על מנת לערוך סיכומים נדרש לפתוח חשבון.
ניסים סרוסי: הבדלים בין גרסאות בדף
אין תקציר עריכה |
|||
| (17 גרסאות ביניים של 7 משתמשים אינן מוצגות) | |||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
'''חינוך:''' | |||
* ההורים: | |||
*אם- ללא השכלה פורמלית, למדה תפירה. | |||
* | |||
*אב- קורא וכותב צרפתית. בוגר הכותאב שבבית הכנסת. | |||
=== | * הילדים: למדו בכי"ח אליאנס (צרפתית ועברית). | ||
'''שפת הדיבור: ''' ערבית תוניסאית וצרפתית. | |||
'''שפת התפילה: '''עברית. | |||
'''מוסיקה: ''' מעורבת: אמנים מערצות ערב (פריד אל אטרש, אום כולתום), ראול ז'ורנו - זמר יהודי תוניסאי. | |||
==סיפורו של ניסים סרוסי== | |||
לנוכחות הקולוניאלית הצרפתית בתוניסיה הייתה חשיבות רבה הן לחברה התוניסאית והן לחברה היהודית. החברה היהודית ביקשה למצוא דרכים להשתלבות ורכישת התרבות הצרפתית באמצעות שינוי מעמד משפטי, רכישת השכלה ו"כרטיס כניסה" לתחומי עיסוק חדשים.<BR> | |||
סיפורו של ניסים סרוסי ומשפחתו מבהיר לנו את התהליכים והשינויים שעברו על החברה היהודית בתוניסיה, שהייתה אולי פתוחה יותר לשינויים והשפעות תרבותיות מגוונות ממדינות ארצות האסלאם האחרות. משפחת סרוסי מייצגת את הציבור היהודי הרחב ,שנשאר קשור למסורת היהודית ולתרבות הערבית ,אך לא נרתע מליטול חלק בתהליכי המודרניזציה והחילון.<BR> | |||
'''מי הוא ניסים סרוסי?''' | |||
זמר מוסיקאי מלחין נולד בשנת 1948 בתוניסיה בעיר בצפאקס ,הוריו גרים כיום רחובות, סרוסי מתגורר היום בצרפת.<BR> | |||
משפחתו מונה עשר נפשות 6 בנים ושתי בנות והורים.<BR>אמו למדה תפירה אך מעולם לא למדה בבית ספר. אביו כותב וקורא צרפתית. הילדים הבוגרים למדו ב"אליאנס" (כי"ח) ששפת הלימוד העיקרית היתה צרפתית ,ולצידה למדו גם עברית( למרות שכי"ח לא עודדה פעילות ציונית).<BR> | |||
בבית דיברו שלוש שפות ערבית ,צרפתית ועברית ,כתוצאה מריבוי השפות ומגוון התרבויות בתוניסיה, סרוסי שר בעשר שפות .<BR> | |||
בילדותו שמע מוזיקה מעורבת האזין לרדיו התוניסיאי כמו גם לפיוטים בבית הכנסת שירתו הושפעה מזמרים ערביים.<BR> אביו לא חש נחת מבחירתו המוזיקלית משום שאביו רצה לראותו חזן , אמנם סרוסי היה במקהלת בית הכנסת, אך רצה לשיר סגנונות שונים מאלו המושמעים בבתי הכנסתפעם, בשעת שמחה משפחתית החל לשיר באנגלית, אביו לא היה מרוצה ,נראה כי מרגע זה אביו הבין כי בנו לא יהיה חזן בבית כנסת.<BR> | |||
בתוניסיה התפתחה פעילות ציונית ענפה ( בשנות העשרים פעלו כ 22 אגודות ציוניות) ,החל משנת 1924 פעלו בתוניסיה תנועות נוער יהודיות . סרוסי היה פעיל בסניף "בני עקיבא", שם למד שירים עברים והיה משוכנע כי שילוב של שירים עבריים ,ערבית עם פיוטי תפילה ושירים בצרפתית ואיטלקית( בתוניסיה האליטה הכלכלית הייתה מורכבת ברובה ממהגרים איטלקים) הם "מטמון מוזיקלי לילד" | |||
סרוסי החל לחלק כשרונו בין בתי כנסת לבין אולמות מופעים של זמרים,למד את השירים ותוך פרק זמן קצר הכין לעצמו רפרטואר שירים .<BR> | |||
עם הכרזת המדינה בשנת 1948 נחשדו היהודים בתוניס באהדה למאבק בא"י.<BR>אחרי הקמת המדינה הותר ליהודים להגר למדינת ישראל. אחרי מלחמת העולם השניה נתפסה הציונות רלוונטית יותר .<BR>היהודים החלו מהגרים לא"י וזרם העולים גבר עם קבלת עצמאותה של תוניסיה בשנת 1956.<BR> בתק' זו גם ההגירה לצרפת צוברת תאוצה לאחר שחביב בורגיבה ( נשיא תוניסיה) נקלע למשבר ביחסיו עם צרפת בשנת 1962 או אז מתחילים להגר גם משפחות יהודיות ממעמד הביניים והשכבה הגבוהה באותה שנה עוזבת משפחתו של סרוסי .<BR> | |||
[[category:היסטוריה א']] | |||
{{ULR}} | |||
גרסה אחרונה מ־17:55, 22 בנובמבר 2006
חינוך:
- ההורים:
- אם- ללא השכלה פורמלית, למדה תפירה.
