https://www.sikumuna.co.il/api.php?action=feedcontributions&user=Raz&feedformat=atomסיכומונה - תרומות המשתמש [he]2024-03-28T17:57:07Zתרומות המשתמשMediaWiki 1.39.6https://www.sikumuna.co.il/index.php?title=%D7%A2%D7%9E%D7%95%D7%93_%D7%A8%D7%90%D7%A9%D7%99&diff=24783עמוד ראשי2010-10-27T19:56:12Z<p>Raz: </p>
<hr />
<div>{{תבנית:תפריט צד עמוד ראשי}}<br />
'''<h2 style="border-bottom:0px solid" ->ברוכים הבאים לסִיכּוּמוּנָה, אתר הסיכומים החופשי</h2>'''<br />
<br />
:::::::::<h2 style="border-bottom:0px solid" ->'''<font color="red">חדש/ה בסיכומונה? לחץ/י</font> [[סיכומונה:משתמשים חדשים| כאן]]'''</h2><br />
<br />
<br />
<!--סיכומים--><br />
{| width=70% valign="top" style="border:2px solid #cfcfcf;padding:1em;padding-top:0.0em;padding-bottom:0em; font-size:100%; background-color:#f9f9ff;" |<br />
|-<br />
|colspan="2"|<br />
<div style="float:left;">[[Image:Omg1.png]]</div><h2 style="border-bottom:1px solid #cfcfcf;text-align:right;letter-spacing:3;padding-top:0.17em;padding-bottom:0.5em;">סיכומים</h2><br />
|-<br />
|align="center"|<Googlecoop></Googlecoop><br />
|-<br />
|valign="top"|<br />
[[תמונה:Hist.png]]<br />
<BIG>מדעי הרוח</BIG><BR><br />
*'''[[היסטוריה א']], [[היסטוריה ב']], [[היסטוריה מוגבר]], [[תנ"ך]], [[תנ"ך - הלכתי]],<BR> [[לשון והבעה עברית]], [[ספרות]], [[אומנות]], [[מוסיקה]], [[פילוסופיה]]'''<br />
<BR><br />
[[תמונה:Chemistry1.png]]<br />
<BIG>מדעי הטבע והחיים</BIG><BR><br />
*'''[[פיזיקה]], [[מתמטיקה]], [[מדעי המחשב]], [[כימיה]], [[ביולוגיה]], [[גיאוגרפיה]], [[תורת החשמל]]''' <br />
<BR><br />
[[תמונה:Hevre.png]]<br />
<BIG>מדעי החברה</BIG><BR><br />
*'''[[סוציולוגיה]], [[אזרחות]], [[פסיכולוגיה]], [[כלכלה]], [[תקשורת]], [[מזרחנות]], [[משפטים]], [[מורשת]]'''<br />
<BR><br />
[[תמונה:Pen.png]]<br />
<BIG>שפות</BIG><BR><br />
*'''[[אנגלית]], [[ערבית]], [[צרפתית]], [[רוסית]]'''<br />
----<br />
<br />
*[[דפי נוסחאות]]<br />
<br />
|}<br />
<br />
<BR><br />
{{סיכומונה:פרוייקטים}}<br />
<br />
<br />
<!--חומרי עזר נוספים--><br />
{| width=70% valign="top"<br />
|style="border:2px solid #cfcfcf;padding:1em;padding-top:0.5em;padding-bottom:0em; font-size:100%; background-color:#ffffec;" |<br />
<div style="float:left;">[[Image:Question1.gif]]</div><h2 style="border-bottom:1px solid #cfcfcf;text-align:right;letter-spacing:3;padding-top:0.17em;padding-bottom:0.5em;">חומרי עזר נוספים</h2><br />
<br />
'''[http://meyda.education.gov.il/sheeloney_bagrut/ שאלוני בחינות בגרות בכל המקצועות מטעם משרד החינוך]'''<BR><br />
<br />
[[עזרי לימוד]]<BR><br />
[[דפי נוסחאות]]<br><br />
[[זכויות התלמיד]]<br />
|}<br />
<br />
==עזרה==<br />
<br />
חיפשתם סיכום באתר ולא מצאתם? אתם תמיד יכולים לכתוב אחד חדש או לבקש בדף '''[http://forum.sikumuna.co.il/viewtopic.php?t=16 הבקשות לסיכומים]'''.<br />
<br />
את כל ניסיונות הכתיבה אתם מוזמנים לעשות '''[[סיכומונה:ארגז החול | בארגז החול]]'''.<br />
<br />
נתקלתם בדף שהושחת/וונדליזם באתר? בבקשה '''[[דפים שהושחתו | דווחו]]''' לנו על כך.<br />
<br />
ישנם מספר '''[[:קטגוריה: סיכומים הדורשים תיקון | סיכומים הדורשים תיקון]]'''<br />
, הינכם מוזמנים לעזור לנו לסדר אותם. <br />
<br />
ישנם מספר '''[[סיכומונה:סיכומים הדורשים הרחבה|סיכומים הדורשים הרחבה]]'''. הינכם מוזמנים לעזור לנו להרחיב אותם.<br />
<br />
* עזרו במיון קבצים ב[[מיון קבצים|'''דף הקבצים הדורשים מיון והפיכתם לסיכום''']].<br />
<br />
----<br />
* '''יש לך רעיונות לפיתוח האתר? לחץ/י [[תוספות לאתר|כאן]]!'''<br />
לסיכומונה מס' תת-פרוייקטים שעליהם אתם יכולים לקרוא במעלה הדף.<br />
----<br />
__NOTOC__<br />
__NOEDITSECTION__</div>Razhttps://www.sikumuna.co.il/index.php?title=%D7%AA%D7%91%D7%A0%D7%99%D7%AA:%D7%9C%D7%95%D7%97_%D7%97%D7%95%D7%A4%D7%A9%D7%95%D7%AA&diff=24782תבנית:לוח חופשות2010-10-27T19:55:17Z<p>Raz: </p>
<hr />
<div>{| width=100% align=left style="margin-left:-2px" cellspacing=6 valign=top <br />
| style="border:1px solid #cfcfff; padding:1em;padding-top:0.5em;padding-bottom:0em;background-color:#EAF5FB;" | <div style="float:left;"></div><br />
==לוח חופשות וחגים==<br />
<br />
*'''ראש השנה''': 8.9 - 10.9 <BR><br />
*'''יום הכיפורים''': 17.9 - 18.9 <BR><br />
*'''סוכות''': 22.9 - 1.10 <BR><br />
*'''חנוכה''': 3.12 - 9.12 <BR><br />
*'''ט"ו בשבט''': 20.1 <BR><br />
*'''פורים''': 20.3 - 21.3 <BR><br />
*'''פסח''': 17.4- 25.4 <BR><br />
*'''יום העצמאות''': 10.5 <BR><br />
*'''ל"ג בעומר''': 22.5 <BR><br />
*'''יום ירושלים''': 1.6 <BR><br />
*'''שבועות''': 7.6 - 9.6 <BR><br />
<br />
|}</div>Razhttps://www.sikumuna.co.il/index.php?title=%D7%AA%D7%91%D7%A0%D7%99%D7%AA:%D7%94%D7%95%D7%93%D7%A2%D7%95%D7%AA_%D7%9E%D7%A2%D7%A8%D7%9B%D7%AA&diff=23840תבנית:הודעות מערכת2009-01-12T20:29:21Z<p>Raz: /* הודעות מערכת */</p>
<hr />
<div>{| width=100% align=left style="margin-left:-2px" cellspacing=6 valign=top <br />
| style="border:1px solid #cfcfcf;padding:1em;padding-top:0.5em;padding-bottom:0em; background-color:#efffb5;" | <br />
<br />
==הודעות מערכת==<br />
*ביום רביעי ה-14/1/2009 סיכומונה תושבת במהלך הלילה משעה 0:00 עד 3:00 לצרכי תחזוקה, עמכם הסליחה.<br />
*[[סיכומונה:הסבר איך לפרסם סיכום חדש|הסבר + סרטון וידאו המסביר כיצד לפרסם סיכום חדש]]<br />
*[[סיכומונה:זכויות יוצרים|נתקלתם בהפרת זכויות יוצרים באתר? לחצו כאן]]<br />
*'''[[מכתב לגולשים המסביר את מטרת הפרסום]]'''<br />
|}</div>Razhttps://www.sikumuna.co.il/index.php?title=%D7%9E%D7%A9%D7%AA%D7%9E%D7%A9:Raz&diff=23839משתמש:Raz2009-01-12T20:26:04Z<p>Raz: </p>
<hr />
<div>שמי רז גולן ולמדתי בבית הספר עירוני ד', תל-אביב.<br />
<br />
בכל בעיה, שאלה, הערה או כל דבר אחר ניתן לפנות אלי ל- [mailto:raz@sikumuna.co.il raz@sikumuna.co.il]<br />
<br />
בדברים הקשורים לכל מנהלי המערכת ניתן לפנות ל- [mailto:admins@sikumuna.co.il admins@sikumuna.co.il]<br />
<br />
----<br />
<br />
[[user:Raz/ארגז החול]]<br><br />
[[משתמש:Raz/TODO]]<br></div>Razhttps://www.sikumuna.co.il/index.php?title=%D7%AA%D7%91%D7%A0%D7%99%D7%AA:%D7%AA%D7%A4%D7%A8%D7%99%D7%98_%D7%A6%D7%93_%D7%A2%D7%9E%D7%95%D7%93_%D7%A8%D7%90%D7%A9%D7%99&diff=23762תבנית:תפריט צד עמוד ראשי2008-10-18T11:55:37Z<p>Raz: </p>
<hr />
<div>__NOTOC__<br />
{| width=30% align=left style="margin-left:-2px" cellspacing=6 valign=top<br />
| <br />
{{תבנית: סטטיסטיקות}}<br />
|-<br />
|<br />
{{תבנית: הודעות מערכת}}<br />
|-<br />
|<br />
{{תבנית:לוח חופשות}}<br />
|-<br />
|<br />
{{תבנית: חדשות}}<br />
|}</div>Razhttps://www.sikumuna.co.il/index.php?title=%D7%AA%D7%91%D7%A0%D7%99%D7%AA:%D7%9C%D7%95%D7%97_%D7%97%D7%95%D7%A4%D7%A9%D7%95%D7%AA&diff=23761תבנית:לוח חופשות2008-10-18T11:53:18Z<p>Raz: דף חדש: {| width=100% align=left style="margin-left:-2px" cellspacing=6 valign=top | style="border:1px solid #cfcfff; padding:1em;padding-top:0.5em;padding-bottom:0em;background-color:#EAF5FB...</p>
<hr />
<div>{| width=100% align=left style="margin-left:-2px" cellspacing=6 valign=top <br />
| style="border:1px solid #cfcfff; padding:1em;padding-top:0.5em;padding-bottom:0em;background-color:#EAF5FB;" | <div style="float:left;"></div><br />
==לוח חופשות וחגים==<br />
<br />
*'''ראש השנה''': 29.9 - 1.10 <BR><br />
*'''יום הכיפורים''': 8.10 - 9.10 <BR><br />
*'''סוכות''': 13.10- 22.10 <BR><br />
*'''חנוכה''': 23.12 - 29.12 <BR><br />
*'''ט"ו בשבט''': 9.2 <BR><br />
*'''פורים''': 9.3 - 11.3 <BR><br />
*'''פסח''': 31.3 - 16.4 <BR><br />
*'''יום העצמאות''': 29.4 <BR><br />
*'''ל"ג בעומר''': 12.5 <BR><br />
*'''יום ירושלים''': 21.5 <BR><br />
*'''שבועות''': 28.5 - 30.5 <BR><br />
<br />
|}</div>Razhttps://www.sikumuna.co.il/index.php?title=%D7%9E%D7%A9%D7%AA%D7%9E%D7%A9:Raz/%D7%90%D7%A8%D7%92%D7%96_%D7%94%D7%97%D7%95%D7%9C&diff=23760משתמש:Raz/ארגז החול2008-10-18T11:41:34Z<p>Raz: </p>
<hr />
<div>[[Template:הודעות מערכת קטן]]<br />
<br><br />
[[Template:הרחבת מקצוע]]<br />
<br><br />
[[Template:סטטיסטיקות והרחבה]]<br />
<br><br />
[[user:Raz/ספרות]]<BR><br />
[[user:Raz/עמוד ראשי]]<br />
[[תבנית:לוח חופשות]]</div>Razhttps://www.sikumuna.co.il/index.php?title=%D7%9E%D7%A9%D7%AA%D7%9E%D7%A9:Raz/TODO&diff=23728משתמש:Raz/TODO2008-10-04T11:26:47Z<p>Raz: הסרת כל התוכן מדף זה</p>
<hr />
<div></div>Razhttps://www.sikumuna.co.il/index.php?title=%D7%95%D7%99%D7%A7%D7%A8%D7%90_%D7%A4%D7%A8%D7%A7_%D7%99%22%D7%98&diff=20540ויקרא פרק י"ט2007-05-14T08:11:10Z<p>Raz: שוחזר לעריכה אחרונה שבוצעה על ידי גיא</p>
<hr />
<div>נכתב ע"י המורה תמי בלנק, ביה"ס "אוסטרובסקי" רעננה<BR><br />
[[Category:תנ"ך]]<br />
'''פרק י"ט מתחיל את הפרשה שנקראת פרשת "קדושים", על סמך הפתיחה של הפרק. ''' <BR><br />
<br />
פרק יט הוא היחידי בספר ויקרא שיש בו שילוב של חוקים דתיים ומוסריים. מעין אלה הנמצאים בעשרת הדיברות. הפרק נאמר בעת `` הקהל``. <BR><br />
``הקהל`` – מצווה להקהיל את כל העם.<BR><br />
מידי שבע שנים , במוצאי שנת שמיטה, המלך חייב לקרוא במעמד זה, פרשיות מן התורה.<BR> לדעת חז``ל נקרא במעמד זה פרק יט` .<BR><br />
<br />
רובם הגדול של החוקים הם '''אפו דיקטים''', ולחלק מהם יש מקבילות לציווים שבעשרת הדיברות.<BR> ניתן להבחין באחדותו ובגיבושו של הפרק על פי הביטויים `` אני ה` אלוהיכם``, ``אני ה```.<BR><br />
<br />
הפסוקים 1-2 מכילים פניה של האלוהים למשה לדבר אל עדת בני ישראל ולשדל אותה לקיים את המצוות המוטלות עליה, כדי להגיע לקדושה.<BR><br />
הקדושה נדרשת מבני ישראל, מכיוון שאלוהים הוא קדוש, ועליהם לנסות לעלות במעלות הקדושה כדי להתקרב בקדושתם לאלוהים ולהידמות לו.<BR><br />
<br />
ספר הקדושה מכליל בקדושה לא רק את הכוהנים העוסקים בפעולות הפולחן במתחם הקודש, אלא את כל ישראל.זוהי ההשקפה החדשה שמביא ספר הקדושה [ספר ויקרא].<BR><br />
<br />
הקדושה אינה שייכת רק לפולחן, אלא לכל תחומי החיים, כולל תחומי החיים המוסרים והאזרחים.<BR> <br />
<br />
'''פסוק 2''' : דבר אל כל עדת ישראל- כי הדברים הבאים להלן הם יסוד המוסר ,הדת והמשפט עפ``י עשרת הדיברות , שבלוחות הברית.<BR><br />
<br />
'''קדושים תהיו'''- תשאפו לשלמות מוסרית, כלומר תשאפו לעשות את הטוב, ותמנעו מלעשות את הרע.<BR><br />
תהיו רחוקים מכל טומאה ותועבה. <BR><br />
<br />
'''לביטוי קדושים תהיו`` שני פרושים''': <BR><br />
1. להיבדל מן הרע והכיעור באמצעות פנייה אל הטוב <BR><br />
2. להיבדל מעמי העולם באמצעות קיום מצוות ה`. <br />
<BR><br />
<br />
משום שה` הוא קדוש, והוא מקור הקדושה, לפיכך מצטווים ישראל לחקות את אלוהיהם ולחיות חיי קדושה כדי להתקרב לאל. הקדושה תושג אם בני`` יקפידו לקיים את המצוות ואת החוקים הכלולים בפרשה. <BR><br />
<br />
'''רשי`` מפרש:''' הווה פרושים מן העריות ומן העברה, שבכל מקום שאתה מוצא גם ערווה אתה מוצא קדושה.<BR> <br />
פס` 2 מהווה הקדמה לשאר הפסוקים שאחריו. <BR><br />
<br />
'''פס` 3''' : פותח במצווה המקבילה לדיבר החמישי, כבד את אביך ואת אמך`` אך ניתן לזהות הבדלים.<BR><br />
<br />
כאן נאמר ``איש אמו ואביו תיראו``- כל אדם השייך לעדת בנ``י צריך להתייחס ביראת כבוד להוריו.<BR><br />
מהי היראה שאליה מתכוון הכתוב? <BR><br />
- לא ישב במקומו <BR><br />
- לא ידבר במקומו <BR><br />
- לא יסתור דבריו. <BR><br />
<br />
במצווה שלפנינו האם מוזכרת לפני האב משום שמבחינה כרונולוגית מבטא פסוקנו את השלבים הראשונים בהתפתחות האדם. הילד מכיר תחילה את אמו יולדתו, ורק אחר כך את אביו.<BR><br />
<br />
בשלב מאוחר יותר יכיר הילד את אלוהיו בקיימו את מצוות השבת.<BR><br />
<br />
[לפיכך גם מצוות שבת נזכרת בפסוקנו לאחר מצוות כיבוד הורים]. <BR><br />
<br />
סיבה נוספת: לפי שגלו לפניו שהבן ירא את אביו יותר מאמו, ובכיבוד [בעשרת הדיברות] הקדים אב לאם, לפי שגלו לפניו שהבן מכבד את אימו יותר מאביו, מפני שהיא רכה יותר כלפיו.<BR><br />
<br />
ויש המפרשים שבאופן טבעי הבן ירא מהאב יותר מאשר מן האם. <BR><br />
ויש להקדים את מי שהיחס אליו פחות טבעי.<BR><br />
<br />
את האם יראים פחות, לכן יש להקדים אותה ולהבליטה בצו לירא את ההורים. <BR><br />
``ואת שבתותי תשמורו`` מצווה זו מקבילה לדיבר הרביעי.<BR><br />
<br />
מצוות השבת מובאת כאן ללא נימוק, משום שהמחוקק משער כי הקורא מכיר את נימוקי השבת, כפי שהם באים בספר שמות.<BR><br />
<br />
לשון `` שבתותי`` הכתוב מתכוון לא רק ליום השביעי אלא גם לשמיטה, ליום הכיפורים ולשאר המועדים.<BR> <br />
סמך שמירת שבת למורא אב,<br />
<BR>לומר: עפ``י שהזהרתיך על מורא אב, אם נאמר לך[ אביך] חלל את השבת, אל תשמע לו וכך בשאר המצוות. <br />
<BR>בעשרת הדיברות מופיע קודם הדיבר של שמירת השבת ואחריו הדיבר של כיבוד ההורים.<BR> יש המצביעים על קשר כיאסטי בין דיני שבת וכיבוד הורים בשמות ובדברים ה` לבין ויקרא יט`. <BR><br />
<br />
`` אני ה` אלוהיכם``- אתה ואביך חייבים בכבודי, לפיכך אל תשמע לו.<BR><br />
<br />
תפקידם של ביטויים אלה לתת עוצמה ותוקף לציווים הניתנים מן הסמכות האלוהית, משום שהעובר עליהם לא תמיד נתפס או נענש בידי אדם. <BR><br />
כמו כן ביטויים אלה הבאים בסוף הציווים, תפקידם הוא גם להפריד בין עניינים שונים בציווים שבפרקנו. <br />
<BR><br />
'''פסוק 4:''' הפסוק דן באיסור הפנייה לאלילים , ובאיסור עשיית אלוהי מסכה.<BR><br />
<br />
האיסורים אינם מתכוונים לפנייה ולעשייה בלבד, אלא גם להערכה ולעריכת פולחן להם. <BR><br />
``אל תפנו אל האלילים``- לבקשת עזרה או הדרכה לפנות אל ה` בלבד. <BR><br />
``אלוהי מסכה``- הכוונה לפסל שנעשה ע``י היתוך המתכת.<BR><br />
ויש אומרים, שהכוונה לכל פסל ותמונה. [מסכה מהשורש נסך שפרושו יצק]. <BR><br />
``אני ה` אלוהיכם``- רק אני ה` אלוהיכם, ועליכם לפנות רק אלי ולהימנע מלפנות לאלילים או מלעשות מסכה.. הפסוק רומז לדיבר השני.<BR> <br />
<br />
'''פסוקים 5-8''' :מפרטים את ההוראות לזבי חת זבח השלמים, זמן אכילתו ומציינים את העונש למפר ההוראות.את זבח השלמים צריך לזבוח לפי החוק, כדי שיהיה רצוי לאלוהים.<BR> הזבח מובא מן הבקר או מן הצאן. הבשר נאכל ע``י המשתתפים בסעודת מצווה, למעט החלב והדם, שהיו מעלים לה`.<BR><br />
<br />
הבשר צריך להיאכל ע``י התורם וקוראיו בסעודת מצווה ביום הזביחה ולמחרת, והנותר ממנו יישרף ביום השלישי. <BR><br />
<br />
האדם אשר יפר את מצוות אכילת הזבח, ויאכל מבשרו גם ביום השלישי ייענש בעונש כרת, כלומר עונש שהוא בידי שמים ולא בידי אדם. <BR><br />
[שלמים- שם נרדף לזבח, שם כללי לקורבנות רשות שהיו מעין תשלום גמול לאל.] <BR><br />
<br />
'''הקשר בין פסוק 4 לבין דיני קורבן שלמים הוא קשר של ניגוד.'''<BR><br />
בפס` 4 נזכר האיסור של עבודה זרה, ואילו בפס` 5-8 נזכר ההיתר של עבודת ה` באמצעות קורבן השלמים.<BR><br />
<br />
'''פסוק 5:''' זבח התודה ניתן ע``י התורם כתודה על הטובה שהעניק לו אלוהים בעבר.<BR> זבח נדר או נדבה ניתן ע``י התורם ובו הוא מבטא את בקשתו לעזרת אלוהים. <BR><br />
'''`` לרצונכם תזבחו``-לביטוי שני פרושים:''' <BR><br />
<br />
1. שתהיה הקרבתו של קורבן השלמים רק על פי רצונכם <br />
הטוב ולא מתוך כפייה. <BR><br />
2. תקריבו את קורבן השלמים באופן שתהיו לרצון לפני ה`, כלומר שתקריבו כהלכתו כפי <br />
שציווה ה` כמפורט בפסוקים הבאים. <BR><br />
<br />
'''פסוק 7''':`` פיגול הוא``- מעשה אכילת בשר הזבח ביום השלישי ייחשב למעשה מתועב ונמאס.<BR>פיגול, <br />
כנראה בשר מקולקל, מסריח. <BR>מי שאוכל מבשר הזבח בים השלישי ייענש.<BR> <br />
`` לא ירצה``- המעשה לא יהיה לרצון לפני ה`.<BR> ויש המפרשים: זבח השלמים ההוא לא ייחשב <br />
כקורבן רצוי לה`. <br />
<br />
'''פסוק 8:''' השארת בשר זבח השלמים ליום השלישי ואכילתו בו מחללת את קודשי ה`. <BR><br />
`` ונכרתה הנפש ההיא מעמיה``- הנפש החוטאת תישמד ממשפחותיה.<BR> עונש זה הוא בידי שמים, והוא מוצא את ביטויו באובדן החיים. הנימוק לעונש הכבד:<BR> , כי את קודש ה` חילל``. <BR><br />
<br />
'''פסוקים 9-10:''' מתנות עניים- המתנות שהאיכר צריך להענק לעני, לגר, ולשאר עלובי החיים. <br />
הרעיונות המקשרים בין פסוקים 5-8 לבין פסוקים 9-10. : <BR><br />
1. איסור להותיר מהזבח מול האיסור לאסוף את הנותר.<BR> <br />
2. שובע מול רעב- האדם הנבנה מזבח השלמים בסעודה, עליו לזכור שהנאתו לא תוכל להיות שלמה, אם לא ידאג לאלה שאין ביכולתם לערוך סעודות לפני ה`, לכן עליו להשאיר להם את הפיאה, הלקט, העוללות והפרט. <BR><br />
<br />
'''פיאה'''- רצועה בשולי השדה שאינה נקצרת ע``י האיכר אלא הוא משאירה לעניים.<BR> , גרים וכו. לא מוגדר גודל הפיאה. <BR><br />
<br />
'''לקט'''- שיבולים שנושרות בשעת הקציר ונופלות על הארץ.<BR> אסור לחקלאי לחזור וללקטם. <BR><br />
'''עוללות'''- ענבים שאינם בשלים עדיין והושארו עד הבציר המאוחר.<BR> אל תבצור את הענבים הקטנים , שהבשלתם מאוחרת לבציר. אין לשוב ולבצור אותן לכשיבשילו. <BR><BR><br />
'''פרט'''- גרגר ענבים הנפרטים, נפרדים ונושרים מן האשכול בשעת בציר. אל תלקט אותם. <BR><br />
העניים , הגרים וכו אינם זוכים במצוות חסד אלא חייבים לצאת בעצמם לשדה או לכרם.<BR> ה` מצווה על בעלי השדות להשאיר את הפיאה , לקט, עוללות ופרט לנזקקים כי הארץ המגדלת אותם לא נועדה בשביל עשירים בלבד אלא גם בשביל העניים. <BR><BR><br />
במושא`` אתם`` [פס` 10] נכללים שני סוגים של מתנות עניים מן התבואה הנזכרים בפס` 9 , ושני סוגים של מתנות מפרי הכרם. <BR><BR><br />
<br />
'''פס` 11-12:''' הגניבה, השקר והשבועה בשם ה` .<BR><br />
<br />
'''פס` 11''': המשותף לשלושת האיסורים הוא עניני ממון.<BR> רש``י טוען ש``לא תגנוב`` בעשרת הדיברות הכוונה לגונב נפשות ואילו כאן לגונב ממון. <BR><br />
'''<br />
``תכחשו ב`` `` תשקרו ב``-''' על אף הקרבה הגדולה במשמעותם של צירופים אלה ניתן למצוא הבדל במשמעותם.<BR><br />
<br />
``לכחש ב`` משמעו לא להודות על האמת ובד``כ לא להודות בהחזקת כספו או רכושו של הזולת, כמו למשל: כאשר שומר הפיקדון כופר בפיקדון שברשותו.<BR><br />
<br />
לעומת זאת ``לשקר ב`` משמעו להמציא טענה שיקרית על הזולת כמו למשל:<br />
<BR>מי שטוען טענה שיקרית שהלווה כסף לזולתו או שהפקיד אצלו פיקדון, והוא תובע מזולתו להשיב לו את הכסף או את הפיקדון. <BR><br />
<br />
'''``בעמיתו``-''' עמית גזורה מן המילה עם ומשמעה בן העם שלך. <BR><br />
<br />
'''``לא תשבעו בשמי לשקר``-''' דין זה מקביל לדיבר השלישי בעשרת הדיברות ``לא תישא את שם ה` אלוהיך לשווא``. שבועת שקר היא חילול שמיים. <BR><br />
<br />
יש הרואים בפסוקים 11-12 רצף עניינים בבחינת עברה גוררת עברת.<BR><br />
<br />
'''רש``י מפרש:'''`` אם גנבת סופך לכחש, סופך לשקר, סופך להישבע לשקר.``<BR> מי שגונב מסתיר, מכחיש גנבתו.<BR> אם ייחקר- ישקר, ויטען שלא גנב , ולבסוף עשוי לחזק את הכחשתו ואת שקרו בשבועת שווא בבית דין. לפי פרוש זה ,כל הרצף מהווה חילול השם.<BR> <br />
ויש מפרשים כי פס` 11 עוסק בקבוצת עניינים אחת- איסור גנבה, כחש ושקר ופס` 12 עוסק בעניין אחר: הפסוק מדגיש כי שבועת שקר היא חילול השם. <BR><br />
<br />
'''פסוק 13:''' ``תעשוק תגזול`` – פעלים נרדפים ועניינם ניצול החלש ע``י החזק ממנו, הנוטל ממנו כסף או רכוש או המקפח את זכותו.<BR><br />
<br />
עם זאת יש פרשנים מסורתיים המבחינים בין תגזול לבין תעשוק.<BR><br />
<br />
הפועל לגזול משמעו לקחת כסף או חפץ בחוזקה מן הזולת בלי להשיב לו.<BR><br />
<br />
לעומת זאת הפועל לעשוק משמעותו מי שלקח כסף או חפץ מן הזולת בהסכמתו של הזולת , אך אינו משיבם לו.כלומר, בכוח משתמשים כדי לא להשיב פיקדון או רכוש לבעליו החוקים. <BR><br />
<br />
'''`` לא תלין פעולת שכיר...,-''' לא להשאיר אצלך את שכר שכירך עד הבוקר של מחרת יום העבודה, אלא שלם לו את שכרו בו ביום. <BR>עד הערב, ולא להשאיר את השכר`` ללון`` בבית המעסיק. הרי הפועל תלוי בשכרו. לביטוי זה שני פרושים: <BR><br />
1. תלין מן השורש לין בנוכח עתיד הפעיל, ופירושו בהקשרו: אתה המעביד לא תלין לא תשהה, תשאיר את פעולת השכיר. <BR>כלומר, את שכר השכיר. לפי פרוש זה לא תלין=נושא; פעולת שכיר=מושא ישיר.<BR> <br />
<BR><br />
2. תלין מן השורש לין בנסתרת עתיד קל, ומשמעה תשהה, תישאר. לפי פרוש זה לא תלין=נשוא ; פעולת= נושא.פעולת השכיר [שכר עבודתו] לא תלין אצל המעביד. <BR><br />
המשותף בין שלושת האיסורים בפס` 13 הוא ניצול החלש ע``י החזק ממנו. <BR><br />
<br />
'''פסוק 14:''' ``לא תקלל חרש``- לא תשמיע דברי קללה וגידוף בפני חרש, בחשבך שמותר לך להשמיעם, מכיוון שהוא אינו שומע אותם. <BR><br />
`` ולפני עור לא תיתן מכשול``- לא תשים מכשול בפני עור בחשבך שמותר לך לשים אותו, מכיוון שהוא לא רואה, והוא לא ידע את הגורם לנפילתו. <BR><br />
המחוקק אוסר על קללת החירש ועל נתינת מכשול בפני העור. אלה אנשים שקל לרמותם ולהפילם בפח, לכן האיסור כאן מוחלט.הרמב``ן מביא שלושה פירושים: <BR><br />
1. הזהיר הכתוב בנכבדים שבעם, הדיין והנשיא, שאמר ``אלוהים לא תקלל ונשיא בעמך לא תאור``.[שמות כב` 27]. וחזר והזהיר באומללים שבעם, והוא החרש. <BR><br />
2. על דרך הפשט, הזכיר החרש בקללה, כי אעפ``י שלא ישמע ולא יתקצף בקללתו הזהירה התורה עליו, ואין צריך לומר בשומעים שיתביישו ויחר להם מאוד.<BR><br />
3. ועוד , כי יזהיר בהווה, שאדם מקלל החרש ומכשיל העיוור שלא יירא מהם כי לא יידעו ולא יבינו.<BR> <br />
לפי שני הפרושים הראשונים של הרמב``ן איסור קללת החירש בא על מנת להבליט איסור קללות בכלל.<BR> לפי הפרוש השלישי ,האיסור בא למנוע פגיעה באנשים חלשים בחברה, במקרה זה בעלי מום גופני, חרשים ועיוורים. <BR><BR><br />
<br />
<br />
'''`` ויראת מאלוהיך``-''' אם הפחד מפני בני האדם לא ימנע ממך לעשות את מעשה העוול הנ``ל ומעשי עוול אחרים, תמנע מכך בגלל היראה מפני אלוהים היודע כול.<BR>החרש אינו שומע ,העור אינו רואה אך אני ה` רואה ושומע הכול. <br />
<br />
'''פס` 15-16-''' אזהרה בענייני משפט והשמעת עדות. <BR><br />
אחת השאיפות העיקריות של החברה המקראית בתקופת בית ראשון , המושתת על עקרונות היסוד של החוקה המקראית, היא השאיפה לעשיית צדק במשפט. השאיפה הביאה למספר רב של אזהרות בכתוב, החוזרות על עצמן בניסוחים שונים. <BR><br />
'''`` לא תישא פני דל``-''' לשאת פנים פירושו לתת יתרון לאחד על אחר, להעדיפו ,משיקולים זרים. <BR>השופטים מוזהרים גם שלא להעדיף במשפט את הדל, העני, מפני מצבו הכלכלי והחברתי.<BR> אל תזכה אותו, רק מפני שהוא עני, ואתה מרחם עליו. <BR><br />
'''`` לא תהדר פני גדול``-''' השופטים מוזהרים שלא לתת כבוד והדר ולא להעדיף במשפט את הגדול, העשיר בגלל מעמדו הכלכלי והחברתי.<BR>השופטים נקראים לשפוט משפט צדק , ולא לנהוג במשוא פנים כלפי בעלי הדין, בין אם מתוך רחמים כלפי הדלים ובין אם מתוך התבטלות בפני הגדולים- העשירים. [ המילה גדול מכוונת לאדם חשוב בגלל עושרו, חכמתו או מעמדו].<BR> <br />
בשמות כג` 3 מוזהרים השופטים שלא לשאת פנים לעני ים.<BR> בפסוקנו האזהרה היא כפולה.- אין לשאת פני דל ואין להדר פני גדול. <BR><br />
<br />
'''פס` 16:''' לפנינו שני איסורים והקשר הוא קשר של גררה: עברה על האיסור רכילות כמו הלשנה עלולה לגרור עברה של שפיכות דמים. <BR><br />
'''``בעמך``-''' בתוך בני עמך או נגד בני עמך.<BR> אל תתהלך הנה והנה להשמיע דברי דיבה ולשון הרע בקרב בני עמך. הרכילות מביאה נזק בל ישוער הפוגע במרקם החברתי.<BR> <br />
יש מפרשים ``רכיל`` מלשון מרגל:<BR> הולך ומרגל במקומות שונים כדי לאסוף את דברי הרכילות. ויש המפרשים מלשון רוכל: כמו הרוכל הקונה ממקום אחד ומוכר במקום אחר, כך המרכל ``יגלה לזה מה ששמע מזה``. רכילות היא מלשינות. <BR><BR><br />
יש פרשנים הטוענים שהקטע שייך לנושא עדות. הוא אוסר על האדם מישראל למסור עדות שקר. ואז זה מקביל לדיבר: ``לא תענה ברעך עד שקר``. <BR><br />
``לא תעמוד על דם רעך``- לביטוי זה כמה פרושים: <BR><br />
1.איסור להתנכל לחיי האדם. והוא דומה לדיבר השישי `` לא תרצח``.<BR> <br />
2. אסור לעמוד מנגד, כאשר אדם נתון בסכנת נפשות. <BR><br />
3. ויש האומרים: אסור על האדם מישראל להעיד עדות שקר, העלולה לגרום לסכנת נפשות.<BR><br />
<br />
'''``אני ה```-''' אני ה` איני עומד מנגד, כאשר עמי נתון בסכנה, ולכן גם בני עמי השואפים להידמות אלי, אסור להם לעמוד מנגד, כאשר אחיהם נתונים בסכנה. <BR><br />
<br />
'''פס` 17-18'''- השנאה כלפי הרע והאהבה אליו. <BR><br />
יש האומרים כי פסוקים אלו מקבילים לדיבר העשירי ,לא תחמוד``.<BR> <br />
אל תשנא בלבך אדם מישראל בגלל מעשהו הרע. הוכח אותו והטף לו מוסר על מעשהו הרע, כך תיעקר השנאה מלבך. <BR><br />
'''רשב``ם מפרש:''' `` אם גמלך רע לא תתראה לפניו כאוהב``.<BR> <br />
<br />
``לא תשא עליו חטא``- כמה פרושים: <BR><br />
1.כדי שלא תיענש בגללו על החטא של `` לא תשנא את אחיך`` או על החטא שלא הוכחת אותו..לפי פרוש זה הצרוף ``ולא תשא`` משמעו כדי שלא תסבול, והמילה עליו פרושה בגללו. <BR><br />
2. לפי פרוש אחר ``ולא תשא עליו חטא, משמעו: ולא תשים עליו, על רעך חטא שימשיך בעשיית מעשהו הרע.<BR> מדובר בתוצאה- אם תוכיח את עמיתך , תביא לידי כך שיכיר בשגיאתו ולא יהיה חוטא. <BR><BR><br />
3. לא תלבין את פניו ברבים.זהו פרושו של רש``י.<BR> לפי רש``י זו הוראה נוספת לנאמר קודם. <BR><br />
פרשנים אחרים סבורים כי מדובר בתוצאה- אם תוכיח את עמיתך, תביא לידי כך שיכיר בשגיאתו ולא <br />
יהיה חוטא. <BR><br />
<br />
'''``לא תקום ולא תיטור``-''' שני איסורים אלה הם המשך לנאמר קודם. <BR>במקרה של סכסוך אסור לאדם המרגיש פגוע לנקום במי שפגע בו, לגמול רעה תחת רעה, ואסור לנטור איבה, לשמור טינה לפוגע. <BR><br />
בפס` 17 נזכר האיסור לשנוא את הזולת, ונזכר גם הציווי כיצד ניתן לעקור את השנאה באמצעות הציווי ``הוכח תוכיח``.<BR><BR>לעומת זאת בפסוקנו פסוק 18 האיסור לשמור את השנאה בלב הוא גם לאחר שנכשל הניסון להוכיח את הזולת.יש להוכיח את הרע אם חוטא הוא, כדי שהחטא לא יהיה עליך.<BR> אי הוכחת החוטא תפיל באופן טבעי חלק מן האשמה על האדם שיכול להוכיח ולא הוכיח. <BR><br />
'''``ואהבת לרעך כמוך``-''' התייחס לרעך כשלעצמך.<BR> מה ששנוא עליך ,אל תעשה לחברך. <BR><br />
<BR>'''המילה ``כמוך`` מעוררת קושי''': כיצד יתכן שתצווה התורה כי יאהב אדם את הזולת כפי שהוא אוהב את עצמו, הרי קיומו של צו זה אינו אפשרי, שכן מדרך הטבע שאדם אוהב יותר מכל את עצמו, וקרוב יותר אצל עצמו. <BR><br />
<br />
'''פתרון לקושי:'''<BR> 1. נראה שבציווי ואהבת לרעך כמוך תאור הפועל ``כמוך`` הוא לשון הגזמה ואין להבינו כמציין ממש את מידת האהבה, שיש לאהוב את הזולת כפי שאדם אוהב את עצמו, אלא לאהוב את הזולת ככל האפשר.<BR><BR> <br />
