https://www.sikumuna.co.il/api.php?action=feedcontributions&user=Guy89&feedformat=atomסיכומונה - תרומות המשתמש [he]2024-03-28T11:08:35Zתרומות המשתמשMediaWiki 1.39.6https://www.sikumuna.co.il/index.php?title=%D7%AA%D7%A0%22%D7%9A&diff=20595תנ"ך2007-05-19T12:54:22Z<p>Guy89: </p>
<hr />
<div>__NOTOC__<br />
__NOEDITSECTION__<br />
<br />
* '''עמוד זה מכיל את כל חומר הלימוד לבגרות בתנ"ך (2 יח"ל), ואף מעבר לכך.'''<br />
<br />
{{תיבה ירוקה|כותרת=תורה<br />
|תוכן=<br />
<br />
===בראשית===<br />
<br />
* [[בראשית פרק א']]<br />
* [[בראשית פרק ב']]<br />
* [[בראשית פרק ג']]<br />
* [[בראשית פרק ד']]<br />
* [[בראשית פרק ו']]<br />
* [[בראשית פרק ח']]<br />
* [[בראשית פרק ט']]<br />
* [[בראשית פרק י"א]]<br />
<br />
<br />
===שמות===<br />
<br />
* [[שמות כ' עשרת הדברות]]<br />
* [[שמות כ"א - חוקי עבד ואמה עבריים]]<br />
* [[שמות כ"ב - חוקים]] <br />
* [[שמות כ"ג]] <br />
<br />
<br />
===ויקרא===<br />
<br />
* [[ויקרא פרק י"ט]] <br />
* [[ויקרא פרק כ"ה]]<br />
<br />
<br />
===במדבר===<br />
<br />
* [[במדבר פרק ל"ה]]<br />
<br />
<br />
===דברים===<br />
<br />
* [[דברים פרק ה']]<br />
* [[דברים פרק ו']]<br />
* [[דברים פרקים י"ב -י"ד]]<br />
* [[דברים פרק י"ח]]<br />
* [[דברים פרק ט"ו]]<br />
* [[דברים פרק כ"ד]]<br />
}}<br />
<br />
<br />
{{תיבה ירוקה|כותרת=נביאים<br />
|תוכן=<br />
<br />
===יהושע===<br />
<br />
* [[יהושע פרק ב']]<br />
<br />
<br />
===שופטים===<br />
<br />
* [[אבימלך]] - '''ספר שופטים פרק ח' פסוקים 30-35 ו - פרק ט' פסוקים 1-57'''<br />
* [[שופטים- פרקים י"ז,י"ח,י"ט]]<br />
<br />
<br />
===שמואל א'===<br />
<br />
* [[שמואל א' פרק א']]<br />
<br />
<br />
===שמואל ב'===<br />
<br />
* [[שמואל ב' פרק י"ב]]<br />
* [[השוואה בין השיר "על הרי גלבוע" של טשרניחובסקי לסיפור המקראי]]<br />
<br />
<br />
====מלכים א'====<br />
<br />
* [[מלכים א' פרק ג']]<br />
* [[מלכים א' פרק ח']]<br />
* [[מלכים א' -פרק י"א]]<br />
* [[מלכים א' -פרק י"ב]]<br />
* [[מלכים א' פרק ט"ז]]<br />
* [[מלכים א' - פרק י"ז]]<br />
* [[מלכים א' - פרק י"ח]]<br />
* [[מלכים א' - פרק י"ט]]<br />
* [[מלכים א' - פרקים י"ז-כ"א]]<br />
* [[מלכים א' -פרק כ"א]]<br />
<br />
<br />
====מלכים ב'====<br />
<br />
* [[מלכים ב'- פרק ב']]<br />
* [[מלכים ב' פרק ד']]<br />
* [[מלכים ב' - פרק ה' - ריפוי נעמן]]<br />
* [[מלכים ב' פרק י"ז - גלות ממלכת ישראל]]<br />
* [[פרקים י"ח - י"ט,מסע סנחריב]]<br />
* [[מלכים ב' פרק כ"א]]<br />
* [[מלכים ב' פרק כ"ב - הקדמה לפרק כ"ג]]<br />
* [[מלכים ב' פרק כ"ג]]<br />
* [[מלכים ב' פרק כ"ד]]<br />
* [[מלכים ב' - פרק כ"ה]]<br />
<br />
<br />
===ישעיה===<br />
<br />
* [[ישעיה פרק א']]<br />
* [[ישעיה פרק ה']]<br />
* [[ישעיה פרק י"א]]<br />
* [[ישעיה פרק מ']]<br />
* [[ישעיה פרק ס"ב]]<br />
<br />
<br />
===ירמיה===<br />
<br />
* [[ירמיה פרק א']]<br />
* [[ירמיה פרק ב']]<br />
* [[ירמיה פרק ז']]<br />
* [[ירמיה פרק י"ב]]<br />
* [[ירמיה פרק י"ח]]<br />
* [[ירמיה פרק כ']]<br />
* [[ירמיה פרק כ"ב]]<br />
* [[ירמיה פרק כ"ח]]<br />
* [[ירמיה פרק כ"ט]]<br />
* [[ירמיה פרק מ"ב]]<br />
* [[ירמיה פרק מ"ג]]<br />
<br />
<br />
===יחזקאל===<br />
<br />
* [[יחזקאל פרק כ"ב]]<br />
* [[יחזקאל פרק ל"א]]<br />
* [[יחזקאל פרק ל"ד]]<br />
<br />
<br />
====עמוס====<br />
<br />
* [[עמוס פרק ב']] <br />
* [[עמוס פרק ד']]<br />
* [[עמוס פרק ה']]<br />
* [[עמוס פרק ו']]<br />
* [[עמוס פרק ח']]<br />
<br />
<br />
===מיכה===<br />
<br />
* [[מיכה פרק ג']]<br />
<br />
<br />
===חגי===<br />
<br />
* [[חגי פרק א']]<br />
* [[חגי פרק ב']]<br />
<br />
<br />
===זכריה===<br />
<br />
* [[זכריה פרק ד']]<br />
* [[זכריה פרק ח']]<br />
}}<br />
<br />
<br />
{{תיבה ירוקה|כותרת=כתובים<br />
|תוכן=<br />
<br />
===תהילים===<br />
<br />
* [[תהילים פרק ט"ו]]<br />
* [[תהילים פרק ק"ד]]<br />
* [[תהילים פרק קכ"ב]]<br />
* [[תהילים פרק קכ"ו]]<br />
* [[תהילים פרק קל"ז]]<br />
<br />
<br />
===משלי===<br />
<br />
* [[משלי פרק א']]<br />
* [[משלי פרק י']]<br />
<br />
<br />
====איוב====<br />
<br />
* [[איוב פרק א']]<br />
* [[איוב פרק ב']]<br />
* [[איוב פרק ג']]<br />
* [[איוב פרק ד']]<br />
* [[איוב פרק ז']]<br />
* [[איוב פרק ח']]<br />
* [[איוב פרק ט']]<br />
* [[איוב פרק כ"ח]]<br />
* [[איוב פרק ל"ח]]<br />
* [[איוב פרק מ"ב]]<br />
<br />
<br />
===רות===<br />
<br />
* [[רות פרק ב']]<br />
<br />
<br />
===איכה===<br />
<br />
* [[איכה פרק א']]<br />
<br />
<br />
===קהלת===<br />
<br />
* [[קהלת פרק א']]<br />
* [[קהלת פרק ב']]<br />
* [[קהלת פרק ג']]<br />
<br />
<br />
===עזרא===<br />
<br />
* [[עזרא פרק א']]<br />
* [[עזרא פרק ב']]<br />
* [[עזרא פרק ג']]<br />
<br />
<br />
===נחמיה===<br />
<br />
* [[נחמיה פרק א']]<br />
* [[נחמיה פרק ה']]<br />
* [[נחמיה פרק ח']]<br />
<br />
<br />
===דברי הימים א' ודברי הימים ב'===<br />
<br />
* [[דברי הימים ב' פרק ל"ב]]<br />
}}<br />
<br />
<br />
{{תיבה ירוקה|כותרת=נושאים מסכמים: הסיפור המקראי<br />
|תוכן=<br />
<br />
* [[מלאכת הסיפור במקרא / מ. וייס]]<br />
* [[הדמויות המשניות בסיפור המקראי / א. סימון]]<br />
* [[עלה קרח עלה קרה / י. זקוביץ']]<br />
}}<br />
<br />
<br />
{{תיבה ירוקה|כותרת=חוקי חמורבי<br />
|תוכן=<br />
<br />
* [[הפתיחה והחתימה של חוקי חמורבי]]<br />
* [[חוק חמורבי 117]]<br />
* [[חוק חמורבי 282]]<br />
* [[חוק חמורבי 241]]<br />
}}<br />
<br />
<br />
{{תיבה ירוקה|כותרת=מושגים בתנ"ך<br />
|תוכן=<br />
<br />
* [[חוזה בין לא שווים]]<br />
* [[תקנת הפרוזבול]]<br />
* [[קרב קרקר]]<br />
* [[חוקי החיתים]]<br />
* [[כתובת "נקבת השילוח"]]<br />
* [[מנסרת המכון המזרחי בשיקאגו]]<br />
<br />
----<br />
* [[מושגים בתנ"ך]]<br />
<br />
}}<br />
<br />
----<br />
<br />
{| style="border:4px solid #caff70;padding:1em;background-color:#efffb5;width:100%;"<br />
|-<br />
|<br />
'''קישורים מומלצים''':<br />
<br />
*[http://www.sikumuna.co.il/sikumim/tanach.pdf קובץ PDF של כל הסיכומים בתנ"ך]<br />
*[http://kodesh.snunit.k12.il/i/t/t0.htm התנ"ך כולו]<br />
|}</div>Guy89https://www.sikumuna.co.il/index.php?title=%D7%AA%D7%91%D7%A0%D7%99%D7%AA:%D7%A1%D7%98%D7%98%D7%99%D7%A1%D7%98%D7%99%D7%A7%D7%95%D7%AA&diff=20502תבנית:סטטיסטיקות2007-05-10T22:11:37Z<p>Guy89: </p>
<hr />
<div>{| width=100% align=left style="margin-left:-2px" cellspacing=6 valign=top <br />
| style="border:1px solid #cfcfff; padding:1em;padding-top:0.5em;padding-bottom:0em;background-color:#EAF5FB;" | <div style="float:left;">[[Image:Clock3.png]]</div><br />
==סטטיסטיקות==<br />
<br />
האתר מכיל כ-'''1197''' [http://sikumuna.co.il/w/index.php?title=Special:Longpages&limit=1000&offset=0 סיכומים] <BR><br />
באתר '''{{NUMBEROFUSERS}}''' [http://sikumuna.co.il/w/index.php?title=Special:Listusers&limit=5000&offset=0 משתמשים] רשומים<br />
|-<br />
|}<br />
<br style="clear:both" /><br />
{| align="center" style="width:95%;height:73px; background-color:#F8F8F8; border:2px solid #E0E0E0;"<br />
|-<br />
|<br />
<br />
|}<br />
{| width=100% align=left style="margin-left:-2px" cellspacing=6 valign=top <br />
| style="border:1px solid #cfcfff; padding:1em;padding-top:0.5em;padding-bottom:0em;background-color:#EAF5FB;" | <div style="float:left;">[[Image:Clock3.png]]</div><br />
===לוח חופשות===<br />
-----<br />
*'''ראש השנה''' - 24-22 בספטמבר.<br />
*'''יום הכיפורים''' - 2-1 באוקטובר.<br />
*'''סוכות''' - 6-15 באוקטובר.<br />
*'''חנוכה''' - 17-23 בדצמבר.<br />
*'''פורים''' - 4-5 במרס.<br />
*'''פסח''' - 25 במרס-10 באפריל.<br />
*'''יום העצמאות''' - 24 באפריל.<br />
*'''ל"ג בעומר''' - 6 במאי.<br />
*'''שבועות''' - 22-24 במאי.<br />
<br />
|}</div>Guy89https://www.sikumuna.co.il/index.php?title=%D7%AA%D7%91%D7%A0%D7%99%D7%AA:%D7%A1%D7%98%D7%98%D7%99%D7%A1%D7%98%D7%99%D7%A7%D7%95%D7%AA&diff=20501תבנית:סטטיסטיקות2007-05-10T22:11:11Z<p>Guy89: </p>
<hr />
<div>{| width=100% align=left style="margin-left:-2px" cellspacing=6 valign=top <br />
| style="border:1px solid #cfcfff; padding:1em;padding-top:0.5em;padding-bottom:0em;background-color:#EAF5FB;" | <div style="float:left;">[[Image:Clock3.png]]</div><br />
==סטטיסטיקות==<br />
<br />
האתר מכיל כ-'''1197''' [http://sikumuna.co.il/w/index.php?title=Special:Longpages&limit=1000&offset=0 סיכומים] <BR><br />
באתר '''{{NUMBEROFUSERS}}''' [http://sikumuna.co.il/w/index.php?title=Special:Listusers&limit=5000&offset=0 משתמשים] רשומים<br />
|-<br />
|}<br />
<br style="clear:both" /><br />
{| align="center" style="width:95%;height:73px; background-color:#F8F8F8; border:2px solid #E0E0E0;"<br />
|-<br />
|<br />
<br />
|}<br />
{| width=100% align=left style="margin-left:-2px" cellspacing=6 valign=top <br />
| style="border:1px solid #cfcfff; padding:1em;padding-top:0.5em;padding-bottom:0em;background-color:#EAF5FB;" | <div style="float:left;">[[Image:Clock3.png]]</div><br />
===לוח חופשות===<br />
*'''שבועות''' - 22-24 במאי.<br />
<br />
|}</div>Guy89https://www.sikumuna.co.il/index.php?title=%D7%AA%D7%91%D7%A0%D7%99%D7%AA:%D7%A1%D7%98%D7%98%D7%99%D7%A1%D7%98%D7%99%D7%A7%D7%95%D7%AA&diff=20500תבנית:סטטיסטיקות2007-05-10T22:10:52Z<p>Guy89: </p>
<hr />
<div>{| width=100% align=left style="margin-left:-2px" cellspacing=6 valign=top <br />
| style="border:1px solid #cfcfff; padding:1em;padding-top:0.5em;padding-bottom:0em;background-color:#EAF5FB;" | <div style="float:left;">[[Image:Clock3.png]]</div><br />
==סטטיסטיקות==<br />
<br />
האתר מכיל כ-'''1197''' [http://sikumuna.co.il/w/index.php?title=Special:Longpages&limit=1000&offset=0 סיכומים] <BR><br />
באתר '''{{NUMBEROFUSERS}}''' [http://sikumuna.co.il/w/index.php?title=Special:Listusers&limit=5000&offset=0 משתמשים] רשומים<br />
|-<br />
|}<br />
<br style="clear:both" /><br />
{| align="center" style="width:95%;height:73px; background-color:#F8F8F8; border:2px solid #E0E0E0;"<br />
|-<br />
|<br />
<br />
|}<br />
{| width=100% align=left style="margin-left:-2px" cellspacing=6 valign=top <br />
| style="border:1px solid #cfcfff; padding:1em;padding-top:0.5em;padding-bottom:0em;background-color:#EAF5FB;" | <div style="float:left;">[[Image:Clock3.png]]</div><br />
===לוח חופשות===<br />
-----<br />
*'''שבועות''' - 22-24 במאי.<br />
<br />
|}</div>Guy89https://www.sikumuna.co.il/index.php?title=%D7%90%D7%A7%D7%96%D7%99%D7%A1%D7%98%D7%A0%D7%A6%D7%99%D7%90%D7%9C%D7%99%D7%96%D7%9D_%D7%94%D7%95%D7%90_%D7%94%D7%95%D7%9E%D7%A0%D7%99%D7%96%D7%9D/%D7%96%27%D7%90%D7%9F_%D7%A4%D7%95%D7%9C_%D7%A1%D7%A8%D7%98%D7%A8&diff=20499אקזיסטנציאליזם הוא הומניזם/ז'אן פול סרטר2007-05-10T20:34:09Z<p>Guy89: אקזיסטנציאליזם הוא הומניזם/ז'אן פול סרטר הועבר לשם אקזיסטנציאליזם הוא הומניזם / ז'אן פול סרטר</p>
<hr />
<div>#הפניה [[אקזיסטנציאליזם הוא הומניזם / ז'אן פול סרטר]]</div>Guy89https://www.sikumuna.co.il/index.php?title=%D7%90%D7%A7%D7%96%D7%99%D7%A1%D7%98%D7%A0%D7%A6%D7%99%D7%90%D7%9C%D7%99%D7%96%D7%9D_%D7%94%D7%95%D7%90_%D7%94%D7%95%D7%9E%D7%A0%D7%99%D7%96%D7%9D_/_%D7%96%27%D7%90%D7%9F_%D7%A4%D7%95%D7%9C_%D7%A1%D7%A8%D7%98%D7%A8&diff=20498אקזיסטנציאליזם הוא הומניזם / ז'אן פול סרטר2007-05-10T20:34:09Z<p>Guy89: אקזיסטנציאליזם הוא הומניזם/ז'אן פול סרטר הועבר לשם אקזיסטנציאליזם הוא הומניזם / ז'אן פול סרטר</p>
<hr />
<div>'''האם אקזיסטנציאליזם הוא הומניזם?'''<br />
<br />
שאלות לדיון: <br />
<br />
- מה הן שלוש הביקורות על סרטר? <br />
<br />
- מהי ביקורת הריאליסטים? <br />
<br />
- מה פירוש קיום קודם למהות? <br />
<br />
- מדוע האדם אדון לעצמו? <br />
<br />
- מהי החרדה? <br />
<br />
- האם חרדה מובילה לחוסר מעש? מדוע? <br />
<br />
- מהי ההינטשות? <br />
<br />
- מדוע שום תורת מוסר לא יכולה לעזור בבחירות קשות? <br />
<br />
- מדוע הרגש לא יכול לסייע לנו? מדוע עצות לא יכולות לסייע לנו להתחמק מאחריות? <br />
<br />
- מהוא הייאוש? <br />
<br />
- מהו שוויון נפש? <br />
<br />
- האם הייאוש מוביל לשוויון נפש? מדוע? <br />
<br />
- מדוע לפי סרטר האקזיסטנציאליזם הוא אופטימי? <br />
<br />
- מדוע האדם של סרטר איננו בודד? <br />
<br />
- כיצד ניתן לחרוץ משפט באקזיסטנציאליזם? (כלומר, מה התנאי לבחירה נכונה?) <br />
<br />
- מהם שני סוגי ההומניזם? <br />
<br />
- האם אקזיסטנציאליזם הוא הומניזם?<br />
<br />
<br />
יש לזכור שהטקסט לקוח מתוך הרצאה של סרטר בפני סטודנטים שכנראה אינם שומעים את רעיונותיו בפעם הראשונה, ועל כן הגיון סדר הדברים אינו ההגיוני ביותר עבור הלומד.<br />
בהתחלה מציג סרטר כמה ביקורות כנגד התיאוריה שלו:<br />
ראשית, ביקורת הקומוניסטים: הם טוענים שהאקזיסטנציאליזם הוא "התרפקות על מי מנוחות הייאוש" כלומר הכרה בכך שהייאוש קיים והחלטה שלא לעשות יותר דבר, מלבד פילוסופיה עיונית. זוהי פילוסופיה בורגנית, של שעות הפנאי, ועל כן מתרעמים הקומוניסטים.<br />
ביקורת המרכסיסטים: הם טוענים שהאקזיסטנציאליזם מתעלם מכל מה שטוב בחיים, ומדגיש את הרע, וגם שוכח מהאחווה האנושית, מכיוון שהוא מתבסס על הקוגיטו של דקארט בתור המקור היחיד לידיעה, ולכן מאמין שרק בדידותו של האדם היא וודאית.<br />
