סיכומונה נפתח מחדש לעריכה! על מנת לערוך סיכומים נדרש לפתוח חשבון.

התמורות שחלו בחיי היהודים בתחומי הדמוגרפיה, החברה, ה לכלה והחינוך

מתוך סיכומונה, אתר הסיכומים החופשי.
גרסה מ־10:46, 7 ביולי 2006 מאת Raz (שיחה | תרומות)
(הבדל) ←גרסא ישנה יותר | צפה בגרסא נוכחית (הבדל) | גרסא חדשה יותר→ (הבדל)
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

התמורות שחלו בחיי היהודים בתחומי דמוגרפיה, חברה כלכלה, חינוך :

החברה היהודית בארה"ב בין שתי מלחמות עולם הושפעה מן התהליכים הכלכליים הפוליטיים שהתרחשו בארה"ב. החברה היהודית עברה תמורות רבות שהביאו אותה להשתלבות מהירה בחברה האמריקאית

תמורות בדמוגרפיה

מסוף המאה ה- 19 יש הגירה עצומה של יהודים בעיקר ממזרח אירופה אל ארה"ב בשל העוני, הרדיפות, הפוגרומים. [ארה"ב נמצאת בשיא המהפכה התעשייתית בסוף מאה 19 וקולטת מהגרים רבים]. הישוב היהודי בארה"ב גדל מ 3,400,000 ב – 1918 ל 4,200,000 ב – 1937. לאחר מח"ע 1, נכנסה ארה"ב לתקופה של בדלנות וחוקקה חוקים שצמצמו את ההגירה. [ הגזענות באה לביטוי ב"נייטיביזם" וכן היה פחד מפני חדירת רעיונות קומוניסטים].

ב- 1921 התקבל בארה"ב חוק המכסה המגביל את ההגירה ונותן עדיפות למהגרים ממערב אירופה. ליהודים ממזרח אירופה, שסבלו במיוחד מאנטישמיות, היה קשה כעת להגר לארה"ב. ב – 1924 התקבל חוק ג'ונסון שצמצם עוד יותר את ההגירה היהודית ממזרח אירופה . האנטישמיות התחזקה בארה"ב, אמריקאים רבים חששו כי יהודים שמגיעים ממזרח אירופה עלולים להחדיר לארה"ב רעיונות קומוניסטים. האמריקאים היו מוכנים לקלוט אינטלקטואלים יהודים. זוהי תקופת שפל ליהדות ארה"ב, נבלם גידול האוכלוסיה המהיר שהתקיים עד 1924, מספר המהגרים היהודים ירד מ 120,000 לשנה ל - 10,000 לשנה. אחת מתוצאות חוק ההגירה הייתה הפיכתה של הקהילה היהודית מקהילת מהגרים לקהילה שרוב אנשיה הם ילידי ארה"ב.

הלכו ונעלמו ההבדלים בין קבוצות המוצא השונות בקהילה היהודית. רוב יהודי ארה"ב [ כ – 60 אחוז ]חיו בערים הגדולות- ניו יורק,שיקגו, פילדלפיה, לוס אנג'לס, בוסטון. שם היה קל יותר למצוא פרנסה. המהגרים החדשים יכלו להשתלב מבחינה חברתית ותרבותית ולקבל תמיכה ושירותי דת מן הקהילה היהודית הותיקה. היה שיתוף פעולה בין המהגרים החדשים לותיקים בתחום תעשיית הטכסטיל . לותיקים היה את ההון הדרוש להשקעה והמהגרים החדשים היוו כח עבודה זול. כך הפכה ניו יורק למרכז של תעשיית הטכסטיל, הרבה בזכות המהגרים היהודים.

