סיכומונה נפתח מחדש לעריכה! על מנת לערוך סיכומים נדרש לפתוח חשבון.

מושגים בתנ"ך

מתוך סיכומונה, אתר הסיכומים החופשי.
גרסה מ־14:39, 13 ביוני 2005 מאת נדב (שיחה | תרומות) (מושגים תנ"כיים)
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

מושגים תנ"כיים

הגישה המסורתית: הגישה הזו חושבת שכל התורה מורכבת מ-5 ספרים שניתנו ע"י אלוקים למשה בהר סיני. התורה היא ספר קדוש. אלוקים הכתיב אותה למשה. נביאים כתובים – מאמינה שמדובר על ספרי קודש אבל בני אדם כתבו אותם ולא אלוקים.


הגישה הביקורתית: בני האדם כתבו את התנ"ך. בני אדם שונים, תקופות שונות, יכולים להיות ניגודים וסתירות.


פשט: אחת מארבע שיטות פרשנות הטקסט המסורתיות (ביחד עם דרש, רמז וסוד, הנרמזות בנוטריקון פרד"ס), שלפיה לא מוסיפים דברים לטקסט שלא קיימים בו. פרשנות מילולית, הכוונה.


דרש: מוסיפים לטקסט דברים שלא קיימים בו, בהתבסס על מדרשים, אגדות, מימרות וכדו'.


חזון אחרית הימים: נבואה, "בימים ההם" – אחרי הימים. אחרי הימים האחרונים. כשיבואו אחרית הימים לא יהיה גמול דורות.


קרי: מה שצריך לקרוא.


כתיב: מה שכתוב.


בעלי המסורה, חכמי המסורה: נוסח המסורה, תרגום השבעים – תרגום של התנ"ך ליווני. תיקון סופרים – הסופרים תיקנו את הכתוב כדיי שיהיה מובן כשהטקסט המקראי יוצר פגיעה בה', רק אז הם התערבו בטקס ותיקנו אותו.


סיבתיות כפולה: מעשה שנעשה בידי שני גיבורים האחד – אלוקים, השני – בן אנוש.


אקספוזיציה: פתיחה, הצגת הדמויות הפועלות, המקום, הזמן ונושא העלילה.


מילה מנחה: מילה שחוזרת והופכת למילת מפתח.


קנוניזציה: התהליך בו התנ"ך נערך, קודש ונחתם. לאחר שתהליך זה נשלם, במאות הראשונות לספירה, התנ"ך כלל את 24 הספרים המוכרים לנו. כתבים אחרים, מסיבות שונות ועיקרן תיאולוגיות, לא נכנסו לתנ"ך והם מוכרים כ"ספרים חיצוניים" (לדוגמה: ספר בן סירא).


חוק הייבום: עוסק באישה. אם אישה מתאלמנת מבעלה, ואין לה ילדים ממנו, מצווה על אחי הבעל (שהוא, בעצם, גיס האישה ומכונה "יבם") לשאת את אלמנת אחיו (המכונה "יבמה") לאישה ולהוליד ממנה ילדים. הילד הראשון מאישה זו ייחשב כצאצא בעל האישה שנפטר, וע"י כך יישמר שם הנפטר, שכן יהיה לו ממשיך וזרע. מצווה זו נקראת מצוות הייבום, וניתן למצוא אותה במקרים רבים בתנ"ך (לדוגמה: בסיפור יהודה ותמר [בראשית ל"ח]; במגילת רות וכדו'). אם אחי הנפטר לא רוצה לשאת לאישה את אלמנת אחיו, יש לקיים טקס שנקרא "חליצה", ובו האלמנה יורקת אל תוך נעל האח, שכן בעשותו כן הוא הכרית שם אחיו מן העולם. המעמד נעשה בנוכחות הזקנים, שמשמשים כעדים (כפי שאפשר לראות, בין היתר, במגילת רות).


חוק הגאולה: חוק הגאולה עוסק בנחלה, העברת הנחלה לאדם הקרוב ביותר, מקרים שמתקיים חוק זה: האדם מת, פושט רגלו.


היסטוריה: עובדות, ממצאים, הערכות, פירושים.


היסטוריוגרפיה: כתיבה היסטורית.


הסבר אטיולוגי: הסבר מאוחר לתופעה שקיימת או לתופעה בימיו של המחבר.


קושי תיאולוגי: דתי, אמוני, קושי בדמות האל כמוגבל. האל מצטייר כלא צודק.


מידה כנגד מידה: 1. בתחום שבו נעשה החטא, שם יינתן העונש. 2. מה שרצה החוטא להשיג- יקבל בדיוק את ההפך.


אירוניה: לעג ולגלוג במובן הפשוט. אירוניה נוצרת כשהקורא יודע משהו שהדמויות בעלילה לא יודעות.


דיברה התורה בלשון בני אדם: כלל פרשני של הפרשנים המסורתיים, התורה מנוסחת בשפה שבני אדם יבינו.


מעשה אבות סימן לבנים: פעולותיהם של אברהם, יצחק ויעקב, האבות הרוחניים- יש בהם רמז למה שיקרה לבני ישראל.


תפיסת גמול אישי: כאשר ה' מעניש או נותן שכר אך ורק עפ"י מעשיו של האדם עצמו ורק לו בלבד.


תפיסת גמול קיבוצי: כאשר ה' מעניש קבוצה שלמה על חטא שנעשה, גמול קולקטיבי.


חוק אפודיקטי: חוק שמנוסח בצורה קצרה ומוחלטת, בדרך כלל בגוף שני (לדוגמה: "לא תרצח").


חוק קאזואיסטי: חוק שמנוסח בצורה שהוא מבוסס על מקרה ובנוי בד"כ כמשפט סיבה ותוצאה.


מדרש שם: נתינת שם לאדם על סמך מאורע הקשור בו.