2. תאור האופן``כמוך`` אינו מכוון מבחינה כמותית לאהבה על כל היבטיה שאדם אוהב את עצמו, אלא לאהבה של הימנעות מהשנאה, מהנקמה ומהנטירה הנזכרים בפסוקים 17-18. <BR>רוצה לומר: האהבה על דרך השלילה<BR>. כשם שאתה אוהב, לא לשנוא את עצמך, לא לנקום בעצמך ולא לנטור טינה לעצמך, כך תאהב לא לשנוא את חברך, לא לנקום בו, ולא לנטור טינה.<BR> <br />
3. ואהבת לרעך שהוא כמוך.<BR> לדעת פרשנים אלה המצווה היא לאהוב רק את בני עמך, שהם כמוך.<BR> הפרשנים הטוענים כי הציווי מתייחס רק לאהבה כלפי ישראלים מסתמכים גם על התקבולת: לא תיקום ולא תיטור את בני עמך ואהבת לרעך כמוך.<BR> [נגד פרוש זה יש לביא את פסוק 34. מבחינה רעיונית גם הגר נכלל בין אלה שיש לאהוב אותם.] <br />
<BR><br />
מצוות ואהבת באה בסוף המצוות שבין אדם לחברו משום שהיא משותפת לכולם. מהווה מעין סיכום לכולם. <br />
<br />
<BR>'''פס` 19- איסור כלאים ושעטנז.''' <br />
אסור לזווג מינים שונים של בעלי חיים כגון: <BR><br />
סוס ואתון. <BR>אסור לזרוע זרעים מעורבים ממינים שונים באותה חלקת אדמה כמו: דגן וירקות.<BR> ואסור ללבוש בגד שהוא שעטנז, כלומר בגד עשוי ארג הארוג מצמר ופשתן.<BR> ההסבר לכך: ה` ברא את הצומח ואת החי למינהו, ואסור לשנות מסדר בראשית.<BR> וייתכן כי יש כאן התנגדות למנהגים מאגיים של עובדי האלילים.<BR> <br />
'''``חוקותיי'''``-סוג חוק אפודיקטי, שאין להם נימוק מוסרי או הגיוני. <BR><br />
'''<br />
פס` 20-22 – דין שפחה חרופה'''<br />
<br />
נחרפת- מילה יחידאית במקרא ופירושה אינו ברור. <BR><br />
1. יש הסוברים כי המילה נגזרת מ``חרפה`` ומפרשים שפחה כנענית <BR><br />
2. יש סבורים כי מקור המילה הוא ``חורף``- בימי צעירותי. שפחה נחרפת= שפחה צעירה. <BR><br />
3. שפחה מיועדת לאיש, מאורסת. <BR><BR><br />
לפי דברים כב` 23-24 אם איש שוכב עם נערה מאורסת, שני בני הזוג מוצאים להורג בסקילה. <BR>במקרה שלפנינו המחוקק אינו דורש עונש מוות , לא לגבר ולא לאישה, כי האישה היא בסטטוס אחר- היא אינה בת חורין, ולכן אין חלים עליה דיני המאורסת בת חורין. <BR><BR><br />
<br />
<br />
המחוקק מדגיש שלוש פעמים כי למרות אירוסיה- השפחה אינה חופשיה: <BR><br />
1. ``והפדה לא נפדתה``- לא פדו אותה מעבודתה. <BR><br />
2. ``או חופשה לא ניתן לה``- האדון לא העניק לה חופשה גם ללא פדיון. <BR><br />
3. ``לא חופשה``- לא זכתה להיות בת חורין. <BR><BR><br />
מכאן שלפי החוק שלפנינו אין להוציא להורג את השפחה ואת הגבר ששכב עמה. אבל ביקורת תהיה: <BR><br />
1. בדיקה וחקירה על ידי בית דין. האם הדבר נעשה נגד רצונה או ברצונה. <BR><br />
2. פיצויים ,קנס שמוטל על הגבר. הקנס בוא הבאת אשם לה`, העלאת איל כקורבן.<BR> <br />
3. מלקות בעזרת שוט מעור בקר. <BR><br />
[קורבן אשם הוא קורבן היטהרות שמקריבים על מעילה, גזילה או פגיעה אחרת ברכוש הזולת. <BR><br />
<BR><br />
הקשר בין חוק זה לבין החוק הקודם: עירוב מין שאינו במינו. מדובר כאן בשפחה ששכבה עם גבר בן חורין. <br />
<BR><br />
פס` 23-24-דיני פרי עץ מאכל <BR><br />
'''`` וכי תבואו אל הארץ``-''' המצווה הבאה כאן היא מצווה התלויה בארץ. מצווה הקשורה בארץ ישראל ויש לקיימה בארץ ישראל.<BR> <br />
'''``וערלתם ערלתו את פריו``-''' ערלת העץ היא הפרי הראשון , המפריע לצמיחה התקינה של העץ ויש להסירו. הפרי ייחשב לעורלה בשלוש השנים הראשונות. <BR>בשנה הרביעית הפרי הוא פרי הילולים. [קודש הילולים לה`]. יש להביא את פרות השנה הרביעית למקדש, ובכך להלל את ה`. <BR><br />
<br />
אם היבול רב מכדי להביא את כולו למקדש, ניתן לחללו, להפכו לחולין, על ידי מכירתו ומסירת התמורה למקדש. משנה חמישית ואילך הפרי מותר לאכילה ולשימוש ללא כל הגבלה. <BR><br />
'''``להוסיף לכם תבואתו``-''' יש רואים כאן נימוק תועלתני; כדאי לחקלאי לוותר על יבולי ארבע שנים , כי בזכות קיום המצווה ה` יגרום לכך שיבולו יהיה רב מהמצופה. <BR><br />
'''``אני ה` אלוהיכם``-''' ה` מצווה להימנע מלאכול את הפרות במשך 3 שנים ראשונות לאחר נטיעתו של העץ. ובתמורה מבטיח להרבות למען העם את פרי העץ ואת תבואת השדה. <BR><BR><br />
<br />
'''פס` 26-31- איסור מנהגי עובדי אלילים''' <BR><br />
- ``לא תאכלו על הדם``- בבראשית פרק ט` נאמר: ``אך בשר בנפשו דמו לא תאכלו``.<BR> הדם הוא הנפש, ואין לאכול בשר שיש בו דם.<BR> יש מפרשים, כי הדין מתייחס לאיסור מנהג אלילי.<BR> עובדי האלילים אכלו בשר עם דם כחלק מטקס מאגי. <BR>הדם נחשב למקור החיים של הבהמה ואין לאדם זכות לאוכלו.<BR> ישנה דעה האומרת כי אסור לבצע מעשי כישוף בעזרת הדם. <BR><BR><br />
- ``'''לא תנחשו ולא תעוננו``-''' התורה אוסרת על כל שיטות המאגיה של עובדי האלילים. <BR><br />
- ``'''לא תעוננו'''``- אל תשתמשו בהסתכלות בעננים לשם ניחוש או כישוף. <BR><br />
- ``'''לא תקיפו'''``-איסור על תספורת ועל תגלחת שהיו מקובלים על עמים עובדי אלילים.<BR> יש סבורים כי מנהגים אלה היו קשורים לאבל אצל עובדי האלילים.<BR> הכותב אוסר את גזיזת השער באופן כזה , שהשערות בצדדים תהיינה שוות לשערות מאחורי האוזניים והמצח. <BR><br />
- ``'''לא תשחית את פאת זקנך'''``- חז``ל תלו בקטע זה את איסור השחתת הזקן ,וטענו כי אסור לגלח בתער את הזקן. <BR><br />
-''' ``ושרט לנפש לא תתנו בבשרכם``-''' שריטה לאות אבל על מת לא תעשו בגופכם. מנהג זה יסודו בפולחן המתים הקדום, אזהרה זו באה בדברים יד`1 בנוסח אחר. <BR><br />
- ``'''וכתובת קעקע לא תתנו בכם``-'''כתובת החרותה בעור והחודרת לתוך הבשר אל תחרתו בגופכם.<BR> <br />
- '''``אני ה```-''' ה` אוסר מעשי כישוף וכל יתר המעשים המוזכרים בפסוקים אלו כי הם ממנהגי עובדי אלילים. <BR><br />
<br />
'''קבוצה זו של איסורים מנוסחים בנוסח אפודיקטי.''' <br />
<BR><br />
'''פס` 29-30:'''פסקה זו כוללת איסור חילול בנות ע``י מסירתן לזנות.<BR> מנהג זה של עובדי עבודה זרה כרוך בהפקרת הבנות לזנות דתית או אחרת ע:י אבותיהן.<BR> ניתן לפרש איסור זה כאיסור בעל אופי מוסרי, וניתן לבארו כאיסור מוסרי- פולחני: אין לעודד הווצרות זנות פולחנית , כפי שהייתה נהוגה אצל הכנענים. <BR><BR><br />
<br />
'''``את שבתותי תשמורו``-''' הכתוב חוזר כאן על שמירת השבת, משום שהיא אחת האותות המבדילים בין בני ישראל לבין הכנענים, כניגוד ``לאותות `` שהוזכרו קודם המאפיינים את הכנעניים.<BR> <br />
'''``ומקדשי תיראו``-''' תתנהגו ביראה, כאשר אתם עולים למקומות המקודשים.<BR> <br />
'''``אני ה```-''' אני ה` ,שקבעתי לשמור את השבת, ובחרתי את המקומות המקודשים. <BR><br />
פסוק זה שונה מאחרים בקטע כי הוא כולל מצוות המחייבות את האדם בישראל לשמור על הזמנים המקודשים ועל המקומות המקודשים , בניגוד לעבודת אלילים. <br />
<BR><br />
<br />
'''פסוק 31-''' הפסוק אוסר את הפניה לאובות ולידעונים, כלומר אוסרת את הדרישה אל רוח המתים, שהייתה שכיחה בין עובדי האלילים.<BR> [אובות וידעונים היו מיני כישופים או מכשפים, שפעילותם הייתה כרוכה בדרישה אל המתים.<BR> יש האומרים שהאוב היה רוח שדרכו נהג בעל האוב להעלות כביכול את המת הנדרש, כדי שישמיע את העתיד, לעומתו הידעוני היה נותן , כביכול , לרוח לדבר מתוך פיו.] <BR>התורה אוסרת דרישה אל המתים, כי היא בניגוד לדרישה אל האלוהים. הפנייה אל האוב או אל הידעוני והדרישה דרכם מטמאות את המבקש בגוף ובנפש ומטות אותו מדרך ה`. <BR><BR><br />
<br />
'''פס` 32-36 : בין אדם לחברו''' <BR><br />
-`` מפני שיבה תקום`` יש לקום מתוך הבעת כבוד לפני אדם בגיל שיבה, ויש להדר, לכבד את הזקן. <BR>מתן כבוד לזקנים הוא מערכיה של החברה המתוקנת.<BR> הכתוב מבהיר, כי גם אם הזקן עצמו אינו יכול לתבוע את עלבונו, מפאת גילו וחולשתו, הרי עלבונו ייתבע על ידי ה`, ולכן נאמר, ויראת מאלוהיך``.<BR>[ הפסוק עוסק בכבוד הזקנים, שהם בעלי החוכמה, בעלי ההוראה, בעלי המשפט]. <BR><BR><br />
'''-`` כאזרח מכם יהיה לכם הגר``''' -הכתוב מצווה להתנהג בצורה נאותה אל הגר. הגר הוא אדם זר, הבא לגור בין בני ישראל, והוא חסר נחלה ומקורות קיום. הדין אוסר על הונאת הגר. <BR><BR>יש להתייחס אל הגר כמו אל אזרח, תושב המקום בעל זכויות. התייחס אליו באהבה, כפי שאתה רוצה שיתייחסו אליך. אמנם הגר חסר הגנה, אך ה` יגן עליו. <BR><br />
הנימוק לדרישה להתייחס כהלכה לגר הוא '''`` כי גרים הייתם בארץ מצרים``.''' <BR><br />
<br />
'''-`` לא תעשו עוול במשפט, במידה, במשקל ובמשורה``-''' הפרשנים חלוקים בשאלה: בכמה נושאים עוסקים הפסוקים 35-36. יש הרואים כאן שני עניינים: איסור על עוול במשפט ואיסור על עוול במסחר.<BR> ויש הרואים כאן עניין אחד: איסור על עוול במסחר. <BR>לפי זה הביטוי ``במשפט`` הוא לפי פרוש זה שם כללי למידות ולמשקלות. <BR><br />
- משורה- כלי בעל נפח קבוע , המשמש למדידת נוזלים. <BR><br />
- מידה- מידת אורך. <BR><br />
- מאזני צדק- מאזנים המעידים על צדק, כלומר מאזניים נכונים. <BR><br />
- אבני צדק- אבני משקל נכונות. <BR><br />
- איפה- כלי בעל נפח קבוע המשמש למדידת היבש. <BR><br />
- הין- כלי בעל נפח קבוע המשמש למדידת הלח. <BR><br />
<br />
'''פס` 37: הפרק מסתיים בהוראה המסכמת.'''</div>Razhttps://www.sikumuna.co.il/index.php?title=%D7%9E%D7%9C%D7%9B%D7%99%D7%9D_%D7%91%27-_%D7%A4%D7%A8%D7%A7_%D7%91%27&diff=19502מלכים ב'- פרק ב'2006-11-21T20:35:13Z<p>Raz: </p>
<hr />
<div>{{אסנת ארליכמן}}<br />
===מלכים<br />
ב' פרק ב' - אליהו עולה בסערה השמיימה===<br />
פרק ב' פותח בסדרת סיפורים הנקראים מחזור סיפורי אלישע ומתמקד בהקדשת<br />
אלישע לנביא. החלק הראשון של הפרק הוא סיום מחזור הסיפורים על אליהו. הפרק<br />
מתחלק ל-3 יחידות: היחידה הראשונה, פסוקים 11-1, עוסקת בעליית אליהו<br />
השמיימה והקדשת אלישע לנביא. החלק השני, פסוקים 18-12, מתמקד באלישע היורש<br />
את תפקידו הנבואי של אליהו. היחידה השלישית, פסוקים 22-19, מתארת נס שעשה<br />
אלישע כשריפא את מי יריחו.<br />
פסוק 1 פותח בתיאור זמן הדברים "ויהי בהעלות ה' את אליהו בסערה השמים".<br />
המטרה היא לציין את המאורע החשוב כמסמן את זמן התרחשות האירוע החשבו בפרק<br />
והוא הקדשת אלישע לנביא. בפסוק 2 מבקש אליהו בפעם הראשונה מאלישע שלא<br />
להתלוות אליו בלכתו לבית אל, אלישע מסרב בכל תוקף משום שהוא חושש מהעלמות<br />
אליהו, אליהו כפי הנראה בודק את נאמנותו של אלישע. בני הנביאים המוזכרים<br />
בפסוק 3 מודעים לכך שאליהו עומד להעלם ואלישע משתיקם, בסוקים 5-4 חוזרת<br />
שוב הנוסחה של בקשת אליהו מאלישע --> סירוב אלישע --> דברי בני<br />
הנביאים --> השתקתם על ידי אלישע.<br />
בפסוק 6 חוזרת הנוסחה בחלקה. אליהו מבקש מאלישע לעוזבו, אלישע מסרב ושוב<br />
מופיעה חבורת בני הנביאים. הפעם בני הנביאים צופים באליהו ואלישע והפעם<br />
אליהו עושה נס. הוא מקפל את מעלו, מכה את מי הירדן ונוצר מעבר יבש. הנס<br />
שעשה אליהו מתקשר אסוציאטיבית לנס שעשה משה בזמן יציאת מצרים ומעלה כמובן<br />
את חשיבותו של אלישהו. אליהו מציא לאלישע לבקש בקשה לפני פרידתם הסופית<br />
ובפסוק 9 מבקש אלישע "ויהי נא פי שניים ברוחך אלי".<br />
את הביטוי "פי שניים" ניתן לפרש במספר דרכים:<br />
# כפליים.<br />
# כפול מאשר כל נביא אחר.<br />
# שני שליש.<br />
קשה להניח שאלישע שהעריץ את אליהו ביקש לקבל כפול ברוח הנבואה מרבו. בפסר<br />
דברים כ"א 17 בחוק ירושת הכור נאמר כי הבן הבכור יורש כפליים מכל בן אחר<br />
במשפחה. בספר זכריה פירוש המלה כפליים היא שני שלישים.<br />
אליהו עונה לאלישע שיש לו קושי במילוי בקשתו, שאת משום שאדוני הוא האחראי<br />
על הענקת הרוח הנבואית, אולם הוא מבטיח לו שאם יהיה לו כוח נבואי לראות את<br />
אליהו נלקח ממנו - בקשתו תתמלא. בפסוק 11 עולה אליהו בסערה השמיימה ברכב<br />
אש עם פרשי אש.<br />
היחידה השניה של הפרק מתמקדת באלישע שיורש את תפקיד אליהו כמנהיג נבואי.<br />
תגובתו של אלישע להעלמות אליהו מתבטאת במילים ובמעשה: "אבי אבי רכב ישראל<br />
ופרשיו", הפנייה אל אליהו כאב מורה ורב. אלישע קורע את בגדיו לאות אבל<br />
ולאחר מכן מרים את אדרתו של אליהו שנפלה. האדרת מסמלת את מעמדו של הנביא<br />
ותפקידו, את משיחתו של אלישע לנביא במקום אליהו. אלישע מכה על מי הירדן<br />
כדי לחצותם כפי שעשה אליהו ונעשה לו נס כמו לאליהו. מטרת הנס היא לוודא<br />
שהוא יורשו של אליהו ובני הביאים הצופים במעשיו מאשרים את מנהיגותו הבואית<br />
במילים ובמעשה: "נחה רוח אליהו על אלישע", "וישתחוו לו ארצה". בני הנביאים<br />
מבחינים שאליהו איננו, הם חושבים שאליהו נפטר. הם מבקשים לשלוח 50 אנשים<br />
שיחפשו את גופתו, שאולי רוח אדוני השליכה אותה. לאחר הפצרות רבות אלישע<br />
נותן את הסכמתו. הם מחפשים את גופת אליהו אך לא מוצאים אותה.<br />
פסוקים 18-16 מהווים קושי מסויים, בפסוק 5 נאמר שבני הנביאים יודעים<br />
שאדוני עמוד לקחת את אליהו מדוע לפיכך הם מחפשים את גופתו?<br />
יש חוקרים החושבים שפסוקים 18-16 אינם שייכים לסיפור והם הוכנסו על ידי<br />
עורך הפרק. אולם נראה שבני הנביאים יודעים שאדוני ייקח את אליהו, אולם לא<br />
יודעים על הצורה בה נלקח השמיימה ולכן הם חושבים שרוח סערה נשאה אותו<br />
ממקום למקום כפי שהיה ידוע על העלמויות אליהו בעבר. כאשר מתברר להם שאלישע<br />
הוא יורשו של אליהו הם סבורים שאליהו נפטר.<br />
היחידה השלישית בפרק, פסוקים 22-19, מתמקדת בהוכחת יכולתו של אלישע לעשות<br />
ניסים. בני העיר מעלים בפני אלישע בעה. ירחיו, בה יושב אלישע, נמצאת במקום<br />
בו האדמה טובה אבל המים אינם ראויים לשתיה ולכן רבים מתושבי העיר מתים.<br />
אלישע מבקש צלוחית חדשה ומלח ויוצא אל מקור המעיין. הוא השליך מלח<br />
מהצלוחית, אמר דברים בשם אדוני והמים נרפאו. ריפי המים היה בעצם מאין<br />
אמצעי כישוף<br />
[[קטגוריה:תנ"ך]]</div>Razhttps://www.sikumuna.co.il/index.php?title=%D7%9E%D7%95%D7%A1%D7%99%D7%A7%D7%94&diff=19344מוסיקה2006-11-06T14:17:31Z<p>Raz: </p>
<hr />
<div>{{תיבה ירוקה|כותרת =מוסיקה|תוכן=<br />
<br />
'''יצירות ומאפיינים מוסיקלים:'''<br />
<br />
*[[הסוויטה הבארוקית]]<br />
<br />
*[[הכיוון המושווה]]<br />
<br />
*[[באסו קונטינואו]]<br />
<br />
*[[רצ'יטטיב]]<br />
<br />
*[[קנטטה]]<br />
<br />
*[[צורת סונטה-הסונטה הקלאסית]]<br />
<br />
*[[קונצ'רטו]]<br />
<br />
*[[המיסה]]<br />
<br />
*[[סגנון הרוקוקו והסגנון הרגשי]]<br />
<br />
*[[קווינטת לקלרניט, 2 כינורות, ויולה וצ'לו בלה מג'ור kv 581 מאת מוצרט]] <br />
<br />
'''כלים:'''<br />
<br />
*[[קלרינט]]<br />
<br />
*[[אבוב]]<br />
<br />
'''מלחינים ואישיים:'''<br />
<br />
*[[מרטין לותר]]<br />
<br />
*[[אנדריאס וורקמייסטר]] <br />
<br />
*[[ולפגנג אמדיאוס מוצרט]]<br />
<br />
*[[בלה בארטוק]]<br />
<br />
'''תנועות / אסכולות חשובות:'''<br />
<br />
*[[תנועת ההשכלה]]<br />
<br />
*[[שלוש סיבות חשובות להולדת תקופת הבארוק]]<br />
<br />
}}</div>Razhttps://www.sikumuna.co.il/index.php?title=%D7%A2%D7%9E%D7%95%D7%93_%D7%A8%D7%90%D7%A9%D7%99&diff=19304עמוד ראשי2006-11-05T16:21:34Z<p>Raz: </p>
<hr />
<div>{{תבנית:תפריט צד עמוד ראשי}}<br />
'''<h2 style="border-bottom:0px solid" ->ברוכים הבאים לסִיכּוּמוּנָה, אתר הסיכומים החופשי</h2>'''<br />
<br />
:::::::::<h2 style="border-bottom:0px solid" ->'''<font color="red">חדש/ה בסיכומונה? לחץ/י</font> [[סיכומונה:משתמשים חדשים| כאן]]'''</h2><br />
===[[סיכומונה:אודות|הסבר קצר אודות סיכומונה]]===<br />
<br />
<!--סיכומים--><br />
{| width=70% valign="top" style="border:2px solid #cfcfcf;padding:1em;padding-top:0.0em;padding-bottom:0em; font-size:100%; background-color:#f9f9ff;" |<br />
|-<br />
|colspan="2"|<br />
<div style="float:left;">[[Image:Omg1.png]]</div><h2 style="border-bottom:1px solid #cfcfcf;text-align:right;letter-spacing:3;padding-top:0.17em;padding-bottom:0.5em;">סיכומים</h2><br />
|-<br />
|valign="top"|<br />
[[תמונה:Hist.png]]<br />
<BIG>מדעי הרוח</BIG><BR><br />
*'''[[היסטוריה א']], [[היסטוריה ב']], [[היסטוריה מוגבר]], [[תנ"ך]], [[תנ"ך - הלכתי]], [[לשון והבעה עברית]], [[ספרות]], [[אומנות]], [[מוסיקה]], [[פילוסופיה]]'''<br />
<BR><br />
[[תמונה:Chemistry1.png]]<br />
<BIG>מדעי הטבע והחיים</BIG><BR><br />
*'''[[פיזיקה]], [[מתמטיקה]], [[מדעי המחשב]], [[כימיה]], [[ביולוגיה]], [[גיאוגרפיה]]''' <br />
<BR><br />
[[תמונה:Hevre.png]]<br />
<BIG>מדעי החברה</BIG><BR><br />
*'''[[סוציולוגיה]], [[אזרחות]], [[פסיכולוגיה]], [[כלכלה]], [[תקשורת]], [[מזרחנות]], [[משפטים]], [[מורשת]]'''<br />
<BR><br />
[[תמונה:Pen.png]]<br />
<BIG>שפות</BIG><BR><br />
*'''[[אנגלית]], [[ערבית]], [[צרפתית]]'''<br />
----<br />
<br />
*[[דפי נוסחאות]]<br />
<br />
|}<br />
<br />
<BR><br />
{{סיכומונה:פרוייקטים}}<br />
<br />
<br />
<!--חומרי עזר נוספים--><br />
{| width=70% valign="top"<br />
|style="border:2px solid #cfcfcf;padding:1em;padding-top:0.5em;padding-bottom:0em; font-size:100%; background-color:#ffffec;" |<br />
<div style="float:left;">[[Image:Question1.gif]]</div><h2 style="border-bottom:1px solid #cfcfcf;text-align:right;letter-spacing:3;padding-top:0.17em;padding-bottom:0.5em;">חומרי עזר נוספים</h2><br />
<br />
'''[http://meyda.education.gov.il/sheeloney_bagrut/ שאלוני בחינות בגרות בכל המקצועות מטעם משרד החינוך]'''<BR><br />
[http://www.sikumuna.co.il/w/index.php?title=Special:BB&topic=2 עזרה עם שאלות]<BR><br />
[[עזרי לימוד]]<BR><br />
[[מיקודים - מיקוד חומר הלמידה - מועד קיץ תשס"ו (2006)]]<BR><br />
[[דפי נוסחאות]]<br />
|}<br />
<br />
==עזרה==<br />
<br />
חיפשתם סיכום באתר ולא מצאתם? אתם תמיד יכולים לכתוב אחד חדש או לבקש בדף '''[http://forum.sikumuna.co.il/viewtopic.php?t=16 הבקשות לסיכומים]'''.<br />
<br />
את כל ניסיונות הכתיבה אתם מוזמנים לעשות '''[[סיכומונה:ארגז החול | בארגז החול]]'''.<br />
<br />
נתקלתם בדף שהושחת/וונדליזם באתר? בבקשה '''[[דפים שהושחתו | דווחו]]''' לנו על כך.<br />
<br />
ישנם מספר '''[[:קטגוריה: סיכומים הדורשים תיקון | סיכומים הדורשים תיקון]]'''<br />
, הינכם מוזמנים לעזור לנו לסדר אותם. <br />
<br />
ישנם מספר '''[[סיכומונה:סיכומים הדורשים הרחבה|סיכומים הדורשים הרחבה]]'''. הינכם מוזמנים לעזור לנו להרחיב אותם.<br />
<br />
* עזרו במיון קבצים ב[[מיון קבצים|'''דף הקבצים הדורשים מיון והפיכתם לסיכום''']].<br />
<br />
----<br />
* '''יש לך רעיונות לפיתוח האתר? לחץ/י [[תוספות לאתר|כאן]]!'''<br />
לסיכומונה מס' תת-פרוייקטים שעליהם אתם יכולים לקרוא במעלה הדף.<br />
*'''האתר נצפה היטב על דפדפן Firefox, קישור להורדה נמצא [http://www.getfirefox.com כאן]'''<br />
----<br />
<center><small>[http://www.sikumuna.com/?p=0&i=30 פרסום בסיכומונה]</small><br />
</center>__NOTOC__<br />
__NOEDITSECTION__</div>Razhttps://www.sikumuna.co.il/index.php?title=%D7%A9%D7%99%D7%97%D7%94:%D7%9E%D7%95%D7%96%D7%99%D7%A7%D7%94&diff=19303שיחה:מוזיקה2006-11-05T16:20:49Z<p>Raz: שיחה:מוזיקה הועבר לשם שיחה:מוסיקה: לבקשת נור</p>
<hr />
<div>#הפניה [[שיחה:מוסיקה]]</div>Razhttps://www.sikumuna.co.il/index.php?title=%D7%A9%D7%99%D7%97%D7%94:%D7%9E%D7%95%D7%A1%D7%99%D7%A7%D7%94&diff=19302שיחה:מוסיקה2006-11-05T16:20:49Z<p>Raz: שיחה:מוזיקה הועבר לשם שיחה:מוסיקה: לבקשת נור</p>
<hr />
<div>צריך לארגן את המלחינים לפי תקופות. לא היה לי כח לעשות את זה, והוספתי רק כמה שמות שעלו לי, כדי לפתוח את הרשימה.<br />
::רעיון טוב,בינתיים אני מציע שניתן קישור ישירות לוויקיפדיה מתוך הקישור, או שנבקש מהם להעביר את התוכן שלהם אלינו --[[User:Amihai|Amihai]] 17 אפריל 2006 14:35 (IDT)</div>Razhttps://www.sikumuna.co.il/index.php?title=%D7%9E%D7%95%D7%A1%D7%99%D7%A7%D7%94&diff=19300מוסיקה2006-11-05T16:20:49Z<p>Raz: מוזיקה הועבר לשם מוסיקה: לבקשת נור</p>
<hr />
<div>'''יצירות ומאפיינים מוסיקלים:'''<br />
<br />
*[[קונצ'רטו]]<br />
<br />
*[[המיסה]]<br />
<br />
*[[סגנון הרוקוקו והסגנון הרגשי]]<br />
<br />
*[[קווינטת לקלרניט, 2 כינורות, ויולה וצ'לו בלה מג'ור kv 581 מאת מוצרט]] <br />
<br />
'''כלים:'''<br />
<br />
*[[קלרינט]]<br />
<br />
*[[אבוב]]<br />
<br />
<br />
'''תנועות / אסכולות חשובות:'''<br />
<br />
*[[אסכולת מנהיים]]<br />
*[[תנועת הבונים החופשיים]]<br />
*[[תנועת ההשכלה]]<br />
*[[תנועת חזרת לטבע]]<br />
*[[האסכולה הווינאית]]<br />
*[[האסכולה הברלינאית]]</div>Razhttps://www.sikumuna.co.il/index.php?title=%D7%9E%D7%A9%D7%AA%D7%9E%D7%A9:Raz/TODO&diff=18847משתמש:Raz/TODO2006-09-30T15:19:43Z<p>Raz: </p>
<hr />
<div>====דברים שאני צריך לעשות עד סוף החופש====<br />
*<s>לסיים את הקטגוריות (שנותרו) בסיכומונה תיכון.</s><br />
<br />
* לעבור על הסיכומים שדורשים תיקון.<br />
<br />
*לסדר את הקטגוריות בסיכומונה אקדמי.<br />
<br />
'''הערה:''' דברים שסיימתי אני אמחק בקו. <s>דוגמא</s></div>Razhttps://www.sikumuna.co.il/index.php?title=%D7%9E%D7%93%D7%99%D7%94_%D7%95%D7%99%D7%A7%D7%99:Recentchangestext&diff=18846מדיה ויקי:Recentchangestext2006-09-30T15:19:15Z<p>Raz: </p>
<hr />
<div>{| style="width: 100%; border: 2px solid #dfdfdf; text-align: center;"<br />
|-<br />
| [[המדריך לעורך]] - [[סיכומונה:הסבר איך לפרסם סיכום חדש|איך לפרסם סיכום חדש]]<br />
|-<br />
| '''[http://forum.sikumuna.com הפורום]'''<br />
|-<br />
| [[:קטגוריה:דפים למחיקה מהירה|דפים למחיקה מהירה]] - [[סיכומונה:סיכומים מבוקשים|סיכומים מבוקשים]] - [[סיכומונה:סיכומים הדורשים תיקון|סיכומים הדורשים תיקון]] - [[סיכומונה:סיכומים הדורשים הרחבה|סיכומים הדורשים הרחבה]] - [[מיוחד:Lonelypages|סיכומים שאין אליהם קישורים פנימיים]]<br />
|-<br />
|}</div>Razhttps://www.sikumuna.co.il/index.php?title=%D7%9E%D7%A9%D7%AA%D7%9E%D7%A9:Raz/TODO&diff=18845משתמש:Raz/TODO2006-09-30T15:18:38Z<p>Raz: </p>
<hr />
<div>====דברים שאני צריך לעשות עד סוף החופש====<br />
*<s>לסיים את הקטגוריות (שנותרו) בסיכומונה תיכון.</s><br />
<br />
* לעבור על הסיכומים שדורשים תיקון.<br />
<br />
*לסדר את הקטגוריות בסיכומונה אקדמי.<br />
<br />
'''הערה:''' דברים שסיימתי אני אמחק בקו. <s>דוגמא</s><br />
[forum.sikumuna.com הפורום]</div>Razhttps://www.sikumuna.co.il/index.php?title=%D7%9E%D7%93%D7%99%D7%94_%D7%95%D7%99%D7%A7%D7%99:Recentchangestext&diff=18844מדיה ויקי:Recentchangestext2006-09-30T15:16:33Z<p>Raz: שוחזר לעריכה אחרונה שבוצעה על ידי בונגולים</p>
<hr />
<div>{| style="width: 100%; border: 2px solid #dfdfdf; text-align: center;"<br />
|-<br />
| [[המדריך לעורך]] - [[סיכומונה:הסבר איך לפרסם סיכום חדש|איך לפרסם סיכום חדש]]<br />
|-<br />
| '''[[מיוחד:BB|הפורום]]'''<br />
|-<br />
| [[:קטגוריה:דפים למחיקה מהירה|דפים למחיקה מהירה]] - [[סיכומונה:סיכומים מבוקשים|סיכומים מבוקשים]] - [[סיכומונה:סיכומים הדורשים תיקון|סיכומים הדורשים תיקון]] - [[סיכומונה:סיכומים הדורשים הרחבה|סיכומים הדורשים הרחבה]] - [[מיוחד:Lonelypages|סיכומים שאין אליהם קישורים פנימיים]]<br />
|-<br />
|}</div>Razhttps://www.sikumuna.co.il/index.php?title=%D7%A9%D7%99%D7%97%D7%AA_%D7%9E%D7%A9%D7%AA%D7%9E%D7%A9:Raz&diff=18770שיחת משתמש:Raz2006-09-29T10:48:05Z<p>Raz: </p>
<hr />
<div>* <h3>כדי להוסיף הודעה יש ללחוץ על '+' בשורה שלמעלה. בבקשה לחתום על ידי <nowiki>~~~~</nowiki> כדי שאני אדע מי כתב את ההודעה.</h3><br />
<br />
----<br />
<br />
== חשבתי שהוא במחוייבות לא? ==<br />
<br />
או שהוא עורך משם<br />
[[User:Yagil|Yagil]]<br />
<br />
== למה לא הגעת היום לבצפר? ==<br />
<br />
[[User:גיא|גיא]] 13:08, 2 יוני 2005 (IDT)<br />
<br />
== בגלל הממ"ן ובגלל המתכונת בהיסטוריה.... ==<br />
<br />
[[User:Raz|Raz]] 13:12, 2 יוני 2005 (IDT)<br />
<br />
http://www.pcmag.com/article2/0,1759,1824796,00.asp?kc=PCRSS02129TX1K0000530<br />
[[User:בן|בן]] 14:09, 8 יוני 2005 (IDT)<br />
<br><br />
תודה בן :-) לפי מה שאני רואה המחירים שם זולים יותר מ-ebay [[User:Raz|Raz]] 18:11, 8 יוני 2005 (IDT)<br />
<br />
== .. ==<br />
<br />
...<br />
<br />
== שלחתי לך את זה בשביל ה review ==<br />
<br />
המחירים זה רק body לדעתי...<br />
<br />
== תתחבר ל ICQ ==<br />
<br />
== קבל את הגיטרה ==<br />
<br />
http://img260.echo.cx/img260/7020/guit7uj.jpg<br />
http://img260.echo.cx/img260/9358/img21182lh.jpg<br />
http://img260.echo.cx/img260/2711/img21210fh.jpg<br />
http://img260.echo.cx/img260/7259/img21220pf.jpg<br />
<br />
<br />
זאת לא קצת קפיצה מעל הפופיק הגיטרה הזאת?--[[User:Amihai|Amihai]] 13:03, 16 יוני 2005 (IDT)<br />
<br />
== למה מעל הפופיק? ==<br />
<br />
הוא קנה גיטרה מעולה לשנים רבות...<br />
דווקא הצבע יפה מאוד(לא מזעזע כמו שחשבתי D:<br />
<br />
== מה הקשר קפיצה מעל הפופיק? ==<br />
<br />
גיטרה זה לא דבר שקונים כל יום<br />
ואם כבר קונים אז קונים טובה<br />
<br />
לא משנה...תתחדש...נראת מגניבה :) --[[User:Amihai|Amihai]] 14:23, 16 יוני 2005 (IDT)<br />
תתחדש גם ממני![[User:גיא|גיא]]<br />
<br />
אל תתחדש ממנו! הוא שחור! --[[User:Amihai|Amihai]] 15:13, 16 יוני 2005 (IDT)<br />
<br />
תודה לכם [[User:Yagil|Yagil]]<br />
<br />
== השינוים במשטים הם התחלה טובה... ==<br />
<br />
אחלה :)<br />
[[User:Raz|Raz]]<br />
<br />
== תעצב את כל הדף..לא רק סידור לפי המפמ"ר.. ==<br />
<br />
ותעשה את כל הספרות בתור קטגוריה...אני רוצה שעכשיו כל דף שאנחנו מכינים..נשים אותו בקטגוריה המתאימה.<br />
<br />
מה הכוונה קטגוריה?תיצור בסופו של דבר את הדף מחדש ותשים את המילה category: לפניו... ואז תכנס לכל דף בו ותשים קישור לקטוגריה שלו... כמו בהיסטוריה ב'...<br />
--[[User:Amihai|Amihai]] 24 אפריל 2006 19:56 (IDT)<br />
<br />
הבנתי[[User:Raz|Raz]] 24 אפריל 2006 19:57 (IDT)<br />
<br />
== כשאתה עורך דפים והעריכה לא הושלמה ==<br />
<br />
אתה יכול פשוט ליצור אותם תחת המשתמש שלך, כמו שעמיחי עשה בהיסטוריה, למשל [[User:Raz/ספרות]]. זה עוזר לשמור על הסדר באתר. --[[User:בן|בן]] 24 אפריל 2006 20:29 (IDT) (הכוונה הייתה כמובן לדף שכתבת בכותרתו "לא לערוך" או משהו כזה. --[[User:בן|בן]] 24 אפריל 2006 20:31 (IDT)<br />
אחלה[[User:Raz|Raz]] 24 אפריל 2006 20:36 (IDT)<br />
<br />
== רז ==<br />
<br />
רז תחזיר גם את הסיכומים שלא קשורים לתכנית הלימודים כמו "אפיון דמויות בספרות" וכיו"ב.<br />
שים אותם למטה תחת אגף נפרד משלהם. [[User:Guy89|Guy89]] 24 אפריל 2006 20:35 (IDT)<br />
<br />
== כל הכבוד על ההשקעה בימים האחרונים ==<br />
<br />
[[User:Ran.Rutenberg|Ran.Rutenberg]] אפריל 25, 2006 21:25 (IDT)<br />
<br />
== חלקים חסרים בספרות ==<br />
<br />
רז,עדיין יש הרבה סיכומים שלא העברת לדף בספרות החדש למרות שהערתי לך על זה...<br />
לדוגמא העיוורת....<br />
תסיים את מה שהתחלת...אם לא תוך שעתיים אני עושה רול בק בחזרה לדף הקודם.<br />
--[[User:Amihai|Amihai]] 18 יוני 2006 07:48 (MST)<br />
<br />
== אני לא רואה שיש עוד חלקים חסרים. ==<br />
<br />
תקן אותי אם אני טועה.<br />
ותפסיק עם האולטימטומים האלה. הבנת בעצמך שלא שמתי לב לסיכום הזה ותיקנת את זה יפה מאוד בעצמך. אז למה סתם לעצבן?<br />