הנוצרים מאשימים שעקב ביטול צו האלוהים לא נותר אף ערך גבוה, וכל אדם עושה כל העולה על רוחו.<br />
כעת, מתחיל סרטר להציג את תורתו. טענתו הראשונה החשובה היא שמטרת האקזיסטנציאליזם היא להפוך את החיים לנסבלים. סרטר מציג את הריאליזם, תפישה קודרת, אשר טוענת שבני האדם עושים את הרע, ואין טעם להלחם במערכת, אך הריאליסטים טוענים שהאקזיסטנציאליזם רואה דברים בצורה עגומה מדי. סרטר מפרש שהם למעשה מתרעמים על אופטימיות של תורתו, אך מבלבלים בין העניינים, מסיבות שיוסברו בהמשך. כעת מופיע עקרון מנחה שמבסס את האקזיסטנציאליזם, "קיום קודם למהות". מכיוון שהמושג קיום ברור, אסביר את המושג מהות. מהות היא מטרה בחיים, דרך חיים, או כל כיוון שיש לדבר מסוים. מהותו של מפתח היא פתיחת דלתות, מהותו של אדם אמיץ היא האומץ. סרטר אומר שאצל האדם קיום קודם למהות. בכך הוא מתכוון שאין איזו מהות אחת שמשותפת לכל בני האדם, שנוצרה לפני קיומם, אלא האדם נזרק לתוך הקיום ללא תכלית וחייב למצוא את מהותו ולהגדיר אותה בעצמו. תפישה זו הגיעה לסרטר עקב ביטול רעיון האלוהות. האל כביכול יוצר את האדם לפי תוכנית ולפי מהות כלשהי, אולם ברגע שאין מכירים בקיום האל, מגיעים למסקנה שאין כל דבר שהיה יכול לתת לאדם את מהותו. וזהו עקרון חשוב באקזיסטנציאליזם , האדם אינו אלא מה שהוא עושה מעצמו. בכך אומר סרטר שהאדם מושלך אל תוך החיים, והוא איננו כמו פטרייה או כרובית או אזוב קיר שפשוט צומחים לכיוון זה או אחר. "האדם ישיג קיום של ממש רק כאשר יגיע למטרה שהציב לעצמו", כלומר האדם בוחר את מהותו שלו, באופן ספונטני, ואז כל הבחירות הבאות הן תוצאה של בחירה קודמת זו. מכאן נובעת התוצאה הראשונה של אקזיסטנציאליזם: "האדם אדון לעצמו, ומכלול האחריות על קיומו נופל על כתפיו בלבד". סרטר טוען שהבחירה האנושית בוחרת עבור כל האנושות, מה בכך? הכוונה היא שכאשר אני בוחר במשהו אני מכריז שזהו הטוב, לא רק בשבילי אלא הטוב לכלל האנושות. כמובן שכל אדם מוצב מול מצבים שונים בתכלית, ובכל זאת בבחירתי אומר אני שבמצב זה בחירתי היא הטובה ביותר לאנושות, זו טענה תמוהה מעט כי לא ברור מדוע אמור להיות לי איכפת כיצד נוהגים שאר האנשים, אך מילא. מכאן עובר סרטר להגדרת החרדה. החרדה היא תוצאה של האחריות הגדולה שמלווה כל בחירה, היא התחושה שעלי לוודא טוב שבחירותי אכן מייצגות את הטוב, שצריך להיזהר שלא לבחור במשהו שיהיה רע, מכיוון שאני בוחר למען כל האנושות. אי אפשר להתחמק מחרדה זו, ניתן רק לברוח ממנה או להתכחש לה. אם אדם טוען שהוא לא חייב לחוש אחריות זו, הוא מתחמק, ובעצם התחמקותו מהאחריות, מופגנת חרדתו מהתבוננות פנימית והבנה שהוא אינו מוסרי. אין דרך לברוח מהחרדה, דבר זה מופגן בדוגמת אברהם. המלאך ניגש אל אברהם ואומר לו להקריב את בנו, כביכול אברהם יכול לוותר על החרדה מכיוון שהמלאך אומר לו בפירוש מה לעשות, אך אין מניעה מלשאול, כיצד הוא יודע שהמלאך הוא מלאך ושהוא אברהם? כל סימן ברור ככל שיהיה עדיין נתון לפרשנות האישית שלנו, אין בריחה מהחובה לבחור. “מי יכול, אפוא, להוכיח לי שאני האדם המתאים ביותר להטיל בבחירתי את תפיסת האדם שלי על המין האנושי כולו? לעולם לא אמצא הוכחה כלשהי לכך." אין בריחה מהחרדה, לא באמצעות התכחשות, ולא באמצעות הטלת האחריות בסימנים כלשהם. כעת, ביקורת כנגד סרטר טוענת שהחרדה מובילה לחוסר מעש, סרטר מגיב לכך. הוא נותן דוגמא של מפקד צבא. המפקד צריך לקחת אחריות על מהלך שעשוי להוביל למותם של כמה אנשים, והחרדה ברורה, עליו לקחת אחריות. אולם, החרדה אינה מונעת ממנו לבחור, החרדה היא זו שמאפשרת לו לבחור, בכך שחשב בעניין וחשש נותן הוא ערך לבחירה, אחרת הבחירה הייתה שרירותית, ואם הייתה מתבררת כשגויה כיצד היה חי עם עצמו? כאשר הוא יודע שהוא חרד לתוצאה, הוא יודע שהוא לוקח אחריות אמיתית. "ההסבר לחרדה מעוגן באחריות הישירה כלפי בני-אדם אחרים הנוגעים בדבר. לא זו בלבד שהחרדה אינה מסך המפריד אותנו מפעולה, אלא היא תנאי מוקדם לפעולה עצמה" לא ניתן לעשות בחירה ללא חרדה, כיצד יחליט אדם אם לא בעזרת מחשבה וחשש לתוצאות? כל בחירה ללא חרדה היא חסרת משמעות, שרירותית.<br />
כעת מגדיר סרטר את ההינטשות. ההינטשות היא העובדה הפשוטה שאין אלוהים שינחה אותנו. פילוסופים מסוימים טוענים שערכי המוסר של הדת עדיין נכונים גם ללא אלוהים, תופעה זו נקראת רדיקליזם, וסרטר מגנה אותה. הוא טוען שזוהי הנחה חסרת שחר, וכחש עצמי, מכיוון שהקיום קודם למהות, ולכן אין סט של ערכים גבוהים שעלינו לחיות לפיהם, אם היה סט כזה הוא היה מהותנו שקדמה לקיומנו. ציטוט של דוסטויבדקי מהטקסט: "אם אלוהים אינו קיים, הכול מותר" זוהי נקודת מוצא עבור אקזיסטנציאליזם , ואם הכל מותר, הרי האדם ננטש, מכיוון שאין לו סט ערכים שלפיהם הוא יוכל לחיות את חייו, סרטר גם אומר שזהו מה שהאדם רוצה (האדם רוצה סט ערכים) "האדם נידון להיות חופשי" כלומר הוא לא רוצה להיות חופשי, זוהי לא בחירתו, מה שהוא רוצה הוא בדיוק סט ערכים שיאפשר לו חיים טובים אם רק יעקוב אחריהם, אך מכיוון שאין כל אלוהות, האדם חייב להתמודד עם החופש שלו. נא לקרוא "דוגמא","שתי תורות מוסר", עמ' 22-24 הדוגמא מדגישה עד כמה האדם ננטש ובכל בחירה עליו לבחור בעצמו, אין אף תורת מוסר שתבחר בין שני הדברים, אין בחירה נכונה. כמו-כן, אפילו בתוך עצמנו לעולם לא נמצא עקרון שיעניק לנו פתרון ללא בחירה. הצעיר אומר "בסופו של דבר, הרגש הוא הקובע, ועלי ללכת בדרך שאליה הוא מושך אותי באמת. אם הרגשתי היא כי אהבתי לאמי חזקה דיה להקריב למענה הכול-את תאוותי לנקמה ואת תשוקתי להרפתקאות-הרי אשאר עמה. ואם ארגיש שאהבתי אינה גדולה דיה אלך." כלומר, הצעיר עדיין סבור שיש איזושהי תורת מוסר שתעזור לו "עקוב אחרי הרגש", אולם, כפי שסרטר אומר, לא ניתן להחליט החלטות באצמעות הרגש, כי את הרגש ניתן למדוד רק באמצעות החלטות. האמירה "אני אוהב את אמי מספיק כדי להישאר" תישאר חסרת תוכן לחלוטין עד שאשאר באמת. האקסיסטנציאליסט אומר: אין שום דבר באדם מעבר לפעולותיו, אמירה על רגש היא חסרת פואנטה, רק בעשייה יש תוכן. כמו-כן, סרטר אומר שלא ניתן להתחמק מהבחירה באמצעות קבלת עצה, מכיוון שאתה עדיין בוחר את האדם שישיא לך עצה, והאם להקשיב לו או לא, אתה גם יודע פחות או יותר לפי האדם שבו אתה מתייעץ מה תהיה העצה, מכיוון שאיננו מתייעצים בזרים מוחלטים, אנו יודעים את כיוון תשובותיו של היועץ. כעת מגדיר סרטר את הייאוש: הייאוש הוא הידיעה שכל מה שאינו תלוי בי הוא בגדר סיכוי, כלומר הצפי שלפיו דברים יתרחשו כמתוכנן הוא כמו העובדה שרכבת לא תרד מפסיה, דבר אינו מובטח, אפילו שהוא סביר. סרטר אומר "עלינו לפעול ללא תקווה", זהו הייאוש. למה הוא מתכוון בכך? הוא מתכוון שעלינו להתערב כמה שיותר בחיינו ולא לצפות שדברים יקרו מאליהם, שאנשים יעשו את מה שאנחנו איננו עושים, כיוון שאין אל, ננטשנו, ורק אנו מכוונים את העולם. מובן שאני יכול לשפר את סיכויי. כאשר אני לומד להכיר אנשים אני יכול לסמוך עליהם, כאשר אני מתערב באופן פעיל במפלגה ומפקח על מעשיה אני יכול לסמוך עליה. "אבל אינני יכול לסמוך על בני-אדם שאינני מכיר; איני יכול לסמוך על יצרו הטוב של האדם או על שאיפותיו לטובת הכלל, כיון שאני יודע שהאדם הוא חופשי ושאין לאדם טבע שישמש ערובה להנחותיי". כעת, מגיב סרטר לביקורת שעל פיה האקזיסטנציאליזם מוביל לשוויון נפש וחוסר פעולה. סרטר אומר שבשום פנים ואופן לא, האדם חייב לשייך את עצמו למטרה ואח"כ לפעול בהתאם "האדם אינו חייב לקוות כדי לגשת למלאכתו" כלומר אני אינני יודע שמעשיי יצליחו, אך בדיוק בגלל זה עליי לקחת מעורבות גדולה בהם כדי להבטיח את הצלחתם ולחיות ללא אשליות, מכיוון שכשלון שהוא תוצאת הנסיבות הוא עדיין כשלון, ואדם שרק נכשל הוא אדם כושל, זוהי מהותו, ללא קשר לנסיבות, אי אפשר להגיד שחוסר הצלחתי היא אשמת הנסיבות, איני יכול לשייך לעצמי הצלחות שלא הצלחתי, אפילו אם אני רקדן והרצפה עקומה. "שוויון נפש", אומר סרטר, "הוא גישתם של בני אדם האומרים 'יעשו האחרים מה שנבצר ממני לעשות'" כלומר אם אין לי הבטחה להצלחתי, מה זה משנה, אשאיר דברים ליד הגורל. "התורה שאני מציג לפניכם מנוגדת בתכלית לזו משום שהיא מכריזה שאין מציאות אלא בפעילות" כלומר אדם הוא רק סכום של פעולותיו, הוא לא שום דבר אחר, וכל כישלון הוא פעולה שלא תוכל לשייך לעצמך. "במציאות בשביל האקסיסטנציאליסט אין אהבה אלא מעשי-אהבה בלבד". כעת, על טענה זו מאשימים את האקזיסטנציאליזם בפסימיות, סרטר אומר, זוהי דווקא האופטימיות הגדולה באקזיסטנציאליזם. סרטר אומר שהטיפוסים השפלים שמחים לחשוב שלא הפעולות עושות אותנו מי שאנחנו, אלא תורשה או חינוך. האקזיסטנציאליזם טוען שגורל האדם נקבע רק על ידיו, השפל הפך עצמו לשפל באמצעות מעשים שפלים, סרטר אומר שטענה זו אופטימית מכיוון שהיא אומרת שהאדם יכול לקבוע את גורלו, השפל יכול להיות גיבור אם רק יבחר בכך. סרטר אומר שהגישה המטריאליסטית (חומרית) "מתייחסת לכל אדם כלאובייקט, מערכת תגובות שנקבעו מראש, שאינן שונות כלל משורת התכונות והתופעות שמהן מורכבים שולחן, כיסא או אבן." סרטר טוען שלא כך, אלא לאדם יש דפוס ערכים שונה מהעולם החומרי.<br />
סרטר גם טוען שלמרות שהאקזיסטנציאליזם מניח רק את הכרת האדם את עצמו (הקוגיטו של דקארט) אין זה אומר שהאדם בודד. הוא אומר שהאדם מכיר גם את זולתו דרך הקוגיטו. מדוע? מכיוון שאם אין אדם אחר שיתפוש את מעשיי מנקודת מבטו, "הרי שאיני יכול להכיר בשום אמת על אודות עצמי". שוב, מכיוון שמה שאדם אומר שהוא הוא חסר משמעות, רק מעשיו, באופן שבו הם נתפשים על ידי אחרים, הופכים אותו למי שהוא. אם אני בודד בעולם, אני יכול לעשות מה שארצה, ולטעון שאני צדיק, אמיץ וחכם, מכיוון שאין אדם שיתפוש אותי באופן אחר. סרטר מזכיר עוד טענות כנגדו. האקזיסטנציאליזם מואשם בכך שאין דרך להעדיף בחירה אחת על אחרת, הבחירות הן שרירותיות, לכך עונה סרטר שהאדם אינו יכול "אלא לבחור במוסר- כזה הוא לחץ הנסיבות עליו", כלומר, מכיוון שהאדם באקזיסטנציאליזם מכיר בכך שהוא היחיד העושה את מה שהוא, הוא איננו יכול שלא לבחור בבחירה שנראית לו מוסרית, תפישתו יכולה להיות מעוותת, הוא יכול לחשוב שהכל מותר, אבל בסופו של דבר הוא בוחר לפי תפישתו של מה מוסרי. עוד טענה נגד האקזיסטנציאליזם: "יש אנשים האומרים לנו: אינכם יכולים לחרוץ משפט על אחרים" לכך עונה סרטר שניתן לפרש זאת בשני דרכים. האקזיסטנציאליזם אכן טוען שכאשר הבחירה היא מודעת, שהאדם מעורב וחושב בכנות ועם חרדה, אין שום בחירה אחרת שהוא יכול להעדיף. בכל זאת, ניתן לחרוץ משפט, מכיוון שהאדם בוחר מתוך ראיית הזולת, מה הכוונה? המשפט איננו לפי ערכים מגבוה, אלא לפי הגיון. אם הבחירה מבוססת על טעות, ניתן להגיד שיש בה הכחשה של עצמו, הסתתרות מאחורי תירוץ של תשוקות מפורשת ככחש עצמי, שכן האדם הוא חרות, כל טענה אחרת היא לא נכונה. שואל השואל: "מדוע לא יבחר בכחש עצמי" וסרטר אומר שאין מה להגיד על כך, אלא שהכחש העצמי הוא טעות מתוך הגדרתו, וכיצד יכולה טעות להיות בחירה טובה? בנוסף, סרטר חורץ משפט באמצעות כך שהוא מגדיר את החופש כמטרה. מטרת הבחירה היא לבחור באופן חופשי, לא בכל בחירה, כי התכחשות לחרדה היא לא בחירה מתוך חופש, אך לבחור באופן חופשי. האדם ננטש, ועל כן חופש הוא כל מה שיש לו, היא מנת חלקו היחידה, ואין לו ברירה אלא לקבל את החופש כרצונו היחיד ובסיס לכל הערכים (יש לזכור שהחופש אינו מהות הקודמת לקיום, מכיוון שהחופש הוא אבסטרקטי ומתוך החופש אני בוחר לעצמי מהות, לאחר שקפצתי לתוך הקיום). מתוך תפישה זו של החופש אני גם רוצה את החופש לכל בני האדם, החופש הוא הערך היחיד, ולכן מתוך כך שאני מחליט שהוא ערך שלי, עליי לרצות אותו לכולם (אחרת אני מתכחש לכך שאני מגדיר את החופש כטוב לאדם, לכל בני האדם). כעת פונה סרטר למצות את הטקסט, ולענות על השאלה: האם אקזיסטנציאליזם הוא הומניזם? סרטר טוען שלמילה הומניזם שני מובנים שונים לגמרי. "אפשר להבין בהומניזם תורה הרואה באדם תכלית לעצמו וערך עליון", כלומר, תפישה אחת של ההומניזם היא שהאדם הוא מצוין, מתוך היותו אדם ובגלל ההישגים המרשימים של הגזע האנושי. דבר זה הוא מגוחך, כיוון שהאדם אינו יכול לייחס לעצמו דברים שלא עשה, האדם הוא סכום פעולותיו. בנוסף, האדם אינו מוגדר סופית, אלא האדם מגדיר את עצמו, ועל כן, עליונותו של אדם אחד אינה אומרת מאומה על אדם אחר. להומניזם קיים מובן שני: "אדם נמצא כל הזמן מחוץ לעצמו; ההשלך ואיבוד עצמו מעבר לעצמו מקיים את האנושות". כלומר, האדם שואף להתעלות על עצמו, וזהו האקזיסטנציאליזם, האדם הופך את עצמו למחוקק עליון, מכיוון שהוא מכיר בהינטשות, אין אל שיחוקק בשבילי, על כן כאשר אני בוחר בטוב אני מחוקק לכל האדם.</div>Guy89https://www.sikumuna.co.il/index.php?title=%D7%90%D7%A7%D7%96%D7%99%D7%A1%D7%98%D7%A0%D7%A6%D7%99%D7%90%D7%9C%D7%99%D7%96%D7%9D&diff=20497אקזיסטנציאליזם2007-05-10T20:33:38Z<p>Guy89: </p>
<hr />
<div>[[אקזיסטנציאליזם הוא הומניזם / ז'אן פול סרטר]]<br />
<br />
[[אוסף כתבים על שלושת המעגלים של קירקגור]]</div>Guy89https://www.sikumuna.co.il/index.php?title=%D7%94%D7%A4%D7%95%D7%9C%D7%99%D7%98%D7%99%D7%90%D7%94/_%D7%90%D7%A4%D7%9C%D7%98%D7%95%D7%9F&diff=20482הפוליטיאה/ אפלטון2007-05-08T22:20:43Z<p>Guy89: הפוליטיאה/ אפלטון הועבר לשם הפוליטיאה / אפלטון</p>
<hr />
<div>#הפניה [[הפוליטיאה / אפלטון]]</div>Guy89https://www.sikumuna.co.il/index.php?title=%D7%94%D7%A4%D7%95%D7%9C%D7%99%D7%98%D7%99%D7%90%D7%94_/_%D7%90%D7%A4%D7%9C%D7%98%D7%95%D7%9F&diff=20481הפוליטיאה / אפלטון2007-05-08T22:20:43Z<p>Guy89: הפוליטיאה/ אפלטון הועבר לשם הפוליטיאה / אפלטון</p>
<hr />
<div>'''פוליטיאה א':'''<br />
<br />
שאלות לדיון:<br />
<br />
- מה נאמר בדיאלוג עם קפאלוס?<BR> <br />
- מדוע ההגדרה שנובעת מדבריו לצדק אינה נכונה?<BR> <br />
- אילו תכונות של המידות נובעות מהדיון עם פולימארכוס?<BR> <br />
- מדוע ההגדרה של פולימארכוס לצדק אינה נכונה? <BR><br />
- איזו תכונה חשובה של המידות נובעת מהדיון עם תראזימכוס? <BR><br />
- מדוע ההגדרה של תראזימכוס לצדק אינה נכונה?<BR><br />
<br />
בפוליטיאה א' ישנם שלושה דוברים מלבד סוקרטס: קפאלוס, פולימארכוס ואדימאנטוס.<br />
<br />
