https://www.sikumuna.co.il/index.php?title=%D7%94%D7%A4%D7%95%D7%9C%D7%99%D7%98%D7%99%D7%90%D7%94_/_%D7%90%D7%A4%D7%9C%D7%98%D7%95%D7%9F&feed=atom&action=history הפוליטיאה / אפלטון - היסטוריית גרסאות 2024-03-29T02:01:34Z היסטוריית הגרסאות של הדף הזה בוויקי MediaWiki 1.39.6 https://www.sikumuna.co.il/index.php?title=%D7%94%D7%A4%D7%95%D7%9C%D7%99%D7%98%D7%99%D7%90%D7%94_/_%D7%90%D7%A4%D7%9C%D7%98%D7%95%D7%9F&diff=20484&oldid=prev Yagil ב־17:36, 9 במאי 2007 2007-05-09T17:36:46Z <p></p> <table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface"> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <tr class="diff-title" lang="he"> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">&larr;גרסא ישנה יותר</td> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־20:36, 9 במאי 2007</td> </tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l28">שורה 28:</td> <td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 28:</td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>- מדוע מתחילים השומרים את הדיון על החינוך? &lt;BR&gt;</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>- מדוע מתחילים השומרים את הדיון על החינוך? &lt;BR&gt;</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>בתחילת הפוליטיאה ב&#039; נכנס גלאוקון לדיון. גלאוקון עומד לצדו של סוקראטס בדיון, אך זקוק להסבר מפורש יותר כדי להבין מדוע הצדק טוב לאדם וכדי שידע כיצד להשיב לטוענים אחרת. הוא מציג שלושה סוגים של טוב: טוב עכשווי שלאו דווקא טוב לטווח הרחוק, כמו הנאות ושעשועים, טוב לטווח הרחוק שלא טוב לעכשוו, כמו שקידה ולמידה, שיש בהם טרחה אבל הטוב שבהם מתבטא אחר-כך. ולבסוף טוב גם לטווח הרחוק וגם לטווח הקרוב, כמו בריאות. גלאוקון מבקש מסוקראטס להוכיח שהצדקה משתייכת לסוג השלישי (השני בספר עצמו, שלישי במסמך זה) והיפה ביותר (זה הדבר שכדאי לזכור). כעת מתחיל גלאוקון לנסח את האתגר שלו לסוקראטס (השאלה שלו). הוא מציג את דעת הרוב, שצדק הוא דבר מהסוג השני (שלישי בפוליטיאה), ומוצלח אך ורק עבור תוצאותיו, אבל מאוס בעת העיסוק בו. גלאוקון מציג את מקור הצדק באופן הבא: מטבעו של הדבר &quot;טוב לעשות עוול, ורע לסבול עוול&quot; דהיינו, בד&quot;כ אפשר להרוויח מסבלו של האחר, אך אם אחר גורם לך לסבול זהו דבר רע, אך גלאוקון אומר שהרע בסבולת העוול גדול מהטוב שבעשיית העוול, לכן החליטו בני האדם להגיע לעמק השווה, ולא לעשות ולא לסבול עוול. זהו למעשה הצדק (זוהי אינה הגדרה של הצדק, אך הצדק הוא היפוכו של העוול). לכן הצדק הוא באמצע בין הטוב ביותר לרע ביותר, בין גרימת עוול ללא סבולת עוול (טוב) לבין סבולת עוול ללא גרימת עוול (רע). ולכן, אדם שמסוגל לעשות עוול ללא שיעשה לא עוול, ודאי יבחר בדבר זה, ואדם שאינו בוחר לעשות עוול, בוחר כך כי הוא יודע שיעשה לו עוול. (מומלץ לקרוא את הסיפור על גיגס, אשר קיבל את היכולת לעשות עוול בלי לקבל עוול). והשאלה המזוקקת היא: הרשע שמוכשר בלהיות רשע, ומסוגל לעשות עוול אך להיראות כצדיק, ומקבל את כל זכויות הצדיק, אך גם מוסיף על חלקו בעזרת העוול, והצדיק, אשר אינו נהנה כלל מרווחי צדקתו, אלא כולם חושבים אותו לרשע, מי מהם יותר מאושר?  בשלב זה נכנס אדימאנטוס לדיון, ולו שאלה משל עצמו. גם אדימאנטוס מאמין שהצדק הוא הטוב, אך גם הוא זקוק להסבר מדוע הטענות נגד הצדקה אינן נכונות. אדימאנטוס אומר שלדעת אנשים מסויימים לא צריך להיות צדיק, אלא להיות בעל מוניטין של צדיק, כי עם מוניטין כזה ניתן לזכות במשרות, נישואין וכדומה... (מוסיף ואומר הוא שבעלי מוניטין הצדיק מבורכים על ידי האלים). בנוסף, אנשים מסויימים אומרים ש: &quot;אמנם דבר נאה הוא ישוב-הדעת והצדקה, אבל קשה ומטריח, ואילו פריצות ועוול הם דבר נעים שנקנה על נקלה&quot;. כלומר, הצדק אמנם טוב, אך הוא קשה, והעוול הוא טוב קל. אם כן, גלאוקון שואל, אם אדם מסוגל לעשות עוול ללא לסבול עוול, מדוע עדיף לעשות צדק?