טעות של שולץ...תרגע :) ...אבל חסרים שם איזה שניים..אני כבר לא זוכר מה זה היה..ומה לעשות..אנחנו מאבדים גולשים שמחפשים סיכומים בספרות בגלל שחסרים לנו סיכומים בזה.... --[[User:Amihai|Amihai]] 18 יוני 2006 10:47 (MST)<br />
<br />
== צודק ==<br />
<br />
חחחחח טעות של שולץ<br />
<br />
== TODO ==<br />
<br />
ראה דף משתמש<br />
<br />
== תשתדל לא לשים סיכומים כפולים בספרות... ==<br />
<br />
...<br />
<br />
עמיחי.<br />
::בסדר.</div>Razhttps://www.sikumuna.co.il/index.php?title=%D7%A1%D7%A4%D7%A8%D7%95%D7%AA&diff=18764ספרות2006-09-29T10:15:14Z<p>Raz: </p>
<hr />
<div>*אנא כיתבו סיכומים בנושא זה בצורה הבאה:<BR> <br />
:::'''שם יצירה / שם יוצר'''<br />
<br />
===<font color="red">חדש! [http://www.sikumuna.co.il/sikumim/safrut.pdf קובץ PDF של כל הסיכומים בספרות]</font>===<br />
<br />
<br />
{| style="border:2px solid#cfcfff;padding:1em;background-color:#EAF5FB;width:70%;"<br />
|-<br />
| <H2> '''שירה'''</H2><br />
<br />
<h3> שירת ימי הביניים</h3><br />
<br />
*[[שחר אבקשך / שלמה אבן גבירול]]<br />
*[[יחידה שחרי האל וספיו / יהודה הלוי]]<br />
*[[ישנה בחיק ילדות / יהודה הלוי]]<br />
*[[ליבי במזרח / יהודה הלוי]]<br />
*[[יפה נוף / יהודה הלוי]]<br />
*[[כותנות פסים / משה אבן עזרא]]<br />
*[[עבי שחקים / שלמה אבן גבירול]]<br />
*[[הפשט הזמן / יהודה הלוי]]<br />
*[[הים ביני ובינך / שמואל הנגיד]]<br />
*[[מה תפחדי נפשי / שלמה אבן גבירול]]<br />
*[[מליצתי בדאגתי / שלמה אבן גבירול]]<br />
*[[אמנון אני חולה / שלמה אבן גבירול]]<br />
*[[התקבצו כי הזמן תמים / שמואל הנגיד]]<br />
*[[קח מצביה דמי עינב באקדחה / שמואל הנגיד]]<br />
<br />
----<br />
<br />
<h3> פואמה </h3><br />
<br />
*[[קוצו של יוד / גורדון יהודה לייב]]<br />
*[[צדקיהו בבית הפקודות / גורדון יהודה לייב]]<br />
*[[בין שיני אריות / גורדון יהודה לייב]]<br />
*[[הברכה / חיים נחמן ביאליק]]<br />
*[[בעיר ההריגה / חיים נחמן ביאליק]]<br />
*[[מתי מדבר / חיים נחמן ביאליק]]<br />
*[[המתמיד / חיים נחמן ביאליק]]<br />
<br />
----<br />
<br />
<h3> שירה עברית במאה ה-20 </h3><br />
<br />
<h4> חיים נחמן ביאליק </h4><br />
<br />
*[[צנח לו זלזל / חיים נחמן ביאליק]]<br />
*[[לבדי / חיים נחמן ביאליק]]<br />
*[[זריתי לרוח אנחתי / חיים נחמן ביאליק]]<br />
*[[הכניסיני תחת כנפך / חיים נחמן ביאליק]]<br />
*[[הקיץ גווע / חיים נחמן ביאליק]]<br />
*[[על השחיטה / חיים נחמן ביאליק]]<br />
*[[והיה כי יארכו ימים / חיים נחמן ביאליק]]<br />
*[[אכן גם זה מוסר אלוהים / חיים נחמן ביאליק]]<br />
*[[ואם ישאל המלאך / חיים נחמן ביאליק]]<br />
*[[לפני ארון הספרים / חיים נחמן ביאליק]]<br />
*[[איך / חיים נחמן ביאליק]]<br />
*[[ציפורת / חיים נחמן ביאליק]]<br />
*[[גבעולי אשתקד / חיים נחמן ביאליק]]<br />
*[[לא זכיתי / חיים נחמן ביאליק]]<br />
*[[חוזה לך ברח / חיים נחמן ביאליק]]<br />
*[[והיה כי תמצאו / חיים נחמן ביאליק]]<br />
<br />
<h4> משוררים נוספים משירת המאה ה-20 </h4><br />
<br />
*[[ראי אדמה / שאול טשרניחובסקי]]<br />
*[[לא רגעי שנת / שאול טשרניחובסקי]]<br />
*[[שירים לאילאיל - א' / שאול טשרניחובסקי]] <br />
*[[נוקטורנו / שאול טשרניחובסקי]]<br />
*[[לביבות / שאול טשרניחובסקי]]<br />
*[[כחום היום / שאול טשרניחובסקי]]<br />
*[[עם אלי הנפח (כפרקי נבואה) / גרינברג אורי צבי]]<br />
*[[היתה לי ברֵכה / גרינברג אורי צבי]]<br />
*[[שיר נס השיר / גרינברג אורי צבי]]<br />
*[[שיר אמי והנחל / גרינברג אורי צבי]]<br />
*[[רק על עצמי / רחל]]<br />
*[[גן נעול / רחל]]<br />
*[[ספר שירי / רחל]]<br />
*[[גורל / רחל]]<br />
*[[אל ארצי / רחל]]<br />
*[[ירח / נתן אלתרמן]]<br />
*[[עץ הזית / נתן אלתרמן]]<br />
*[[עוד חוזר הניגון / נתן אלתרמן]]<br />
*[[דו שיח / נתן אלתרמן]]<br />
*[[משירי הבן האובד / לאה גולדברג]]<br />
*[[שיר י"ב מתוך אהבתה של תרזה די-מון / לאה גולדברג]]<br />
*[[לתמונת אמא / לאה גולדברג]]<br />
*[[גשם בשדה הקרב / יהודה עמיחי]]<br />
*[[אבי / יהודה עמיחי]]<br />
*[[לא כברוש / יהודה עמיחי]]<br />
*[[ראי אנחנו שניים מספרים / יהודה עמיחי]]<br />
*[[אלוהים מרחם על ילדי הגן / יהודה עמיחי]]<br />
*[[רגע אחד שקט בבקשה / נתן זך]]<br />
*[[אני שומע משהו נופל / נתן זך]]<br />
*[[שימו לב לסגול הרועד / נתן זך]]<br />
*[[שיר לאוהבים הנבונים / נתן זך]]<br />
*[[כף יד רשעה / דליה רביקוביץ']]<br />
<br />
----<br />
<br />
<h3> שירת העולם - לתלמידי ספרות מורחבת </h3><br />
<br />
*[[אנבל לי / אדגר אלן פו]]<br />
*[[גנרל הטנק שלך / ברטולט ברכט]]<br />
*[[הו קברניט! קברניטי / וולט וויטמן]]<br />
*[[שיר הפגישה האחרונה / אנה אחמטובה]]<br />
<br />
----<br />
<br />
<h3> שירה בעקבות השואה - לתלמידי ספרות מורחבת </h3><br />
<br />
*[[פוגת המוות / פול צלאן]]<br />
<br />
<br />
<h4> קובץ השירים "קרון חתום" של דן פגיס </h4><br />
<br />
*[[אירופה, מאחר]]<br />
*[[כתוב בעפרון בקרון החתום]]<br />
*[[המסדר]]<br />
*[[עדות]]<br />
*[[עדות אחרת]]<br />
*[[הוראות לגנבת גבול]]<br />
*[[טיוטת הסכם לשלומים]]<br />
<br />
**[[נושאים מרכזיים בקובץ השירים]]<br />
<br />
----<br />
<br />
<h3> הספרות הרומנטית והספרות הריאליסטית</h3><br />
*[[התנועה והספרות הרומנטית]]<br />
*[[התנועה והספרות הריאלסטית (ריאליזם)]]<br />
<br />
<br />
|-<br />
|}<br />
<br />
<br />
{| style="border:2px solid#cfcfff;padding:1em;background-color:#ffffec;width:70%;"<br />
|-<br />
| <H2> סיפור קצר</H2><br />
<br />
<h4> סיפורי עגנון </h4><br />
<br />
*[[האדונית והרוכל / ש"י עגנון]]<br />
*[[הרופא וגרושתו / ש"י עגנון]]<br />
*[[המטפחת / ש"י עגנון]]<br />
*[[מדירה לדירה / ש"י עגנון]]<br />
*[[עגונות / ש"י עגנון]]<br />
*[[התזמורת / ש"י עגנון]]<br />
*[[פנים אחרות / ש"י עגנון]]<br />
*[[המלבוש / ש"י עגנון]]<br />
*[[תהילה / ש"י עגנון]]<br />
*[[עם כניסת היום / ש"י עגנון]]<br />
*[[פרנהיים / ש"י עגנון]]<br />
*[[שבועת אמונים / ש"י עגנון]]<br />
*[[בדמי ימיה / ש"י עגנון]]<br />
*[[גבעת החול / ש"י עגנון]]<br />
<br />
<h4> סיפור עברי מהמחצית הראשונה של המאה העשרים </h4><br />
*[[שם ויפת בעגלה / אברמוביץ' שלום יעקב]]<br />
*[[פראדל / בארון דבורה]]<br />
*[[שפרה / בארון דבורה]]<br />
*[[סובבתהו בכחש / בורלא יהודה]]<br />
*[[מאחורי הגדר / ביאליק חיים נחמן]]<br />
*[[אגדת שלושה וארבעה / ביאליק חיים נחמן]]<br />
*[[קלונימוס ונעמי / ברדיצ'דבסקי מיכה יוסף]]<br />
*[[המוצא / ברנר יוסף חיים]]<br />
*[[עוולה / ברנר יוסף חיים]]<br />
*[[כרת / ברקוביץ' יצחק דב]]<br />
*[[תלוש / ברקוביץ' יצחק דב]]<br />
*[[סעודה מפסקת / גנסין אורי]]<br />
*[[אדם מישראל / הזז חיים]]<br />
*[[שלולית גנוזה / הזז חיים]]<br />
*[[שמע ישראל / פרץ יצחק לייב]]<br />
*[[הערדל / שופמן גרשום]]<br />
*[[נקמה של תיבת זמרה / שופמן גרשום]]<br />
*[[בת הרב / שטיינברג יעקב]]<br />
*[[העיוורת / שטיינברג יעקב]]<br />
*[[בת ישראל / שטיינברג יעקב]]<br />
*[[בין לבני הכסף / שטיינברג יעקב]]<br />
*[[הבריחה / שמי יצחק]]<br />
<br />
<h4> סיפור עברי מהמחצית השנייה של המאה העשרים </h4><br />
<br />
*[[עד שיעבור כל המשמר כולו / איני לאה]]<br />
*[[שמיל / אלוני ניסים]]<br />
*[[להיות אופה / אלוני ניסים]]<br />
*[[שלושה / אפלפלד אהרון]]<br />
*[[עשן / אפלפלד אהרון]]<br />
*[[סיפור אהבה / אפלפלד אהרון]]<br />
*[[ברטה / אפלפלד אהרון]]<br />
*[[המצוד / אפלפלד אהרון]]<br />
*[[קיטי / אפלפלד אהרון]]<br />
*[[בעיר התחתית / בלס שמעון]]<br />
*[[קולנוע / בן נר יצחק]]<br />
*[[משחקים בחורף / בן נר יצחק]]<br />
*[[הנדל יהודית / סיפור בלי כתובת]]<br />
*[[מסע הערב של יתיר / יהושע אברהם ב']]<br />
*[[שתיקה הולכת ונמשכת / יהושע אברהם ב']]<br />
*[[נעימה ששון כותבת שירים / כהנא-כרמון עמליה]]<br />
*[[הינומה / כהנא-כרמון עמליה]]<br />
*[[יד ושם / מגד אהרון]]<br />
*[[אח קטן / מטלון רונית]]<br />
*[[ילדה בקפה / מטלון רונית]]<br />
*[[השבוי / סמילנסקי יזהר]]<br />
*[[דרך הרוח / עוז עמוס]]<br />
*[[נוודים וצפע / עוז עמוס]]<br />
*[[התרנגולת בעלת שלוש הרגליים / קנז יהושע]]<br />
*[[מעשה ברוקח ובגאולת העולם / שחר דוד]]<br />
*[[דברים שבטבע האדם / שחר דוד]]<br />
*[[על הצללים והצלם / שחר דוד]]<br />
*[[מעשה בעץ זית / תמוז בנימין]]<br />
*[[תחרות שחייה / תמוז בנימין]]<br />
<br />
<h4> סיפור מתורגם</h4><br />
*[[מספר ארבע / אידריס יוסוף]]<br />
*[[על חוד התער / אל חכים תאופיק]]<br />
*[[מעשה בשובכי / באבל יצחק]]<br />
*[[בן הרבי / באבל יצחק]]<br />
*[[המפתח / בשביס-זינגר יצחק]]<br />
*[[גימפל תם / בשביס-זינגר יצחק]]<br />
*[[הבז / בוקצ'יו ג'ובאני]]<br />
*[[האדרת / גוגול ניקולאי]]<br />
*[[הסופר במשפחה / דוקטורוב אדגר לורנס]]<br />
*[[הרוצחים / המינגווי ארנסט]]<br />
*[[התלמיד / לוי פרימו]]<br />
*[[איש זקן מאוד עם כנפיים עצומות / מארקס גבריאל גרסייה]]<br />
*[[העלמה פרל / מופסן גי דה]]<br />
*[[אחרי עשרים שנה / מחפוז נג'יב]]<br />
*[[בית בעל שם רע / מחפוז נג'יב]]<br />
*[[הפנסיונר / מחפוז נג'יב]]<br />
*[[הזבוב / מנספילד קתרין]]<br />
*[[רגע של חסד / נבוקוב ולדימיר]]<br />
*[[יום נפלא לדגי בננה / סלינג'ר ג'רום דוד]]<br />
*[[מר קרסולי שלנו בקונטיקט / סלינג'ר ג'רום דוד]]<br />
*[[השעון והאדם / עזאם סמירה]]<br />
*[[הבור והמטוטלת / פו אדגר אלן]]<br />
*[[אלאונורה / פו אדגר אלן]]<br />
*[[ורד לאמילי / פוקנר ויליאם]]<br />
*[[אמבר מובער / פוקנר ויליאם]]<br />
*[[שיחה עם אבי / פיילי גרייס]]<br />
*[[הגן המפליג למרחקים / פינק אידה]]<br />
*[[ציפורים / פינק אידה]]<br />
*[[המחבוא / פינק אידה]]<br />
*[[כינורו של רוטשילד / צ'כוב|כינורו של רוטשילד / צ'כוב אנטון פבלוביץ']]<br />
*[[יגון / צ'כוב אנטון פבלוביץ']]<br />
*[[גזר הדין / קפקא פרנץ]]<br />
*[[דבר קטן וטוב / קרבר ריימונד]]<br />
*[[נוצות / קרבר ריימונד]]<br />
*[[אהבתי הראשונה / שלום עליכם]]<br />
<br />
----<br />
*[[תפוחים מן המדבר / סביון ליברכט]]<br />
*[[העוורת|העוורת / יעקב שטיינברג]]<br />
*[[כינורו של רוטשילד / צ'כוב]]<br />
*[[שברירים / דבורה בארון]]<br />
*[[המחרוזת / גאי דה מופאסן]]<br />
<br />
<br />
<br />
|}<br />
<br />
<br />
{| style="border:2px solid#cfcfff;padding:1em;background-color:#EAF5FB;width:70%;"<br />
|-<br />
| <H2> '''רומן ונובלה'''</H2><br />
<br />
<h3> רומן עברי</h3><br />
<br />
*[[מסע דניאל / אורפז יצחק]]<br />
*[[ברקיע החמישי / איתן רחל]]<br />
*[[שורשי אוויר / אלמוג רות]]<br />
*[[תור הפלאות / אפלפלד אהרון]]<br />
*[[קטרינה / אפלפלד אהרון]]<br />
*[[נוצות / באר חיים]]<br />
*[[חבלים / באר חיים]]<br />
*[[בוקר של שוטים / בן נר יצחק]]<br />
*[[פצעי בגרות / ברטוב חנוך]]<br />
*[[עיר קסומה / בר-יוסף יהושע]]<br />
*[[יש ילדים זיגזג / גרוסמן דוד]]<br />
*[[ספר הדקדוק הפנימי / גרוסמן דוד]]<br />
*[[החמסין האחרון / הנדל יהודית]]<br />
*[[המאהב / יהושע אברהם ב']]<br />
*[[גירושים מאוחרים / יהושע אברהם ב']]<br />
*[[מר מאני / יהושע אברהם ב']]<br />
*[[גיא אוני / לפיד שולמית]]<br />
*[[החי על המת / מגד אהרון]]<br />
*[[פויגלמן / מגד אהרון]]<br />
*[[מסע באב / מגד אהרון]]<br />
*[[חצוצרה בואדי / סמי מיכאל]]<br />
*[[חסות / סמי מיכאל]]<br />
*[[סיפור פשוט / ש"י עגנון]]<br />
*[[שירה / ש"י עגנון]]<br />
*[[מקדמות / סמילנסקי יזהר]]<br />
*[[קופסה שחורה / עמוס עוז]]<br />
*[[מיכאל שלי / עוז עמוס]]<br />
*[[מנוחה נכונה / עוז עמוס]]<br />
*[[מפריח היונים / עמיר אלי]]<br />
*[[חיי נישואים / פוגל דוד]]<br />
*[[השעון / ק' צטניק]]<br />
*[[התגנבות יחידים / קנז יהושע]]<br />
*[[מחזיר אהבות קודמות / קנז יהושע]]<br />
*[[חימו מלך ירושלים / קניוק יורם]]<br />
*[[אדם בן כלב / קניוק יורם]]<br />
*[[שמות / ראובני אהרון]]<br />
*[[החתונות שלנו / רביניאן דורית]]<br />
*[[זכרון דברים / שבתאי יעקב]]<br />
*[[החיים כמשל / שדה פנחס]]<br />
*[[רביעיית רוזנדורף / שחם נתן]]<br />
*[[רומן רוסי / שלו מאיר]]<br />
*[[כימים אחדים / שלו מאיר]]<br />
*[[הוא הלך בשדות / שמיר משה]]<br />
*[[פרקי אליק / שמיר משה]]<br />
*[[מינוטאור / תמוז בנימין]]<br />
*[[רקוויאם לנעמן / תמוז בנימין]]<br />
<br />
----<br />
<br />
<h3> רומן מתורגם </h3><br />
<br />
<br />
<br />
----<br />
<br />
<h3> נובלה עברית </h3><br />
<br />
<br />
<br />
<br />
<h3> נובלה מתורגמת </h3><br />
<br />
<br />
<br />
----<br />
<br />
*[[העבד - מוטיבים בסיפור|העבד / יצחק בשביס-זינגר]]<br />
*[[אדיפוס המלך / סופוקלס]]<br />
*[[אנטיגונה / סופוקלס]]<br />
*[[אבא גוריו / בלזאק]]<br />
*[[המשפט / פרנץ קפקא]]<br />
*[[תרנגול כפרות / אלי עמיר]]<br />
*[[בעל זבוב / וויליאם גולדינג]]<br />
*[[גיא אוני / שולמית לפיד]]<br />
*[[יש ילדים זיג זג / דויד גרוסמן]]<br />
<br />
=====רומן ונובלה - מספרות העולם - לתלמידי ספרות מורחבת=====<br />
<br />
*[[דון קיחוטה / סרוונטס]]<br />
*[[הגלגול / פרנץ קפקא]]<br />
*[[מותו של סוכן / ארתור מילר]]<br />
<br />
<br />
<br />
<br />
|-<br />
|}<br />
<br />
<br />
<br />
<br />
<br />
{| style="border:2px solid#cfcfff;padding:1em;background-color:#EAF5FB;width:70%;"<br />
|-<br />
<br />
| <H2> מסות ומאמרים</H2><br />
<br />
<br />
*[[המכשולים האסתטיים של ספרות השואה / א.ב. יהושוע]]<br />
<br />
<br />
<br />
|-<br />
|}<br />
<br />
<BR><br />
{| style="border:2px solid#cfcfff;padding:1em;background-color:#ffffec;width:70%;"<br />
|-<br />
<br />
| <H2> טכניקות בספרות</H2><br />
<br />
<br />
*[[אפיון דמויות בספרות]]<br />
<br />
<br />
<br />
|-<br />
|}<br />
<br />
<br />
====[[מילון מושגים בספרות]]====<br />
<br />
==קישורים מומלצים==<br />
<br />
[http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%AA%D7%9E%D7%95%D7%A0%D7%94:MPLiterature.JPG פורטל ספרות וויקיפדיה]<br />
[http://sifrut.aviv.org.il/ חדר מורים לספרות]<br />
<br />
[[דף ספרות ישן]]<br />
__NOEDITSECTION__<br />
__NOTOC__</div>Razhttps://www.sikumuna.co.il/index.php?title=%D7%A1%D7%A4%D7%A8%D7%95%D7%AA&diff=18763ספרות2006-09-29T10:14:20Z<p>Raz: </p>
<hr />
<div>*אנא כיתבו סיכומים בנושא זה בצורה הבאה:<BR> <br />
:::'''שם יצירה / שם יוצר'''<br />
<br />
===<font color="red">חדש! [http://www.sikumuna.co.il/sikumim/safrut.pdf קובץ PDF של כל הסיכומים בספרות]</font>===<br />
<br />
<br />
{| style="border:2px solid#cfcfff;padding:1em;background-color:#EAF5FB;width:70%;"<br />
|-<br />
| <H2> '''שירה'''</H2><br />
<br />
<h3> שירת ימי הביניים</h3><br />
<br />
*[[שחר אבקשך / שלמה אבן גבירול]]<br />
*[[יחידה שחרי האל וספיו / יהודה הלוי]]<br />
*[[ישנה בחיק ילדות / יהודה הלוי]]<br />
*[[ליבי במזרח / יהודה הלוי]]<br />
*[[יפה נוף / יהודה הלוי]]<br />
*[[כותנות פסים / משה אבן עזרא]]<br />
*[[עבי שחקים / שלמה אבן גבירול]]<br />
*[[הפשט הזמן / יהודה הלוי]]<br />
*[[הים ביני ובינך / שמואל הנגיד]]<br />
*[[מה תפחדי נפשי / שלמה אבן גבירול]]<br />
*[[מליצתי בדאגתי / שלמה אבן גבירול]]<br />
*[[אמנון אני חולה / שלמה אבן גבירול]]<br />
*[[התקבצו כי הזמן תמים / שמואל הנגיד]]<br />
*[[קח מצביה דמי עינב באקדחה / שמואל הנגיד]]<br />
<br />
----<br />
<br />
<h3> פואמה </h3><br />
<br />
*[[קוצו של יוד / גורדון יהודה לייב]]<br />
*[[צדקיהו בבית הפקודות / גורדון יהודה לייב]]<br />
*[[בין שיני אריות / גורדון יהודה לייב]]<br />
*[[הברכה / חיים נחמן ביאליק]]<br />
*[[בעיר ההריגה / חיים נחמן ביאליק]]<br />
*[[מתי מדבר / חיים נחמן ביאליק]]<br />
*[[המתמיד / חיים נחמן ביאליק]]<br />
<br />
----<br />
<br />
<h3> שירה עברית במאה ה-20 </h3><br />
<br />
<h4> חיים נחמן ביאליק </h4><br />
<br />
*[[צנח לו זלזל / חיים נחמן ביאליק]]<br />
*[[לבדי / חיים נחמן ביאליק]]<br />
*[[זריתי לרוח אנחתי / חיים נחמן ביאליק]]<br />
*[[הכניסיני תחת כנפך / חיים נחמן ביאליק]]<br />
*[[הקיץ גווע / חיים נחמן ביאליק]]<br />
*[[על השחיטה / חיים נחמן ביאליק]]<br />
*[[והיה כי יארכו ימים / חיים נחמן ביאליק]]<br />
*[[אכן גם זה מוסר אלוהים / חיים נחמן ביאליק]]<br />
*[[ואם ישאל המלאך / חיים נחמן ביאליק]]<br />
*[[לפני ארון הספרים / חיים נחמן ביאליק]]<br />
*[[איך / חיים נחמן ביאליק]]<br />
*[[ציפורת / חיים נחמן ביאליק]]<br />
*[[גבעולי אשתקד / חיים נחמן ביאליק]]<br />
*[[לא זכיתי / חיים נחמן ביאליק]]<br />
*[[חוזה לך ברח / חיים נחמן ביאליק]]<br />
*[[והיה כי תמצאו / חיים נחמן ביאליק]]<br />
<br />
<h4> משוררים נוספים משירת המאה ה-20 </h4><br />
<br />
*[[ראי אדמה / שאול טשרניחובסקי]]<br />
*[[לא רגעי שנת / שאול טשרניחובסקי]]<br />
*[[שירים לאילאיל - א' / שאול טשרניחובסקי]] <br />
*[[נוקטורנו / שאול טשרניחובסקי]]<br />
*[[לביבות / שאול טשרניחובסקי]]<br />
*[[כחום היום / שאול טשרניחובסקי]]<br />
*[[עם אלי הנפח (כפרקי נבואה) / גרינברג אורי צבי]]<br />
*[[היתה לי ברֵכה / גרינברג אורי צבי]]<br />
*[[שיר נס השיר / גרינברג אורי צבי]]<br />
*[[שיר אמי והנחל / גרינברג אורי צבי]]<br />
*[[רק על עצמי / רחל]]<br />
*[[גן נעול / רחל]]<br />
*[[ספר שירי / רחל]]<br />
*[[גורל / רחל]]<br />
*[[אל ארצי / רחל]]<br />
*[[ירח / נתן אלתרמן]]<br />
*[[עץ הזית / נתן אלתרמן]]<br />
*[[עוד חוזר הניגון / נתן אלתרמן]]<br />
*[[דו שיח / נתן אלתרמן]]<br />
*[[משירי הבן האובד / לאה גולדברג]]<br />
*[[שיר י"ב מתוך אהבתה של תרזה די-מון / לאה גולדברג]]<br />
*[[לתמונת אמא / לאה גולדברג]]<br />
*[[גשם בשדה הקרב / יהודה עמיחי]]<br />
*[[אבי / יהודה עמיחי]]<br />
*[[לא כברוש / יהודה עמיחי]]<br />
*[[ראי אנחנו שניים מספרים / יהודה עמיחי]]<br />
*[[אלוהים מרחם על ילדי הגן / יהודה עמיחי]]<br />
*[[רגע אחד שקט בבקשה / נתן זך]]<br />
*[[אני שומע משהו נופל / נתן זך]]<br />
*[[שימו לב לסגול הרועד / נתן זך]]<br />
*[[שיר לאוהבים הנבונים / נתן זך]]<br />
*[[כף יד רשעה / דליה רביקוביץ']]<br />
<br />
----<br />
<br />
<h3> שירת העולם - לתלמידי ספרות מורחבת </h3><br />
<br />
*[[אנבל לי / אדגר אלן פו]]<br />
*[[גנרל הטנק שלך / ברטולט ברכט]]<br />
*[[הו קברניט! קברניטי / וולט וויטמן]]<br />
*[[שיר הפגישה האחרונה / אנה אחמטובה]]<br />
<br />
----<br />
<br />
<h3> שירה בעקבות השואה - לתלמידי ספרות מורחבת </h3><br />
<br />
*[[פוגת המוות / פול צלאן]]<br />
<br />
<br />
<h4> קובץ השירים "קרון חתום" של דן פגיס </h4><br />
<br />
*[[אירופה, מאחר]]<br />
*[[כתוב בעפרון בקרון החתום]]<br />
*[[המסדר]]<br />
*[[עדות]]<br />
*[[עדות אחרת]]<br />
*[[הוראות לגנבת גבול]]<br />
*[[טיוטת הסכם לשלומים]]<br />
<br />
**[[נושאים מרכזיים בקובץ השירים]]<br />
<br />
----<br />
<br />
<h3> הספרות הרומנטית והספרות הריאליסטית</h3><br />
*[[התנועה והספרות הרומנטית]]<br />
*[[התנועה והספרות הריאלסטית (ריאליזם)]]<br />
<br />
<br />
|-<br />
|}<br />
<br />
<br />
{| style="border:2px solid#cfcfff;padding:1em;background-color:#ffffec;width:70%;"<br />
|-<br />
| <H2> סיפור קצר</H2><br />
<br />
<h4> סיפורי עגנון </h4><br />
<br />
*[[האדונית והרוכל / ש"י עגנון]]<br />
*[[הרופא וגרושתו / ש"י עגנון]]<br />
*[[המטפחת / ש"י עגנון]]<br />
*[[מדירה לדירה / ש"י עגנון]]<br />
*[[עגונות / ש"י עגנון]]<br />
*[[התזמורת / ש"י עגנון]]<br />
*[[פנים אחרות / ש"י עגנון]]<br />
*[[המלבוש / ש"י עגנון]]<br />
*[[תהילה / ש"י עגנון]]<br />
*[[עם כניסת היום / ש"י עגנון]]<br />
*[[פרנהיים / ש"י עגנון]]<br />
*[[שבועת אמונים / ש"י עגנון]]<br />
*[[בדמי ימיה / ש"י עגנון]]<br />
*[[גבעת החול / ש"י עגנון]]<br />
<br />
<h4> סיפור עברי מהמחצית הראשונה של המאה העשרים </h4><br />
*[[שם ויפת בעגלה / אברמוביץ' שלום יעקב]]<br />
*[[פראדל / בארון דבורה]]<br />
*[[שפרה / בארון דבורה]]<br />
*[[סובבתהו בכחש / בורלא יהודה]]<br />
*[[מאחורי הגדר / ביאליק חיים נחמן]]<br />
*[[אגדת שלושה וארבעה / ביאליק חיים נחמן]]<br />
*[[קלונימוס ונעמי / ברדיצ'דבסקי מיכה יוסף]]<br />
*[[המוצא / ברנר יוסף חיים]]<br />
*[[עוולה / ברנר יוסף חיים]]<br />
*[[כרת / ברקוביץ' יצחק דב]]<br />
*[[תלוש / ברקוביץ' יצחק דב]]<br />
*[[סעודה מפסקת / גנסין אורי]]<br />
*[[אדם מישראל / הזז חיים]]<br />
*[[שלולית גנוזה / הזז חיים]]<br />
*[[שמע ישראל / פרץ יצחק לייב]]<br />
*[[הערדל / שופמן גרשום]]<br />
*[[נקמה של תיבת זמרה / שופמן גרשום]]<br />
*[[בת הרב / שטיינברג יעקב]]<br />
*[[העיוורת / שטיינברג יעקב]]<br />
*[[בת ישראל / שטיינברג יעקב]]<br />
*[[בין לבני הכסף / שטיינברג יעקב]]<br />
*[[הבריחה / שמי יצחק]]<br />
<br />
<h4> סיפור עברי מהמחצית השנייה של המאה העשרים </h4><br />
<br />
*[[עד שיעבור כל המשמר כולו / איני לאה]]<br />
*[[שמיל / אלוני ניסים]]<br />
*[[להיות אופה / אלוני ניסים]]<br />
*[[שלושה / אפלפלד אהרון]]<br />
*[[עשן / אפלפלד אהרון]]<br />
*[[סיפור אהבה / אפלפלד אהרון]]<br />
*[[ברטה / אפלפלד אהרון]]<br />
*[[המצוד / אפלפלד אהרון]]<br />
*[[קיטי / אפלפלד אהרון]]<br />
*[[בעיר התחתית / בלס שמעון]]<br />
*[[קולנוע / בן נר יצחק]]<br />
*[[משחקים בחורף / בן נר יצחק]]<br />
*[[הנדל יהודית / סיפור בלי כתובת]]<br />
*[[מסע הערב של יתיר / יהושע אברהם ב']]<br />
*[[שתיקה הולכת ונמשכת / יהושע אברהם ב']]<br />
*[[נעימה ששון כותבת שירים / כהנא-כרמון עמליה]]<br />
*[[הינומה / כהנא-כרמון עמליה]]<br />
*[[יד ושם / מגד אהרון]]<br />
*[[אח קטן / מטלון רונית]]<br />
*[[ילדה בקפה / מטלון רונית]]<br />
*[[השבוי / סמילנסקי יזהר]]<br />
*[[דרך הרוח / עוז עמוס]]<br />
*[[נוודים וצפע / עוז עמוס]]<br />
*[[התרנגולת בעלת שלוש הרגליים / קנז יהושע]]<br />
*[[מעשה ברוקח ובגאולת העולם / שחר דוד]]<br />
*[[דברים שבטבע האדם / שחר דוד]]<br />
*[[על הצללים והצלם / שחר דוד]]<br />
*[[מעשה בעץ זית / תמוז בנימין]]<br />
*[[תחרות שחייה / תמוז בנימין]]<br />
<br />
<h4> סיפור מתורגם</h4><br />
*[[מספר ארבע / אידריס יוסוף]]<br />
*[[על חוד התער / אל חכים תאופיק]]<br />
*[[מעשה בשובכי / באבל יצחק]]<br />
*[[בן הרבי / באבל יצחק]]<br />
*[[המפתח / בשביס-זינגר יצחק]]<br />
*[[גימפל תם / בשביס-זינגר יצחק]]<br />
*[[הבז / בוקצ'יו ג'ובאני]]<br />
*[[האדרת / גוגול ניקולאי]]<br />
*[[הסופר במשפחה / דוקטורוב אדגר לורנס]]<br />
*[[הרוצחים / המינגווי ארנסט]]<br />
*[[התלמיד / לוי פרימו]]<br />
*[[איש זקן מאוד עם כנפיים עצומות / מארקס גבריאל גרסייה]]<br />
*[[העלמה פרל / מופסן גי דה]]<br />
*[[אחרי עשרים שנה / מחפוז נג'יב]]<br />
*[[בית בעל שם רע / מחפוז נג'יב]]<br />
*[[הפנסיונר / מחפוז נג'יב]]<br />
*[[הזבוב / מנספילד קתרין]]<br />
*[[רגע של חסד / נבוקוב ולדימיר]]<br />
*[[יום נפלא לדגי בננה / סלינג'ר ג'רום דוד]]<br />
*[[מר קרסולי שלנו בקונטיקט / סלינג'ר ג'רום דוד]]<br />
*[[השעון והאדם / עזאם סמירה]]<br />
*[[הבור והמטוטלת / פו אדגר אלן]]<br />
*[[אלאונורה / פו אדגר אלן]]<br />
*[[ורד לאמילי / פוקנר ויליאם]]<br />
*[[אמבר מובער / פוקנר ויליאם]]<br />
*[[שיחה עם אבי / פיילי גרייס]]<br />
*[[הגן המפליג למרחקים / פינק אידה]]<br />
*[[ציפורים / פינק אידה]]<br />
*[[המחבוא / פינק אידה]]<br />
*[[כינורו של רוטשילד / צ'כוב|כינורו של רוטשילד / צ'כוב אנטון פבלוביץ']]<br />
*[[יגון / צ'כוב אנטון פבלוביץ']]<br />
*[[גזר הדין / קפקא פרנץ]]<br />
*[[דבר קטן וטוב / קרבר ריימונד]]<br />
*[[נוצות / קרבר ריימונד]]<br />
*[[אהבתי הראשונה / שלום עליכם]]<br />
<br />
----<br />
*[[תפוחים מן המדבר / סביון ליברכט]]<br />
*[[העוורת|העוורת / יעקב שטיינברג]]<br />
*[[כינורו של רוטשילד / צ'כוב]]<br />
*[[שברירים / דבורה בארון]]<br />
*[[המחרוזת / גאי דה מופאסן]]<br />
<br />
<br />
<br />
|}<br />
<br />
<br />
{| style="border:2px solid#cfcfff;padding:1em;background-color:#EAF5FB;width:70%;"<br />
|-<br />
| <H2> '''רומן ונובלה'''</H2><br />
<br />
<h3> רומן עברי</h3><br />
<br />
*[[מסע דניאל / אורפז יצחק]]<br />
*[[ברקיע החמישי / איתן רחל]]<br />
*[[שורשי אוויר / אלמוג רות]]<br />
*[[תור הפלאות / אפלפלד אהרון]]<br />
*[[קטרינה / אפלפלד אהרון]]<br />
*[[נוצות / באר חיים]]<br />
*[[חבלים / באר חיים]]<br />
*[[בוקר של שוטים / בן נר יצחק]]<br />
*[[פצעי בגרות / ברטוב חנוך]]<br />
*[[עיר קסומה / בר-יוסף יהושע]]<br />
*[[יש ילדים זיגזג / גרוסמן דוד]]<br />
*[[ספר הדקדוק הפנימי / גרוסמן דוד]]<br />
*[[החמסין האחרון / הנדל יהודית]]<br />
*[[המאהב / יהושע אברהם ב']]<br />
*[[גירושים מאוחרים / יהושע אברהם ב']]<br />
*[[מר מאני / יהושע אברהם ב']]<br />
*[[גיא אוני / לפיד שולמית]]<br />
*[[החי על המת / מגד אהרון]]<br />
*[[פויגלמן / מגד אהרון]]<br />
*[[מסע באב / מגד אהרון]]<br />
*[[חצוצרה בואדי / סמי מיכאל]]<br />
*[[חסות / סמי מיכאל]]<br />
*[[סיפור פשוט / ש"י עגנון]]<br />
*[[שירה / ש"י עגנון]]<br />
*[[מקדמות / סמילנסקי יזהר]]<br />
*[[קופסה שחורה / עמוס עוז]]<br />
*[[מיכאל שלי / עוז עמוס]]<br />
*[[מנוחה נכונה / עוז עמוס]]<br />
*[[מפריח היונים / עמיר אלי]]<br />
*[[חיי נישואים / פוגל דוד]]<br />
*[[השעון / ק' צטניק]]<br />
*[[התגנבות יחידים / קנז יהושע]]<br />
*[[מחזיר אהבות קודמות / קנז יהושע]]<br />
*[[חימו מלך ירושלים / קניוק יורם]]<br />
*[[אדם בן כלב / קניוק יורם]]<br />
*[[שמות / ראובני אהרון]]<br />
*[[החתונות שלנו / רביניאן דורית]]<br />
*[[זכרון דברים / שבתאי יעקב]]<br />
*[[החיים כמשל / שדה פנחס]]<br />
*[[רביעיית רוזנדורף / שחם נתן]]<br />
*[[רומן רוסי / שלו מאיר]]<br />
*[[כימים אחדים / שלו מאיר]]<br />
*[[הוא הלך בשדות / שמיר משה]]<br />
*[[פרקי אליק / שמיר משה]]<br />
*[[מינוטאור / תמוז בנימין]]<br />
*[[רקוויאם לנעמן / תמוז בנימין]]<br />
<br />
----<br />
<br />
<h3> רומן מתורגם </h3><br />
<br />
<br />
<br />
----<br />
<br />
<h3> נובלה עברית </h3><br />
<br />
<br />
<br />
<br />
<h3> נובלה מתורגמת </h3><br />
<br />
<br />
<br />
----<br />
<br />
*[[העבד - מוטיבים בסיפור|העבד / יצחק בשביס-זינגר]]<br />
*[[חצוצרה בואדי / סמי מיכאל]]<br />
*[[אדיפוס המלך / סופוקלס]]<br />
*[[אנטיגונה / סופוקלס]]<br />
*[[אבא גוריו / בלזאק]]<br />
*[[המשפט / פרנץ קפקא]]<br />
*[[תרנגול כפרות / אלי עמיר]]<br />
*[[בעל זבוב / וויליאם גולדינג]]<br />
*[[גיא אוני / שולמית לפיד]]<br />
*[[יש ילדים זיג זג / דויד גרוסמן]]<br />
<br />
=====רומן ונובלה - מספרות העולם - לתלמידי ספרות מורחבת=====<br />
<br />
*[[דון קיחוטה / סרוונטס]]<br />
*[[הגלגול / פרנץ קפקא]]<br />