תמורות בחברה :

א. התגברות גילויי האנטישמיות בחברה האמריקאית : הנייטיביזם והגזענות באו לביטוי בהתגברות תופעות האנטישמיות והאפלייה נגד יהודים. בתקופה שבין שתי מלחמות עולם יהודים רבים ממזרח אירופה הפכו ליזמים בתחום התעשיה החדשה : בקולנוע ובתקשורת . חלק גדול מן הזמרים והבדרנים היו יהודים, אולפני קולנוע גדולים היו בבעלות יהודים. זה גרם להתגברות האנטישמיות. פורד, יצרן המכוניות האמריקאי הפיץ בעיתונו תעמולה אנטישמית . הוא פירסם בעיתון קטעים מן "הפרוטוקולים של זקני ציון" [ספר אנטישמי שנכתב ברוסיה בסוף המאה ה – 19 ומאשים את היהודים בניסיון להשתלט על העולם] פורד האשים את היהודים בהפצת הקומוניזם ובניסיון להשתלט על הכלכלה האמריקאית. בכל התחומים: בבנקים, בחקלאות, במסחר , בעסקים הגדולים , בתיאטרון ובפירסום שולטים לדבריו היהודים. ב – 1927 הוגשה תביעה נגד פורד על ידי ארגונים יהודיים, הם זכו בתביעה ופורד נאלץ להפסיק את הפצת עיתונו האנטישמי. הוטל עליו קנס כבד. יהודים הגיבו בתביעות משפטיות על אפלייתם ואי קבלתם למועדונים חברתיים שונים וגם הקימו מועדונים חברתיים ליהודים בלבד. ארגונים יהודיים יזמו מחקרים אשר הוכיחו כי לאנטישמיות אין כל בסיס מדעי. האנטישמיות בארה"ב באה לביטוי גם ב" נומרוס קלאוזס"- הגבלה שהוטלה על מספר היהודים שלמדו באוניברסיטאות. זה גרם לירידה במספרם של היהודים בעלי המקצועות החופשיים. לאחר מח"ע 1 היה מספרם של היהודים באוניברסיטאות גבוה מאד [יותר ממספרם היחסי באוכלוסיה]. נשיאי אוניברסיטאות חשובות הביעו התנגדות פומבית לתופעה זו .. בעקבות האפלייה בקבלה ללימודים גבוהים החלו גברים יהודים רבים לעסוק בהוראה. היהודים התאימו את עצמם למציאות ויצרו לעצמם מסגרות חברתיות נפרדות [מועדוני ספורט ומקומות נופש נפרדים ליהודים]. היתה גם אפלייה בקבלת יהודים למשרות ציבוריות.

התעמולה הנאצית חדרה גם לארה"ב ובאה לביטוי בפעילות אלימה של ארגונים נאצים אמריקאים. צ'רלס קוגלין, כומר קתולי אנטישמי, ממתנגדיו של רוזוולט ושל הניו דיל, ערך מסע הסתה נגד יהודים בשידורי רדיו שבועיים ובאסיפות אנטישמיות. הוא פרסם גם כתב עת אנטישמי בשם "הצדק החברתי".


ב. גילויי אמריקניזציה /השתלבות :

החוקים שהגבילו כניסת מהגרים ממזרח אירופה השפיעו על דמותה של הקהילה היהודית בארה"ב. הניתוק מן היהודים האורתודוכסים הדתיים תרם לאמריקניזציה מהירה, להשתלבות. זה בא לביטוי בשמות אמריקאים, בהחלפת הלבוש המסורתי במודרני. מעמדה של האידיש ירד. בני הדור הראשון למהגרים עדיין פרסמו עיתונים באידיש ספרות והצגות, אך בני הדור השני למהגרים כבר השתלבו בחיי התרבות האמריקאים ודיברו אנגלית בבית ומחוץ לבית. התגברו נישואי התערובת. התגברה ההשתלבות והטמיעה בחברה. חדירה למקצועות מודרניים – קולנוע, בידור [חברות סרטים – פוקס, ורנר] עזיבת מקום המגורים הקודם השתלבות באוכלוסיה האמריקאית יש חשש להתבוללות והיא מתגברת מאד בתקופה שבין שתי מח"ע.

