סיכומונה נפתח מחדש לעריכה! על מנת לערוך סיכומים נדרש לפתוח חשבון.

הבדלים בין גרסאות בדף "גזרת חפ"ן"

מתוך סיכומונה, אתר הסיכומים החופשי.
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
(הבניינים הדגושים(הכבדים))
שורה 132: שורה 132:
 
'''הערה:'''
 
'''הערה:'''
 
* לא תהיה הידמות כאשר עה"פ היא גרונית (אחה"ע).
 
* לא תהיה הידמות כאשר עה"פ היא גרונית (אחה"ע).
 +
 +
[[Category:לשון והבעה עברית]]

גרסה מ־08:06, 30 ביוני 2006

גזרת חסרי פה"פ נ' (חפ"נ).

גזרת חפ"נ עוסקת בשורשים הפותחים ב-נ' וכאשר ה-נ' בשווא נח היא מידמה(נעלמת) ואחריה יופיע דגש משלים הידמות מלאה.

בניין קל

זמן שורש צורת הכתיבה של הפועל
עתיד נ-פ-ל יִפֹּל (* יִנְפֹּל =>* יִפְפֹּל => יִפֹּל)
  • בעתיד נקבל יִפֹּל במקום יִנְפֹּל.

בניין נִפְעַל

זמן שורש צורת הכתיבה של הפועל
עבר נ-צ-ל נִצַּל (* נִנְצַל =>* נִצְצַל => נִצַּל)
הווה נ-צ-ל נִצָּל (* נִנְצָל =>* נִצְצָל => נִצָּל)
עתיד נ-צ-ל יִנָּצֵל (* יִנְנָצֵל => יִנָּצֵל)
ציווי נ-צ-ל הִנָּצֵל
שם פועל נ-צ-ל לְהִנָּצֵל
  • בעבר ובהווה, מן השורש נ-צ-ל נקבל נִצַּל במקום נִנְצַל בעבר ו- נִצָּל במקום נִנְצָל בהווה.
  • בעתיד, היינו צריכים לקבל את יִנְנָצֵל שבה 2 נ' כאשר הראשונה בשווא נח. תחול התלכדות ונקבל נ' אחת עם דגש משלים התלכדות. התוצאה- יִנָּצֵל.

שאלה לדוגמא:
באיזה פועל חל תהליך לשוני יוצא דופן ?

יִסָּגֵר יִטַּגֵּן יִנָּצֵל יִדַּרְדֵּר

תשובה:
בכולם חלה הידמות מלאה ורק ב- יִנָּצֵל חלה התלכדות בלבד.


הבניינים- הִפְעִיל ו הֻפְעַל

זמן הִפְעִיל הֻפְעַל
עבר הִפִּיל (* הִנְפִּיל =>* הִפְפִּיל => הִפִּיל) הֻפַּל (* הֻנְפַּל =>* הֻפְפַּל => הֻפַּל)
הווה מַפִּיל, מַפִּילָה מֻפָּל
עתיד יַפִּיל יֻפַּל
ציווי הַפֵּל, הַפִּילִי, הַפֵּלְנַה, הַפִּילוּ אין ציווי
שם פועל לְהַפִּיל אין שם פועל

שאלה לדוגמא:
נתח הפעלים הבאים לשורש ובניין:

הֻכַּר הֻדַּק

תשובה

הֻכַּר הֻדַּק
שורש נ-כ-ר ה-ד-ק
בניין הֻפְעַל פֻּעַל

בניין הִפְעִיל

  • מוספיות הבניין- ה' ו-י'.
  • בעבר- במקום הִנְפִּיל נקבל הִפִּיל עם דגש משלים הידמות מלאה. יש לזכור- ה' של הִפְעִיל בחיריק (צליל I ולא E).
  • בהווה- מַפִּיל. מ' של הִפְעִיל בפתח.
  • בעתיד- אותיות אית"ן בפתח, כגון יַפִּיל.

צמדים:
יש להבחין בין הפועל תַּפֵּלְנָה לבין הפועל טַפֵּלְנָה.
הפועל הראשון הוא בגזרת חפ"נ ולכן הבניין הוא הִפְעִיל.
הפועל השני הוא בגזרת השלמים ולכן הבניין הוא פִּעֵל.

  • בציווי- הַפֵּל.
  • שם פועל- לְהַפִּיל.

בניין הֻפְעַל

  • מוספית הבניין- הֻ לפני השורש.
  • בעבר- הֻפַּל במקום הֻנְפַּל.
  • בהווה- מֻפָּל במקום מֻנְפַּל.
  • בעתיד- יֻפַּל במקום יֻנְפַּל. כל אותיות אית"ן בקובוץ.

הערה:

יש להבחין בין צורות הֻפְעַל לבין צורות פֻּעַל בעבר, כגון הֻכַּר והֻדַּק. הדרך לבדיקה היא העברה להווה.
אם בהווה נקבל מֻ, לפנינו בניין הֻפְעַל והשורש מגזרת חפ"נ (נ-כ-ר).
אם בהווה נקבל מְ, לפנינו בניין פֻּעַל והשורש מגזרת השלמים (ה-ד-ק).


הערות מיוחדות

  • שורש נ-ת-נ נקרא שורש חסר קצוות משום שהוא עלול לאבד את 2 קצותיו, כלומר 2 נ'.

לדוגמא: תִּתֵּנָה.

- ה-נ הראשונה הידמתה והשנייה התלכדה.
- סדר הדגשים במילה הוא: קל, משלים הידמות מלאה, משלים התלכדות.
  • בשורשים נ-ב-ט, נ-ג-ד ונ-פ-ק נמצא בבניין הִפְעִיל 2 צורות:
- אחת על דרך חפ"נ עם דגש משלים הידמות מלאה, כגון: הִבִּיט, הִגִּיד, הִפִּיק.
- אחת על דרך השלמים, כגון: הִנְבִּיט, הִנְגִּיד, הִנְפִּיק.
  • השורש נ-ג-ש-
- בעבר ובהווה- בבניין נִפְעַל. (נִגַּש, נִגָּש).
- בעתיד- בבניין קל. (יִגַּש, אֶגַּש...).
- בציווי- בבניין קל. (גַּש).
- שם פועל- בבניין קל. (לָגֶשֶת).
- דוגמאות נוספות לציווי של בניין קל: סַע, טַע, שַל.
  • כל צורות המקור של גזרת חפ"נ עם נ' חוץ מ-לִיפוֹל.

הבניינים הדגושים(הכבדים)

שורש פִּעֵל פֻּעַל הִתְפַּעֵל
נ-צ-ל נִצֵּל נֻצַּל הִתְנַצֵּל
  • נכתבים כמו בגזרת השלמים, ולכן בעה"פ יופיע דגש תבניתי.

צמדים:

נִשֵּל נִשַּל.

  • הפועל הראשון הוא בבניין פִּעֵל. הדגש באות ש' הוא תבניתי.
  • הפועל השני הוא בבניין נִפְעַל. הדגש באות ש הוא משלים הידמות מלאה.
  • צליל E- פִּעֵל, צליל ש- נִפְעַל.

הערה:

  • לא תהיה הידמות כאשר עה"פ היא גרונית (אחה"ע).