<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">, ואדימאנטוס </del>שואל: מדוע עדיף הצדק עצמו ממוניטין של הצדק, ומדוע עדיף הצדק על העוול אם הצדק מכיל טרחה רבה והעוול הוא כל כך קל? כאן מתחיל התהליך הארוך של הפוליטיאה בחיפוש אחר הצדק<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">. </del>והוא מחל בתיאור המדינה. מדוע? מכיוון שהמדינה היא גדולה יותר מאדם אחד, אך התנהלותה דומה באופנים מסויימים להתנהלותו של אדם, אולי אם נמצא את הצדק במדינה, נוכל למצוא גם את הצדק באדם. סוקראטס מתחיל לתאר מדינה מתהווית. לפי אפלטון הבסיס לכינון המדינה הוא הצורך של כל אחד בעזרה של אחרים על מנת להשיג את טובתו שלו. בגלל ריבוי הצרכים לאדם, הם מתכנסים ביחד למקום אחד שנקרא מדינה. במדינה הבסיסית ישנו איכר, בנאי, אורג וסנדלר (לפני שיתאר מדינה גדולה, סוקראטס מתאר תהליך באמצעות התחלה מהמדינה הקטנה ביותר שאפשרית), עבור מזון, בניית בתים, ביגוד והנעלה, שדרושים לכל אדם. כעת, סוקראטס מסביר שההגיוני הוא שכל אחד מהם יעבוד את עבודתו עבור כל השאר, במקום שכל אחד יספק את צרכיו. <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">הרי יהיה יותר קל עבור האיכר להפיק מזון, עבור האורג להפיק בגדים, לבנאי לבנות בתים וכו&#039; מאשר </del>שכל אדם <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">יבנה ביתו</del>, <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">יפיק מזונו ויכין בגדיו בעצמו</del>, <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">זה עקרון חילוק </del>העבודה<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">, כאשר </del>אדם <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">מנסה לספק </del>את כל צרכיו <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">לבדו יוצא הדבר מסורבל</del>, <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">לכן </del>העבודה מחולקת בין <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">כמה אנשים</del>, ובכך <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">משתפרת היעילות</del>.כעת מתואר תהליך הגדלת המדינה (מומלץ לקרוא, מתחיל בעמוד 218). לבסוף (עמ&#039; 220) מתקין סוקראטס את המדינה המינימלית, אך חייה מאוד פשוטים, אך חייהם דומים לחיי חיות, הם מסתפקים במועט ביותר, לא זו היא המדינה שמעניינת אותנו. זוהי המדינה המצומצמת, וכעת מתאר סוקראטס את התפתחות המדינה התפוחה, אשר בה יש גם מקום לסיפוק תיאבונות אשר אינם הכרחיים. שוב מתחיל תיאור של הגדלת המדינה לצורך סיפוק צרכי הפנאי, שעליו אפסח, מומלץ לקרוא. במדינה כזו יהיה צורך גם באנשי צבא, מכיוון שמה שיש במדינה לא יספיק לה, אלא היא תזדקק לחומרי גלם ממדינות אחרות. ולכן צריך גם להוסיף חיל צבא שלם למדינה מכיוון שאף אדם במדינה לא יכול להיות חייל וגם בעל מקצוע אחר, לפי עקרון חלוקת העבודה. אפלטון זונח את הדיון על המלחמה, ומדבר בכל זאת על השומרים שאמורים להגן על המדינה (ולא לתקוף מדינות אחרות), מכיוון שאלו דרושים בכל מקרה, הדיבור על המדינה התפוחה מול המדינה המצומצמת אינו מטרת הטקסט. ובכן, סוקראטס שואל את גלאוקון ואת עצמו, מהי התכונה שדרושה לשומרים. הבעיה היא שמחד זקוקים השומרים ללהט, אשר יעזור להם להגן מפני היריבים, ומאידך הם זקוקים לנינוחות, כדי שלא יתקפו בעצמם את המדינה. אם יחסר בשומר אחד מאילו, לא יהיה