו פוגע בערך מסויים, או מסכן את שלום הציבור. הפקודה נחקקה בתקופה דיקטטורית. חשיבות חופש הביטוי הרבה פוליטיקאים טוענים שהם דמוקרטים, אך כאשר הדבר פוגע בהם הם יוצאים כנגד העיתונות וטוענים שמדובר בפגיעה באינטרס הלאומי (רבין ומתנגדי השלום, אריאל שרון ומלחמת שלום הגליל). מצד שני, הלחץ הציבורי בעקבות חופש הביטוי גובר ועולות נקודות אור: התפטרותה של גולדה מאיר אחרי מחדלי יום הכיפורים, ממשלת האחדות הלאומית.. תפקידי התקשורת : 1. למסור מידע רלוונטי לגבי מידת תפקודו של הממשל 2. לתת במה לביטוי מגוון של דעות. 3. "התקשורת ככלב השמירה של הדמוקרטיה....." – א. ריסון השלטון – מעקב אחרי פעילות השלטון (זכות הציבור לדעת) ב. יידוע הציבור – יידוע הציבור על מעשי השלטון ותפקוד הממשלה, וכן לאפשר שוק חופשי של דעות.

זכות הציבור לדעת 1. עניין ציבורי – כל מה שמעניין את הציבור, אך לא חיוני שידע (רכילויות וכו'...) 2. עניין לציבור – כל מידע שיש בו חשיבות מסויימת – למידע יש תועלת לציבור.

מגבלות חופש הביטוי o מבחן הודאות הקרובה – מבחן הבודק כל מקרה פרסומי לגופו, ומחליט האם יפורסם או

     לא. על פי אהרון ברק מידע עשוי לא לעבור את המבחן במקרים הבאים :

א. אופן העברת המסר – אם אופן העברת המסר פוגע בערך עליון או בסדר הציבורי,

    המסר ייפסל.

ב. תוכן המסר – אם התוכן עצמו פוגע בערך עליון או בסדר הציבורי – המסר ייפסל.

מגבלות פורמליות 1. חוק איסור לשון הרע (1965( - החוק המאיים ביותר על העיתונאים.

   א. השפלתו של אדם בפני הבריות – מושא לשנאה ולבוז.
   ב. ביזוי של אדם בגלל מעשים, התנהגות ותכונות המיוחסות לו.
   ג. פגיעה במשרתו ובמקצועו של האדם.

2. חוק צנעת הפרט – חשיפת חייו האישיים של אדם לגבי מצב בריאותו והתנהגותו ברשות

   היחיד. אין לפגוע בסדר חייו של האדם, אלא אם מדובר בעניין ציבורי.

3. איסור פרסום – ישנם 6 צווים בנוגע לאיסור פרסום. שלושת העיקריים:

   א. איסור מוחלט – כל מי שעובר על הכנס צפוי לעונש
                                  א.1. פרסום כל הנוגע לחולי נפש

א.2. דיונים ממועצת השרים לענייני ביטחון א.3. הליכי מעצר של חשוד מטעם ביטחון המדינה.

ב. איסורים מסויגים – איסורים שלגביהם עולה ספק עם החוק: 
       העלבת עובר ציבור, פגיעה בסוביודיצה
ג. איסורים מותנים – מותר לפרסם עניין מסוים כל עוד ביהמ"ש לא קבע אחרת.

4. הגבלות פרסום בענייני קטינים – על העיתונות מוטלות הגבלות פרסום בכל הנוגע וקשור לקטינים, וכדי להבהיר מהם הגבולות בתחום זה, חיברו מועצת העיתונות והמועצה לשלום הילד מדריך המפרט את ההגבלות:

       א. אין לפרסם דבר שיש בו ייחוס עבירה לקטין
       ב. אין לפרסם שם של קטין שניסה להתאבד
       ג. אין להביא מידע שיביא לזיהוי של ילד מאומץ או הוריו
       ד. אין להביא מידע שיש בו זיהוי של קטין שהוא קורבן/נאשם/עד
       ה. אין לפרסם ראיון עם קטין מבלי אישור הוריו
       ו. אין לפרסם תמונת קטין בבי"ח או מוסד מסוים ללא הסכמת הוריו