הדיאלוג עם קפאלוס: קפאלוס מדבר על אופי ועל חיים טובים. על אף שהדיון שלו לא עוסק במונחים המדוייקים, האופי מדבר על המידות, והחיים הטובים הם שאיפת האדם לטוב, באמצעות הבנת שני מושגים אלה קל כבר להבין את הדיון של קפאלוס, במובן המטאפורי, כל התייחסות לאופי האדם מדברת על מידות והתייחסות לחיים הטובים היא התייחסות לשאיפת האדם לטוב. במובן הזה כבר דיון זה הנו דיון מוסרי (יש לזכור, אתיקה אצל היוונים פירושה חיפוש אחר הטוב לאדם). טענתו הראשונית של קפאלוס היא שאושרו של אדם תלוי בעיקר באופיו, בכך רוצה אפלטון להגיד, החיים הטובים נובעים מאופי טוב, מידות טובות, ולא מתענוגות החיים, שקפאלוס שמח ש"נפטר" מהן. אפלטון שם בפיו של קפאלוס סייג, צריך כמות מסויימת של כסף ושאר תנאי נוחיות על מנת להיות מאושרים, אך מי שאינו בעל אופי טוב לא יחיה טוב בין אם יש לו כסף ובין אם לאו. טענתו הבאה היא על הצורך בכסף, אפלטון כבר כאן מבסס את תפקידו של הכסף, צריך מספיק כסף כדי לחיות בלי להיאלץ לגנוב או לשקר או לעשות אי אלו מעשי עוול. טענה זו מבססת הגדרה ראשונה לצדקה שסוקרטס שולף מדבריו של קפאלוס "הצדקה היא אמירת האמת והחזרת חובות" סוקרטס מפריך הגדרה זו של הצדק באמצעות דוגמא, שבה הדבר הנכון יהיה לא להחזיר את שקיבלת ואפילו לשקר (לקרוא בספר עמ' 164). בשלב זה מסיים קפאלוס את חלקו בדיון, ופולימארכוס נכנס עם הגדרה משלו לצדק. פולימארכוס טוען (לפי דבריו של סימונידס) שצדק הוא "להשיב לכל אדם את שחייבים לו". הגדרה זו מפרש פולימארכוס "חייבים הידידים להיטיב לידידיהם ולא להרע עמהם במאומה" בנוסף בנושא האויבים אומר פולימארכוס שיש להשיב להם מה שחייבים להם, ואויבים חייבים לאויביהם רעה. סוקרטס מפריך הגדרה זו בשתי דרכים: ראשית, מטעה הוא את פולימארכוס, וכך חושף תכונה של המידות: מידה הנה פעולה, ולכן היא אנלוגית במובנים מסויימים למקצוע. אבל, האנלוגיה אינה שלמה, כיוון שלמקצוע יש פעולה אחת מיוחדת, בעוד שהמידה נוכחת בכל הפעולות. אולם, סתירה זו השתמשה בתכסיס, ועל כן חוזר סוקרטס ומפריך את הטענה של פולימארכוס באמת. ראשית הוא מבקש מפולימארכוס לפרש את ההגדרה ומגיע להגדרה ה"מזוקקת" "צדק הוא להיטיב עם ידיד שהוא טוב ולהרע עם אויב שהוא רע". כעת, מהגדרה זו נובע שהצדיק אמור להזיק לאנשים אחרים, לאויביו הרעים. אולם, סוקראטס אומר, להזיק פירושו לפגוע ביכולתו לחיות חיים טובים, כלומר לפגוע במידותיו, וביניהן הצדק. כלומר, מן הצדק הוא לגרום לחוסר צדק אצל אויביך. אבל, סוקראטס אומר, אין זה מן הצדק לגרום לאי צדק. לכן הגדרה זו אינה נכונה. בשלב זה משוכנע פולימארכוס ותראזימכוס נכנס לדיון. הגדרתו של תראזימכוס לצדק היא "תועלתו של החזק יותר" כוונתו באמת היא תועלתו של השליט. בהגדרה זו מטפל סוקרטס קודם, באמצעות הפגנת תכונה נוספת של המידות, אשר אנלוגית למקצועות. כפי שהתועלת ממקצוע הרפואה היא לחולה (אשר מרופא) והתועלת של הקברניט היא בהעברת הנוסעים בבטחה, כך התועלת במידות אינה לבעל המידה, אלא לאחר. כך הצדק לא נועד לעזור לצדיק, אלא לאחר. לכן לא יתכן שמלאכת השליטה (לפי דעתו של תראזימכוס) היא צודקת, כי תועלתה אצל השליט. בנוסף, אומר סוקרטס, שיש להפריד בין שכרו של הרופא למלאכת הריפוי. ההשתכרות היא אומנות שונה, כיוון שניתן להיות רופא בלי להשתכר, אך לא ניתן להיות רופא בלי לרפא. לאחר מכן, אומר תראזימכוס שהעוול הוא הטוב לאדם, והצדקה היא הרע. לכך משיב סוקראטס ומכניס את מונח המידה <br />
(measure ) לדיון, סוקרטס טוען שלהיות חכם וטוב בעשייה כלשהי כרוך תמיד בלדעת את המידה הנכונה, כפי שהנגן יודע עד כמה למתוח את מיתריו, והרופא יודע איזה מינון לתת לחולה, כך ידע הצדיק כמה כסף יכול הוא לרצות לעצמו, במידה, לעומת זאת, הרשע רוצה לעצמו כמה שיותר, מעבר למידה הטובה. לכן הצדקה משולה לחכמה, לסגולה הטובה של הנשמה, והעוול הוא הרע של הנשמה. לכן גם יהיה הצדיק יותר מאושר, כי מטרת הפעולה של הנשמה היא להוביל לחיים טובים, והטוב לנשמה היא הצדקה.<br />
<br />
<br />
'''פוליטיאה ב':'''<br />
<br />
שאלות לדיון:<br />
<br />
- מהם שלושת סוגי הטוב לפי גלאוקון, לאיזה סוג משתייכות המידות? <BR><br />
- מהי שאלתו של גלאוקון? <BR> <br />
- מהי שאלתו של אדימאנטוס (שאלותיו) ומה ההבדל ביניהן לבין שאלת גלאוקון?<BR> <br />
- מהו הבסיס לכינון המדינה? <BR><br />
- מהו עקרון חילוק העבודה (לא ניסוח של אפלטון)?<BR> <br />
- מהי המדינה המצומצמת ומהי המדינה התפוחה (לא מושגים של אפלטון)? <BR><br />
- מדוע מתחילים השומרים את הדיון על החינוך? <BR><br />
<br />
בתחילת הפוליטיאה ב' נכנס גלאוקון לדיון. גלאוקון עומד לצדו של סוקראטס בדיון, אך זקוק להסבר מפורש יותר כדי להבין מדוע הצדק טוב לאדם וכדי שידע כיצד להשיב לטוענים אחרת. הוא מציג שלושה סוגים של טוב: טוב עכשווי שלאו דווקא טוב לטווח הרחוק, כמו הנאות ושעשועים, טוב לטווח הרחוק שלא טוב לעכשוו, כמו שקידה ולמידה, שיש בהם טרחה אבל הטוב שבהם מתבטא אחר-כך. ולבסוף טוב גם לטווח הרחוק וגם לטווח הקרוב, כמו בריאות. גלאוקון מבקש מסוקראטס להוכיח שהצדקה משתייכת לסוג השלישי (השני בספר עצמו, שלישי במסמך זה) והיפה ביותר (זה הדבר שכדאי לזכור). כעת מתחיל גלאוקון לנסח את האתגר שלו לסוקראטס (השאלה שלו). הוא מציג את דעת הרוב, שצדק הוא דבר מהסוג השני (שלישי בפוליטיאה), ומוצלח אך ורק עבור תוצאותיו, אבל מאוס בעת העיסוק בו. גלאוקון מציג את מקור הצדק באופן הבא: מטבעו של הדבר "טוב לעשות עוול, ורע לסבול עוול" דהיינו, בד"כ אפשר להרוויח מסבלו של האחר, אך אם אחר גורם לך לסבול זהו דבר רע, אך גלאוקון אומר שהרע בסבולת העוול גדול מהטוב שבעשיית העוול, לכן החליטו בני האדם להגיע לעמק השווה, ולא לעשות ולא לסבול עוול. זהו למעשה הצדק (זוהי אינה הגדרה של הצדק, אך הצדק הוא היפוכו של העוול). לכן הצדק הוא באמצע בין הטוב ביותר לרע ביותר, בין גרימת עוול ללא סבולת עוול (טוב) לבין סבולת עוול ללא גרימת עוול (רע). ולכן, אדם שמסוגל לעשות עוול ללא שיעשה לא עוול, ודאי יבחר בדבר זה, ואדם שאינו בוחר לעשות עוול, בוחר כך כי הוא יודע שיעשה לו עוול. (מומלץ לקרוא את הסיפור על גיגס, אשר קיבל את היכולת לעשות עוול בלי לקבל עוול). והשאלה המזוקקת היא: הרשע שמוכשר בלהיות רשע, ומסוגל לעשות עוול אך להיראות כצדיק, ומקבל את כל זכויות הצדיק, אך גם מוסיף על חלקו בעזרת העוול, והצדיק, אשר אינו נהנה כלל מרווחי צדקתו, אלא כולם חושבים אותו לרשע, מי מהם יותר מאושר? בשלב זה נכנס אדימאנטוס לדיון, ולו שאלה משל עצמו. גם אדימאנטוס מאמין שהצדק הוא הטוב, אך גם הוא זקוק להסבר מדוע הטענות נגד הצדקה אינן נכונות. אדימאנטוס אומר שלדעת אנשים מסויימים לא צריך להיות צדיק, אלא להיות בעל מוניטין של צדיק, כי עם מוניטין כזה ניתן לזכות במשרות, נישואין וכדומה... (מוסיף ואומר הוא שבעלי מוניטין הצדיק מבורכים על ידי האלים). בנוסף, אנשים מסויימים אומרים ש: "אמנם דבר נאה הוא ישוב-הדעת והצדקה, אבל קשה ומטריח, ואילו פריצות ועוול הם דבר נעים שנקנה על נקלה". כלומר, הצדק אמנם טוב, אך הוא קשה, והעוול הוא טוב קל. אם כן, גלאוקון שואל, אם אדם מסוגל לעשות עוול ללא לסבול עוול, מדוע עדיף לעשות צדק?, ואדימאנטוס שואל: מדוע עדיף הצדק עצמו ממוניטין של הצדק, ומדוע עדיף הצדק על העוול אם הצדק מכיל טרחה רבה והעוול הוא כל כך קל? כאן מתחיל התהליך הארוך של הפוליטיאה בחיפוש אחר הצדק. והוא מחל בתיאור המדינה. מדוע? מכיוון שהמדינה היא גדולה יותר מאדם אחד, אך התנהלותה דומה באופנים מסויימים להתנהלותו של אדם, אולי אם נמצא את הצדק במדינה, נוכל למצוא גם את הצדק באדם. סוקראטס מתחיל לתאר מדינה מתהווית. לפי אפלטון הבסיס לכינון המדינה הוא הצורך של כל אחד בעזרה של אחרים על מנת להשיג את טובתו שלו. בגלל ריבוי הצרכים לאדם, הם מתכנסים ביחד למקום אחד שנקרא מדינה. במדינה הבסיסית ישנו איכר, בנאי, אורג וסנדלר (לפני שיתאר מדינה גדולה, סוקראטס מתאר תהליך באמצעות התחלה מהמדינה הקטנה ביותר שאפשרית), עבור מזון, בניית בתים, ביגוד והנעלה, שדרושים לכל אדם. כעת, סוקראטס מסביר שההגיוני הוא שכל אחד מהם יעבוד את עבודתו עבור כל השאר, במקום שכל אחד יספק את צרכיו. הרי יהיה יותר קל עבור האיכר להפיק מזון, עבור האורג להפיק בגדים, לבנאי לבנות בתים וכו' מאשר שכל אדם יבנה ביתו, יפיק מזונו ויכין בגדיו בעצמו, זה עקרון חילוק העבודה, כאשר אדם מנסה לספק את כל צרכיו לבדו יוצא הדבר מסורבל, לכן העבודה מחולקת בין כמה אנשים, ובכך משתפרת היעילות.כעת מתואר תהליך הגדלת המדינה (מומלץ לקרוא, מתחיל בעמוד 218). לבסוף (עמ' 220) מתקין סוקראטס את המדינה המינימלית, אך חייה מאוד פשוטים, אך חייהם דומים לחיי חיות, הם מסתפקים במועט ביותר, לא זו היא המדינה שמעניינת אותנו. זוהי המדינה המצומצמת, וכעת מתאר סוקראטס את התפתחות המדינה התפוחה, אשר בה יש גם מקום לסיפוק תיאבונות אשר אינם הכרחיים. שוב מתחיל תיאור של הגדלת המדינה לצורך סיפוק צרכי הפנאי, שעליו אפסח, מומלץ לקרוא. במדינה כזו יהיה צורך גם באנשי צבא, מכיוון שמה שיש במדינה לא יספיק לה, אלא היא תזדקק לחומרי גלם ממדינות אחרות. ולכן צריך גם להוסיף חיל צבא שלם למדינה מכיוון שאף אדם במדינה לא יכול להיות חייל וגם בעל מקצוע אחר, לפי עקרון חלוקת העבודה. אפלטון זונח את הדיון על המלחמה, ומדבר בכל זאת על השומרים שאמורים להגן על המדינה (ולא לתקוף מדינות אחרות), מכיוון שאלו דרושים בכל מקרה, הדיבור על המדינה התפוחה מול המדינה המצומצמת אינו מטרת הטקסט. ובכן, סוקראטס שואל את גלאוקון ואת עצמו, מהי התכונה שדרושה לשומרים. הבעיה היא שמחד זקוקים השומרים ללהט, אשר יעזור להם להגן מפני היריבים, ומאידך הם זקוקים לנינוחות, כדי שלא יתקפו בעצמם את המדינה. אם יחסר בשומר אחד מאילו, לא יהיה שומר טוב, אם כן, כיצד ניצור שומרים טובים? סוקראטס פותר את הבעיה בכך שקיום שתי תכונות מנוגדות אינו נוגד את הטבע, כך לדוגמא כלב השמירה הוא נוח וטוב אל אדוניו, ולהפך כלפי זרים. סוקראטס גם קובע שהשומרים צריכים להיות פילוסופים מטבעם, זאת על ידי אנלוגית כלב השמירה. כלב השמירה שונא את הזרים, אפילו אם לא עשו לו כל רע, ואוהב את מכריו, אפילו אם לא עשו כל טוב, כלומר, הוא מבחין מין מה שמוכר לו ומה שלא מוכר לו, ולא בין מה שנראה טוב ומה שלא נראה טוב, זוהי תכונה של השואף ללמוד, כלומר הפילוסוף (אוהב החוכמה). לכן זקוקים השומרים לחינוך (מכיוון שהם זקוקים לשתי תכונות מנוגדות בנפשם, ומכיוון שעליהם להיות פילוסופים). אפלטון מחלק את החינוך לשני תחומים: המוסי, דהיינו האומנותי, שירה, פיסול, ציור, תיאטרון וכדומה, זהו החינוך לנשמה, והחינוך הגימנאסטי, כלומר הגופני, עבור הגוף.כעת מתחיל אפלטון לדון בחינוך המוקדם. אפלטון מתחיל את הדיון בחינוך במוסי, ומתחיל בחינוך המוקדם ביותר, סיפור האגדות, לו הוא קורא שקר (ולמעשה מתכוון בדיה), כלומר יצירת סיפורים שאינם נכונים למען לימוד. הוא מתאר ראשית את הצורך בצנזורה. מכיוון שבחינוך המוסי מושפעת נשמתו של האדם, יש לדאוג שהמוסיקה שאליה נחשפים הילדים הנה טובה, ומלמדת את הילדים יופי אמיתי, ולא את הרע. אפלטון מתאר כמה רעות שמופיעות בסיפורי היוונים, מומלץ לקרוא (החל מעמוד 229 ועד סוף הפוליטיאה ב' וממשיך בפוליטיאה ג' עד עמוד 262).<br />
<br />
<br />
<br />
'''פוליטיאה ג':'''<br />
<br />
מעניין לדעת: עמ' 266: הגדרה אפשרית לאהבה אפלטונית (שימו לב: "אהבה אפלטונית" במובנה האמיתי, ולא זה הנהוג בימינו (בימינו נהוג לחשוב שמדובר באהבה ללא מגע מיני).<br />
<br />
<br />
שאלות לדיון:<br />
<br />
- מהי מטרת החינוך הגימנאסטי? המוסי? <BR><br />
- מה הם כוללים? <BR><br />
- מדוע אחד לא מספיק? <BR><br />
- כיצד ניתן לאבד ידיעה? <BR><br />
- מהו הסיפור שמסופר לילדים? מדוע? <BR><br />
- כיצד מאורגנים משכנות המגינים ומדוע? <BR> <br />
- כיצד מנצל החינוך של אפלטון את תכונות הילד הבסיסיות? <BR><br />
<br />
בסוף הקטע על מיתוסי האלים, מדבר אפלטון על השפעת החינוך על הנפש. ראשית, הוא מסביר כיצד המוסיקה משפיעה על הנפש. אם כן השפעת המוסיקה היא בכך שהיא מלמדת אותנו מה הוא היפה, וגורמת לנו לאהוב את היפה (כלומר הטוב) ולשנוא את הרע. אפלטון מדבר על הצורך בחינוך המוסי ובחינוך הגימנאסטי. אולם, ההפרדה אינה בין עבודה בשביל הנפש ועבודה בשביל הגוף, מכיוון שהאדם הטוב יעבוד על גופו בעצמו, אלא החינוך המוסי והחינוך הגימנאסטי עובדים על חלקים שונים בנשמה, כלומר המוסי מפתח את הכרת הטוב והגימנאסטי מפתח את הלהט והעזות. כעת מתאר סוקרטס את תהליך בחירת השומרים. מי הוא האדם אשר ידאג ביותר למדינה? ובכן אדם ידאג ביותר לדבר שהוא אוהב, כלומר לדבר שמועיל גם לו, והוא חושב שטובתו של הדבר היא טובתו שלו. ובכן, מתוך אלו שאוהבים את המדינה מספיק, יש לבחור את האנשים שלא יאבדו לעולם את הדאגה למדינה. סוקרטס מתאר כיצד ניתן לאבד ידיעה: ניתן לאבד בכוונה ידיעה שהתגלתה כשקר, וניתן לאבד בעל כורחך ידיעה באמצעות פיתוי, שיכחה, צער או כאב, הנאה שמקסימה אותם, או פחד שמבעיתם. כלומר צריך לחקור בין השומרים מי הם אלו שלא יאבדו את טובת המדינה בגלל כל אלו, ולבחון אותם מגיל ילדות כדי לגלות זאת. כאן מפריד אפלטון בין השומרים למגינים. השומרים הם המושלים, אשר תפקידם לשמור על המדינה מרעה, ואנשי המגן מסייעים ביד השומרים ומגינים על המדינה פיזית. לאחר מכן מזכיר סוקרטס את מעשיית אנשי הזהב. הסיפור, אשר יש לספר לכל הילדים על מנת להכשירם עוד יותר, ולהעניק להם תפישה של מה מקומם בחברה (נא לקרוא את הסיפור בעמוד 283-284) אם כן אנשי הזהב הם אלו המתאימים לשמור, אנשי הכסף יהיו חיילים, ואנשי הברזל והנחושת מתאימים למלאכות האחרות. סיפור זה ילמד את הילדים שלא לערער על מקומם בחברה, אלא להבין שלכל אחד מהם יועד תפקיד שונה. לאחר מכן מתאר אפלטון את משכנות המגינים, אשר יהיו בשיתוף מוחלט, בו למגינים (ולשומרים) אין אף רכוש פרטי, זאת כדי למנוע בעדם כל סיכוי לשאיפה לרכוש, וכך לעולם לא ירצו כסף ויתפתו לנצל את כוחם מעל העם למענו. בנושא החינוך: יש לדעת את הקשר בין החינוך לבין טבע הילד, באופן שהוא מנצל את השאיפה של הילד לחיקוי, הסקרנות הטבעית, והרצון לנוע, אם לא מצאת קשר זה, אני תמיד זמין להסביר.<br />
<br />
<br />
<br />
'''פוליטיאה ד':'''<br />
<br />
שאלות לדיון:<br />
<br />
- מה הן המידות לחיים טובים? <BR><br />
- מה הגדרתן במדינה? <BR><br />
- מה הם שלושת חלקי הנפש? <BR><br />
- מדוע הם נפרדים? <BR><br />
- מה תפקידו של כל אחד? <BR><br />
- מה הגדרת המידות אצל האדם? <BR><br />
<br />
