סיכומונה נפתח מחדש לעריכה! על מנת לערוך סיכומים נדרש לפתוח חשבון.

היסטוריה ב' - מדיניות השלטון כלפי היהודים: המאבק בשנים הראשונות נגד גילויי אנטישמיות ואפליית יהודים, "היבסקציה" מטרות ופעולות איסור פעילויות

מתוך סיכומונה, אתר הסיכומים החופשי.
גרסה מ־17:18, 16 במאי 2007 מאת Amihai (שיחה | תרומות) (שוחזר לעריכה אחרונה שבוצעה על ידי Amihai)
(הבדל) ←גרסא ישנה יותר | צפה בגרסא נוכחית (הבדל) | גרסא חדשה יותר→ (הבדל)
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

המדיניות של השלטון הסובייטי (קומוניסטי) כלפי היהודים בשנות ה-20

בעת מלחמת האזרחים , שפרצה מייד לאחר המהפכה הקומוניסטית ונמשכה כשלוש שנים בוצעו מעשי טבח ביהודים מצד מתנגדי המהפכה הקומוניסטית – "הלבנים ". בתקופה זו נטבחו כ-100 אלף יהודים !! (הפוגרומים האלו היו אחת מהסיבות לעליה השלישית לא"י ) השלטון הקומוניסטי , שהיה בהנהגת לנין פרסם פקודה (יולי 1918)האוסרת על גילויים של אנטישמיות והקובעת שכל אזרח שייחשד בפעילות אנטישמית ובהשתתפות במעשי טבח ביהודים יוענש בחומרה ע"י השלטון . על פי חוק היהודים היו זכאים לשיויון זכויות מלא .לנין קיווה בכך להשיג את אהדת הציבור היהודי וכן להביא לשיכוך המהומות והאנרכיה שהשתוללה במדינה . מעבר לכך השלטון הקומוניסטי התנגד אידיאולוגית לפגיעה באדם על רקע מוצאו . לנין טען שאין להפלות אדם על בסיס לאומי ולכן אסור לפגוע ביהודים.סיסמתם של הקומוניסטים הייתה (כדברי קרל מרכס-אבי הקומוניזם המהפכני )"פועלי כל העולם התאחדו".
הקומוניזם דגל ב"מלחמה " בבורגנות והקפיטליסטים אבל לא באדם בשל דתו או לאומיותו .
המפלגה הקומוניסטית חתרה ליצור חברה אל מעמדית – שיויונית שבה אין מקום לשוני ולכן יש לשבור כל מה שיכול לעכב את השיויון .
לכן , בצד הלחימה באנטישמיות החל השלטון הסובייטי לנסות ולהוביל לטמיעת היהודים באומה הרוסית וברעיון הקומוניסטי ולשם כך ניסה השלטון הסובייטי להילחם בדת והלאומיות היהודית שמפריעים לטמיעה –ההתמזגות של היהודים באומה הרוסית הקומוניסטית.
לנין שהנהיג את בריה"מ בראשית שנות ה-20 פעל אם כן במדיניות כפולה : מצד אחד דאג ליצירת שיויון של היהודים , לחם באנטישמיות שהייתה נגדם ומצד שני ניסה להוביל לטמיעתם של היהודים באופן הדרגתי באומה הרוסית .הפיכתם של היהודים לקומוניסטים.

בשלב זה – שנות ה-20 מדובר היה במדיניות מתונה יחסית של השלטון כלפי היהודים .ניסיון להוביל לטמיעתם/ מיזוגם של היהודים ברעיון הקומוניסטי ,וכן ניסיון לדכא ככול האפשר את מה שמונע את המיזוג של היהודים – הדת היהודית והלאומיות היהודית .
השלטון הסובייטי ניסה לטשטש את היהדות ורדף את הציונות .
הפגיעה ביהדות ובגילויי הלאומיות היהודית היו חלק מתוך המטרה האידיאולוגית של השלטון ליצור חברה שיויונית ללא דתות וללא לאומים .

  • דוגמאות המבטאות את מדיניות השלטון כלפי היהודים בשנות ה-20 הם :
  1. הקמת הקומיסריון היהודי - מחלקה מיוחדת בתוך הקומיסריון הממשלתי הכללי לענייני מיעוטים שטיפלה בנושא המיעוט הלאומי היהודי .בעצם הקמת מחלקה זו הייתה למעשה הכרה של השלטון הקומוניסטי ביהודים כמיעוט לאומי מיוחד.
    בין פעולותיו של הקומיסריון:
    • הקומיסריון פעל לביטולם של כל המפלגות והארגונים הפוליטיים היהודיים או והציוניים .כל פעילות לאומית ציונית כולל לימוד השפה העברית נאסרו כך נאלצו הארגונים היהודיים לפעול במחתרת תוך סיכון ..
    • מוסדות הקהילה היהודית פורקו – האוטנומיה הדתית תרבותית של היהודים בוטלה –עד לכינון השלטון הקומוניסטי נהנו היהודים מאוטונומיה דתית ותרבותית (ענייני סעד, חינוך ודת היו בידיהם) הקומיסריון ביטל זאת בטענה שהשירותים הקהילתיים מועברים מכאן ואילך לטיפולה של המדינה המספקת את כל השירותים לכלל האזרחים. כך נסגרו מוסדות הקהילה היהודית והוחרמו כספי הקהילה היהודית.
  1. הקמת היבסקציה – הפעולה המרכזית של השלטון.

