סיכומונה נפתח מחדש לעריכה! על מנת לערוך סיכומים נדרש לפתוח חשבון.

הקשר בין עמדות להתנהגות

מתוך סיכומונה, אתר הסיכומים החופשי.
גרסה מתאריך 13:41, 7 באוגוסט 2006 מאת Raz (שיחה | תרומות)

(הבדל) ←גרסא ישנה יותר | צפה בגרסא נוכחית (הבדל) | גרסא חדשה יותר→ (הבדל)
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

קשר בין עמדות להתנהגות:

חשיבות העמדות נובעת מהסברה כי הכרת עמדות היחיד עשויות לסייע בניבוי התנהגותו. ויקר WICKER 1969- - סקר מחקרים שעסקו בקשר בין עמדה להתנהגות ומצא כי הקשר בין השניים אם קיים בכלל חלש ביותר ברוב המקרים המתאם בין שני המשתנים היה נמוך ביותר או חסר ערך מעשי. חשוב לציין כי רוב המחקרים עסקו בעמדות כלליות. עם זאת בנסיבות מסוימות עשויה עמדה לנבא התנהגות האדם:


I. ספציפיות העמדה: כאשר אדם מצהיר עמדה כללית הוא מצהיר על כיוון ולא על ההתנהגויות הספציפיות הנובעות מהעמדה, הצהרה כמו אני חובב טבע מרמזת על כיוון כללי אך בתוכה נמצאים דפוסי התנהגות ספציפיים רבים כמו: אני שומר על איכות הסביבה, אני מטייל, אוהב לישון בחיק הטבע, מרבה ללכת, מנוי על עיתוני טבע וכו' שאינם בהכרח מאפיינים את כל חובבי הטבע, כאשר אדם מצהיר אני אוהב לטייל ברגל, העמדה המבוטאת ספציפית יותר, מתייחסת לטווח התנהגויות מצומצם יותר ומאפשרת ניבוי שכן תהייה קשורה קשר הדוק יותר עם התנהגות האדם.
כלומר אם נבדוק עמדות ספציפיות של הנחקרים לגבי נושא מסוים נוכל לנבא את התנהגותם.

II. חוזק העמדה: עמדות חזקות מאפשרות ניבוי טוב יותר מאשר עמדות חלשות.
עמדה חזקה יותר כאשר היא נרכשת בדרך של התנסות פעילה וכאשר יש לאדם עניין אישי בנושא העמדה.
לדוגמה פאזיו (PAZIO 1982) חקר עמדות נחקרים כלפי משחק פאזל, חלק מהנחקרים נקטו עמדתם תוך משחק פעיל בעוד החלק השני עיצבו עמדתם תוך התבוננות באחר המשחק בפאזל. השפעת העמדה על התנהגות הנחקרים בקבוצה הראשונה הייתה גדולה יותר מאשר השפעתה בקבוצה השנייה, למרות שלשתי הקבוצות סופק מידע זהה על המשחק.

III. אינטרס אישי: אינטרס אישי מחזק את הקשר בין עמדה והתנהגות. SIVACEK ערך מחקר בו בקשו החוקרים את עזרת הנבדקים במאבק נגד הצעת חוק על פיה יועלה גיל המינימום לשתיית משקאות חריפים מ- 18 ל- 20. מרבית הסטודנטים התנגדו לחוק ללא קשר לגילם, אך לצאת להפגין בנושא הסכימו הסטודנטים הצעירים , אלו שהיו בעלי אינטרס אישי, הסטודנטים המבוגרים יותר התנגדו לחוק אך בהעדר אינטרס אישי התנגדותם לא גררה את ההתנהגות המצופה.

עם זאת יש הסוברים כי לא העמדה משפיעה על ההתנהגות אלא ההתנהגות משפיעה על העמדה.
דארל בם (BEM 1970 ) גורס כי ההתנהגות קודמת לעמדה ואף מעצבת אותה, אדם הרוכש דירה במקום מסוים בגלל שאמצעיו אים מאפשרים מקום מגורים אחר, יאמץ עמדות חיוביות כלפי המקום.
בם הביא מחקרים התומכים בהשערתו: כמו התנגדות הלבנים לביטול ההפרדה בין שחורים ללבנים שלאחר שהתבטלה מרבית הלבנים רואים את ביטולה באור חיובי.
דעות קדומות:

הגדרת המושג: דעה קדומה היא עמדה כלפי חברים בקבוצה מסוימת.
זהו בעצם מיון - קטגוריזציה של אנשים על סמך דמיון בין חברי הקבוצה ושוני בין הקבוצות השונות, כלומר התעלמות ממאפיינים אינדיבידואלים והדגשת הדמיון בין חברי הקבוצה, ולעומת זאת הדגשת השוני בין הקבוצות. להבדיל מסטריאוטיפ המכיל רק את המרכיב הקוגניטיבי של העמדה, הדעה הקדומה מכילה בעצם את כל המרכיבים: את המרכיב הרגשי (רגשות שליליים או אחרים שיש לפרט כלפי חברי הקבוצה המסוימת), את המרכיב הקוגניטיבי (אמונות וציפיות שיש לבעל הדעה הקדומה שיש לפרט כלפי חברי הקבוצה המסוימת), ואת המרכיב ההתנהגותי.
הגורמים להיווצרות דעות קדומות: בין הגורמים לדעה קדומה מונים את קונפליקט, צרכים, גורמים פסיכולוגיים (אישיות סמכותית), למידה חברתית.

קונפליקט בין קבוצות:

כאשר מספר קבוצות מתחרות על משאבים מוגבלים, הופכות הדעות הקדומות כלי נשק להשגת המטרה: הפחתת סיכויי הקבוצה האחרת והגדל סיכויי הקבוצה בעלת הדעה הקדומה. ככל שהמאבק חריף יותר: משך הקונפליקט ארוך יותר, המשאב נדיר וחשוב יותר, מתחזקות הדעות הקדומות.
בניסוי שערך שריף (1961) ילדים בני 11 ששהו במחנה קיץ מבודד חולקו לשתי קבוצות שוכנו הרחק אלו מאלו וניתן לכל קבוצה זמן לגיבוש וליכוד הקבוצה, לאחר שבוע נאמר להם שהם עומדים להשתתף בתחרות שתכלול פעילויות רבות , הקבוצה המנצחת תקבל פרס ולחבריה יחולקו אולרים, (מצב שהוגדר כתחרות אינטנסיבית בשל ערך הפרס לפרטים). בעקבות התחרות נוצר מתח בין הקבוצות שהתבטא תחילה בעלבונות והקנטות, שעד מהרה הפכו להתנכלויות כמו שרפת דגלים, השחתת ציוד וכולי. בתקופת התחרות התעצמו הדעות השליליות של כל קבוצה על יריבתה, והם כינו אלו את אלו: בטלנים, מלוכלכים, טיפשים, חזירים ואת קבוצתם תפסו כעליונה ומובחרת.
שבועיים ניסוי הספיקו כדי לפתח דעה קדומה על כל מרכיביה.
בשלב השלישי של הניסוי ניסו שריף וחבריו לצמצם את העוינות , הניסיונות להפגיש אותם נכשל, אך יצירת "מטרת על" כמו: איתור תקלה במקור המים, חילוץ משאית המזון, גיוס כספים להבאת סרט שמצא חן בעיניהם. מטרת העל יצרה שיתוף פעולה שהוריד דרסטית את העוינות.
לאחר שבוע של שתוף פעולה נוצרו חברויות בין קבוצתיות, עובדה שמעידה על ביטול הדעות הקדומות שהתגבשו קודם לכן.
בסיום המחנה העדיפו התלמידים לחזור הביתה באוטובוס משותף ולא בשני אוטובוסים.
המחקר בעל ערך רב אך יש לו מגבלות:


I. משך המחקר קצר מאוד במציאות קונפליקטים עוברים מדור לדור כך שקשה להסיק ממנו למציאות.
II. הנסיבות היו מלאכותיות , כל המהלכים הופעלו ע"י הנסיינים ולא התרחשו מאליהם.
III. הרקע החברתי של הילדים היה דומה, במציאות המצב שונה ולכן לא בטוח שמטרות על יסייעו לשיכוך מתחים בין קבוצות מרקע שונה.
קונפליקט יכול להסביר את יחס בני המעמד הבינוני אל בני המעמד הנמוך ולהפך, : המעמד העליון מחזיק בידו את רוב המשאבים, ומנצל את המעמד התחתון, המעמד התחתון מעוניין במשאבים שבידי המעמד הבינוני, המעמד הבינוני מצדיק את שליטתו בכך ש"אם יתנו להם יותר הם יבזבזו יותר". ה GREEN CARD רשיון העבודה, הניתן למהגרים בארה"ב ובקנדה רק לאחר שנים רבות והגבלות מדגים את תחושת האיום של האוכלוסייה הותיקה מפני גלי ההגירה המסכנים את המשאבים שבידיהם.