5. צנזורה צבאית – הסכם שמקורו בימי המנדט הבריטי. ועדת העורכים וכוחות הביטחון חיברו הסכם משותף בו הגיעו למסכנה כי יש להם אינטרס משותף. עיקרי ההסכם: א. אפשרות לפסול ידיעות שיש בהם סכנה לביטחון המדינה. ב. ענישה. ג. כללי ההסכם :

     1. ההסכם חל על כל אמ"ת במדינת ישראל – ולא רק על חברי ועדת העורכים.
     2.  ההסכם יכול גם על כתבי חוץ בארץ
     3. שר הפנים והצנזור לא יוכלו לסגור עיתון מבלי שתהיה לעורך העיתון אפשרות לפנות
         לערכאות משפטית.

3. ערעור על החלטת הצנזור ישמע בפני שופט ולא בפני הרמטכ"ל.

מגבלות בלתי פורמליות מסמך נקדי – (1972) תקנון האתיקה של ארגוני השידור (התקשורת האלקטרונית) על שם מנסח המסמך נקדימון רוגל. המסמך קובע את הקוד האתי של עיתונאי התקשורת האלקטרונית: האמינות, הגינות ומקצועיות.

עיתונות צהובה עיתונות צהובה – נותנת העדפות לנושאים שערורייתיים כמו מין, פשע, אלימות ורכילות. מאפייני העיתונות הצהובה : א. מתן עדיפות לסיקור 3 תחומים עיקריים : פשע, מין ואלימות. ב. שימוש דינמי בכותרות : גדול הכותרת, צבע, שימוש במשחקי מילים וכו'.. ג. שימוש בחומר חזותי : תצלומים, תרשימים, מפות וכו'.. ד. פרסום מחקרים מדעיים לכאורה:

        1. איזון בין החומר "הקליל" בעיתון לידיעות מדעיות.
        2. שדר שמטרתו להחמיא לקוראים.

ה. עדיפות לסיקור שערוריות (לטוב ולרע). ו. מבצעי גיוס ראוותניים. עיתוני הפני עיתונים שנמכרו לפשוטי העם המחיר של פני. הם היוו את ראשיתה של העיתונות הצהובה, ועסקו ברכילות ובשערוריות. בשנת 1892 הכניס ג'וזף פוליצר לראשונה שימוש בצבע צהוב ומשם נלקח המושג "עיתונות צהובה". הצבע ליווה סדרת ציורים של בחור קירח, מגוחך, חסר שיניים שלבש שק, ובאמצעותו תוארו החיים בשכונות העוני..

אתיקה של צילום עיתונאי פאפרצ'י – צלמים הנצמדים לאישיות מפורסמת ומצלמים את שיגרת חייה, תוך פגיעה בזכותם לפרטיות, בטענה שמדובר בעניין לציבור.

פרשיות שונות פרשת קו 300 – מחבלים השתלטו על אוטובוס ולקחו בני ערובה. כוחות הביטחון הודיעו ראשית שחלק מהמחבלים נתפסו בחיים, ואח"כ הודיעו שכל המחבלים נהרגו בזמן ההשתלטות על האוטובוס. צלם של עיתון "חדשות" צילם את המחבלים חיים. הוקמה ועדת חקירה על מנת לחקור את המוות של המחבלים, וועדת הצנזורה החליטה שלא לפרסם פרטים בנושא זה. העיתון "חדשות" שלא נמנע עם ועדת העורכים פרסם את התצלום המרשיע, והעיתון נסגר ל-4 ימים. פרשת האזנות הסתר – העיתונים "מעריב" ו"ידיעות אחרונות" שתלו מכשירי האזנה כל אחד אצל האחר, ונתפסו. כאשר הואשמו עורכי כל עיתון, נמנעו ידיעות ומעריב מלדבר על הפרשה. עיתון "הארץ", שסבל מקשיים כלכליים, זכה לתרומה כספית מצד בעלי "ידיעות אחרונות", תמורת אי-פרסום הפרשה בידיעות, ופרסום מוגזם של הפרשה ב"מעריב".

ג'נין ג'נין – הסרט של מוחמד בכרי נפסל מצד המועצה לביקורת סרטים בטענה שמדובר בסרט תעמולה שיקרי. בכרי פנה לבג"ץ וביקש לאפשר את הקרנת הסרט. שופט בג"ץ החליט שיש לאשר את הקרנת הסרט מתוקף חופש הביטוי גם אם הוא מלא שקרים.