שומר טוב, אם כן, כיצד ניצור שומרים טובים? סוקראטס פותר את הבעיה בכך שקיום שתי תכונות מנוגדות אינו נוגד את הטבע, כך לדוגמא כלב השמירה הוא נוח וטוב אל אדוניו, ולהפך כלפי זרים. סוקראטס גם קובע שהשומרים צריכים להיות פילוסופים מטבעם, זאת על ידי אנלוגית כלב השמירה. כלב השמירה שונא את הזרים, אפילו אם לא עשו לו כל רע, ואוהב את מכריו, אפילו אם לא עשו כל טוב, כלומר, הוא מבחין מין מה שמוכר לו ומה שלא מוכר לו, ולא בין מה שנראה טוב ומה שלא נראה טוב, זוהי תכונה של השואף ללמוד, כלומר הפילוסוף  (אוהב החוכמה). לכן זקוקים השומרים לחינוך (מכיוון שהם זקוקים לשתי תכונות מנוגדות בנפשם, ומכיוון שעליהם להיות פילוסופים). אפלטון מחלק את החינוך לשני תחומים: המוסי, דהיינו האומנותי, שירה, פיסול, ציור, תיאטרון וכדומה, זהו החינוך לנשמה, והחינוך הגימנאסטי, כלומר הגופני, עבור הגוף.כעת מתחיל אפלטון לדון בחינוך המוקדם. אפלטון מתחיל את הדיון בחינוך במוסי, ומתחיל בחינוך המוקדם ביותר, סיפור האגדות, לו הוא קורא שקר (ולמעשה מתכוון בדיה), כלומר יצירת סיפורים שאינם נכונים למען לימוד. הוא מתאר ראשית את הצורך בצנזורה. מכיוון שבחינוך המוסי מושפעת נשמתו של האדם, יש לדאוג שהמוסיקה שאליה נחשפים הילדים הנה טובה, ומלמדת את הילדים יופי אמיתי, ולא את הרע. אפלטון מתאר כמה רעות שמופיעות בסיפורי היוונים, מומלץ לקרוא (החל מעמוד 229 ועד סוף הפוליטיאה ב&#039; וממשיך בפוליטיאה ג&#039; עד עמוד 262).</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>בתחילת הפוליטיאה ב&#039; נכנס גלאוקון לדיון. גלאוקון עומד לצדו של סוקראטס בדיון, אך זקוק להסבר מפורש יותר כדי להבין מדוע הצדק טוב לאדם וכדי שידע כיצד להשיב לטוענים אחרת. הוא מציג שלושה סוגים של טוב: טוב עכשווי שלאו דווקא טוב לטווח הרחוק, כמו הנאות ושעשועים, טוב לטווח הרחוק שלא טוב לעכשוו, כמו שקידה ולמידה, שיש בהם טרחה אבל הטוב שבהם מתבטא אחר-כך. ולבסוף טוב גם לטווח הרחוק וגם לטווח הקרוב, כמו בריאות. גלאוקון מבקש מסוקראטס להוכיח שהצדקה משתייכת לסוג השלישי (השני בספר עצמו, שלישי במסמך זה) והיפה ביותר (זה הדבר שכדאי לזכור). כעת מתחיל גלאוקון לנסח את האתגר שלו לסוקראטס (השאלה שלו). הוא מציג את דעת הרוב, שצדק הוא דבר מהסוג השני (שלישי בפוליטיאה), ומוצלח אך ורק עבור תוצאותיו, אבל מאוס בעת העיסוק בו. גלאוקון מציג את מקור הצדק באופן הבא: מטבעו של הדבר &quot;טוב לעשות עוול, ורע לסבול עוול&quot; דהיינו, בד&quot;כ אפשר להרוויח מסבלו של האחר, אך אם אחר גורם לך לסבול זהו דבר רע, אך גלאוקון אומר שהרע בסבולת העוול גדול מהטוב שבעשיית העוול, לכן החליטו בני האדם להגיע לעמק השווה, ולא לעשות ולא לסבול עוול. זהו למעשה הצדק (זוהי אינה הגדרה של הצדק, אך הצדק הוא היפוכו של העוול). לכן הצדק הוא באמצע בין הטוב ביותר לרע ביותר, בין גרימת עוול ללא סבולת עוול (טוב) לבין סבולת עוול ללא גרימת עוול (רע). ולכן, אדם שמסוגל לעשות עוול ללא שיעשה לא עוול, ודאי יבחר בדבר זה, ואדם שאינו בוחר לעשות עוול, בוחר כך כי הוא יודע שיעשה לו עוול. (מומלץ לקרוא את הסיפור על גיגס, אשר קיבל את היכולת לעשות עוול בלי לקבל עוול). והשאלה המזוקקת היא: הרשע שמוכשר בלהיות רשע, ומסוגל לעשות עוול אך להיראות כצדיק, ומקבל את כל זכויות הצדיק, אך גם מוסיף על חלקו בעזרת העוול, והצדיק, אשר אינו נהנה כלל מרווחי צדקתו, אלא כולם חושבים אותו לרשע, מי מהם יותר מאושר?  