בתחילת הפוליטיאה ד' מפנה אדימאנטוס את הדיון לשביל צדדי ומציין שדרך הטיפול בשומרים (ראה ג') עשויה לעשות אותם לפחות מאושרים, לכך עונה סוקרטס ראשית בהסכמה, שהרי השומרים אף אינם מקבלים שכר, אך הוא אומר שלאחר סוף החקירה יבינו מדוע השומרים מאושרים, וממילא, מטרת המדינה אינה להגיע לאושר של קבוצה אחת, אלא לאושר מקסימלי של כל אנשי המדינה. מכך מגיע סוקרטס לדיון על העושר, ומסיק שהמדינה המתוקנת לא תהיה לא עשירה מדי ולא עניה מדי, ולא גדולה מדי או קטנה מדי. לאחר מכן שואל אדימאנטוס, כיצד תנצח המדינה במלחמות אם אין לה כל אוצרות? ותגובתו של סוקרטס היא שהמדינה תנצח מכיוון שראשית אנשיה הם המוכשרים ביותר למלחמה כיוון שעברו את החינוך האפלטוני, ושנית, מכיוון שאינם זקוקים לאוצרותיה של מדינה אחרת, יוכלו בקלות לכרות ברית עם מדינה אחרת כנגד מדינה תוקפת, ובנוסף אם המלחמה היא רק כנגד מדינה אחת, ניתן לנצל את הפיצול בין העשירים לעניים בכל מדינה, ולכרות ברית עם אחד מהם. מעבר לכך לא צריך לחוקק יותר מדי, מכיוון שהשומרים המוכשרים ידעו לחוקק בעצמם. השומרים גם צריכים למנוע מוסיקה לא טובה שתתפתח. על כן גם לא צריך לחוקק יותר מדי חוקי סחר. כעת, משאיר סוקרטס את החקיקה הדתית למבינים בענייני דת, ופונה לדיון במידות. מכיוון שיסדנו מדינה מאושרת באמת, חייה ודאי טובים, ועל כן היא מכילה את ארבע המידות הדרושות לחיים טובים, חוכמה מתינות צדק ואומץ. כעת מחפש הוא כל אחת מהן במדינה. החכמה, לדעת אפלטון היא נהיגה בעצה טובה, ומתי נאמר על מדינה שהיא חכמה? כאשר היא נוהגת בעצה טובה, ומתי זה? כאשר יש בה ידיעה מסוימת, לא במלאכה ספציפית, אלא ברמה השולטת בכל, ומעיצה עצות בכל העניינים, היא ידיעת השומרים. על כן המדינה היא חכמה מכיוון שהיא נשלטת על ידי שומרים חכמים. היכן ימצא האומץ? מובן שתיקרא המדינה אמיצה בשל אומץ חייליה, זהו המעמד שחשוב ביותר לו להיות אמיץ. אומץ זה של המגינים הוא, שהם עושים כל מה שחוקקו השומרים, אף כאשר מתמודדים הם עם קשיים, בנושא ממה באמת צריך לפחד. לדוגמא: הם אינם חוששים מהמוות, אך כן חוששים מעבדות, או מפגיעה במדינתם. אומץ זה לא ימחק מול שום קושי, מכיוון שהחיילים חונכו כפי שצריך, ונבחרו בקפידה אלו שקלטו את החוקים קליטה טובה ביותר. כעת מחפשים את ישוב הדעת, או המתינות. המתינות דומה לדעת אפלטון למעין הרמוניה בין כל חלקי הנפש. המתינות היא "התגברות אדם על עצמו", אך מה זה התגברות על עצמך? בוודאי כאשר אתה מתגבר על עצמך אתה גם נכנע לעצמך. אפלטון אומר שהכוונה בכך היא שבדילמה הנפש נחצית בין חלק טוב יותר וטוב פחות, וכאשר אדם מתגבר על עצמו חלקו הטוב מתגבר, וכאשר חלקו הרע מתגבר, האדם נכנע לעצמו. אם כן, המדינה היא מדינה מתונה כאשר חלק המדינה הנחות יותר נכנע לחלק הטוב יותר, כלומר כאשר האזרחים נכנעים לרצון השומרים, ובכלל כל האזרחים, כולל השומרים, מכירים בכך שהטוב ביותר צריך לשלוט, במובן זה השומרים והאזרחים שניהם מקיימים את המתינות, אולם היא יותר משמעותית אצל האזרחים, מכיוון שהם אלו שנכנעים. כעת, מוצא סוקרטס את הצדקה, בעצם הסדר במדינה, בכך שכל אזרח עושה את תפקידו, וזאת מדוע? אם נגר יעבוד בעבודתו של נפח, לא יהיה הרבה נזק למדינה, אולם, אם יהיה חילוף בין שלושת המעמדות, כאשר אזרח יהיה מגן או שומר או מגן יהיה שומר או אדם אחד יעסוק בעיסוק של שני מעמדות, יהיה דבר זה רע מאוד, ויוביל לנזק גדול למדינה, דבר זה הוא בוודאי עוול. היפוכו של דבר זה הוא הצדק, כלומר כאשר הסדר נשמר על כנו. כעת, הגיע הזמן לעבור למציאת הצדק באדם. לשם כן ננסה להבין מה הם הכוחות הפועלים בנפש האדם. אפלטון מחלק כוחות אלה לשלושה סוגים, כוח שמשתוקק לידיעה והבנה (מעתה ואילך "דעת"), כוח שמשתוקק לכבוד, ניצחון, ערך עצמי, במלותיו של אפלטון: כוח של עזות (מאתה ואילך "להט") וכוח המשתוקק להנאות ארציות, גשמיות, פיזיות (מאתה ואילך "תיאבונות"), כעת, סוקרטס מוכיח מעמוד 312 עד 320 שכוחות אלו אינם נובעים מתוך כוח אחד, מכיוון שהם לעתים מנוגדים אחד לשני, הנה דוגמאות להבדלים בין הכוחות, אשר לא לקוחות מהפוליטאה:<br />
<br />
<br />
<br />
<br />
תיאבונות דעת <br />
מספרים על רב (שאת שמו אני לא מצליח למצוא) שבילדותו לא היה בידו את הכסף להשתתף בישיבות, ועל כן היה מטפס על גג בניין הלימוד, ויושב ומקשיב בשלג וכפור לשיחת הגדולים בתורה. ברור כאן הקונפליקט בין רצון לדעת לבין רצון לחום ונוחות. - דעת<br />
ישנו קונפליקט אמיתי בין התיאבונות לרצון לנצח. נביט באצני המרתון, שרצים 42 קילומטרים מפרכים, הרי, מצד אחד עומדת תשוקתם להגיע אל קו הסיום, ומאידך, תשוקתם לסיים את כאבם, ולהביא לעצמם מרגוע, תשוקה שמשתייכת לתיאבונות. מתי מתנגדת התשוקה לידיעה לתשוקה לכבוד או ניצחון? דוגמא משלי היא אלברט איינשטיין, אשר היה כמובן מדען דגול שגילה בשנת 1905 כמה תורות חשובות מאוד, וביניהן תורת היחסות ותורת הקוונטים. אולם, מכיוון שתורת הקוונטים מעידה שישנה רנדומליות ביקום, חרתה מאוד התורה הזו לאיינשטיין, והוא חיפש בנרות דרך לסתור אותה, דבר זה מתבטא בטענתו "god does not play dice with the universe”בתשובה לכך ענה מדען (שאת שמו אינני מצליח למצוא) “you cannot tell god what to do”כוונתו הייתה שאיינשטיין מתרכז לא בחיפוש אחר האמת, אלא ברצון להוכיח שדעתו נכונה, כלומר הרצון שלו לידיעה אמיתי מתנגש עם רצונו לנצח להט<br />
כעת, רואים אנו שכוחות אלו בנפש אנלוגיים לשלושת המעמדות בפוליטיאה, וכעת ניתן לכתוב את הטבלה הבאה:<br />
מידה מתאימה תשוקות חלק במדינה חלק בנפש<br />
חכמה ידיעה, הבנה שומרים דעת<br />
אומץ ניצחון, כבוד, ערך עצמי מגינים להט<br />
מתינות, היא המידה השולטת בתיאבונות. תענוגות ארציים אזרחים תיאבונות<br />
לכן החוכמה באדם, בדומה למדינה, תהיה כאשר החלק הטוב שבו, הדעת, תדע עצה טובה, כלומר תדע מה טוב לכל חלקי הנפש. האומץ באדם הוא כאשר ידע להקשיב לצו הדעת בנושא ממה ראוי לפחד, תחת כל סוג של לחץ או הנאה. המתינות תהא כאשר התיאבונות והלהט ייכנעו לדעת, והצדק כאשר כל אחד מחלקי הנפש עושה את שלו, כלומר הדעת תשלוט, הלהט יגן עלינו כאשר נזדקק לו, והתיאבונות יקשיבו לצו הדעת וההגיון. <br />
<br />
<br />
'''פוליטיאה ה':'''<br />
<br />
<br />
שאלות לדיון:<br />
<br />
- מה גורלן של הנשים במדינה? מדוע? <BR><br />
- מהן הטענות הנגדיות וכיצד סוקרטס סותר אותן? <BR><br />
- מהו השינוי הקטן ביותר שניתן לעשות כדי להפוך את המדינה למאושרת יותר? <BR><br />
- מה הם האין והיש? <BR><br />
- מה הם הסברה וההכרה? <BR><br />
<br />
<br />
בשלב זה עומד סוקרטס להשוות בין הרשע לצדיק, על מנת לסיים את הדיון, אלא שפולימארכוס מעלה סוגיה שמונעת המשך זה. הסוגיה היא ההתייחסות לנשים ולילדים (הילודה) במדינה. אנחנו עסקנו בעניין הנשים. ראשית אומר סוקרטס שאין כל שוני בין הטיפול בנשים וגברים, עלינו להתייחס אליהם בדיוק אותו דבר במבחנים, באימונים, ואף במיניות, כלומר לא נתבייש מלהניח להם להתעמל יחד בעירום, אין לתת להבדלים הפיזיים להבדיל בטיפול בהם. הנשים והגברים יבחנו יחדיו, ומי שימצא או תמצא מתאים או מתאימה לשומרות יהיה או תהא שומר או שומרת, להגנה מגן או מגינה, לנגרות נגר או נגרית, וכדומה. מול טענה זו מציג אפלטון שתי טענות נגד שעלולים להעלות וסותר אותן. ראשית, עלול איש לטעון, שמכיוון שטבע הנשים והגברים שונה, מתאים להם יחס שונה, כיחס הרופא והנגר. אולם, טוען אפלטון, ההבדל איננו ביכולתם לעסוק במלאכה כלשהי, אלא דומה יותר להבדל בין קירחים לשעירים, אשר אינו מונע מהם לעסוק באותן מלאכות ממש, מכיוון שאין מלאכה שגבר מסוגל לעסוק בה, אשר אישה אינה מסוגלת לה כלל. טענה שניה היא (וכאן עלי להתנצל בשם אפלטון, אשר חי בזמנים עתיקים יותר מאתנו, ודעות עתיקות הנן משונות) שמכיוון שגברים מוצלחים יותר מנשים בכל מלאכה שהיא, עלול הטוען לטעון שרק גברים צריכים לעסוק במלאכות החשובות. לכך טוען אפלטון שמכיוון שאין אישה שהיא המין הנשי, או גבר שהוא המין הגברי, אלא כל אדם הוא אינדיבידואל, אין מניעה שאישה תעשה מלאכה יותר טוב מרוב הגברים, ולכן צריך לשפוט את הגברים והנשים בדרכים הרגילות. מכאן מחל דיון שאין אנו עוסקים בו, באשר לגורל הילדים. השאלה הבאה ששואלים במתדיינים את סוקרטס כיצד יוכיח שמדינה כזו (זו שתיאר) יכולה בכלל להתקיים? סוקרטס עונה לכך שמכיוון שזוהי המדינה האידיאלית, על מנת שמדינה תיחשב לטובה, אין היא צריכה להיות בדיוק כמו זאת, אלא רק לשאוף להיות כמוה, ולהיות יחסית קרובה אליה. זאת באופן דומה לכך שעל מנת להיות צדיק, אין אדם צריך להיות אידיאל הצדקה, אלא רק קרוב אליה כמה שיותר. אם-כן, מחפש סוקרטס אחרי השינוי הקטן ביותר שניתן לעשות, על מנת להפוך מדינה רגילה למדינה קרובה למדינה המושלמת. שינוי זה הוא לדעת סוקרטס, שהשליטים יהיו פילוסופים. באומרו כך אין סוקרטס מתכוון שעל השליטים להיות מתוך איזו גילדה מקצועית של פילוסופים, אלא שלשליטים צריך להיות טבע פילוסופי, כלומר אוהב חוכמה. מדוע? ראשית, מכיוון שהפילוסופים הם אלו שרואים את היופי והטוב בדברים כפי שהם, ולא כפי שהם נראים, בעוד שאנשים אחרים רואים את היופי בדברים כפי שהם נראים, ולא כפי שהם. מבחינה זו הפילוסופים מכירים באמת דברים, בעוד שאנשים אחרים רק סוברים דברים. דבר שמוכר, ברור שהוא יש, כי אחרת לא היה מוכר. דבר שהוא אין, ברור שאינו מוכר, מכיוון שאינו קיים. אך דבר שסוברים אותו, אין לדעת אם הוא יש או אין, מכיוון שהסברה מכילה בחובה אי ודאות. אם כן הפילוסופים אוהבים ומבינים את היש, בעוד שהאחרים מבינים את מה שבין היש לאין, המתכלה, החולף, הבלתי ודאי.<br />
<br />
<br />
<br />
<br />
'''הפוליטיאה ו':'''<br />
<br />
שאלות לדיון:<br />
<br />
- מדוע ראויים הפילוסופים לשלוט? <BR><br />
- מה היא התנגדות אדימאנטוס? <BR><br />
- מהו המשל והנמשל במשל האונייה? <BR><br />
- מה מטרת המשל? <BR><br />
- מדוע האור אנלוגי לטוב? <BR> <br />
- מה הוא הקו המחולק? <BR><br />
<br />
לפי מסקנות הפוליטיאה ו', הפילוסופים הם דומים לרואים את האמת, בעוד שהאחרים הם דומים יותר לעיוורים, ומכיוון שהשליט מכוון את העם, מלאכה זו היא מתאימה יותר לרואה מאשר לעיוור. בשלב זה עולה אדימאנטוס עם התנגדות. הפילוסופים נראים באופן כללי כתמהונים, מקולקלים, מוזרים, או לא מועילים (חשבו, האם לא כך הם נראים בימינו?) אם כן, מדוע הם המתאימים לשלוט? סוקרטס מסכים שכך אמנם נראים הפילוסופים. אולם, יש טעות בבסיס מחשבה זו, וסוקרטס יפגין אותה באמצעות משל האונייה: דמיינו <br />
אונייה בלב ים, אשר עליה שולט בעל האונייה, המחזיק בהגה, אשר אינו יודע כיצד לנווט אותה והנו כבד ראייה וכבד שמיעה, אך חזק מספיק כדי להחליט מי יאייש את ההגה. מסביבו מתקבצים המלחים ומנסים לשכנעו שיתן להם את ההגה, אולם גם הם אינם יודעים כיצד לנווט את הספינה, ואף מאמינים שמלאכת הנווטות אינה קיימת, ולא ניתן ללמוד אותה. בכל פעם שרוצה בעל האונייה למסור את ההגה לאחד מהמלחים, גוזרים הם לחתיכות מלח זה. המלחים מסממים את בעל האונייה על מנת להטוטו לרצונם על מנת שיתן להם את ההגה, ומובילים את הספינה לאבדון, בעוד שהם חוגגים ונהנים מאוצרותיה. כל מי שעוזר להם לתמרן את בעל האונייה נקרא בפיהם "קברניט" ו"נווט מוצלח" וכל מי שאינו עוזר להם הנו לא יוצלח. לכן, אם יראו אדם שבאמת מוכשר במלאכת הימאות, בוודאי לא ירצה לתת בידיהם את האונייה, והם יכנו אותו לא יוצלח, אף שהוא המוצלח באמת. הנמשל: בעל האונייה הוא העם, אשר אינו יודע את הדרך הנכונה, אך הוא הגדול ביותר והחזק ביותר. המלחים הם פוליטיקאים, שמנסים בכוח הרטוריקה "לסמם" את העם, על מנת שיתן להם את השלטון. הם חושבים שזוהי מלאכת הפוליטיקה, על אף שמלאכת הפוליטיקה, הנמשלת לאומנות הספנות, היא הובלת המדינה, הנמשלת לאונייה, באופן הטוב ביותר. הקברניט המוכשר הנו הפילוסוף, אשר מסרב לקחת חלק במלאכת הפוליטיקה, אך הנו המתאים ביותר לשלוט.<br />
סוקרטס ממשיך בתיאור של מה שעשוי לדרדר את הבוחרים ללמוד את החיים הפילוסופיים, בין אם גידול גרוע, בין אם חוסר כשרון מלכתחילה, ובין אם שניהם. <br />
אפלטון ממשיך בתיאור מי הוא האדם אשר מבין באמת את המציאות בניסיון להגדיר את ההבנה. הוא אומר שהטוב הוא להבנה כמו שהאור הוא לראיה. הטוב נדרש להבנה, מכיוון שכדי להבין דבר, עלינו לדעת ראשית מה התכלית שלו, כלומר מה הטוב שלו, וגם מה טוב לו, כלומר מה יהיה הטוב בשבילו, כך לדוגמא כדי להבין את האדם עלינו להבין שהטוב לאדם הוא פיתוח המידות. כעת מסביר אפלטון את הקו המחולק, על מנת להסביר מה הן הרמות השונות של ההבנה:<br />
<br />
* הרמה הראשונה היא הבנת צלליות, בבואות. זוהי ההבנה לא של דברים, אלא של השתקפויות שלהם, בעוד שבבואה במראה מסגירה יותר על הדבר המשתקף מאשר צללית, כולן מהוות דמויות של דברים אמיתיים ולא דברים אמיתיים. <br />
* הקטע השני מיועד לדברים האמיתיים, המוחשיים. <br />
<br />
הקטע השלישי והרביעי שניהם מייצגים הבנה של אידיאות, רעיונות, אלא שזוהי הבנה שונה. <br />
<br />
* בשלב השלישי המבין חווה את האידיאה, הוא יודע כיצד היא נראית, אך הוא אינו יודע מדוע היא טובה, מה חשיבותה, ומהי באמת. <br />
<br />
* בשלב הרביעי המבין מבין מה האידיאה באמת, מהי הגדרתה הנכונה, ומדוע היא טובה. כך לדוגמא אדם שמבין את האומץ ברמה השלישית, כאשר הוא עומד מול סכנה, הוא יהיה אמיץ, ויתמודד מולה, הוא ידע שזהו הדבר הטוב לעשות. אך אם תבקש ממנו דין וחשבון על מעשיו, לא ידע הוא כיצד להסביר. ואולם האדם המבין ברמה הרביעית ידע מדוע האומץ הוא טוב. הוא ידע בכל מצב לשאול את עצמו מה הדבר שממנו באמת צריך לפחד, ולהתמודד עם הדברים כפי שצריך.<br />
<br />
<br />
<br />
'''הפוליטיאה ז':'''<br />
<br />
שאלות לדיון:<br />
<br />
- מה הוא המשל והנמשל במשל המערה? <BR><br />
- מה הן מסקונתיו? <BR><br />
<br />
הפוליטיאה ז' נפתחת במשל המערה שמתאר את ההכרה האנושית: בתוך מערה שוכנים בני אדם, אסירים במערה שפתחה פתוח אל האור, אך הם נעולים באופן שאינם מסוגלים לזוז. מעליהם דולקת אש, ובין האש ובין האסירים ישנה דרך, בה נבנתה חומה שעליה מקרינים צלליות מהאש, אשר מגיעות מאנשים שהולכים לאורך החומה ונושאים פסלים של דברים שונים מחומרים שונים, חלק מנושאי הפסלים משמיעים קולות, וחלק לא. אנשים אלה משולים לאנשים שחיים רק בעולם הדברים המוחשיים והצלליות, ואינם מבינים אידיאות, למעשה מצב האסירים אף גרוע ביותר, מכיוון שהם רואים אך ורק בבואות של בבואות, כלומר צללים של פסלים, וכאשר שומעים הם קול, חושבים הם שהצללים השמיעו אותו, וחושבים הם שהצללים הם כל המציאות, בדומה לאנשים בחיינו, שחושבים שאין דבר מעבר לעולם החומרי. כעת, משוחרר אחד מהם, ומורשה הוא להגיע למעלה, ורואה כעת את המציאות. וכאשר הוא רואה את המציאות, הוא מבין לאט, תוך כדי הסתגלות איטית לאור, שכל מה שראה קודם היה הבל הבלים. בשלב זה יהיה לו קודם כל קל יותר להביט בצללים, ואחר כך בדברים למיניהם, ואח"כ באור הירח, ולבסוף באור השמש עצמו, וכעת הוא נמשל לאדם שגילה את מישור ההכרה הגבוה יותר, השלישי והרביעי, והוא חוזה באמת, והוא יודע שהעולם הגשמי אינו אלא הבל הבלים. כעת, אצל שכני המערה, נהוג משחק של זיהוי וניבוי מתוך הסתכלות בצללים, והחכמים ביותר הם אלו שיודעים כיצד לנבא טוב ביותר. כאשר ירד אדם זה בחזרה למטה לא יהא הוא מורגל לצל, ויהיה לו קשה לשחק באותו משחק, והוא יהיה לצחוק, ויחשבו האנשים שכל מי שחוזה באור למעלה נהיה טיפש ולא יוצלח, ואם ונסה אדם להראות להם את האמת, יסרבו לכך, ואף יהרגוהו אם רק יכלו, כדי שלא להפוך לחסרי יכולת. באותו אופן האנשים אשר אינם חוזים באמת שונאים את הפילוסופים, הם רואים את תורתם כחסרת תועלת, רק מכיוון שהם אינם מוצלחים בדיבור על דברים מיותרים. <br />