*[[מותו של סוכן / ארתור מילר]]<br />
<br />
<br />
<br />
<br />
|-<br />
|}<br />
<br />
<br />
<br />
<br />
<br />
{| style="border:2px solid#cfcfff;padding:1em;background-color:#EAF5FB;width:70%;"<br />
|-<br />
<br />
| <H2> מסות ומאמרים</H2><br />
<br />
<br />
*[[המכשולים האסתטיים של ספרות השואה / א.ב. יהושוע]]<br />
<br />
<br />
<br />
|-<br />
|}<br />
<br />
<BR><br />
{| style="border:2px solid#cfcfff;padding:1em;background-color:#ffffec;width:70%;"<br />
|-<br />
<br />
| <H2> טכניקות בספרות</H2><br />
<br />
<br />
*[[אפיון דמויות בספרות]]<br />
<br />
<br />
<br />
|-<br />
|}<br />
<br />
<br />
====[[מילון מושגים בספרות]]====<br />
<br />
==קישורים מומלצים==<br />
<br />
[http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%AA%D7%9E%D7%95%D7%A0%D7%94:MPLiterature.JPG פורטל ספרות וויקיפדיה]<br />
[http://sifrut.aviv.org.il/ חדר מורים לספרות]<br />
<br />
[[דף ספרות ישן]]<br />
__NOEDITSECTION__<br />
__NOTOC__</div>Razhttps://www.sikumuna.co.il/index.php?title=%D7%A1%D7%A4%D7%A8%D7%95%D7%AA&diff=18760ספרות2006-09-29T10:07:42Z<p>Raz: </p>
<hr />
<div>*אנא כיתבו סיכומים בנושא זה בצורה הבאה:<BR> <br />
:::'''שם יצירה / שם יוצר'''<br />
<br />
===<font color="red">חדש! [http://www.sikumuna.co.il/sikumim/safrut.pdf קובץ PDF של כל הסיכומים בספרות]</font>===<br />
<br />
<br />
{| style="border:2px solid#cfcfff;padding:1em;background-color:#EAF5FB;width:70%;"<br />
|-<br />
| <H2> '''שירה'''</H2><br />
<br />
<h3> שירת ימי הביניים</h3><br />
<br />
*[[שחר אבקשך / שלמה אבן גבירול]]<br />
*[[יחידה שחרי האל וספיו / יהודה הלוי]]<br />
*[[ישנה בחיק ילדות / יהודה הלוי]]<br />
*[[ליבי במזרח / יהודה הלוי]]<br />
*[[יפה נוף / יהודה הלוי]]<br />
*[[כותנות פסים / משה אבן עזרא]]<br />
*[[עבי שחקים / שלמה אבן גבירול]]<br />
*[[הפשט הזמן / יהודה הלוי]]<br />
*[[הים ביני ובינך / שמואל הנגיד]]<br />
*[[מה תפחדי נפשי / שלמה אבן גבירול]]<br />
*[[מליצתי בדאגתי / שלמה אבן גבירול]]<br />
*[[אמנון אני חולה / שלמה אבן גבירול]]<br />
*[[התקבצו כי הזמן תמים / שמואל הנגיד]]<br />
*[[קח מצביה דמי עינב באקדחה / שמואל הנגיד]]<br />
<br />
----<br />
<br />
<h3> פואמה </h3><br />
<br />
*[[קוצו של יוד / גורדון יהודה לייב]]<br />
*[[צדקיהו בבית הפקודות / גורדון יהודה לייב]]<br />
*[[בין שיני אריות / גורדון יהודה לייב]]<br />
*[[הברכה / חיים נחמן ביאליק]]<br />
*[[בעיר ההריגה / חיים נחמן ביאליק]]<br />
*[[מתי מדבר / חיים נחמן ביאליק]]<br />
*[[המתמיד / חיים נחמן ביאליק]]<br />
<br />
----<br />
<br />
<h3> שירה עברית במאה ה-20 </h3><br />
<br />
<h4> חיים נחמן ביאליק </h4><br />
<br />
*[[צנח לו זלזל / חיים נחמן ביאליק]]<br />
*[[לבדי / חיים נחמן ביאליק]]<br />
*[[זריתי לרוח אנחתי / חיים נחמן ביאליק]]<br />
*[[הכניסיני תחת כנפך / חיים נחמן ביאליק]]<br />
*[[הקיץ גווע / חיים נחמן ביאליק]]<br />
*[[על השחיטה / חיים נחמן ביאליק]]<br />
*[[והיה כי יארכו ימים / חיים נחמן ביאליק]]<br />
*[[אכן גם זה מוסר אלוהים / חיים נחמן ביאליק]]<br />
*[[ואם ישאל המלאך / חיים נחמן ביאליק]]<br />
*[[לפני ארון הספרים / חיים נחמן ביאליק]]<br />
*[[איך / חיים נחמן ביאליק]]<br />
*[[ציפורת / חיים נחמן ביאליק]]<br />
*[[גבעולי אשתקד / חיים נחמן ביאליק]]<br />
*[[לא זכיתי / חיים נחמן ביאליק]]<br />
*[[חוזה לך ברח / חיים נחמן ביאליק]]<br />
*[[והיה כי תמצאו / חיים נחמן ביאליק]]<br />
<br />
<h4> משוררים נוספים משירת המאה ה-20 </h4><br />
<br />
*[[ראי אדמה / שאול טשרניחובסקי]]<br />
*[[לא רגעי שנת / שאול טשרניחובסקי]]<br />
*[[שירים לאילאיל - א' / שאול טשרניחובסקי]] <br />
*[[נוקטורנו / שאול טשרניחובסקי]]<br />
*[[לביבות / שאול טשרניחובסקי]]<br />
*[[כחום היום / שאול טשרניחובסקי]]<br />
*[[עם אלי הנפח (כפרקי נבואה) / גרינברג אורי צבי]]<br />
*[[היתה לי ברֵכה / גרינברג אורי צבי]]<br />
*[[שיר נס השיר / גרינברג אורי צבי]]<br />
*[[שיר אמי והנחל / גרינברג אורי צבי]]<br />
*[[רק על עצמי / רחל]]<br />
*[[גן נעול / רחל]]<br />
*[[ספר שירי / רחל]]<br />
*[[גורל / רחל]]<br />
*[[אל ארצי / רחל]]<br />
*[[ירח / נתן אלתרמן]]<br />
*[[עץ הזית / נתן אלתרמן]]<br />
*[[עוד חוזר הניגון / נתן אלתרמן]]<br />
*[[דו שיח / נתן אלתרמן]]<br />
*[[משירי הבן האובד / לאה גולדברג]]<br />
*[[שיר י"ב מתוך אהבתה של תרזה די-מון / לאה גולדברג]]<br />
*[[לתמונת אמא / לאה גולדברג]]<br />
*[[גשם בשדה הקרב / יהודה עמיחי]]<br />
*[[אבי / יהודה עמיחי]]<br />
*[[לא כברוש / יהודה עמיחי]]<br />
*[[ראי אנחנו שניים מספרים / יהודה עמיחי]]<br />
*[[אלוהים מרחם על ילדי הגן / יהודה עמיחי]]<br />
*[[רגע אחד שקט בבקשה / נתן זך]]<br />
*[[אני שומע משהו נופל / נתן זך]]<br />
*[[שימו לב לסגול הרועד / נתן זך]]<br />
*[[שיר לאוהבים הנבונים / נתן זך]]<br />
*[[כף יד רשעה / דליה רביקוביץ']]<br />
<br />
----<br />
<br />
<h3> שירת העולם - לתלמידי ספרות מורחבת </h3><br />
<br />
*[[אנבל לי / אדגר אלן פו]]<br />
*[[גנרל הטנק שלך / ברטולט ברכט]]<br />
*[[הו קברניט! קברניטי / וולט וויטמן]]<br />
*[[שיר הפגישה האחרונה / אנה אחמטובה]]<br />
<br />
----<br />
<br />
<h3> שירה בעקבות השואה - לתלמידי ספרות מורחבת </h3><br />
<br />
*[[פוגת המוות / פול צלאן]]<br />
<br />
<br />
<h4> קובץ השירים "קרון חתום" של דן פגיס </h4><br />
<br />
*[[אירופה, מאחר]]<br />
*[[כתוב בעפרון בקרון החתום]]<br />
*[[המסדר]]<br />
*[[עדות]]<br />
*[[עדות אחרת]]<br />
*[[הוראות לגנבת גבול]]<br />
*[[טיוטת הסכם לשלומים]]<br />
<br />
**[[נושאים מרכזיים בקובץ השירים]]<br />
<br />
----<br />
<br />
<h3> הספרות הרומנטית והספרות הריאליסטית</h3><br />
*[[התנועה והספרות הרומנטית]]<br />
*[[התנועה והספרות הריאלסטית (ריאליזם)]]<br />
<br />
<br />
|-<br />
|}<br />
<br />
<br />
{| style="border:2px solid#cfcfff;padding:1em;background-color:#ffffec;width:70%;"<br />
|-<br />
| <H2> סיפור קצר</H2><br />
<br />
<h4> סיפורי עגנון </h4><br />
<br />
*[[האדונית והרוכל / ש"י עגנון]]<br />
*[[הרופא וגרושתו / ש"י עגנון]]<br />
*[[המטפחת / ש"י עגנון]]<br />
*[[מדירה לדירה / ש"י עגנון]]<br />
*[[עגונות / ש"י עגנון]]<br />
*[[התזמורת / ש"י עגנון]]<br />
*[[פנים אחרות / ש"י עגנון]]<br />
*[[המלבוש / ש"י עגנון]]<br />
*[[תהילה / ש"י עגנון]]<br />
*[[עם כניסת היום / ש"י עגנון]]<br />
*[[פרנהיים / ש"י עגנון]]<br />
*[[שבועת אמונים / ש"י עגנון]]<br />
*[[בדמי ימיה / ש"י עגנון]]<br />
*[[גבעת החול / ש"י עגנון]]<br />
<br />
<h4> סיפור עברי מהמחצית הראשונה של המאה העשרים </h4><br />
*[[שם ויפת בעגלה / אברמוביץ' שלום יעקב]]<br />
*[[פראדל / בארון דבורה]]<br />
*[[שפרה / בארון דבורה]]<br />
*[[סובבתהו בכחש / בורלא יהודה]]<br />
*[[מאחורי הגדר / ביאליק חיים נחמן]]<br />
*[[אגדת שלושה וארבעה / ביאליק חיים נחמן]]<br />
*[[קלונימוס ונעמי / ברדיצ'דבסקי מיכה יוסף]]<br />
*[[המוצא / ברנר יוסף חיים]]<br />
*[[עוולה / ברנר יוסף חיים]]<br />
*[[כרת / ברקוביץ' יצחק דב]]<br />
*[[תלוש / ברקוביץ' יצחק דב]]<br />
*[[סעודה מפסקת / גנסין אורי]]<br />
*[[אדם מישראל / הזז חיים]]<br />
*[[שלולית גנוזה / הזז חיים]]<br />
*[[שמע ישראל / פרץ יצחק לייב]]<br />
*[[הערדל / שופמן גרשום]]<br />
*[[נקמה של תיבת זמרה / שופמן גרשום]]<br />
*[[בת הרב / שטיינברג יעקב]]<br />
*[[העיוורת / שטיינברג יעקב]]<br />
*[[בת ישראל / שטיינברג יעקב]]<br />
*[[בין לבני הכסף / שטיינברג יעקב]]<br />
*[[הבריחה / שמי יצחק]]<br />
<br />
<h4> סיפור עברי מהמחצית השנייה של המאה העשרים </h4><br />
<br />
*[[עד שיעבור כל המשמר כולו / איני לאה]]<br />
*[[שמיל / אלוני ניסים]]<br />
*[[להיות אופה / אלוני ניסים]]<br />
*[[שלושה / אפלפלד אהרון]]<br />
*[[עשן / אפלפלד אהרון]]<br />
*[[סיפור אהבה / אפלפלד אהרון]]<br />
*[[ברטה / אפלפלד אהרון]]<br />
*[[המצוד / אפלפלד אהרון]]<br />
*[[קיטי / אפלפלד אהרון]]<br />
*[[בעיר התחתית / בלס שמעון]]<br />
*[[קולנוע / בן נר יצחק]]<br />
*[[משחקים בחורף / בן נר יצחק]]<br />
*[[הנדל יהודית / סיפור בלי כתובת]]<br />
*[[מסע הערב של יתיר / יהושע אברהם ב']]<br />
*[[שתיקה הולכת ונמשכת / יהושע אברהם ב']]<br />
*[[נעימה ששון כותבת שירים / כהנא-כרמון עמליה]]<br />
*[[הינומה / כהנא-כרמון עמליה]]<br />
*[[יד ושם / מגד אהרון]]<br />
*[[אח קטן / מטלון רונית]]<br />
*[[ילדה בקפה / מטלון רונית]]<br />
*[[השבוי / סמילנסקי יזהר]]<br />
*[[דרך הרוח / עוז עמוס]]<br />
*[[נוודים וצפע / עוז עמוס]]<br />
*[[התרנגולת בעלת שלוש הרגליים / קנז יהושע]]<br />
*[[מעשה ברוקח ובגאולת העולם / שחר דוד]]<br />
*[[דברים שבטבע האדם / שחר דוד]]<br />
*[[על הצללים והצלם / שחר דוד]]<br />
*[[מעשה בעץ זית / תמוז בנימין]]<br />
*[[תחרות שחייה / תמוז בנימין]]<br />
<br />
<h4> סיפור מתורגם</h4><br />
*[[מספר ארבע / אידריס יוסוף]]<br />
*[[על חוד התער / אל חכים תאופיק]]<br />
*[[מעשה בשובכי / באבל יצחק]]<br />
*[[בן הרבי / באבל יצחק]]<br />
*[[המפתח / בשביס-זינגר יצחק]]<br />
*[[גימפל תם / בשביס-זינגר יצחק]]<br />
*[[הבז / בוקצ'יו ג'ובאני]]<br />
*[[האדרת / גוגול ניקולאי]]<br />
*[[הסופר במשפחה / דוקטורוב אדגר לורנס]]<br />
*[[הרוצחים / המינגווי ארנסט]]<br />
*[[התלמיד / לוי פרימו]]<br />
*[[איש זקן מאוד עם כנפיים עצומות / מארקס גבריאל גרסייה]]<br />
*[[העלמה פרל / מופסן גי דה]]<br />
*[[אחרי עשרים שנה / מחפוז נג'יב]]<br />
*[[בית בעל שם רע / מחפוז נג'יב]]<br />
*[[הפנסיונר / מחפוז נג'יב]]<br />
*[[הזבוב / מנספילד קתרין]]<br />
*[[רגע של חסד / נבוקוב ולדימיר]]<br />
*[[יום נפלא לדגי בננה / סלינג'ר ג'רום דוד]]<br />
*[[מר קרסולי שלנו בקונטיקט / סלינג'ר ג'רום דוד]]<br />
*[[השעון והאדם / עזאם סמירה]]<br />
*[[הבור והמטוטלת / פו אדגר אלן]]<br />
*[[אלאונורה / פו אדגר אלן]]<br />
*[[ורד לאמילי / פוקנר ויליאם]]<br />
*[[אמבר מובער / פוקנר ויליאם]]<br />
*[[שיחה עם אבי / פיילי גרייס]]<br />
*[[הגן המפליג למרחקים / פינק אידה]]<br />
*[[ציפורים / פינק אידה]]<br />
*[[המחבוא / פינק אידה]]<br />
*[[כינורו של רוטשילד / צ'כוב|כינורו של רוטשילד / צ'כוב אנטון פבלוביץ']]<br />
*[[יגון / צ'כוב אנטון פבלוביץ']]<br />
*[[גזר הדין / קפקא פרנץ]]<br />
*[[דבר קטן וטוב / קרבר ריימונד]]<br />
*[[נוצות / קרבר ריימונד]]<br />
*[[אהבתי הראשונה / שלום עליכם]]<br />
<br />
----<br />
*[[תפוחים מן המדבר / סביון ליברכט]]<br />
*[[העוורת|העוורת / יעקב שטיינברג]]<br />
*[[כינורו של רוטשילד / צ'כוב]]<br />
*[[שברירים / דבורה בארון]]<br />
*[[המחרוזת / גאי דה מופאסן]]<br />
<br />
<br />
<br />
|}<br />
<br />
<br />
{| style="border:2px solid#cfcfff;padding:1em;background-color:#EAF5FB;width:70%;"<br />
|-<br />
| <H2> '''רומן ונובלה'''</H2><br />
<br />
<h3> רומן עברי</h3><br />
<br />
*[[מסע דניאל / אורפז יצחק]]<br />
*[[ברקיע החמישי / איתן רחל]]<br />
*[[שורשי אוויר / אלמוג רות]]<br />
*[[תור הפלאות / אפלפלד אהרון]]<br />
*[[קטרינה / אפלפלד אהרון]]<br />
*[[נוצות / באר חיים]]<br />
*[[חבלים / באר חיים]]<br />
*[[בוקר של שוטים / בן נר יצחק]]<br />
*[[פצעי בגרות / ברטוב חנוך]]<br />
*[[עיר קסומה / בר-יוסף יהושע]]<br />
*[[יש ילדים זיגזג / גרוסמן דוד]]<br />
*[[ספר הדקדוק הפנימי / גרוסמן דוד]]<br />
*[[החמסין האחרון / הנדל יהודית]]<br />
*[[המאהב / יהושע אברהם ב']]<br />
*[[גירושים מאוחרים / יהושע אברהם ב']]<br />
*[[מר מאני / יהושע אברהם ב']]<br />
*[[גיא אוני / לפיד שולמית]]<br />
*[[החי על המת / מגד אהרון]]<br />
*[[פויגלמן / מגד אהרון]]<br />
*[[מסע באב / מגד אהרון]]<br />
*[[חצוצרה בואדי / סמי מיכאל]]<br />
*[[חסות / סמי מיכאל]]<br />
*[[סיפור פשוט / ש"י עגנון]]<br />
*[[שירה / ש"י עגנון]]<br />
*[[מקדמות / סמילנסקי יזהר]]<br />
*[[קופסה שחורה / עמוס עוז]]<br />
*[[מיכאל שלי / עוז עמוס]]<br />
*[[מנוחה נכונה / עוז עמוס]]<br />
<br />
----<br />
<br />
<h3> רומן מתורגם </h3><br />
<br />
<br />
<br />
----<br />
<br />
<h3> נובלה עברית </h3><br />
<br />
<br />
<br />
<br />
<h3> נובלה מתורגמת </h3><br />
<br />
<br />
<br />
----<br />
<br />
*[[העבד - מוטיבים בסיפור|העבד / יצחק בשביס-זינגר]]<br />
*[[חצוצרה בואדי / סמי מיכאל]]<br />
*[[אדיפוס המלך / סופוקלס]]<br />
*[[אנטיגונה / סופוקלס]]<br />
*[[אבא גוריו / בלזאק]]<br />
*[[המשפט / פרנץ קפקא]]<br />
*[[תרנגול כפרות / אלי עמיר]]<br />
*[[בעל זבוב / וויליאם גולדינג]]<br />
*[[גיא אוני / שולמית לפיד]]<br />
*[[יש ילדים זיג זג / דויד גרוסמן]]<br />
<br />
=====רומן ונובלה - מספרות העולם - לתלמידי ספרות מורחבת=====<br />
<br />
*[[דון קיחוטה / סרוונטס]]<br />
*[[הגלגול / פרנץ קפקא]]<br />
*[[מותו של סוכן / ארתור מילר]]<br />
<br />
<br />
<br />
<br />
|-<br />
|}<br />
<br />
<br />
<br />
<br />
<br />
{| style="border:2px solid#cfcfff;padding:1em;background-color:#EAF5FB;width:70%;"<br />
|-<br />
<br />
| <H2> מסות ומאמרים</H2><br />
<br />
<br />
*[[המכשולים האסתטיים של ספרות השואה / א.ב. יהושוע]]<br />
<br />
<br />
<br />
|-<br />
|}<br />
<br />
<BR><br />
{| style="border:2px solid#cfcfff;padding:1em;background-color:#ffffec;width:70%;"<br />
|-<br />
<br />
| <H2> טכניקות בספרות</H2><br />
<br />
<br />
*[[אפיון דמויות בספרות]]<br />
<br />
<br />
<br />
|-<br />
|}<br />
<br />
<br />
====[[מילון מושגים בספרות]]====<br />
<br />
==קישורים מומלצים==<br />
<br />
[http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%AA%D7%9E%D7%95%D7%A0%D7%94:MPLiterature.JPG פורטל ספרות וויקיפדיה]<br />
[http://sifrut.aviv.org.il/ חדר מורים לספרות]<br />
<br />
[[דף ספרות ישן]]<br />
__NOEDITSECTION__<br />
__NOTOC__</div>Razhttps://www.sikumuna.co.il/index.php?title=%D7%A1%D7%A4%D7%A8%D7%95%D7%AA&diff=18758ספרות2006-09-29T09:52:40Z<p>Raz: </p>
<hr />
<div>*אנא כיתבו סיכומים בנושא זה בצורה הבאה:<BR> <br />
:::'''שם יצירה / שם יוצר'''<br />
<br />
===<font color="red">חדש! [http://www.sikumuna.co.il/sikumim/safrut.pdf קובץ PDF של כל הסיכומים בספרות]</font>===<br />
<br />
<br />
{| style="border:2px solid#cfcfff;padding:1em;background-color:#EAF5FB;width:70%;"<br />
|-<br />
| <H2> '''שירה'''</H2><br />
<br />
<h3> שירת ימי הביניים</h3><br />
<br />
*[[שחר אבקשך / שלמה אבן גבירול]]<br />
*[[יחידה שחרי האל וספיו / יהודה הלוי]]<br />
*[[ישנה בחיק ילדות / יהודה הלוי]]<br />
*[[ליבי במזרח / יהודה הלוי]]<br />
*[[יפה נוף / יהודה הלוי]]<br />
*[[כותנות פסים / משה אבן עזרא]]<br />
*[[עבי שחקים / שלמה אבן גבירול]]<br />
*[[הפשט הזמן / יהודה הלוי]]<br />
*[[הים ביני ובינך / שמואל הנגיד]]<br />
*[[מה תפחדי נפשי / שלמה אבן גבירול]]<br />
*[[מליצתי בדאגתי / שלמה אבן גבירול]]<br />
*[[אמנון אני חולה / שלמה אבן גבירול]]<br />
*[[התקבצו כי הזמן תמים / שמואל הנגיד]]<br />
*[[קח מצביה דמי עינב באקדחה / שמואל הנגיד]]<br />
<br />
----<br />
<br />
<h3> פואמה </h3><br />
<br />
*[[קוצו של יוד / גורדון יהודה לייב]]<br />
*[[צדקיהו בבית הפקודות / גורדון יהודה לייב]]<br />
*[[בין שיני אריות / גורדון יהודה לייב]]<br />
*[[הברכה / חיים נחמן ביאליק]]<br />
*[[בעיר ההריגה / חיים נחמן ביאליק]]<br />
*[[מתי מדבר / חיים נחמן ביאליק]]<br />
*[[המתמיד / חיים נחמן ביאליק]]<br />
<br />
----<br />
<br />
<h3> שירה עברית במאה ה-20 </h3><br />
<br />
<h4> חיים נחמן ביאליק </h4><br />
<br />
*[[צנח לו זלזל / חיים נחמן ביאליק]]<br />
*[[לבדי / חיים נחמן ביאליק]]<br />
*[[זריתי לרוח אנחתי / חיים נחמן ביאליק]]<br />
*[[הכניסיני תחת כנפך / חיים נחמן ביאליק]]<br />
*[[הקיץ גווע / חיים נחמן ביאליק]]<br />
*[[על השחיטה / חיים נחמן ביאליק]]<br />
*[[והיה כי יארכו ימים / חיים נחמן ביאליק]]<br />
*[[אכן גם זה מוסר אלוהים / חיים נחמן ביאליק]]<br />
*[[ואם ישאל המלאך / חיים נחמן ביאליק]]<br />
*[[לפני ארון הספרים / חיים נחמן ביאליק]]<br />
*[[איך / חיים נחמן ביאליק]]<br />
*[[ציפורת / חיים נחמן ביאליק]]<br />
*[[גבעולי אשתקד / חיים נחמן ביאליק]]<br />
*[[לא זכיתי / חיים נחמן ביאליק]]<br />
*[[חוזה לך ברח / חיים נחמן ביאליק]]<br />
*[[והיה כי תמצאו / חיים נחמן ביאליק]]<br />
<br />
<h4> משוררים נוספים משירת המאה ה-20 </h4><br />
<br />
*[[ראי אדמה / שאול טשרניחובסקי]]<br />
*[[לא רגעי שנת / שאול טשרניחובסקי]]<br />
*[[שירים לאילאיל - א' / שאול טשרניחובסקי]] <br />
*[[נוקטורנו / שאול טשרניחובסקי]]<br />
*[[לביבות / שאול טשרניחובסקי]]<br />
*[[כחום היום / שאול טשרניחובסקי]]<br />
*[[עם אלי הנפח (כפרקי נבואה) / גרינברג אורי צבי]]<br />
*[[היתה לי ברֵכה / גרינברג אורי צבי]]<br />
*[[שיר נס השיר / גרינברג אורי צבי]]<br />
*[[שיר אמי והנחל / גרינברג אורי צבי]]<br />
*[[רק על עצמי / רחל]]<br />
*[[גן נעול / רחל]]<br />
*[[ספר שירי / רחל]]<br />
*[[גורל / רחל]]<br />
*[[אל ארצי / רחל]]<br />
*[[ירח / נתן אלתרמן]]<br />
*[[עץ הזית / נתן אלתרמן]]<br />
*[[עוד חוזר הניגון / נתן אלתרמן]]<br />
*[[דו שיח / נתן אלתרמן]]<br />
*[[משירי הבן האובד / לאה גולדברג]]<br />
*[[שיר י"ב מתוך אהבתה של תרזה די-מון / לאה גולדברג]]<br />
*[[לתמונת אמא / לאה גולדברג]]<br />
*[[גשם בשדה הקרב / יהודה עמיחי]]<br />
*[[אבי / יהודה עמיחי]]<br />
*[[לא כברוש / יהודה עמיחי]]<br />
*[[ראי אנחנו שניים מספרים / יהודה עמיחי]]<br />
*[[אלוהים מרחם על ילדי הגן / יהודה עמיחי]]<br />
*[[רגע אחד שקט בבקשה / נתן זך]]<br />
*[[אני שומע משהו נופל / נתן זך]]<br />
*[[שימו לב לסגול הרועד / נתן זך]]<br />
*[[שיר לאוהבים הנבונים / נתן זך]]<br />
*[[כף יד רשעה / דליה רביקוביץ']]<br />
<br />
----<br />
<br />
<h3> שירת העולם - לתלמידי ספרות מורחבת </h3><br />
<br />
*[[אנבל לי / אדגר אלן פו]]<br />
*[[גנרל הטנק שלך / ברטולט ברכט]]<br />
*[[הו קברניט! קברניטי / וולט וויטמן]]<br />
*[[שיר הפגישה האחרונה / אנה אחמטובה]]<br />
<br />
----<br />
<br />
<h3> שירה בעקבות השואה - לתלמידי ספרות מורחבת </h3><br />
<br />
*[[פוגת המוות / פול צלאן]]<br />
<br />
<br />
<h4> קובץ השירים "קרון חתום" של דן פגיס </h4><br />
<br />
*[[אירופה, מאחר]]<br />
*[[כתוב בעפרון בקרון החתום]]<br />
*[[המסדר]]<br />
*[[עדות]]<br />
*[[עדות אחרת]]<br />
*[[הוראות לגנבת גבול]]<br />
*[[טיוטת הסכם לשלומים]]<br />
<br />
**[[נושאים מרכזיים בקובץ השירים]]<br />
<br />
----<br />
<br />
<h3> הספרות הרומנטית והספרות הריאליסטית</h3><br />
*[[התנועה והספרות הרומנטית]]<br />
*[[התנועה והספרות הריאלסטית (ריאליזם)]]<br />
<br />
<br />
|-<br />
|}<br />
<br />
<br />
{| style="border:2px solid#cfcfff;padding:1em;background-color:#ffffec;width:70%;"<br />
|-<br />
| <H2> סיפור קצר</H2><br />
<br />
<h4> סיפורי עגנון </h4><br />
<br />
*[[האדונית והרוכל / ש"י עגנון]]<br />
*[[הרופא וגרושתו / ש"י עגנון]]<br />
*[[המטפחת / ש"י עגנון]]<br />
*[[מדירה לדירה / ש"י עגנון]]<br />
*[[עגונות / ש"י עגנון]]<br />
*[[התזמורת / ש"י עגנון]]<br />
*[[פנים אחרות / ש"י עגנון]]<br />
*[[המלבוש / ש"י עגנון]]<br />
*[[תהילה / ש"י עגנון]]<br />
*[[עם כניסת היום / ש"י עגנון]]<br />
*[[פרנהיים / ש"י עגנון]]<br />
*[[שבועת אמונים / ש"י עגנון]]<br />
*[[בדמי ימיה / ש"י עגנון]]<br />
*[[גבעת החול / ש"י עגנון]]<br />
<br />
<h4> סיפור עברי מהמחצית הראשונה של המאה העשרים </h4><br />
*[[שם ויפת בעגלה / אברמוביץ' שלום יעקב]]<br />
*[[פראדל / בארון דבורה]]<br />
*[[שפרה / בארון דבורה]]<br />
*[[סובבתהו בכחש / בורלא יהודה]]<br />
*[[מאחורי הגדר / ביאליק חיים נחמן]]<br />
*[[אגדת שלושה וארבעה / ביאליק חיים נחמן]]<br />
*[[קלונימוס ונעמי / ברדיצ'דבסקי מיכה יוסף]]<br />
*[[המוצא / ברנר יוסף חיים]]<br />
*[[עוולה / ברנר יוסף חיים]]<br />
*[[כרת / ברקוביץ' יצחק דב]]<br />
*[[תלוש / ברקוביץ' יצחק דב]]<br />
*[[סעודה מפסקת / גנסין אורי]]<br />
*[[אדם מישראל / הזז חיים]]<br />
*[[שלולית גנוזה / הזז חיים]]<br />
*[[שמע ישראל / פרץ יצחק לייב]]<br />
*[[הערדל / שופמן גרשום]]<br />
*[[נקמה של תיבת זמרה / שופמן גרשום]]<br />
*[[בת הרב / שטיינברג יעקב]]<br />
*[[העיוורת / שטיינברג יעקב]]<br />
*[[בת ישראל / שטיינברג יעקב]]<br />
*[[בין לבני הכסף / שטיינברג יעקב]]<br />
*[[הבריחה / שמי יצחק]]<br />
<br />
<h4> סיפור עברי מהמחצית השנייה של המאה העשרים </h4><br />
<br />
*[[עד שיעבור כל המשמר כולו / איני לאה]]<br />
*[[שמיל / אלוני ניסים]]<br />
*[[להיות אופה / אלוני ניסים]]<br />
*[[שלושה / אפלפלד אהרון]]<br />
*[[עשן / אפלפלד אהרון]]<br />
*[[סיפור אהבה / אפלפלד אהרון]]<br />
*[[ברטה / אפלפלד אהרון]]<br />
*[[המצוד / אפלפלד אהרון]]<br />
*[[קיטי / אפלפלד אהרון]]<br />
*[[בעיר התחתית / בלס שמעון]]<br />
*[[קולנוע / בן נר יצחק]]<br />
*[[משחקים בחורף / בן נר יצחק]]<br />
*[[הנדל יהודית / סיפור בלי כתובת]]<br />
*[[מסע הערב של יתיר / יהושע אברהם ב']]<br />
*[[שתיקה הולכת ונמשכת / יהושע אברהם ב']]<br />
*[[נעימה ששון כותבת שירים / כהנא-כרמון עמליה]]<br />
*[[הינומה / כהנא-כרמון עמליה]]<br />
*[[יד ושם / מגד אהרון]]<br />
*[[אח קטן / מטלון רונית]]<br />
*[[ילדה בקפה / מטלון רונית]]<br />
*[[השבוי / סמילנסקי יזהר]]<br />
*[[דרך הרוח / עוז עמוס]]<br />
*[[נוודים וצפע / עוז עמוס]]<br />
*[[התרנגולת בעלת שלוש הרגליים / קנז יהושע]]<br />
*[[מעשה ברוקח ובגאולת העולם / שחר דוד]]<br />
*[[דברים שבטבע האדם / שחר דוד]]<br />
*[[על הצללים והצלם / שחר דוד]]<br />
*[[מעשה בעץ זית / תמוז בנימין]]<br />
*[[תחרות שחייה / תמוז בנימין]]<br />
<br />
<h4> סיפור מתורגם</h4><br />
*[[מספר ארבע / אידריס יוסוף]]<br />
*[[על חוד התער / אל חכים תאופיק]]<br />
*[[מעשה בשובכי / באבל יצחק]]<br />
*[[בן הרבי / באבל יצחק]]<br />
*[[המפתח / בשביס-זינגר יצחק]]<br />
*[[גימפל תם / בשביס-זינגר יצחק]]<br />
*[[הבז / בוקצ'יו ג'ובאני]]<br />
*[[האדרת / גוגול ניקולאי]]<br />
*[[הסופר במשפחה / דוקטורוב אדגר לורנס]]<br />
*[[הרוצחים / המינגווי ארנסט]]<br />
*[[התלמיד / לוי פרימו]]<br />
*[[איש זקן מאוד עם כנפיים עצומות / מארקס גבריאל גרסייה]]<br />
*[[העלמה פרל / מופסן גי דה]]<br />
*[[אחרי עשרים שנה / מחפוז נג'יב]]<br />
*[[בית בעל שם רע / מחפוז נג'יב]]<br />
*[[הפנסיונר / מחפוז נג'יב]]<br />
*[[הזבוב / מנספילד קתרין]]<br />
*[[רגע של חסד / נבוקוב ולדימיר]]<br />
*[[יום נפלא לדגי בננה / סלינג'ר ג'רום דוד]]<br />
*[[מר קרסולי שלנו בקונטיקט / סלינג'ר ג'רום דוד]]<br />
*[[השעון והאדם / עזאם סמירה]]<br />
*[[הבור והמטוטלת / פו אדגר אלן]]<br />
*[[אלאונורה / פו אדגר אלן]]<br />
*[[ורד לאמילי / פוקנר ויליאם]]<br />
*[[אמבר מובער / פוקנר ויליאם]]<br />
*[[שיחה עם אבי / פיילי גרייס]]<br />
*[[הגן המפליג למרחקים / פינק אידה]]<br />
*[[ציפורים / פינק אידה]]<br />
*[[המחבוא / פינק אידה]]<br />
*[[כינורו של רוטשילד / צ'כוב|כינורו של רוטשילד / צ'כוב אנטון פבלוביץ']]<br />
*[[יגון / צ'כוב אנטון פבלוביץ']]<br />
*[[גזר הדין / קפקא פרנץ]]<br />
*[[דבר קטן וטוב / קרבר ריימונד]]<br />
*[[נוצות / קרבר ריימונד]]<br />
*[[אהבתי הראשונה / שלום עליכם]]<br />
<br />
----<br />
*[[תפוחים מן המדבר / סביון ליברכט]]<br />
*[[העוורת|העוורת / יעקב שטיינברג]]<br />
*[[כינורו של רוטשילד / צ'כוב]]<br />
*[[שברירים / דבורה בארון]]<br />
*[[המחרוזת / גאי דה מופאסן]]<br />
<br />
----<br />
<h4> רומן ונובלה </h4><br />
*[[העבד - מוטיבים בסיפור|העבד / יצחק בשביס-זינגר]]<br />
*[[חצוצרה בואדי / סמי מיכאל]]<br />
*[[קופסה שחורה / עמוס עוז]]<br />
*[[סיפור פשוט / ש"י עגנון]]<br />
*[[אדיפוס המלך / סופוקלס]]<br />
*[[אנטיגונה / סופוקלס]]<br />
*[[אבא גוריו / בלזאק]]<br />
*[[המשפט / פרנץ קפקא]]<br />
*[[תרנגול כפרות / אלי עמיר]]<br />
*[[בעל זבוב / וויליאם גולדינג]]<br />
*[[גיא אוני / שולמית לפיד]]<br />
*[[יש ילדים זיג זג / דויד גרוסמן]]<br />
<br />
=====רומן ונובלה - מספרות העולם - לתלמידי ספרות מורחבת=====<br />
<br />
*[[דון קיחוטה / סרוונטס]]<br />
*[[הגלגול / פרנץ קפקא]]<br />
*[[מותו של סוכן / ארתור מילר]]<br />
|}<br />
<br />
{| style="border:2px solid#cfcfff;padding:1em;background-color:#EAF5FB;width:70%;"<br />
|-<br />
<br />
| <H2> מסות ומאמרים</H2><br />
<br />
<br />
*[[המכשולים האסתטיים של ספרות השואה / א.ב. יהושוע]]<br />
<br />
<br />
<br />
|-<br />
|}<br />
<br />
<BR><br />
{| style="border:2px solid#cfcfff;padding:1em;background-color:#ffffec;width:70%;"<br />
|-<br />
<br />
| <H2> טכניקות בספרות</H2><br />
<br />
<br />
*[[אפיון דמויות בספרות]]<br />
<br />
<br />
<br />
|-<br />
|}<br />
<br />
<br />
====[[מילון מושגים בספרות]]====<br />
<br />
==קישורים מומלצים==<br />
<br />
[http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%AA%D7%9E%D7%95%D7%A0%D7%94:MPLiterature.JPG פורטל ספרות וויקיפדיה]<br />
[http://sifrut.aviv.org.il/ חדר מורים לספרות]<br />
<br />
[[דף ספרות ישן]]<br />
__NOEDITSECTION__<br />
__NOTOC__</div>Razhttps://www.sikumuna.co.il/index.php?title=%D7%A9%D7%99%D7%97%D7%94:%D7%A7%D7%95%D7%A4%D7%A1%D7%94_%D7%A9%D7%97%D7%95%D7%A8%D7%94_/_%D7%A2%D7%9E%D7%95%D7%A1_%D7%94%D7%95%D7%96&diff=18746שיחה:קופסה שחורה / עמוס הוז2006-09-29T09:20:21Z<p>Raz: שיחה:קופסה שחורה / עמוס הוז הועבר לשם שיחה:קופסה שחורה / עמוס עוז</p>
<hr />
<div>#הפניה [[שיחה:קופסה שחורה / עמוס עוז]]</div>Razhttps://www.sikumuna.co.il/index.php?title=%D7%A9%D7%99%D7%97%D7%94:%D7%A7%D7%95%D7%A4%D7%A1%D7%94_%D7%A9%D7%97%D7%95%D7%A8%D7%94_/_%D7%A2%D7%9E%D7%95%D7%A1_%D7%A2%D7%95%D7%96&diff=18745שיחה:קופסה שחורה / עמוס עוז2006-09-29T09:20:21Z<p>Raz: שיחה:קופסה שחורה / עמוס הוז הועבר לשם שיחה:קופסה שחורה / עמוס עוז</p>
<hr />
<div>אני מעלה מה שיש לי עכשיו,אני מקווה שתוכלו לתקן את זה.<br />
עוז.</div>Razhttps://www.sikumuna.co.il/index.php?title=%D7%A7%D7%95%D7%A4%D7%A1%D7%94_%D7%A9%D7%97%D7%95%D7%A8%D7%94_/_%D7%A2%D7%9E%D7%95%D7%A1_%D7%94%D7%95%D7%96&diff=18744קופסה שחורה / עמוס הוז2006-09-29T09:20:21Z<p>Raz: קופסה שחורה / עמוס הוז הועבר לשם קופסה שחורה / עמוס עוז</p>
<hr />
