סיכומונה נפתח מחדש לעריכה! על מנת לערוך סיכומים נדרש לפתוח חשבון.

גורמי יסוד למלחמת האזרחים ודרכי השיקום החוקתיים, הכלכליים והחברתיים

מתוך סיכומונה, אתר הסיכומים החופשי.
גרסה מ־12:46, 8 בדצמבר 2007 מאת DaViDHsikum (שיחה | תרומות) (הסיבות והתוצאות של מלחמת האזרחים)
(הבדל) ←גרסא ישנה יותר | צפה בגרסא נוכחית (הבדל) | גרסא חדשה יותר→ (הבדל)
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

הסיבות והתוצאות של מלחמת האזרחים

מלחמת האזרחים האמריקנית מקורה בשתי מחלוקות בפניהן ניצבה החברה האמריקאית בראשית דרכה:
1. גבולות הסמכות שבין השלטון הפדרלי המבוסס על חוקת ארצות הברית, לבין השלטון המקומי של המדינות המרכיבות את הברית.
2. המחלוקת בקשר למדיניות הפדרלית בעניין העבדות.
3. כאשר גברה הנטייה להתפשטותה של ארצות הברית מערבה, הוביל הדבר לחיכוכים נוספים בדבר העבדות. הדרומיים רצו להקים בשטחים החדשים מדינות עבדים, על מנת לאזן את כוחו הגובר של הצפון, ולמנוע הקמת מדינות "חופשיות מעבדות" בשטחים אלו.

כתוצאה, נוצר מצב שבו אזור אחד בארצות הברית, שהיה בעל אינטרס כלכלי חזק בהמשך משטר
העבדות, קם כנגד שאר המדינה, שלא היה לו אינטרס כלכלי מובהק בקיום העבדות ואף תעב אותה ברמה המוסרית.

בשנת 1820 יצרה המהפכה התעשייתית דרישה מוגברת לכותנה, מה שהפך את גידול הכותנה, המבוסס בעיקרו על עבודת עבדים, לעיסוק רווחי במדינות הדרום ולאור הביקוש תושבי הדרום הלבנים מתפשטים מערבה – לספר, ומעבירים לשם את העבדות.. התפתחות זו יצרה אינטרס במדינות הדרום כנגד שחרור העבדים, אך לא השפיעה על הצפון המתועש. בשלב זה החלו מדינות הדרום לפתח אידאולוגיה המגינה על העבדות כזכות חוקתית. בשאר המדינות התפתחה השקפה ליברלית, יחד עם תיעוב דתי ומוסרי עמוק כנגד מוסד העבדות. כתוצאה, נוצרה תנועה חזקה כנגד העבדות, שנשענה על דעת קהל אוהדת.
מסע הבחירות של 1860- המפלגה הדמוקרטית התפצלה לשלושה:

 1. סטיבן דאגלס, שתמך באיחוד הברית.
2. בראש הפלג השני עמד ג'ון ברקנרידג', סגן נשיא ארצות הברית ולאחר מכן גנרל בצבא הקונפדרציה ותומך
נלהב של העבדות.
3. עמד הסנטור ג'ון בל מקנטקי, שאיחד גורמים מן המפלגה הויגית לשעבר, וניסה שלא להציג עמדה כלשהי
בשאלת העבדות.
4. אברהם לינקולן, המועמד הרפובליקני, אשר הצהיר כי "בית המפולג בתוך עצמו אינו יכול לעמוד", וכי

לא ניתן לקיים משטר שחציו עבדות וחציו חופש. על ארצות הברית להחליט. מטרתו של לינקולן לא הייתה
ביטול העבדות, כי אם צמצומה למקומות בהן הייתה מותרת, ואיסור על הרחבתה.

ב-6 בנובמבר 1860 התקיימו הבחירות, ולינקולן זכה. זמן קצר לאחר בחירתו של לינקולן הודיעה דרום קרוליינה על פרישתה מן האיחוד. מנהיגי דרום קרוליינה חיכו זמן רב לאירוע שיוכל להביא לאיחודו של הדרום אל מול הכוחות המתנגדים לעבדות. שש מדינות דרומיות נוספות הלכו בעקבות דרום קרוליינה. שבע המדינות אימצו חוקה זמנית, ואת השם "קונפדרציית המדינות של אמריקה" ובחרו כבירתן את העיר מונטגומרי בירת אלבמה. לקונפדרציה נקבע דגל, וג'פרסון דייויס מונה כנשיאה.
לינקולן קרא לכל המדינות החברות בארצות הברית לשלוח כוחות לדיכוי המרידה בשבע המדינות הפורשות. מעשה זה הביא לפרישתן מהגדר של שאר מדינות הדרום. וירג'יניה ואחריה ארקנסו, טנסי, וצפון קרוליינה הודיעו על פרישתן.
מדינות הצפון והדרום שונות מבחינה כלכלית: הצפון יותר טכנולוגי, מתועש, קפיטליסטי וחילוני, מבוסס על מסחר וספנות והתפתחו ענפי מכרות ובנקאות.. ההדרום הוא בעל צביון שמרני, כפרי (יש חוות), חקלאי. בין הצפון והדרום יש תפיסות עולם שונות – הצפון ליברלי, חילוני מול דרום אריסטוקרטי, שמרני דתי. מדינות הצפון רצו להתחרות עם המסחר האנגלי והם יזמו מדיניות של מכסי מגן שמוטלים על מוצרים מיובאים. הדרום שאין לו תעשיה עצמאית, קונה מוצרים מיובאים וכן, שהיה בקשרי מסחר עם אנגליה ואירופה, נפגע מכך. הדרום נאלץ לקנות סחורה מהצפון (והצפון מרוויח). הדרום רואה בהטלת המכסים פגיעה באינטרסים הכלכליים שלו ובתחרות חופשית בשוק, בניגוד לחוקה. החל משנת 1808 נאסר ייבוא עבדים לארה"ב. ב-1861 פרצה מלחמת האזרחים , שנמשכה 4 שנים, הסתיימה בניצחון הצפון, השיגה שימור הברית , ביטול העבדות והוספת התיקונים 13-15 לחוקה. תוצאות המלחמה:
שיקום (1865-1876)
בסיום המלחמה מוכנסים לחוקה 3 תיקונים אשר מחייבים יחס שוויוני לעבדים:
תיקון 13 - שמבטל את העבדות
תיקון 14- שמעניק להם זכויות אזרח ואוסר על חקיקת חוקים מפלים
תיקון 15 - שנותן להם קול שווה בבחירות.
-ביטול זכות המדינות לשלול אזרחות או לקצץ בזכויות הפרט.
-סמכות השלטון המרכזי גדלה
-חיזוק המוסד הנשיאותי
-חנינה למנהיגי הדרום שמרדו.

במהלך המלחמה מתו מאות אלפי אמריקאים(כ 600,000) דבר שזיעזע את המדינה.
כמו כן התעשייה התעשייה הצפונית חילחלה לדרום וגרמה להוצרות ערים ומרכזי תעשייה בה.
יותר מכל היה חשוב הנצחון של הממשל הפדרלי על המדינות והוא יצא כעליון וכקובע המדיניות הכללית שמנחה את כל המדינה.