פתיחת התפריט הראשי

סיכומונה β

לשון והבעה- כללי

גרסה מ־16:15, 25 בינואר 2009 מאת IAI (שיחה | תרומות) (דף חדש: מאזכרים- אלו הן מילים המזכירות נושא מסוים, אדם או מראה מקום שכבר הוזכר לפני כן בקטע. דוגמא: המדענים מק...)
(הבדל) ←גרסא ישנה יותר | צפה בגרסא נוכחית (הבדל) | גרסא חדשה יותר→ (הבדל)
 מאזכרים- אלו הן מילים המזכירות נושא מסוים, אדם או מראה מקום שכבר הוזכר לפני כן בקטע.

דוגמא: המדענים מקווים שבעתיד הם יצליחו לבנות תאי שמש.

            הרעש מהווה איום ממשי על חוש השמיעה שהוא מן המעודנים שיש לאדם. 

סוגי כותרות- כותרת פיקנטית, כותרת נותנת מידע (מידעית), כותרת נוקטת עמדה. סוגי טקסטים- טקסט אינפורמטיבי (מידעי): זהו טקסט שמטרתו העיקרית היא להציג אינפורמציה ללא מעורבות אישית של הכותב. דוגמא: עובדות מדעיות, חדשות מן העולם וכו'......... טקסט תיאורי (סיפורי): זהו טקסט שבו יש תיאור של מאורע, דמות או נוף מזווית הראייה האישית של הכותב. בטקסט זה בולטות החוויות האישיות של הכותב והוא נעזר בשמות תואר רבים כדי להעביר את החוויה לקורא. טקסט מגמתי (שכנוע): זהו טקסט שבו לכותב יש מגמה (כוונה) להשפיע על הקורא בכיוון מסוים. הוא משתמש בעובדות ובנתונים, אבל משתדל להציג אותם בדרך שתשרת את מטרתו. דוגמא: פרסומת, תעמולה, דעה. טקסט ביקורתי: זהו טקסט שבו מותח ביקורת על מעשים, על רעיונות, על יצירות או על תופעה חברתית. בביקורתו מצביע הכותב על השלילי או החיובי שבהם. הביקורת יכולה להיות מפורשת וגלויה, עקיפה או נרמזת. הקורא צריך לזכור כי הכותב מבטא את דעתו על הקורא לשקול, אם נימוקיי הכותב משכנעים אותו. טקסט מדריך ומפעיל: זהו טקסט הכולל הנחיות, הוראות או הסברים כיצד יש לבצע דברים. תחום החיים של טקסט- זהו התחום שבו הטקסט עוסק, הנושא המרכזי של הטקסט. דוגמא: היסטוריה, גיאוגרפיה, חברה, ספרות, כלכלה, דת ואמונה, יהדות, אומנות, ארכיאולוגיה, חינוך וכו'......... אמצעים רטוריים- הם אמצעים לשוניים שבהם משתמש הכותב כדי להעשיר את כתיבתו. מטרתם היא למשוך את תשומת ליבו של הקורא, לגרום לו להאמין באמיתות הדברים, לרתק אותו ולהשפיע עליו לפעול בדרך מסוימת. 1. דימוי: בדימויים משווה הכותב עצם מסוים או גוף לדבר אחר לצורך הדגשה. בדימוי קיים שימוש ב-כ' הדימוי או במילה כמו. דוגמא: ערום כנחש, מהיר כצבי, החייל נלחם כמו ארי, השמים אדומים מלהבות כביום הדין. 2. מטאפורה: המטאפורה היא השאלה של משמעות מתחום אחד לתחום אחר. התוצאה של ההשאלה היא קישור של מושג חדש למילה קיימת. דוגמא: מלחמות שיווק- השאלה מתחום הצבא לתחום הכלכלה, התכנית העבירה את החברה לזרועותיו של הקונה- השאלה מתחום אברי הגוף לתחום הכלכלה. 3. האנשה: האנשה היא סוג של מטאפורה. מדובר בהשאלה של תכונות אנושיות (של בני האדם) לדברים לא אנושיים (בעלי חיים, צמחים, עצם דומם וכו'.....). דוגמא: בחורף מתעורר שוק המסחטות, המניה טיפסה בשיעורים גבוהים. 4. חזרות: הכותב חוזר על מילים מסוימות שהוא רוצה להדגיש, על מבנים תחביריים, על צלילים מסוימים ועל צירופים. החזרה באה להדגיש את עמדתו של הכותב ואת המסר שלו ובכך היא תורמת לשכנוע הנמען. דוגמא: איך זה שפרחים יפים כל כך פורחים להם בשממה בלי טיפול, בלי דישון ובלי השקיה? 5. שאלות רטוריות: אלה הן שאלות הנשאלות לא לשם קבלת תשובה עליהם אלא לשם הבלטת רעיון, כדי להרשים את הקורא. שאלה זו מביעה את עמדתו של הכותב. לדוגמא: הגב כואב? בקרוב תוכלו לקבל בתוך דקות, היישר אל ביתכם, אבחון וטיפול מומלץ. 6. ריבויי שמות תואר: לעיתים מצרף הכותב כמה שמות תואר לשם עצם אחד. דוגמא: הצנחנים עמדו מול הכותל מלוכלכים, עייפים, עמוסי נשקם לעייפה. כל יום שחולף מקרב את ל"ג בעומר, הערב הרעשני, המזוהם, המסריח והמעצבן ביותר בשנה. 7. נרדפות: מילים נרדפות הן מילים שונות שיש להן אותה משמעות או משמעות חלקית זהה. לדוגמא: יופי-הדר, ירח-לבנה, רם-גבוה, שקט-שלווה,שליו. 8. ניגודיות: מילים מנוגדות הן מילים המביעות את היפוכן זו מזו. לדוגמא: גבוה-נמוך, שקט-רועש, יפה-מכוער. שדה סמנטי- שדה סמנטי הוא קבוצה של מילים או צירופים השייכים לאותו תחום מושגים או לקבוצה של מילים הקרובות במשמעות ומתארות תחום מסוים במציאות. דוגמא: פירות- אגוז, אגס, אפרסק, בננה, גלעין, דובדבן, חרצן, ענבים, ‎‏‏ פֶּלח, קליפה, רימון, תאנה, תפוז, תפוח, קלמנטינה וכו'.........

