על מנת לערוך סיכומים נדרש לפתוח חשבון.

מרכיביה העיקריים של תופעת הלאומיות המודרנית ומאפייני התנועות הלאומיות שהתגבשו באירופה במאה ה-19.: הבדלים בין גרסאות בדף

מתוך סיכומונה, אתר הסיכומים החופשי.
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
אין תקציר עריכה
אין תקציר עריכה
שורה 1: שורה 1:
==מושגי יסוד==
לאומיות – היא התופעה הכוללת את תחושת ההשתייכות ללאום מסוים, בעל תרבות משותפת (שפה, מנהגים מסורת), בצירוף להתפתחות תודעה ושאיפה של הלאום להגיע להגדרה עצמית (עצמאות)
לאום – קבוצת אנשים שיש לה מוצא משותף ערכי תרבות משותפים כמו היסטוריה, שפה, זיכרונות, מיתוסים ולעיתים גם דת משותפת, אשר שואפת להגיע להגדרה עצמית בטריטוריה מוגדרת.
===דפוסים של לאומיות===
===דפוסים של לאומיות===
לאומיות אתנית-היסטורית – לאומיות המתבססת על השתייכות בני הלאום לאותה קבוצה אתנית (אותו מוצא), לאותה תרבות, היסטוריה, שפה ועבר משותף. כלומר, יסודות שאינם פרי בחירה.
# לאומיות אתנית – היסטורית (לאומיות המתגבשת על בסיס עם מסוים): קבוצת אנשים המתלכדת סביב מרכיבים משותפים כמו מוצא אתני, היסטוריה משותפת, שטח משותף, שפה, דת, סמלים ותרבות, זיכרון משותף.
 
# לאומיות ליברלית אזרחית (לאומיות המתגבשת על בסיס הגדרה פוליטית): קבוצת אנשים המתלכדת סביב עקרונות מוסכמים כמו זכויות, דמוקרטיה, ליברליזם, חוקה.  
לאומיות ליברלית-אזרחית – לאומיות המבוססת על ערכים ורעיונות משותפים, כאשר האוכלוסייה מרוכזת באותה טריטוריה אבל יכולה לכלול קבוצות אתניות שונות, שיש להן ציפיות לעתיד משותף. כלומר, מדובר ביסודות שהם פרי בחירה.
===מדינות לאום מול מדינות רב-לאומיות===
===מדינות לאום מול מדינות רב-לאומיות===
מדינת לאום – מדינה שרוב תושביה הם מאותו מוצא אתני, הם חיים בטריטוריה משותפת ויש להם ערכים משותפים.
בעולם קיימות למעלה מ-200 מדינות. רובן הוקמו בשנים האחרונות. המדינות שונות אלו מאלו במבנה האוכלוסיה שלהן. נהוג לחלק את המדינות לשני סוגים: מדינות לאום מול מדינות רב לאומיות.


מדינה רב לאומית – מדינה שחיים בה אנשים בני מוצא אתני שונה.
# מדינות לאום אתניות - אלו מדינות בהן חיים אנשים ממוצא אתני זהה – לדוגמא: יפן, מדינות סקנדינביה, פורטוגל ועוד.


==מרכיביה העיקריים של תופעת הלאומיות המודרנית ומאפייני התנועות הלאומיות שהתגבשו באירופה  במאה ה-19==
# מדינות רב לאומיות – אלו מדינות בהן חיים אנשים המשתייכים למוצא אתני שונה. מצב זה נוצר כתוצאה מהגירה. לדוגמא: ארה"ב. אולם קיימות מדינות בהן קיימת קבוצה בעלת מוצא אתני משותף, אולם בה חיים מיעוטים, המהווים לא פעם אחוז לא מבוטל מסך האוכלוסיה. לדוגמא: בישראל. 20% מאוכלוסית ישראל היא מוסלמים. הם תופסים עצמם כחלק מהלאום הערבי-פלסטינאי אולם הם בעלי אזרחות ישראלית. דוגמא נוספת: גרמניה (בה חיים תורכים רבים).
הלאומיות המודרנית התפתחה במהלך המאה ה-18 והמאה ה-19 והביטויים הבולטים למימושה במאה ה-18 היו: הכרזת העצמאות של המושבות באמריקה (ארצות-הברית) והמהפכה הצרפתית שהולידו את הצהרת זכויות האדם והאזרח. במאה ה-19 צמחו רבות מהתנועות הלאומיות באירופה, אך רוב המרידות שפרצו על רקע לאומי גם דוכאו בשנת 1848 ("אביב-העמים"). במאה העשרים הלאומיות הובילה לפרוץ מלחמת העולם הראשונה בשנת 1914.
[[קטגוריה:היסטוריה א']]
===גישות ופרשנויות לתופעת הלאומיות===
קיימות דעות שונות על הלאומיות.
#יש כאלו המאמינים כי תקופת הלאומניות חולפת מן העולם. העולם נעשה קטן – כפר גלובלי........ ללא גבולות של לאום או מדינה.
#אחרים – מאמינים שהלאומיות אינה משתנה. זהו גורם קבוע הנוצר בשל הולדת האדם לקבוצה זו או אחרת. עובדה זו קובעת את גורלו של האדם.
#היו שראו בלאומיות כתופעה חיובית.
#אחרים ראו בה כדבר מזיק, שכן בשם הלאומיות פרצו מלחמות בין העמים.
===אומה ולאומיות: מושגים במחלוקת - החייאת מסורת מול המצאת מסורת===
#ההסטוריון אנתוני סמית טוען כי הלאומיות אינה מושג חדש. כבר בתקופות קדומות בהסטוריה היו אומות. על פי הגדרתו – אומה היא אוכלוסיית אנשים, בעלת שםמשותף, החיה בטריטוריה מסויימת – אליה היא קשורה בשל קשר הסטורי או כל קשר אחר, להם הסטוריה וזכרונות משותפים, כלכלה משותפת, חובות וזכויות.
לטענת סמית – לאומיות מתייחסת אך ורק לתנועה אידיאולוגית הפועלת ושואפת להשיג עצמאות לחבריה.


