על מנת לערוך סיכומים נדרש לפתוח חשבון.
נקודות הדמיון: הגורמים להתעוררות התנועות הלאומיות, דרך בנייתן, הדרכים שנקטו להשגת מטרותיהן.: הבדלים בין גרסאות בדף
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
(דף חדש: א. תהליכי חילון – שינויים במקומה של הדת בחייהם של בני האדם. במאה ה- 19 מעמד הדת, הן בקרב היהודים והן בקרב ...) |
אין תקציר עריכה |
||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
א. תהליכי חילון – שינויים במקומה של הדת בחייהם של בני האדם. במאה ה- 19 מעמד הדת, הן בקרב היהודים והן בקרב דתות אחרות ירד, לנוכח עליית ההשכלה והתפיסה המדעית. | '''א. תהליכי חילון –''' שינויים במקומה של הדת בחייהם של בני האדם. במאה ה- 19 מעמד הדת, הן בקרב היהודים והן בקרב דתות אחרות ירד, לנוכח עליית ההשכלה והתפיסה המדעית. | ||
ב. היעד הפוליטי של התנועות הלאומיות – היעד הפוליטי של התנועות הלאומיות היה, הקמת מדינה ריבונית עצמאית, בה יוכלו בני הלאום, לחיות על פי זכות ההגדרה העצמית ולפתח בה את ייחודם. | '''ב. היעד הפוליטי של התנועות הלאומיות –''' היעד הפוליטי של התנועות הלאומיות היה, הקמת מדינה ריבונית עצמאית, בה יוכלו בני הלאום, לחיות על פי זכות ההגדרה העצמית ולפתח בה את ייחודם. | ||
ג. תודעה לאומית – הצלחתה של התנועה הלאומית היתה תלויה ביכולתה לפתח בקרב רבים את התודעה הלאומית, לכן: | '''ג. תודעה לאומית –''' הצלחתה של התנועה הלאומית היתה תלויה ביכולתה לפתח בקרב רבים את התודעה הלאומית, לכן: | ||
:* מנהיגי התנועות הלאומיות יחסו חשיבות ליצירה ולטיפוח של התודעה הלאומית והקדישו מאמצים ומשאבים לחיזוקה. | |||
:* טיפוח התודעה הלאומית היה כרוך, בדרך כלל, בעימות עם העבר הקרוב וחיפוש לגיטימציה בעבר הרחוק של הלאום. | |||
'''ד. גורמים מסייעים לתנועות הלאומיות –''' מנהיגי תנועות לאומיות נעזרו בדרך כלל בכוחות מדיניים חזקים, כדי להשיג את יעדם הפוליטי באמצעות: בריתות, פיתוח יחסי תלות, ניצול אינטרס משותף ו/או מאבק נגד אויב משותף. | |||
ד. גורמים מסייעים לתנועות הלאומיות – מנהיגי תנועות לאומיות נעזרו בדרך כלל בכוחות מדיניים חזקים, כדי להשיג את יעדם הפוליטי באמצעות: בריתות, פיתוח יחסי תלות, ניצול אינטרס משותף ו/או מאבק נגד אויב משותף. | |||
גרסה אחרונה מ־23:22, 25 בינואר 2009
א. תהליכי חילון – שינויים במקומה של הדת בחייהם של בני האדם. במאה ה- 19 מעמד הדת, הן בקרב היהודים והן בקרב דתות אחרות ירד, לנוכח עליית ההשכלה והתפיסה המדעית.
ב. היעד הפוליטי של התנועות הלאומיות – היעד הפוליטי של התנועות הלאומיות היה, הקמת מדינה ריבונית עצמאית, בה יוכלו בני הלאום, לחיות על פי זכות ההגדרה העצמית ולפתח בה את ייחודם.
ג. תודעה לאומית – הצלחתה של התנועה הלאומית היתה תלויה ביכולתה לפתח בקרב רבים את התודעה הלאומית, לכן:
- מנהיגי התנועות הלאומיות יחסו חשיבות ליצירה ולטיפוח של התודעה הלאומית והקדישו מאמצים ומשאבים לחיזוקה.
- טיפוח התודעה הלאומית היה כרוך, בדרך כלל, בעימות עם העבר הקרוב וחיפוש לגיטימציה בעבר הרחוק של הלאום.
ד. גורמים מסייעים לתנועות הלאומיות – מנהיגי תנועות לאומיות נעזרו בדרך כלל בכוחות מדיניים חזקים, כדי להשיג את יעדם הפוליטי באמצעות: בריתות, פיתוח יחסי תלות, ניצול אינטרס משותף ו/או מאבק נגד אויב משותף.