תחביר ושחבור

נושא- שם עצם או תחליפיו המבצעים את פעולת הנשוא. הנשוא מתאים במין ובמספר לנושא. הנושא הוא מבצע הפעולה. דוגמא: יוסי הלך למכולת - במשפט זה יוסי הוא יוסי הוא הנושא (הוא מבצע את הפעולה). נושא סתמי- במשפטים שבהם הנושא אינו מפורש, מוגדר הנושא כנושא סתמי. דוגמא: בסוף השנה הציגו בבית הספר את העבודות- במשפט זה לא נתון מיהו מבצע את הפעולה לכן מוגדר הנושא כנושא סתמי. נשוא- במשפט, הנשוא תמיד יהיה הפעולה עצמה (הפועל במשפט). דוגמא: דן הלך לטייל בפארק- במשפט זה לטייל יהיה הנשוא מפני שזוהי הפעולה עצמה שנעשתה (הפועל). נשוא מורחב- נשוא מורחב הוא נשוא המכיל יותר ממילה אחת. דוגמא: הילד מרבה לפטפט בשיעור, אני יכול לעשות זאת, החיילת חייבת להגיע לבסיס. לוואי- מתלווה לשם העצם. דוגמא: הסטודנטית החדשה נסעה ברכבת המהירה. י לוואי של הסטודנטית לוואי של הרכבת

תמורה- מטרת התמורה במשפט היא לפרט. דוגמא: ראש הממשלה, מר אהוד אולמרט, הודיע על פרישתו. י תמורה חיים נחמן ביאליק, משוררנו הלאומי, כתב שירים רבים. י תמורה