<div>#הפניה [[קופסה שחורה / עמוס עוז]]</div>Razhttps://www.sikumuna.co.il/index.php?title=%D7%A7%D7%95%D7%A4%D7%A1%D7%94_%D7%A9%D7%97%D7%95%D7%A8%D7%94_/_%D7%A2%D7%9E%D7%95%D7%A1_%D7%A2%D7%95%D7%96&diff=18743קופסה שחורה / עמוס עוז2006-09-29T09:20:21Z<p>Raz: קופסה שחורה / עמוס הוז הועבר לשם קופסה שחורה / עמוס עוז</p>
<hr />
<div>קופסה שחורה/עמוס עוז<br />
<br />
<br />
<br />
(מתוך "מסע באב" מאת אהרון מגד, הוצאת "עם עובד", "ספריה לעם", 1980)<br />
<br />
<br />
<br />
מבנה הרומן<br />
<br />
<br />
<br />
הרומן "קופסה שחורה" בנוי ממכתבים, ממברקים, מקטעי ביקורת על ספרו של ד"ר אלכסנדר גדעון<br />
<br />
"האלימות הנואשת" - מחקר בקנאות השוואתית".<br />
<br />
<br />
<br />
מתוך חילופי המכתבים מתגלה עולמם של הגיבורים. הקשרים בין הגיבורים אינם סטטיים, אלא עוברים תהפוכות. אילנה, שאינה רוצה ואינה יכולה לשכוח את בעלה לשעבר, מחדשת את קשריה עמו לצורך סיוע לבנם. אין היא יכולה להשתחרר מאהבתה-משיכתה אליו. מ"דרקון וערפד" בראשית חליפת המכתבים הוא הופך ל"אלק". בסופו של של הרומן חשה אילנה עצמה כ"אשתו" (של מישל) "וגם כאשתך" (של אלק גדעון). אילנה היא כותבת המכתבים "הגדולה" של הרומן: ארבעה-עשר מכתבים-מונולוגים היא כותבת, ותשעה מהם מכוונים לאלק גדעון. אלק מחזיר לה ארבעה מכתבים, ובהם היא הופכת מנמענת סתמית ומנוכרת - "גבירתי" במכתב הראשון לנמענת אינטימית - "ערבה בוכייה".<br />
<br />
<br />
<br />
בועז, שבראשית הרומן מגלה יחס טינה לאימו, קורא לה "זונה" ומתעב את אביו ואת סומו, משלים עם כולם, כשהוא מוצא את דרכו בהקמת האחוזה.<br />
<br />
<br />
<br />
גדעון כותב מכתב אחד ויחיד לבועז, ואם בהתחלה למד הקורא על התכחשותו לאבהותו, הרי על המכתב המציע לבועז לשוב הביתה, אל האחוזה, הוא חותם "אבא".<br />
<br />
<br />
<br />
מישל סומו כותב לגדעון שלושה מכתבים. בתחילה הוא מעלה את מחוייבותו של גדעון כלפי אשתו לשעבר וכלפי בנו ותובע ממנו התנצלות בכתב לאילנה על העוול, שנגרם לה, ותרומה לגאולה הארץ.<br />
<br />
בהמשך הוא תובע מגדעון את החזרת בתו מדלן-יפעת ומאשים אותו בשוד כבשת-הרש ובבזיון שם ישראל בספרו. הוא בא בחשבון עם גדעון על שהוא, גדעון, הנחשב ל"מלח-הארץ", לאיש העולם הגדול, לוותרן ולהומני, איש שכעת הוא "פרקליט גדול של הערבים", אינו אלא מי אשר שפך את דמם של הערבים במלחמות, ולא סומו "האלמוני והקיצוני כביכול". במכתב הבא לגדעון משנה סומו את יחסו כשנוכח לדעת, כי אלק חולה אנוש. הוא מבטיח להתפלל להחלמתו ליד הכותל ומשגר את סליחותיו לאילנה ולבועז.<br />
<br />
מכתבו הרביעי החותם את הספר מופנה לכל השלושה: לגדעון, לגברת (בשמה הו אינו נוקב) ולבועז. המכתב מכיל פסוקים מספר תהילים, שעניינם חסדו של הבורא עם האדם "אנוש כחציר ימיו". ניתן ללמוד ממכתביו, כי אין הוא סולח לאילנה, אך הוא מרמז, כי בגדלות נפשו "לא לנצח יריב ולא לעולם יטור".<br />
<br />
<br />
<br />
המבנה האפיסטולרי (רומן מכתבים- סיפור העלילה עולה מתוך מכתבים) של הרומן מקנה לעלילה אופי דרמטי ומצמצם אותה למוקדי המחלוקת והמתחים שבין המכותבים. המכתבים מאפשרים לכותביהם לומר דברים, שאינם יכולים להיאמר בקול ובמפגש פנים אל פנים. מתוך התכתובת הקורא יכול לגלות את המירקם העלילתי שמאחורי המכתבים.<br />
<br />
כל אחת מן הדמויות מדברת במכתבה בלשונה שלה. אילנה כותבת בלשון לירית-ציורית. לשונה עמוסה בדימויים ובמטאפורות: "כשפחה אני מכורה לך. אהבתי את אדוני, לא אובה לצאת לחופשי..."<br />
<br />
אלכסנדר גדעון, סגן-אלוף לשעבר ואיש אקדמיה בהווה, מדבר לקונית במברקיו ועניינית במכתביו.<br />
<br />
מיכאל סומו, עולה חדש מאלג'יריה, כותב עברית, שאומצה בלימוד שיטתי: עוד בהיותו בפאריס פנה ללימודי עברית ולמקצועות היהדות. שפתו מתובלת בפסוקים מן המקרא ובמדרשי חז"ל. ככל שהשקפותיו הלאומיות הולכות ומקצינות, כן הולך ורב חלקו של הסגנון השיבוצי, ומכתבו האחרון, החותם את הספר, הוא אוסף של פסוקים מפרק ק"ג בספר "תהילים".<br />
<br />
מכתביו של בועז כתובים בלשון דלה ועילגת. מכתביו אף אינם נושאים תאריך, והם צורמים מאד באופן כתיבתם בין מכתביה המפוייטים של אילנה לבין מכתביו המעשיים של גדעון.<br />
<br />
<br />
<br />
<br />
<br />
<br />
<br />
<br />
<br />
<br />
<br />
<br />
<br />
<br />
<br />
<br />
<br />
"קופסא שחורה" - משמעות הכותרת <br />
<br />
<br />
<br />
קופסא שחורה היא המפתח לגילוי סיבות התרסקותו של מטוס. מתוכה ניתן לעקוב אחרי התקלות במערכות ההיגוי והקשר. ברומן הזה מבקשים הגיבורים, אילנה ואלק, לברר את הסיבות לכישלון נישואיהם, לשיבוש בחייהם, מדוע התכחש אלק לבנו, ומדוע סירבה אילנה להתיר בדיקת רקמות בבנה. השניים אינם יכולים להשתחרר זה מזה. חידוש התכתובת, כמוהו כחיטוט בפצע, כחיטוט בין שברי המטוס.<br />
<br />
הכותרת של הרומן מוזכרת במכתב של אלק לאילנה, שבו הוא קובע כי אין טעם בחיטוט הזה: "כמו אחרי תאונת-מטוס ישבנו, פיענחנו בהתבכתבות את תוכן הקופסא השחורה. ומכאן ואילך, ככתוב בפסק דיננו, אין לנו זה על זו ולא כלום".<br />
<br />
<br />
<br />
לבטי אדם ועם<br />
<br />
<br />
<br />
באחד ממכתביה האחרונים מתארת אילנה את ביקורה בזכרון-יעקב, באחוזת משפחתו של גדעון, כשבועז מתגורר בה. כשהיא יושבת לנוח על ספסל סדוק היא צונחת שרוטה ומאובקת, ואת השלווה הפסטורלית של המקום מפירות "שתי צרעות לפותות במאבק לחיים ולמוות או בהזדווגות נזעמת התוו קו מפותל באוויר, עד שצנחו שתיהן בנקישת חבטה על הספסל: התרסקו? התפייסו? היו לבשר אחד?".<br />
<br />
זוהי תמונה אנאלוגית למאבקי הגיבורים: לאחר שבע שנים מחדשים אילנה ואלק את הקרב ביניהם. עד ששנאתם-משיכתם זה לזה אינה כלה, אין הם יכולים לחדול ממאבק הצרעות הזה. רק מותו הקרב של אלק מפרק את נשקם ומפורר את שנאתם. אילנה מכנה את אלק בכינויים של חיות-טרף: הוא נחש מכיש, ערפד ודרקון, וארסו ממוסס אותה, כשם שהוא מעורר אותה. עריץ חלומותיה בלילות הוא אלק, ועבדותה לו היא עבדות עולם. אילנה יודעת היטב כי גם אלק מתייסר כמוה ואינו יכול להיחלץ מכבלי תשוקתו אליה.<br />
<br />
אילנה אינה זוכה בחירותה, גם כשהיא נמצאת במחיצת אלק בשלווה מפוייסת: "...ישנה ארץ, אבל אותה לא מצאנו. איזה לץ מחופש הסתנן והשיא אותנו למאוס באשר מצאנו". כשהיא מאכילה את אלק ומחליפה את בגדיו כאם, היא מתייסרת בגעגועים אל מישל בעלה הנוכחי.<br />
<br />
<br />
<br />
בועז - האם הוא זכה בשלוות-הנפש? לכאורה, זכה. הוא שב אל אדמת סבו, ועתה הוא מגשים את ה"אני מאמין" שלו- איש אינו מתערב בחייו. אין כופים עליו מסגרות. נערות מחזרות אחריו , הוריו במחיצתו "ואף אחד לא נכנס לשני לנשמה", כדבריו. אך גם בועז אינו פותר את הוויית הבדידות והכמיהה לדבר הבלתי-מושג. הוא נוהג להיעלם למספר ימים מן האחוזה "לאבד את עצמו בסבכי צמחייה עבותה", ואילנה תוהה אם בנה "בורח? רודף? מחפש השראה כוכבית?..."<br />
<br />
<br />
<br />
התהליכים הנפשיים המטלטלים את גיבורי הרומן, אנאלוגיים לתהליכים חברתיים ופוליטיים הארץ בשנות השבעים.<br />
<br />
אילנה היא האישה הנחשקת, שמפניה נמלט גדעון אל ארצות ניכר. אילנה היא הארץ, האדמה. אין הוא יכול להשתחרר מפני אילנה, שעימה בא בברית החזון הציוני, אף כי זנתה תחתיו. הוא קשור אליה מאד.<br />
<br />
את אילנה גירש מעל פניו ולא נתן לה שעל אדמה אחד, אך בגבור הייאוש והבדידות שלו בניכר, הוא מחזיר את בנו האובד אל נחלת-אבותיו. הוא עצמו שלחם למענה לפנים בהיותו קצין בשריון, חוזר כדי למות בה.<br />
<br />
לו, ל"צבר" האינטלקטואל, רדוף יצרי ההרס העצמי, אין גאולה. מותו הוא גאולתו.<br />
<br />
אילנה היא האשה הייצרית, שאינה מסתפקת בגבר אחד. היא נתונה לדחפי הרס עצמי ואינה יכולה לדבוק בקיים, בממשי. בהיותה עם מישל סומו, המבקש להרחיק את ערביי ישראל תמורת ממון, היא מתגעגעת אל<br />
<br />
אלק גדעון הבז לכל פאנטיות .<br />
<br />
אילנה, "ילדת מהגרים שנשבתה בקסמי שירי מולדת ישנים", עומדת להפר את שבועת-האמונים.<br />
<br />
אילנה מאסה בארץ והיא מתעתדת לרדת ממנה, להתגורר בעיר רחוקה גדולה, להיות נפש אובדת .<br />
<br />
<br />
<br />
סומו אינו איש-פשרות. בקנאותו הלאומנית הוא מבקש לספח את אדמות חברון ובית-לחם למדינת ישראל השלמה. על כל הסובבים אותו הוא מבקש להטיל את מרותו ולכפות את אמונתו. הוא אינו נענה להזמנתו של בועז ולבקשתה של אילנה לבוא ולשהות עימם בזכרון-יעקב, באשר אין הוא איש-פשרות, ואין הוא מוכן לחלק את הארץ עם זר.<br />
<br />
<br />
<br />
בועז, ה"צבר" המרדן, הבועט במסגרותיו ומבקש לעצב את חייו על-פי דרכו, קרוב אל האדמה ומבקש לחיות את ההווה ללא נטל העבר. הוא מסתפק בקיום הפיזי היומיומי, בעבודת-האדמה, באהבות לשעה ובמתן מקלט לתמהונים כמוהו. אפשר, שבועז הוא בבואת "הצבר": מעט רדוד, הליכותיו מחוספסות, "מעין יתום הסטורי"<br />
<br />
שאינו רוצה לרדת לשורשיהם של מאבקים לאומיים ואל שורשי תחושות של אכזבה ושל תסכול.<br />
<br />
אך גם בבועז מתגלות סקרנות וזיקה לאומית. על אף שכמעט ואינו נזקק לעברית בקומונה שלו, יוצר בועז את הזיקה לאביו ולאמו ואף אל סומו באמצעות לימוד העברית.<br />
<br />
בניגוד לאביו המתכלה במחלתו ומכלה את עצמו, משום שהוא נעדר כישרון בסיסי לחיים וכאילנה זוגתו עוסק בהרס עצמי במסווה של רצון להגיע למחוזות גאולה, שאינם קיימים כלל, אין בועז טרוד בגאולה מדומה.<br />
<br />
גאולתו היא ויתור על השתקעות באמריקה, שיבה אל הנחלה ההרוסה והקמתה מחדש בעבודה יצרנית ובחיים פשוטים. ולדברי בועז: "איכפת לי רק על עצמי ועל המדינה...אני דווקא די ציוני."<br />
<br />
<br />
<br />
ה ג י ב ו ר י ם<br />
<br />
<br />
<br />
א י ל נ ה - אילנה אינה יכולה לשלוט בדחפי ההרס שלה, המורים לה להרוס את חייה החדשים עם מישל סומו ודוחפים אותה לבוא בחשבון עם עצמה ועם בעלה לשעבר, אלכס גדעון, אבי בנה בועז.<br />
<br />
בהיותה בת חמש עלתה אילנה עם הוריה ועם אחותה מפולין. על עליבות ילדותה בארץ התביישה אילנה לספר. האב המורה נאלץ להחליף את עיסוקו והיה לטייח ב"סולל-בונה". בהיותה כבת שתים עשרה נהרג אביה בנופלו מפיגום גבוה, והאם נפטרה שנה לאחר מכן. האחות רחל התחנכה בקיבוץ בית-אברהם והקימה בו את ביתה. אילנה, האחות הצעירה, התחנכה במוסד של מועצת-הפועלות , ובשירותה הצבאי פגשה לראשונה את מפקדה אלכס גדעון. אדנותו המרוחקת והתנשאותו האכזרית לא הוליכוה שולל - היא הבחינה בפחדיו ובבדידותו. בדעתו לא היה להקים משפחה, אלא להשלים את כתיבת הדוקטורט ולעסוק בחקר בעיות פילוסופיות-הסטוריות. אך בלא שהתכוון לכך היה אלק גדעון לבעלה של אילנה ולאביו של בועז. אהבתם הייצרית הפכה לשנאה ולהתאכזרות הדדית.<br />
<br />
<br />
<br />
מישל סומו, בעלה השני של אילנה, הוא האנטגוניסט של גדעון הן במראהו, הן בעיסוקו והן בהשקפותיו.<br />
<br />
מישל הוא העולה מאלג'יריה, רווי תסכולים, החייב לפלס לו דרך בחברה הישראלית. הוא לא התמיד בלימודיו ב"סורבון" ובהקניית השפה הצרפתית לתלמידיו, אלא הולך וגדל כעסקן בארגון ימני קיצוני, שתפיסתו הציונית גורסת התפשטות יהודית בכל תחומי ארץ-ישראל.<br />
<br />
אילנה מנסה להיבנות מחדש בחברתו של מישל סומו הדתי, שהוא לה כאב וכאח. עימו היא רוצה להשכיח את כמיהותיה החזקות ממנה לגדעון בעלה הראשון. אבל הכישוף שהטילו זה בזה בני-הזוג גדעון, מחלחל אל חייה של אילנה עם סומו.<br />
<br />
<br />
<br />
אלכס גדעון - אלכס גדל ללא אם. באחוזת אביו בזכרון-יעקב הוא הולך ומסתגר בתוכו, כשאב דומיננטי וייצרי מפקח על גידולו. הוא נתון לפרצי זעם. הנער מודע לכוח שתיקותיו ולניתזי הבוז הארסיים שלו.<br />
<br />
הוא אינו יודע להפסיד בכבוד. כשם שנהג בילדותו לנשוך באלימות את גב ידו כשהפסיד, כך הוסיף להתאכזר לאילנה בנישואיהם. בפרץ זעמו הוא מכה את אילנה לאחר שבגדה בו, ואף מטיח את ראש בנו הקטן בקיר.<br />
<br />
את משחקי הכוחות עם אילנה הוא נוטש, משום ששנאתו נושרת ממנו בעטיה של מחלתו.<br />
<br />
הנער המסוגר והיהיר גדל לאיש צבא קפדני ואוהב סדר, המשתתף במלחמות ישראל. הנושא אותו הוא חוקר -<br />
<br />
הפסיכולוגיה שמאחורי הקנאות האידאולוגית - הוא חלק ממסע, שהוא עורך לפיענוח הקופסא השחורה של חייו.<br />
<br />
<br />
<br />
ב ו ע ז - בנם בן השש עשרה הוא העילה לחידוש הקשר בין אילנה לאלכס. הילד שהיה עד לפרצי האלימות של אביו ולגילויי השנאה בין הוריו, הפך לנער אלים, מרדן ותמהוני. סומו מבקש לפרוש עליו את חסותו ולהקנות לו חינוך יהודי דתי וציוני, אך ציונותו של בועז מתגלה כשונה מזו של סומו. בועז אינו מתגעגע לתפארת ישראל בעבר כסומו, המאמין הדתי הקנאי. אין הוא נושא עמו את מטען הירושה ההסטורית.<br />
<br />
הוא איש ההווה, הבונה במו ידיו את אחוזתו המוזנחת. בועז הוא הדמות שיש בה מן הפרא, סמכותי בשתיקותיו, בחריצותו, שאינה יודעת לאות ובייחסו הפשוט אל האדמה. שלא כאביו הבורח מאדמתו, שב בועז אל האדמה לתקן את אשר קלקלו קודמיו. אם כי בועז הוא "נגד לשנות אנשים", הוא עצמו משתנה, בהופכו מנער בריון ואלים לאיש צעיר, המקרין פשטות וממצה את ההווה בכל עצמתו.<br />
<br />
על אף לשונו העילגת הוא מצליח להסביר את עמדותיו: אין הוא גורס התערבותו של איש בעולמו של רעהו,<br />
<br />
"חיה ותן לחיות". בועז רואה עצמו כציוני: "אני נגד לרדת, כל זמן שהמדינה בצרות". "שכל אחד יעשה גם איזה משהו לטובת המדינה, אפילו שיהיה משהו קטן לגמרי." "שיתחילו לעשות איזה חקלאות במקום לעשות בעיות. שיהיה אוכל במדינה." שנאתו של סומו לערבים אינה דרכו של בועז. לפי דרכו, יש להניח להם לחיות את חייהם, כי בארץ הזאת "הורגים ומתים כל הזמן במקום לעשות חיים". "בסוף היהודים יגמרו אותם או שהם יגמרו את היהודים או שיגמרו אחד את השני ועוד פעם לא יהיה כלום בארץ חוץ מהתורה והקוראן ושועלים וחירבס שרופות".<br />
<br />
הוא מוכיח את אלכם, אילנה ומישל על אובדן היכולת למצות את חייהם ואת עצמם: "חיים מהתורה, חיים מפוליטיקה, חיים מדיבורים ומוויכוחים במקום לחיות מהחיים".<br />
<br />
בועז דוחה את דתיותו של סומו, הכופה עצמה על אנשים חילוניים, אם כי באורח חייו החדש הוא מקיים יסודות רליגיוזיים (דתיים) הנובעים מתוך רגש אמונה ללא מודעות. אילנה, שגם היא רואה אותו בדמות ישו בהיר שיער ועיניים או כטרזן מלך הג'ונגל, מבחינה בשיטוטיו הגלמודים של בועז על הכרמל, ויודעת כי יום אחד עתיד הנער לנטוש את המקום מחמת כוחות חזקים ממנו. היא לבדה שתחזה בתהליכי הגסיסה של הבית, תקום ותלך לארצות ניכר.<br />
<br />
<br />
<br />
מיכאל (מישל) סומו - בעל אידיאולוגיה ציונית ברורה: הוא פעיל בארגון לאומני נוסח "כך", הנקרא "אחדות ישראל", ומבקש לרכוש אדמות ובתים בחברון, לאכוף את ההלכה על המדינה ו"לשלם לכל ערבי כסף מלא תמורת נכסיו ואדמתו פלוס כרטיס נסיעה בכיוון אחד על חשבוננו".<br />
<br />
שבוי בתסכוליו העדתיים בחברה, המקצינה פערים עדתיים נותן סומו דרור לחלומות הפנאטיים שלו.<br />
<br />
בעצם, הוא נשוא מחקרו של גדעון על הקנאות.סומו הקנאי מבקש לכפות את אמונתו על אילנה ועל בועז, כשם שאינו מהסס לתבוע כסף מגדעון ולפתות את עורך-דינו, זקהיים, להצטרף אל חבורת רוכשי הקרקעות בשטחים המוחזקים.<br />
<br />
מישל סומו סוגד לאילנה האשכנזייה, אשה מ"בנות מרום", שקשרה את חייה בחייו. הוא מקיפה בחום וזוכה באמונה. אילנה רואה בו איש-יהלום: קשה ומקסים. החא אסירת-תודה לו על טיפולו בבועז ומשתאה כיצד הוא מצליח לקרב אליהם את בנה האובד. אילנה מבחינה גם בהשחתת דרכיו של סומו כשכספו של גדעון זורם לידיו.הוא פועל בקנאות רבה ליישום תוכנית ארגונו הקיצוני, אבל אין הוא מושך ידיו מכסף זה לשימושו האישי. הוא רואה עצמו זכאי לכסף, משום שאסף את חרפתה והריהו שומר צעדי בנו של גדעון.<br />
<br />
את הליכתה של אילנה לשהות במחיצת גדעון רואה סומו כעונש על גבהות-ליבו, על כך שנשא לאשה מי שאינה מבנות עדתו. "אסור לנו להתחתן בהם... אנחנו צריכים להישאר בתוך שלנו, שלא נדבק בהם ולא נידבק מהם."<br />
<br />
נקמתו של סומו, שנחל אכזבה בחייו האישיים, תיעשה על ידי גאולת הארץ: "מהיום והלאה אקדיש את עצמי למפעל גאולת הארץ והייתה זאת נקמתי, שעל אפכם ועל חמתכם היא עוד תיגאל".<br />
<br />
לנוכח הבטחתו של גדעון להוריש לו את מחצית ירושתו ולמשמע דבריו על מחלתו ועל ימיו האחרונים חוזר בו סומו מזעמו על אילנה הבוגדת ועל גדעון, המחזיר לו רעה תחת טובה והעוכר את המדינה, ואף מפציר בו לבוא ולעשות בביתו בירושלים ולהירפא בעזרת רחמי שמיים.<br />
<br />
<br />
<br />
<br />
<br />
קופסא שחורה - תיבת פנדורה חברתית<br />
<br />
<br />
<br />
עיון ב"קופסא שחורה" לעמוס עוז, "עם עובד", "ספריה לעם", תשמ"ז<br />
<br />
<br />
<br />
רקע לרומן<br />
<br />
<br />
<br />
"קופסא שחורה", הרומן החמישי של עמוס עוז, עוסק בהתפוררותה של החברה הישראלית מן ה"אצולה" של<br />
<br />
החברה האשכנזית אל חדירתה של דמות מעדות המזרח ומציינת דור שהתנוון ותקופה שחלף זמנה.<br />
<br />
מישל סומו, יליד אלג'יריה, בעל המנטליות הדתית-מזרחית והדיעות הימניות של א"י השלמה, דוחק הצידה את פרופ' אלכסנדר גדעון, מג"ד השריון במילואים ואיש הרוח השמאלני בעל המוניטין הבינלאומיים, אשר ברח וירד מן הארץ. מישל סומו משתלט על אשתו ועל הונו הרב, ועולה למרכז הבמה החברתית של ישראל באמצע שנות השבעים, ערב המהפך הפוליטי של 1977 ועלייתו של הליכוד לשלטון.<br />
<br />
עמוס עוז מקדים את האירועים החברתיים פוליטיים של שנות ה- 80 ורואה את הנולד: הולכת וגוססת התקופה ההירואיח של הצברים האשכנזים, גיבורי מלחמות-ישראל וחולמי החלומות על גיבוש חברה חילונית<br />
<br />
הומניסטית וצודקת. על חורבותיה עולה השחר של תקופה חדשה ובה מככבים בני עדות המזרח, שסגנונם טבול בפסוקים מן המקורות היהודיים וידיהם רוכשות בעורמה כל חלקה טובה של א"י השלמה, ארץ האבות<br />
<br />
המובטחת.<br />
<br />
<br />
<br />
הפואטיקה הסיפורית - רומן במכתבים<br />
<br />
<br />
<br />
עמוס עוז מחדש מסורת בת מאתיים שנה ומעלה בספרות האירופית. במהותו ה"רומן במכתבים" חושף את עולמו הפנימי של כותב המכתבים, ומעצב בצורה בלתי-אמצעית את הרהוריו ולבטיו.<br />
<br />
ברומן שש דמויות המנסות באמצעות המכתב לברר לעצמן את מערכת היחסים שאליה נקלעו במשך שנים.<br />
<br />
הן כותבות זו לזו חליפות, כחמישים מכתבים, כחמישים מברקים ועוד ספחים.<br />
<br />
המכתבים נכתבים בתקופה של כ- 9 חודשים, מתחילת פברואר ועד סוף אוק' 1976. במוקד המכתבים הטחת מהלומות אכזריות ושותתות-דם בין המוען לנמען, המבטאות עוינות ושנאה על רקע אהבה שקרסה והשאירה משקעים נפשיים.<br />
<br />
הדמויות מטילות זו בזו חיצים מורעלים בהתכתבות, הממוטטים את חייהן, וכמטאפורה להתרסקות של מטוס,<br />
<br />
אומר אלכס לאילנה גרושתו: "כמו אחרי תאונת מטוס, פיענחנו יחד בהתכתבות את הקופסא השחורה של חיינו".<br />
<br />
הישגו האומנותי של עמוס עוז הוא בעיצוב סגנון אישי וייחודי של כל אחת משש הדמויות כותבות המכתבים.<br />
<br />
המכתב מעצב קודם-כל את דמותו ועולמו הפנימי של הכותב, וכן מתאר אירועים המקדמים את העלילה,<br />
<br />
ומספר על היחסים הנרקמים בין המוען לנמען ולדמויות אחרות ברומן.<br />
<br />
<br />
<br />
מקומן ההירארכי של הדמויות ברומן-המכתבים נקבע בהיקף המכתבים שהן כותבות.<br />
<br />
אילנה (גרושתו של פרופ' אלכסנדר גדעון)<br />
<br />
פרופ' אלכסנדר גדעון<br />
<br />
מישל סומו<br />
<br />
עו"ד מאנפרד זקהיים<br />
<br />
בועז<br />
<br />
רחל (אחותה של אילנה)<br />
<br />
<br />
<br />
עמוס עוז רושם בקפדנות את מען המכתב: שם הנמען וכתובתו המדוייקת, ומוסיף את תאריך כתיבת המכתב ומקום כתיבתו. בכך נוצר הרושם שלפנינו מכתבים אותנטיים אשר נכתבו בידי הדמויות עצמן.<br />
<br />
יש בכך גם רמז עקיף על היחסים שבין המוען לנמען. הדבר בא לידי ביטוי בצורת הפנייה אל הנמען ובחתימתו של כותב המכתב. ברור שלמען המכתב רמז סימבולי בהקשר לדמויות: אופיים, עיסוקם, אורח-חייהם.<br />
<br />
אלכס גדעון - פרופ' למדע המדינה בעל שם בינלאומי, שוהה ועובד באונ' מפורסמות, ורוב המכתבים נשלחים אליו לארה"ב ולאנגליה.<br />
<br />
עו"ד מאנפרד זקהיים - מנהל העסקים של רכוש משפחת גדעון זה עשרות שנים. עלה מגרמניה בין שתי מלחמות עולם, ובמהלכה של מלחמת העולם השנייה שירת בצבא הבריטי. המשרד שלו נמצא בירושלים.<br />
<br />
בועז - בנם של אילנה ואלכס, הנער העזוב והאלים מגורש מביה"ס החקלאי, ועובר חינוך מחדש במקומות שהוא מתגורר וחי בהם. פעם בשוק הסיטונאי ברח' קרליבך בת"א, שם הוא עובד בעבודת סבלות ופעם בהתנחלות בקרית-ארבע השוכנת ברחוב "בנים לגבולם", שם הוא לומד תורה ועובד.<br />
<br />
כל הדמויות, חוץ ממישל סומו, רושמות תאריך לועזי. מישל רושם ב"ה, תאריך עברי ובסוגריים תאריך לועזי.<br />
<br />
בועז מתיישב בארמון ההרוס והמוזנח של משפחת אביו וסבו בזכרון-יעקב, ואליו מצטרפים אביו הגוסס במחלת הסרטן, ואמו גרושת-אביו הסועדת אותו על ערש-דווי. זכרון-יעקב כסמל הן לראשיח הציונות המעשית והן למבצרם האצולתי של משפחת גדעון.<br />
<br />
מישל, אילנה ובתם יפעת מתגוררים בדירת שני חדרים בירושלים ברח' תרנ"ז.<br />
<br />
תרנ"ז (1897) - תשל"ז (1977): שמונים שנה מאז הקונגרס הציוני הראשון בבזל בהנהגתו של הרצל ושל הציונים היהודיים ממזרח-אירופה. ביתם של מישל ואילנה סומו ברח' תרנ"ז הוא סמל להעברת המנהיגות הציונית של מיהדות אשכנז ליהדות המזרח. אלכס גדעון, בן של משפחה ממתיישבי זכרון, מפקד שריון ולוחם במלחמות ישראל, מדען מזהיר וידוע, יורד מן הארץ וגוסס במחלת הסרטן - מפנה את מקומו למישל סומו, יהודי מזרחי, מורה לא-מוסמך וחסר השכלה אקדמית, פטור משירות צבאי בגיל צעיר, דתי ולאומני, המאמין שיש לגאול את אדמות א"י השלמה למען העם היהודי. החלפת המשמרות "ההסטורית" נעשית באמצעות אילנה, ילידת פולין, המתגרשת מאלכס הצבר-האשכנזי ומתחתנת עם מישל המזרחי, יליד צפון-אפריקה.<br />
<br />
<br />
<br />
<br />
<br />
<br />
<br />
<br />
<br />
<br />
<br />
<br />
<br />
<br />
<br />
<br />
<br />
<br />
<br />
<br />
<br />
<br />
<br />
<br />
<br />
<br />
<br />
הקנאות האלימה<br />
<br />
<br />
<br />
פרופ' אלכסנדר גדעון מפרסם בחו"ל את ספרו: "האלימות הנואשת-מחקר בקנאות השוואתית".<br />
<br />
הספר מעורר תהודה בין-לאומית, וביקורות נלהבות מתפרסמות בחשובי העיתונים בעולם. (עמ' 69-70, 131-133).<br />
<br />
האידיאולוגיה של "הקנאות האלימה" אצל מתקני העולם היא מרכזית במחקריו של פרופ' גדעון, ומשמשת רקע ומניע להתנהגותן של הדמויות ברומן. באמצעותה מנסה עמוס עוז להבין ולבקר את התהליכים המהותיים בחברה היהודית בא"י בעשורים האחרונים.<br />
<br />
<br />
<br />
אלכס גדעון ומישל סומו - מושיעי עם ישראל<br />
<br />
למרות ההבדלים המהותיים בין שני בעליה של אילנה גם גדעון וגם מישל מונעים ע"י אותה אידיאולוגיה של<br />
<br />
קנאות ואלימות, ושניהם על תקן של מושיעי עם ישראל. שניהם אחוזים בלהט משיחי, האחד בלבושו החילוני והשני בלבושו הדתי. ההבדל ביניהם הוא בהפקת הלקחים וביישומם.<br />
<br />
גדעון המבוגר בעשר שנים ממישל מקדים ומסיק את המסקנות המשתמעות מן הציונות-הכוחנית, מסתלק מן הארץ ובבדידותו מסתגר באקדמיה כדי לנסות ולהבין את מעשיו ואת מעשי בני דורו. מישל טרם הגיע למדרגה של הפקת לקחים.<br />
<br />
אלכס מעברת את שמו הרוסי "גודונסקי" ל-"גדעון"- חובט החיטים בגת, אשר נבחר בידי אלוהים להושיע את עם ישראל מידי מדיין בכוח הזרוע.<br />
<br />
מישל, שם החיבה לשמו הפורמלי "מיכאל" - מי כאל. שם המלאך השני לגבריאל, שנראה לדניאל בחזון כמליץ וכמגן לעם ישראל.<br />
<br />
ושניהם, גדעון ומיכאל, מטמיעים את ה"אני" בתוך ה"אנחנו", מאבדים את כבודם האישי כבני-אדם ומתקדשים לאידיאל של תקומת האומה.<br />
<br />
אלכס גדעון מקדיש את ימי צעירותו לכוח הצבאי של האידיאל הציוני. הוא משרת בצבא הקבע וממקד את כל חייו בטיפול ובפיקוד על טנקים, בירי ובהרג של ערבים, אויבי האומה. משתתף במלחמות ואף נפגע בגבו בפעולת התגמול בצפון הכינרת בשנות ה- 50. רק בגיל 28 והוא מ"פ בשריון, בתול ונזיר בחייו הפרטיים, נופל ברשתה של הפקידה<br />
<br />
הפלוגתית, אילנה. למחרת הנישואין הוא מזניח את אשתו הצעירה ונמצא יומם ולילה על הטנקים שלו במדבר.<br />
<br />
וכך גם הוא נוהג כשהוא פונה לאקדמיה, משלים תואר שני וכותב דוקטורט ומתמחה בחקר הקנאות האידיאולוגית.<br />
<br />
אלכס מרחיק מעליו את אילנה ואת תינוקה (בועז). הכל למען האידיאה של הכלל, ושום דבר לא למען אלה הקרובים לך. ומכאן גם נובעת בגידתה האירוטית של אילנה. (ראה מכתב של אילנה עמ' 41, עמ' 110).<br />
<br />
למרות הגירושין, הפרידה במשך שנים, אילנה מתגעגעת לאלכס, אוהבת אותו, חושקת בו וחולמת עליו.<br />
<br />
ועם זאת היא משלחת בו חיצי רעל על מה שהוא עולל לה. במכתביה היא רואה בו אביר מטורף שקטל את הדרקון ושחט את היפהפיה ולבסוף גם את עצמו. אלכס בעיניה הוא הר טרשים קרח. איגלו בשלג.<br />
<br />
אלכס גדעון המתמכר לאתוס הציוני-כוחני משלם את המחיר בחייו הפרטיים. הוא מעניש את עצמו ב"חשבון נפש" דתי ולאומי ועורך אותו רחוק מן הארץ ומבני משפחתו באוניברסיטאות זרות בארה"ב ובאנגליה. ספרו על הקנאות הלאומית הוא חשבון נפש חריף ונוקב גם עם העשייה הציונית בארץ וגם עם קנאים שכמותו ואורח חייהם. מתוך כך הוא מבין את העוולות שגרם לגרושתו ולבנו. וכאשר מתחדש ביניהם הקשר באמצעות המכתבים הוא "חוזר בתשובה" ומוכן לסייע בקשריו החברתיים ובממונו הרב. בפעם הראשונה אחרי חמש עשרה שנה הוא מוכן לבדיקת רקמות, ובלי קשר לתוצאות המעבדה, מוכן להכיר באבהותו לבועז בנו.<br />
<br />
<br />
<br />
מיכאל (מישל) סומו - בעלה השני של אילנה הוא קנאי לאומי המנסה להושיע את עם ישראל. דרכו אינה בכוחנות-צבאית נוסח גדעון, אלא בדרכי-נועם של רכישת קרקעות ונישול הערבים עבור מתנחלי יהודה ושומרון.<br />
<br />
מישל נולד באלג'יריה בשנת 1940. כשהיה בן 15 עברה משפחתו לצרפת והתגוררה בפרבר בפריס. הוא לא סיים את לימודי הספרות הצרפתית באונ' בפריס. חייו היו קשים ומשפחתו סבלה מעוני וממחסור. הוא עצמו עבד בשטיפת רצפות כדי לעזור למשפחה. בתיכון כשנודע לבני כיתתו במה הוא עוסק השפילו אותו וקראו לו: "הסמרטוט עם הסמרטוט". (עמ' 163)<br />
<br />
בסוף שנות ה-60 עלה לארץ כציוני נלהב. וכאן נחתו עליו אכזבות. לאחר מכן החל לעבוד כמורה בלתי-מוסמך לצרפתית. הוא שוחרר משירות צבאי בגלל מחלת כליות עם סיבוכים. בשנת 71 נשא לאישה את אילנה.<br />
<br />
השקפותיו הפוליטיות של מישל ימניות. עם חידוש הקשר עם גדעון הוא תובע ממנו ששים אלף דולר לגמר תשלום המשכנתא ובניית חדר וחצי נוספים בדירתם. ששים אלף דולר נוספים כדי לסדר את עתידו של בועז הבן, ועוד סכום כזה בשביל בתם הקטנה. תשעים וחמישה אלף דולר לרכישתו ולשיפוצו של בית אלקלעי ברובע היהודי בחברון כדי להחזיר את הגזילה מידי הערבים שנטלו בכוח רכוש בפרעות תרפ"ט. וכל זה כדי שפרופ' גדעון יכפר על העוול והסבל שגרם לאילנה ולבועז במשך השנים.<br />
<br />
ואכן אלכס גדעון מורה לעו"ד זקהיים למכור חלק מנכסיו ולהעביר למשפ' סומו מאה אלף דולר.<br />
<br />
מישל סומו קושר קשרים עם קבוצת יהודים בצרפת, התורמים מהונם לקבוצת "אחדות ישראל" כדי לגאול אדמות ביהודה ושומרון למען התיישבות יהודית. ראה מכתבו של עו"ד זקהיים לאלכס (עמ' 23)<br />
<br />
מישל התפטר בסוף שנת הלימודים ממשרתו בביה"ס והחל מקדיש כל-כולו לעסקי מקרקעין. הוא רוכש לו חליפה קיצית מהודרת, עומד למכור את דירתם ברח' תרנ"ז ולקנות דירה ברובע היהודי המשוקם שבעיר העתיקה<br />
<br />
(העברת משקל הכובד בציונות ה"חדשה" אל הפונדמנטליזם היהודי). מישל מתכוון ללמוד נהיגה כדי לרכוש מכונית,<br />
<br />
חותם על מנוי לעיתון "הארץ", מחליף מי-גילוח וסיגריות בסוג משובח יותר. ולפי עדותה של אילנה, אף משבץ בדיבורו מילים משובשות באידיש. וכך עובר "מתקן העולם" ממוצא מזרחי אותו תהליך הרה-אסון אותו עבר "מתקן העולם" האשכנזי.<br />