===מהם מרכיביה של תופעת הלאומיות המודרנית?===
#לעומת סמית חושב בנדיקט אנדרסון, כי המושג אומה הינו המצאה "מדומיינת" (מה זה מדומיינת? האם הכוונה לדמיונית, מאיפה הקריצו את המילה הזו????????). זהו מושג חדש שהתפתח רק בעולם המודרני והקפיטליסטי. רעיונות אלו התפתחו והתפרסמו בשל המצאת הדפוס והתפתחות התקשורת. בני האדם נקשרו אלו לאלו בלי שהכירו זה את זה], הם אינםפ יודעים זה על זה ואפילו לא פוגשים אחד את השני. לדעתו, הלאומיות הינה בעצם המצאה דמיונית של האומות.  
#     תרבות משותפת: הכוללת את השפה, הספרות, אמנות, מוסיקה, עיתונות ולעיתים אף הדת משמשת כמרכיב תרבותי.
אנדרסון מתייחס אף ללאומיות היהודית. לדעתו זוהי לאומיות שנוצרה על ידי דמיון מחודש של אומה, שהיתה בעבר קהילה דתית. הציונות מנסה בעצם להחיות מסורת זו.
#    מיתוסים וסמלים לאומיים: הכוללים סיפורי עם, חגים לאומיים, המנון ודגל המדגישים את משותף לכל בני הלאום.
#    זיקה למולדת: טיפוח אהבה וגעגועים לטריטוריה. למשל, על ידי טיולים ומוסיקה.
#    טיפוח זיכרון לאומי: הכולל הדגשת הקשר בין עברו של העם לבין ההווה על ידי מוזיאונים, אתרי הנצחה לגיבורים, ציון ימי זיכרון למלחמות ואירועים חשובים בחיי העם.
#    טיפוח זהות לאומית: כולל את השאיפה להביא לכך שהאדם יעדיף את האינטרס הלאומי על פני האינטרס הפרטי ושיתרום לטובת האומה. האמצעים לכך הם: מערכת חינוך, טקסים, אמצעי תקשורת ושירות צבאי.
===המאפיינים של התנועות הלאומיות===
#    תנועות שהתגבשו בשלבים – מפעילות מצומצמת של משכילים להקמת אגודות לאומיות ועד לגיוס המונים למאבק צבאי להשגת שחרור לאומי.
#    מאבק לשחרור לאומי – שחרור מעול כובש זר להשגת עצמאות על ידי כוחות העם ("מלמטה")
#    מאבק למימוש לאומיות ליברלית – הקמת משטרים שיהיו מבוססים על ערכי תנועת ההשכלה כמו: חירות, שוויון, ליברליזם ודמוקרטיה.
#    מאבק בין כוחות שמרניים לבין כוחות הדורשים שינוי – מאבק נגד בתי המלוכה המקומיים כדי להרחיב את הזכויות של הלאום.
#    מרבית התנועות הלאומיות נוחלות כישלונות במרידות של "אביב העמים" ב-1848.
#    במחצית השנייה של המאה ה-19 המאבקים הופכים לכוחניים יותר, הם מתנהלים על ידי השליטים ולא על ידי האזרחים ("מלמעלה") מה שמכונה גם: מעבר "מלאומיות ליברלית" "ללאומיות אינטגרלית".
#    התנועות הלאומיות הובילו ללאומנות – תופעה של הדגשת עליונות לאום אחד על פני האחרים והצבת טובת המדינה מעל לכל. והלאומנות הולידה תוקפנות, גזענות ושליטה בעמים אחרים.  
#    התנועות הלאומיות הובילו לאימפריאליזם ולמרוץ קולוניאלי – תחרות בין המדינות על השגת מושבות מעבר לים.
===לסיכום===
הלאומיות שמשה הן ככוח של שחרור לאומי (כוח חיובי) והן ככוח של דיכוי לאומי (כוח שלילי) והתנועות הלאומיות במאה ה-19 הובילו:
•        להתמוטטות של אימפריות
•        להקמתן של מדינות חדשות
•        לאיחוד בין מדינות
•        לשינוי גבולות בין מדינות
•        לפרוץ מלחמת העולם הראשונה.
----
*סיכום זה נלקח מתוך אורט אביב בכתובת [http://aviv.org.il/Apps/WW/Page.aspx?ws=a49d21ed-ba02-4054-a799-063255073778&page=249592c6-61f2-41d1-a9f9-ff12c4fe7a8e&fol=c62acaca-53e1-446e-bcb7-29fd11354f6e]
 