עוד על משל המערה:<br />
תוספת אלגוריית המערה מוסיפה לדיון מבחינת חינוך את תפישת מטרת החינוך הגבוה. כפי שאמרנו ילדים אינם מבינים מעבר לעצמים וצללים. מטרת החינוך הגבוה היא להיות כמו האדם שמשחרר את אחד הלכודים במערה, כמו שהלכוד תופש פתאום רמות חדשות בהכרה, החינוך הגבוה מעניק לאדם תפישה של אידיאות ברמה השלישית והרביעית.<br />
מבחינה חברתית עוסק המשל בשאלה מי הם האנשים שאנחנו מתארים כמוצלחים, הוא מתדיין בדבר זה באמצעות תיאור "משחק הצללים" שמשחקים אנשי המערה של ניחוש דמויות הצללים, כאשר אדם שמבין במיוחד את הצללים נחשב לחכם. האדם שהבין את האמת שחוזר למערה נחשב לטיפש ואף אחד לא מאמין לו. דבר זה מתאר כיצד במדינה שבה האזרחים אינם חכמים ומבינים את המציאות כפי שהיא, החכמים האמיתיים יהיו לבדיחה ולא יאפשרו להם להיכנס לפוליטיקה.<br />
מבחינת ההכרה מתאר המשל אירוניה מסוימת. הדבר שהאנשים במערה חושבים למציאות הוא בעצם צל של צל של המציאות. כלומר צללים של פסלים של דברים אמיתיים. הדבר מתאר כיצד ניתן לחשוב שאנחנו מבינים את המציאות בלי בכלל להכיר אותה, ואז כשמשחררים אותנו אנו מביטים בפליאה אל אספקט חדש של המציאות, גבוה יותר ממה שחשבנו, וקשה לנו לראות אותו ולהבין. רק כשנמצא את האספקט הזה ונתרגל את ההסתכלות בו אז נוכל להבין אותו בקלות.<br />
<br />
<br />
<br />
'''הפוליטיאה ח':'''<br />
<br />
בחן את עצמך:<br />
<br />
- מה הם חמשת המשטרים? <BR><br />
- מי הם האנשים המקבילים להם? <BR><br />
<br />
בשלב זה מדבר אפלטון על הידרדרות המדינה והנפש, על מנת למצוא את האדם הרע, ולהשוותו לאדם הטוב, דבר זה הוא עושה באמצעות תיאור משטרים מסוימים והמצבים המקבילים בנפש, לצורך כך נחזיר את הטבלה:<br />
משטר מתאים: מידה מתאימה תשוקות חלק במדינה חלק בנפש<br />
אריסטוקרטיה חכמה ידיעה, הבנה שומרים דעת<br />
טימוקראטיה אומץ ניצחון, כבוד, ערך עצמי מגינים להט<br />
תיאבונות הכרחיים: אוליגארכיהתיאבונות לא הכרחיים:דמוקראטיהתיאבונות לא חוקיים:דיקטטורה מתינות, היא המידה השולטת בתיאבונות. תענוגות ארציים אזרחים תיאבונות<br />
<br />
אם כן, נמנה את שלבי הידרדרות הנפש והמדינה. הרע הראשון לנפש והמדינה הוא להישלט על ידי הלהט, או במדינה להישלט על ידי המגינים. זאת מכיוון שאלו יותר מצוינים מן האזרחים אך אינם הטובים ביותר, ולכן נמצא בהם פגש. משטר זה מכונה טימוקראטיה, משטר הכבוד. במשטר זה שולטים אנשי הצבא. זהו שלטון קשה, הם מדכאים את החכמים, כיוון שיודעים שאם אלו ישלטו הם יחזירו את המדינה האריסטוקרטית על כנה. מה שחשוב במדינה זו הוא הכבוד, והיא במלחמות אינסופיות, אנשיה משועבדים לשליטים, אך עדיין אינם עניים, מכיוון שהשליטים אינם כה חומדים כסף. מדינה זו שקולה לאדם הנשלט על ידי הלהט. הניצחון והכבוד הם כל מה שחשוב לו, הוא אינו נותן לחכמה לשלוט בו, שאז עלול הוא להפסיד, כשישקול מה טוב לו באמת, אך עדיין איננו משועבד לתיאבונות, כיוון שהלהט מנוגד להם. לאחר מכן, האוליגארכיה, שליטת הכסף במדינה, במדינה זו כבר יהיו עניים, מכיוון שהשליטים יחמדו להם את הכסף, ומצבה יהיה בכי רע. מדינה זו שקולה לאדם הנשלט על ידי התיאבונות ההכרחיים. הוא אינו מאבד כל כיוון, אך יורד לרמה של בן אדם שמובל אך ורק אחרי חיפוש טריוויאלי אחרי מיצוי התיאבונות מעבר לכל צורכם, מכיוון שאין לו כיוון אחר שידריכו. לאחר מכן באה הדמוקראטיה. המאפיין שלה הוא איבוד כל כיוון, המחשבה שאין שום עיקרון חשוב, וצריך רק לחוש את החופש בשביל החופש, זוהי הפריצות המוחלטת. האדם המקביל לכך הוא האדם שאיבד כל כיוון, הוא כבר אינו רק מספק את תאוותיו, אלא מחפש לו תאוות חדשות מכיוון שאין לו כל כיוון לחיים, והתיאבונות ההכרחיים כבר אינם מספקים אותו. הדרגה הנמוכה ביותר היא הדיקטטורה, שבה כל סדרי היום מונהגים רק על ידי רצונו של אדם אחד, אשר נבחר באופן שרירותי לגמרי. האדם המגביל לכך הוא האדם שהגיע לרמה שהוא משתגע לגמרי על ידי התיאבונות, הוא נשלט כעת על ידי התיאבונות הלא חוקיים, הגרועים ביותר, כדמות סמים ורצח, הוא מחפש את ההנאה בכל דרך אפשרית, והוא אובססיבי.<br />
<br />
<br />
<br />
'''פוליטיאה ט':'''<br />
<br />
שאלות לדיון:<br />
<br />
- מה הם שלושת הקריטריונים לאושר? <BR><br />
- מדוע יהיה הצדיק מאושר יותר? <BR><br />
<br />
בשלב זה של הדיון, משווה אפלטון בין הרע המוחלט צדיק המוחלט, על מנת לעשות כן מחליט אפלטון על שלושה קריטריונים לאושר: בריאות, עושר, וביטחון, ומשווה בין מצבם של הרשע והצדיק בכל אלה.<br />
מבחינת בריאות, ברור שהצדיק יהיה בריא יותר, הוא יודע מה טוב לו ביותר, הדעת שולטת בו והתיאבונות אינם מנצחים וכך אינו עושה את מה שלא בריא לו. לעומת זאת הדיקטטור עושה הכל בחיפוש אחרי האושר, וחוקר את כל ההנאות, ומביא חולי רב לגופו.<br />
מבחינת העושר, נראה תחילה שהרשע יותר עשיר. הרי הוא חופשי בכל עסק להרוויח יותר עקב רמאות, ולכן יהיה לו יותר ממון. אולם, האם הוא ירגיש שהוא עשיר? לא, מכיוון שהוא תמיד שואף ליותר כסף, הוא רואה תמיד שניתן להשיג עוד והוא רוצה בכך, ולכן לעולם אינו מסופק. לעומתו, הצדיק, בהינתן שיש לו די למחייתו, תמיד ירגיש עשיר, מכיוון שהוא יודע שהוא אינו זקוק כלל וכלל להרבה כסף, הוא יודע מה המידה <br />
(measure) הנכונה לכסף, ולכן יחוש סיפוק מרמת ממונו בקלות. בעוד שהרשע לעולם לא ירגיש עשיר, הצדיק ירגיש כך באמצעות כמות יחסית מועטת של כסף.<br />
מבחינת הביטחון, הרשע רוכש לו יותר ויותר אויבים, ואויביו הם גם הרעים וגם הטובים, כולם שונאים אותו על פועלו, ויריבי הצדיק הם רק הרשעים, והטובים, ידידיו. אולם, אמרנו שיש לגזול מהצדיק את יתרונות צדקתו, אך עדיין, הרשע תמיד ידע את הרע שעשה, ויחיה תוך פחד מתמיד ששקריו יתגלו, ולעולם לא ירגיש בטוח, בעוד שהצדיק יודע שלמעשה לא פגע באיש, ועל כן לא זכה באיבתו של איש, והוא חי בתחושת ביטחון. בנוסף, ישנו הביטחון האמיתי. הצדיק האמיתי הוא השומר, אשר אי אפשר לקחת ממנו את מידותיו בשום צורה דרך הנאה כאב או תכסיס, לכן הוא תמיד יהיה מאושר, ולעולם לא יחשוש מפגיעה. לעומת זאת, מבחינה זאת הדיקטטור הוא כבר פגום, מכיוון שאינו בעל מידות.<br />
קריטריון נוסף עליו ניתן להסתכל לאושר הוא החופש. בעוד שהדיקטטור נראה חופשי יותר, מכיוון שאינו מוגבל על ידיד חוקים כלשהם, הוא בעצם משועבד לתיאבונות שלו, ואת הדעת שלו הוא חייב לכלוא, כיוון שאם תפרוץ הוא יאלץ להסתכל על עצמו בכל הרע שלו. מבחינה זו הצדיק הוא חופשי, הוא רשאי לספק את כל חלקי הנפש באמצעות צו הדעת.</div>Guy89https://www.sikumuna.co.il/index.php?title=%D7%AA%D7%95%D7%A8%D7%AA_%D7%94%D7%9E%D7%99%D7%93%D7%95%D7%AA&diff=20480תורת המידות2007-05-08T22:20:00Z<p>Guy89: </p>
<hr />
<div>[[ארבע המידות המרכזיות על פי היוונים]]<br />
<br />
[[האתיקה הניקומאכית / אריסטו]]<br />
<br />
[[הנחת יסוד למטאפיסיקה של המידות / עמנואל קאנט]]<br />
<br />
[[הפוליטיאה / אפלטון]]</div>Guy89https://www.sikumuna.co.il/index.php?title=%D7%90%D7%A7%D7%96%D7%99%D7%A1%D7%98%D7%A0%D7%A6%D7%99%D7%90%D7%9C%D7%99%D7%96%D7%9D_%D7%94%D7%95%D7%90_%D7%94%D7%95%D7%9E%D7%A0%D7%99%D7%96%D7%9D_/_%D7%96%27%D7%90%D7%9F_%D7%A4%D7%95%D7%9C_%D7%A1%D7%A8%D7%98%D7%A8&diff=20479אקזיסטנציאליזם הוא הומניזם / ז'אן פול סרטר2007-05-08T22:17:57Z<p>Guy89: </p>
<hr />
<div>'''האם אקזיסטנציאליזם הוא הומניזם?'''<br />
<br />
שאלות לדיון: <br />
<br />
- מה הן שלוש הביקורות על סרטר? <br />
<br />
- מהי ביקורת הריאליסטים? <br />
<br />
- מה פירוש קיום קודם למהות? <br />
<br />
- מדוע האדם אדון לעצמו? <br />
<br />
- מהי החרדה? <br />
<br />
- האם חרדה מובילה לחוסר מעש? מדוע? <br />
<br />
- מהי ההינטשות? <br />
<br />
- מדוע שום תורת מוסר לא יכולה לעזור בבחירות קשות? <br />
<br />
- מדוע הרגש לא יכול לסייע לנו? מדוע עצות לא יכולות לסייע לנו להתחמק מאחריות? <br />
<br />
- מהוא הייאוש? <br />
<br />
- מהו שוויון נפש? <br />
<br />
- האם הייאוש מוביל לשוויון נפש? מדוע? <br />
<br />
- מדוע לפי סרטר האקזיסטנציאליזם הוא אופטימי? <br />
<br />
- מדוע האדם של סרטר איננו בודד? <br />
<br />
- כיצד ניתן לחרוץ משפט באקזיסטנציאליזם? (כלומר, מה התנאי לבחירה נכונה?) <br />
<br />
- מהם שני סוגי ההומניזם? <br />
<br />
- האם אקזיסטנציאליזם הוא הומניזם?<br />
<br />
<br />
יש לזכור שהטקסט לקוח מתוך הרצאה של סרטר בפני סטודנטים שכנראה אינם שומעים את רעיונותיו בפעם הראשונה, ועל כן הגיון סדר הדברים אינו ההגיוני ביותר עבור הלומד.<br />
בהתחלה מציג סרטר כמה ביקורות כנגד התיאוריה שלו:<br />
ראשית, ביקורת הקומוניסטים: הם טוענים שהאקזיסטנציאליזם הוא "התרפקות על מי מנוחות הייאוש" כלומר הכרה בכך שהייאוש קיים והחלטה שלא לעשות יותר דבר, מלבד פילוסופיה עיונית. זוהי פילוסופיה בורגנית, של שעות הפנאי, ועל כן מתרעמים הקומוניסטים.<br />
ביקורת המרכסיסטים: הם טוענים שהאקזיסטנציאליזם מתעלם מכל מה שטוב בחיים, ומדגיש את הרע, וגם שוכח מהאחווה האנושית, מכיוון שהוא מתבסס על הקוגיטו של דקארט בתור המקור היחיד לידיעה, ולכן מאמין שרק בדידותו של האדם היא וודאית.<br />
הנוצרים מאשימים שעקב ביטול צו האלוהים לא נותר אף ערך גבוה, וכל אדם עושה כל העולה על רוחו.<br />
כעת, מתחיל סרטר להציג את תורתו. טענתו הראשונה החשובה היא שמטרת האקזיסטנציאליזם היא להפוך את החיים לנסבלים. סרטר מציג את הריאליזם, תפישה קודרת, אשר טוענת שבני האדם עושים את הרע, ואין טעם להלחם במערכת, אך הריאליסטים טוענים שהאקזיסטנציאליזם רואה דברים בצורה עגומה מדי. סרטר מפרש שהם למעשה מתרעמים על אופטימיות של תורתו, אך מבלבלים בין העניינים, מסיבות שיוסברו בהמשך. כעת מופיע עקרון מנחה שמבסס את האקזיסטנציאליזם, "קיום קודם למהות". מכיוון שהמושג קיום ברור, אסביר את המושג מהות. מהות היא מטרה בחיים, דרך חיים, או כל כיוון שיש לדבר מסוים. מהותו של מפתח היא פתיחת דלתות, מהותו של אדם אמיץ היא האומץ. סרטר אומר שאצל האדם קיום קודם למהות. בכך הוא מתכוון שאין איזו מהות אחת שמשותפת לכל בני האדם, שנוצרה לפני קיומם, אלא האדם נזרק לתוך הקיום ללא תכלית וחייב למצוא את מהותו ולהגדיר אותה בעצמו. תפישה זו הגיעה לסרטר עקב ביטול רעיון האלוהות. האל כביכול יוצר את האדם לפי תוכנית ולפי מהות כלשהי, אולם ברגע שאין מכירים בקיום האל, מגיעים למסקנה שאין כל דבר שהיה יכול לתת לאדם את מהותו. וזהו עקרון חשוב באקזיסטנציאליזם , האדם אינו אלא מה שהוא עושה מעצמו. בכך אומר סרטר שהאדם מושלך אל תוך החיים, והוא איננו כמו פטרייה או כרובית או אזוב קיר שפשוט צומחים לכיוון זה או אחר. "האדם ישיג קיום של ממש רק כאשר יגיע למטרה שהציב לעצמו", כלומר האדם בוחר את מהותו שלו, באופן ספונטני, ואז כל הבחירות הבאות הן תוצאה של בחירה קודמת זו. מכאן נובעת התוצאה הראשונה של אקזיסטנציאליזם: "האדם אדון לעצמו, ומכלול האחריות על קיומו נופל על כתפיו בלבד". סרטר טוען שהבחירה האנושית בוחרת עבור כל האנושות, מה בכך? הכוונה היא שכאשר אני בוחר במשהו אני מכריז שזהו הטוב, לא רק בשבילי אלא הטוב לכלל האנושות. כמובן שכל אדם מוצב מול מצבים שונים בתכלית, ובכל זאת בבחירתי אומר אני שבמצב זה בחירתי היא הטובה ביותר לאנושות, זו טענה תמוהה מעט כי לא ברור מדוע אמור להיות לי איכפת כיצד נוהגים שאר האנשים, אך מילא. מכאן עובר סרטר להגדרת החרדה. החרדה היא תוצאה של האחריות הגדולה שמלווה כל בחירה, היא התחושה שעלי לוודא טוב שבחירותי אכן מייצגות את הטוב, שצריך להיזהר שלא לבחור במשהו שיהיה רע, מכיוון שאני בוחר למען כל האנושות. אי אפשר להתחמק מחרדה זו, ניתן רק לברוח ממנה או להתכחש לה. אם אדם טוען שהוא לא חייב לחוש אחריות זו, הוא מתחמק, ובעצם התחמקותו מהאחריות, מופגנת חרדתו מהתבוננות פנימית והבנה שהוא אינו מוסרי. אין דרך לברוח מהחרדה, דבר זה מופגן בדוגמת אברהם. המלאך ניגש אל אברהם ואומר לו להקריב את בנו, כביכול אברהם יכול לוותר על החרדה מכיוון שהמלאך אומר לו בפירוש מה לעשות, אך אין מניעה מלשאול, כיצד הוא יודע שהמלאך הוא מלאך ושהוא אברהם? כל סימן ברור ככל שיהיה עדיין נתון לפרשנות האישית שלנו, אין בריחה מהחובה לבחור. “מי יכול, אפוא, להוכיח לי שאני האדם המתאים ביותר להטיל בבחירתי את תפיסת האדם שלי על המין האנושי כולו? לעולם לא אמצא הוכחה כלשהי לכך." אין בריחה מהחרדה, לא באמצעות התכחשות, ולא באמצעות הטלת האחריות בסימנים כלשהם. כעת, ביקורת כנגד סרטר טוענת שהחרדה מובילה לחוסר מעש, סרטר מגיב לכך. הוא נותן דוגמא של מפקד צבא. המפקד צריך לקחת אחריות על מהלך שעשוי להוביל למותם של כמה אנשים, והחרדה ברורה, עליו לקחת אחריות. אולם, החרדה אינה מונעת ממנו לבחור, החרדה היא זו שמאפשרת לו לבחור, בכך שחשב בעניין וחשש נותן הוא ערך לבחירה, אחרת הבחירה הייתה שרירותית, ואם הייתה מתבררת כשגויה כיצד היה חי עם עצמו? כאשר הוא יודע שהוא חרד לתוצאה, הוא יודע שהוא לוקח אחריות אמיתית. "ההסבר לחרדה מעוגן באחריות הישירה כלפי בני-אדם אחרים הנוגעים בדבר. לא זו בלבד שהחרדה אינה מסך המפריד אותנו מפעולה, אלא היא תנאי מוקדם לפעולה עצמה" לא ניתן לעשות בחירה ללא חרדה, כיצד יחליט אדם אם לא בעזרת מחשבה וחשש לתוצאות? כל בחירה ללא חרדה היא חסרת משמעות, שרירותית.<br />
