על מנת לערוך סיכומים נדרש לפתוח חשבון.
גזרת נל"א: הבדלים בין גרסאות בדף
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
אין תקציר עריכה |
אין תקציר עריכה |
||
| (5 גרסאות ביניים של משתמש אחר אחד אינן מוצגות) | |||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
'''גזרת נחי לה"פ א' - נל"א''' | |||
גזרת נחי לה"פ א' | |||
{|width=100% | {|width=100% | ||
| שורה 6: | שורה 5: | ||
|'''שורש''' || '''פָּעַל - קל'''|| '''קל- פָּעֵל''' || '''נִפְעַל''' || '''הִפְעִיל''' || '''הֻפְעַל''' | |'''שורש''' || '''פָּעַל - קל'''|| '''קל- פָּעֵל''' || '''נִפְעַל''' || '''הִפְעִיל''' || '''הֻפְעַל''' | ||
|- | |- | ||
| | |'''ק-ר-א''' || קָרַא || || נִקְרַא || הִקְרִיא || הֻקְרַא | ||
|- | |- | ||
|'''מ-ל-א''' || || מָלֵא | |'''מ-ל-א''' || || מָלֵא | ||
|} | |} | ||
שורש פִּעֵל פֻּעַל הִתְפַּעֵל | {|width=100% | ||
מ-ל-א מִלֵּא מֻלַּא הִתְמַלֵּא | |- | ||
ח-ט-א חִטֵּא חֻטַּא ------ | |'''שורש''' || '''פִּעֵל''' || '''פֻּעַל''' || '''הִתְפַּעֵל''' | ||
ב-ט-א בִּטֵּא בֻּטַּא הִתְבַּטֵּא | |- | ||
ר-פ-א רִפֵּא רֻפַּא הִתְרַפֵּא | |'''מ-ל-א''' || מִלֵּא || מֻלַּא || הִתְמַלֵּא | ||
|- | |||
|'''ח-ט-א''' || חִטֵּא || חֻטַּא || ------ | |||
|- | |||
|'''ב-ט-א''' || בִּטֵּא || בֻּטַּא || הִתְבַּטֵּא | |||
|- | |||
|'''ר-פ-א''' || רִפֵּא || רֻפַּא || הִתְרַפֵּא | |||
|} | |||
גזרה זו עוסקת בשורשים שלה"פ שלהם היא א'. | גזרה זו עוסקת בשורשים שלה"פ שלהם היא א'.<BR> | ||
הצורות היחיד- א' נחה (אם קריאה), ומכאן השם "נחי לה"פ א'". | הצורות היחיד- א' נחה (אם קריאה), ומכאן השם "נחי לה"פ א'".<BR> | ||
הדגש בגזרה זו הוא על הבניינים הדגושים בשל דיוקי ההגייה. | הדגש בגזרה זו הוא על הבניינים הדגושים בשל דיוקי ההגייה.<BR> | ||
למעשה, צורת הפעלים היא כמו בגזרת השלמים בכל הזמנים, לכן אם ברצוננו לדעת כיצד נכון לומר, נשווה זאת עם פועל מגזרת השלמים. | למעשה, צורת הפעלים היא כמו בגזרת השלמים בכל הזמנים, לכן אם ברצוננו לדעת כיצד נכון לומר, נשווה זאת עם פועל מגזרת השלמים. | ||
לדוגמא: | לדוגמא: | ||
* בבניין פִּעֵל- בגזרת השלמים לִמֵּד, ולכן יש לומר מִלֵּא וכו' (לפי הצורות הנ"ל). | |||
* בבניין פֻּעַל- בגזרת השלמים סֻדַּר, ולכן יש לומר מֻלַּא וכו' (לפי הצורות הנ"ל). | |||
* בבניין הִתְפַּעֵל- בגזרת השלמים הִתְלַבֵּש, ולכן יש לומר הִתְמַלֵּא. | |||
[[Category:לשון והבעה עברית]] | |||
גרסה אחרונה מ־11:07, 30 ביוני 2006
גזרת נחי לה"פ א' - נל"א
| שורש | פָּעַל - קל | קל- פָּעֵל | נִפְעַל | הִפְעִיל | הֻפְעַל |
| ק-ר-א | קָרַא | נִקְרַא | הִקְרִיא | הֻקְרַא | |
| מ-ל-א | מָלֵא |
| שורש | פִּעֵל | פֻּעַל | הִתְפַּעֵל |
| מ-ל-א | מִלֵּא | מֻלַּא | הִתְמַלֵּא |
| ח-ט-א | חִטֵּא | חֻטַּא | ------ |
| ב-ט-א | בִּטֵּא | בֻּטַּא | הִתְבַּטֵּא |
| ר-פ-א | רִפֵּא | רֻפַּא | הִתְרַפֵּא |
גזרה זו עוסקת בשורשים שלה"פ שלהם היא א'.
הצורות היחיד- א' נחה (אם קריאה), ומכאן השם "נחי לה"פ א'".
הדגש בגזרה זו הוא על הבניינים הדגושים בשל דיוקי ההגייה.
למעשה, צורת הפעלים היא כמו בגזרת השלמים בכל הזמנים, לכן אם ברצוננו לדעת כיצד נכון לומר, נשווה זאת עם פועל מגזרת השלמים.
לדוגמא:
- בבניין פִּעֵל- בגזרת השלמים לִמֵּד, ולכן יש לומר מִלֵּא וכו' (לפי הצורות הנ"ל).
- בבניין פֻּעַל- בגזרת השלמים סֻדַּר, ולכן יש לומר מֻלַּא וכו' (לפי הצורות הנ"ל).
- בבניין הִתְפַּעֵל- בגזרת השלמים הִתְלַבֵּש, ולכן יש לומר הִתְמַלֵּא.