- אב- קורא וכותב צרפתית. בוגר הכותאב שבבית הכנסת.
- הילדים: למדו בכי"ח אליאנס (צרפתית ועברית).
שפת הדיבור: ערבית תוניסאית וצרפתית.
שפת התפילה: עברית.
מוסיקה: מעורבת: אמנים מערצות ערב (פריד אל אטרש, אום כולתום), ראול ז'ורנו - זמר יהודי תוניסאי.
סיפורו של ניסים סרוסי
לנוכחות הקולוניאלית הצרפתית בתוניסיה הייתה חשיבות רבה הן לחברה התוניסאית והן לחברה היהודית. החברה היהודית ביקשה למצוא דרכים להשתלבות ורכישת התרבות הצרפתית באמצעות שינוי מעמד משפטי, רכישת השכלה ו"כרטיס כניסה" לתחומי עיסוק חדשים.
סיפורו של ניסים סרוסי ומשפחתו מבהיר לנו את התהליכים והשינויים שעברו על החברה היהודית בתוניסיה, שהייתה אולי פתוחה יותר לשינויים והשפעות תרבותיות מגוונות ממדינות ארצות האסלאם האחרות. משפחת סרוסי מייצגת את הציבור היהודי הרחב ,שנשאר קשור למסורת היהודית ולתרבות הערבית ,אך לא נרתע מליטול חלק בתהליכי המודרניזציה והחילון.
מי הוא ניסים סרוסי?
זמר מוסיקאי מלחין נולד בשנת 1948 בתוניסיה בעיר בצפאקס ,הוריו גרים כיום רחובות, סרוסי מתגורר היום בצרפת.
משפחתו מונה עשר נפשות 6 בנים ושתי בנות והורים.
אמו למדה תפירה אך מעולם לא למדה בבית ספר. אביו כותב וקורא צרפתית. הילדים הבוגרים למדו ב"אליאנס" (כי"ח) ששפת הלימוד העיקרית היתה צרפתית ,ולצידה למדו גם עברית( למרות שכי"ח לא עודדה פעילות ציונית).
בבית דיברו שלוש שפות ערבית ,צרפתית ועברית ,כתוצאה מריבוי השפות ומגוון התרבויות בתוניסיה, סרוסי שר בעשר שפות .
בילדותו שמע מוזיקה מעורבת האזין לרדיו התוניסיאי כמו גם לפיוטים בבית הכנסת שירתו הושפעה מזמרים ערביים.
אביו לא חש נחת מבחירתו המוזיקלית משום שאביו רצה לראותו חזן , אמנם סרוסי היה במקהלת בית הכנסת, אך רצה לשיר סגנונות שונים מאלו המושמעים בבתי הכנסתפעם, בשעת שמחה משפחתית החל לשיר באנגלית, אביו לא היה מרוצה ,נראה כי מרגע זה אביו הבין כי בנו לא יהיה חזן בבית כנסת.
בתוניסיה התפתחה פעילות ציונית ענפה ( בשנות העשרים פעלו כ 22 אגודות ציוניות) ,החל משנת 1924 פעלו בתוניסיה תנועות נוער יהודיות . סרוסי היה פעיל בסניף "בני עקיבא", שם למד שירים עברים והיה משוכנע כי שילוב של שירים עבריים ,ערבית עם פיוטי תפילה ושירים בצרפתית ואיטלקית( בתוניסיה האליטה הכלכלית הייתה מורכבת ברובה ממהגרים איטלקים) הם "מטמון מוזיקלי לילד"
סרוסי החל לחלק כשרונו בין בתי כנסת לבין אולמות מופעים של זמרים,למד את השירים ותוך פרק זמן קצר הכין לעצמו רפרטואר שירים .
עם הכרזת המדינה בשנת 1948 נחשדו היהודים בתוניס באהדה למאבק בא"י.
אחרי הקמת המדינה הותר ליהודים להגר למדינת ישראל. אחרי מלחמת העולם השניה נתפסה הציונות רלוונטית יותר .
היהודים החלו מהגרים לא"י וזרם העולים גבר עם קבלת עצמאותה של תוניסיה בשנת 1956.
בתק' זו גם ההגירה לצרפת צוברת תאוצה לאחר שחביב בורגיבה ( נשיא תוניסיה) נקלע למשבר ביחסיו עם צרפת בשנת 1962 או אז מתחילים להגר גם משפחות יהודיות ממעמד הביניים והשכבה הגבוהה באותה שנה עוזבת משפחתו של סרוסי .
- תוכן זה אינו מופץ תחת רישיון ה GNUFDL.