כעת מגדיר סרטר את ההינטשות. ההינטשות היא העובדה הפשוטה שאין אלוהים שינחה אותנו. פילוסופים מסוימים טוענים שערכי המוסר של הדת עדיין נכונים גם ללא אלוהים, תופעה זו נקראת רדיקליזם, וסרטר מגנה אותה. הוא טוען שזוהי הנחה חסרת שחר, וכחש עצמי, מכיוון שהקיום קודם למהות, ולכן אין סט של ערכים גבוהים שעלינו לחיות לפיהם, אם היה סט כזה הוא היה מהותנו שקדמה לקיומנו. ציטוט של דוסטויבדקי מהטקסט: "אם אלוהים אינו קיים, הכול מותר" זוהי נקודת מוצא עבור אקזיסטנציאליזם , ואם הכל מותר, הרי האדם ננטש, מכיוון שאין לו סט ערכים שלפיהם הוא יוכל לחיות את חייו, סרטר גם אומר שזהו מה שהאדם רוצה (האדם רוצה סט ערכים) "האדם נידון להיות חופשי" כלומר הוא לא רוצה להיות חופשי, זוהי לא בחירתו, מה שהוא רוצה הוא בדיוק סט ערכים שיאפשר לו חיים טובים אם רק יעקוב אחריהם, אך מכיוון שאין כל אלוהות, האדם חייב להתמודד עם החופש שלו. נא לקרוא "דוגמא","שתי תורות מוסר", עמ' 22-24 הדוגמא מדגישה עד כמה האדם ננטש ובכל בחירה עליו לבחור בעצמו, אין אף תורת מוסר שתבחר בין שני הדברים, אין בחירה נכונה. כמו-כן, אפילו בתוך עצמנו לעולם לא נמצא עקרון שיעניק לנו פתרון ללא בחירה. הצעיר אומר "בסופו של דבר, הרגש הוא הקובע, ועלי ללכת בדרך שאליה הוא מושך אותי באמת. אם הרגשתי היא כי אהבתי לאמי חזקה דיה להקריב למענה הכול-את תאוותי לנקמה ואת תשוקתי להרפתקאות-הרי אשאר עמה. ואם ארגיש שאהבתי אינה גדולה דיה אלך." כלומר, הצעיר עדיין סבור שיש איזושהי תורת מוסר שתעזור לו "עקוב אחרי הרגש", אולם, כפי שסרטר אומר, לא ניתן להחליט החלטות באצמעות הרגש, כי את הרגש ניתן למדוד רק באמצעות החלטות. האמירה "אני אוהב את אמי מספיק כדי להישאר" תישאר חסרת תוכן לחלוטין עד שאשאר באמת. האקסיסטנציאליסט אומר: אין שום דבר באדם מעבר לפעולותיו, אמירה על רגש היא חסרת פואנטה, רק בעשייה יש תוכן. כמו-כן, סרטר אומר שלא ניתן להתחמק מהבחירה באמצעות קבלת עצה, מכיוון שאתה עדיין בוחר את האדם שישיא לך עצה, והאם להקשיב לו או לא, אתה גם יודע פחות או יותר לפי האדם שבו אתה מתייעץ מה תהיה העצה, מכיוון שאיננו מתייעצים בזרים מוחלטים, אנו יודעים את כיוון תשובותיו של היועץ. כעת מגדיר סרטר את הייאוש: הייאוש הוא הידיעה שכל מה שאינו תלוי בי הוא בגדר סיכוי, כלומר הצפי שלפיו דברים יתרחשו כמתוכנן הוא כמו העובדה שרכבת לא תרד מפסיה, דבר אינו מובטח, אפילו שהוא סביר. סרטר אומר "עלינו לפעול ללא תקווה", זהו הייאוש. למה הוא מתכוון בכך? הוא מתכוון שעלינו להתערב כמה שיותר בחיינו ולא לצפות שדברים יקרו מאליהם, שאנשים יעשו את מה שאנחנו איננו עושים, כיוון שאין אל, ננטשנו, ורק אנו מכוונים את העולם. מובן שאני יכול לשפר את סיכויי. כאשר אני לומד להכיר אנשים אני יכול לסמוך עליהם, כאשר אני מתערב באופן פעיל במפלגה ומפקח על מעשיה אני יכול לסמוך עליה. "אבל אינני יכול לסמוך על בני-אדם שאינני מכיר; איני יכול לסמוך על יצרו הטוב של האדם או על שאיפותיו לטובת הכלל, כיון שאני יודע שהאדם הוא חופשי ושאין לאדם טבע שישמש ערובה להנחותיי". כעת, מגיב סרטר לביקורת שעל פיה האקזיסטנציאליזם מוביל לשוויון נפש וחוסר פעולה. סרטר אומר שבשום פנים ואופן לא, האדם חייב לשייך את עצמו למטרה ואח"כ לפעול בהתאם "האדם אינו חייב לקוות כדי לגשת למלאכתו" כלומר אני אינני יודע שמעשיי יצליחו, אך בדיוק בגלל זה עליי לקחת מעורבות גדולה בהם כדי להבטיח את הצלחתם ולחיות ללא אשליות, מכיוון שכשלון שהוא תוצאת הנסיבות הוא עדיין כשלון, ואדם שרק נכשל הוא אדם כושל, זוהי מהותו, ללא קשר לנסיבות, אי אפשר להגיד שחוסר הצלחתי היא אשמת הנסיבות, איני יכול לשייך לעצמי הצלחות שלא הצלחתי, אפילו אם אני רקדן והרצפה עקומה. "שוויון נפש", אומר סרטר, "הוא גישתם של בני אדם האומרים 'יעשו האחרים מה שנבצר ממני לעשות'" כלומר אם אין לי הבטחה להצלחתי, מה זה משנה, אשאיר דברים ליד הגורל. "התורה שאני מציג לפניכם מנוגדת בתכלית לזו משום שהיא מכריזה שאין מציאות אלא בפעילות" כלומר אדם הוא רק סכום של פעולותיו, הוא לא שום דבר אחר, וכל כישלון הוא פעולה שלא תוכל לשייך לעצמך. "במציאות בשביל האקסיסטנציאליסט אין אהבה אלא מעשי-אהבה בלבד". כעת, על טענה זו מאשימים את האקזיסטנציאליזם בפסימיות, סרטר אומר, זוהי דווקא האופטימיות הגדולה באקזיסטנציאליזם. סרטר אומר שהטיפוסים השפלים שמחים לחשוב שלא הפעולות עושות אותנו מי שאנחנו, אלא תורשה או חינוך. האקזיסטנציאליזם טוען שגורל האדם נקבע רק על ידיו, השפל הפך עצמו לשפל באמצעות מעשים שפלים, סרטר אומר שטענה זו אופטימית מכיוון שהיא אומרת שהאדם יכול לקבוע את גורלו, השפל יכול להיות גיבור אם רק יבחר בכך. סרטר אומר שהגישה המטריאליסטית (חומרית) "מתייחסת לכל אדם כלאובייקט, מערכת תגובות שנקבעו מראש, שאינן שונות כלל משורת התכונות והתופעות שמהן מורכבים שולחן, כיסא או אבן." סרטר טוען שלא כך, אלא לאדם יש דפוס ערכים שונה מהעולם החומרי.<br />
סרטר גם טוען שלמרות שהאקזיסטנציאליזם מניח רק את הכרת האדם את עצמו (הקוגיטו של דקארט) אין זה אומר שהאדם בודד. הוא אומר שהאדם מכיר גם את זולתו דרך הקוגיטו. מדוע? מכיוון שאם אין אדם אחר שיתפוש את מעשיי מנקודת מבטו, "הרי שאיני יכול להכיר בשום אמת על אודות עצמי". שוב, מכיוון שמה שאדם אומר שהוא הוא חסר משמעות, רק מעשיו, באופן שבו הם נתפשים על ידי אחרים, הופכים אותו למי שהוא. אם אני בודד בעולם, אני יכול לעשות מה שארצה, ולטעון שאני צדיק, אמיץ וחכם, מכיוון שאין אדם שיתפוש אותי באופן אחר. סרטר מזכיר עוד טענות כנגדו. האקזיסטנציאליזם מואשם בכך שאין דרך להעדיף בחירה אחת על אחרת, הבחירות הן שרירותיות, לכך עונה סרטר שהאדם אינו יכול "אלא לבחור במוסר- כזה הוא לחץ הנסיבות עליו", כלומר, מכיוון שהאדם באקזיסטנציאליזם מכיר בכך שהוא היחיד העושה את מה שהוא, הוא איננו יכול שלא לבחור בבחירה שנראית לו מוסרית, תפישתו יכולה להיות מעוותת, הוא יכול לחשוב שהכל מותר, אבל בסופו של דבר הוא בוחר לפי תפישתו של מה מוסרי. עוד טענה נגד האקזיסטנציאליזם: "יש אנשים האומרים לנו: אינכם יכולים לחרוץ משפט על אחרים" לכך עונה סרטר שניתן לפרש זאת בשני דרכים. האקזיסטנציאליזם אכן טוען שכאשר הבחירה היא מודעת, שהאדם מעורב וחושב בכנות ועם חרדה, אין שום בחירה אחרת שהוא יכול להעדיף. בכל זאת, ניתן לחרוץ משפט, מכיוון שהאדם בוחר מתוך ראיית הזולת, מה הכוונה? המשפט איננו לפי ערכים מגבוה, אלא לפי הגיון. אם הבחירה מבוססת על טעות, ניתן להגיד שיש בה הכחשה של עצמו, הסתתרות מאחורי תירוץ של תשוקות מפורשת ככחש עצמי, שכן האדם הוא חרות, כל טענה אחרת היא לא נכונה. שואל השואל: "מדוע לא יבחר בכחש עצמי" וסרטר אומר שאין מה להגיד על כך, אלא שהכחש העצמי הוא טעות מתוך הגדרתו, וכיצד יכולה טעות להיות בחירה טובה? בנוסף, סרטר חורץ משפט באמצעות כך שהוא מגדיר את החופש כמטרה. מטרת הבחירה היא לבחור באופן חופשי, לא בכל בחירה, כי התכחשות לחרדה היא לא בחירה מתוך חופש, אך לבחור באופן חופשי. האדם ננטש, ועל כן חופש הוא כל מה שיש לו, היא מנת חלקו היחידה, ואין לו ברירה אלא לקבל את החופש כרצונו היחיד ובסיס לכל הערכים (יש לזכור שהחופש אינו מהות הקודמת לקיום, מכיוון שהחופש הוא אבסטרקטי ומתוך החופש אני בוחר לעצמי מהות, לאחר שקפצתי לתוך הקיום). מתוך תפישה זו של החופש אני גם רוצה את החופש לכל בני האדם, החופש הוא הערך היחיד, ולכן מתוך כך שאני מחליט שהוא ערך שלי, עליי לרצות אותו לכולם (אחרת אני מתכחש לכך שאני מגדיר את החופש כטוב לאדם, לכל בני האדם). כעת פונה סרטר למצות את הטקסט, ולענות על השאלה: האם אקזיסטנציאליזם הוא הומניזם? סרטר טוען שלמילה הומניזם שני מובנים שונים לגמרי. "אפשר להבין בהומניזם תורה הרואה באדם תכלית לעצמו וערך עליון", כלומר, תפישה אחת של ההומניזם היא שהאדם הוא מצוין, מתוך היותו אדם ובגלל ההישגים המרשימים של הגזע האנושי. דבר זה הוא מגוחך, כיוון שהאדם אינו יכול לייחס לעצמו דברים שלא עשה, האדם הוא סכום פעולותיו. בנוסף, האדם אינו מוגדר סופית, אלא האדם מגדיר את עצמו, ועל כן, עליונותו של אדם אחד אינה אומרת מאומה על אדם אחר. להומניזם קיים מובן שני: "אדם נמצא כל הזמן מחוץ לעצמו; ההשלך ואיבוד עצמו מעבר לעצמו מקיים את האנושות". כלומר, האדם שואף להתעלות על עצמו, וזהו האקזיסטנציאליזם, האדם הופך את עצמו למחוקק עליון, מכיוון שהוא מכיר בהינטשות, אין אל שיחוקק בשבילי, על כן כאשר אני בוחר בטוב אני מחוקק לכל האדם.</div>Guy89https://www.sikumuna.co.il/index.php?title=%D7%90%D7%A7%D7%96%D7%99%D7%A1%D7%98%D7%A0%D7%A6%D7%99%D7%90%D7%9C%D7%99%D7%96%D7%9D_%D7%94%D7%95%D7%90_%D7%94%D7%95%D7%9E%D7%A0%D7%99%D7%96%D7%9D_/_%D7%96%27%D7%90%D7%9F_%D7%A4%D7%95%D7%9C_%D7%A1%D7%A8%D7%98%D7%A8&diff=20478אקזיסטנציאליזם הוא הומניזם / ז'אן פול סרטר2007-05-08T22:17:14Z<p>Guy89: </p>
<hr />
<div>'''האם אקזיסטנציאליזם הוא הומניזם?'''<br />
<br />
שאלות לדיון: <br />
- מה הן שלוש הביקורות על סרטר? <br />
- מהי ביקורת הריאליסטים? <br />
- מה פירוש קיום קודם למהות? <br />
- מדוע האדם אדון לעצמו? <br />
- מהי החרדה? <br />
- האם חרדה מובילה לחוסר מעש? מדוע? <br />
- מהי ההינטשות? <br />
- מדוע שום תורת מוסר לא יכולה לעזור בבחירות קשות? <br />
- מדוע הרגש לא יכול לסייע לנו? מדוע עצות לא יכולות לסייע לנו להתחמק מאחריות? <br />
- מהוא הייאוש? <br />
- מהו שוויון נפש? <br />
- האם הייאוש מוביל לשוויון נפש? מדוע? <br />
- מדוע לפי סרטר האקזיסטנציאליזם הוא אופטימי? <br />
- מדוע האדם של סרטר איננו בודד? <br />
- כיצד ניתן לחרוץ משפט באקזיסטנציאליזם? (כלומר, מה התנאי לבחירה נכונה?) <br />
- מהם שני סוגי ההומניזם? <br />
- האם אקזיסטנציאליזם הוא הומניזם?<br />
<br />
יש לזכור שהטקסט לקוח מתוך הרצאה של סרטר בפני סטודנטים שכנראה אינם שומעים את רעיונותיו בפעם הראשונה, ועל כן הגיון סדר הדברים אינו ההגיוני ביותר עבור הלומד.<br />
בהתחלה מציג סרטר כמה ביקורות כנגד התיאוריה שלו:<br />
ראשית, ביקורת הקומוניסטים: הם טוענים שהאקזיסטנציאליזם הוא "התרפקות על מי מנוחות הייאוש" כלומר הכרה בכך שהייאוש קיים והחלטה שלא לעשות יותר דבר, מלבד פילוסופיה עיונית. זוהי פילוסופיה בורגנית, של שעות הפנאי, ועל כן מתרעמים הקומוניסטים.<br />
ביקורת המרכסיסטים: הם טוענים שהאקזיסטנציאליזם מתעלם מכל מה שטוב בחיים, ומדגיש את הרע, וגם שוכח מהאחווה האנושית, מכיוון שהוא מתבסס על הקוגיטו של דקארט בתור המקור היחיד לידיעה, ולכן מאמין שרק בדידותו של האדם היא וודאית.<br />
הנוצרים מאשימים שעקב ביטול צו האלוהים לא נותר אף ערך גבוה, וכל אדם עושה כל העולה על רוחו.<br />
כעת, מתחיל סרטר להציג את תורתו. טענתו הראשונה החשובה היא שמטרת האקזיסטנציאליזם היא להפוך את החיים לנסבלים. סרטר מציג את הריאליזם, תפישה קודרת, אשר טוענת שבני האדם עושים את הרע, ואין טעם להלחם במערכת, אך הריאליסטים טוענים שהאקזיסטנציאליזם רואה דברים בצורה עגומה מדי. סרטר מפרש שהם למעשה מתרעמים על אופטימיות של תורתו, אך מבלבלים בין העניינים, מסיבות שיוסברו בהמשך. כעת מופיע עקרון מנחה שמבסס את האקזיסטנציאליזם, "קיום קודם למהות". מכיוון שהמושג קיום ברור, אסביר את המושג מהות. מהות היא מטרה בחיים, דרך חיים, או כל כיוון שיש לדבר מסוים. מהותו של מפתח היא פתיחת דלתות, מהותו של אדם אמיץ היא האומץ. סרטר אומר שאצל האדם קיום קודם למהות. בכך הוא מתכוון שאין איזו מהות אחת שמשותפת לכל בני האדם, שנוצרה לפני קיומם, אלא האדם נזרק לתוך הקיום ללא תכלית וחייב למצוא את מהותו ולהגדיר אותה בעצמו. תפישה זו הגיעה לסרטר עקב ביטול רעיון האלוהות. האל כביכול יוצר את האדם לפי תוכנית ולפי מהות כלשהי, אולם ברגע שאין מכירים בקיום האל, מגיעים למסקנה שאין כל דבר שהיה יכול לתת לאדם את מהותו. וזהו עקרון חשוב באקזיסטנציאליזם , האדם אינו אלא מה שהוא עושה מעצמו. בכך אומר סרטר שהאדם מושלך אל תוך החיים, והוא איננו כמו פטרייה או כרובית או אזוב קיר שפשוט צומחים לכיוון זה או אחר. "האדם ישיג קיום של ממש רק כאשר יגיע למטרה שהציב לעצמו", כלומר האדם בוחר את מהותו שלו, באופן ספונטני, ואז כל הבחירות הבאות הן תוצאה של בחירה קודמת זו. מכאן נובעת התוצאה הראשונה של אקזיסטנציאליזם: "האדם אדון לעצמו, ומכלול האחריות על קיומו נופל על כתפיו בלבד". סרטר טוען שהבחירה האנושית בוחרת עבור כל האנושות, מה בכך? הכוונה היא שכאשר אני בוחר במשהו אני מכריז שזהו הטוב, לא רק בשבילי אלא הטוב לכלל האנושות. כמובן שכל אדם מוצב מול מצבים שונים בתכלית, ובכל זאת בבחירתי אומר אני שבמצב זה בחירתי היא הטובה ביותר לאנושות, זו טענה תמוהה מעט כי לא ברור מדוע אמור להיות לי איכפת כיצד נוהגים שאר האנשים, אך מילא. מכאן עובר סרטר להגדרת החרדה. החרדה היא תוצאה של האחריות הגדולה שמלווה כל בחירה, היא התחושה שעלי לוודא טוב שבחירותי אכן מייצגות את הטוב, שצריך להיזהר שלא לבחור במשהו שיהיה רע, מכיוון שאני בוחר למען כל האנושות. אי אפשר להתחמק מחרדה זו, ניתן רק לברוח ממנה או להתכחש לה. אם אדם טוען שהוא לא חייב לחוש אחריות זו, הוא מתחמק, ובעצם התחמקותו מהאחריות, מופגנת חרדתו מהתבוננות פנימית והבנה שהוא אינו מוסרי. אין דרך לברוח מהחרדה, דבר זה מופגן בדוגמת אברהם. המלאך ניגש אל אברהם ואומר לו להקריב את בנו, כביכול אברהם יכול לוותר על החרדה מכיוון שהמלאך אומר לו בפירוש מה לעשות, אך אין מניעה מלשאול, כיצד הוא יודע שהמלאך הוא מלאך ושהוא אברהם? כל סימן ברור ככל שיהיה עדיין נתון לפרשנות האישית שלנו, אין בריחה מהחובה לבחור. “מי יכול, אפוא, להוכיח לי שאני האדם המתאים ביותר להטיל בבחירתי את תפיסת האדם שלי על המין האנושי כולו? לעולם לא אמצא הוכחה כלשהי לכך." אין בריחה מהחרדה, לא באמצעות התכחשות, ולא באמצעות הטלת האחריות בסימנים כלשהם. כעת, ביקורת כנגד סרטר טוענת שהחרדה מובילה לחוסר מעש, סרטר מגיב לכך. הוא נותן דוגמא של מפקד צבא. המפקד צריך לקחת אחריות על מהלך שעשוי להוביל למותם של כמה אנשים, והחרדה ברורה, עליו לקחת אחריות. אולם, החרדה אינה מונעת ממנו לבחור, החרדה היא זו שמאפשרת לו לבחור, בכך שחשב בעניין וחשש נותן הוא ערך לבחירה, אחרת הבחירה הייתה שרירותית, ואם הייתה מתבררת כשגויה כיצד היה חי עם עצמו? כאשר הוא יודע שהוא חרד לתוצאה, הוא יודע שהוא לוקח אחריות אמיתית. "ההסבר לחרדה מעוגן באחריות הישירה כלפי בני-אדם אחרים הנוגעים בדבר. לא זו בלבד שהחרדה אינה מסך המפריד אותנו מפעולה, אלא היא תנאי מוקדם לפעולה עצמה" לא ניתן לעשות בחירה ללא חרדה, כיצד יחליט אדם אם לא בעזרת מחשבה וחשש לתוצאות? כל בחירה ללא חרדה היא חסרת משמעות, שרירותית.<br />
