מטרות מדיניות החוץ של גרמניה הנאצית, והצעדים התוקפניים שנקטה כדי לממשן: הבדלים בין גרסאות בדף

מטרות מדיניות החוץ של גרמניה הנאצית, והצעדים התוקפניים שנקטה כדי לממשן (הצגת מקור)

גרסה מ־18:58, 6 ביוני 2006

נוספו 536 בתים , 6 ביוני 2006

←‏מדיניות החוץ של גרמניה הנאצית 1933-1939

Ran.Rutenberg

admin

664

עריכות

@@ שורה 1: / שורה 1: @@
 ==מדיניות החוץ של גרמניה הנאצית 1933-1939==
-אהיטלר שואף להשיג בעזרת מדיניות החוץ כמה שיותר מבלי שיצטרך לירות ולו יריה אחת. מטרותיו העיקריות של היטלר בשנות ה- 30 הן: ראשית כל לבטל את ההגבלות שהוטלו על גרמניה בהסכם ורסאי, שנית לערער את הבטחון הקיבוצי באירופה ולבסוף המטרה העילאית – הגדלת מרחב המחייה לכיוון מזרח.
+היטלר שואף להשיג בעזרת מדיניות החוץ כמה שיותר מבלי שיצטרך לירות ולו יריה אחת. מטרותיו העיקריות של היטלר בשנות ה- 30 הן: ראשית כל לבטל את ההגבלות שהוטלו על גרמניה בהסכם ורסאי, שנית לערער את הבטחון הקיבוצי באירופה ולבסוף המטרה העילאית – הגדלת מרחב המחייה לכיוון מזרח.
-במסגרת הסכם ורסאי הוטלו על גרמניה הגבלות קשות, בייחוד בתחום הצבאי, אך נלקחו שטחים נרחבים. היטלר שאף כאמור לבטל את ההגבלות והוא התחיל בכך בשנת 1933 כאשר פרשה גרמניה מהועידה לפירוק נשק. הטענה הגרמנית, שמדינות ארופאיות מערביות ראו בה צדק, הייתה שאם גרמניה צריכה להתפרק מנשקה כך גם שאר המדינות צריכות, ומכיוון שהן לא עושות כך אין גרמניה חייבת להתפרק מנשקה. מדיניות זו הובילה לכך שבמרס 1935 הוקם הצבא הגרמני החדש ולמעשה השתחררה גרמניה מההגבלות הצבאיות של הסכם ורסאי. ביוני של אותה שנה, בריטניה אף אישרה את המצב הנוכחי והתירה בהסכם ימי לגרמניה לבנות צי בגודל של 35% מהצי הבריטי. היטלר, באמצעות מערכת תעמולה משומנת היטב הצליח בשנת 1935, במשאל עם, להחזיר לידיו את חבל הסאר עתיר המחצבים אשר נלקח ממנו בהסכם ורסאי. אולם, המכה הניצחת על הסכם זה הנחית היטלר בשנת 1936 כאשר כוחות הצבא הנאצי נכנסו באופן גלוי לחבל הריין שפורז באמצעות הסכם ורסאי. הפרה זו של ההסכם, שהראתה לכולם שהסכם ורסאי למעשה חדל סופית להתקיים, לא נתקלה בהתנגדות רצינית של מדינות המערב ורק חיזקה את היטלר.
+===פרישת גרמניה מחבר הלאומים ומהועדה לפירוק הנשק===
+במסגרת הסכם ורסאי הוטלו על גרמניה הגבלות קשות, בייחוד בתחום הצבאי, אך נלקחו שטחים נרחבים. היטלר שאף כאמור לבטל את ההגבלות והוא התחיל בכך בשנת 1933 כאשר פרשה גרמניה מהועידה לפירוק נשק. הטענה הגרמנית, שמדינות ארופאיות מערביות ראו בה צדק, הייתה שאם גרמניה צריכה להתפרק מנשקה כך גם שאר המדינות צריכות, ומכיוון שהן לא עושות כך אין גרמניה חייבת להתפרק מנשקה.
+====הקמה מחודשת של הצבא הגרמני====
+מדיניות זו הובילה לכך שבמרס 1935 הוקם הצבא הגרמני החדש ולמעשה השתחררה גרמניה מההגבלות הצבאיות של הסכם ורסאי. ביוני של אותה שנה, בריטניה אף אישרה את המצב הנוכחי והתירה בהסכם ימי לגרמניה לבנות צי בגודל של 35% מהצי הבריטי.