בשלב זה נכנס אדימאנטוס לדיון, ולו שאלה משל עצמו. גם אדימאנטוס מאמין שהצדק הוא הטוב, אך גם הוא זקוק להסבר מדוע הטענות נגד הצדקה אינן נכונות. אדימאנטוס אומר שלדעת אנשים מסויימים לא צריך להיות צדיק, אלא להיות בעל מוניטין של צדיק, כי עם מוניטין כזה ניתן לזכות במשרות, נישואין וכדומה... (מוסיף ואומר הוא שבעלי מוניטין הצדיק מבורכים על ידי האלים). בנוסף, אנשים מסויימים אומרים ש: &quot;אמנם דבר נאה הוא ישוב-הדעת והצדקה, אבל קשה ומטריח, ואילו פריצות ועוול הם דבר נעים שנקנה על נקלה&quot;. כלומר, הצדק אמנם טוב, אך הוא קשה, והעוול הוא טוב קל.  </div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>אם כן, <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">&#039;&#039;&#039;</ins>גלאוקון<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">&#039;&#039;&#039; </ins>שואל, אם אדם מסוגל לעשות עוול ללא לסבול עוול, מדוע עדיף לעשות צדק?</div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ו&#039;&#039;&#039;אדימאנטוס&#039;&#039;&#039; </ins>שואל: מדוע עדיף הצדק עצמו ממוניטין של הצדק, ומדוע עדיף הצדק על העוול אם הצדק מכיל טרחה רבה והעוול הוא כל כך קל?</div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div> </div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>כאן מתחיל התהליך הארוך של הפוליטיאה בחיפוש אחר הצדק<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">, </ins>והוא מחל בתיאור <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">&#039;&#039;&#039;</ins>המדינה<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">&#039;&#039;&#039;</ins>.  </div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>מדוע? מכיוון שהמדינה היא גדולה יותר מאדם אחד, אך התנהלותה דומה באופנים מסויימים להתנהלותו של אדם, אולי אם נמצא את הצדק במדינה, נוכל למצוא גם את הצדק באדם. סוקראטס מתחיל לתאר מדינה מתהווית. לפי אפלטון הבסיס לכינון המדינה הוא הצורך של כל אחד בעזרה של אחרים על מנת להשיג את טובתו שלו. בגלל ריבוי הצרכים לאדם, הם מתכנסים ביחד למקום אחד שנקרא מדינה. במדינה הבסיסית ישנו איכר, בנאי, אורג וסנדלר (לפני שיתאר מדינה גדולה, סוקראטס מתאר תהליך באמצעות התחלה מהמדינה הקטנה ביותר שאפשרית), עבור מזון, בניית בתים, ביגוד והנעלה, שדרושים לכל אדם. כעת, סוקראטס מסביר שההגיוני הוא שכל אחד מהם יעבוד את עבודתו עבור כל השאר, במקום שכל אחד יספק את צרכיו. <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">זאת מכיוון </ins>שכל אדם, <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">מטבעו</ins>, <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">מצטיין בדבר-מה אחר. מדובר בעקרון חלוקת </ins>העבודה<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">: אין </ins>אדם <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">אחד מספק </ins>את כל צרכיו, <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">אלא </ins>העבודה מחולקת בין <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">האנשים השונים, המצטיינים בדברים שונים</ins>, ובכך <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">מתקבלת התוצאה הטובה ביותר</ins>. כעת מתואר תהליך הגדלת המדינה (מומלץ לקרוא, מתחיל בעמוד 218). לבסוף (עמ&#039; 220) מתקין סוקראטס את המדינה המינימלית, אך חייה מאוד פשוטים, אך חייהם דומים לחיי חיות, הם מסתפקים במועט ביותר, לא זו היא המדינה שמעניינת אותנו. זוהי המדינה המצומצמת, וכעת מתאר סוקראטס את התפתחות המדינה התפוחה, אשר בה יש גם מקום לסיפוק תיאבונות אשר אינם הכרחיים. שוב מתחיל תיאור של הגדלת המדינה לצורך סיפוק צרכי הפנאי, שעליו אפסח, מומלץ לקרוא. במדינה כזו יהיה צורך גם באנשי צבא, מכיוון שמה שיש במדינה לא יספיק לה, אלא היא תזדקק לחומרי גלם ממדינות אחרות. ולכן צריך גם להוסיף חיל צבא שלם למדינה