המוסד המרכזי שפעל להשגת הטמיעה היהודית בחברה הקומוניסטית היה – היבסקציה – המחלקה היהודית במפלגה הקומוניסטית . היבסקציה פעלה למעשה עד 1930 ונסגרה בהוראת סטלין...
מצד אחד ניסתה היבסקציה לדכא את סימני הייחוד של היהודים : להיאבק בדת והלאומיות יהודית ומצד שני ניסתה לחזק את התודעה הקומוניסטית בקרב היהודים במטרה להביא לטמיעתם / מיזוגם של היהודים באומה הרוסית הקומוניסטית .
במסגרת מאבקה בדת והלאומיות היהודית ביצעה היבסקציה את הפעולות הבאות:

    • סגירת מוסדות דת ומוסדות חינוך יהודיים כמו – תלמודי תורה , ישיבות , חלק מבתי הכנסת . בשנות ה-20 עדיין הורשו לפעול חלק מבתי הכנסת ומוסדות החינוך היהודיים אבל חלקם קיבלו צווי סגירה . בתי כנסת הוסבו למועדונים .
    • חל איסור על פעילות ציונית מכל סוג שהוא כולל :לימוד עברית, מפלגות ציוניות הוצאו מחוץ לחוק ,סגירת עיתונים עבריים ופעילים ציוניים ורבנים נרדפו ע"י השלטון –נשלחו למחנות עבודה ועל חלקם אף נגזר עונש מוות . .
    • חל איסור להפיץ ספרי קודש והוחרמו חפצי קודש כמו טליתות , תפילין וספרי תורה .
    • חל איסור על קיום חגי ישראל והוגבל הפולחן היהודי : למשל נאסרה שחיטה כשרה , איסור קיום ברית מילה , איסור אפיית מצות לפסח ויהודים שנתפסו כעוברים על החוק הועמדו למשפט ציבורי בו זכו לענושים מחמירים (במטרה להרתיע .)

במסגרת הרצון של היבסקציה להביא למיזוג היהודים באומה הרוסית ולהגביר את התודעה הקומוניסטית בקרב היהודים , ביצעה היבסקציה את הפעולות הבאות :

    • הפצת תעמולה קומוניסטית בשפת האידיש (שפת ההמונים בקרב היהודים) בעיתונות נגד יהדות ובעד מיזוג וטמיעה .כך הוחדרו מסרים קומוניסטים לתרבות היהודית – ספרים , תיאטרון ...
    • הקמת בתי ספר ומוסדות חינוך אידישאים- שני שליש מיהודי בריה"מ למדו בבתי ספר כללים רוסים ושליש למד בבתי הספר בניהולה של היבסקציה . בתי ספר אלו לימדו בשפת האידיש אך תוכן החינוך היה קומוניסטי מתוך תקווה לטפח דור עתיד קומוניסטי שיתמזג באומה הרוסית . רק מיעוט מבין היהודים המשיך ללמוד "בחדר "או/ ו הישיבה היהודית (אם לא קיבלו צו סגירה), כך שעם הזמן החל תהליך של חילון מואץ של יהודי בריה"מ = התבוללות ...השלטון הצליח להשיג את מטרתו...

לסיכום הקומיסריון והיבסקציה ביטאו למעשה בפעולותיהם את מדיניות השלטון הסובייטי – מדיניות שחתרה להביא להשגת שתי מטרות מרכזיות ביחס ליהודים :

  1. חתירה להביא למיזוגם של היהודים והפיכתם לחלק מהאומה הרוסית הקומוניסטית .
  2. חתירה להביא לדיכוי מוחלט של סימני הייחוד היהודיים : הדת והלאומיות היהודית ע"י מאבק בהם.

היבסקציה בפעולותיה הצליחה ליצור תרבות יהודית חילונית שביטאה את האידיאולוגיה הקומוניסטית .היבסקציה הצליחה להביא לדיכוי הפעילות הציונית היהודית הציונות ירדה לפעילות מחתרתית. יחד עם זאת הודות ליבסקציה נשמרה תרבות אידישאית :התאטרון האידי והספרות האידית זכו לפריחה בבריה"מ (עד לסגירתה של היבסקציה ע"י סטלין בשנות ה-30).