סיכומונה נפתח מחדש לעריכה! על מנת לערוך סיכומים נדרש לפתוח חשבון.

הבדלים בין גרסאות בדף ""ועדת פיל" 1937"

מתוך סיכומונה, אתר הסיכומים החופשי.
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
(אין צורך לציין שזה ירד במיקוד)
 
שורה 99: שורה 99:
 
לדעתם חלוקת הארץ בין שני העמים תוביל להשלמת הסכסוך ולמעשי האיבה בין יהודים לערבים.
 
לדעתם חלוקת הארץ בין שני העמים תוביל להשלמת הסכסוך ולמעשי האיבה בין יהודים לערבים.
 
הפתרון לדעתם הוא הקמת מדינה אחת דו לאומית (לשני העמים), כי אין סיבה שהפועל היהודי והפועל הערבי לא יחיו בשלום יחד.
 
הפתרון לדעתם הוא הקמת מדינה אחת דו לאומית (לשני העמים), כי אין סיבה שהפועל היהודי והפועל הערבי לא יחיו בשלום יחד.
 +
 +
 +
[[category:היסטוריה א']]

גרסה אחרונה מ־15:22, 29 ביוני 2006

ועדת פיל (1937):

בגלל המרד הערבי ומצבה הבינלאומי של בריטניה בסוף שנות ה-30, חיפשה בריטניה פיתרון מדיני לשאלת א"י ולכן היא הקימה מס' וועדות חקירה כדי שיעזרו לה במציאת פיתרון לסכסוך היהודי-ערבי בארץ. המרכזית ביניהם הייתה ועדת פיל.

בראש הוועדה המלכותית עמד הלורד פיל, מדינאי בריטי בכיר. הוועדה החלה לעבוד באוקטובר 1936 ופרסמה את המסקנות ביולי 1937. הם שמעו עדויות מערבים, יהודים ובריטים. מטרת הוועדה הייתה לבדוק את הגורמים למאורעות, לבחון את המדיניות הערבית הבריטית עד פרוץ המאורעות ולהציע פיתרון מדיני אחר.

מסקנות:


א. בא"י חיים היהודים והערבים שלהם יש שאיפות לאומיות מנוגדות ולכן אין סיכוי לחיים משותפים ביניהם.

ב. מדיניות המנדט הבריטי רצו לטפח מדיניות בין ערבים ויהודים. מדיניות זו רק החריפה את הסכסוך, לכן יש לסיים את המנדט הבריטי ולחלק את הארץ לאזור שיהיה בשליטה בריטית, למדינה יהודית ומדינה ערבית. שתי המדינות יהיו נתונות לפיקוח בריטי.

המלצות:

א. המדינה היהודית תכלול כחמישית משטחה של א"י המערבית; שפלת החוף מבאר טוביה בדרום עד עתלית בצפון, עמק יזרעאל, עמק בית שאן ואזור הגליל. המדינה הערבית תכלול את רוב שטחי הארץ, הרי השומרון, הרי יהודה והנגב.

ב. האזור בשליטה בריטית יכלול את ירושלים, בית לחם ופרוזדור שכולל את שדה התעופה לוד ונמל יפו.

ג. עד להקמת שתי המדינות, תוקפא בניית הבית הלאומי היהודי בא"י. היהודים יורשו לרכוש קרקעות רק בשטח המיועד למדינה היהודית ובמשך חמש שנים יותר רק ל-12 אלף יהודים לעלות לארץ בשנה, עפ"י כושר הקליטה של המדינה היהודית בעתיד.

תגובת הערבים לתוכנית החלוקה:

המופתי, חאג' אמין אל חוסייני, דחה את תוכנית החלוקה ומדינות ערב תמכו בו. הערבים דרשו פעם נוספת לעצור את בניין הבית הלאומי היהודי בא"י ע"י הפסקת עלייה, איסור רכישת קרקעות ע"י יהודים בארץ. הם דרשו פעם נוספת הכרה בלאומיות הערבית והקמת מדינה ערבית בא"י, הבריטים האמינו שתוכנית החלוקה תשנה את המצב בא"י.