פרק שלישי – יסודות תיאורטיים לעיתונות הכתובה והמשודרת השפעת המסר על הנמען 1. רמות ההשפעה קוגניטיבית – הפעולות השכליות רגשית – הרגשות בעקבות החשיפה למסר התנהגותית – ההתנהגות בעקבות המסר 2. מידת השליטה והבקרה ההשפעה מתוכננת או לא. 3. השפעה מכוונת/בלתי מכוונת 4. טיב ההשפעה עיצוב – מחוסר דיעה מפתחים דיעה. המרה – הפיכה של דיעה מסויימת לאחרת. חיזוק - חיזוק דיעה מסויימת. 5. מושא ההשפעה השפעה ברמת המיקרו או המקרו. 6. טווח ההשפעה השפעה לטווח קצר – תופעה חולפת, לדוגמא: תסרוקת פארה פוסט. השפעה לטווח ארוך – חשיפה ממושכת לתוכנית חוק וסדר תחזק את מעמדם של שליחי החוק.

תיאוריות ואסכולות אסכולת הבניית המציאות – היא הגישה במסורת ההשפעות החזקות המאוחרות. קהל הנמענים מגבשים את תפיסת עולמם על פי האופן שבו מעבירה התקשורת את המידע. (הפרט לא תמיד נמצא במוקד האירוע, ומקבל את הפרטים מאמ"ת). מכבסת מילים – ניסיון מילולי "לנקות"/"לכבס" מעשי זוועה או מציאות קשה, ולתאר אותם בצורה סטרילית: עקירת מטעי זיתים – חישוף השטח. חיסול מבוקשים – סיכול ממוקד.

אסכולת סידור סדר היום – בכוחם של אמ"ת להעלות נושא מסוים לסדר היום החברתי, או להוציאו מסדר היום החברתי. קיבוע סטטוס – האפקט של המדיה על הנמענים – כאשר חברה מופיעה באמ"ת יוקרתה עולה. אפקט הקרון – כאשר יש עמדה רווחת באמ"ת הרבה אנשים חוברים לדעה זו. אפקט האנדרדוג – צידוד בעמדה פחות אהודה ומקובלת. אסכולת החיברות – מסורת ההשפעות החזקות המאוחרות. הפרט לומד נורמות התנהגויות ואת תפקידו בחברה מסוכני חיברות (הורים, אמ"ת). אמ"ת הם הסוכן חיברות הקבוע והיציב המלווה את הפרט כל ימי חייו. אובדן הילדות – ילדים נחשפים לתכנים, ללא תווך של ההורים, שאינם מתאימים לגילם, בניהם אלימות ומין. שפת הטלוויזיה מצמצמת את ההבדל בין עולם הילדות לעולם המבוגרים.

התיאוריה המבנית תפקודית החברה בנויה מתת מערכות, ולכל תת מערכה יש תפקיד למלא בחברה. החברה מתנהל על שיתוך פעולה בין המבנים השונים. תפקידי התקשורת : 1. סיקור הסביבה – איסוף מידע והפצתו בכל מה שנוגע לאנשים, אירועים ותהליכים. 2. תיאום-קישור – פרשנות – ניסיון לצרף את פיסות המידע השונות ולהתבונן בהקשר הרחב. 3. המשכיות – העברה של מורשת, תרבות והסטוריה מדור לדור. 4. בידור – אמצעי התקשורת כמפיגי מתחים. 5. גיוס – קידום אינטרסים לאומיים בזמן משבר, מלחמה. לעצב את דעת הקהל ולתמרן אותה.

פונקציות ודיס-פונקציות פונקציה – תוצאה/השלכה הנובעת ממילוי התפקיד. דיס-פונקציה – פונקציה שלילית – תוצאה שלילית הנובעת ממילוי התפקיד. פונקציה גלויה – מטרת הכוונה גלויה בקיום הפונקציה. פונקציה סמויה - תוצאה לא מכוונת מקיום הפונקציה. דיס-פונקציה גלויה – מטרת הכוונה גלויה בקיום הפונקציה ותוצאתה שלילית. דיס-פונקציה סמויה - תוצאה שלילית לא מכוונת מקיום הפונקציה.

