גיא אוני / שולמית לפיד: הבדלים בין גרסאות בדף

אך כשמציל אותה יחיאל ממטר האבנים של נערי צפת,היא עצמה קופצת לזרועותיו,מחבקת את גופו ברוח ומצמידה את ראשה לצווארו.בכל אותה עת מתפלאת פאניה שטוב לה והיא איננה רוצה להיפרד ממנו.פאניה תוך כדי התהליך,מבינה שלתשוקה יש פן אחר.  

יחיאל ופאניה מחזיקים בדעות שונות,יחיאל הוא אדם גאה ואילו פאניה מוכנה לעסוק בכל מלאכה שבעולם על מנת להאאכיל את ילדיה ולדאוג לשלומם.

פאניה איננה מגלה פחד מפני כל איום(השודדים הבדואיים).  

המשיכה הטבעית שאמורה להיות מובנת מאליה הופכת להיות בעיה מורכבת וקשה מנשוא.כל פעם ניתן לראות שמתעוררת איזשהי קרבה בין הבעל לאישה,אך אירוע זה ניקטע ע"י אנשים שונים או אירועים שונים.  

פאניה מגלה אחראיות רבה כלפי ילדיה,וכמו כן מתגלה כאידיאליסטית,חלוצית,בעוד שיחיאל מסתפק בלומר כי הילדים הם חלק ממנו,הוא עושה את המיטב(הסתפקות בגורלו המר לעומת פאניה שהיא יצירתית ומחפשת מקומות פרנסה אחרים).

בהמשך המצוקה הפוקדת את השניים(מצוקה כלכלית)גורמת למכירת הקרקעות לסר אוליפנט.עבור פאניה מכירה זו נתפסת כנפילה רצינית.בעקבות כך עוזבת פאניה את בעלה ואת ילדיו(עוברת ליפו לסחור את הבית) והופכת להיות סוחרת ביפו.  

(פאניה סבורה שיחיאל ורבקה נאהבים ושהם נסעו יחד לדמשק ובמקביל היא מבינה שהיא צריכה לגלות ליחיאל מה קרה לה ובאותה עת היא מבינה גם שהיא מאוהבת בו)אי ההבנה בנוגע לרבקה היא למעה הנקודה שבה הטראומה מסתיימת .  

פאניה מבינה כי יש בה אהבת אמת מגובשת וסופית,היא חושפת בפני יחיאל את הקנאה שהתעוררה בה כאשר יחיאל ורבקה עזבו את ביתה ביושבם ביחד על העגלה,כשהיא בוכה,והבכי הוא בכי של אושר וכן היא מגלה את סודה האיום ליחיאל-אחרי שהוא חוזר-ואז פאניה ויחיאל מגשימים את אהבתם.