סיכומונה נפתח מחדש לעריכה! על מנת לערוך סיכומים נדרש לפתוח חשבון.

הבדלים בין גרסאות בדף "נסיגת בריטניה מהתחייבויותיה כלפי הבית הלאומי היהודי כפי שבאה לידי ביטוי ב"ספר הלבן" השלישי"

מתוך סיכומונה, אתר הסיכומים החופשי.
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
 
שורה 27: שורה 27:
 
כבר באותו חודש שבו פורסם הספר הוקמו 12 ישובים יהודים.  
 
כבר באותו חודש שבו פורסם הספר הוקמו 12 ישובים יהודים.  
 
אך תוך שלושה וחצי חודשים מפרסום הספר הלבן השלישי פרצה מלחמת העולם השניה והנהגת הישוב היהודי והתנועה הציונית נאלצה להערך ולגבש מדיניות חדשה.
 
אך תוך שלושה וחצי חודשים מפרסום הספר הלבן השלישי פרצה מלחמת העולם השניה והנהגת הישוב היהודי והתנועה הציונית נאלצה להערך ולגבש מדיניות חדשה.
 +
 +
 +
[[category:היסטוריה א']]

גרסה אחרונה מ־15:24, 29 ביוני 2006

השינוי במדיניות בריטניה:


באפריל 1938 החליטה ברטניה לשלוח לארץ ועדה נוספת לבדוק את האפשרות לביצוע תוכנית פיל, הועדה כונתה בשם ועדת וודהד על שמו של ראש הועדה. על פי המלצות ועדה שונו גבולות המדינות, המדינה היהודית תקום רק במישור החוף בין עתלית לתל אביב, הוגבלה העלייה וחל איסור מכירת קרקעות ליהודים. מסקנות הועדה נדחו על הסף, הן על ידי היהודים והן על ידי הערבים. נוכח כישלון ועידת השולחן העגול שהתקימה בלונדון בראשית 1939, שנועדה לפשר בין היהודים לערבים. החליטה בריטניה לבטל את החלטות ועדת פיל ולכפות את מדיניותה על ארץ ישראל באופן חד צדדי, ובעקבות כך פורסם הספר הלבן של מקדונלד – הספר הלבן השלישי (17 מאי 1939).


עיקרי "הספר הלבן " של מקדונלד – הספר הלבן השלישי (מאי 1939)


1. תוך עשר שנים תקום בארץ ישראל המערבית מדינה פלסטינית עצמאית ובה רוב ערבי, עד אז ימשיך המנדט הבריטי לשלוט בארץ.

2. בחמש השנים הבאות תותר עליה כל שנה של 10,000 יהודים ואם לא יעלה אחוז היהודים בארץ על 30% מכלל היושבים בארץ תותר כניסתם של עוד 25,000 יהודים. (סה"כ מקסימום 75,000 יהודים). לאחר חמש השנים תותר עליה יהודית רק אם הערבים יסכימו לכך.

3. הגבלת מכירת הקרקעות ליהודים בכדי למנוע מצב בו הערבים, שהם הרוב בארץ, ישארו ללא קרקע. (פירוט הגבלת הקרקעות לא היה בספר הלבן אלא בחוק הקרקעות שפורסם ב- 1940).

הספר הלבן השלישי התווה מדיניות של נסיגה מוחלטת מהתחייבויות בריטניה לתנועה הציונית כפי שבאו לידי ביטוי בהצהרת בלפור ובטופס המנדט ואף בספר הלבן הראשון.

תגובת היהודים ל"ספר הלבן השלישי"


התחושה הרווחת בקרב ראשי התנועה הציונית היתה של סכנה להמשך המפעל הציוני וזאת בשעה שאנטישמיות באירופה בכלל ובגרמניה בפרט הגיעה לשיאים שלא נודעו עד אז. הספר הלבן השלישי כונה בארץ "ספר המעל", על שום היותו מעילה באמון של התנועה ציונית התגובה לספר היתה נזעמת ביותר ובהתבטאה באסיפות ובהפגנות המוניות. התגובה כונה "ציונות לוחמת" ללחום בשלטון הבריטי למען מאבק לעליית יהודים לא"י, מאבק לקניית קרקעות והתיישבות ברחבי א"י והזכות להקים כוח מגן עצמאי. רוב ההנהגה היהודית התפכחה מאשליות ותקוות. התנועה הציונית הבינה, כי לא ניתן לקדם את הקמת הבית הלאומי, בדרכים שנקטו בעבר. רוב ההנהגה היהודית התפקחה מאשליות ותקוות. כבר באותו חודש שבו פורסם הספר הוקמו 12 ישובים יהודים. אך תוך שלושה וחצי חודשים מפרסום הספר הלבן השלישי פרצה מלחמת העולם השניה והנהגת הישוב היהודי והתנועה הציונית נאלצה להערך ולגבש מדיניות חדשה.