מכיוון שאף אדם במדינה לא יכול להיות חייל וגם בעל מקצוע אחר, לפי עקרון חלוקת העבודה. אפלטון זונח את הדיון על המלחמה, ומדבר בכל זאת על השומרים שאמורים להגן על המדינה (ולא לתקוף מדינות אחרות), מכיוון שאלו דרושים בכל מקרה, הדיבור על המדינה התפוחה מול המדינה המצומצמת אינו מטרת הטקסט. ובכן, סוקראטס שואל את גלאוקון ואת עצמו, מהי התכונה שדרושה לשומרים. הבעיה היא שמחד זקוקים השומרים ללהט, אשר יעזור להם להגן מפני היריבים, ומאידך הם זקוקים לנינוחות, כדי שלא יתקפו בעצמם את המדינה. אם יחסר בשומר אחד מאילו, לא יהיה שומר טוב, אם כן, כיצד ניצור שומרים טובים? סוקראטס פותר את הבעיה בכך שקיום שתי תכונות מנוגדות אינו נוגד את הטבע, כך לדוגמא כלב השמירה הוא נוח וטוב אל אדוניו, ולהפך כלפי זרים. סוקראטס גם קובע שהשומרים צריכים להיות פילוסופים מטבעם, זאת על ידי אנלוגית כלב השמירה. כלב השמירה שונא את הזרים, אפילו אם לא עשו לו כל רע, ואוהב את מכריו, אפילו אם לא עשו כל טוב, כלומר, הוא מבחין מין מה שמוכר לו ומה שלא מוכר לו, ולא בין מה שנראה טוב ומה שלא נראה טוב, זוהי תכונה של השואף ללמוד, כלומר הפילוסוף  (אוהב החוכמה). לכן זקוקים השומרים לחינוך (מכיוון שהם זקוקים לשתי תכונות מנוגדות בנפשם, ומכיוון שעליהם להיות פילוסופים). אפלטון מחלק את החינוך לשני תחומים: המוסי, דהיינו האומנותי, שירה, פיסול, ציור, תיאטרון וכדומה, זהו החינוך לנשמה, והחינוך הגימנאסטי, כלומר הגופני, עבור הגוף.כעת מתחיל אפלטון לדון בחינוך המוקדם. אפלטון מתחיל את הדיון בחינוך במוסי, ומתחיל בחינוך המוקדם ביותר, סיפור האגדות, לו הוא קורא שקר (ולמעשה מתכוון בדיה), כלומר יצירת סיפורים שאינם נכונים למען לימוד. הוא מתאר ראשית את הצורך בצנזורה. מכיוון שבחינוך המוסי מושפעת נשמתו של האדם, יש לדאוג שהמוסיקה שאליה נחשפים הילדים הנה טובה, ומלמדת את הילדים יופי אמיתי, ולא את הרע. אפלטון מתאר כמה רעות שמופיעות בסיפורי היוונים, מומלץ לקרוא (החל מעמוד 229 ועד סוף הפוליטיאה ב&#039; וממשיך בפוליטיאה ג&#039; עד עמוד 262).</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td></tr> </table> Yagil https://www.sikumuna.co.il/index.php?title=%D7%94%D7%A4%D7%95%D7%9C%D7%99%D7%98%D7%99%D7%90%D7%94_/_%D7%90%D7%A4%D7%9C%D7%98%D7%95%D7%9F&diff=20481&oldid=prev Guy89: הפוליטיאה/ אפלטון הועבר לשם הפוליטיאה / אפלטון 2007-05-08T22:20:43Z <p><a href="/wiki/%D7%94%D7%A4%D7%95%D7%9C%D7%99%D7%98%D7%99%D7%90%D7%94/_%D7%90%D7%A4%D7%9C%D7%98%D7%95%D7%9F" class="mw-redirect" title="הפוליטיאה/ אפלטון">הפוליטיאה/ אפלטון</a> הועבר לשם <a href="/wiki/%D7%94%D7%A4%D7%95%D7%9C%D7%99%D7%98%D7%99%D7%90%D7%94_/_%D7%90%D7%A4%D7%9C%D7%98%D7%95%D7%9F" title="הפוליטיאה / אפלטון">הפוליטיאה / אפלטון</a></p> <table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface"> <tr class="diff-title" lang="he"> <td colspan="1" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">&larr;גרסא ישנה יותר</td> <td colspan="1" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־01:20, 9 במאי 2007</td> </tr><tr><td colspan="2" class="diff-notice" lang="he"><div class="mw-diff-empty">(אין הבדלים)</div> </td></tr></table> Guy89 https://www.sikumuna.co.il/index.php?title=%D7%94%D7%A4%D7%95%D7%9C%D7%99%D7%98%D7%99%D7%90%D7%94_/_%D7%90%D7%A4%D7%9C%D7%98%D7%95%D7%9F&diff=20477&oldid=prev Guy89 ב־22:14, 8 במאי 2007 2007-05-08T22:14:16Z <p></p> <table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface"> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <tr