פרק רביעי – עבודת העיתונאי חדשות מושגי יסוד חדשה – (דה פלר 1981) – "תוצאה לא מושלמת של החלטות חפוזות המתקבלות מתוך לחץ..." מדובר בעבודה של ברירה תחת שיקולים: זמן, כסף וכו'.. שומר הסף – כתבים/עורכים תהליך הברירה תהליך הברירה – כתבים ועורכים הם הבוחרים מהם הנושאים לטיפול

הקריטריונים שהופכים ידיעה לחדשה 1. זמן ותדירות – אירוע מדווח באופן מיידי באמ"ת, ובתוך 24 שעות בעיתון. 2. בהירות וחד משמעיות – ידיעה שאינה ניתנת לפרשנות. 3. סף עוצמה – מידת הבולטות של האירוע. 4. משמעות תרבותית – ידיעות שרלוונטיות לחברה בה אנו חיים. 5. הפתעה – אירוע שלא מתוכנן או שחורג מן המקובל. 6. המשכיות – אירוע שימשיכו לסקר אותו מכיוון שכל פעם מתווספות ידיעות חדשות. 7. מבנה והרכב החדשות – מבנה מהדורת החדשות/עיתון והתוכן המפורסם בו. איזון התוכן. 8 קשר למדינות אליטה – התייחסות מעטה למדינות עולם שלישי,

  והדגשת המתרחש במדינות אליטה.

9. קשר לאנשי אליטה – סיקור אירועים בהם מעורבים אנשי אליטה ומפורסמים. 10. האנשה – העדפה לאירועים בעלי אופי אנושי. 11. שליליות – העדפה לסקר אירועים שליליים (סף עוצמה גבוה = שליליות גבוהה). 12. התאמה לציפיות הנמען – על החדשה להתאים את עצמה לציפיות הנמען.

סוגי חדשות מיון על פי תוכן הידיעה 1. חדשות קשות – ידיעות העוסקות בדיווחים עובדתיים בענייני פוליטיקה, כלכלה, ביטחון...

   חדשות נקודתיות – אירוע שהוצג בפעם הראשונה בנקודת זמן ובמקום מסוימים.
   חדשה מתפתחת – חדשות שבהם פרטי האירוע נחשפים בהדרגה.
   חדשות מתמשכות – חדשות שמעצם טיב האירוע, האירוע מתמשך. 
   לדוגמא סיקור הצעת חוק יכלול את כל השלבים שהחוק עבר.

2. חדשות רכות – ידיעות שיש בהן היבט אנושי (מפלס הכינרת), והן נמצאות בדרך כלל בסוף

   המהדורה, לאיזון.

מיון על פי זמן 1. חדשות מתוזמנות – חדשות שמועד התרחשותן ידוע מראש (רוה"מ ינאם בחמש) 2. חדשות בלתי מתוזמנות – חדשות שמועד התרחשותן אינו ידוע מראש (פיגוע, צונאמי) 3. חדשות בלא תזמון – חדשות שמועד הפרסום שלהן איננו מהותי (חדשות מגרה),

   לדוגמא: "מת האדם הגבוה בעולם..."

עבודת העיתונאי דד ליין המועד שבו כל הכתבות צריכות להיות מוכנות, ערוכות – זמן לסגירת העיתון. אילוץ לוח זמנים – ההגבלה התובענית ביותר – הכתב צריך לסיים את הכתבה, להעבירה לעורך המדור, שמעבירה לעורך הראשי.

איסוף מידע ותחקיר כתבת תחקיר – דיווח עיתונאי על מידע שהוסתר במכוון. הפרסום יעורר את דאגות הקוראים. פרשת ווטרגייט – פרשת תחקיר ידועה: שני עיתונאים מהוושינגטון פוסט ניהלו במשך שנים (למעלה משנתיים) תחקיר על שחיתויות בממשלו של ריצ'ארד ניקסון. כתבות תחקיר בולטות בעיתונות הישראלית – 1994 – העיתונאי מרדכי גילת בעיתון ידיעות פרסם את העובדה שמפכ"ל המשטרה רפי פלד נהנה מטובות הנאה. היועץ המשפטי לא העמיד אותו לדין, ובגלל הערעור רפי פלד התפטר. 1995 – כתבת תחקיר שהתפרסמה במעריב על כך ש"תנובה" מכניסה לחלב העמיד חומרים אסורים הגורמים נזק בריאותי. בעקבות הכתבה הוקמה ועדת חקירה, שבעקבותה מנכ"ל תנובה התפטר.