[[קטגוריה:היסטוריה א']]

גרסה מ־13:47, 3 בפברואר 2009

דפוסים של לאומיות

  1. לאומיות אתנית – היסטורית (לאומיות המתגבשת על בסיס עם מסוים): קבוצת אנשים המתלכדת סביב מרכיבים משותפים כמו מוצא אתני, היסטוריה משותפת, שטח משותף, שפה, דת, סמלים ותרבות, זיכרון משותף.
  2. לאומיות ליברלית אזרחית (לאומיות המתגבשת על בסיס הגדרה פוליטית): קבוצת אנשים המתלכדת סביב עקרונות מוסכמים כמו זכויות, דמוקרטיה, ליברליזם, חוקה.

מדינות לאום מול מדינות רב-לאומיות

בעולם קיימות למעלה מ-200 מדינות. רובן הוקמו בשנים האחרונות. המדינות שונות אלו מאלו במבנה האוכלוסיה שלהן. נהוג לחלק את המדינות לשני סוגים: מדינות לאום מול מדינות רב לאומיות.

  1. מדינות לאום אתניות - אלו מדינות בהן חיים אנשים ממוצא אתני זהה – לדוגמא: יפן, מדינות סקנדינביה, פורטוגל ועוד.
  1. מדינות רב לאומיות – אלו מדינות בהן חיים אנשים המשתייכים למוצא אתני שונה. מצב זה נוצר כתוצאה מהגירה. לדוגמא: ארה"ב. אולם קיימות מדינות בהן קיימת קבוצה בעלת מוצא אתני משותף, אולם בה חיים מיעוטים, המהווים לא פעם אחוז לא מבוטל מסך האוכלוסיה. לדוגמא: בישראל. 20% מאוכלוסית ישראל היא מוסלמים. הם תופסים עצמם כחלק מהלאום הערבי-פלסטינאי אולם הם בעלי אזרחות ישראלית. דוגמא נוספת: גרמניה (בה חיים תורכים רבים).

גישות ופרשנויות לתופעת הלאומיות

קיימות דעות שונות על הלאומיות.

  1. יש כאלו המאמינים כי תקופת הלאומניות חולפת מן העולם. העולם נעשה קטן – כפר גלובלי........ ללא גבולות של לאום או מדינה.
  2. אחרים – מאמינים שהלאומיות אינה משתנה. זהו גורם קבוע הנוצר בשל הולדת האדם לקבוצה זו או אחרת. עובדה זו קובעת את גורלו של האדם.
  3. היו שראו בלאומיות כתופעה חיובית.
  4. אחרים ראו בה כדבר מזיק, שכן בשם הלאומיות פרצו מלחמות בין העמים.

אומה ולאומיות: מושגים במחלוקת - החייאת מסורת מול המצאת מסורת

  1. ההסטוריון אנתוני סמית טוען כי הלאומיות אינה מושג חדש. כבר בתקופות קדומות בהסטוריה היו אומות. על פי הגדרתו – אומה היא אוכלוסיית אנשים, בעלת שםמשותף, החיה בטריטוריה מסויימת – אליה היא קשורה בשל קשר הסטורי או כל קשר אחר, להם הסטוריה וזכרונות משותפים, כלכלה משותפת, חובות וזכויות.

לטענת סמית – לאומיות מתייחסת אך ורק לתנועה אידיאולוגית הפועלת ושואפת להשיג עצמאות לחבריה.

  1. לעומת סמית חושב בנדיקט אנדרסון, כי המושג אומה הינו המצאה "מדומיינת" (מה זה מדומיינת? האם הכוונה לדמיונית, מאיפה הקריצו את המילה הזו????????). זהו מושג חדש שהתפתח רק בעולם המודרני והקפיטליסטי. רעיונות אלו התפתחו והתפרסמו בשל המצאת הדפוס והתפתחות התקשורת. בני האדם נקשרו אלו לאלו בלי שהכירו זה את זה], הם אינםפ יודעים זה על זה ואפילו לא פוגשים אחד את השני. לדעתו, הלאומיות הינה בעצם המצאה דמיונית של האומות.

אנדרסון מתייחס אף ללאומיות היהודית. לדעתו זוהי לאומיות שנוצרה על ידי דמיון מחודש של אומה, שהיתה בעבר קהילה דתית. הציונות מנסה בעצם להחיות מסורת זו.

אוחזר מתוך "https://www.sikumuna.co.il/index.php?title=מרכיביה_העיקריים_של_תופעת_הלאומיות_המודרנית_ומאפייני_התנועות_הלאומיות_שהתגבשו_באירופה_במאה_ה-19.&oldid=24001"