class="diff-title" lang="he"> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">&larr;גרסא ישנה יותר</td> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־01:14, 9 במאי 2007</td> </tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l70">שורה 70:</td> <td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 70:</td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>מספרים על רב (שאת שמו אני לא מצליח למצוא) שבילדותו לא היה בידו את הכסף להשתתף בישיבות, ועל כן היה מטפס על גג בניין הלימוד, ויושב ומקשיב בשלג וכפור לשיחת הגדולים בתורה. ברור כאן הקונפליקט בין רצון לדעת לבין רצון לחום ונוחות. - דעת</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>מספרים על רב (שאת שמו אני לא מצליח למצוא) שבילדותו לא היה בידו את הכסף להשתתף בישיבות, ועל כן היה מטפס על גג בניין הלימוד, ויושב ומקשיב בשלג וכפור לשיחת הגדולים בתורה. ברור כאן הקונפליקט בין רצון לדעת לבין רצון לחום ונוחות. - דעת</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>ישנו קונפליקט אמיתי בין התיאבונות לרצון לנצח. נביט באצני המרתון, שרצים 42 קילומטרים מפרכים, הרי, מצד אחד עומדת תשוקתם להגיע אל קו הסיום, ומאידך, תשוקתם לסיים את כאבם, ולהביא לעצמם מרגוע, תשוקה שמשתייכת לתיאבונות. מתי מתנגדת התשוקה לידיעה לתשוקה לכבוד או ניצחון? דוגמא משלי היא אלברט איינשטיין, אשר היה כמובן מדען דגול שגילה בשנת 1905 כמה תורות חשובות מאוד, וביניהן תורת היחסות ותורת הקוונטים. אולם, מכיוון שתורת הקוונטים מעידה שישנה רנדומליות ביקום, חרתה מאוד התורה הזו לאיינשטיין, והוא חיפש בנרות דרך לסתור אותה, דבר זה מתבטא בטענתו &quot;god does not play dice with the universe”בתשובה לכך ענה מדען (שאת שמו אינני מצליח למצוא) “you cannot tell god what to do”כוונתו הייתה שאיינשטיין מתרכז לא בחיפוש אחר האמת, אלא ברצון להוכיח שדעתו נכונה, כלומר הרצון שלו לידיעה אמיתי מתנגש עם רצונו לנצח להט</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>ישנו קונפליקט אמיתי בין התיאבונות לרצון לנצח. נביט באצני המרתון, שרצים 42 קילומטרים מפרכים, הרי, מצד אחד עומדת תשוקתם להגיע אל קו הסיום, ומאידך, תשוקתם לסיים את כאבם, ולהביא לעצמם מרגוע, תשוקה שמשתייכת לתיאבונות. מתי מתנגדת התשוקה לידיעה לתשוקה לכבוד או ניצחון? דוגמא משלי היא אלברט איינשטיין, אשר היה כמובן מדען דגול שגילה בשנת 1905 כמה תורות חשובות מאוד, וביניהן תורת היחסות ותורת הקוונטים. אולם, מכיוון שתורת הקוונטים מעידה שישנה רנדומליות ביקום, חרתה מאוד התורה הזו לאיינשטיין, והוא חיפש בנרות דרך לסתור אותה, דבר זה מתבטא בטענתו &quot;god does not play dice with the universe”בתשובה לכך ענה מדען (שאת שמו אינני מצליח למצוא) “you cannot tell god what to do”כוונתו הייתה שאיינשטיין מתרכז לא בחיפוש אחר האמת, אלא ברצון להוכיח שדעתו נכונה, כלומר הרצון שלו לידיעה אמיתי מתנגש עם רצונו לנצח להט</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><del style="font-weight: bold; text-decoration: none;"> </del>כעת, רואים אנו שכוחות אלו בנפש אנלוגיים לשלושת המעמדות בפוליטיאה, וכעת ניתן לכתוב את הטבלה הבאה:</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>כעת, רואים אנו שכוחות אלו בנפש אנלוגיים לשלושת המעמדות בפוליטיאה, וכעת ניתן לכתוב את הטבלה הבאה:</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>מידה מתאימה תשוקות חלק במדינה חלק בנפש</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>מידה מתאימה תשוקות חלק במדינה חלק בנפש</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>חכמה