שלבי התחקיר העיתונאי 1. יוזמה – יוזמים לכתבת תחקיר :

   א. מערכת העיתון, הכתב.
   ב. מקור מידע כלשהו
   ג. ארגון כלשהו שמבקש לחקור דבר מסוים.

2. החלטה (על ביצוע התחקיר) :

  להקצות משאבים: כספיים, כוח אדם.
  שיקולים להחלטה: האם יש בנושא עניין ציבורי? האם יש פוטנציאל – מה אנו עתידים לגלות?

3. תכנון התחקיר :

   הגדרת הנושא, מיקוד הנושא, מה חוקרים, מיהן הדמויות, זיהוי דמויות מפתח, 
   מיפוי מקורות מידע, חיפוש בארכיון, ייעוץ מקצועי.

4. איסוף מידע :

   א. ראיונות – להשלים מידע עם מקורות אחרים, לדובב מקור, הבטחת חשאיות, 
                         חלוקת הנטל (אחרים כבר דיברו), מקום הראיון, מבנה הראיון.
   ב. מסמכים – על מנת לבסס עובדות.
   ג. תצפיות – התבוננות על אירועים, כניסה למקום, יציאה וכו'..
   ד. סקרים ובדיקות.

5. קבלת תגובות :שואלים את הנוגעים בדבר בנודע לתגובתם. שלב זה מונע בעיה אתית –

   חייבים לתת במה לאדם שמכפישים או חושפים עליו מידע.

6. קדם כתיבה : לפני הכתיבה, לוקחים את המידע ועורכים אותו לסיפור. 7. כתיבה 8. עריכה : לאחר כתיבת הסיפור, הכתבה נבדקת האם כל העובדות מגובות ע"י עדויות, תצהירים והאם כל הגורמים אכן הגיבו, והדבר מופיע בכתבה. העריכה כוללת פן משפטי שלא תהיה עילה לתביעה.

הדלפות אחד המקורות החשובים ביותר – מסירת מידע במכוון לעיתונאי. סוגי הדלפות – הדלפת הלשנה – עובד מתוסכל מבקש בדרך זו למחות על מחלים. הדלפה מקדמת – הדלפה שמטרתה לקדם אדם, ארגון או רעיון. הדלפת השתקה – המידע מודלף על ידי המקור ובתמורה נמנע פרסום אחר. הדלפה חברית – אין קשר בין המקור לבין העיתונאי, נפגשים על בסיס לא פורמלי. הדלפה של אזרחות טובה – דרך לתיקון עיוותים או לקווים שלמדליף לא צפויות הנאה כתוצאה מההדלפה.

הצילום העיתונאי צילום חדשות – צילום שצריך להנציח את הרגע, חלק בלתי נפרד מהידיעה. הצילומים הכי טובים, שהכי מנציחים, מרגשים נבחרים. צילום מגזיני – צילום אומנותי, לביים את הצילום, הצילום איכותי ולא כפוף לזמן נתון.

עיתונאות מכוונת העיתון האלקטרוני - דפוסים עיקריים : 1. עיתון אלקטרוני שהוא העתקה מלאה של החומר המתפרסם בעיתון המודפס. 2. עיתון אלקטרוני הכולל רק חלקים או קטעים מכלל החומר בעיתון המודפס . 3. עיתון אלקטרוני הכולל את העיתון המודפס במלואו, בתוספת אפשרות גישה לחומרים אחרים, שאינם מצויים בעיתון המודפס, כמו מאגרי מידע, קשר לבורסה, מאמרים שהתפרסמו במועד מוקדם וכו'...

פרק חמישי – מפת התקשורת בישראל תאגיד – גוף כלכלי גדול שחולש על חברות רבות בתחומים מגוונים, לדוגמא בנק לאומי).