עם ההשתלבות בחברה האמריקאית איבדו היהודים חלק מן הערכים שהביאו אתם לא ניתקו את הקשר עם בני עמם ולכן מילאו תפקיד חשוב בתהליך התחייה הלאומי


ג. הקמת ארגונים יהודיים : הקמת הארגונים היהודיים מסוגים שונים ממחישה את השתלבותם של היהודים בחברה האמריקאית . הם מסייעים בפיתוח הרעיון של דו-תרבותיות , לפיו על היהודי להכיר את תרבותו וגם את התרבות האמריקאית. הקמת הארגונים גם עונה על הצרכים של היהודים בארה"ב ובעולם כולו. הוקמו מאות מוסדות פילנטרופיים וארגונים ארציים ועולמיים. בהתחלה הקימו היהודים ארגונים לעזרה הדדית לפי עיר המוצא שלהם באירופה, מאוחר יותר הוקמו ארגונים על פי ארצות המוצא. בתחילת המאה ה – 20 הוקמו ארגוני פועלים יהודים כדי להיאבק לשיפור תנאי העבודה של הפועלים. בהדרגה התחזקה המגמה להקים ליהודי ארה"ב מוסדות על, שיאגדו בתוכם את הארגונים הקטנים , יהיו בעלי כוח והשפעה רבים יותר וינהיגו את יהדות ארה"ב.


הועד היהודי האמריקאי : הוקם ב – 1906, היה מעוניין לייצג את יהדות ארה"ב, בראשו עמדו יהודים מבוססים כלכלית , ותיקים בארה"ב. ארגון זה הוקם על רקע הפוגרומים והמדיניות האנטישמית הרשמית ברוסיה הצארית. מטרתו העיקרית היתה להאבק לטובת זכויות היהודים בארה"ב ובעולם כולו. להלחם באנטישמיות ובאפליית היהודים . חברי הועד היהודי האמריקאי ראו את עצמם כאמריקאים ופעולותיהם נעשו על בסיס סולידריות של מוצא ודת. הועד היהודי האמריקאי התנגד לתנועה הציונית. הוא ייצג בעיקר את היהודים הותיקים בארה"ב. המהגרים היהודים החדשים לא הזדהו אתו ולא יכלו לראות בו גוף שמייצג אותם. הם גם תמכו מאד בציונות ולכן הקימו ארגונים נפרדים – הג'וינט והקונגרס היהודי האמריקאי.

הג'וינט: הוקם ב – 1914, על ידי מהגרים חדשים ממזרח אירופה שרצו להשתלב במוסדות ההנהגה של יהודי אירופה. התפתח כמוסד סיוע המגייס כספים מיהדות ארה"ב ליהדות העולם. הג'וינט גייס 17 מיליון דולר ליהודים נפגעי מח"ע ראשונה.

הקונגרס היהודי האמריקאי : הוקם ב – 1918 בכדי להביא לדמוקרטיזציה בהנהגת יהדות ארה"ב, וכדי לבחור ולשלוח נציגות יהודית לוועידת השלום שנפתחה בפריס בסיום מח"ע ראשונה. [הם רוצים ייצוג במשלחת זו]. הקונגרס היהודי האמריקאי פעל לאישור זכויות המיעוטים בועידת השלום בפריס, מתוך דאגה למיעוטים היהודיים הסובלים במדינות מזרח אירופה. מיוצגים בו המהגרים החדשים ממזרח אירופה. הם דואגים לגורל משפותיהם במזרח אירופה ורוצים לסייע להם וכן הם תומכים בתנועה הציונית. הקונגרס היהודי האמריקאי התפרק לאחר ועידת פריס.

ב – 1920 הוקם קונגרס יהודי אמריקאי חדש שאיחד ארגונים יהודיים רבים, הוא פעל בנושאי פנימיים של יהדות ארה"ב , בנושאים הקשורים למפעל הציוני בא"י ובנושאים הקשורים ליהדות העולם.

פעולות שונות של הארגונים היהודיים : ארגון אורט ארגן קורסים להכשרה מקצועית עבו צעירים יהודים במזרח אירופה שרצו לעלות לא"י. ארגון הג'וינט סייע להתיישבות חקלאית של יהודים במזרח בריה"מ. ארגון "הדסה" סייע בהקמת מערכת בריאות ליהודי א"י. ב – 1933 הטילו ארגוני היהודי בארה"ב חרם על סחורות גרמניות בגלל מדיניותו של היטלר.