ידיעה, הבנה שומרים דעת</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>חכמה ידיעה, הבנה שומרים דעת</div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l129">שורה 129:</td> <td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 129:</td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>- מה הן מסקונתיו? &lt;BR&gt;</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>- מה הן מסקונתיו? &lt;BR&gt;</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><del style="font-weight: bold; text-decoration: none;"> </del>הפוליטיאה ז&#039; נפתחת במשל המערה שמתאר את ההכרה האנושית: בתוך מערה שוכנים בני אדם, אסירים  במערה שפתחה פתוח אל האור, אך הם נעולים באופן שאינם מסוגלים לזוז. מעליהם דולקת אש, ובין האש ובין האסירים ישנה דרך, בה נבנתה חומה שעליה מקרינים צלליות מהאש, אשר מגיעות מאנשים שהולכים לאורך החומה ונושאים פסלים של דברים שונים מחומרים שונים, חלק מנושאי הפסלים משמיעים קולות, וחלק לא. אנשים אלה משולים לאנשים שחיים רק בעולם הדברים המוחשיים והצלליות, ואינם מבינים אידיאות, למעשה מצב האסירים אף גרוע ביותר, מכיוון שהם רואים אך ורק בבואות של בבואות, כלומר צללים של פסלים, וכאשר שומעים הם קול, חושבים הם שהצללים השמיעו אותו, וחושבים הם שהצללים הם כל המציאות, בדומה לאנשים בחיינו, שחושבים שאין דבר מעבר לעולם החומרי.  כעת, משוחרר אחד מהם, ומורשה הוא להגיע למעלה, ורואה כעת את המציאות. וכאשר הוא רואה את המציאות, הוא מבין לאט, תוך כדי הסתגלות איטית לאור, שכל מה שראה קודם היה הבל הבלים. בשלב זה יהיה לו קודם כל קל יותר להביט בצללים, ואחר כך בדברים למיניהם, ואח&quot;כ באור הירח, ולבסוף באור השמש עצמו, וכעת הוא נמשל לאדם שגילה את מישור ההכרה הגבוה יותר, השלישי והרביעי, והוא חוזה באמת, והוא יודע שהעולם הגשמי אינו אלא הבל הבלים. כעת, אצל שכני המערה, נהוג משחק של זיהוי וניבוי מתוך הסתכלות בצללים, והחכמים ביותר הם אלו שיודעים כיצד לנבא טוב ביותר. כאשר ירד אדם זה בחזרה למטה לא יהא הוא מורגל לצל, ויהיה לו קשה לשחק באותו משחק, והוא יהיה לצחוק, ויחשבו האנשים שכל מי שחוזה באור למעלה נהיה טיפש ולא יוצלח, ואם ונסה אדם להראות להם את האמת, יסרבו לכך, ואף יהרגוהו אם רק יכלו, כדי שלא להפוך לחסרי יכולת. באותו אופן האנשים אשר אינם חוזים באמת שונאים את הפילוסופים, הם רואים את תורתם כחסרת תועלת, רק מכיוון שהם אינם מוצלחים בדיבור על דברים מיותרים.  </div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>הפוליטיאה ז&#039; נפתחת במשל המערה שמתאר את ההכרה האנושית: בתוך מערה שוכנים בני אדם, אסירים  במערה שפתחה פתוח אל האור, אך הם נעולים באופן שאינם מסוגלים לזוז. מעליהם דולקת אש, ובין האש ובין האסירים ישנה דרך, בה נבנתה חומה שעליה מקרינים צלליות מהאש, אשר מגיעות מאנשים שהולכים לאורך החומה ונושאים פסלים של דברים שונים מחומרים שונים, חלק מנושאי הפסלים משמיעים קולות, וחלק לא. אנשים אלה משולים לאנשים שחיים רק בעולם הדברים המוחשיים והצלליות, ואינם מבינים אידיאות, למעשה מצב האסירים אף גרוע ביותר, מכיוון שהם רואים אך ורק בבואות של בבואות, כלומר צללים של פסלים, וכאשר שומעים הם קול, חושבים הם שהצללים השמיעו אותו, וחושבים הם שהצללים הם כל המציאות, בדומה לאנשים בחיינו, שחושבים שאין דבר מעבר לעולם החומרי.  