השידור הציבורי חוק רשות השידור – 1965 – הנהלת רשות השידור תהא ברוב של 31 חברים, כאשר 30 מתמנים ע"י הנשיא, בהמלצת רוה"מ. לרשות יש ועד מנהל של 7 חברים (חלק מה31). חברי המליאה נבחרים ל-3 שנים, והמנכ"ל נבחר ל-5. חוק זה הוציא לכאורה את שליטה ברשות השידור ממשרד רוה"מ.

1. סעיף 13.א. בחוק קובע : "אמ"ת חייבים לשקף את חיי המדינה, את מאבקה, יצירתה והישגיה..."
2. סעיף 4 בחוק קובע : "אמ"ת חייבים לאפשר חופש ביטוי מתאים של השקפות ודיעות שונות..."

במהלך השנים הוגשו תלונות בנוגע לחוסר איזון, בד"כ ע"י מפלגות פוליטיות (לדוגמא כאשר רבין היה רוה"מ, אמ"ת סיקרו את ריבוי ההתנחלויות ורבין הגיש תלונה שהסיקור לא מאוזן) בעיות עיקריות : 1. חוסר עניין של הציבור – אחוזי צפייה נמוכים 2. חוסר הכרה של הציבור בדבר חשיבות השידור הציבורי 3. בעיות תקציב 4. המבנה ארגוני, מיושן – ועד עובדים שמונע התחדשות והתייעלות ויוצר אבטלה סמויה. 5. לחץ פוליטי – המליאה והועד נבחרים ע"י המפלגות בכדי לשרת את האינטרסים שלהם, ולא פעם רואים בתפקיד כקרש קפיצה לתפקיד בכיר יותר. 6. האשמות חוזרות ונשנות של הדרג הפוליטי כלפי הרשות, שהיא אינה מקפידה על איזון חדשותי. חשיבות השידור הציבורי 1. שידור של תוכניות איכות ללא שיקולי רייטינג 2. חשיבות "חינוכית" בשידורים אלה: הנחלת מורשת, תרבות.. 3. בהיעדר ערוץ ציבורי התקשורת כולה עשויה להישלט ע"י מספר מצומצם של בעלי הון.

השידור המסחרי 1. הרשות השנייה לטלוויזיה ולרדיו טלוויזיה מסחרית – שידורים הממונים ע"י גופים פרטיים מסחריים באמצעות פרסומות. חוק הרשות השנייה לטלוויזיה ולרדיו (1990) חוק שמאפשר את הפעלתם של ערוצי הטלוויזיה והרדיו המסחריים. הוא התקבל לאחר 4 שנות מאבק. במהלך שנים אלו פעל הערוץ השני במתכונות שונות. על פי חוק זה, הרשות נתונה לפיקוח ציבורי, ובכך הממסד מצליח למסד את המעורבות שלו בשידור המסחרי. במסגרת החוק: א. המימון הוא פרסומות. ב. המועצה מונה 15 חברים, ותפקידה להנפיק זיכיונות לגופים כלכליים

   ולעקוב אחרי מימוש    הזיכיון.

ג. יו"ר הרשות השנייה והמנהל מתמנים ע"י השר לתקשורת. יתרונות: בשידור זה יש כסף, ואם השידור הוא עתיר תקציב, יש הפקות יקרות (תחקירים, טקסים) שהערוץ יכול להרשות לעצמו. חסרונות: בשידור זה יש חשיבות מרבית לרייטינג, ולכן התכנים רדודים.

ברוני התקשורת בישראל ארבעת המשפחות ששולטות בשוק התקשורת בישראל מוזס נמרודי שוקן פישמן "ידיעות אחרונות" "מעריב" "הארץ" "גלובס" מקומוני-ידיעות, תקשורת רשת, מקומוני "זמן", מקומוני רשת שוקן (כולבו) מניות בידיעות אחרונות "פנאי פלוס" "לאישה" "רייטינג" "את" ראש אחד מעריב לנוער משקפיים, עיניים רשת טלעד ערוצי זהב הד ארצי ידיעות אחרונות (הוצאה לאור) ספריית מעריב (הוצאה לאור) הוצאת שוקן (הוצאה לאור) שלטי חוצות שלטי חוצות פרטנר (אורנג') קווי זהב

תאגיד ידיעות אחרונות – התאגיד הגדול ביותר במדינה, בשליטת משפחות מוזס ופישמן. תאגיד זה שולט ב-2 היומונים הגדולים בארץ (ידיעות אחרונות, ווסטי). ב-10 כתבי עת, ברשת מקומונים, בחברה למוזיקה, בזכיינית ערוץ 2, בהוצאת ספרים, בשילוט חוצות וכו'..