הביטוי העיקרי להתנגדות לתוכנית החלוקה הוא חידוש המרד הערבי בצורה אלימה ביותר תוך ביצוע פעולות נגד מתקנים צבאיים ורצח מושל הגליל.

תגובת היהודים לתוכנית החלוקה:

בעד:

א. בראש אלו שצידדו בתוכנית עמדו דר' חיים ויצמן ודויד בן גוריון שזכה לתמיכה של רוב חברי מפא"י. למרות הסכנות הביטחוניות הצפויות למדינה היהודית בגבולות מצומצמים, זה הרע במיעוטו. בן גוריון ראה בתוכנית זו פתח לעתיד לקבל שטחים נוספים.

ב. בריטניה מאפשרת הקמת מדינה יהודית עצמאית והיא תתמוך במדינה היהודית כלכלית וביטחונית ולכן אי אפשר להחמיץ את זה.

ג. תוכנית החלוקה מאפשרת עלייה יהודית וזה יעזור להצלת יהודי אירופה.

ד. התוכנית תביא לחיזוק היישוב היהודי בארץ לאור העלייה הצפויה בעקבותיה.


נגד:

א. במחנה הפועלים היו אנשים במפא"י כמו ברל כצנלסון, גולדה מאיר, שהתנגדו לתוכנית החלוקה וטענו שהמדינה היהודית היא קטנה ולא תאפשר את גידולו של היישוב היהודי. גבולותיה מסכנים את עצם קיומו של היישוב היהודי כולו.

ב. במחנה האזרחי, הרוויזיוניסטים דחו את תוכנית החלוקה ודרשו בית לאומי יהודי משני עברי הירדן.

ג. תנועת "המזרחי" דחתה את תוכנית החלוקה כי היא לא כללה את ירושלים והם טענו שהתנועה הציוני ויתרה מספיק לערבים ולכן יש להקים מדינה יהודית בכל א"י.

ד. חברי "השומר הצעיר" ו"ברית שלום" דגלו במדינה דו-לאומית משותפת לערבים וליהודים.

ה. בשנת 1937 התכנס הקונגרס הציוני מס' 20 . קונגרס זה טען שתוכנית החלוקה סותרת את טופס המנדט ואת הצהרת בלפור שבהם קיימת העדפה ברורה ליהודים. תוכנית זו פוגעת בעלייה ובהתיישבות יהודית בארץ. הקונגרס הציוני ייפה את כוחה של הנהגת התנועה הציונית ולנהל מו"מ עם ממשלת בריטניה על תנאי ההצעה בדבר הקמת המדינה היהודית.

תוכנית החלוקה של ועדת פיל (1937)

רקע לבואה של ועדת פיל לארץ: ועדת פיל (על שם הלורד פיל שעמד בראשנה) הגיעה לארץ בסוף 1936, ואז גם חלה הפוגה במהומות. מטרותיה של הוועדה היו: לבחון מקרוב את מצב יחסי האיבה בין היהודים לבין הערבים, לברר את הנסיבות שהובילו למאורעות, לברר לאור פרוש נכון של הוראות המנדט אם לערבים או ליהודים יש תלונות מוצדקות ולמצוא דרך לפתרון הסכסוך.

מסקנות ועדת פיל: ועדת פיל הגיעה למסקנה שבארץ ישראל מתקיימים שני עמים זה לצד זה שאין להם שום דבר במשותף. שאיפותיהם הלאומיות שונות וסותרות זו את זו, ולכן לא יתכן מצב בו תוקם מדינה אחת לשני העמים. המסקנה היא שאין דרך להגשים את המנדט, ורק חלוקת הארץ בין שני העמים תהווה פתרון שניתן לבצעו.