כעת מגדיר סרטר את ההינטשות. ההינטשות היא העובדה הפשוטה שאין אלוהים שינחה אותנו. פילוסופים מסוימים טוענים שערכי המוסר של הדת עדיין נכונים גם ללא אלוהים, תופעה זו נקראת רדיקליזם, וסרטר מגנה אותה. הוא טוען שזוהי הנחה חסרת שחר, וכחש עצמי, מכיוון שהקיום קודם למהות, ולכן אין סט של ערכים גבוהים שעלינו לחיות לפיהם, אם היה סט כזה הוא היה מהותנו שקדמה לקיומנו. ציטוט של דוסטויבדקי מהטקסט: "אם אלוהים אינו קיים, הכול מותר" זוהי נקודת מוצא עבור אקזיסטנציאליזם , ואם הכל מותר, הרי האדם ננטש, מכיוון שאין לו סט ערכים שלפיהם הוא יוכל לחיות את חייו, סרטר גם אומר שזהו מה שהאדם רוצה (האדם רוצה סט ערכים) "האדם נידון להיות חופשי" כלומר הוא לא רוצה להיות חופשי, זוהי לא בחירתו, מה שהוא רוצה הוא בדיוק סט ערכים שיאפשר לו חיים טובים אם רק יעקוב אחריהם, אך מכיוון שאין כל אלוהות, האדם חייב להתמודד עם החופש שלו. נא לקרוא "דוגמא","שתי תורות מוסר", עמ' 22-24 הדוגמא מדגישה עד כמה האדם ננטש ובכל בחירה עליו לבחור בעצמו, אין אף תורת מוסר שתבחר בין שני הדברים, אין בחירה נכונה. כמו-כן, אפילו בתוך עצמנו לעולם לא נמצא עקרון שיעניק לנו פתרון ללא בחירה. הצעיר אומר "בסופו של דבר, הרגש הוא הקובע, ועלי ללכת בדרך שאליה הוא מושך אותי באמת. אם הרגשתי היא כי אהבתי לאמי חזקה דיה להקריב למענה הכול-את תאוותי לנקמה ואת תשוקתי להרפתקאות-הרי אשאר עמה. ואם ארגיש שאהבתי אינה גדולה דיה אלך." כלומר, הצעיר עדיין סבור שיש איזושהי תורת מוסר שתעזור לו "עקוב אחרי הרגש", אולם, כפי שסרטר אומר, לא ניתן להחליט החלטות באצמעות הרגש, כי את הרגש ניתן למדוד רק באמצעות החלטות. האמירה "אני אוהב את אמי מספיק כדי להישאר" תישאר חסרת תוכן לחלוטין עד שאשאר באמת. האקסיסטנציאליסט אומר: אין שום דבר באדם מעבר לפעולותיו, אמירה על רגש היא חסרת פואנטה, רק בעשייה יש תוכן. כמו-כן, סרטר אומר שלא ניתן להתחמק מהבחירה באמצעות קבלת עצה, מכיוון שאתה עדיין בוחר את האדם שישיא לך עצה, והאם להקשיב לו או לא, אתה גם יודע פחות או יותר לפי האדם שבו אתה מתייעץ מה תהיה העצה, מכיוון שאיננו מתייעצים בזרים מוחלטים, אנו יודעים את כיוון תשובותיו של היועץ. כעת מגדיר סרטר את הייאוש: הייאוש הוא הידיעה שכל מה שאינו תלוי בי הוא בגדר סיכוי, כלומר הצפי שלפיו דברים יתרחשו כמתוכנן הוא כמו העובדה שרכבת לא תרד מפסיה, דבר אינו מובטח, אפילו שהוא סביר. סרטר אומר "עלינו לפעול ללא תקווה", זהו הייאוש. למה הוא מתכוון בכך? הוא מתכוון שעלינו להתערב כמה שיותר בחיינו ולא לצפות שדברים יקרו מאליהם, שאנשים יעשו את מה שאנחנו איננו עושים, כיוון שאין אל, ננטשנו, ורק אנו מכוונים את העולם. מובן שאני יכול לשפר את סיכויי. כאשר אני לומד להכיר אנשים אני יכול לסמוך עליהם, כאשר אני מתערב באופן פעיל במפלגה ומפקח על מעשיה אני יכול לסמוך עליה. "אבל אינני יכול לסמוך על בני-אדם שאינני מכיר; איני יכול לסמוך על יצרו הטוב של האדם או על שאיפותיו לטובת הכלל, כיון שאני יודע שהאדם הוא חופשי ושאין לאדם טבע שישמש ערובה להנחותיי". כעת, מגיב סרטר לביקורת שעל פיה האקזיסטנציאליזם מוביל לשוויון נפש וחוסר פעולה. סרטר אומר שבשום פנים ואופן לא, האדם חייב לשייך את עצמו למטרה ואח"כ לפעול בהתאם "האדם אינו חייב לקוות כדי לגשת למלאכתו" כלומר אני אינני יודע שמעשיי יצליחו, אך בדיוק בגלל זה עליי לקחת מעורבות גדולה בהם כדי להבטיח את הצלחתם ולחיות ללא אשליות, מכיוון שכשלון שהוא תוצאת הנסיבות הוא עדיין כשלון, ואדם שרק נכשל הוא אדם כושל, זוהי מהותו, ללא קשר לנסיבות, אי אפשר להגיד שחוסר הצלחתי היא אשמת הנסיבות, איני יכול לשייך לעצמי הצלחות שלא הצלחתי, אפילו אם אני רקדן והרצפה עקומה. "שוויון נפש", אומר סרטר, "הוא גישתם של בני אדם האומרים 'יעשו האחרים מה שנבצר ממני לעשות'" כלומר אם אין לי הבטחה להצלחתי, מה זה משנה, אשאיר דברים ליד הגורל. "התורה שאני מציג לפניכם מנוגדת בתכלית לזו משום שהיא מכריזה שאין מציאות אלא בפעילות" כלומר אדם הוא רק סכום של פעולותיו, הוא לא שום דבר אחר, וכל כישלון הוא פעולה שלא תוכל לשייך לעצמך. "במציאות בשביל האקסיסטנציאליסט אין אהבה אלא מעשי-אהבה בלבד". כעת, על טענה זו מאשימים את האקזיסטנציאליזם בפסימיות, סרטר אומר, זוהי דווקא האופטימיות הגדולה באקזיסטנציאליזם. סרטר אומר שהטיפוסים השפלים שמחים לחשוב שלא הפעולות עושות אותנו מי שאנחנו, אלא תורשה או חינוך. האקזיסטנציאליזם טוען שגורל האדם נקבע רק על ידיו, השפל הפך עצמו לשפל באמצעות מעשים שפלים, סרטר אומר שטענה זו אופטימית מכיוון שהיא אומרת שהאדם יכול לקבוע את גורלו, השפל יכול להיות גיבור אם רק יבחר בכך. סרטר אומר שהגישה המטריאליסטית (חומרית) "מתייחסת לכל אדם כלאובייקט, מערכת תגובות שנקבעו מראש, שאינן שונות כלל משורת התכונות והתופעות שמהן מורכבים שולחן, כיסא או אבן." סרטר טוען שלא כך, אלא לאדם יש דפוס ערכים שונה מהעולם החומרי.<br />
סרטר גם טוען שלמרות שהאקזיסטנציאליזם מניח רק את הכרת האדם את עצמו (הקוגיטו של דקארט) אין זה אומר שהאדם בודד. הוא אומר שהאדם מכיר גם את זולתו דרך הקוגיטו. מדוע? מכיוון שאם אין אדם אחר שיתפוש את מעשיי מנקודת מבטו, "הרי שאיני יכול להכיר בשום אמת על אודות עצמי". שוב, מכיוון שמה שאדם אומר שהוא הוא חסר משמעות, רק מעשיו, באופן שבו הם נתפשים על ידי אחרים, הופכים אותו למי שהוא. אם אני בודד בעולם, אני יכול לעשות מה שארצה, ולטעון שאני צדיק, אמיץ וחכם, מכיוון שאין אדם שיתפוש אותי באופן אחר. סרטר מזכיר עוד טענות כנגדו. האקזיסטנציאליזם מואשם בכך שאין דרך להעדיף בחירה אחת על אחרת, הבחירות הן שרירותיות, לכך עונה סרטר שהאדם אינו יכול "אלא לבחור במוסר- כזה הוא לחץ הנסיבות עליו", כלומר, מכיוון שהאדם באקזיסטנציאליזם מכיר בכך שהוא היחיד העושה את מה שהוא, הוא איננו יכול שלא לבחור בבחירה שנראית לו מוסרית, תפישתו יכולה להיות מעוותת, הוא יכול לחשוב שהכל מותר, אבל בסופו של דבר הוא בוחר לפי תפישתו של מה מוסרי. עוד טענה נגד האקזיסטנציאליזם: "יש אנשים האומרים לנו: אינכם יכולים לחרוץ משפט על אחרים" לכך עונה סרטר שניתן לפרש זאת בשני דרכים. האקזיסטנציאליזם אכן טוען שכאשר הבחירה היא מודעת, שהאדם מעורב וחושב בכנות ועם חרדה, אין שום בחירה אחרת שהוא יכול להעדיף. בכל זאת, ניתן לחרוץ משפט, מכיוון שהאדם בוחר מתוך ראיית הזולת, מה הכוונה? המשפט איננו לפי ערכים מגבוה, אלא לפי הגיון. אם הבחירה מבוססת על טעות, ניתן להגיד שיש בה הכחשה של עצמו, הסתתרות מאחורי תירוץ של תשוקות מפורשת ככחש עצמי, שכן האדם הוא חרות, כל טענה אחרת היא לא נכונה. שואל השואל: "מדוע לא יבחר בכחש עצמי" וסרטר אומר שאין מה להגיד על כך, אלא שהכחש העצמי הוא טעות מתוך הגדרתו, וכיצד יכולה טעות להיות בחירה טובה? בנוסף, סרטר חורץ משפט באמצעות כך שהוא מגדיר את החופש כמטרה. מטרת הבחירה היא לבחור באופן חופשי, לא בכל בחירה, כי התכחשות לחרדה היא לא בחירה מתוך חופש, אך לבחור באופן חופשי. האדם ננטש, ועל כן חופש הוא כל מה שיש לו, היא מנת חלקו היחידה, ואין לו ברירה אלא לקבל את החופש כרצונו היחיד ובסיס לכל הערכים (יש לזכור שהחופש אינו מהות הקודמת לקיום, מכיוון שהחופש הוא אבסטרקטי ומתוך החופש אני בוחר לעצמי מהות, לאחר שקפצתי לתוך הקיום). מתוך תפישה זו של החופש אני גם רוצה את החופש לכל בני האדם, החופש הוא הערך היחיד, ולכן מתוך כך שאני מחליט שהוא ערך שלי, עליי לרצות אותו לכולם (אחרת אני מתכחש לכך שאני מגדיר את החופש כטוב לאדם, לכל בני האדם). כעת פונה סרטר למצות את הטקסט, ולענות על השאלה: האם אקזיסטנציאליזם הוא הומניזם? סרטר טוען שלמילה הומניזם שני מובנים שונים לגמרי. "אפשר להבין בהומניזם תורה הרואה באדם תכלית לעצמו וערך עליון", כלומר, תפישה אחת של ההומניזם היא שהאדם הוא מצוין, מתוך היותו אדם ובגלל ההישגים המרשימים של הגזע האנושי. דבר זה הוא מגוחך, כיוון שהאדם אינו יכול לייחס לעצמו דברים שלא עשה, האדם הוא סכום פעולותיו. בנוסף, האדם אינו מוגדר סופית, אלא האדם מגדיר את עצמו, ועל כן, עליונותו של אדם אחד אינה אומרת מאומה על אדם אחר. להומניזם קיים מובן שני: "אדם נמצא כל הזמן מחוץ לעצמו; ההשלך ואיבוד עצמו מעבר לעצמו מקיים את האנושות". כלומר, האדם שואף להתעלות על עצמו, וזהו האקזיסטנציאליזם, האדם הופך את עצמו למחוקק עליון, מכיוון שהוא מכיר בהינטשות, אין אל שיחוקק בשבילי, על כן כאשר אני בוחר בטוב אני מחוקק לכל האדם.</div>Guy89https://www.sikumuna.co.il/index.php?title=%D7%94%D7%A4%D7%95%D7%9C%D7%99%D7%98%D7%99%D7%90%D7%94_/_%D7%90%D7%A4%D7%9C%D7%98%D7%95%D7%9F&diff=20477הפוליטיאה / אפלטון2007-05-08T22:14:16Z<p>Guy89: </p>
<hr />
<div>'''פוליטיאה א':'''<br />
<br />
שאלות לדיון:<br />
<br />
- מה נאמר בדיאלוג עם קפאלוס?<BR> <br />
- מדוע ההגדרה שנובעת מדבריו לצדק אינה נכונה?<BR> <br />
- אילו תכונות של המידות נובעות מהדיון עם פולימארכוס?<BR> <br />
- מדוע ההגדרה של פולימארכוס לצדק אינה נכונה? <BR><br />
- איזו תכונה חשובה של המידות נובעת מהדיון עם תראזימכוס? <BR><br />
- מדוע ההגדרה של תראזימכוס לצדק אינה נכונה?<BR><br />
<br />
בפוליטיאה א' ישנם שלושה דוברים מלבד סוקרטס: קפאלוס, פולימארכוס ואדימאנטוס.<br />
<br />
הדיאלוג עם קפאלוס: קפאלוס מדבר על אופי ועל חיים טובים. על אף שהדיון שלו לא עוסק במונחים המדוייקים, האופי מדבר על המידות, והחיים הטובים הם שאיפת האדם לטוב, באמצעות הבנת שני מושגים אלה קל כבר להבין את הדיון של קפאלוס, במובן המטאפורי, כל התייחסות לאופי האדם מדברת על מידות והתייחסות לחיים הטובים היא התייחסות לשאיפת האדם לטוב. במובן הזה כבר דיון זה הנו דיון מוסרי (יש לזכור, אתיקה אצל היוונים פירושה חיפוש אחר הטוב לאדם). טענתו הראשונית של קפאלוס היא שאושרו של אדם תלוי בעיקר באופיו, בכך רוצה אפלטון להגיד, החיים הטובים נובעים מאופי טוב, מידות טובות, ולא מתענוגות החיים, שקפאלוס שמח ש"נפטר" מהן. אפלטון שם בפיו של קפאלוס סייג, צריך כמות מסויימת של כסף ושאר תנאי נוחיות על מנת להיות מאושרים, אך מי שאינו בעל אופי טוב לא יחיה טוב בין אם יש לו כסף ובין אם לאו. טענתו הבאה היא על הצורך בכסף, אפלטון כבר כאן מבסס את תפקידו של הכסף, צריך מספיק כסף כדי לחיות בלי להיאלץ לגנוב או לשקר או לעשות אי אלו מעשי עוול. טענה זו מבססת הגדרה ראשונה לצדקה שסוקרטס שולף מדבריו של קפאלוס "הצדקה היא אמירת האמת והחזרת חובות" סוקרטס מפריך הגדרה זו של הצדק באמצעות דוגמא, שבה הדבר הנכון יהיה לא להחזיר את שקיבלת ואפילו לשקר (לקרוא בספר עמ' 164). בשלב זה מסיים קפאלוס את חלקו בדיון, ופולימארכוס נכנס עם הגדרה משלו לצדק. פולימארכוס טוען (לפי דבריו של סימונידס) שצדק הוא "להשיב לכל אדם את שחייבים לו". הגדרה זו מפרש פולימארכוס "חייבים הידידים להיטיב לידידיהם ולא להרע עמהם במאומה" בנוסף בנושא האויבים אומר פולימארכוס שיש להשיב להם מה שחייבים להם, ואויבים חייבים לאויביהם רעה. סוקרטס מפריך הגדרה זו בשתי דרכים: ראשית, מטעה הוא את פולימארכוס, וכך חושף תכונה של המידות: מידה הנה פעולה, ולכן היא אנלוגית במובנים מסויימים למקצוע. אבל, האנלוגיה אינה שלמה, כיוון שלמקצוע יש פעולה אחת מיוחדת, בעוד שהמידה נוכחת בכל הפעולות. אולם, סתירה זו השתמשה בתכסיס, ועל כן חוזר סוקרטס ומפריך את הטענה של פולימארכוס באמת. ראשית הוא מבקש מפולימארכוס לפרש את ההגדרה ומגיע להגדרה ה"מזוקקת" "צדק הוא להיטיב עם ידיד שהוא טוב ולהרע עם אויב שהוא רע". כעת, מהגדרה זו נובע שהצדיק אמור להזיק לאנשים אחרים, לאויביו הרעים. אולם, סוקראטס אומר, להזיק פירושו לפגוע ביכולתו לחיות חיים טובים, כלומר לפגוע במידותיו, וביניהן הצדק. כלומר, מן הצדק הוא לגרום לחוסר צדק אצל אויביך. אבל, סוקראטס אומר, אין זה מן הצדק לגרום לאי צדק. לכן הגדרה זו אינה נכונה. בשלב זה משוכנע פולימארכוס ותראזימכוס נכנס לדיון. הגדרתו של תראזימכוס לצדק היא "תועלתו של החזק יותר" כוונתו באמת היא תועלתו של השליט. בהגדרה זו מטפל סוקרטס קודם, באמצעות הפגנת תכונה נוספת של המידות, אשר אנלוגית למקצועות. כפי שהתועלת ממקצוע הרפואה היא לחולה (אשר מרופא) והתועלת של הקברניט היא בהעברת הנוסעים בבטחה, כך התועלת במידות אינה לבעל המידה, אלא לאחר. כך הצדק לא נועד לעזור לצדיק, אלא לאחר. לכן לא יתכן שמלאכת השליטה (לפי דעתו של תראזימכוס) היא צודקת, כי תועלתה אצל השליט. בנוסף, אומר סוקרטס, שיש להפריד בין שכרו של הרופא למלאכת הריפוי. ההשתכרות היא אומנות שונה, כיוון שניתן להיות רופא בלי להשתכר, אך לא ניתן להיות רופא בלי לרפא. לאחר מכן, אומר תראזימכוס שהעוול הוא הטוב לאדם, והצדקה היא הרע. לכך משיב סוקראטס ומכניס את מונח המידה <br />
(measure ) לדיון, סוקרטס טוען שלהיות חכם וטוב בעשייה כלשהי כרוך תמיד בלדעת את המידה הנכונה, כפי שהנגן יודע עד כמה למתוח את מיתריו, והרופא יודע איזה מינון לתת לחולה, כך ידע הצדיק כמה כסף יכול הוא לרצות לעצמו, במידה, לעומת זאת, הרשע רוצה לעצמו כמה שיותר, מעבר למידה הטובה. לכן הצדקה משולה לחכמה, לסגולה הטובה של הנשמה, והעוול הוא הרע של הנשמה. לכן גם יהיה הצדיק יותר מאושר, כי מטרת הפעולה של הנשמה היא להוביל לחיים טובים, והטוב לנשמה היא הצדקה.<br />
<br />
<br />
'''פוליטיאה ב':'''<br />
<br />
שאלות לדיון:<br />
<br />
- מהם שלושת סוגי הטוב לפי גלאוקון, לאיזה סוג משתייכות המידות? <BR><br />
- מהי שאלתו של גלאוקון? <BR> <br />
- מהי שאלתו של אדימאנטוס (שאלותיו) ומה ההבדל ביניהן לבין שאלת גלאוקון?<BR> <br />
- מהו הבסיס לכינון המדינה? <BR><br />
- מהו עקרון חילוק העבודה (לא ניסוח של אפלטון)?<BR> <br />
- מהי המדינה המצומצמת ומהי המדינה התפוחה (לא מושגים של אפלטון)? <BR><br />
- מדוע מתחילים השומרים את הדיון על החינוך? <BR><br />
<br />