כעת, משוחרר אחד מהם, ומורשה הוא להגיע למעלה, ורואה כעת את המציאות. וכאשר הוא רואה את המציאות, הוא מבין לאט, תוך כדי הסתגלות איטית לאור, שכל מה שראה קודם היה הבל הבלים. בשלב זה יהיה לו קודם כל קל יותר להביט בצללים, ואחר כך בדברים למיניהם, ואח&quot;כ באור הירח, ולבסוף באור השמש עצמו, וכעת הוא נמשל לאדם שגילה את מישור ההכרה הגבוה יותר, השלישי והרביעי, והוא חוזה באמת, והוא יודע שהעולם הגשמי אינו אלא הבל הבלים. כעת, אצל שכני המערה, נהוג משחק של זיהוי וניבוי מתוך הסתכלות בצללים, והחכמים ביותר הם אלו שיודעים כיצד לנבא טוב ביותר. כאשר ירד אדם זה בחזרה למטה לא יהא הוא מורגל לצל, ויהיה לו קשה לשחק באותו משחק, והוא יהיה לצחוק, ויחשבו האנשים שכל מי שחוזה באור למעלה נהיה טיפש ולא יוצלח, ואם ונסה אדם להראות להם את האמת, יסרבו לכך, ואף יהרגוהו אם רק יכלו, כדי שלא להפוך לחסרי יכולת. באותו אופן האנשים אשר אינם חוזים באמת שונאים את הפילוסופים, הם רואים את תורתם כחסרת תועלת, רק מכיוון שהם אינם מוצלחים בדיבור על דברים מיותרים.  </div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>עוד על משל המערה:</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>עוד על משל המערה:</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>תוספת אלגוריית המערה  מוסיפה לדיון מבחינת חינוך את תפישת מטרת החינוך הגבוה. כפי שאמרנו  ילדים אינם מבינים מעבר לעצמים וצללים. מטרת החינוך הגבוה היא להיות כמו האדם שמשחרר את אחד הלכודים במערה, כמו שהלכוד תופש פתאום רמות חדשות בהכרה, החינוך הגבוה מעניק לאדם תפישה של אידיאות ברמה השלישית והרביעית.</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>תוספת אלגוריית המערה  מוסיפה לדיון מבחינת חינוך את תפישת מטרת החינוך הגבוה. כפי שאמרנו  ילדים אינם מבינים מעבר לעצמים וצללים. מטרת החינוך הגבוה היא להיות כמו האדם שמשחרר את אחד הלכודים במערה, כמו שהלכוד תופש פתאום רמות חדשות בהכרה, החינוך הגבוה מעניק לאדם תפישה של אידיאות ברמה השלישית והרביעית.</div></td></tr> </table> Guy89 https://www.sikumuna.co.il/index.php?title=%D7%94%D7%A4%D7%95%D7%9C%D7%99%D7%98%D7%99%D7%90%D7%94_/_%D7%90%D7%A4%D7%9C%D7%98%D7%95%D7%9F&diff=20476&oldid=prev Guy89 ב־22:13, 8 במאי 2007 2007-05-08T22:13:26Z <p></p> <a href="https://www.sikumuna.co.il/index.php?title=%D7%94%D7%A4%D7%95%D7%9C%D7%99%D7%98%D7%99%D7%90%D7%94_/_%D7%90%D7%A4%D7%9C%D7%98%D7%95%D7%9F&amp;diff=20476&amp;oldid=20475">הראה שינויים</a> Guy89 https://www.sikumuna.co.il/index.php?title=%D7%94%D7%A4%D7%95%D7%9C%D7%99%D7%98%D7%99%D7%90%D7%94_/_%D7%90%D7%A4%D7%9C%D7%98%D7%95%D7%9F&diff=20475&oldid=prev Guy89 ב־22:06, 8 במאי 2007 2007-05-08T22:06:15Z <p></p> <a href="https://www.sikumuna.co.il/index.php?title=%D7%94%D7%A4%D7%95%D7%9C%D7%99%D7%98%D7%99%D7%90%D7%94_/_%D7%90%D7%A4%D7%9C%D7%98%D7%95%D7%9F&amp;diff=20475&amp;oldid=20469">הראה שינויים</a> Guy89 https://www.sikumuna.co.il/index.php?title=%D7%94%D7%A4%D7%95%D7%9C%D7%99%D7%98%D7%99%D7%90%D7%94_/_%D7%90%D7%A4%D7%9C%D7%98%D7%95%D7%9F&diff=20469&oldid=prev Guy89 ב־21:37, 8 במאי 2007 2007-05-08T21:37:50Z <p></p> <a href="https://www.sikumuna.co.il/index.php?title=%D7%94%D7%A4%D7%95%D7%9C%D7%99%D7%98%D7%99%D7%90%D7%94_/_%D7%90%D7%A4%D7%9C%D7%98%D7%95%D7%9F&amp;diff=20469&amp;oldid=20468">הראה שינויים</a> Guy89 https://www.sikumuna.co.il/index.php?title=%D7%94%D7%A4%D7%95%D7%9C%D7%99%D7%98%D7%99%D7%90%D7%94_/_%D7%90%D7%A4%D7%9C%D7%98%D7%95%D7%9F&diff=20468&oldid=prev Yanaise ב־21:31, 8 במאי 2007 2007-05-08T21:31:03Z <p></p> <a href="https://www.sikumuna.co.il/index.php?title=%D7%94%D7%A4%D7%95%D7%9C%D7%99%D7%98%D7%99%D7%90%D7%94_/_%D7%90%D7%A4%D7%9C%D7%98%D7%95%D7%9F&amp;diff=20468">הראה שינויים</a> Yanaise