+===החזרת חבל הסאר והפרת פירוז חבל הריין===
+היטלר, באמצעות מערכת תעמולה משומנת היטב הצליח בשנת 1935, במשאל עם, להחזיר לידיו את חבל הסאר עתיר המחצבים אשר נלקח ממנו בהסכם ורסאי. אולם, המכה הניצחת על הסכם זה הנחית היטלר בשנת 1936 כאשר כוחות הצבא הנאצי נכנסו באופן גלוי לחבל הריין שפורז באמצעות הסכם ורסאי. הפרה זו של ההסכם, שהראתה לכולם שהסכם ורסאי למעשה חדל סופית להתקיים, לא נתקלה בהתנגדות רצינית של מדינות המערב ורק חיזקה את היטלר.
+===ערעור הבטחון הקיבוצי - הסכם אי התקפה עם פולין, הסכם ריבנטרופ-מולוטוב===
 ערעור הבטחון הקיבוצי הינו יעד חשוב אם ברצונו של היטלר לכבוש את מרחב המחיה או אפילו את חלקו בכוח. הבטחון הקיבוצי הינו מערכת סבוכה של בריתות והסכמים בין מדינות אירופה שנועדה להגן על המדינות מפני מלחמה אפשרית. היטלר החל לפורר בטחון זה כאשר חתם בשנת 1934 על הסכם אי-התקפה עם שכנתו, פולין. הבטחון הקיבוצי קיבל מכה ניצחת כאשר איטליה עברה מהצד של מדינות המערב אל הצד של היטלר וכוננה את ציר ברלין רומא. ברית זו פגעה במערכת הבריתות המערביות וסיפקה להיטלר בעל ברית חשוב. באוגוסט 1938, כאשר המלחמה כבר הייתה בפתח, נחתם הסכם ריבנטרופ-מולוטוב אשר מוטט סופית את אותו ביטחון קיבוצי עדין בכך שמנע מלחמה אפשרית בזמן הקרוב בין גרמניה לברה"מ ההסכם מנע את יצירת חזית שנייה במלחמה כנגד גרמניה ופגע ביכולת ההרתעה של המערב.
+* ראה הרחבה בסיכום [[היסטוריה ב - הסכם ריבנטרופ-מולוטוב|הסכם ריבנטרופ-מולוטוב]].
+===אנשלוס עם אוסטריה===
 מרחב המחייה שהיווה חלק עיקרי במדיניות הנאצית גם הוא זכה להתייחסות נרחבת במדיניות החוץ בתזכיר הוסבך קבע היטלר שגרמניה זקוקה באופן נואש למרחב מחייה והדרך היחידה להשיג אותו היא למזרח. היטלר מבצע אנשלוס עם אוסטריה (בניגוד מוחלט לחוזה ורסאי) ע"י איום ישיר על רה"מ אוסטריה, שושינג, בכך שהצבא הנאצי יתקוף את אוסטריה במידה ולא ימנה לתפקידים בכירים בממשלתו גורמים נאציים. שושינג לבסוף נכנע ללחץ ומורה על נסיגת הצבא האוסטרי ומאפשר להיטלר להשתלט על אוסטריה במרס 1933. הצעד האחרון שמבצע היטלר במסגרת מדיניות החוץ כדי להשיג את מטרתו העיקרית, מרחב מחיה לגזע הארי, לפני פרוץ המלחמה הוא ההשתלטות על חבל הסודטים. היטלר החל את המהלך בכך שגרם למהומות בחבל, שהיה מאוכלס על ידי רוב גרמני, וזאת בעזרת המפלגה הנאצית המקומית. היטלר הצהיר שיחלץ לעזרת הגרמנים בחבל, אולם מדינות המערב ובראשן בריטניה עשו מעל ומעבר, במסגרת מדיניות הפייסנות, להמנע ממלחמה. לבסוף, בארגונו של מוסוליני, התכנסה ועידת מינכן שבה הכריזו המעצמות, ללא נוכחות נציגים צ'כוסלובקיים, על העברת חבל הסודטים לידי גרמניה. כמובן, שהיטלר הכריז, כפי שעשה בכל פעולה קודמת, שזאת הייתה דרישתו האחרונה.
 ===מטרות מדיניות החוץ של הנאצים===