סיכומונה נפתח מחדש לעריכה! על מנת לערוך סיכומים נדרש לפתוח חשבון.

הבדלים בין גרסאות בדף "הכרעת הרוב"

מתוך סיכומונה, אתר הסיכומים החופשי.
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
מ (3.הכרעת הרוב moved to הכרעת הרוב)
שורה 1: שורה 1:
 
  
 
בדמוקרטיה ההחלטות מתקבלות בדרך של הכרעת הרוב. אין פירוש הדבר שהרוב בהכרח צודק או שהכרעת הרוב היא הנכונה ביותר או המוסרית ביותר.<BR> הכרעת הרוב הוגנת כי היא התקבלה כתוצאה מהסכמת הצדדים השונים בוויכוח על כללי משחק שבאמצעותם תתקבל ההכרעה.<BR> הצידוק לקיומו של השלטון הדמוקרטי הוא בכך שהוא נקבע על ידי רוב הבוחרים בבחירות הוגנות.<BR>
 
בדמוקרטיה ההחלטות מתקבלות בדרך של הכרעת הרוב. אין פירוש הדבר שהרוב בהכרח צודק או שהכרעת הרוב היא הנכונה ביותר או המוסרית ביותר.<BR> הכרעת הרוב הוגנת כי היא התקבלה כתוצאה מהסכמת הצדדים השונים בוויכוח על כללי משחק שבאמצעותם תתקבל ההכרעה.<BR> הצידוק לקיומו של השלטון הדמוקרטי הוא בכך שהוא נקבע על ידי רוב הבוחרים בבחירות הוגנות.<BR>
שורה 17: שורה 16:
  
 
אם מרבית האזרחים אינם מאמינים בדמוקרטיה כדרך לניהול חייהם המשותפים במדינה, יש סכנה לקיומם של המוסדות והחוקים הדמוקרטיים.<BR> הדמוקרטיה היא משטר מדיני המבוסס על ההנחה שבחיי החברה והמדינה קיימים מחלוקות ועימותים, רעיוניים ואחרים, והדרך ליישבם היא באמצעות ויכוח ציבורי ושכנוע הדדי, על פי כללי משחק מקובלים.<BR> במקום בו אין שתי דעות לפחות, אין ויכוח ואין צורך בשכנוע.<BR> משטרים לא-דמוקרטיים שבהם שולטת אידיאולוגיה אחת מקודשת ומפלגה אחת המבטאת אידיאולוגיה זאת, אינם מאפשרים ויכוח כזה.<BR> הנחת היסוד בדמוקרטיה היא כי אין אמת אחת פוליטית-חברתית מקודשת, אלא קיימות "אמיתות" רבות והדרך להשיג חיים משותפים היא על ידי ויכוח בין דעות ועל ידי שכנוע הדדי.<BR> ויכוח זה לא יהיה יעיל אם אין אצל המשתתפים מידה סבירה של סובלנות כלפי דעות שונות, כלומר, נכונות לשמוע דעות שונות ואף מנוגדות לדעתך, ונכונות עקרונית להשתכנע.
 
אם מרבית האזרחים אינם מאמינים בדמוקרטיה כדרך לניהול חייהם המשותפים במדינה, יש סכנה לקיומם של המוסדות והחוקים הדמוקרטיים.<BR> הדמוקרטיה היא משטר מדיני המבוסס על ההנחה שבחיי החברה והמדינה קיימים מחלוקות ועימותים, רעיוניים ואחרים, והדרך ליישבם היא באמצעות ויכוח ציבורי ושכנוע הדדי, על פי כללי משחק מקובלים.<BR> במקום בו אין שתי דעות לפחות, אין ויכוח ואין צורך בשכנוע.<BR> משטרים לא-דמוקרטיים שבהם שולטת אידיאולוגיה אחת מקודשת ומפלגה אחת המבטאת אידיאולוגיה זאת, אינם מאפשרים ויכוח כזה.<BR> הנחת היסוד בדמוקרטיה היא כי אין אמת אחת פוליטית-חברתית מקודשת, אלא קיימות "אמיתות" רבות והדרך להשיג חיים משותפים היא על ידי ויכוח בין דעות ועל ידי שכנוע הדדי.<BR> ויכוח זה לא יהיה יעיל אם אין אצל המשתתפים מידה סבירה של סובלנות כלפי דעות שונות, כלומר, נכונות לשמוע דעות שונות ואף מנוגדות לדעתך, ונכונות עקרונית להשתכנע.
 +
[[קטגוריה:אזרחות]]

