על מנת לערוך סיכומים נדרש לפתוח חשבון.
מעמד ירושלים בהצעותיהם המדיניות של בריטניה וארצות הברית בשנים 1946-1945: הבדלים בין גרסאות בדף
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
אין תקציר עריכה |
(טיוטא ב') |
||
| שורה 4: | שורה 4: | ||
אחרי המלחמה היתה בריטניה במצב כלכלי קשה ולצבאה לאחר המלחמה חסר כוח האדם הדרוש בכדי להחזיק את האימפריה שלה. | אחרי המלחמה היתה בריטניה במצב כלכלי קשה ולצבאה לאחר המלחמה חסר כוח האדם הדרוש בכדי להחזיק את האימפריה שלה. | ||
בשל כך לא הקדישה בריטניה את מירב מרצה למציאת פתרון לבעיה בא"י אלא חיפשה אמתלה לצאת מהבוץ שאליו נקלעה בא"י. | בשל כך לא הקדישה בריטניה את מירב מרצה למציאת פתרון לבעיה בא"י אלא חיפשה אמתלה לצאת מהבוץ שאליו נקלעה בא"י. | ||
הוועדה האנגלו-אמריקאית שהוקמה דנה בפתרונות האפשריים לבעיה, אבל לאחר כמעט שנה של חקירה הגיעה למסקנה אחת בלבד - חלוקת הארץ למעין קנטונים דוגמת שוויץ. | |||
[[היסטוריה 5 יח"ל]] | |||
גרסה מ־20:30, 23 במאי 2007
סיום מלחמת העולם השניה הביאה לשינוי בהחלטותיה של בריטניה וארה"ב בכל הקשור לארץ-ישראל. גילוי מימדי השואה יצרו בדעת הקהל האמריקאית תחושה שיש צורך לעזור לפליטים היהודיים מאירופה מה שגרם לממשל האמריקאי להקדיש משאבים למציאת פתרון לבעיה הארצישראלית. מצד שני, בריטניה לאחר מלחמת העולם השניה איבדה מסבלנותה לבעיה היהודית בא"י. אחרי המלחמה היתה בריטניה במצב כלכלי קשה ולצבאה לאחר המלחמה חסר כוח האדם הדרוש בכדי להחזיק את האימפריה שלה. בשל כך לא הקדישה בריטניה את מירב מרצה למציאת פתרון לבעיה בא"י אלא חיפשה אמתלה לצאת מהבוץ שאליו נקלעה בא"י.
הוועדה האנגלו-אמריקאית שהוקמה דנה בפתרונות האפשריים לבעיה, אבל לאחר כמעט שנה של חקירה הגיעה למסקנה אחת בלבד - חלוקת הארץ למעין קנטונים דוגמת שוויץ.