משלים פועל (מ.פ)- לפועל יכולים להצטרף משלימים מסוגים שונים המרחיבים את המידע עליו. משלימים אלה יכולים למסור מידע על הזמן שבו התקיימה הפעולה, על מקום הפעולה, על הסיבות לפעולה ועל מטרותיה, על האופן שבו התבצעה הפעולה. קודם כל יש לזהות את הנשוא (=הפועל). לאחר מכן יש לזהות את המילים המצטרפות לפועל. הערה: מילים שהשאלות עליהן מופנות אל הפועל, הן משלימי פועל. דוגמא: אתמול טסנו לאילת במטוס המהיר. י מ.פ נושא+נשוא מ.פ מ.פ י מתי נסענו? לאן נסענו? איך נסענו? לוואי של המטוס

המשפט המחובר עפ"י הקשרים הלוגיים או משפט איחוי- משפט איחוי (מחובר) הוא משפט המכיל לפחות שני איברים תחביריים עצמאיים. מקובל לסמן אותם כאיבר א', ב', ג,......... בדרך כלל מופיעה מילת קישור בין האיברים. מילה החיבור מציינת את הקשר הלוגי (ההגיוני) שבין האיברים. דוגמא: אני הלכתי לביתי, ואורי נלווה אליי- זהו משפט מחובר בקשר לוגי של ריבוי והוספה. התלמיד למד רבות למבחן, לכן הוא הצליח- זהו משפט מחובר בקשר לוגי של סיבה ותוצאה. רותי ניקתה את הכיתה, ואילו דן לא ניקה- זהו משפט מחובר בקשר לוגי של ניגוד. הבמאי קבע גישה, למרות זאת הוא לא הגיע- זהו משפט מחובר בקשר לוגי של ויתור. האם אסע לחיפה או אסע לנהרייה? – זהו משפט מחובר בקשר לוגי של ברירה. דממה שררה באולם, כלומר הכול ישבו שקטים- זהו משפט מחובר בקשר לוגי של הבהרה/הסברה. סיימתי לעבוד, ולאחר מכן יצאתי לטיול- זהו משפט מחובר בקשר לוגי של זמן.

מילות החיבור ומשמעותן הלוגי: ריבוי והוספה- ו' החיבור, גם, אף, אלא, מלבד זאת. סיבה ותוצאה- לכן, לפיכך, על כן, אי לכך, משום לכך, כתוצאה מכך, בעקבות זאת. ניגוד- אך, רק, אבל, אולם, ואילו, כי אם, אלא. ויתור- למרות זאת, אף על פי כן, ובכל זאת, חרף זאת. ברירה- או. הבהרה והסברה- זאת אומרת, כלומר, רוצה לומר. זמן- ולאחר מכן, ולאחר זאת. שם המספר- בין המספרים 11-19 הסיומת לזכר תהיה עשר ולנקבה עשרה.: שְנֵים עָשָר, שְתֵים עֶשְרֵה. בין המספרים 2-10 שם העצם יבוא תמיד ברבים: שני אחוזים, חמישה שקלים. לפני המילה מאות יבוא המספר בנקבה בצורת הנסמך: שְלֹש/חֲמֵש/תְשַע/ שְבַע מאות. לפני המילה "אלפים" במספרים 3-10 יבוא המספר בזכר בצורת הנסמך: שְלושֶת אלפים. לפני המילה "אלפים" מעל המספר 11 יבוא המספר בזכר בצורת הנפרד: עֶשְרים וּשְלושָה אֶלֶף. תאריכים- תִשְעַה באב, אֶחָד במאי. לפני מיליון יבוא המספר בזכר: שִבְעָה מיליון, שִשָה עָשָר מיליון. אחרי "פי" יבוא המספר בזכר בצורת הנפרד- פי שְמונָה, פי שְנֵים עָשָר. כאשר משתמשים במילה "פעמים" יבוא המספר לפני המילה בנקבה בצורת הנסמך: שְתֵי פעמים, שְמונֶה פעמים.