אוזלת היד של הארגונים היהודיים התגלתה בסוף שנות ה – 30 כאשר לא הצליחו לשכנע את הנשיא רוזוולט להתערב לטובת יהודי גרמניה, ולסייע לפליטים היהודיים ולפתוח את שערי ארה"ב בפניהם.





ב. גילויי אמריקניזציה /השתלבות :

החוקים שהגבילו כניסת מהגרים ממזרח אירופה השפיעו על דמותה של הקהילה היהודית בארה"ב. הניתוק מן היהודים האורתודוכסים הדתיים תרם לאמריקניזציה מהירה, להשתלבות. זה בא לביטוי בשמות אמריקאים, בהחלפת הלבוש המסורתי במודרני. מעמדה של האידיש ירד. בני הדור הראשון למהגרים עדיין פרסמו עיתונים באידיש ספרות והצגות, אך בני הדור השני למהגרים כבר השתלבו בחיי התרבות האמריקאים ודיברו אנגלית בבית ומחוץ לבית. התגברו נישואי התערובת. התגברה ההשתלבות והטמיעה בחברה. חדירה למקצועות מודרניים – קולנוע, בידור [חברות סרטים – פוקס, ורנר] עזיבת מקום המגורים הקודם השתלבות באוכלוסיה האמריקאית יש חשש להתבוללות והיא מתגברת מאד בתקופה שבין שתי מח"ע.

עם ההשתלבות בחברה האמריקאית איבדו היהודים חלק מן הערכים שהביאו אתם לא ניתקו את הקשר עם בני עמם ולכן מילאו תפקיד חשוב בתהליך התחייה הלאומי


ג. הקמת ארגונים יהודיים : הקמת הארגונים היהודיים מסוגים שונים ממחישה את השתלבותם של היהודים בחברה האמריקאית . הם מסייעים בפיתוח הרעיון של דו-תרבותיות , לפיו על היהודי להכיר את תרבותו וגם את התרבות האמריקאית. הקמת הארגונים גם עונה על הצרכים של היהודים בארה"ב ובעולם כולו. הוקמו מאות מוסדות פילנטרופיים וארגונים ארציים ועולמיים. בהתחלה הקימו היהודים ארגונים לעזרה הדדית לפי עיר המוצא שלהם באירופה, מאוחר יותר הוקמו ארגונים על פי ארצות המוצא. בתחילת המאה ה – 20 הוקמו ארגוני פועלים יהודים כדי להיאבק לשיפור תנאי העבודה של הפועלים. בהדרגה התחזקה המגמה להקים ליהודי ארה"ב מוסדות על, שיאגדו בתוכם את הארגונים הקטנים , יהיו בעלי כוח והשפעה רבים יותר וינהיגו את יהדות ארה"ב.


הועד היהודי האמריקאי : הוקם ב – 1906, היה מעוניין לייצג את יהדות ארה"ב, בראשו עמדו יהודים מבוססים כלכלית , ותיקים בארה"ב. ארגון זה הוקם על רקע הפוגרומים והמדיניות האנטישמית הרשמית ברוסיה הצארית. מטרתו העיקרית היתה להאבק לטובת זכויות היהודים בארה"ב ובעולם כולו. להלחם באנטישמיות ובאפליית היהודים . חברי הועד היהודי האמריקאי ראו את עצמם כאמריקאים ופעולותיהם נעשו על בסיס סולידריות של מוצא ודת. הועד היהודי האמריקאי התנגד לתנועה הציונית. הוא ייצג בעיקר את היהודים הותיקים בארה"ב. המהגרים היהודים החדשים לא הזדהו אתו ולא יכלו לראות בו גוף שמייצג אותם. הם גם תמכו מאד בציונות ולכן הקימו ארגונים נפרדים – הג'וינט והקונגרס היהודי האמריקאי.

