התמורות שחלו בחיי היהודים בתחומי הדמוגרפיה, החברה, הכלכלה והחינוך

שינויים בחיי היהודים בין שתי מלחמות עולם

דמוגרפיה - משנת 1880 ועד 1924 הגרו לארה"ב כ 2.5 מיליון יהודים רובם ממזרח אירפה. בשנת 1924 נחקקו "חוקי ג'ונסון" שהגבילו מאוד את ההגירה. ההגירה היהודית הופסקה כמעט לגמרי וכתוצאה מכך נעצר לראשונה זה 40 שנים, הגידול הדמוגרפי של הקהילה היהודית לארה"ב.

כלכלה - הקהילה היהודית הפכה באופן הדרגתי מקהילה של מהגרים לקהילה של ילידי ארה"ב, שהתחנכו במערכת החינוך האמריקאית ובתרבות האמריקאית והפנימו את ערכיה. המסלול הכלכלי שעברו במהגרים היה מעוני להתבססות כלכלית. בעשור הרשון והשני של המאה ה 20 חל גידול ניכר במספר בעלי המקצועות החופשיים. בחלק מהתחומים מספרם של היהודים היה גדול הרבה יותר מחלקם היחסי באוכלוסיה (למשל ברפואה ובמשפטים). חל גידול במספרם של היזמים היהודים בתחומי התעשיה השונים, ובעיקר בתעשיות החדשות שהתפתחו בשנים אלו. דוגמא אופיינית היא מרכזיותם של היהודים בתעשיית הקולנוע שהלכה והתפתחה.

הדור השני והשלישי עבר כאמור תהליך אמריקניזציה (אימוץ אורח חיים, שפה ותרבות אמרקאית), במסגרת תהליך זה, יותר יהודים הפכו לבעלי מקצועות חופשיים (בשל ההשכלה האקדמית שרכשו), התבססו כלכלית והפכו לחלק מהמעמד הבינוני האמריקאי. חלק מהם עזבו את השכונות היהודיות במרכזי הערים ועברו לשכונות הפרברים, שם השתכנו רבים מבני המעמד הבינוני (בית צמוד קרקע ומכונית פרטית היו לסמל סטטוס של מעמד זה). בשנות ה-30 סבלו היהודים מהמשבר הכלכלי כמו שאר אזרחי ארה"ב. ה"ניו דיל" שהופעל על-ידי רוזוולט בנסיון לפתור את המשבר הכלכלי היווה הזדמנות גדולה ליהודים להשתלב טוב יותר בכלכלה האמריקאית, ובתקופה זאת אף החלו יהודים מצטרפים לפעילות פוליטית, בעיקר בתנועה הדמוקרטית.

חברה - בשנות העשרים ובעיקר בשנות ה-30 חלה התגברות באנטישמיות. הדבר בא לידי ביטוי בפרסומים של כתבות אנטי-יהודיות בעתונות, בעליה במכירות של "הפרוטוקולים של זקני ציון" (הנרי פורד היה אחד הפעילים בנושא), בהגבלת מספר הלומדים באוניברסיטאות, בסגירת מועדונים בפני יהודים ועוד. חשוב לציין שתופעות דומות התקיימו גם כלפי אוכלוסיות מהגרים אחרות. היהודים נלחמו בתופעות אלו באמצעות הקמת ארגונים משל עצמם ובאמצעות הליכים משפטיים. התופעות הלכו והתמעטו עם הזמן.

בשנות ה-20 וה-30 היתה הקהילה היהודית בארה"ב הקהילה המאורגנת, העשירה והחופשיה ביותר בין היהודים בעולם. הקהילה היתה פעילה ביותר גם בעזרה ליהודים במקומות אחרים (ארגון ה"ג'וינט). ראויה לציון המשלחת היהודית האמריקאית לדיוני ורסאי לאחר מלחמת העולם הראשונה, שעשתה הכל כדי להבטיח את בטחונם של היהודים במדינות אירופה השונות, ובעיקר במדינות החדשות שנוצרו לאחר המלחמה. יחד עם זאת, כוחה של הקהילה לא עזר לה לפעול לטובת יהודי גרמניה לאחר עליית היטלר לשלטון. יהודי ארה"ב לא הצליחו להשפיע על השלטון האמריקאי לפעול לטובת יהודי גרמניה.