מלחמת העולם הראשונה

• רמה: כיתה י'

א. הצדדים היריבים ומאפייניה העיקריים של המלחמה

מלחמת העולם הראשונה – מדינות ההסכמה ומעצמות המרכז

מדינות ההסכמה: צרפת, בריטניה, ארה"ב, איטליה ורוסיה (לא דמוקרטית).

מדינות המרכז: גרמניה, אוסטרו הונגריה, בולגריה והקיסרות העותמנית.

מאפייני מלחמת העולם הראשונה

מלחמת העולם הראשונה הייתה מלחמה טוטלית.

הטוטליות של המלחמה התבטאה במאפייני המלחמה הבאים:

היקף הגיוס למלחמה: מאגר הכוח האנושי שהשתתף במלחמה היה חסר תקדים. התפשטות אזורי המלחמה: המלחמה לא התרכזה באזור מסויים, אלא התפשטה על פני כל יבשת אירופה ועל פני יבשות נוספות כמו אסיה ואפריקה. גיוסם של הטכנולוגיה והמדע: לראשונה גויסו למלחמה כלשהי לא רק משאבי כח האדם, אלא כל המקורות האחרים שעמדו לרשות האנושות כמו: המדע, הטכנולוגיה והתעשייה. מחסור במזון: התפשטה תופעת רעב באירופה, התזונה הירודה הביאה להתפרצות מגיפות. פגיעה בייצור התעשייתי והחקלאי: עקב מחסור בכוח אדם גויסו הנשים לעבודה בתעשייה.

מושגים:

• מלחמת החפירות:

המלחמה החלה כאש הגרמנים פולשים לתוך צרפת ומגיעים תוך 5 שבועות למרחק של 40 ק"מ מבירת צרפת ואז קרה מה שהצרפתים מכנים "הנס על המרן". צרפת בשארית כוחותיה עצרה את הצבא הגרמני אך עם עצירת הכוחות הפכה המלחמה למלחמת החפירות כאשר כל צד מתחפר במקום והחיילים חיים ומתים בתוך החפירות. בשלב זה הטכנולוגיה מתקדמת אבל המפקדים הם עדיין מהדור הישן, ובכך כל כמה ימים כל צד מנסה לכבוש את חפירות האויב.

מלחמת החפירות גרמה לשני דברים נוראיים: 1. מאות אלפי חיילים מתים ומליוני פצועים.

2. חיילים חוזרים הבייתה לאחר המלחמה עם טראומה: החיילים שונאים את הצבא ומרגישים מנוכרים לסביבה ולמשפחה.

תעמולה: התעמולה הפכה למרכיב מכריע בלוחמה הפסיכולוגית כאשר כל צד משתמש בדימויים נוראיים כדי להציג את הצד השני, ובדימויים אלוהיים כדי להציג את עצמו. הלוחמה הפסיכולוכית נועדה לחזק את הרגש הלאומי, להצדיק את מטרות המלחמה ולגבש את הציבור הנדרש להקרבה. לצורך זה הכל היה מותר כולל תיאורים זוועתיים של האויב.

ב. היישוב היהודי בא"י והתנועה הציונית בתקופת המלחמה

הקשיים של הישוב היהודי בארץ ישראל בתקופת מלחמת העולם הראשונה כאשר מלחמת העולם פורצת, באה לידי ביטוי אופיה הטוטאלי של המלחמה גם לארץ, כי למרות שהמלחמה היא בין מדינות אירופה הרי שאחת המדינות (תורכיה) שולטת בארץ, מושפע גם הישוב היהודי מהמלחמה. השלטון התורכי התנכל ליישוב היהודי, ועל רקע מדיניות השלטון התורכי בארץ ישראל, נקלע היישוב היהודי במהלך המלחמה למצוקה קשה.

קשייו של הישוב היהודי בארץ ישראל התבטאו בדרכים הבאות:

1. מניעת הספקת מוצרים: לאוכלוסייה האזרחית כולל מוצרי מזון. תוצאה: שיתוק החיים הכלכליים ומחסור במזון.

2.מגפת ארבה בארץ: פוגעת בחיטה, אזורים שלא נפגעו חייבים חלק ניכר מהיבול לטובת הצבט התורכי. תוצאה: יותר ויותר אנשים שרויים ברעב.

3. נאסר לקבל תרומות מארצות האויב: גזרה זו פגעה בעיקר בישוב הישן.

4. ביטול "הקפיטולציות": זכויות מיוחדות שניתנו ע"י השלטון העותמני לנתינים שחיו תחת שלטונם והגיעו מארצות אירופה. הזכות הגדולה ביותר הייתה שאזרח אירופאי יישפט ע"פ החוק באירופה ולא ע"פ החוק העותמני (שהיה קשה יותר). תוצאה: יהודים רבים נפגעים ונותרים ללא הגנה משפטית וללא מעמד חוקי.