סיבות לתמורות ביחס ליהודי ארצות האסלאם מצד השלטונות הקולוניאליים והחברה המוסלמית

הסיבות לתמורות ביחס החברה הקולוניאלית והחברה המוסלמית אל היהודים בשנות ה-30:

1) השפעות הסכסוך הערבי-יהודי בארץ ישראל – מאורעות הכותל בשנת 1929 בארץ ישראל היוו מפנה ביחסים שבין יהודים ומוסלמים בארצות האסלאם. משנה זו הפך הסכסוך המקומי בין היהודים לבין ערביי ישראל לסכסוך בין התנועה הציונית והעם היהודי לבין העולם הערבי. החל מ-1929, ככל שהמתח בארץ ישראל בין היהודים לערביי ארץ ישראל הלך וגבר, כך גם גדלה השפעתו על יחסי היהודים והמוסלמים בארצות האסלאם. במרבית ארצות האסלאם קמו ועדים להגנת פלסטין והם קיבלו השראה מהמופתי חאג' אמין אל חוסייני ופתחו בפעולות שונות נגד היהודים (חרם על סחורות יהודיות, פרסומי מאמרי הסתה בעיתונות המקומית ועוד). התוצאה הישירה של פעילות זו הייתה האוירה העכורה שאפיינה את היחסים שבין יהודים לבין סביבתם בארצות האסלאם.

2) התפתחות הלאומיות בקרב אזרחי – כמו גם רעיון הלאומיות (ולאחר מכן התפתחה גם הלאומנות) אשר החל להיות מקובל באירופה בסוף המאה ה-19 ובראשית המאה ה-20, כך הוא נפוץ גם באותה תקופה במדינות ערב. תושבי מדינות ערב אשר גילו את רעיונות הלאומיות באופן הרב ביותר היו התושבים המוסלמיים. באותה התקופה ובשנים שלאחר מכן, קיבלו מדינות ערב עצמאויות בדרגות שונות מהמדינות הקולוניאליות ששלטו בהן, דבר שחיזק את רגש הלאומיות בקרב התושבים המוסלמים. רוב יהודי ארצות ערב לא רצו ולא יכלו להזדהות עם רגש הלאומיות של ארץ מוצאם.

3) השפעת האנטישמיות האירופאית – ברוב ארצות האסלאם הורגשה במחצית השנייה של המאה ה-30 פעילות מוגברת שמקורה בגרמניה הנאצית. המשטר הנאצי הגרמני קיווה להסיט את תשומת הלב של המדינות הקולוניאליות, בריטניה וצרפת, מנעשה באירופה על ידי התססת המושבות. אחת הדרכים הנוחות ביותר לכך הייתה החדרת התעמולה האנטישמית לארצות האסלאם, שלהן ייחסו הגרמנים חשיבות גיאוגרפית-פוליטית. התוצאה הייתה החדרת חומר תעמולה אנטישמי לארצות האסלאם באמצעות העיתונים, השפעה על אישי ממשל שונים וארגון תנועות נוער המזוהות עם המפלגה הנאציונאלית-סוציאליסטית. בארצות צפון אפריקה היו מקורות נוספים לאנטישמיות – אנטישמיות איטלקית וצרפתית. באותן ארצות הייתה אוכלוסיה אירופאית גדולה, ובשל כך הורגשה האנטישמיות.

התמורות ביחס החברה הקולוניאלית וחברת הרוב המוסלמית ליהודים בשנות ה-30:

הגורמים שהובילו לשינוי ביחס אל היהודים בארצות האסלאם:

א. התמורות ביחס ליהודים קרו על רקע שינויים פנימיים בארצות האסלאם וגם על רק שינויים חיצוניים כמו המשבר הכלכלי הגדול בארה"ב, התפתחות הסכסוך הציוני-פלשתיני ועליית הפאשיזם והנאציזם.

ב. כאשר היהודים השתלבו במערכות המתפתחות של מדינות המזה"ת, חלו התפתחויות שליליות במציאות התרבותית הכלכלית. בגלל מתן חינוך אירופאי ליהודים, היהודים הקדימו את המוסלמים בהתמערבות והיוו תפקיד יותר במודרניזציה. אך כאשר גם המוסלמים קיבלו חינוך, גבר החיכוך בין המיעוט היהודי לרוב המוסלמי.

ג. בעקבות מאורעות תרפ"ט בא"י, הסכסוך היהודי-ערבי התפשט גם לארצות האסלאם. חאג' אמין אל חוסייני הפך ממנהיג ערבי מקומי למנהיג בעל חשיבות כלל ערבי.

ד. תפקיד שלילי נוסף היה הקרנת האנטישמיות על ארצות האסלאם. ארצות האסלאם הושפעו מהתעמולה הנאצית. הבריטים והצרפתים נתפסו כגורמים מדכאים בעיני המוסלמים וכך גרמניה הפכה למקום חיובי אצל המוסלמים.

ביטוי המפנה ביחס ליהודים בשנות ה-30:

א. פרסום מאמרי הסתה נגד היהודים בעיתונות הערבית.

ב. קיום ימי צום ותפילות במסגדים למען הערבים בא"י.

ג. הכרזת חרם על מסחר יהודי בשביל תמורות לערביי א"י.

ד. חיזוק הקשר בין החברה הערבית פלשתינאית לחברה הערבית המוסלמית.

ה. בארצות בהן הציונות הייתה אסורה קיבל האיסור משנה תוקף ובארצות בהן היא הייתה מותרת, נמנעה התבטאות ציונית.

ו. שידורי רדיו ותעמולה גרמנית אנטי יהודית.

ז. אנטישמיות פעילה שאורגנה ע"י חברת המתיישבים הצרפתיים בארצות צפון אפריקה.

ח. פרעות קונסטנטין באוגוסט 1934 בהן נהרגו 32 יהודים.

ט. חוק הגזע האיטלקי בשנת 1938 בלוב.

דוגמא למדינה:

בתוניסיה הורגשה האנטישמיות הצרפתית והופיעה גם תעמולה אנטישמית בעיתונות וברדיו. ב-1932 מנעו הצרפתים את ביקורו של ז'בוטינסקי בתוניסיה וגם הקרנת סרט תעמולה של קק"ל. עם זאת, בתוניסיה הורגש השינוי ביחס ליהודים בשנות ה-30 פחות מאשר במדינות אחרות.