הג'וינט: הוקם ב – 1914, על ידי מהגרים חדשים ממזרח אירופה שרצו להשתלב במוסדות ההנהגה של יהודי אירופה. התפתח כמוסד סיוע המגייס כספים מיהדות ארה"ב ליהדות העולם. הג'וינט גייס 17 מיליון דולר ליהודים נפגעי מח"ע ראשונה.

הקונגרס היהודי האמריקאי : הוקם ב – 1918 בכדי להביא לדמוקרטיזציה בהנהגת יהדות ארה"ב, וכדי לבחור ולשלוח נציגות יהודית לוועידת השלום שנפתחה בפריס בסיום מח"ע ראשונה. [הם רוצים ייצוג במשלחת זו]. הקונגרס היהודי האמריקאי פעל לאישור זכויות המיעוטים בועידת השלום בפריס, מתוך דאגה למיעוטים היהודיים הסובלים במדינות מזרח אירופה. מיוצגים בו המהגרים החדשים ממזרח אירופה. הם דואגים לגורל משפותיהם במזרח אירופה ורוצים לסייע להם וכן הם תומכים בתנועה הציונית. הקונגרס היהודי האמריקאי התפרק לאחר ועידת פריס.

ב – 1920 הוקם קונגרס יהודי אמריקאי חדש שאיחד ארגונים יהודיים רבים, הוא פעל בנושאי פנימיים של יהדות ארה"ב , בנושאים הקשורים למפעל הציוני בא"י ובנושאים הקשורים ליהדות העולם.

פעולות שונות של הארגונים היהודיים : ארגון אורט ארגן קורסים להכשרה מקצועית עבו צעירים יהודים במזרח אירופה שרצו לעלות לא"י. ארגון הג'וינט סייע להתיישבות חקלאית של יהודים במזרח בריה"מ. ארגון "הדסה" סייע בהקמת מערכת בריאות ליהודי א"י. ב – 1933 הטילו ארגוני היהודי בארה"ב חרם על סחורות גרמניות בגלל מדיניותו של היטלר.

אוזלת היד של הארגונים היהודיים התגלתה בסוף שנות ה – 30 כאשר לא הצליחו לשכנע את הנשיא רוזוולט להתערב לטובת יהודי גרמניה, ולסייע לפליטים היהודיים ולפתוח את שערי ארה"ב בפניהם.

תמורות בתחום החינוך והתרבות :

יש מגמה של השתלבות בתרבות ובחינוך האמריקאי, אשר הולכת ומתגברת בשנות ה – 30. סופרים יהודים החלו להשתלב בתרבות האמריקאית, שחקנים, זמרים, מלחינים רבים היו יהודים. תעשיינים רבים בתחום הקולנוע היו יהודים. אחוז הסטודנטים היהודיים באוניברסיטאות בניו יורק הגיע ל 49% בשנות ה – 30, הרבה מעבר למספרם היחסי של היהודים באוכלוסיה תלמידים יהודיים רבים למדו בבתי ספר אמריקאים ציבוריים. הוקמו מוסדות חינוך שדאגו לשלב את המהגרים החדשים בתרבות האמריקאית, ללמד אותם את השפה האנגלית, המנהגים המקומיים והזכויות שלהם בחברה דמוקרטית. מחלקת החינוך של עיריית ניו יורק הכינה תוכניות לימודים מיוחדות למהגרים היהודים החדשים ממזרח אירופה.

מצד שני הייתה מגמה חזקה של התחזקות החינוך היהודי. מעמדה של השפה האידיש התחזק ברחוב היהודי בשנות ה – 20. היו כ – 150 עיתונים באידיש והם עזרו ליהודים להשתלב בחברה האמריקאית בכך שסיפקו להם אינפורמציה בשפתם, בתחומים שונים. האידיש פרחה גם בתיאטרון ובספרות. [שלום עליכם, שלום אש]. היסטוריונים יהודים חקרו את ההיסטוריה היהודית ופרסמו ספרים. הוקמה רשת עניפה של בתי"ס חילוניים שלימדו באידיש. התגבשה קבוצה של היסטוריונים יהודים אשר חקרו את התרבות היהודית. במערכת החינוך היהודית טיפחו את השפה העברית ופרסמו ספרים ועיתונים בעברית.