<br />
מישל מגלה יחס התחשבות ואהבה לאילנה. הבדידות וההשפלה בעולמה של אילנה ואושר גדול עוטף אותו בזכותו של מישל. ואולם עם ההתמכרות לפעילותו הלאומית המשתלטת על כל ישותו ועל כל זמנו, הולכת ומתמסמסת אהבתו לאילנה וליפעת. ואז, יום אחד מתגלה המשבר. אילנה שבה הביתה מאוחר בערב לאחר ביקור בזכרון-יעקב אצל בנה בועז, והיא מוצאת את מישל כועס לאחר שנאלץ לבטל פגישה חשובה עם עוזר שר הביטחון בגלל מחלתה של יפעת, ילדתם. כאשר אילנה ובתם יפעת נוסעות לאחוזה בזכרון-יעקב כדי לסעוד במחלתו עם אלכס הגוסס מסרטן, מתפרצת השנאה מצידו של סומו, והוא עורך חשבון-נפש אישי ולאומי במכתב שהוא שולח לאלכס<br />
<br />
( ראה עמ' 184 - 192).<br />
<br />
<br />
<br />
הפתרון - עידן השלום והאושר<br />
<br />
<br />
<br />
חיי הסימביוזה הנרקמים בין גדעון למישל באמצעות ההון הכספי ודמותה של אילנה שייכים להווה העכור ושותת הדם. גסיסתו של עולם ההווה ומותו מעוצבים בדרך סימבולית בחולי הכליות שבו לוקים מישל וגדעון, מושיעי העם,<br />
<br />
כליותיהם החולות אינן מתפקדות כראוי ואינן מסוגלות לטהר את הגוף מן הרעלים שפשטו בו.<br />
<br />
ייתכן, שיש כאן רמז לייסורי מצפון וחרטה עמוקה. אולם לאלכס גדעון אין כפרה - הסרטן פשט בכליותיו, והוא גוסס תוך יסורים נוראיים.<br />
<br />
בית האחוזה של משפ' גודונסקי בזכרון-יעקב הוא בעל צביון של מיתוס המאחד בין שלושה דורות בתולדות הציונות:<br />
<br />
משגשג ופורח בדמותו של וולודיה גודונסקי (דור האבות), עזוב והרוס בדור הבנים (אלכס ואילנה), משתקם ונבנה<br />
<br />
בדור הנכדים (בועז).<br />
<br />
וולודיה גודונסקי, מייסד בית האחוזה שבין בנימינה ובין זכרון-יעקב, היה סוחר קרקעות ויבואן ברזל מן הידועים והגדולים בארץ בתקופת המנדט. כינויו היה "הצאר", ואגדות התהלכו על דמותו ועל חייו.<br />
<br />
דור המייסדים עיבדו את אדמת הארץ, בנו וסחרו. מוצאם מזרח-אירופי ותרבותם רוסית, חסרי אלוהים ורודפי שמלות, אשר עשו דברים אסורים, אבל בנו ארץ ליהודים, וזאת אפשר לעשות רק ב"דרך החזירים" (כדברי וולודיה<br />
<br />
גודונסקי). ובכל זאת וולודיה עשה מעשי חזירות מוגבלים בהשוואה לדור הבנים שפרץ את הגבולות.<br />
<br />
הם כבר ירו והרגו, נטשו את בנות-זוגם, חתרו מאחורי הגב וניצלו את הזולת, שפכו את דם הערבים, לא ידעו על קיום האלוהים. דור הבנים נישל את דור האבות מנכסיו, אישפז אותם בסנטוריום ככלבים שוטים.<br />
<br />
בית האחוזה בזכרון-יעקב ננטש ונעזב, וכך הוא הופך לחורבה במשך 15 שנה עד שבועז, נכדו של וולודיה משקם אותו בדרכו. בועז הוא "פרי הבאושים" של דור ההורים העסוקים בעשיית המדינה. האב אלכס עסוק יומם ולילה בטנקים שלו ומכין את הכוח הצבאי למלחמות ישראל, ואמו אילנה הנטושה נוקמת באלק עם גברים אחרים.<br />
<br />
המשפחה מתפוררת, ההורים מתגרשים ובועז הילד משלם את המחיר היקר. אביו האמיד מתכחש לו ואינו תומך בו.<br />
<br />
אמו חסרת הפרוטה משלחת אותו לגדול ולהתחנך ב"מוסדות חוץ" והוא נע ונד ממקום למקום, מגיב באלימות פיזית<br />
<br />
כלפי הסביבה.<br />
<br />
בועז הוא המניע את תחילת חליפת המכתבים בין אילנה לבעלה לשעבר, אלכס. היא מתחננת לפניו לעזרה, כי באותו יום הודיעו לה כי יסלקו את בועז מהמוסד החקלאי, מפני שתקף את אחת המורות. בועז כבן שש עשרה, גבה-קומה,<br />
<br />
נער מר ופראי שהשנאה והבדידות העניקו לו כוח פיזי מדהים "כמו פצצת זמן גנטית" (עמ' 9).<br />
<br />
בועז הילד הקטן היה עד למריבות האלימות בין הוריו, וכשהתגרשו והוא בן שמונה, גדל והתחנך חמש שנים בקיבוץ שבו חיה רחל, אחותה של אמו. בשנתיים האחרונות למד בבי"ס פנימייתי "תלמים". נוהג באלימות כלפי הסובבים אותו. נפתח לו תיק במשטרה והוא נמצא בפיקוח קצין-מבחן.<br />
<br />
מכיוון שאביו מתכחש לו הוא קורא לעצמו בשם המשפחה של אמו לפני נישואיה - בועז ברנדשטטר. את אביו הוא מכנה "כלב", לאמו קורא "זונה", ולמישל - "הארס הקטן".<br />
<br />
בהווה הסיפורי, מתחילת הרומן ובמשך כשישה חודשים, מתחשל ומתחנך בועז במסע אודיסאי רב הרפתקאות:<br />
<br />
<br />
<br />
א) הסתלק מביה"ס, הסתבך בהחזקת רכוש גנוב, נעצר באבו-כביר.<br />
<br />
ב) מישל סומו שחרר אותו בערבות כספית מהמעצר באמצעות קשרי משפחה., סידר לו עבודה אצל קבלן ירקות מהשוק הסיטונאי ברח' קרליבך.<br />
<br />
ג) בועז מבקש הלוואה ממישל, קונה לו טלסקופ, מכין ומרכיב אותו לקראת תצפיות על גורמי השמים -<br />
<br />
תחביב האסטרונומיה שלו כאקט של בדידות אנושית או התרחקות מכוונת מחברת בני אדם שלא היטיבו עמו.<br />
<br />
ד) בועז מכה בארגז את מעבידו בן השישים בשוק הסיטונאי, ומחפשים אותו.<br />
<br />
ה) עו"ד זקהיים, בהוראת אלכס, מאתר את בועז. הוא עובד בשארם א-שיח' על סירת תיירים. בועז דורש מאביו עשרת אלפים דולר לרכישת סירה ודירה. בועז מסתבך שוב עם המשטרה, נעצר ונמלט.<br />
<br />
ו) מישל סומו מצליח לסגור את התיק המשטרתי של בועז, בזכות קשרים מתאימים, ומציע לבועז מוסד לעבריינים צעירים או התנחלות בקרית ארבע. בועז בוחר בהתנחלות, עובד שם בסדנה לאופטיקה.<br />
<br />
מבקר קשות את לימודי הקודש ואת היחס לערבים, ומתלונן שאין פוגשים שם בחורות.<br />
<br />
<br />
<br />
וכך במסע "התחנכות מחדש" של בועז הוא מגיע למנוחה ולנחלה במסע האודיסיאה שלו. בועז מקבל את הצעת אביו לעבור לבית הנטוש בזכרון-יעקב ולשפץ אותו. חומרי השיפוץ על חשבון אביו, בועז מקבל משכורת חודשית ויוכל לחיות שם כרצונו.<br />
<br />
זהו ניסיון של שיבה לשורשים וסגירת מעגלים : הנכד שב לבית סבו כדי לתקן ולשפץ את הבית שאביו נטש.<br />
<br />
דור העתיד - בועז משיק לדור העבר - וולודיה, תוך מחיקה של דור ההווה: גדעון-אילנה-מישל, כדי לעצב עידן חדש.<br />
<br />
בועז ניגש ברצינות לעבודת התיקון. הוא מנקה ומנכש, מתקן את העזובה רבת-השנים ב"ארמון הרפאים", זורע גן ירקות ומקים חקלאות. הוא אוסף אליו כמה מתנדבות מחו"ל ומתכנן להקים קומונה בשביל מופרעים. (עמ' 127)<br />
<br />
בועז מנסה לחיות את החיים. הוא מאמין בשלום בין יהודים לערבים כפתרון בלעדי.<br />
<br />
ובשעת חסד של מחילה ורחמים כל משפחת גדעון מתכנסת ב"ארמון החורף" אשר מחדש את ימי נעוריו.<br />
<br />
אלכס גדעון אשר חלה בסרטן הכליות שב לבית האחוזה כדי למות במקום שבו נולד וגדל.<br />
<br />
אילנה גרושתו עוזבת את מישל סומו, בעלה ומטפלת באלכס במחלתו הקשה. בועז ממשיך בשיפוצים ומסייע לאביו הסובל והמתענה. לאחר מסע ארוך של עוינות ושנאה הדדית באה שעת ההתפייסות בצל המוות.<br />
<br />
בשביל אלכס זו גם שעת החרטה וחשבון הנפש. (ראה עמ' 204-206)<br />
<br />
גם אילנה המטפלת באלק שלה נזכרת בערגה בשירי המולדת הישנים. (ראה עמ' 228-230)<br />
<br />
דור הבנים על ערש דווי מבין את טרגדית חייו. בגלל היעדר כישרון לחיים נאחזים במקסם שווא של גאולת הארץ המובטחת. ואז מתברר שחסר האור, שאנו שרויים בחושך. אנו מבינים שהבדידות, התאווה והכמיהה כן בעוכרינו.<br />
<br />
היכן אותה ארץ, שלפחות בשירים, ביקשנו בה לקבל אהבה ולדעת להשיבה.<br />
<br />
אלכס ואילנה הבינו בדרך הקשה, אבל כבר לא יזכו להגשמת החלום בארץ המובטחת.<br />
<br />
מישל טרם הבין זאת , וספק עם יבין גם בעתיד. אך בועז - דור הנכדים הבין ויזכה בהגשמת החלום הציוני.</div>Razhttps://www.sikumuna.co.il/index.php?title=%D7%A1%D7%A4%D7%A8%D7%95%D7%AA&diff=18686ספרות2006-09-28T17:08:07Z<p>Raz: </p>
<hr />
<div>*אנא כיתבו סיכומים בנושא זה בצורה הבאה:<BR> <br />
:::'''שם יצירה / שם יוצר'''<br />
<br />
===<font color="red">חדש! [http://www.sikumuna.co.il/sikumim/safrut.pdf קובץ PDF של כל הסיכומים בספרות]</font>===<br />
<br />
<br />
{| style="border:2px solid#cfcfff;padding:1em;background-color:#EAF5FB;width:70%;"<br />
|-<br />
| <H2> '''שירה'''</H2><br />
<br />
<h3> שירת ימי הביניים</h3><br />
<br />
*[[שחר אבקשך / שלמה אבן גבירול]]<br />
*[[יחידה שחרי האל וספיו / יהודה הלוי]]<br />
*[[ישנה בחיק ילדות / יהודה הלוי]]<br />
*[[ליבי במזרח / יהודה הלוי]]<br />
*[[יפה נוף / יהודה הלוי]]<br />
*[[כותנות פסים / משה אבן עזרא]]<br />
*[[עבי שחקים / שלמה אבן גבירול]]<br />
*[[הפשט הזמן / יהודה הלוי]]<br />
*[[הים ביני ובינך / שמואל הנגיד]]<br />
*[[מה תפחדי נפשי / שלמה אבן גבירול]]<br />
*[[מליצתי בדאגתי / שלמה אבן גבירול]]<br />
*[[אמנון אני חולה / שלמה אבן גבירול]]<br />
*[[התקבצו כי הזמן תמים / שמואל הנגיד]]<br />
*[[קח מצביה דמי עינב באקדחה / שמואל הנגיד]]<br />
<br />
----<br />
<br />
<h3> פואמה </h3><br />
<br />
*[[קוצו של יוד / גורדון יהודה לייב]]<br />
*[[צדקיהו בבית הפקודות / גורדון יהודה לייב]]<br />
*[[בין שיני אריות / גורדון יהודה לייב]]<br />
*[[הברכה / חיים נחמן ביאליק]]<br />
*[[בעיר ההריגה / חיים נחמן ביאליק]]<br />
*[[מתי מדבר / חיים נחמן ביאליק]]<br />
*[[המתמיד / חיים נחמן ביאליק]]<br />
<br />
----<br />
<br />
<h3> שירה עברית במאה ה-20 </h3><br />
<br />
<h4> חיים נחמן ביאליק </h4><br />
<br />
*[[צנח לו זלזל / חיים נחמן ביאליק]]<br />
*[[לבדי / חיים נחמן ביאליק]]<br />
*[[זריתי לרוח אנחתי / חיים נחמן ביאליק]]<br />
*[[הכניסיני תחת כנפך / חיים נחמן ביאליק]]<br />
*[[הקיץ גווע / חיים נחמן ביאליק]]<br />
*[[על השחיטה / חיים נחמן ביאליק]]<br />
*[[והיה כי יארכו ימים / חיים נחמן ביאליק]]<br />
*[[אכן גם זה מוסר אלוהים / חיים נחמן ביאליק]]<br />
*[[ואם ישאל המלאך / חיים נחמן ביאליק]]<br />
*[[לפני ארון הספרים / חיים נחמן ביאליק]]<br />
*[[איך / חיים נחמן ביאליק]]<br />
*[[ציפורת / חיים נחמן ביאליק]]<br />
*[[גבעולי אשתקד / חיים נחמן ביאליק]]<br />
*[[לא זכיתי / חיים נחמן ביאליק]]<br />
*[[חוזה לך ברח / חיים נחמן ביאליק]]<br />
*[[והיה כי תמצאו / חיים נחמן ביאליק]]<br />
<br />
<h4> משוררים נוספים משירת המאה ה-20 </h4><br />
<br />
*[[ראי אדמה / שאול טשרניחובסקי]]<br />
*[[לא רגעי שנת / שאול טשרניחובסקי]]<br />
*[[שירים לאילאיל - א' / שאול טשרניחובסקי]] <br />
*[[נוקטורנו / שאול טשרניחובסקי]]<br />
*[[לביבות / שאול טשרניחובסקי]]<br />
*[[כחום היום / שאול טשרניחובסקי]]<br />
*[[עם אלי הנפח (כפרקי נבואה) / גרינברג אורי צבי]]<br />
*[[היתה לי ברֵכה / גרינברג אורי צבי]]<br />
*[[שיר נס השיר / גרינברג אורי צבי]]<br />
*[[שיר אמי והנחל / גרינברג אורי צבי]]<br />
*[[רק על עצמי / רחל]]<br />
*[[גן נעול / רחל]]<br />
*[[ספר שירי / רחל]]<br />
*[[גורל / רחל]]<br />
*[[אל ארצי / רחל]]<br />
*[[ירח / נתן אלתרמן]]<br />
*[[עץ הזית / נתן אלתרמן]]<br />
*[[עוד חוזר הניגון / נתן אלתרמן]]<br />
*[[דו שיח / נתן אלתרמן]]<br />
*[[משירי הבן האובד / לאה גולדברג]]<br />
*[[שיר י"ב מתוך אהבתה של תרזה די-מון / לאה גולדברג]]<br />
*[[לתמונת אמא / לאה גולדברג]]<br />
*[[גשם בשדה הקרב / יהודה עמיחי]]<br />
*[[אבי / יהודה עמיחי]]<br />
*[[לא כברוש / יהודה עמיחי]]<br />
*[[ראי אנחנו שניים מספרים / יהודה עמיחי]]<br />
*[[אלוהים מרחם על ילדי הגן / יהודה עמיחי]]<br />
*[[רגע אחד שקט בבקשה / נתן זך]]<br />
*[[אני שומע משהו נופל / נתן זך]]<br />
*[[שימו לב לסגול הרועד / נתן זך]]<br />
*[[שיר לאוהבים הנבונים / נתן זך]]<br />
*[[כף יד רשעה / דליה רביקוביץ']]<br />
<br />
----<br />
<br />
<h3> שירת העולם - לתלמידי ספרות מורחבת </h3><br />
<br />
*[[אנבל לי / אדגר אלן פו]]<br />
*[[גנרל הטנק שלך / ברטולט ברכט]]<br />
*[[הו קברניט! קברניטי / וולט וויטמן]]<br />
*[[שיר הפגישה האחרונה / אנה אחמטובה]]<br />
<br />
----<br />
<br />
<h3> שירה בעקבות השואה - לתלמידי ספרות מורחבת </h3><br />
<br />
*[[פוגת המוות / פול צלאן]]<br />
<br />
<br />
<h4> קובץ השירים "קרון חתום" של דן פגיס </h4><br />
<br />
*[[אירופה, מאחר]]<br />
*[[כתוב בעפרון בקרון החתום]]<br />
*[[המסדר]]<br />
*[[עדות]]<br />
*[[עדות אחרת]]<br />
*[[הוראות לגנבת גבול]]<br />
*[[טיוטת הסכם לשלומים]]<br />
<br />
**[[נושאים מרכזיים בקובץ השירים]]<br />
<br />
----<br />
<br />
<h3> הספרות הרומנטית והספרות הריאליסטית</h3><br />
*[[התנועה והספרות הרומנטית]]<br />
*[[התנועה והספרות הריאלסטית (ריאליזם)]]<br />
<br />
<br />
|-<br />
|}<br />
<br />
<br />
{| style="border:2px solid#cfcfff;padding:1em;background-color:#ffffec;width:70%;"<br />
|-<br />
| <H2> סיפור קצר</H2><br />
<br />
<h4> סיפורי עגנון </h4><br />
<br />
*[[האדונית והרוכל / ש"י עגנון]]<br />
*[[הרופא וגרושתו / ש"י עגנון]]<br />
*[[המטפחת / ש"י עגנון]]<br />
*[[מדירה לדירה / ש"י עגנון]]<br />
*[[עגונות / ש"י עגנון]]<br />
*[[התזמורת / ש"י עגנון]]<br />
*[[פנים אחרות / ש"י עגנון]]<br />
*[[המלבוש / ש"י עגנון]]<br />
*[[תהילה / ש"י עגנון]]<br />
*[[עם כניסת היום / ש"י עגנון]]<br />
*[[פרנהיים / ש"י עגנון]]<br />
*[[שבועת אמונים / ש"י עגנון]]<br />
*[[בדמי ימיה / ש"י עגנון]]<br />
*[[גבעת החול / ש"י עגנון]]<br />
<br />
<h4> סיפור עברי מהמחצית הראשונה של המאה העשרים </h4><br />
*[[שם ויפת בעגלה / אברמוביץ' שלום יעקב]]<br />
*[[פראדל / בארון דבורה]]<br />
*[[שפרה / בארון דבורה]]<br />
*[[סובבתהו בכחש / בורלא יהודה]]<br />
*[[מאחורי הגדר / ביאליק חיים נחמן]]<br />
*[[אגדת שלושה וארבעה / ביאליק חיים נחמן]]<br />
*[[קלונימוס ונעמי / ברדיצ'דבסקי מיכה יוסף]]<br />
*[[המוצא / ברנר יוסף חיים]]<br />
*[[עוולה / ברנר יוסף חיים]]<br />
*[[כרת / ברקוביץ' יצחק דב]]<br />
*[[תלוש / ברקוביץ' יצחק דב]]<br />
*[[סעודה מפסקת / גנסין אורי]]<br />
*[[אדם מישראל / הזז חיים]]<br />
*[[שלולית גנוזה / הזז חיים]]<br />
*[[שמע ישראל / פרץ יצחק לייב]]<br />
*[[הערדל / שופמן גרשום]]<br />
*[[נקמה של תיבת זמרה / שופמן גרשום]]<br />
*[[בת הרב / שטיינברג יעקב]]<br />
*[[העיוורת / שטיינברג יעקב]]<br />
*[[בת ישראל / שטיינברג יעקב]]<br />
*[[בין לבני הכסף / שטיינברג יעקב]]<br />
*[[הבריחה / שמי יצחק]]<br />
<br />
<h4> סיפור עברי מהמחצית השנייה של המאה העשרים </h4><br />
<br />
*[[עד שיעבור כל המשמר כולו / איני לאה]]<br />
*[[שמיל / אלוני ניסים]]<br />
*[[להיות אופה / אלוני ניסים]]<br />
*[[שלושה / אפלפלד אהרון]]<br />
*[[עשן / אפלפלד אהרון]]<br />
*[[סיפור אהבה / אפלפלד אהרון]]<br />
*[[ברטה / אפלפלד אהרון]]<br />
*[[המצוד / אפלפלד אהרון]]<br />
*[[קיטי / אפלפלד אהרון]]<br />
*[[בעיר התחתית / בלס שמעון]]<br />
*[[קולנוע / בן נר יצחק]]<br />
*[[משחקים בחורף / בן נר יצחק]]<br />
*[[הנדל יהודית / סיפור בלי כתובת]]<br />
*[[מסע הערב של יתיר / יהושע אברהם ב']]<br />
*[[שתיקה הולכת ונמשכת / יהושע אברהם ב']]<br />
*[[נעימה ששון כותבת שירים / כהנא-כרמון עמליה]]<br />
*[[הינומה / כהנא-כרמון עמליה]]<br />
*[[יד ושם / מגד אהרון]]<br />
*[[אח קטן / מטלון רונית]]<br />
*[[ילדה בקפה / מטלון רונית]]<br />
*[[השבוי / סמילנסקי יזהר]]<br />
*[[דרך הרוח / עוז עמוס]]<br />
*[[נוודים וצפע / עוז עמוס]]<br />
*[[התרנגולת בעלת שלוש הרגליים / קנז יהושע]]<br />
*[[מעשה ברוקח ובגאולת העולם / שחר דוד]]<br />
*[[דברים שבטבע האדם / שחר דוד]]<br />
*[[על הצללים והצלם / שחר דוד]]<br />
*[[מעשה בעץ זית / תמוז בנימין]]<br />
*[[תחרות שחייה / תמוז בנימין]]<br />
<br />
<h4> סיפור מתורגם</h4><br />
*[[מספר ארבע / אידריס יוסוף]]<br />
*[[על חוד התער / אל חכים תאופיק]]<br />
*[[מעשה בשובכי / באבל יצחק]]<br />
*[[בן הרבי / באבל יצחק]]<br />
*[[המפתח / בשביס-זינגר יצחק]]<br />
*[[גימפל תם / בשביס-זינגר יצחק]]<br />
*[[הבז / בוקצ'יו ג'ובאני]]<br />
*[[האדרת / גוגול ניקולאי]]<br />
*[[הסופר במשפחה / דוקטורוב אדגר לורנס]]<br />
*[[הרוצחים / המינגווי ארנסט]]<br />
*[[התלמיד / לוי פרימו]]<br />
*[[איש זקן מאוד עם כנפיים עצומות / מארקס גבריאל גרסייה]]<br />
*[[העלמה פרל / מופסן גי דה]]<br />
*[[אחרי עשרים שנה / מחפוז נג'יב]]<br />
*[[בית בעל שם רע / מחפוז נג'יב]]<br />
*[[הפנסיונר / מחפוז נג'יב]]<br />
*[[הזבוב / מנספילד קתרין]]<br />
*[[רגע של חסד / נבוקוב ולדימיר]]<br />
*[[יום נפלא לדגי בננה / סלינג'ר ג'רום דוד]]<br />
*[[מר קרסולי שלנו בקונטיקט / סלינג'ר ג'רום דוד]]<br />
*[[השעון והאדם / עזאם סמירה]]<br />
*[[הבור והמטוטלת / פו אדגר אלן]]<br />
*[[אלאונורה / פו אדגר אלן]]<br />
*[[ורד לאמילי / פוקנר ויליאם]]<br />
*[[אמבר מובער / פוקנר ויליאם]]<br />
*[[שיחה עם אבי / פיילי גרייס]]<br />
*[[הגן המפליג למרחקים / פינק אידה]]<br />
*[[ציפורים / פינק אידה]]<br />
*[[המחבוא / פינק אידה]]<br />
*[[כינורו של רוטשילד / צ'כוב אנטון פבלוביץ']]<br />
*[[יגון / צ'כוב אנטון פבלוביץ']]<br />
*[[גזר הדין / קפקא פרנץ]]<br />
*[[דבר קטן וטוב / קרבר ריימונד]]<br />
*[[נוצות / קרבר ריימונד]]<br />
*[[אהבתי הראשונה / שלום עליכם]]<br />
<br />
----<br />
*[[תפוחים מן המדבר / סביון ליברכט]]<br />
*[[העוורת|העוורת / יעקב שטיינברג]]<br />
*[[כינורו של רוטשילד / צ'כוב]]<br />
*[[שברירים / דבורה בארון]]<br />
*[[המחרוזת / גאי דה מופאסן]]<br />
<br />
----<br />
<h4> רומן ונובלה </h4><br />
*[[העבד - מוטיבים בסיפור|העבד / יצחק בשביס-זינגר]]<br />
*[[חצוצרה בואדי / סמי מיכאל]]<br />
*[[סיפור פשוט / ש"י עגנון]]<br />
*[[אדיפוס המלך / סופוקלס]]<br />
*[[אנטיגונה / סופוקלס]]<br />
*[[אבא גוריו / בלזאק]]<br />
*[[המשפט / פרנץ קפקא]]<br />
*[[תרנגול כפרות / אלי עמיר]]<br />
*[[בעל זבוב / וויליאם גולדינג]]<br />
*[[גיא אוני / שולמית לפיד]]<br />
*[[יש ילדים זיג זג / דויד גרוסמן]]<br />
<br />
=====רומן ונובלה - מספרות העולם - לתלמידי ספרות מורחבת=====<br />
<br />
*[[דון קיחוטה / סרוונטס]]<br />
*[[הגלגול / פרנץ קפקא]]<br />
*[[מותו של סוכן / ארתור מילר]]<br />
|}<br />
<br />
{| style="border:2px solid#cfcfff;padding:1em;background-color:#EAF5FB;width:70%;"<br />
|-<br />
<br />
| <H2> מסות ומאמרים</H2><br />
<br />
<br />
*[[המכשולים האסתטיים של ספרות השואה / א.ב. יהושוע]]<br />
<br />
<br />
<br />
|-<br />
|}<br />
<br />
<BR><br />
{| style="border:2px solid#cfcfff;padding:1em;background-color:#ffffec;width:70%;"<br />
|-<br />
<br />
| <H2> טכניקות בספרות</H2><br />
<br />
<br />
*[[אפיון דמויות בספרות]]<br />
<br />
<br />
<br />
|-<br />
|}<br />
<br />
<br />
====[[מילון מושגים בספרות]]====<br />
<br />
==קישורים מומלצים==<br />
<br />
[http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%AA%D7%9E%D7%95%D7%A0%D7%94:MPLiterature.JPG פורטל ספרות וויקיפדיה]<br />
[http://sifrut.aviv.org.il/ חדר מורים לספרות]<br />
<br />
[[דף ספרות ישן]]<br />
__NOEDITSECTION__<br />
__NOTOC__</div>Razhttps://www.sikumuna.co.il/index.php?title=%D7%93%D7%A8%D7%9B%D7%99_%D7%94%D7%AA%D7%9E%D7%95%D7%93%D7%93%D7%95%D7%AA_%D7%A9%D7%9C_%D7%94%D7%A7%D7%94%D7%99%D7%9C%D7%94_%D7%91%D7%92%D7%98%D7%90%D7%95%D7%AA&diff=18677דרכי התמודדות של הקהילה בגטאות2006-09-27T18:51:55Z<p>Raz: </p>
<hr />
<div>דרכי התמודדות של הקהילה בגטאות<br />
<br />
<br />
הקושי המרכזי בגטו היה קשור לבעיית המזון, כל הפרנסות של היהודים בוטלו, היהודים נותקו מהמשק, הרכוש היהודי הוחרם ונלקחו מהם מפעלים, נאסר על היהודים להחזיק מזומן, הדרך היחידה לשרוד הייתה באמצעות הברחות. אנשים רבים מתו מרעב, הרחובות היו מלאים במשפחות שחיפשו מזון.<br />
<br />
בעיה נוספת היא בעיה של צפיפות ומחלות. צריך לקחת בחשבון שהגטו הוקם בשכונות העניות של העיר, שם היו בעיות של מים וביוב ותשתית לקויה. היה מחסור בתרופות ולא היה חימום. כתוצאה מהצפיפות פרצו מחלות ומגפות שהביאו לתמותה גדולה. בגטו וורשה, למשל, מתו 100 אלף איש מרעב ומחלות.<br />
<br />
דרכי התמודדות<br />
1) היודנראט דאג לחלוקת מזון לתושבי הגטו. עד 1941 ניתן היה להשיג מזון בעזרת גופים יהודים אמריקניים כמו הג'ויינט. אח"כ, הדרך להתמודד עם המחסור במזון הייתה באמצעות הברחות, זה התחיל ע"י ילדים שהתגנבו דרך החומות. דרך אחרת של הברחות הייתה באמצעות מקצוענים שזה היה תפקידם. כמו כן, הבריחו מזון באמצעות עגלות המתים שחזרו לגטו לאחר פינוי המתים. <br />
2) פעולות של תנועות נוער – בגטאות היו תנועות נוער חלוציות, ציוניות וסוציאליסטיות כמו: "השומר הצעיר", ה"חלוץ" ו"בני עקיבא". רוב הנוער (גילאי 25-18) השתתף בפעולות ההתנגדות נגד הנאצים. גם כן תנועת הנוער הקימו מועדונים, בתי ספר וספריות. בחלק מן הגטאות, הנוער עסק בספורט, משחקים, בידור, הרצאות על נושאים יהודים וכלליים. נערכו אפילו טיולים מחוץ לגטו. הם ארגנו הסברה ציונית, קורסים לעברית ועיתונות. <br />
<br />
הנוער מילא תפקיד חשוב כמו העברת אינפורמציה ממקום למקום ופרסום ידיעות על מה שמתחולל במלחמה. מי שהחליט למרוד בנאצים היו בעצם תנועות הנוער. הם היו הראשונים שהבינו שהנאצים משמידים את היהודים, והחליטו לארגן מרד נגדם. בניגוד למבוגרים שחשבו על המשפחה והיו חסרי מוטיבציה, הנוער היה מוכן לצאת לקרב משום שהוא היה משוחרר משיקולים של אחריות. <br />
<br />
3) פעילות תרבותית, למרות הסבל, הדיכוי, המצוקה והלחץ התנהלו בגטו פעולות של תרבות וחינוך. היהודים ניסו לנהל את חייהם בצורה אנושית כל האפשר, הם הסיחו את דעתם מהמצב הקשה באמצעות הצגות, קונצרטים, תיאטראות, ערבי ספרות והרצאות.<br />
[[category:היסטוריה ב']]<br />
[[קטגוריה:סיכומים הדורשים תיקון]]</div>Razhttps://www.sikumuna.co.il/index.php?title=%D7%9E%D7%93%D7%99%D7%94_%D7%95%D7%99%D7%A7%D7%99:Recentchangestext&diff=18674מדיה ויקי:Recentchangestext2006-09-27T14:43:40Z<p>Raz: </p>
<hr />
<div>{| style="width: 100%; border: 2px solid #dfdfdf; text-align: center;"<br />
|-<br />
| [[המדריך לעורך]] - [[סיכומונה:הסבר איך לפרסם סיכום חדש|איך לפרסם סיכום חדש]]<br />
|-<br />
| [[:קטגוריה:דפים למחיקה מהירה|דפים למחיקה מהירה]] - [[סיכומונה:סיכומים מבוקשים|סיכומים מבוקשים]] - [[סיכומונה:סיכומים הדורשים תיקון|סיכומים הדורשים תיקון]] - [[סיכומונה:סיכומים הדורשים הרחבה|סיכומים הדורשים הרחבה]] - [[מיוחד:Lonelypages|סיכומים שאין אליהם קישורים פנימיים]]<br />
|-<br />
|}</div>Razhttps://www.sikumuna.co.il/index.php?title=%D7%94%D7%A9%D7%95%D7%95%D7%90%D7%94_%D7%91%D7%99%D7%9F_%D7%94%D7%A9%D7%99%D7%A8_%22%D7%A2%D7%9C_%D7%94%D7%A8%D7%99_%D7%92%D7%9C%D7%91%D7%95%D7%A2%22_%D7%A9%D7%9C_%D7%98%D7%A9%D7%A8%D7%A0%D7%99%D7%97%D7%95%D7%91%D7%A1%D7%A7%D7%99_%D7%9C%D7%A1%D7%99%D7%A4%D7%95%D7%A8_%D7%94%D7%9E%D7%A7%D7%A8%D7%90%D7%99&diff=16285השוואה בין השיר "על הרי גלבוע" של טשרניחובסקי לסיפור המקראי2006-09-14T16:37:31Z<p>Raz: </p>
<hr />
<div>{{דרוש תיקון עריכה}}<br />
'''"על הרי גלבוע" שמואל א' פרק ל"א '''<br />
[[Category:תנ"ך]]<br />
<br />
'''שאול ונושא כליו '''<br />
'''מספר עד-המספר בתנ"ך. '''<br />
'''שוני:סוג המספר'''<br />
<br />
שאול מוצג ללא הפסקה באופן דרמטי והרואי. <br />
<BR><br />
<br />
היצירה כולה היא שיר תהילה והערצה לגבורתו העילאית של שאול. כבר בבית הראשון עייפות זרועותיו מהקרב הסוער. נושא הכלים מבקשו להינפש מעט, אך לא עת מנוחה למלך ישראל הולחם באויבי עמו. <br />
והנה מגיעות אליו בזו אחר זו הידיעות האיומות על נפילת בניו. <br />
<BR><br />
שאול אינו נרתע ואינו פוסק להלחם אף לרגע קט. הוא אינו מאבד את כוח מלחמתו ואינו מרפה את חרבו. <br />
הוא מדכא את רגשי האב שבו: "הוא מת! ולו תעמוד האבן הראשה". לפני עיניו מטרה אחת בלבד: לשמור על חרות ישראל, על המדינה, על המלוכה. למטרה זו הוא מוכן להקריב את כל בניו ואת חייו שלו. <br />
ולכן, אין בשיר שום הרגשה של תבוסה. <br />
<br />
<BR><br />
הסיפור מתואר בידי המספר כפי שהוא. בניגוד למסופר בשיר- ללא העצמת דמותו של שאול ולחימתו הרבה בקרב נגד הפלשתים. <br />
בסיפור המקראי, שאול מתואר כגאוותן, אף על סף מוות-"ויאמר שאול לנשא כליו: שלף חרבך ודקרני בה, פן- יבואו הערלים האלה ודקרני והתעללו בי". (פס' ד'). שאול מעדיף שנושא כליו יהרוג אותו (ולאחר סירובו-להתאבד), מאשר למות בידי הפלשתים ולהיות קורבן להשפלותיהם האפשריות והצפויות. נוסף על כך, מתואר פחדו של שאול מהיורים בחץ וקשת לאחר הימצאו בידיהם-"ותכבד המלחמה אל-שאול, וימצהו המורים אנשים בקשת, ויחל מאוד מהמורים". (פס' ג').<br />
<BR><br />
תיאורים רבים המוסיפים לסיפור רגש רב. טשרניחובסקי מוסיף נימה אישית לסיפור בשיר, אפשר לראות זאת בברירות אף בבחירת סוג המספר. בשיר המשורר משתף אף את הטבע בטרגדיית מות שאול ובניו-"- גם קרני החמה בי כלו חמתן.הגד מה בפיך? –כי נפל יונתן." <br />
התיאורים בודדים ולא בא לידי ביטוי רגש רב. מהלך האירועים מתואר בצורה עובדתית. צורת הכתיבה אובייקטיבית (לפחות ככל הנוגע לסיפור מות שאול) ויבשה. אף מות הבנים כמעט ואינו מתואר (שורה אחת בלבד), בייחוד בהשוואה לתיאור מותם ההדרגתי בכל בית בשירו של שאול טשרניחובסקי."וידבקו פלשתים את שאול ואת-בניו, ויכו פלשתים את יהונתן ואת-אבינדב ואת מלכי-שוע בני שאול". (פס' ב') <br />
<br />
<br />
==צורת הכתיבה==<br />
<br />
<br />
שישה בתים, ובכל בית 6 שורות. חריזה רצופה-שורה אחר שורה. לדוגמה: "בחצים ירבו ולא יקרבו הנה! עייפת המלך, עלי השענה!" משפטים ארוכים, כמבנה התנ"ך כולו. ללא חריזה מלבד שורה אחת המשמשת כפתיח לשירו של טשרניחובסקי:"וימת שאול ושלשת בניו ונשא כליו גם כל-אנשיו ביום ההוא יחדיו" (פס' ו')<BR><br />
<br />
המבנה מבחינה חיצונית וצבאית קיימת ירידה מבית לבית. בכל בית מצב הלוחמים ומצב שאול נואשים יותר, אבל מבחינה פנימית, נפשית, קיימת עליה בלתי פוסקת. שאול מתעלה מבית לבית מעל לאישיותו ולמשפחתו ונעשה סמל מוחשי של הגבורה הישראלית הלאומית. בכל בית חוזרת כפזמון השורה הנאמרת ע"י שאול: "רבים ממנו היום הערלים". הוא לוחם ללא הרף, אף על פי שהוא יודע כי מספר הלוחמים לצדו קטן וזעום לעומת מספרם העצום של הפלשתים הערלים. <br />
<BR>גם מספר זעום זה פוחת והולך מרגע לרגע. בכל בית עולה גל חדש של התקפת האויב, ובכל זאת, שאול המלך אינו מתייאש. הוא מצווה שוב ושוב לתקוע בשופר ולעורר את הלוחמים למאמץ עילאי נוסף.<br />
<BR> בבית א' שאול מצווה על נושא כליו: "תקע: חזקו ואמצו, גבורים עמלים!".<br />
<BR>בבית ב'-"תקע ויחלצו היושבים על הכלים!". <br />
<BR>בבית ג'- "תקע ויבואו השבטים הבדלים!".<br />
<BR> בבית ד'-"הבוז למשטינים ומפגרים עצלים".<br />
<BR> בבית ה'- הכבש ישראל, אם נשחט כרחלים!".<br />
<BR> כל בית מסיים בקריאת המלך לעזרה נוספת. המלחמה אינה נפסקת. היא תמשך גם בעתיד. סדר הקריאות הוא מהקרוב לרחוק, תחילה הוא פונה ללוחמים עצמם. אחר כך ליושבים על הכלים, אחר כך לשבטים שלא השתתפו. אחר כך לכל מי שפיגר או פחד להלחם, ולבסוף, בבית האחרון שאול פונה לכל העם בהווה ובעתיד, זועק ומצווה, תוך כדי רגעיו האחרונים, וזו היא גם צוואתו האחרונה: "תקע תקיעה גדולה תקע ותקע…עלו! תפסו מקומם של נופלים וכשלים!".<br />
<BR>בשמואל א', התבוסה מותאמת להרגשתם של הלוחמים ושאול ובניו. החל בבריחתם של בנ"י ועד לפחדו של שאול. לדוגמה: "ופלשתים נלחמים בישראל, וינסו אנשי ישראל מפני פלישתים ויפלו חללים בהר גלבוע" (פס' א'). <br />
<BR>השיר מבוסס על אותו רעיון ולא קיימות סתירות בתוכן.<br />
<BR>דמיון: <BR> <br />
