סיכומונה נפתח מחדש לעריכה! על מנת לערוך סיכומים נדרש לפתוח חשבון.

הבדלים בין גרסאות בדף "דרכי התמודדות של הקהילה בגטאות"

מתוך סיכומונה, אתר הסיכומים החופשי.
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
שורה 14: שורה 14:
 
3) פעילות תרבותית, למרות הסבל, הדיכוי, המצוקה והלחץ התנהלו בגטו פעולות של תרבות וחינוך. היהודים ניסו לנהל את חייהם בצורה אנושית כל האפשר, הם הסיחו את דעתם מהמצב הקשה באמצעות הצגות, קונצרטים, תיאטראות, ערבי ספרות והרצאות.
 
3) פעילות תרבותית, למרות הסבל, הדיכוי, המצוקה והלחץ התנהלו בגטו פעולות של תרבות וחינוך. היהודים ניסו לנהל את חייהם בצורה אנושית כל האפשר, הם הסיחו את דעתם מהמצב הקשה באמצעות הצגות, קונצרטים, תיאטראות, ערבי ספרות והרצאות.
 
[[category:היסטוריה ב']]
 
[[category:היסטוריה ב']]
 +
[[קטגוריה:סיכומים הדורשים תיקון]]

גרסה מ־18:54, 27 בספטמבר 2006

דרכי התמודדות של הקהילה בגטאות


הקושי המרכזי בגטו היה קשור לבעיית המזון, כל הפרנסות של היהודים בוטלו, היהודים נותקו מהמשק, הרכוש היהודי הוחרם ונלקחו מהם מפעלים, נאסר על היהודים להחזיק מזומן, הדרך היחידה לשרוד הייתה באמצעות הברחות. אנשים רבים מתו מרעב, הרחובות היו מלאים במשפחות שחיפשו מזון.

בעיה נוספת היא בעיה של צפיפות ומחלות. צריך לקחת בחשבון שהגטו הוקם בשכונות העניות של העיר, שם היו בעיות של מים וביוב ותשתית לקויה. היה מחסור בתרופות ולא היה חימום. כתוצאה מהצפיפות פרצו מחלות ומגפות שהביאו לתמותה גדולה. בגטו וורשה, למשל, מתו 100 אלף איש מרעב ומחלות.

דרכי התמודדות 1) היודנראט דאג לחלוקת מזון לתושבי הגטו. עד 1941 ניתן היה להשיג מזון בעזרת גופים יהודים אמריקניים כמו הג'ויינט. אח"כ, הדרך להתמודד עם המחסור במזון הייתה באמצעות הברחות, זה התחיל ע"י ילדים שהתגנבו דרך החומות. דרך אחרת של הברחות הייתה באמצעות מקצוענים שזה היה תפקידם. כמו כן, הבריחו מזון באמצעות עגלות המתים שחזרו לגטו לאחר פינוי המתים. 2) פעולות של תנועות נוער – בגטאות היו תנועות נוער חלוציות, ציוניות וסוציאליסטיות כמו: "השומר הצעיר", ה"חלוץ" ו"בני עקיבא". רוב הנוער (גילאי 25-18) השתתף בפעולות ההתנגדות נגד הנאצים. גם כן תנועת הנוער הקימו מועדונים, בתי ספר וספריות. בחלק מן הגטאות, הנוער עסק בספורט, משחקים, בידור, הרצאות על נושאים יהודים וכלליים. נערכו אפילו טיולים מחוץ לגטו. הם ארגנו הסברה ציונית, קורסים לעברית ועיתונות.

הנוער מילא תפקיד חשוב כמו העברת אינפורמציה ממקום למקום ופרסום ידיעות על מה שמתחולל במלחמה. מי שהחליט למרוד בנאצים היו בעצם תנועות הנוער. הם היו הראשונים שהבינו שהנאצים משמידים את היהודים, והחליטו לארגן מרד נגדם. בניגוד למבוגרים שחשבו על המשפחה והיו חסרי מוטיבציה, הנוער היה מוכן לצאת לקרב משום שהוא היה משוחרר משיקולים של אחריות.

3) פעילות תרבותית, למרות הסבל, הדיכוי, המצוקה והלחץ התנהלו בגטו פעולות של תרבות וחינוך. היהודים ניסו לנהל את חייהם בצורה אנושית כל האפשר, הם הסיחו את דעתם מהמצב הקשה באמצעות הצגות, קונצרטים, תיאטראות, ערבי ספרות והרצאות.