תופעת הבעלות הצולבת בעלות צולבת – בעלות של אדם או חברה על יותר ממדיום אחד בתקשורת. לדוגמא אליעזר פישמן – מניות בידיעות אחרונות, גלובס, ערוצי זהב, רשת, נטוויזן, קווי זהב.

צנזורה עצמית צנזורה עצמית – מצב שבו אמ"ת מחליטים מהם הנושאים שיסוקרו לאזרחים ואילו נושאים לא ידווחו. מדובר בהחלטה פנימית הנובעת משיכולים כלכליים, ואינה מסיבות לאומיות או כלליות לטובת אזרחי המדינה. ברוני התקשורת יוכלו לשלוט במידע המוגש לציבור מכיוון שבידיהם הניגשות והשליטה למסרים המתפרסמים בהם. הסכנות הטמונות בצנזורה צבאית 1. פגיעה בחופש הביטוי – תפקיד התקשורת הוא לשמור על זכות הציבור לדעת, ולקבל מידע

   ללא הפרעה. המצב החדש יכול לגרום לפגיעה בחופש הביטוי של אזרחי המדינה, ובזכותם
   הבסיסית לקבל מידע.

2. פגיעה בתפקיד התקשורת והעיתונות לדווח – השיקולים השונים של בעלי התקשורת מה

   לשדר ומה לא, נובע משיקולים כלכליים ושיקולים של שליטה וכוח פוליטי לעצמם.

3. פגיעה בתכני התקשורת - המרדף אחרי הרייטינג יוצר סכנה שבמקום הזכות לדעת תהיה לנו הזכות לא לדעת לאור שפע התוכניות המיובאות מחו"ל.

דוגמאות : א. הדיווח שיתנו ברוני התקשורת על אחת מחברותיהן לא יהיה אובייקטיבי. ב. הזיכיונות לפתיחתם של שידורי תקשורת בידי הממשלה. ברוני התקשורת לא ירצו "לעצבן"

   את הממשלה, ולכן לא ירבו לפרסם נגדה מידע שלילי.

ג. המימון של הברונים היא על ידי פרסומות, וכדי לא "לעצבן" את המפרסמים, ימנעו מלשדר

   נגדם מידע שלילי.

ד. הברונים יפרסמו באופן מוגזם מוצרים של החברות שלהם.

תופעת הרייטינג רייטינג (דירוג) – מדד המבטא את אחוז הנחשפים למשדר מסוים מבין כלל האוכלוסיה הנחקרת, שיש לה מקלט טלוויזיה. ככל שהרייטינג יותר גבוה, מחיר הפרסומות עולה. o אינטרסים עסקיים הם המנחים בקביעת לוח השידורים העונה על צרכים של אוכלוסיה גדולה ככל האפשר. משום כך, עלולה להינתן עדיפות לתוכניות לא יקרות, מייבוא או מהפקה עצמית, על חשבון רמתן התרבותית. o הרייטינג הפך להיות מילת מפתח בכל מפת התקשורת הישראלית. כדי להעלות את אחוזי הצפייה מציגים בפנינו תכנים רדודים וסריאוטיפיזציה

פרק שישי – תקשורת שכנועית (פרסומות) פרסומת – מסר פוליטי/צרכני/חברתי שעובר בערוץ תקשורת המוני, שבה המוען קובע את

                 תוכן המסר, מתוך כוונה להשפיע על הנמען.

אמצעים רטוריים בפרסומות 1. שימוש בסיסמאות – קצר וקולע, קליט. לוגו ותוכן. 2. שימוש במוסיקה – ג'ינגלים למוצר עצמו, לקיחת שיר מוכר והצמדתו למוצר. 3. יצירת פרדוקסים והפרעות – "קצר בתקשורת" מתוכנן. יצירת מושא לזיכרון אצל הנמען. 4. שילוב של הומור ובידור – אנשים מסוימים מפרסמים דברים, ומכניסים תכנים או אנשים

   מצחיקים לתוכן הפרסומת.