"...שופר אדירים על הרי גלבע"."...ויפלו חללים בהר גלבע" (פס' א') מהלך האירועים הוא באותו המקום-הרי הגלבוע.<BR><br />
הלוחמים העבריים המעטים לעומת הפלשתים הרבים, מצד אחד, ולעומת בני ישראל הרבים, שלא השתתפו בקרב זה, מצד שני.שורה החוזרת על עצמה בקביעות לאורך כל השיר-" רבים ממנו היום הערלים". כמותם הגדולה של הפלישתים מתוארת בהעצמה.</div>Razhttps://www.sikumuna.co.il/index.php?title=%D7%9E%D7%A9%D7%AA%D7%9E%D7%A9:Raz&diff=16281משתמש:Raz2006-09-14T16:29:40Z<p>Raz: </p>
<hr />
<div>שמי רז גולן ואני לומד בבית הספר עירוני ד', תל-אביב.<br />
<br />
בכל בעיה, שאלה, הערה או כל דבר אחר ניתן לפנות אלי ל- [mailto:raz@sikumuna.co.il raz@sikumuna.co.il]<br />
<br />
בדברים הקשורים לכל מנהלי המערכת ניתן לפנות ל- [mailto:admins@sikumuna.co.il admins@sikumuna.co.il]<br />
<br />
----<br />
<br />
[[user:Raz/ארגז החול]]<br><br />
[[משתמש:Raz/TODO]]<br></div>Razhttps://www.sikumuna.co.il/index.php?title=%D7%94%D7%99%D7%A1%D7%98%D7%95%D7%A8%D7%99%D7%94_%D7%91%27_-_%D7%94%D7%9E%D7%90%D7%A4%D7%99%D7%99%D7%A0%D7%99%D7%9D_%D7%95%D7%94%D7%AA%D7%9E%D7%95%D7%A8%D7%95%D7%AA_%D7%A9%D7%97%D7%9C%D7%95_%D7%91%D7%97%D7%99%D7%99_%D7%94%D7%99%D7%94%D7%95%D7%93%D7%99%D7%9D_%D7%95%D7%91%D7%99%D7%98%D7%95%D7%99%D7%99%D7%9D_%D7%9C%D7%90%D7%95%D7%98%D7%95%D7%A0%D7%95%D7%9E%D7%99%D7%94_%D7%A9%D7%9C_%D7%94%D7%99%D7%94%D7%95%D7%93%D7%99%D7%9D_%D7%A2%D7%93_1935&diff=16280היסטוריה ב' - המאפיינים והתמורות שחלו בחיי היהודים וביטויים לאוטונומיה של היהודים עד 19352006-09-14T16:28:42Z<p>Raz: היסטוריה ב' - המאפיינים והתמורות שחלו בחיי היהודים וביטויים לאוטונומיה של היהודים עד 1935 הועבר לשם [[המאפיינים והתמורות שחלו בחיי היהודים ו</p>
<hr />
<div>#REDIRECT [[המאפיינים והתמורות שחלו בחיי היהודים וביטויים לאוטונומיה של היהודים עד 1935]]</div>Razhttps://www.sikumuna.co.il/index.php?title=%D7%94%D7%9E%D7%90%D7%A4%D7%99%D7%99%D7%A0%D7%99%D7%9D_%D7%95%D7%94%D7%AA%D7%9E%D7%95%D7%A8%D7%95%D7%AA_%D7%A9%D7%97%D7%9C%D7%95_%D7%91%D7%97%D7%99%D7%99_%D7%94%D7%99%D7%94%D7%95%D7%93%D7%99%D7%9D_%D7%95%D7%91%D7%99%D7%98%D7%95%D7%99%D7%99%D7%9D_%D7%9C%D7%90%D7%95%D7%98%D7%95%D7%A0%D7%95%D7%9E%D7%99%D7%94_%D7%A9%D7%9C_%D7%94%D7%99%D7%94%D7%95%D7%93%D7%99%D7%9D_%D7%A2%D7%93_1935&diff=16279המאפיינים והתמורות שחלו בחיי היהודים וביטויים לאוטונומיה של היהודים עד 19352006-09-14T16:28:42Z<p>Raz: היסטוריה ב' - המאפיינים והתמורות שחלו בחיי היהודים וביטויים לאוטונומיה של היהודים עד 1935 הועבר לשם [[המאפיינים והתמורות שחלו בחיי היהודים ו</p>
<hr />
<div>מאפיינים ותמורות בחיי יהודי פולין<br />
<br />
דמוגרפיה<br />
<br />
יהודי פולין היוו כעשרה אחוזים מהאוכלוסייה הכללית במדינה ואולם הם בלטו בשל היותם יסוד עירוני מאוד יחסית לשאר האוכלוסייה ובחמש הערים הגדולות במדינת היהודים היו כשלושים אחוז מהתושבים. מעבר היהודים לערים הגדולות גבר במהלך התקופה וגם המעבר לשכונות המודרניות בתוך הערים.<br />
<br />
על רקע החרפת מצבם הכלכלי של יהודי פולין הסתמנה גם מגמה של הגירה לחו"ל. היעדים העיקריים היו ארצות מערב אירופה ובייחוד צרפת, גרמניה ובריטניה, ארץ ישראל וארצות צפון ודרום אמריקה.<br />
<br />
יהודי פולין השתייכו לשלוש מדינות שונות לפני מלחה"ע הראשונה ויותר ממחציתם היו תושבי "פולין הקונגרסאית" שהייתה חלק מהקיסרות הרוסית במשך יותר ממאה שנה. במשך התקופה הזו הם הפכו לחלק בלתי נפרד מהקהילה היהודית ברוסיה והפרדתם מקהילת-האם הזו הייתה התפתחות דמוגרפית בעלת חשיבות.<br />
<br />
<br />
<br />
מעמד חוקי ומשפטי<br />
<br />
רוב יהודי פולין, נתיני הקיסרות הרוסית לשעבר, הפכו ממיעוט חסר-זכויות ונתונים להגבלות "תחום המושב" לאזרחים שווי זכויות במדינה הפולנית החדשה. הם, כשאר יהודי פולין (אזרחי אוסטריה-הונגריה וגרמניה לשעבר), גם זכו לאוטונומיה חינוכית-קהילתית במסגרת "חוזה המיעוטים" שחבר הלאומים העמיד כתנאי להכרתו בפולין העצמאית. אולם ממשלת פולין חששה מהשלכות המעמד האוטונומי שניתן למיעוטים הלאומיים ומהשפעת המיעוטים בחברה באופן כללי, וחיפשה דרכים לכרסם בזכויותיהם ולבצר את עליונותם של הפולנים. מגמה זו התבטאה בין השאר במדיניות הכלכלית המפלה של שר האוצר גרבסקי, בהגבלות השימוש בעברית וביידיש במסגרות ממלכתיות ובמניעת מימון ממשלתי ממוסדות חינוך יהודיים (הפרה בוטה של הכתוב בחוזה המיעוטים). המצב השתפר בתחילת שלטונות הישיר של פילסודסקי ב-1926, אך הורע לאחר פטירתו כשעלו לשלטון חוגים פאשיסטיים בעלי מדיניות אנטישמית גלויה. בתקופה הזו הוחמרה עוד יותר מדיניות ה"נומרוס קלאוזוס" (הגבלת מספר היהודים במוסד מסוים) באוניברסיטאות ובפקידות הממשלתית ויהודי פולין הפכו למיעוט נרדף בתחומים רבים.<br />
<br />
<br />
<br />
חינוך<br />
<br />
הייתה פריחה של מוסדות חינוך יהודיים בפולין העצמאית, ואחד הגורמים לכך היה המימון הממלכתי שנכפה על ממשלת פולין במסגרת "חוזה המיעוטים". המוסדות האורתודוקסיים פרחו כבעבר, כולל "החדרים" לצעירים, הישיבות לנוער לאחר גיל הבר-מצווה ורשת "בית יעקב" לבנות. אולם לצידם פעלו מוסדות חינוך אורתודוקסיים מודרניים יותר, כגון "חדרים מתוקנים" ורשת "חורב" בהם נלמדו גם מקצועות לא מסורתיים. פעלו גם רשתות חינוך ציוניים-דתיים, כגון בתי הספר "יבנה" ו"תחכמוני". <br />
<br />
בחינוך הסתמנה גם מגמה בולטת של חילון. מגמה זו התבטאה במוסדות החינוך העבריים-חילוניים של התנועה הציונית שהשתייכו לרשת "תרבות". היא התבטאה גם במוסדות החינוך היידישיסטים של ה"בונד" ושל גופים יהודים אחרים. היא גם התבטאה במספר גדול של תלמידים יהודיים שנשלחו ע"י הוריהם ללמוד במוסדות חינוך פולניים.<br />
<br />
בתחילת התקופה הרוב הגדול של התלמידים למדו במוסדות החינוך היהודיים השונים, אולם לקראת סוף התקופה רוב התלמידים היהודיים למדו במוסדות חינוך פולניים. אחת מהסיבות לתפנית זו הייתה החלטת השלטונות לא להכיר בתעודות סיום מבתי ספר תיכון בשפת העברית או היידיש כבסיס לקבלה לאוניברסיטה או להעסקה בפקידות הממשלתית.<br />
<br />
<br />
<br />
כלכלה<br />
<br />
חוקרים שונים אפיינו את השינויים שחלו במצבם הכלכלי של יהודי פולין במשך התקופה הזאת כמעבר מ"כלכלה יהודית" ל"יהודים בכלכלה".<br />
<br />
אחת מהסיבות לכך הייתה הניתוק מהשוק הרוסי הגדול. רבים מהיהודים מ"פולין הקונגרסאית" (הרוסית) עסקו בעבר במסחר זעיר, בעיקר כלפי החקלאים הרוסיים. אותם יהודים נאלצו להשתלב בשוק החדש ורבים נאלצו לעבור למלאכה ותעשייה קלה לשם כך.<br />
<br />
גורם נוסף לכך הייתה השתלטות הממשלה על "עיסוקים יהודיים מסורתיים" כגון המסחר במשקאות חריפים, עצים וטבק ואי-העסקת יהודים במונופולים הממשלתיים החדשים. גורם לא פחות חשוב היה ארגון החקלאים בקואופרטיבים כפריים בסיוע ממשלתי, מהלך שניתק אותם מתלות בסוחרים יהודיים כספקים וכמשווקים.<br />
<br />
המדיניות הכלכלית המפלה של שר האוצר גרבסקי, שהכבידה במיוחד על המעמד הבינוני היהודי, דחקה אף היא את רגליהם של יהודים רבים מעיסוקיהם הכלכליים המסורתיים.<br />
<br />
מגמה בולטת בתקופה הזו היא מעבר של יהודים למקצועות החופשיים, על אף האפליה בקבלת יהודים למוסדות השכלה גבוהה. עפ"י מפקד שנערך ב-1931, 56% מהרופאים ו-35% מעורכי הדין בפולין כולה היו יהודים. היהודים היו גם 22% מהעיתונאים, 43% מהמורים בבתי הספר הפרטיים ו-24% מהרוקחים. במדיניות המודרניזציה של המשק הפולני – מדיניות שהממשלה נטלה בה תפקיד מרכזי – חשיבותו של הגורם היהודי הייתה אמורה להצטמצם באופן ניכר.<br />
<br />
<br />
<br />
תמורות ביחס השלטון והחברה אל היהודים, 1935-1939<br />
<br />
המרשל יוזף פילסודסקי, "האיש החזק" של פולין העצמאית, נפטר ב-1935. על אף נטיותיו הלאומניות והאנטי-דמוקרטיות, הוא שמר על קשרים עם נציגים יהודיים, פעל כדי למנוע תופעות אנטישמיות אלימות ושמר על מסגרת בסיסית של חיים דמוקרטיים במדינה. בזמנו התנהלה מדיניות אנטי-יהודית בתחום הכלכלי ויהודים רבים התרוששו, אך יהודי פולין לא חששו בדר"כ לביטחונם האישי ולא חשו סכנה לפעילותם ואורח חייהם כציבור.<br />
<br />
המצב השתנה ב-1935, לאחר מותו של פילסודסקי והקמת "שלטון הגנרלים" הלאומני. המשטר החדש לא רק החליש מאוד את היסודות הדמוקרטיים במדינה בחסות החוקה החדשה שנחקקה ב-1935, הוא גם היה בוטה מאוד בצביונו האנטישמי. פגיעות אלימות ביהודים ואפילו פוגרומים הפכו לתופעה קבועה ו"לגיטימית". רבות מהתקריות האלה היו מעשי ידיהם של האנדקים, יחידות פאשיסטיות שדמו מאוד ל"חולצות השחורות" באיטליה, שהסתובבו במדים והתגרו ביהודים ובאנשי השמאל בכל הזדמנות, תוך כדי ניסיון להשתלט על הרחוב. כאשר ניסתה קבוצה של סטודנטים יהודיים להתעמת איתם בעיר פריז'טיק, דווקא היהודים נעצרו ונענשו ע"י השלטונות. האנדקים, בתמיכת החשמון הלונד, ראש הכנסייה הקתולית בפולין, תבעו חרם כללי על בתי עסק יהודיים והצליחו אפילו לדרבן את האוניברסיטאות להנהיג ישיבה נפרדת ליהודים באולמי ההרצאות. <br />
<br />
מספר הסטודנטים היהודים ירד באופן משמעותי מסיבה אחרת – הממשלה הנהיגה מדיניות של "נומרוס קלאוזוס" במסדרת ה"פולניזציה" שהיא קידמה, מדיניות שהגבילה במיוחד את מספר היהודים שהתקבלו למוסדות להשכלה גבוהה. ראשי השלטון דיברו באופן גלוי על "עודף היהודים" במדינה ובדקו תוכניות שונות לעודד את הגירת היהודים לחו"ל. ראה"מ סמיגלו-רידז' הכריז: "יש ליהודים מטרות לאומיות נפרדות. הם מחלישים את הכוחות הלאומיים ומפריעים להתפתחות הענף הפולני". החוגים האנטישמיים בפרלמנט הפולני יזמו סדרה של חוקים אנטי יהודיים ונשאו נאומים אנטישמיים כמעט בכל ישיבה.<br />
<br />
מקורות האנטישמיות הזו היו מגוונים. חלקם ינק מהמיתוסים של האנטישמיות הנוצרית המסורתית; פולין הייתה (ועודנה) מדינה קתולית מובהקת ונציגים של הכנסייה נטלו חלק פעיל בהנחלת היסודות של האנטישמיות הזו לא רק בבתי הספר והכנסיות, אלא גם בבמות ציבוריות שונות. מקור שני היה המרכיב האנטישמי של הפאשיזם האיטלקי. אולם לאחר חתימת חוזה אי-ההתקפה עם גרמניה ב-1934, המשטר החל לאמץ יסודות של האנטישמיות הנאצית במידה גוברת והולכת, כולל ראיית האיום ה"בולשביקי-סובייטי" כחלק מתוכנית היהודים להשתלט על אירופה.<br />
<br />
[[category:היסטוריה ב']]</div>Razhttps://www.sikumuna.co.il/index.php?title=%D7%94%D7%99%D7%A1%D7%98%D7%95%D7%A8%D7%99%D7%94_%D7%91%27_-_%D7%94%D7%91%D7%A2%D7%99%D7%95%D7%AA_%D7%94%D7%A2%D7%99%D7%A7%D7%A8%D7%99%D7%95%D7%AA_%D7%A9%D7%9C_%D7%A6%D7%A8%D7%A4%D7%AA_-_%D7%A1%D7%99%D7%9B%D7%95%D7%9D_%D7%9E%D7%95%D7%A8%D7%97%D7%91&diff=16278היסטוריה ב' - הבעיות העיקריות של צרפת - סיכום מורחב2006-09-14T16:25:50Z<p>Raz: היסטוריה ב' - הבעיות העיקריות של צרפת - סיכום מורחב הועבר לשם הבעיות העיקריות של צרפת - סיכום מורחב</p>
<hr />
<div>#REDIRECT [[הבעיות העיקריות של צרפת - סיכום מורחב]]</div>Razhttps://www.sikumuna.co.il/index.php?title=%D7%94%D7%91%D7%A2%D7%99%D7%95%D7%AA_%D7%94%D7%A2%D7%99%D7%A7%D7%A8%D7%99%D7%95%D7%AA_%D7%A9%D7%9C_%D7%A6%D7%A8%D7%A4%D7%AA_-_%D7%A1%D7%99%D7%9B%D7%95%D7%9D_%D7%9E%D7%95%D7%A8%D7%97%D7%91&diff=16277הבעיות העיקריות של צרפת - סיכום מורחב2006-09-14T16:25:50Z<p>Raz: היסטוריה ב' - הבעיות העיקריות של צרפת - סיכום מורחב הועבר לשם הבעיות העיקריות של צרפת - סיכום מורחב</p>
<hr />
<div>===בעיות חברתיות וכלכליות:===<br />
<br />
====בעיות כלכליות====<br />
*'''המלחמה בין צרפת לגרמניה התנהלה ברובה על אדמת צרפת והמחיר היה יקר מאוד מבחינה כלכלית :''' 1.35 מליון הרוגים, מספר כפול של פצועים ונכים (המשמעות: תשלומי תמיכה למשפחות השכולות ולפצועים). אזורי התעשייה הכבדה נהרסו, וצרפת איבדה כ 25% מעושרה הכלכלי. כדי לשקם את כלכלתה של צרפת נדרשו סכומי עתק. צרפת קיוותה להשתמש בכספי הפיצויים מגרמניה כדי לשקם את כלכלתה – כספים שכידוע לא התקבלו מגרמניה שלא רצתה וגם לא יכלה לשלמם. <br />
<br />
*'''אבדן 50% מההשקעות ברוסיה '''– הון פרטי וממשלתי רב הושקע ברוסיה של לפני המהפכה (בתי-חרושת, דפוס ועוד), הלאמתם של מפעלים אלו בתקופת המהפכה הבולשביקית פגעה במשקיעים ובממשלה הצרפתית. בנוסף, המשטר הקומוניסטי לא הסכים החזיר הלוואות שנלקחו בזמנה של ממשלת הצאר מצרפת. זאת ועוד, לצרפת היו חובות כספיים לארה"ב (מתקופת המלחמה), חובות שלא יכלו להיפרע ללא הפיצויים מגרמניה.<br />
<br />
*'''הוצאות ביטחון עצומות,''' יותר מכל מדינה אירופאית אחרת שנבעו: <br />
<br />
א) הוצאות שיקום הצבא הצרפתי אחרי המלחמה (שיקום יחידות צבאיות ויצור נשק).<br />
<br />
ב) בצל הפחד מגרמניה בנתה צרפת קו ביצורים לאורך הגבול המשותף עם גרמניה, שעלותו הייתה גבוהה (קו מז'ינו). <br />
<br />
*'''המשבר הכלכלי העולמי בשנת 1929 השפיע במיוחד על צרפת והחמיר את בעיית האבטלה.''' צרפתים רבים חשו ייאוש מהמצב ורבים תלו את האשם במערכת הפוליטית הצרפתית. בשנות בשלושים גברו הקולות נגד השיטה הליברלית של "הרפובליקה השלישית" (שהוקמה בשנת 1871).<br />
<br />
*'''המשברים הפוליטיים הרבים הגבילו את יכולתו של המנגנון הממשלתי לפעול לשיקום הכלכלה.''' מערכת גביית המיסים למשל, לא פעלה כראוי, דבר שגרם לגירעון תקציבי מתמשך. על כל אלו נוספו גם מקרי שחיתות כלכלית שהעמיקו את המשבר (המקרה המפורסם ביותר: "פרשת סטויסקי" - סטוויסקי היה בנקאי יהודי, נוכל, שהצליח למכור את מניותיו במחיר גבוה הרבה יותר מערכן האמיתי ולא הובא למשפט בשל קשריו בממשלה). <br />
<br />
====בעיות חברתיות====<br />
<br />
*'''התגברות הרגש הלאומני והאנטישמיות בעקבות גלי ההגירה''' - לאחר 1918 ובמהלך שנות ה 20, ישנה תנועת הגירה עצומה בהקיפה באירופה.<BR> <br />
תושבים רוסים בורחים מאימת השלטון הקומוניסטי, בני מיעוטים לאומיים עוזבים את אוקראינה, הונגריה, רומניה ואצות הבלקן). <br />
תנועת הגירה זו כללה גם יהודים מארצות מזרח אירופה והבלקן.<BR> ארה"ב ורוב מדינות אירופה לא היו מוכנות לקלוט את הפליטים (שהיו עניים ברובם) בתחומן, צרפת היא המדינה היחידה שהייתה מוכנה לקלוט אותן. בין השנים 1920-1933 צרפת קלטה לתחומה כ 3 מיליון מהגרים. '''הסיבה:''' שיעורי הילודה באותה תקופה בצרפת היו נמוכים מאוד, דבר שגרם למחסור בידיים עובדות. במצב זה, כאשר שיעורי ההרוגים והפצועים במלחמה גבוהים ושיעורי הילודה נמוכים, צרפת ייחלה לידים עובדות כדי לשקם את כלכלתה.<BR> רוב המהגרים היו ממוצא מזרח אירופאי ובעלי מסורת תרבותית ומנטליות שונה מהצרפתים. <br />
רבים מהם לא הסתירו את לאומיותם והמשיכו לדבר בשפת אימם, הקימו התארגנויות סקטוריאליות, וחלקם אף הצטרפו למפלגות קומוניסטיות. הדבר יצר חשש בלב צרפתים רבים, שהמגרים החדשים עומדים לשנות את צרפת ולכן מהווים סכנה ללאומיות הצרפתית. <br />
בניגוד לתחילת שנות ה 20 בה הרוח הליברלית שלטה בכיפה (כולל בסוגיית הזרים בצרפת), בשנות השלושים גברו בצרפת הקולות הלאומיים והלאומנים שקראו להקטין את מספר המהגרים ואת השפעתם על החברה ו"להחזיר את צרפת לצרפתים". משמעות הסיסמאות הלאומניות הייתה, להחזיר את הערכים של צרפת שלפני המהפכה, במקום "חרות, שוויון ואחווה", לחזור לערכים של "עבודה, משפחה ומולדת". מדובר כאן בשינויי משמעותי, מכוון שמאז המהפכה הצרפתית (1789) התפיסה הפוליטית הייתה לכוון של חיזוק רעיונות חירות האדם והחופש שלו על חשבון הערכים הישנים (דת, משפחה, עבודה), אותם ייצגה הכנסייה והאצולה. הרוח הלאומנית התחזקה לאור מה שקורה באירופה בשנות ה 30: התחזקות של משטרים לאומנים ופשיסטים ובראשם המשטר הנאצי בגרמניה. <br />
<br />
הביטויים של השינויים החברתיים הללו: התחזקות המפלגות הלאומניות כמו "צלב האש" או "לאקסיון פרנסז". מאמרים וכתבות בעיתונות נגד המהגרים החדשים ונגד היהודים, הפגנות, חלקן אלימות. סיסמא שרווחה אז: ''"צרפת אינה יכולה להיות פח הזבל של פליטי אירופה"''. בנוסף טענו הלאומנים, שהמהגרים גוזלים מהצרפתים את מקומות העבודה (בצרפת היו בשנות השלושים כמיליון מובטלים). הרוח הלאומנית החדשה הוציאה גם את השד האנטישמי מהבקבוק ועל כך בפרוט יתר בחלק על "צרפת והיהודים".<br />
<br />
*'''בעיית חבל אלזס-לורן כבעיה חברתית -''' ע"פ הסכם ורסאי הוחזר חבל אלזס לורן לצרפת (לאחר שנכבש מצרפת ע"י ב- 1871). הצרפתים ניסו להחדיר את השפה ואת מערכת החינוך הצרפתית לאזור, אך תושבי החבל שהיו גרמנים ברובם, התנגדו וכך נוצרה עוינות בין תושבי החבל לצרפת. הקשיים בחבל אלזס לורין תרמו לחוסר היציבות הפוליטי והחברתי בצרפת שלאחר מלחמת העולם הראשונה.<br />
<br />
<br />
===דרך ההתמודדות עם הבעיה הכלכלית - חברתית:===<br />
*'''השקעה ממשלתית במשק –''' ממשלת צרפת הוציאה 8 מיליארד דולר כדי לשפץ את מכרות הברזל והפחם, בניני ציבור, מסילות ברזל, כבישים ותעלות מים. בין השנים 1923-1926 גדל היצור התעשייתי בכ- 80%. מגמת התאוששות זו לא החזיקה מעמד רב והמשק הצרפתי נכנס למיתון שהחמיר מאוד בתחילת שנות השלושים בהשפעת "המשבר הכלכלי הגדול".<br />
<br />
*'''ניסיון לאלץ את גרמניה לשלם פיצויים''', ע"י כיבוש חבל הרור (1923) שהיה עשיר במחצבים (ברזל ופחם). ניסיון שנכשל בסופו של דבר עקב התנגדות התושבים הגרמנים ובשל לחץ בינלאומי של בריטניה וארה"ב. הניסיון הכושל הזה גרם להפסדים כספיים (בשל הוצאות הצבא) וגרם להטלת מיסים נוספים על תושבי צרפת.<br />
<br />
*'''קיצוץ משמעותי בהוצאות הממשלה''', הפסקת קבלת הלוואות מחו"ל וניסיון לשפר את מערכת המיסוי. דרך הפעולה: העמקת גביית המיסים, הורדת שכר במגזר הציבורי, קיצוץ בקצבאות משוחריי הצבא וירידה ברמת החיים הכללית.<br />
<br />
'''התגובות נגד שנאת הזרים באו בעיקר מכוונם של תנועות ומפלגות שמאל ואף מצידם אנשי כנסייה קתולים או פרוטסטנטים'''. פורסמו גם מאמרים אנטי פשיסטים בכתבי עת ועיתונים שונים בעיקר מפיהם של משכילים צרפתים. <br />
<br />
יש לציין, שלמרות התהליך ההדרגתי של אבדן התמיכה הציבורית בערכי "הרפובליקה השלישית" ולמרות הרוח הלאומנית, לא נחקק בצרפת שום חוק לאומני או גזעני, אלא רק אחרי הכיבוש הנאצי בשנת 1940.<br />
<br />
*'''הגבלה או גירוש של עובדים זרים –''' בשנות ה 30 הגיע מס' המובטלים בצרפת לכ 350 אלף איש. הממשלה הצרפתית החלה להגביל את מס' העובדים הזרים שיש להם רישיון עבודה, ואף לגרש זרים ללא רישיון מאדמתה. פעולות אלו, גובו ע"י מספר הולך וגובר של אזרחים צרפתים, ששנאת הזרים שהשתרשה בקרבם. <br />
למרות הניסיונות הללו, עד סוף שנות השלושים לא הצליחה צרפת להתגבר על בעיותיה הכלכליות. בקרב המוני המובטלים והחיילים המשוחררים היתה תחושת משבר, ייאוש, אובדן דרך וחיפוש אשמים במצב הכלכלי והחברתי העגום. תחושות אלו פגעו במורל והקשו על הניסיונות לשקם את הכלכלה והחברה הצרפתית.<br />
<br />
===בעיות הביטחון=== <br />
<br />
'''כאמור, בעיית הביטחון המרכזית מבחינתה של צרפת הייתה גרמניה.''' <br />
<br />
ליריבות בין המדינות שורשים היסטוריים, עוד לפני מלחה"ע הראשונה חיה צרפת בצל יריבות ופחד מגרמניה (להזכירכם בשנת 1870 גרמניה הביסה את צרפת במלחמה).<BR> לאחר מלחמת העולם הראשונה חשבו הצרפתים, שהגרמנים ינקמו בצרפת בבוא היום על התבוסה המשפילה ויצאו למאבק כדי להחזיר את כבודם ואת השטחים שנלקחו מהם. <br />
<br />
'''יכולתו של הצבא הצרפתי נפגעה במלחמת העולם הראשונה.''' היה מחסור חמור בחיילים, מכוון שדור שלם של צעירים נהרג או נפצע במלחמה. המוטיבציה של החיילים הייתה נמוכה והמורל היה ירוד.<br />
<br />
מפקדי הצבא היו קשישים (חלק מאנשי הפיקוד העליון היו בני יותר מ 70) וחסרי מעוף ומקוריות, להם היה זקוק הצבא הצרפתי כדי להתמודד עם המציאות הביטחונית החדשה. מפקדי הצבא הצרפתי היו שבויים בתפיסות צבאיות ישנות – הטנק והמטוס, כלי הנשק החדישים של אותה תקופה, נתפסו כ"כלי עזר" לחיל הרגלים ולא ככלי מלחמה בעלי משימות ייחודיות, והיו גם גנרלים שהעדיפו להמשיך ולרכב על סוסים! <br />
<br />
הציוד והנשק שהיה בידי הצבא היה מיושן, הבעיות הכלכליות של צרפת, הקשו על רכישה או ייצור של נשק חדש. חולשתו של הצבא הגבירה את החשש של צרפתים רבים מפני התחזקות מחודשת של גרמניה וחידוש מצב המלחמה בין המדינות. <br />
<br />
===דרך ההתמודדות עם הבעיה הביטחונית:===<br />
<br />
====מדיניותה הביטחונית של צרפת הושפעה משני גורמים:==== <br />
<br />
*'''השגת ביטחון מפני התקפה גרמנית.''' מפקדי הצבא הצרפתי חשבו שהאסטרטגיה הדפנסיבית (הגנתית) היא הדרך להשגת ביטחון בגבול עם גרמניה. ב) השגת "ביטחון קיבוצי" באירופה, שיושתת על מערכת של הסכמי שלום בינה לבין מדינות רבות ככל האפשר. הצורך של צרפת בבני ברית מול גרמניה התחדד לאחר "הסכמי ראפאלו" ב 1922 (הסכם ידידות ושיתוף בפעולה כלכלי וצבאי בין גרמניה וברה"מ). <br />
<br />
*'''מאמצים להשגת הסכמים ל"ביטחון קיבוצי" –''' בתחילת שנות ה 20, כריתת הסכמי הגנה עם מדינות שממזרח לגרמניה: צ'כוסלובקיה, רומניה, יגוסלביה ("ההסכמה הקטנה"). המטרה הייתה, להקיף את גרמניה במדינות ידידות לצרפת, שיפתחו במלחמה נגד גרמניה במידה וזו תתקוף את צרפת. <br />
בנוסף, צרפת רצתה ליצור "חגורה" של מדינות ידידותיות לצרפת, שיבודדו את גרמניה מרוסיה, וזאת בשל החשש מקואליציה צבאית של רוסיה וגרמניה נגד צרפת (בעקבות הסכם ראפלו). <br />
צרפת גם חתמה עם פולין הסכם לעזרה הדדית במקרה של התקפה גרמנית. <br />
ב 1925, לאחר שיש למצוא דרך להתפשר עם גרמניה חתמה צרפת על הסכם לוקרנו עם גרמניה (עם ערבות של בריטניה ואיטליה) – הסכם שהביא רגיעה של מספר שנים באירופה. <br />
<br />
*'''שיקום הצבא-''' ניסיונות אלו כשלו משום, שהצבא הצרפתי היה נגוע ביריבויות פוליטיות, ויחידות הצבא היו מצוידות בנשק מרמה ירודה. המורל בקרב אנשי הצבא היה ירוד, ומרביתם היו שרויים בפחד ממלחמה נוספת.<br />
<br />
*'''קו מז'ינו נבנה בשנות השלושים כקו הגנה לאורך מאות קילומטרים של הגבול עם גרמניה.''' קו ביצורים משוכלל זה (מנהרות ומסילות תת קרקעיות, להובלת חיילים וציוד)נבנה על שמו של אנדרה מז'ינו שהיה שר המלחמה, עד שמת באופן מפתיע בשנת 1932 (מאכילת, איך לא, צדפות מקולקלות). <br />
הקו לא נבנה בגבול בין צרפת ובלגיה, מתוך הנחה, שהגבול הצרפתי-בלגי בטוח בשל הסכם ההגנה עם בלגיה (הנחה שהוכחה כמוטעית משום שבמלחמת העולם השניה גרמניה פלשה לצרפת דרך בלגיה). קו ביצורים זה מבטא את רצונם של הצרפתים להגיע לשקט ולביטחון ולהתרכז בשיקום הכלכלה הצרפתית במינימום עימותים עם גרמניה. קו מז'ינו נטע אשליית ביטחון בקרב הצרפתים מפני פלישה גרמנית, אשליה שבגינה שילמה צרפת מחיר יקר במלחמת העולם השניה.<br />
<br />
===התחום הפוליטי===<br />
====המבנה הפוליטי של צרפת בשנות ה 20 וה 30==== <br />
=====המבנה הפוליטי של צרפת=====<br />
<br />
באופן כללי, אפשר לחלק את הפוליטיקה הצרפתית לשני גושים: ימין ושמאל. <br />
<br />
'''גוש הימין היה בעל תפיסה חברתית שמרנית''' (שמירה על המעמדות החברתיים, תמיכה בערכי המסורת הישנים: עבודה, משפחה ואף דת והתנגדות לערכי הרפובליקה), תפיסה כלכלית בורגנית (כלכלה קפיטליסטית שבה יש התערבות ממשלתית מינימלית ומעט חוקים סוציאליים), תפיסה לאומית או לאומנית ("צרפת שייכת לצרפתים", יש למנוע כניסת מהגרים וזרים למדינה ויש לפעול לטיפוח הלאומיות הצרפתית, בשנות השלושים נשמעו בחוגי הימין גם קולות גזעניים ואנטישמיים). מבחינת יחסי החוץ של צרפת, דגל גוש הימין בעמדה תקיפה כנגד גרמניה וסבר שאין להתפייס עימה. <br />
<br />
*'''המפלגות הגדולות בגוש הימין:''' הברית הדמוקרטית (תפיסה בורגנית-ליברלית), "צלב האש" מפלגה פשיסטית שהוקמה בשנות השלושים, "המפלגה העממית הצרפתית" – מפלגה פשיסטית ואנטישמית שהוקמה בסוף שנות ה 30. <br />
גוש השמאל היה בעל תפיסה חברתית ליברלית (תמיכה בעקרונות הרפובליקה, שוויון, חרות ואחווה בין בני אדם, מוביליות חברתית, ומאבק בערכי המסורת הישנים, מדינה חילונית - הפרדת הדת מהמדינה), תפיסה כלכלית סוציאליסטית (התערבות ממשלתית במטרה לקיים "מדינת רווחה", המפלגות הקומוניסטיות דגלו כמובן בביטול ההון הפרטי וחלוקתו באופן שוויוני בין האזרחים), תפיסה לאומית ליברלית (בעד גישה סובלנית ופלורליסטית כלפי הזרים והמהגרים במדינה ותפיסה חילונית). <br />
מבחינת יחסי החוץ של צרפת, דגל גוש השמאל בפשרה עם גרמניה שתבטיח שלום ושיקום כלכלי של צרפת, המפלגות הקומוניסטית שאפו לשיתוף פעולה עם ברה"מ. <br />
<br />
המפלגות הגדולות בגוש השמאל: הפדרציה הרפובליקנית (מדינה חילונית), המפלגה הסוציאליסטית (שבהמשך התפלגה לסוציאליסטים וקומוניסטים). בשנת 1936 הוקם ע"י גוש מפלגות השמאל, "החזית העממית", שדגלה בתפיסה סוציאליסטית, בראשה עמד יהודי בשם ליאו בלום.<br />
<br />
בין מפלגות השמאל והימין עמדו גם מפלגות מרכז ששילבו תפיסות ימניות ושמאליות. כך הייתה המפלגה הרדיקלית, שהייתה לה תפיסה סוציאל דמוקרטית, כלומר, כלכלה קפיטליסטית עם מדיניות רווחה.<br />
<br />
====בעיות פוליטיות בצרפת: ====<br />
*'''יריבות קשה בין ה"ימין" וה"שמאל", וריבוי מפלגות - שיתוק פוליטי. ''' <br />
*'''העדר מנהיגות פוליטית בינונית חסרת כישרים ומעוף.'''<br />
*'''התחזקות תנועות ומפלגות אנטי דמוקרטיות (קומוניסטים ופשיסטים) ואובדן אמון הציבור בשיטה הדמוקרטית של ה"רפובליקה השלישית"'''<br />
*'''יריבות קשה בין ה"ימין" וה"שמאל", וריבוי מפלגות.'''<br />
<br />
במרכז הויכוח הציבורי בין גוש השמאל לימין עמדו הסוגיות הבאות: אופי המשטר בצרפת (סוציאליסטי, ליברלי, או ימני), מדיניות כלפי גרמניה (פיוס מול נקם, ושאלת הפיצויים) והיחס כלפי הזרים והמהגרים. מקריאת הסקירה על המבנה הפוליטי של צרפת, אפשר להבין שהייתה מחלוקת עמוקה בין הימין והשמאל בצרפת בנוגע לסוגיות הללו.<br />
<br />
היריבות הפוליטית בין ימין לשמאל, וריבוי המפלגות, לא איפשר הקמת ממשלות יציבות שישלטו לאורך זמן. בצרפת היו הרבה מפלגות שלא הסכימו להתפשר עם מפלגות אחרות, דבר זה הקשה על בניית ממשלות קואליציוניות יציבות. סיבות אלו הביאו להחלפת הממשלות התכופה (30 ממשלות בין 1918-1931), שמנעה מהממשלות לפתור בהצלחה את הבעיות הרבות.<br />
<br />
כדי להבין את הבעיה, '''להלן סקירה של השינויים הפוליטיים בצרפת בשנות ה 20-30:'''<br />
"גוש מפלגות הימין" הרכיב את הממשלה עד שנת 1924 גוש הימין דגל ביד קשה נגד הגרמנים ואף כבש את חבל הרוהר בשנת <br />
1923.<br />
במאי 1924 זכה גוש מפלגות השמאל בבחירות והוא פעל מיד לכוון של התפייסות עם גרמניה. בסוף 1925 נחתמו הסכמי לוקרנו עם גרמניה ובצרפת הייתה תקווה שהסכסוך עם גרמניה הגיע לקיצו. ממשלות השמאל לא הצליחו לייצב את המשק הצרפתי, האינפלציה גאתה ועומס המיסים עלה. <br />
<br />
בשנת 1926 שלטו שוב מפלגות הימין וגם הן נכשלו בשיקום הכלכלה הצרפתית.<br />
המשבר הכלכלי של שנת 1929 השפיע באופן חמור על הכלכלה הצרפתית והדבר הגביר את התסיסה הפוליטית בצרפת. המשבר הכלכלי וחוסר היציבות הפוליטי גרם להתחזקות המפלגות הפשיסטיות בגוש הימין, שהיו בעלות דעות אנטישמיות, ששאבו את כוחן מעליית היטלר לשלטון בגרמניה. <br />
<br />
בסוף 1933, לאחר שפרצה "פרשת סטוויסקי", ארגנו הפשיסטים מהומות בפריז שכמעט הגיעו למלחמת אזרחים. בינואר 1934 אולץ ראש הממשלה להתפטר בלחץ המפלגות הפשיסטיות ובלחץ הפגנות הרחוב. בפברואר 1934, במהומות דמים בין פשיסטים לאנשי שמאל בפריז, נהרגו 14 איש ונפצעו אלפים.<br />
<br />
ב 1936 הוקמה ע"י גוש מפלגות השמאל,"החזית העממית", שכללה חוגים סוציאליסטים וקומוניסטים, שבראשה עמד יהודי בשם ליאו בלום. ניסיונו של בלום לשקם את כלכלת צרפת נכשל, כמו גם ניהול מדיניות החוץ של צרפת. אחריו מונה דלדיה, איש ימין אנטי סוציאליסט שנגרר אחרי מדיניות פיוס של בריטניה עם היטלר (צרפת חתמה גם היא על הסכם מינכן בשנת 1938 ונטשה את בת בריתה צ'כוסלובקיה).<br />