גרסה מ־13:36, 7 באוגוסט 2006

בדמוקרטיה ההחלטות מתקבלות בדרך של הכרעת הרוב. אין פירוש הדבר שהרוב בהכרח צודק או שהכרעת הרוב היא הנכונה ביותר או המוסרית ביותר.
הכרעת הרוב הוגנת כי היא התקבלה כתוצאה מהסכמת הצדדים השונים בוויכוח על כללי משחק שבאמצעותם תתקבל ההכרעה.
הצידוק לקיומו של השלטון הדמוקרטי הוא בכך שהוא נקבע על ידי רוב הבוחרים בבחירות הוגנות.

העיקרון המבסס את השלטון הדמוקרטי על הכרעת הרוב הוא גם זה הנותן זכויות למיעוט, אשר אולי ייבחר לשלטון בעתיד. ההגנה על זכות הביטוי וההתארגנות של המיעוט מאפשרת בבוא העת חילופי שלטון, אם יחפוץ בכך העם. ההגנה על זכויות המיעוט, פירושה גם מניעת "עריצות הרוב". למושג "רוב" יש כמה משמעויות. בכל שיטה דמוקרטית קיימת התייחסות ל"רוב", אך משמעות המושג שונה משיטה לשיטה. ולמרות ההבדלים, כל משטר דמוקרטי מבוסס על הכרעת רוב כלשהי.

למיעוטים ניתנת בדמוקרטיה הגנה ויש להם אפשרות להתארגן ולבטא את דעותיהם.V המיעוט מוגן על ידי החוק מפני דיכוי על ידי הרוב, החוק נותן למיעוט זכויות אזרח, זכות להתארגן ולבטא את עמדותיו ואף להוות אופוזיציה ולפעול לחילופי שלטון.
הגנה על זכויות המיעוט היא באמצעות חוקה וחוקים יסודיים המגינים על מיעוטים רעיוניים ואתניים, ועל ידי שיטה של הפרדת רשויות המונעת עריצות השלטון.

הדמוקרטיה אינה רק מערכת של מוסדות, חוקים וכללים דמוקרטיים. כהשקפת עולם, הדמוקרטיה מתבטאת בערכים ובאמונות כמו:

  • אמונה ביכולתו של היחיד לשלוט בגורלו הפוליטי.
  • אמונה בחשיבותה של מעורבות היחיד בענייני ציבור.
  • אמונה בתבונת האדם וביכולתו לקבל הכרעות רציונאליות.
  • אמונה ביישוב סכסוכים בדרכי שלום.
  • אמונה בשוויון בין בני אדם.

אם מרבית האזרחים אינם מאמינים בדמוקרטיה כדרך לניהול חייהם המשותפים במדינה, יש סכנה לקיומם של המוסדות והחוקים הדמוקרטיים.
הדמוקרטיה היא משטר מדיני המבוסס על ההנחה שבחיי החברה והמדינה קיימים מחלוקות ועימותים, רעיוניים ואחרים, והדרך ליישבם היא באמצעות ויכוח ציבורי ושכנוע הדדי, על פי כללי משחק מקובלים.
במקום בו אין שתי דעות לפחות, אין ויכוח ואין צורך בשכנוע.
משטרים לא-דמוקרטיים שבהם שולטת אידיאולוגיה אחת מקודשת ומפלגה אחת המבטאת אידיאולוגיה זאת, אינם מאפשרים ויכוח כזה.
הנחת היסוד בדמוקרטיה היא כי אין אמת אחת פוליטית-חברתית מקודשת, אלא קיימות "אמיתות" רבות והדרך להשיג חיים משותפים היא על ידי ויכוח בין דעות ועל ידי שכנוע הדדי.
ויכוח זה לא יהיה יעיל אם אין אצל המשתתפים מידה סבירה של סובלנות כלפי דעות שונות, כלומר, נכונות לשמוע דעות שונות ואף מנוגדות לדעתך, ונכונות עקרונית להשתכנע.