על מנת לערוך סיכומים נדרש לפתוח חשבון.
הגורמים לצמיחתה ולהתארגנותה של התנועה הציונית בתנועה הלאומית של העם היהודי: הבדלים בין גרסאות בדף
אין תקציר עריכה |
מ (שוחזר לעריכה אחרונה שבוצעה על ידי Shlomiio) |
||
| שורה 49: | שורה 49: | ||
*סיכום זה נלקח מתוך וויקיספר העברי בכתובת [http://he.wikibooks.org/wiki/%D7%94%D7%99%D7%A1%D7%98%D7%95%D7%A8%D7%99%D7%94_%D7%9C%D7%91%D7%92%D7%A8%D7%95%D7%AA/%D7%94%%A1%D7%99%D7%91%D7%95%D7%AA_%D7%9C%D7%A6%D7%9E%D7%99%D7%97%D7%AA_%D7%94%D7%AA%D7%A0%D7%95%D7%A2%D7%94_%D7%94%D7%A6%D7%99%D7%95%D7%A0%D7%99%D7%AA_%D7%91%D7%A9%D7%9C%D7%94%D7%99_%28%D7%91%D7%A1%D7%95%D7%A3%29_%D7%94%D7%9E%D7%90%D7%94_%D7%94-19] | *סיכום זה נלקח מתוך וויקיספר העברי בכתובת [http://he.wikibooks.org/wiki/%D7%94%D7%99%D7%A1%D7%98%D7%95%D7%A8%D7%99%D7%94_%D7%9C%D7%91%D7%92%D7%A8%D7%95%D7%AA/%D7%94%%A1%D7%99%D7%91%D7%95%D7%AA_%D7%9C%D7%A6%D7%9E%D7%99%D7%97%D7%AA_%D7%94%D7%AA%D7%A0%D7%95%D7%A2%D7%94_%D7%94%D7%A6%D7%99%D7%95%D7%A0%D7%99%D7%AA_%D7%91%D7%A9%D7%9C%D7%94%D7%99_%28%D7%91%D7%A1%D7%95%D7%A3%29_%D7%94%D7%9E%D7%90%D7%94_%D7%94-19] | ||
[[קטגוריה:היסטוריה א']] | [[קטגוריה:היסטוריה א']] | ||
גרסה אחרונה מ־14:10, 20 בנובמבר 2010
בסוף המאה ה-19 בעקבות "סופות בנגב" (1882) צמחה התנועה הלאומית היהודית – תחילה נקראת "חיבת ציון" ולאחר מכן "התנועה היהודית". מנהיגיה הבולטים (משה לילנבלים, יהודה לייב פינסקר ועוד) יזמו כנס בעיר קטביץ (ב-1884) במטרה לארגן ולנסח את מטרותיה של התנועה. התנועה הלאומית זכתה להתקדמות ולהתחזקות עם הופעתו של בנימין זאב הרצל (ב.ז.הרצל) אשר יזם את קונגרס בזל בשוויצריה (בשנת 1897). ומאז ההיסטוריונים מדברים על התנועה הלאומית היהודית – התנועה הציונית.
הגורמים שהביאו לצמיחת התנועה הציונית :
א.ערכי המהפכה הצרפתית
המהפכה הצרפתית הביאה ערכים מהפכנים כמו : שיווין זכויות , ריבונות , חירות , חופש וכדומה. וכן צמחו באירופה תנועות לאומיות אשר שאפו להשתחרר משלטון זר ולבנות לעצמן חיים של חירות , חופש ועצמאות מדינית. כך צמחו תנועות לאומיות בגרמניה , באיטליה , בסרביה ועוד. המשכילים היהודים אימצו את המודל הלאומי האירופאי והקימו את התנועה הלאומית היהודית.
ב.אנטישמיות
התנועה הלאומית היהודית צמחה לנוכח השנאה והיחס האנטישמי של החברה הנוצרית הסובבת את היהודים. והכן בתקופת הקמת קראו גלויים אנטישמים כגון :
1."סופות בנגב" (1881)
2.פרעות קישנב והומיל ברוסיה (1903)
3.פרשת דרייפוס
4.תעמולה אנטישמית
5.עלילות דם (כמו למשל : עלילת הדם נגד מנחם מנדל ביילס ברוסיה 1911).
גילוי האנטישמיות השפיעו על תפיסת עולמו וחייו של ב.ז.הרצל. לפני פרשת דרייפוס הגיע הרצל לפריס כעיתונאי של העיתון האוסטרי "נוייה פרייה פר"סע" במטרה לסקר את הפוליטיקה הצרפתית , אך פרשת דרייפוס זעזעה אותו והביאה לשינוי דעותיו באורח קיצוני. ומאז הוא הגיע למסקנה שישנו פיתרון אחד לבעיית היהודית והוא הקמת מדינה יהודית עצמאית ובהתאם לכך הוא כתב מאמר בשם מדינת היהודים (1896).
ג.אכזבה מתהליך האמנסיפציה (שיוויון זכויות)
המשכילים היהודים האמינו שתהליך שוויון הזכויות יביא לצמיחתה של חברה אוניברסאלית אשר תתבסס על ערכים של תבונה ותקווה
לעתיד מפואר בתחום החברתי והמדיני.ציפיות אלה התנפצו. המשכילים היהודים נוכחו לדעת שאמנם החברה החדשה לא נחלקת עוד לבני
דתות שונות , אלא לבני לאומים שונים , לגרמנים , איטלקים , צרפתית וכדומה. הלאומים התייחסו אלה היהודים כאל גורם זר ובלתי
נאמן שלא קשור אליהם מבחינה לאומית ותרבותית. בנסיבות אלה החליטו היהודים להגשים את מטרותיהם במסגרת יהודית עצמאית ,
במדינה יהודית ריבונית (שולטת) שרוב אוכלוסייתה היא יהודית.
ד. משבר זהות
התנועה הציונית צמחה על רקע משבר זהות שאליו נקלעו היהודים. העולם התבסס על ערכים לאומים וליברליים , ועל כן הציונות צמחה במטרה לשחרר ולהעניק חופש לעם ישראל. הציונית הגיעה למסקנה בעקבות העובדה שהיהודים שמרו על זיקה וקשר עם ארץ ישראל , כי רק שם יוכל העם להשתחרר. ומכאן ארץ ישראל הפכה להיות מרכזית לתנועה הציונית ולא תיתכן הגדרה עצמית יהודית שאין ארץ ישראל במרכזה.
- סיכום זה נלקח מתוך וויקיספר העברי בכתובת [1]