5. העברת סמכות, יוקרה – לצרכן נדמה שאם יקנה את המוצר יקבל את היוקרה של האדם

   שמפרסם אותו.

6. הבאת עדות אישית – אדם אנונימי מפרסם את המוצר כביכול ממקור אובייקטיבי. 7. שימוש בסופרלטיבים – הגזמה – כל דבר טוב הופך למצויין. 8. שימוש בהרתעה, הפחדה – תשדירי שירות – סרטן, איידס וכו'.. 9. שימוש במין – בקישור למין עושה את המוצר לנחשק ושווה. 10. קירבה אל הטבע – פריגת, הוואי. המוצר בריאותי וטבעי. 11. הדגשת קידמה, חידוש – דור שלישי/עשירי.. כולם צריכים להצטרף לקידמה המפורסמת. 12. הבלטת הקונצנזוס – "העיתון של כולם" (מעריב) – הדגשת הקשר שלך למוצר. 13. העברת מסר אישי בתקשורת המונים – "אתה", "את".. (ג. יפית).

     המלצה על המוצר באופן אישי.

ניתוח פרסומות 1. המוצר – מהו המוצר? האם ניתן לזהות אותו בקלות? מהו קהל היעד? 2. שימוש בצבעים – (סלקום/סגול, אורנג'/כתום) האם יש משמעות לצבע? 3. מסר מילולי או חזותי – הפרסומת מורכבת מתמונה, טקסט, שניהם? מהו מוקד הפרסומת? 4. המלל – למי פונה הכותרת? האם יש לה יותר ממשמעות אחת? האם יש מסר סמוי? 5. הדמויות – האם מופיעות דמויות אנושיות? האם יש האנשה של חיות/חפצים?

   מהו גיל הדמויות? מין הדמויות? סלבריטיז? מהו צבע השיער ומוצא הדמויות?

6. אופן הצגת הדמויות – האם הדמויות מוצגות בשלמותן? האם הן לבושות? 7. קשר בין הדמויות – כיצד הן ממוקמות זו ביחס לזו? מהי מערכת היחסים בניהן? 8. מיקום – היכן הדמויות נמצאות (מטבח, סלון, עבודה) ?

פרק שביעי – סוגות בטלוויזיה ז'אנר השתייכות לז'אנר – הימנות עם קבוצת סרטים או תוכניות טלוויזיה הדומות בתוכן, באפיון, בנוסחאות העלילה ובמראה החזותי. אפיון ז'אנר א. אפיון צורני - מתייחס למבנה שבה ערוכות התוכניות או הסרטים בז'אנר. ב. אפיון עלילתי - מתייחס לתוכן של התוכניות או הסרטים בז'אנר.

סטריאוטיפים סטריאוטיפ – תבנית כוללנית הקיימת בזיכרוננו, שממיינת אנשים לקבוצות על פי סימני השתייכות חברתיים חיצוניים, ומייחס להם תכונות אופי. סטריאוטיפ יכול להיות חיובי או שלילי, ולהתבסס על ניסיון חיים אמיתי או כתוצאה מחשיפה למדיה. שימוש בסטריאוטיפים השימוש בסטריאוטיפים בטלוויזיה גבוה, מפני שהצגה סטריאוטיפית של דמויות נוחה להעביר אינפורמציה בזמן המוגבל של התוכנית.

תוכניות המציאות מקור הז'אנר צילום של פעילות המתרחשת מעצמה, ללא תסריט המגדיר אותה מראש, ומבוצעת על ידי אנשים מהשורה, שלפני חשיפתם בתוכנית היו אנונימיים. מאפייני הז'אנר א. התרחשות מבוצעת על ידי אנשים מהשורה, שלפני חשיפתם בתוכנית היו אנונימיים. ב. מבנה המשתתפים הטרוגני ורב תרבותי. ג. התמקדות ב-4 נושאים עיקריים: 1. שגרת היום יום.

                                                         2. משחקים ותחרויות
                                                         3. מתחים ועימותים
                                                         4. פעילות מינית, והתייחסות לנושא.

ד. התוכנית משלבת בדרך כלל מספר פלטפורמות, לדוגמא, שידור גרסה ערוכה בערוץ,

   ושידור גרסה לא מצונזרת תמורת תשלום באינטרנט.

ה. הפעילות מתרחשת מעצמה, ללא תסריט.