ועידת ואנזה: הבדלים בין גרסאות בדף

1. סקירה על המצב של היהודים והמדיניות הנאצית כלפי היהודים עד סוף 1941, ותיאור המצב החדש שנוצר לאחר "מבצע ברברוסה", כולל הנסיונות הראשונים בהשמדת יהודים כפי שכבר התרחשו אז בשטחי הכיבוש בבריה"מ.

2. הצגת התכנית של הפתרון הסופי: "העברת יהודים למזרח" לצורך עבודה בפרך ולבסוף השמדה, והדגשת הכללתם של כל יהודי אירופה, כולל יהודי גרמניה (הנושא הכי רגיש) בתכנית.

"העברת היהודים למזרח" = לשון נקייה לפתרון הסופי (השמדה), אייכמן העיד במשפטו בירושלים שהנוכחים ידעו כולם במה בדיוק מדובר.

3. דיון בטיפול בבעיות "מיוחדות": יחס ליהודים הנשואים לגרמנים/גרמניות, מעמדם של בני התערובת (המישלינגה) מדרגה ראשונה ושנייה.

(לגביהם לא התקבלה החלטה חד משמעית בועידה בשל התנגדות נציגי משרד הפנים והמשפטים להכללתם בפתרון הסופי, בניגוד לכתוב בספרי לימוד אחדים. זוהי דוגמא יחידה לחילוקי דעות בועידה. דרך אגב, ההחלטה לגביהם נדחתה למועד מאוחר יותר, אך בשל חילוקי דעות בצמרת השלטון הנאצי, וחשש מתגובת דעת הקהל בגרמניה לפירוק משפחות, לא התקבלה כל החלטה סופית לגבי יהודים או חצי-יהודים אלו, ורבים מהם שרדו את המלחמה)

4. הקמת גטו הזקנים בטרזנשטאט (צ'כיה)

החלטה על השמדה טוטלית של היהודים התקבלה כמה חודשים מוקדם יותר ע"י צמרת המפלגה (מן הסתם ע"י היטלר עצמו), אך הועידה הייתה קריטית ביידוע, תיאום והכללה של הפתרון הסופי על כל יהודי אירופה.

בועידה הוצגה הטבלה שהכין אייכמן, המציגה את מספר היהודים בארצות השונות שיכללו ב"פתרון הסופי", והיא מופיעה בפרוטוקול שכתב.

הטבלה הזו כוללת כ- 11 מיליון יהודים מכל אירופה ומצפון אפריקה: יהודים ממדינות ששיתפו פעולה עם הגרמנים, כמו למשל רומניה והונגריה, יהודים ממדינות נייטראליות כמו שווייץ, שבדיה, ספרד ופורטוגל. הטבלה כוללת יהודים ממדינות לא כבושות כמו בריטניה ואת יהודי צפון אפריקה, שנשלטו ע"י משטר וישי, ששיתף פעולה עם הגרמנים. בטבלה הוכנסו אף 200 מיהודי אלבניה, מה שמהווה דוגמא לטוטאליות של הטבלה הזו (אף יהודי לא יחמוק מגורלו).  

ועידה זו נזכרת בהיסטוריה בעיקר בגלל הפרוטוקול, הכולל את הטבלה, המעידה על שאיפת הנאצים להשמיד את כל היהודים עד האחרון שבהם.