סיכומונה נפתח מחדש לעריכה! על מנת לערוך סיכומים נדרש לפתוח חשבון.

הבדלים בין גרסאות בדף "מרכיביה העיקריים של תופעת הלאומיות המודרנית ומאפייני התנועות הלאומיות שהתגבשו באירופה במאה ה-19."

מתוך סיכומונה, אתר הסיכומים החופשי.
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
שורה 40: שורה 40:
 
----
 
----
 
*סיכום זה נלקח מתוך אורט אביב בכתובת [http://aviv.org.il/Apps/WW/Page.aspx?ws=a49d21ed-ba02-4054-a799-063255073778&page=249592c6-61f2-41d1-a9f9-ff12c4fe7a8e&fol=c62acaca-53e1-446e-bcb7-29fd11354f6e]
 
*סיכום זה נלקח מתוך אורט אביב בכתובת [http://aviv.org.il/Apps/WW/Page.aspx?ws=a49d21ed-ba02-4054-a799-063255073778&page=249592c6-61f2-41d1-a9f9-ff12c4fe7a8e&fol=c62acaca-53e1-446e-bcb7-29fd11354f6e]
 +
 +
[[קטגוריה:היסטוריה א']]

גרסה מ־18:31, 27 בינואר 2009

מושגי יסוד

לאומיות – היא התופעה הכוללת את תחושת ההשתייכות ללאום מסוים, בעל תרבות משותפת (שפה, מנהגים מסורת), בצירוף להתפתחות תודעה ושאיפה של הלאום להגיע להגדרה עצמית (עצמאות)

לאום – קבוצת אנשים שיש לה מוצא משותף ערכי תרבות משותפים כמו היסטוריה, שפה, זיכרונות, מיתוסים ולעיתים גם דת משותפת, אשר שואפת להגיע להגדרה עצמית בטריטוריה מוגדרת.

מדינת לאום – מדינה שרוב תושביה הם מאותו מוצא אתני, הם חיים בטריטוריה משותפת ויש להם ערכים משותפים.

מדינה רב לאומית – מדינה שחיים בה אנשים בני מוצא אתני שונה.

לאומיות אתנית – לאומיות המתבססת על השתייכות בני הלאום לאותה קבוצה אתנית (אותו מוצא), לאותה תרבות, היסטוריה, שפה ועבר משותף. כלומר, יסודות שאינם פרי בחירה.

לאומיות פוליטית(אזרחית) – לאומיות המבוססת על ערכים ורעיונות משותפים, כאשר האוכלוסייה מרוכזת באותה טריטוריה אבל יכולה לכלול קבוצות אתניות שונות, שיש להן ציפיות לעתיד משותף. כלומר, מדובר ביסודות שהם פרי בחירה.

מרכיביה העיקריים של תופעת הלאומיות המודרנית ומאפייני התנועות הלאומיות שהתגבשו באירופה במאה ה-19

הלאומיות המודרנית התפתחה במהלך המאה ה-18 והמאה ה-19 והביטויים הבולטים למימושה במאה ה-18 היו: הכרזת העצמאות של המושבות באמריקה (ארצות-הברית) והמהפכה הצרפתית שהולידו את הצהרת זכויות האדם והאזרח. במאה ה-19 צמחו רבות מהתנועות הלאומיות באירופה, אך רוב המרידות שפרצו על רקע לאומי גם דוכאו בשנת 1848 ("אביב-העמים"). במאה העשרים הלאומיות הובילה לפרוץ מלחמת העולם הראשונה בשנת 1914.

מהם מרכיביה של תופעת הלאומיות המודרנית?

1. תרבות משותפת: הכוללת את השפה, הספרות, אמנות, מוסיקה, עיתונות ולעיתים אף הדת משמשת כמרכיב תרבותי. 2. מיתוסים וסמלים לאומיים: הכוללים סיפורי עם, חגים לאומיים, המנון ודגל המדגישים את משותף לכל בני הלאום. 3. זיקה למולדת: טיפוח אהבה וגעגועים לטריטוריה. למשל, על ידי טיולים ומוסיקה. 4. טיפוח זיכרון לאומי: הכולל הדגשת הקשר בין עברו של העם לבין ההווה על ידי מוזיאונים, אתרי הנצחה לגיבורים, ציון ימי זיכרון למלחמות ואירועים חשובים בחיי העם. 5. טיפוח זהות לאומית: כולל את השאיפה להביא לכך שהאדם יעדיף את האינטרס הלאומי על פני האינטרס הפרטי ושיתרום לטובת האומה. האמצעים לכך הם: מערכת חינוך, טקסים, אמצעי תקשורת ושירות צבאי.

המאפיינים של התנועות הלאומיות

1. תנועות שהתגבשו בשלבים – מפעילות מצומצמת של משכילים להקמת אגודות לאומיות ועד לגיוס המונים למאבק צבאי להשגת שחרור לאומי. 2. מאבק לשחרור לאומי – שחרור מעול כובש זר להשגת עצמאות על ידי כוחות העם ("מלמטה") 3. מאבק למימוש לאומיות ליברלית – הקמת משטרים שיהיו מבוססים על ערכי תנועת ההשכלה כמו: חירות, שוויון, ליברליזם ודמוקרטיה. 4. מאבק בין כוחות שמרניים לבין כוחות הדורשים שינוי – מאבק נגד בתי המלוכה המקומיים כדי להרחיב את הזכויות של הלאום. 5. מרבית התנועות הלאומיות נוחלות כישלונות במרידות של "אביב העמים" ב-1848. 6. במחצית השנייה של המאה ה-19 המאבקים הופכים לכוחניים יותר, הם מתנהלים על ידי השליטים ולא על ידי האזרחים ("מלמעלה") מה שמכונה גם: מעבר "מלאומיות ליברלית" "ללאומיות אינטגרלית". 7. התנועות הלאומיות הובילו ללאומנות – תופעה של הדגשת עליונות לאום אחד על פני האחרים והצבת טובת המדינה מעל לכל. והלאומנות הולידה תוקפנות, גזענות ושליטה בעמים אחרים. 8. התנועות הלאומיות הובילו לאימפריאליזם ולמרוץ קולוניאלי – תחרות בין המדינות על השגת מושבות מעבר לים.

לסיכום

הלאומיות שמשה הן ככוח של שחרור לאומי (כוח חיובי) והן ככוח של דיכוי לאומי (כוח שלילי) והתנועות הלאומיות במאה ה-19 הובילו: • להתמוטטות של אימפריות • להקמתן של מדינות חדשות • לאיחוד בין מדינות • לשינוי גבולות בין מדינות • לפרוץ מלחמת העולם הראשונה.


  • סיכום זה נלקח מתוך אורט אביב בכתובת [1]