המלצות ועדת פיל לחלוקת ארץ ישראל: ועדת פיל הגיעה למסקנה שחייבים לחלק את הארץ בין שני העמים.

המלצות הועדה:

  1. תוקם מדינה יהודית שתכלול את הגליל, עמק יזרעאל, עמק בית שאן, ושפלת החוף מראש הנקרה בצפון עד באר טוביה בדרום. המדינה תהייה על 17% משטח ארץ ישראל המערבית.
  2. תוקם מדינה ערבית שתכלול את מרבית שטחיה הנותרים של ארץ ישראל ותתאחד עם האמירות בעבר הירדן המזרחי.
  3. שטח מנדט בריטי שיכלול את ירושלים, בית לחם וסביבתה, ופרוזדור שיחבר את ירושלים ליפו ומובלעות בריטיות בחיפה, נצרת ועכו.
  4. בריטניה תוכל לפקח על ענייני הבטחון של שתי המדינות.
  5. מכיוון שהמדינה היהודית תכיל את רוב השטח הראוי לעיבוד היא תאלץ לשלם פיצוי כספי שנתי למדינה הערבית.
  6. בתקופה בה תתבצע התוכנית לא תתאפשר התיישבות יהודית חדשה באזור המיועד למדינה הערבית, והעלייה תוגבל ל-12 אלף עולים בשנה.

תגובות הערבים לתוכנית ועדת פיל:

The Royal Commission (Peel) plan for partition of Palestine 1937.jpg

הערבים דחו את הצעות ועדת פיל והתנגדו עקרונית לחלוקת ארץ ישראל, מתוך תפיסה שארץ ישראל כולה צריכה להיות המדינה הערבית. פרסום התוכנית הוביל גם לחידוש המרד והחרפתו (ראה: המרד הערבי - שלב ב').

תגובת היישוב היהודי:

היישוב היהודי היה חלוק בדעותיו לגבי המלצות ועדת פיל. היו שראו את בהן הזדמנות בלתי חוזרת להקמת מדינה יהודית, והיו רבים שחשבו שהן אסון לאומי וסוף המפעל הציוני. תגובות בישוב היהודי: חיים ויצמן – היה בעד מכמה סיבות:

1. המדינה שתקום תשמש בסיס לחיים נורמלים.

2. בפעם הראשונה אחרי אלפיים שנה תהייה לנו מדינה משלנו.

3. אם תהייה לנו מדינה עצמאית יוכלו כל יהודי אירופה שנמצאים בסכנה קיומית לעלות למדינה.

דוד בן גוריון - היה גם הוא בעד.

לפי דבריו אסור לסרב להצעה שמדברת על מדינה יהודית עצמאית. זהו חלום של אלפיים שנה והמדינה שתקום תהייה בעלת מעמד בינלאומי ותהווה בסיס לתקומת העם היהודי. בנוסף השטח שהוצע הוא השטח הפורה ביותר בארץ, ויאפשר מסחר עם ארצות אירופה.

זאב ז'בוטינסקי – היה נגד ההמלצות משתי סיבות עיקריות:

1. החלוקה תפגע בעיקרון ארץ ישראל השלמה ותביא למצב שבמדינה הקטנה שתקום לא יהיה מספיק מקום לכל מיליוני היהודים שירצו לעלות.

2. המדינה היהודית שתקום נמצאת בשפלת החוף ולכן בלתי אפשרי להגן עליה מבחינה צבאית. אם הערבים ישלטו על ההרים הם יוכלו לפגוע במדינה בקלות ולהקשות עליה.

השומר הצעיר – התנגד גם הוא אך מסיבות שונות:

לדעתם חלוקת הארץ בין שני העמים תוביל להשלמת הסכסוך ולמעשי האיבה בין יהודים לערבים. הפתרון לדעתם הוא הקמת מדינה אחת דו לאומית (לשני העמים), כי אין סיבה שהפועל היהודי והפועל הערבי לא יחיו בשלום יחד.