<br />
'''מנהיגות פוליטית בינונית חסרת כישורים ומעוף ולעיתים מושחתת''''<br />
בשנות ה 20 – 30 התפשטה מגמת הבינוניות בקרב חברי הפרלמנט (אספת הנבחרים), השרים, ראשי הממשלות והנשיאים – דווקא בתקופה שבה צרפת הייתה זקוקה למנהיגות יצירתית ואמיצה, שתהיה מסוגלת לקבל ולבצע החלטות קשות. המוכשרים והמשכילים בקרב הצרפתים נמנעו מלפנות לפוליטיקה והמנהיגות הפוליטית (בכל הרמות) התאפיינה בבינוניות ופעלה מתוך שיקולים אישיים או פוליטיים ותו לא. הסיפור על נשיא צרפת בשנת 1920, שברח בלילה לבוש פיז'מה מהרכבת ונתפס ע"י שומר הרכבות שחשב אותו למשוגע, הוא דוגמה קיצונית לרמתם הנמוכה של הפוליטיקאים הצרפתים.<br />
פרשיות שחיתות שהיו מעורבים בהם פוליטיקאים, כדוגמת פרשת סטוויסקי (1933), גרמו לזעזוע של הדמוקרטיה והחברה.<br />
<br />
התחזקות תנועות ומפלגות אנטי דמוקרטיות (קומוניסטים ופשיסטים) ואבדן אמון הציבור בשיטה הדמוקרטית של הרפובליקה הצרפתית.<br />
<br />
המשברים הכלכליים, החברתיים והפוליטיים שתוארו עד כה יחד עם התחזקות התנועות הפשיסטיות בשנות השלושים באירופה (ספרד, איטליה, פולין ובמיוחד גרמניה הנאצית) השפיעו על צרפת. <br />
באופן הדרגתי, ובמיוחד בשנות השלושים, עלה כוחן של התנועות הפשיסטיות, שלרובן היו גם דעות גזעניות ואנטישמיות. תנועות אלו חשבו שערכי הרפובליקה השלישית (חברה דמוקרטית וסובלנית) אינם יכולים לפתור את הבעיות של המדינה ולכן הם קראו לביטול אותם ערכים. באופן הדרגתי הרעיון השפיע על רובם של תושבי צרפת שאיבדו את אמונם ברוח הליברלית של צרפת.<br />
<br />
'''לסיכום, חוסר היציבות הפוליטי של הרפובליקה הצרפתית החל כבר בימים שלאחר מלחמת העולם הראשונה והגיע לשיאו בשנות השלושים''' (אחרי המשבר הכלכלי הגדול 1929). בשנות ה 20-30 סבלה צרפת מהתחלפות מהירה של ממשלות ומערכות בחירות תדירות. לאורך כל אותה תקופה ניסו הצרפתים להתמודד עם הבעיות בכלים דמוקרטיים ללא הצלחה. הכישלונות לא הביאו לאובדן הדמוקרטיה (דבר שקרה אצל חלק משכנותיה, למשל גרמניה), אך באופן הדרגתי אבד אימון הציבור בשיטה הדמוקרטית. ב1940 לאחר הכיבוש הנאצי בוטל השלטון הדמוקרטי בצרפת ובמקומו הוקמה ממשלת וישי וזאת ברוב כמעט מוחלט של "אספת הנבחרים" (הפרלמנט) וללא לחץ גרמני. כלומר, לאחר הכיבוש הנאצי בשלו התנאים לביטול הדמוקרטיה בצרפת.<br />
<br />
===התמודדות עם הבעיות הפוליטיות:===<br />
<br />
*'''הקמת ממשלת אחדות לאומית -''' כדי לגשר על הפיצול המפלגתי וכדי לאפשר הקמת ממשלה יציבה היה נסיון בשנת 1926 להקים ממשלת אחדות לאומית בראשות פואנקרה (שייך לגוש הימין). פונקרה ייצב את המטבע ע"י פיחות (לכדי חמישית מערכו!), קיצץ באופן נמרץ בהוצאות הממשלה והעלה מיסים. בשנת 1929 התפטרה ממשלת פואנקרה. המשבר הכלכלי העולמי בשנת 1929, פגע בכלכלתה של צרפת (ובאופן נואש החל משנת 1930), דבר שפגע ביציבות הפוליטית עוד יותר. <br />
<br />
*'''החזית העממית''' הניסיון השני להתמודדות עם המשברים הפוליטיים היה הקמת "החזית העממית" בשנת 1935. החזית איחדה סביבה מפלגות סוציאליסטיות וקומוניסטיות. החזית דגלה באיסור התנועות הפשיסטיות, בהקמת קואליציה אנטי נאצית, בפיתוח היחסים עם ברה"מ ובחקיקה סוציאליסטית. בבחירות מאי 1936 ניצחה "החזית העממית" ובפעם הראשונה קמה בצרפת ממשלה סוציאליסטית. בראשות הממשלה עמד ליאו בלום, זו הייתה הפעם הראשונה שיהודי הפך לראש ממשלת צרפת (דבר שהביא לתרעומת חריפה בחוגי הימין). <br />
ליאו בלום היה גאה ביהדותו ותומך ברעיון הציוני. ממשלתו של בלום הנהיגה תיקונים סוציאליסטים, הלאימה מפעלים מרכזיים ואסרה קיום של התארגנויות פשיסטיות. <br />
אולם היא לא הצליחה לייצב את הכלכלה ולבלום את ירידת ערך המטבע. ממשלת בלום נכשלה גם בתחום יחסי החוץ, היא הגבירה את תלותה בבריטניה ולא סייעה לכוחות הרפובליקנים במלחמת האזרחים בספרד. התוצאה הייתה שספרד, שכנתה ממערב, הפכה להיות מדינה פשיסטית. ממשלת בלום התפטרה ביוני 1937, וחזר לשלטון לחודש אחד בלבד במרץ 1938.<br />
<br />
[[category:היסטוריה ב']]</div>Razhttps://www.sikumuna.co.il/index.php?title=%D7%94%D7%99%D7%A1%D7%98%D7%95%D7%A8%D7%99%D7%94_%D7%91%27_-_%D7%93%D7%A4%D7%95%D7%A1%D7%99_%D7%94%D7%A4%D7%A2%D7%99%D7%9C%D7%95%D7%AA_%D7%94%D7%9C%D7%90%D7%95%D7%9E%D7%99%D7%AA(%22%D7%94%D7%91%D7%95%D7%A0%D7%93%22)_%D7%95%D7%94%D7%A6%D7%99%D7%95%D7%A0%D7%99%D7%AA&diff=16276היסטוריה ב' - דפוסי הפעילות הלאומית("הבונד") והציונית2006-09-14T16:24:37Z<p>Raz: היסטוריה ב' - דפוסי הפעילות הלאומית("הבונד") והציונית הועבר לשם דפוסי הפעילות הלאומית("הבונד") והציונית</p>
<hr />
<div>#REDIRECT [[דפוסי הפעילות הלאומית("הבונד") והציונית]]</div>Razhttps://www.sikumuna.co.il/index.php?title=%D7%93%D7%A4%D7%95%D7%A1%D7%99_%D7%94%D7%A4%D7%A2%D7%99%D7%9C%D7%95%D7%AA_%D7%94%D7%9C%D7%90%D7%95%D7%9E%D7%99%D7%AA(%22%D7%94%D7%91%D7%95%D7%A0%D7%93%22)_%D7%95%D7%94%D7%A6%D7%99%D7%95%D7%A0%D7%99%D7%AA&diff=16275דפוסי הפעילות הלאומית("הבונד") והציונית2006-09-14T16:24:37Z<p>Raz: היסטוריה ב' - דפוסי הפעילות הלאומית("הבונד") והציונית הועבר לשם דפוסי הפעילות הלאומית("הבונד") והציונית</p>
<hr />
<div>דפוסי הפעילות הלאומית ("הבונד") והציונות<br />
<br />
במפקד הכללי שנערך בפולין ב-1921 ובו הגדירו הנשאלים את הקבוצה הלאומית שאליה הם שייכים, הצהירו למעלה מ-75 אחוזים מהיהודים על שייכותם ל"לאום היהודי", לעומת 25 אחוז שראו עצמם כפולנים. עשר שנים לאחר מכן הצהירו כ-85 אחוז מהיהודים על נאמנותם לשפת היידיש והכירו בה כשפתם הלאומית לעומת 8 אחוזים שהצהירו על עברית כשפתם הלאומית ורק 7 אחוזים את הפולנית. בעקבות כך, מובנת דרישת היהודים לאוטונומיה כפי שהובטח להם בוועידת ורסאי עפ"י התוכנית לאוטונומיה הלאומית.<br />
<br />
נטייתם של היהודים להגדיר את עצמם כלאום הנפרד מהסביבה באה לידי ביטוי כם בפעילותם הפוליטית. מעטים מהיהודים הצטרפו למפלגות הפולניות ומרביתם שייכו עצמם למפלגות יהודיות שקיבלו בבחירות 1919 ו-1922 למעלה מחמישים אחוזים מקולות היהודים.<br />
<br />
<br />
<br />
התנועה הציונית<br />
<br />
התעמולה של התנועה הציונית הדגישה את המאבק למען הזכויות של היהודים בפולין כנושא מרכזי בפעילותה הפוליטית, אך יחד עם זאת הכריזו מנהיגיה כי יעדה הסופי היא הקמת יישות לאומית ליהודים מחוץ לגבולות פולין.<br />
<br />
רוב ציוני פולין, בהנהגת יצחק גרינבוים, שאליו הצטרפו גם אנשי "המזרחי", דרשו להעניק אוטונומיה מלאה ליהודים ולהצטרף בכך לדרישות שאר המיעוטים הלאומיים. גרינבוים וחבריו כרתו ב"סיים" ברית פרלמנטרית עם נציגי שאר הלאומים ("בלוק המיעוטים") וזו היוותה במשך מספר שנים גורם חשוב במדיניות הפנים של פולין.<br />
<br />
<br />
<br />
"הבונד" ו"אגודת ישראל"<br />
<br />
גם בשתי מפלגות אלה הודגש המימד היהודי הייחודי כנושא מרכזי. ראשי "אגודת ישראל" הדגישו כי הם מעוניינים לשמור על ערכיהם המקודשים: שבתי הספר יישארו בפיקוחם ומוסדות קהילותיהם הקשורים בדת ינוהלו גם בהמשך על-ידם. <br />
<br />
לעומת זאת, ראשי "הבונד" ביקשו לשמור בכל דרך על האינטרסים של הפועל היהודי. לצד הגנה מקצועית, הם שאפו לטפח בו את התרבות הלאומית היהודית, תוך הבלטת חשיבותה של שפת היידיש בחינוך ובחיי היומיום.<br />
<br />
[[category:היסטוריה ב']]</div>Razhttps://www.sikumuna.co.il/index.php?title=%D7%94%D7%99%D7%A1%D7%98%D7%95%D7%A8%D7%99%D7%94_%D7%91_-_%D7%94%D7%94%D7%A1%D7%91%D7%A8_%D7%9C%D7%9E%D7%93%D7%99%D7%A0%D7%99%D7%95%D7%AA_%D7%94%D7%A4%D7%99%D7%95%D7%A1_%D7%A9%D7%9C_%D7%91%D7%A8%D7%99%D7%98%D7%A0%D7%99%D7%94_%D7%95%D7%A9%D7%9C_%D7%A6%D7%A8%D7%A4%D7%AA,_%D7%95%D7%91%D7%99%D7%98%D7%95%D7%99%D7%99%D7%94&diff=16274היסטוריה ב - ההסבר למדיניות הפיוס של בריטניה ושל צרפת, וביטוייה2006-09-14T16:22:41Z<p>Raz: היסטוריה ב - ההסבר למדיניות הפיוס של בריטניה ושל צרפת, וביטוייה הועבר לשם ההסבר למדיניות הפיוס של בריטניה ושל צרפת, וביטוייה</p>
<hr />
<div>#REDIRECT [[ההסבר למדיניות הפיוס של בריטניה ושל צרפת, וביטוייה]]</div>Razhttps://www.sikumuna.co.il/index.php?title=%D7%94%D7%94%D7%A1%D7%91%D7%A8_%D7%9C%D7%9E%D7%93%D7%99%D7%A0%D7%99%D7%95%D7%AA_%D7%94%D7%A4%D7%99%D7%95%D7%A1_%D7%A9%D7%9C_%D7%91%D7%A8%D7%99%D7%98%D7%A0%D7%99%D7%94_%D7%95%D7%A9%D7%9C_%D7%A6%D7%A8%D7%A4%D7%AA,_%D7%95%D7%91%D7%99%D7%98%D7%95%D7%99%D7%99%D7%94&diff=16273ההסבר למדיניות הפיוס של בריטניה ושל צרפת, וביטוייה2006-09-14T16:22:41Z<p>Raz: היסטוריה ב - ההסבר למדיניות הפיוס של בריטניה ושל צרפת, וביטוייה הועבר לשם ההסבר למדיניות הפיוס של בריטניה ושל צרפת, וביטוייה</p>
<hr />
<div>==הסבר למדיניות הפיוס של בריטניה ושל צרפת וביטוייה ==<br />
<br />
=== מדיניות הפיוס ===<br />
מדיניות הפיוס היא נקיטת עמדה פשרנית של מדינות מערב אירופה, אנגליה וצרפת, כלפי גרמניה הנאצית,איטליה הפשיסטית ויפן התוקפנית.מדינות מערב אירופה נקטו בשיטה זו כי חשבו שמדיונות זו כדאית כי היא תמנע מלחמה כוללת,אך הסתבר שמדיניות זו רק עודדה את התוקפנות וגררה את אירופה למלה"ע ה2.<br />
<br />
===הסבר למדיניות הפיוס של בריטניה: ===<br />
'''1)הפחד מפני התפשטות "הסכנה האדומה":''' בריטניה וצרפת חששו מפני התפשטות הקומוניזם מבריה"מ למדינות מערב אירופה ומצד שני גרמניה נתפסה כמי שיכולה למנוע את ההתפשטות של הקומוניזם,לאור היחס של היטלר למפלגה הקומוניסטית בארצו,ולכן העדיפה בריטניה להשלים עם תביעותיו של היטלר.<br />
<br />
'''2)טראומת מלה"ע ה1:''' הזיכרון המר של מיליוני הרוגים ופצועים ממלה"ע ה1 והתפשטות הלכי רוח אנטי מלחמתיים שבאו לידי ביטוי בעיתונים ובכתבי עת במערב אירופה הביאו רבים למסקנה שהכניסה של בריטניה למלה"ע ה1 הייתה טעות ונחקק "חוק 10 השנים" שבמסגרתו חל קיצוץ מרכזי בתקציב הביטחון מתוך הנחה שבריטניה לא צפויה להיות במלחמה ב10 השנים הקרובות,הנחה זו רווחה גם בשנות ה30 כאשר גרמניה השקיעה משאבים רבי בפיתוח צבאה ושהיא נקטה במדיניות תוקפנית.<br />
<br />
'''3)הביקורת על חוזה ורסאי:'''רבים בצרפת ובבריטניה האמינו כי לגרמניה נגרם עוול בחוזה ורסאי וקיבלו את טענתה שחוזה ורסאי מקפח אותה,מה שהביא להכרה בדרישותיו של היטלר.<br />
<br />
=== הסבר מדיניות הפיוס של צרפת: ===<br />
<br />
'''1)הביטחון של קו מאז'ינו:''' צרפת האמינה שגרמניה לא תוכל לפלוש אליה הודות לקן הביצורים שבנתה בגבול בינה לבין גרמניה הנקרא קו מאז'ינו<br />
<br />
'''2)אי רצון לשאת בנטל המלחמה לבד:''' אי הנכונות לפעול לבלימת התוקפנות הגרמנית ללא בריטניה מכאן שבריטניה היתה גורם רכזי למדיניות הפיוס כלפי גרמניה<br />
<br />
'''3)חולשתה הפוליטית,הכלכלית והצבאית של צרפת:''' צרפת היתה שקועה במאבקים פנימיים בין ימין ושמאל,שערוריות פוליטיות וכלכליות והמורל היה נמוך כולל בצבא,כך שצרפת לא היתה פנויה לעצור את גרמניה ולכן היתה פייסנית כלפיה. <br />
<br />
=== הסכם מינכן כמבטא את מדיניות הפיוס:(29.9.1938) ===<br />
<br />
המשתתפים:היטלר(גרמניה),צ'מברלין(בריטניה)דלאדיה(צרפת),מוסוליני(איטליה), צ'כסלובקיה לא הוזמנה.<br />
<br />
*הסכם מינכן התגלה כשיא מדיניות הפיוס.היטלר טען שהצ'כים מדכאים את המיעוט הגרמני שחי באזור הסודטים ודרש עבורם זכות הגדרה עצמית,הוא התאכזב שהצ'כים הסכימו לכך כי למעשה חיפש תירוץ לפלוש לצ'כסלובקיה ולכן שינה את דרישתו ותבע לספח את חבל הסודטים לגרמניה.<br />
מהלכים אלו הביאו לכינוס ועידת מינכן בגרמניה.<br /><br />
'''תוכן ההסכם:''' על צ'כסלובקיה לפנות את חבל הסודטים תוך 10 יום ולהעבירו עם כל ביצוריו ומכרותיו לגרמניה.<br />
<br />
'''משמעות ההסכם:'''<br />
<br />
1)הסכם מינכן היה ביטוי הבולט ביותר של מדיניות הפיוס <br />
<br />
2)ההסכם תרם לחוזקה הצבאי של גרמניה ואיפשר להיטלר לעבור ליעד הבא בתוכניותיו.<br />
<br />
3)הסכם מינכן גרם להרס צ'כסלובקיה: צ'כיה לא איבדה רק את חבל הסודטים אלא גם חבלים נוספים לפני כן,צ'כסלובקיה תחת איום גרמני חולקה לשניים,צ'כיה סופחה לגרמניה וסלובקיה הפכה למדינת חסות גרמנית.<br />
<br />
4)הסכם מינכן חשף את חולשתן ואי אמינותן של בריטניה וצרפת מה שהשפיע יותר מאוחר של ההחלטה של סטאלין להימנע מהסכם עם שיניהן ולחתום על הסכם אי תקיפה עם גרמניה יותר מאוחר.<br />
<br />
=== התפנית במדיניות הפיוס ===<br />
<br />
<br />
חיסול צ'כסלובקיה ע"י גרמניה ותביעתו של היטלר לשטחים בפולין ובליטא המיושבים בגרמנים הוכיחו למערב כי כוונותיו של היטלר אינם לשלום אלא למלחמה,כתוצאה מכך חזרה בה בריטניה ממדיניות הפיוס וצ'מברלין הודיע בפרלמנט הבריטי שהיטלר לא עומד בהתחייבויותיו עפ"י הסכם מינכן וכי בריטניה תעמוד באופן מוחלט לצידה של פולין במקרה של התקפה גרמנית עליה.<br />
------<br />
סיכום זה נלקח מתוך וויקיספר בכתובת - [http://he.wikibooks.org/w/index.php?title=%D7%94%D7%99%D7%A1%D7%98%D7%95%D7%A8%D7%99%D7%94_%D7%9C%D7%91%D7%92%D7%A8%D7%95%D7%AA/%D7%97%D7%9C%D7%A1%27/%D7%92%D7%A8%D7%9E%D7%A0%D7%99%D7%94_%D7%91%D7%99%D7%9E%D7%99_%D7%94%D7%A8%D7%99%D7%99%D7%9A_%D7%94%D7%A9%D7%9C%D7%99%D7%A9%D7%99%2C_%D7%9E%D7%9C%D7%97%D7%9E%D7%AA_%D7%94%D7%A2%D7%95%D7%9C%D7%9D_%D7%94%D7%A9%D7%A0%D7%99%D7%99%D7%94%2C_%D7%95%D7%94%D7%A9%D7%95%D7%90%D7%94/%D7%AA%D7%95%D7%A7%D7%A4%D7%A0%D7%95%D7%AA_%D7%95%D7%A4%D7%99%D7%95%D7%A1_%D7%91%D7%A9%D7%A0%D7%95%D7%AA_%D7%94-30&action=edit&section=5]<br />
<br />
[[קטגוריה:היסטוריה ב']]</div>Razhttps://www.sikumuna.co.il/index.php?title=%D7%94%D7%97%D7%9C%D7%98%D7%AA_%D7%94%D7%90%D7%95%22%D7%9D_-_%D7%9B%22%D7%98_%D7%91%D7%A0%D7%95%D7%91%D7%9E%D7%91%D7%A8_1947&diff=16272החלטת האו"ם - כ"ט בנובמבר 19472006-09-14T16:21:45Z<p>Raz: </p>
<hr />
<div>===הגורמים שהשפיעו על קבלת ההחלטה: ===<br />
א. הסכמה בין ארה"ב לברה"מ לראשונה ממלחה"ע ה- 2, שתפו השתיים פעולה, מקרה נדיר בזמן "המלחמה הקרה". ארה"ב שמעמדה עלה בעולם ובמזה"ת היתה נתונה ללחץ מצד יהדות ארה"ב, טרומן התמודד על תקופת כהונה שנייה ולכן היה זקוק לקול היהודי. ברה"מ ראתה בבריטניה אויב שיש להחלישו, מעמדה עלה והיא קיוותה שהישוב בארץ יתפתח למדינה פרו סובייטית.<br />
<br />
ב. השואה ובעיית הפליטים הוכיחו לעולם בצורה חד משמעית את הצורך בפתרון לעם היהודי, מאבק הישוב בארץ בנושא ההעפלה סוקר היטב בכלי התקשורת. <br />
<br />
ג. מדינות עצמאיות צעירות באסיה ובאפריקה – הללו תמכו במאבקם של עמים אחרים לעצמאות כמו הלאום היהודי.<br />
<br />
ד. הישוב היהודי בארץ הגיע לשלב בו יכל לנהל מדינה, כוחו עלה מבחינה צבאית, כלכלית ודמוגרפית. המוסדות הלאומים כבר הוכשרו לקבל לידיהם את השלטון ולשכנע את העולם ביכולתם.<br />
<br />
<br />
==התוכנית שהתקבלה בכ"ט בנובמבר 1947:==<br />
התוכנית שהתקבלה היא למעשה תוכנית חלוקה. התוכנית גובשה על בסיס המלצותיה של ועדת אונסקו"פ. לפי תוכנית החלוקה של האו"ם המדינה היהודית תכללול 55% מהשטח של ישראל, ירושלים תהיה שטח בינלאומי והשאר יקבלו הפלסטינים.<br />
<br />
• סיום המנדט הבריטי בא"י עד 1 באוגוסט 1948.<br />
<br />
• הצבאות הבריטים יתפנו מא"י עד פבואר 1948.<br />
<br />
• שתי המדינות העצמאיות יוקמו לא יאוחר מ- 1באוקטובר 1948.<br />
<br />
<br />
• המדינות יכבדו גישה חופשית למקומות קדושים וישמרו על זכויות המיעוטים.<br />
<br />
===התגובות לתוכנית שהתקבלה בכ"ט בנובמבר 1947: ===<br />
- בריטניה הוגיעה שלא תפעל למען ביצוע ההחלטה. <br />
<br />
- מדינות ערב הודיעו על פלישה ביום בו תוכרז העצמאות.<br />
[[קטגוריה:היסטוריה ב']]</div>Razhttps://www.sikumuna.co.il/index.php?title=%D7%94%D7%A1%D7%99%D7%91%D7%95%D7%AA_%D7%9C%D7%94%D7%A2%D7%91%D7%A8%D7%AA_%D7%A9%D7%90%D7%9C%D7%AA_%D7%90%D7%A8%D7%A5_%D7%99%D7%A9%D7%A8%D7%90%D7%9C_%D7%9C%D7%90%D7%95%22%D7%9D_%D7%A2%22%D7%99_%D7%91%D7%A8%D7%99%D7%98%D7%A0%D7%99%D7%94&diff=16271הסיבות להעברת שאלת ארץ ישראל לאו"ם ע"י בריטניה2006-09-14T16:21:17Z<p>Raz: </p>
<hr />
<div>א. '''שר החוץ הבריטי רצה לאשר מחדש את המנדט על א"י באמצעות האו"ם''' – אחת הסברות המעלה את רצון בריטניה לאשרר מחדש את המנדט היא כיוון שחשבה שהאו"ם לא ימצא פתרון ויבקש ממנה להמשיך את המנדט, ואז בריטניה תשלוט ללא הגבלות המנדט. <br />
<br />
בווין האמין כי גם ארה"ב תתמוך בהשארותה של בריטניה בא"י כיוון שארה"ב תחשוש משטח ללא השפעה מערבית שיכול להיות טרף קל לברה"מ. שר המושבות הבריטי טען אז "אין אנו באים אל האו"ם כדי למסור לידיו את המנדט, אלא כדי לבאר לנו את הבעיות ולבקש עצה מפיו".<br />
<br />
<br />
ב. '''בווין רצה לעזוב את המנדט על א"י בשל בעיות כלכליות''' – א"י הפכה עבור בריטניה לתסבוכת שיכלה לקלקל את יחסיה עם הערבים. בריטניה יצאה ממלחה"ע ה- 2 בקשיים כלכליים, חובות נזק, קשרי מסחר שנפגעו, וכעת צריך לצמצם הוצאות. בא,י הוחזקו כ- 100,000 חיילים שהיו נטל כלכלי ובארץ לא היו משאבים כלכליים לקיומו ולכן היה צורך בחומרי גלם ומקורות אנגריה והדבר החשוב ביותר השליטה על א"י לא היתה כה חשובה בהגנה על הודו.<br />
<br />
ג. '''חוק בינלאומי קבע כי לאשרר מנדט באו"ם '''– כל המדינות שהחזיקו במנדטים שנתנו בתום מלחה"ע הראשונה ע"י חבר הלאומים היו צריכות לקבל יפויי כוח מחדש.<br />
<br />
עירק, מצרים וברה"מ פנו לאו"ם בתלונה כי בריטניה לא הגישה כל הצעה לגבי א"י ולכן בריטניה נאלצה להגיש את העניין לאו"ם. <br />
<br />
ד. '''מוצא של נסיגה בכבוד '''– הפניה לאו"ם היתה דרך המוצא הבריטית המכובדת ביותר לבעית א"י שבריטניה לא הצליחה לפתור כי הצדדים דחו את פתרונותיה, ופעולות המרי העברי והטרור של האצ"ל מיררו את חיי הבריטים.<br />
[[קטגוריה:היסטוריה ב']]</div>Razhttps://www.sikumuna.co.il/index.php?title=%D7%9B%D7%9C%D7%9B%D7%9C%D7%94&diff=15883כלכלה2006-09-03T19:06:44Z<p>Raz: </p>
<hr />
<div></div>Razhttps://www.sikumuna.co.il/index.php?title=%D7%A7%D7%98%D7%92%D7%95%D7%A8%D7%99%D7%94:%D7%9B%D7%9C%D7%9B%D7%9C%D7%94&diff=15882קטגוריה:כלכלה2006-09-03T19:06:24Z<p>Raz: </p>
<hr />
<div>#redirect [[כלכלה]]</div>Razhttps://www.sikumuna.co.il/index.php?title=%D7%AA%D7%91%D7%A0%D7%99%D7%AA:%D7%A1%D7%98%D7%98%D7%99%D7%A1%D7%98%D7%99%D7%A7%D7%95%D7%AA&diff=15731תבנית:סטטיסטיקות2006-08-28T10:30:48Z<p>Raz: </p>
<hr />
<div>{| width=30% align=left style="margin-left:-2px" cellspacing=6 valign=top <br />
| style="border:1px solid #cfcfff;padding:1em;padding-top:0.5em;padding-bottom:0em;background-color:#EAF5FB;" | <div style="float:left;">[[Image:Clock3.png]]</div><br />
==סטטיסטיקות==<br />
<br />
האתר מכיל כ-'''913''' [http://sikumuna.co.il/w/index.php?title=Special:Longpages&limit=1000&offset=0 סיכומים] <BR><br />
באתר '''{{NUMBEROFUSERS}}''' [http://sikumuna.co.il/w/index.php?title=Special:Listusers&limit=5000&offset=0 משתמשים] רשומים<br />
|-<br />
| style="border:1px solid #cfcfff;padding:1em;padding-top:0.5em;padding-bottom:0em;background-color:#EAF5FB;" |<br />
<br />
נשארו עוד '''<daysuntil in="days">3 september 2006</daysuntil>''' לתחילת שנת הלימודים.<br />
<br />
*[[איך לבדוק|ציוני הבגרות למועדי קיץ ומועדי ב']]<br />
|-<br />
<br />
| style="border:1px solid #cfcfff;padding:1em;padding-top:0.5em;padding-bottom:0em;background-color:#F9F9F9;" |<br />
<br />
==חדשות==<br />
<br />
*'''[http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-3291863,00.html שרת החינוך דוחה את פתיחת שנת הלימודים ביומיים.](<small>ynet.co.il</small>).'''<br />
<br />
*'''[http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-3265120,00.html ועדת החינוך שוב לא מאשרת את תשלומי ההורים.](<small>ynet.co.il</small>).'''<br />
<br />
*'''[http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-3264826,00.html "כוכבת" הבגרות באזרחות: ענבל גבריאלי.](<small>ynet.co.il</small>).'''<br />
<br />
|}</div>Razhttps://www.sikumuna.co.il/index.php?title=%D7%AA%D7%91%D7%A0%D7%99%D7%AA:%D7%A1%D7%98%D7%98%D7%99%D7%A1%D7%98%D7%99%D7%A7%D7%95%D7%AA&diff=15730תבנית:סטטיסטיקות2006-08-28T10:30:14Z<p>Raz: </p>
<hr />
<div>{| width=30% align=left style="margin-left:-2px" cellspacing=6 valign=top <br />
| style="border:1px solid #cfcfff;padding:1em;padding-top:0.5em;padding-bottom:0em;background-color:#EAF5FB;" | <div style="float:left;">[[Image:Clock3.png]]</div><br />
==סטטיסטיקות==<br />
<br />
האתר מכיל כ-'''913''' [http://sikumuna.co.il/w/index.php?title=Special:Longpages&limit=1000&offset=0 סיכומים] <BR><br />
באתר '''{{NUMBEROFUSERS}}''' [http://sikumuna.co.il/w/index.php?title=Special:Listusers&limit=5000&offset=0 משתמשים] רשומים<br />
|-<br />
| style="border:1px solid #cfcfff;padding:1em;padding-top:0.5em;padding-bottom:0em;background-color:#EAF5FB;" |<br />
<br />
נשארו עוד '''<daysuntil in="days">3 september 2006</daysuntil>''' לתחילת שנת הלימודים.<br />
<br />
*[[איך לבדוק|ציוני הבגרות למועדי קיץ וב']]<br />
|-<br />
<br />
| style="border:1px solid #cfcfff;padding:1em;padding-top:0.5em;padding-bottom:0em;background-color:#F9F9F9;" |<br />
<br />
==חדשות==<br />
<br />
*'''[http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-3291863,00.html שרת החינוך דוחה את פתיחת שנת הלימודים ביומיים.](<small>ynet.co.il</small>).'''<br />
<br />
*'''[http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-3265120,00.html ועדת החינוך שוב לא מאשרת את תשלומי ההורים.](<small>ynet.co.il</small>).'''<br />
<br />
*'''[http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-3264826,00.html "כוכבת" הבגרות באזרחות: ענבל גבריאלי.](<small>ynet.co.il</small>).'''<br />
<br />
|}</div>Razhttps://www.sikumuna.co.il/index.php?title=%D7%9E%D7%A9%D7%AA%D7%9E%D7%A9:Raz&diff=15708משתמש:Raz2006-08-23T10:03:50Z<p>Raz: </p>
<hr />
<div>שמי רז גולן ואני לומד בבית הספר עירוני ד', תל-אביב.<br />
<br />
בכל בעיה, שאלה, הערה או כל דבר אחר ניתן לפנות אלי ל- [mailto:raz@sikumuna.co.il raz@sikumuna.co.il]<br />
<br />
בדברים הקשורים לכל מנהלי המערכת ניתן לפנות ל- [mailto:admins@sikumuna.co.il admins@sikumuna.co.il]<br />
<br />
----<br />
<br />
[[user:Raz/ארגז החול]]<br><br />
[[משתמש:Raz/TODO]]<br><br />
[[משתמש:Raz/משפטים]]<br></div>Razhttps://www.sikumuna.co.il/index.php?title=%D7%AA%D7%A0%22%D7%9A&diff=15690תנ"ך2006-08-20T11:22:54Z<p>Raz: </p>
<hr />
<div>__NOTOC__<br />
<br />
===<font color="red">חדש! [http://www.sikumuna.co.il/sikumim/tanach.pdf קובץ PDF של כל הסיכומים בתנ"ך]</font>===<br />
<br />
{| style="border:4px solid #fff68f;padding:1em;background-color:#ffffec;width:100%;"<br />
|-<br />
| <h2> תנ"ך </h2><br />
|-<br />
|<br />
===בראשית===<br />
<br />
[[בראשית פרק א']], [[בראשית פרק ב']], [[בראשית פרק ג']] <br />
<br />
===שמות===<br />
<br />
[[שמות כ"א - חוקי עבד ואמה עבריים]]<br />
<br />
===ויקרא===<br />
<br />
[[ויקרא פרק י"ט]] <br />
<br />
<br />
===יהושע===<br />
<br />
[[יהושע פרק ב']]<br />
<br />
===ספר שופטים===<br />
<br />
[[אבימלך]] - '''ספר שופטים פרק ח' פסוקים 30-35 ו - פרק ט' פסוקים 1-57'''<br />
<br />
[[שופטים- פרקים י"ז,י"ח,י"ט]]<br />
<br />
===שמואל א'===<br />
<br />
[[שמואל א' פרק א']]<br />
<br />
===שמואל ב'===<br />
<br />
[[השוואה בין השיר "על הרי גלבוע" של טשרניחובסקי לסיפור המקראי]]<br />
<br />
===ספר מלכים===<br />
<br />
<br />
<br />
====מלכים ב'====<br />
<br />
<br />
[[מלכים ב' - פרק ה' - ריפוי נעמן]]<br />
<br />
[[מלכים ב' פרק כ"א]]<br />
<br />
[[מלכים ב' פרק כ"ב - הקדמה לפרק כ"ג]]<br />
<br />
[[מלכים ב' פרק כ"ג]]<br />
<br />
[[מלכים ב' פרק כ"ד]]<br />
<br />
[[מלכים ב' - פרק כ"ה]]<br />
<br />
===ירמיהו===<br />
[[ירמיהו פרק א' - מבוא]]<br />
===ישעיה===<br />
<br />
[[ישעיה פרק ס"ב]]<br />
<br />
====נושאים מסכמים: הסיפור המקראי====<br />
[[מלאכת הסיפור במקרא / מ. וייס]], [[הדמויות המשניות בסיפור המקראי / א. סימון]], [[עלה קרח עלה קרה / י. זקוביץ']]<br />
<br />
====ספר עמוס====<br />
[[עמוס ב']] <br />
<br />
<br />
<br />
===מושגים===<br />
[[חוזה בין לא שווים]]<br />
<br />
----<br />
[[מושגים בתנ"ך]]<br />
<br />
|}<br />
----<br />
<br />
{| style="border:4px solid #caff70;padding:1em;background-color:#efffb5;width:100%;"<br />
|-<br />
|<br />
'''קישורים מומלצים''':<br />
<br />
[http://kodesh.snunit.k12.il/i/t/t0.htm התנ"ך כולו]<br />
|}</div>Razhttps://www.sikumuna.co.il/index.php?title=%D7%AA%D7%A0%22%D7%9A&diff=15683תנ"ך2006-08-18T19:22:19Z<p>Raz: </p>
<hr />
<div>__NOTOC__<br />
<br />
===<font color="red">חדש! [http://www.sikumuna.co.il/sikumim/tanach.pdf קובץ PDF של כל הסיכומים בתנ"ך]</font>===<br />
<br />
{| style="border:4px solid #fff68f;padding:1em;background-color:#ffffec;width:100%;"<br />
|-<br />
| <h2> תנ"ך </h2><br />
|-<br />
|<br />
===בראשית===<br />
<br />
[[בראשית פרק א']], [[בראשית פרק ב']], [[בראשית פרק ג']] <br />
<br />
===שמות===<br />
<br />
[[שמות כ"א - חוקי עבד ואמה עבריים]], [[שמות כ"ב - חוקים]]<br />
<br />
===ויקרא===<br />
<br />
[[ויקרא פרק י"ט]] <br />
<br />
<br />
===יהושע===<br />
<br />
[[יהושע פרק ב']]<br />
<br />
===ספר שופטים===<br />
<br />
[[אבימלך]] - '''ספר שופטים פרק ח' פסוקים 30-35 ו - פרק ט' פסוקים 1-57'''<br />
<br />
[[שופטים- פרקים י"ז,י"ח,י"ט]]<br />
<br />
===שמואל א'===<br />
<br />
[[שמואל א' פרק א']]<br />
<br />
===שמואל ב'===<br />
<br />
[[השוואה בין השיר "על הרי גלבוע" של טשרניחובסקי לסיפור המקראי]]<br />
<br />
===ספר מלכים===<br />
<br />
<br />
<br />
====מלכים ב'====<br />
<br />
<br />
[[מלכים ב' - פרק ה' - ריפוי נעמן]]<br />
<br />
[[מלכים ב' פרק י"ז - גלות ממלכת ישראל]]<br />
<br />
[[פרקים י"ח - י"ט,מסע סנחריב]]<br />
<br />
[[מלכים ב' פרק כ"א]]<br />
<br />
[[מלכים ב' פרק כ"ב - הקדמה לפרק כ"ג]]<br />
<br />
[[מלכים ב' פרק כ"ג]]<br />
<br />
[[מלכים ב' פרק כ"ד]]<br />
<br />
[[מלכים ב' - פרק כ"ה]]<br />
<br />
===ירמיהו===<br />
[[ירמיהו פרק א' - מבוא]]<br />
===ישעיה===<br />
<br />
[[ישעיה פרק ס"ב]]<br />
<br />
====נושאים מסכמים: הסיפור המקראי====<br />
[[מלאכת הסיפור במקרא / מ. וייס]], [[הדמויות המשניות בסיפור המקראי / א. סימון]], [[עלה קרח עלה קרה / י. זקוביץ']]<br />
<br />
====ספר עמוס====<br />
[[עמוס ב']] <br />
<br />
<br />
<br />
===מושגים===<br />
[[חוזה בין לא שווים]]<br />
<br />
----<br />
[[מושגים בתנ"ך]]<br />
<br />
|}<br />
----<br />
<br />
{| style="border:4px solid #caff70;padding:1em;background-color:#efffb5;width:100%;"<br />
|-<br />
|<br />
'''קישורים מומלצים''':<br />
<br />
[http://kodesh.snunit.k12.il/i/t/t0.htm התנ"ך כולו]<br />
|}</div>Raz