צרכים, גורמים פסיכולוגיים דעות קדומות עשויות לנבוע משלושה צרכים פסיכולוגיים עיקריים: הצורך בהצדקה עצמית, הצורך בכוח והצורך בביטוי תוקפנות (שעיר לעזאזל)

הצורך בהצדקה עצמית:

פתרון דיסוננס קוגניטיבי בין עמדה מוסרית לבין התנהגות בפועל.
דעות קדומות מתפתחות בעיקר כאשר נעשה עוול לקבוצת אוכלוסייה ולאדם בעל מצפון קשה להשלים עם היותו חלק מהעניין, לדוגמה במלחמת העולם השניה היחס ליהודים היה עמוס דעות קדומות כדי לתת היתר מוסרי למה שקורה להם.
כך גם בתקופת העבדות בארה"ב וכך אולי גם אצלנו ביחס לפועלי השטחים.

הצורך בכוח:

ייחוס תכונות שליליות לקבוצה אחרת מגביר את תחושת הערך העצמי של הפרט.
אנשים בעלי הערכה עצמית נמוכה במיוחד אלו הבאים ממעמד חברתי נמוך זקוקים לדעות הקדומות כדי לחוש שהם בעלי ערך, אם בני הקבוצה האחרת טיפשים, אכזריים וכו', הרי שהם הופכים חכמים יותר, טובים יותר וכו'.
ככל שהאחרים נחותים יותר הוא מרגיש גבוה יותר.
מחקרים מצביעים על קשר בין דעות קדומות ומעמד סוציו-אקונומי נמוך ויותר מכך בין ירידה במעמד לבין היוצרות דעות קדומות.

הצורך בביטוי תוקפנות (שעיר לעזאזל):

פריקת התסכול על קבוצה חלשה כאשר אין אפשרות לפרוק אותה על הגורם המתסכל מבלי להיפגע. מקור לא אכזב לדעות קדומות הוא הווצרות תסכול, התסכול נגרם ע"י חסימה בדרך אל השגת המטרה וגורר רגשות שליליים המחפשים פורקן ולא תמיד הגורם החוסם מהווה מטרה זמינה או נבונה, לפעמים החסימה מתבצעת ע"י הגורל, לפעמים על ידי בעל השררה, התוקפנות והעויינות מחפשת קורבן לגיטימי כמו מכשפה או בן שטן שאפשר לשרוף ולצאת נשכר מבחינה חברתית, תופעה זו מעוררת הווצרות דעות קדומות המאפשרות יצירת קבוצה חלשה ופגיעה.
למידה חברתית.
: הדעה הקדומה כמו עמדות אחרות נרכשת ע"י חיקוי והזדהות בעיקר בגיל הרך, לפי גישת הלמידה החברתית נרכשות הדעות הקדומות כאשר ילד נחשף להן אצל דמויות המשמעותיות עבורו.
קלרק וקלרק ערכו שני מחקרים אחד ב 1947 ואחד ב 1970 במחקרים בדקו החוקרים דעות קדומות בקרב ילדים, במחקר הראשון העדיפו הילדים השחורים לשחק עם בובות לבנות אותן הן תיארו כטובות יותר, ומושכות יותר מן הבובות השחורות.
במחקר השני נמצא שהילדים השחורים העדיפו דוקא בובות שחורות.
בשנות ה 60 הושקע מאמץ רב בשינוי הדימוי העצמי של השחורים ובשינוי עמדות הלבנים כלפי השחוים תחת הססמה "שחור הוא יפה" והשינוי בעמדות הילדים בניסוי הוא חלק מתוצאות המאמץ.
המקורות לרכישת הדעות הקדומות: בילדות בעיקר ההורים, אחר כך גם אחרים: אחים, חברים, מורים, זמרים, וכו'. הילדים או המתבגרים מזדהים אתם ומאמצים את דעותיהם.גם לתקשורת ההמונים חלק ביצירת דעות קדומות, כאשר מוצגים אנשים הנימנים על קבוצות מסויימות באופן מגוחך, או כבעלי סטטוס נמוך, וכך גם עיתונים, וספרי הלימוד (בארץ נשים ובני מיעוטים משקפים סטראוטיפים של נחיתות.).