בתחילת הפוליטיאה ב' נכנס גלאוקון לדיון. גלאוקון עומד לצדו של סוקראטס בדיון, אך זקוק להסבר מפורש יותר כדי להבין מדוע הצדק טוב לאדם וכדי שידע כיצד להשיב לטוענים אחרת. הוא מציג שלושה סוגים של טוב: טוב עכשווי שלאו דווקא טוב לטווח הרחוק, כמו הנאות ושעשועים, טוב לטווח הרחוק שלא טוב לעכשוו, כמו שקידה ולמידה, שיש בהם טרחה אבל הטוב שבהם מתבטא אחר-כך. ולבסוף טוב גם לטווח הרחוק וגם לטווח הקרוב, כמו בריאות. גלאוקון מבקש מסוקראטס להוכיח שהצדקה משתייכת לסוג השלישי (השני בספר עצמו, שלישי במסמך זה) והיפה ביותר (זה הדבר שכדאי לזכור). כעת מתחיל גלאוקון לנסח את האתגר שלו לסוקראטס (השאלה שלו). הוא מציג את דעת הרוב, שצדק הוא דבר מהסוג השני (שלישי בפוליטיאה), ומוצלח אך ורק עבור תוצאותיו, אבל מאוס בעת העיסוק בו. גלאוקון מציג את מקור הצדק באופן הבא: מטבעו של הדבר "טוב לעשות עוול, ורע לסבול עוול" דהיינו, בד"כ אפשר להרוויח מסבלו של האחר, אך אם אחר גורם לך לסבול זהו דבר רע, אך גלאוקון אומר שהרע בסבולת העוול גדול מהטוב שבעשיית העוול, לכן החליטו בני האדם להגיע לעמק השווה, ולא לעשות ולא לסבול עוול. זהו למעשה הצדק (זוהי אינה הגדרה של הצדק, אך הצדק הוא היפוכו של העוול). לכן הצדק הוא באמצע בין הטוב ביותר לרע ביותר, בין גרימת עוול ללא סבולת עוול (טוב) לבין סבולת עוול ללא גרימת עוול (רע). ולכן, אדם שמסוגל לעשות עוול ללא שיעשה לא עוול, ודאי יבחר בדבר זה, ואדם שאינו בוחר לעשות עוול, בוחר כך כי הוא יודע שיעשה לו עוול. (מומלץ לקרוא את הסיפור על גיגס, אשר קיבל את היכולת לעשות עוול בלי לקבל עוול). והשאלה המזוקקת היא: הרשע שמוכשר בלהיות רשע, ומסוגל לעשות עוול אך להיראות כצדיק, ומקבל את כל זכויות הצדיק, אך גם מוסיף על חלקו בעזרת העוול, והצדיק, אשר אינו נהנה כלל מרווחי צדקתו, אלא כולם חושבים אותו לרשע, מי מהם יותר מאושר? בשלב זה נכנס אדימאנטוס לדיון, ולו שאלה משל עצמו. גם אדימאנטוס מאמין שהצדק הוא הטוב, אך גם הוא זקוק להסבר מדוע הטענות נגד הצדקה אינן נכונות. אדימאנטוס אומר שלדעת אנשים מסויימים לא צריך להיות צדיק, אלא להיות בעל מוניטין של צדיק, כי עם מוניטין כזה ניתן לזכות במשרות, נישואין וכדומה... (מוסיף ואומר הוא שבעלי מוניטין הצדיק מבורכים על ידי האלים). בנוסף, אנשים מסויימים אומרים ש: "אמנם דבר נאה הוא ישוב-הדעת והצדקה, אבל קשה ומטריח, ואילו פריצות ועוול הם דבר נעים שנקנה על נקלה". כלומר, הצדק אמנם טוב, אך הוא קשה, והעוול הוא טוב קל. אם כן, גלאוקון שואל, אם אדם מסוגל לעשות עוול ללא לסבול עוול, מדוע עדיף לעשות צדק?, ואדימאנטוס שואל: מדוע עדיף הצדק עצמו ממוניטין של הצדק, ומדוע עדיף הצדק על העוול אם הצדק מכיל טרחה רבה והעוול הוא כל כך קל? כאן מתחיל התהליך הארוך של הפוליטיאה בחיפוש אחר הצדק. והוא מחל בתיאור המדינה. מדוע? מכיוון שהמדינה היא גדולה יותר מאדם אחד, אך התנהלותה דומה באופנים מסויימים להתנהלותו של אדם, אולי אם נמצא את הצדק במדינה, נוכל למצוא גם את הצדק באדם. סוקראטס מתחיל לתאר מדינה מתהווית. לפי אפלטון הבסיס לכינון המדינה הוא הצורך של כל אחד בעזרה של אחרים על מנת להשיג את טובתו שלו. בגלל ריבוי הצרכים לאדם, הם מתכנסים ביחד למקום אחד שנקרא מדינה. במדינה הבסיסית ישנו איכר, בנאי, אורג וסנדלר (לפני שיתאר מדינה גדולה, סוקראטס מתאר תהליך באמצעות התחלה מהמדינה הקטנה ביותר שאפשרית), עבור מזון, בניית בתים, ביגוד והנעלה, שדרושים לכל אדם. כעת, סוקראטס מסביר שההגיוני הוא שכל אחד מהם יעבוד את עבודתו עבור כל השאר, במקום שכל אחד יספק את צרכיו. הרי יהיה יותר קל עבור האיכר להפיק מזון, עבור האורג להפיק בגדים, לבנאי לבנות בתים וכו' מאשר שכל אדם יבנה ביתו, יפיק מזונו ויכין בגדיו בעצמו, זה עקרון חילוק העבודה, כאשר אדם מנסה לספק את כל צרכיו לבדו יוצא הדבר מסורבל, לכן העבודה מחולקת בין כמה אנשים, ובכך משתפרת היעילות.כעת מתואר תהליך הגדלת המדינה (מומלץ לקרוא, מתחיל בעמוד 218). לבסוף (עמ' 220) מתקין סוקראטס את המדינה המינימלית, אך חייה מאוד פשוטים, אך חייהם דומים לחיי חיות, הם מסתפקים במועט ביותר, לא זו היא המדינה שמעניינת אותנו. זוהי המדינה המצומצמת, וכעת מתאר סוקראטס את התפתחות המדינה התפוחה, אשר בה יש גם מקום לסיפוק תיאבונות אשר אינם הכרחיים. שוב מתחיל תיאור של הגדלת המדינה לצורך סיפוק צרכי הפנאי, שעליו אפסח, מומלץ לקרוא. במדינה כזו יהיה צורך גם באנשי צבא, מכיוון שמה שיש במדינה לא יספיק לה, אלא היא תזדקק לחומרי גלם ממדינות אחרות. ולכן צריך גם להוסיף חיל צבא שלם למדינה מכיוון שאף אדם במדינה לא יכול להיות חייל וגם בעל מקצוע אחר, לפי עקרון חלוקת העבודה. אפלטון זונח את הדיון על המלחמה, ומדבר בכל זאת על השומרים שאמורים להגן על המדינה (ולא לתקוף מדינות אחרות), מכיוון שאלו דרושים בכל מקרה, הדיבור על המדינה התפוחה מול המדינה המצומצמת אינו מטרת הטקסט. ובכן, סוקראטס שואל את גלאוקון ואת עצמו, מהי התכונה שדרושה לשומרים. הבעיה היא שמחד זקוקים השומרים ללהט, אשר יעזור להם להגן מפני היריבים, ומאידך הם זקוקים לנינוחות, כדי שלא יתקפו בעצמם את המדינה. אם יחסר בשומר אחד מאילו, לא יהיה שומר טוב, אם כן, כיצד ניצור שומרים טובים? סוקראטס פותר את הבעיה בכך שקיום שתי תכונות מנוגדות אינו נוגד את הטבע, כך לדוגמא כלב השמירה הוא נוח וטוב אל אדוניו, ולהפך כלפי זרים. סוקראטס גם קובע שהשומרים צריכים להיות פילוסופים מטבעם, זאת על ידי אנלוגית כלב השמירה. כלב השמירה שונא את הזרים, אפילו אם לא עשו לו כל רע, ואוהב את מכריו, אפילו אם לא עשו כל טוב, כלומר, הוא מבחין מין מה שמוכר לו ומה שלא מוכר לו, ולא בין מה שנראה טוב ומה שלא נראה טוב, זוהי תכונה של השואף ללמוד, כלומר הפילוסוף (אוהב החוכמה). לכן זקוקים השומרים לחינוך (מכיוון שהם זקוקים לשתי תכונות מנוגדות בנפשם, ומכיוון שעליהם להיות פילוסופים). אפלטון מחלק את החינוך לשני תחומים: המוסי, דהיינו האומנותי, שירה, פיסול, ציור, תיאטרון וכדומה, זהו החינוך לנשמה, והחינוך הגימנאסטי, כלומר הגופני, עבור הגוף.כעת מתחיל אפלטון לדון בחינוך המוקדם. אפלטון מתחיל את הדיון בחינוך במוסי, ומתחיל בחינוך המוקדם ביותר, סיפור האגדות, לו הוא קורא שקר (ולמעשה מתכוון בדיה), כלומר יצירת סיפורים שאינם נכונים למען לימוד. הוא מתאר ראשית את הצורך בצנזורה. מכיוון שבחינוך המוסי מושפעת נשמתו של האדם, יש לדאוג שהמוסיקה שאליה נחשפים הילדים הנה טובה, ומלמדת את הילדים יופי אמיתי, ולא את הרע. אפלטון מתאר כמה רעות שמופיעות בסיפורי היוונים, מומלץ לקרוא (החל מעמוד 229 ועד סוף הפוליטיאה ב' וממשיך בפוליטיאה ג' עד עמוד 262).<br />
<br />
<br />
<br />
'''פוליטיאה ג':'''<br />
<br />
מעניין לדעת: עמ' 266: הגדרה אפשרית לאהבה אפלטונית (שימו לב: "אהבה אפלטונית" במובנה האמיתי, ולא זה הנהוג בימינו (בימינו נהוג לחשוב שמדובר באהבה ללא מגע מיני).<br />
<br />
<br />
שאלות לדיון:<br />
<br />
- מהי מטרת החינוך הגימנאסטי? המוסי? <BR><br />
- מה הם כוללים? <BR><br />
- מדוע אחד לא מספיק? <BR><br />
- כיצד ניתן לאבד ידיעה? <BR><br />
- מהו הסיפור שמסופר לילדים? מדוע? <BR><br />
- כיצד מאורגנים משכנות המגינים ומדוע? <BR> <br />
- כיצד מנצל החינוך של אפלטון את תכונות הילד הבסיסיות? <BR><br />
<br />
בסוף הקטע על מיתוסי האלים, מדבר אפלטון על השפעת החינוך על הנפש. ראשית, הוא מסביר כיצד המוסיקה משפיעה על הנפש. אם כן השפעת המוסיקה היא בכך שהיא מלמדת אותנו מה הוא היפה, וגורמת לנו לאהוב את היפה (כלומר הטוב) ולשנוא את הרע. אפלטון מדבר על הצורך בחינוך המוסי ובחינוך הגימנאסטי. אולם, ההפרדה אינה בין עבודה בשביל הנפש ועבודה בשביל הגוף, מכיוון שהאדם הטוב יעבוד על גופו בעצמו, אלא החינוך המוסי והחינוך הגימנאסטי עובדים על חלקים שונים בנשמה, כלומר המוסי מפתח את הכרת הטוב והגימנאסטי מפתח את הלהט והעזות. כעת מתאר סוקרטס את תהליך בחירת השומרים. מי הוא האדם אשר ידאג ביותר למדינה? ובכן אדם ידאג ביותר לדבר שהוא אוהב, כלומר לדבר שמועיל גם לו, והוא חושב שטובתו של הדבר היא טובתו שלו. ובכן, מתוך אלו שאוהבים את המדינה מספיק, יש לבחור את האנשים שלא יאבדו לעולם את הדאגה למדינה. סוקרטס מתאר כיצד ניתן לאבד ידיעה: ניתן לאבד בכוונה ידיעה שהתגלתה כשקר, וניתן לאבד בעל כורחך ידיעה באמצעות פיתוי, שיכחה, צער או כאב, הנאה שמקסימה אותם, או פחד שמבעיתם. כלומר צריך לחקור בין השומרים מי הם אלו שלא יאבדו את טובת המדינה בגלל כל אלו, ולבחון אותם מגיל ילדות כדי לגלות זאת. כאן מפריד אפלטון בין השומרים למגינים. השומרים הם המושלים, אשר תפקידם לשמור על המדינה מרעה, ואנשי המגן מסייעים ביד השומרים ומגינים על המדינה פיזית. לאחר מכן מזכיר סוקרטס את מעשיית אנשי הזהב. הסיפור, אשר יש לספר לכל הילדים על מנת להכשירם עוד יותר, ולהעניק להם תפישה של מה מקומם בחברה (נא לקרוא את הסיפור בעמוד 283-284) אם כן אנשי הזהב הם אלו המתאימים לשמור, אנשי הכסף יהיו חיילים, ואנשי הברזל והנחושת מתאימים למלאכות האחרות. סיפור זה ילמד את הילדים שלא לערער על מקומם בחברה, אלא להבין שלכל אחד מהם יועד תפקיד שונה. לאחר מכן מתאר אפלטון את משכנות המגינים, אשר יהיו בשיתוף מוחלט, בו למגינים (ולשומרים) אין אף רכוש פרטי, זאת כדי למנוע בעדם כל סיכוי לשאיפה לרכוש, וכך לעולם לא ירצו כסף ויתפתו לנצל את כוחם מעל העם למענו. בנושא החינוך: יש לדעת את הקשר בין החינוך לבין טבע הילד, באופן שהוא מנצל את השאיפה של הילד לחיקוי, הסקרנות הטבעית, והרצון לנוע, אם לא מצאת קשר זה, אני תמיד זמין להסביר.<br />
<br />
<br />
<br />
'''פוליטיאה ד':'''<br />
<br />
שאלות לדיון:<br />
<br />
- מה הן המידות לחיים טובים? <BR><br />
- מה הגדרתן במדינה? <BR><br />
- מה הם שלושת חלקי הנפש? <BR><br />
- מדוע הם נפרדים? <BR><br />
- מה תפקידו של כל אחד? <BR><br />
- מה הגדרת המידות אצל האדם? <BR><br />
<br />
בתחילת הפוליטיאה ד' מפנה אדימאנטוס את הדיון לשביל צדדי ומציין שדרך הטיפול בשומרים (ראה ג') עשויה לעשות אותם לפחות מאושרים, לכך עונה סוקרטס ראשית בהסכמה, שהרי השומרים אף אינם מקבלים שכר, אך הוא אומר שלאחר סוף החקירה יבינו מדוע השומרים מאושרים, וממילא, מטרת המדינה אינה להגיע לאושר של קבוצה אחת, אלא לאושר מקסימלי של כל אנשי המדינה. מכך מגיע סוקרטס לדיון על העושר, ומסיק שהמדינה המתוקנת לא תהיה לא עשירה מדי ולא עניה מדי, ולא גדולה מדי או קטנה מדי. לאחר מכן שואל אדימאנטוס, כיצד תנצח המדינה במלחמות אם אין לה כל אוצרות? ותגובתו של סוקרטס היא שהמדינה תנצח מכיוון שראשית אנשיה הם המוכשרים ביותר למלחמה כיוון שעברו את החינוך האפלטוני, ושנית, מכיוון שאינם זקוקים לאוצרותיה של מדינה אחרת, יוכלו בקלות לכרות ברית עם מדינה אחרת כנגד מדינה תוקפת, ובנוסף אם המלחמה היא רק כנגד מדינה אחת, ניתן לנצל את הפיצול בין העשירים לעניים בכל מדינה, ולכרות ברית עם אחד מהם. מעבר לכך לא צריך לחוקק יותר מדי, מכיוון שהשומרים המוכשרים ידעו לחוקק בעצמם. השומרים גם צריכים למנוע מוסיקה לא טובה שתתפתח. על כן גם לא צריך לחוקק יותר מדי חוקי סחר. כעת, משאיר סוקרטס את החקיקה הדתית למבינים בענייני דת, ופונה לדיון במידות. מכיוון שיסדנו מדינה מאושרת באמת, חייה ודאי טובים, ועל כן היא מכילה את ארבע המידות הדרושות לחיים טובים, חוכמה מתינות צדק ואומץ. כעת מחפש הוא כל אחת מהן במדינה. החכמה, לדעת אפלטון היא נהיגה בעצה טובה, ומתי נאמר על מדינה שהיא חכמה? כאשר היא נוהגת בעצה טובה, ומתי זה? כאשר יש בה ידיעה מסוימת, לא במלאכה ספציפית, אלא ברמה השולטת בכל, ומעיצה עצות בכל העניינים, היא ידיעת השומרים. על כן המדינה היא חכמה מכיוון שהיא נשלטת על ידי שומרים חכמים. היכן ימצא האומץ? מובן שתיקרא המדינה אמיצה בשל אומץ חייליה, זהו המעמד שחשוב ביותר לו להיות אמיץ. אומץ זה של המגינים הוא, שהם עושים כל מה שחוקקו השומרים, אף כאשר מתמודדים הם עם קשיים, בנושא ממה באמת צריך לפחד. לדוגמא: הם אינם חוששים מהמוות, אך כן חוששים מעבדות, או מפגיעה במדינתם. אומץ זה לא ימחק מול שום קושי, מכיוון שהחיילים חונכו כפי שצריך, ונבחרו בקפידה אלו שקלטו את החוקים קליטה טובה ביותר. כעת מחפשים את ישוב הדעת, או המתינות. המתינות דומה לדעת אפלטון למעין הרמוניה בין כל חלקי הנפש. המתינות היא "התגברות אדם על עצמו", אך מה זה התגברות על עצמך? בוודאי כאשר אתה מתגבר על עצמך אתה גם נכנע לעצמך. אפלטון אומר שהכוונה בכך היא שבדילמה הנפש נחצית בין חלק טוב יותר וטוב פחות, וכאשר אדם מתגבר על עצמו חלקו הטוב מתגבר, וכאשר חלקו הרע מתגבר, האדם נכנע לעצמו. אם כן, המדינה היא מדינה מתונה כאשר חלק המדינה הנחות יותר נכנע לחלק הטוב יותר, כלומר כאשר האזרחים נכנעים לרצון השומרים, ובכלל כל האזרחים, כולל השומרים, מכירים בכך שהטוב ביותר צריך לשלוט, במובן זה השומרים והאזרחים שניהם מקיימים את המתינות, אולם היא יותר משמעותית אצל האזרחים, מכיוון שהם אלו שנכנעים. כעת, מוצא סוקרטס את הצדקה, בעצם הסדר במדינה, בכך שכל אזרח עושה את תפקידו, וזאת מדוע? אם נגר יעבוד בעבודתו של נפח, לא יהיה הרבה נזק למדינה, אולם, אם יהיה חילוף בין שלושת המעמדות, כאשר אזרח יהיה מגן או שומר או מגן יהיה שומר או אדם אחד יעסוק בעיסוק של שני מעמדות, יהיה דבר זה רע מאוד, ויוביל לנזק גדול למדינה, דבר זה הוא בוודאי עוול. היפוכו של דבר זה הוא הצדק, כלומר כאשר הסדר נשמר על כנו. כעת, הגיע הזמן לעבור למציאת הצדק באדם. לשם כן ננסה להבין מה הם הכוחות הפועלים בנפש האדם. אפלטון מחלק כוחות אלה לשלושה סוגים, כוח שמשתוקק לידיעה והבנה (מעתה ואילך "דעת"), כוח שמשתוקק לכבוד, ניצחון, ערך עצמי, במלותיו של אפלטון: כוח של עזות (מאתה ואילך "להט") וכוח המשתוקק להנאות ארציות, גשמיות, פיזיות (מאתה ואילך "תיאבונות"), כעת, סוקרטס מוכיח מעמוד 312 עד 320 שכוחות אלו אינם נובעים מתוך כוח אחד, מכיוון שהם לעתים מנוגדים אחד לשני, הנה דוגמאות להבדלים בין הכוחות, אשר לא לקוחות מהפוליטאה:<br />
<br />
<br />
<br />
<br />
תיאבונות דעת <br />
מספרים על רב (שאת שמו אני לא מצליח למצוא) שבילדותו לא היה בידו את הכסף להשתתף בישיבות, ועל כן היה מטפס על גג בניין הלימוד, ויושב ומקשיב בשלג וכפור לשיחת הגדולים בתורה. ברור כאן הקונפליקט בין רצון לדעת לבין רצון לחום ונוחות. - דעת<br />
ישנו קונפליקט אמיתי בין התיאבונות לרצון לנצח. נביט באצני המרתון, שרצים 42 קילומטרים מפרכים, הרי, מצד אחד עומדת תשוקתם להגיע אל קו הסיום, ומאידך, תשוקתם לסיים את כאבם, ולהביא לעצמם מרגוע, תשוקה שמשתייכת לתיאבונות. מתי מתנגדת התשוקה לידיעה לתשוקה לכבוד או ניצחון? דוגמא משלי היא אלברט איינשטיין, אשר היה כמובן מדען דגול שגילה בשנת 1905 כמה תורות חשובות מאוד, וביניהן תורת היחסות ותורת הקוונטים. אולם, מכיוון שתורת הקוונטים מעידה שישנה רנדומליות ביקום, חרתה מאוד התורה הזו לאיינשטיין, והוא חיפש בנרות דרך לסתור אותה, דבר זה מתבטא בטענתו "god does not play dice with the universe”בתשובה לכך ענה מדען (שאת שמו אינני מצליח למצוא) “you cannot tell god what to do”כוונתו הייתה שאיינשטיין מתרכז לא בחיפוש אחר האמת, אלא ברצון להוכיח שדעתו נכונה, כלומר הרצון שלו לידיעה אמיתי מתנגש עם רצונו לנצח להט<br />
כעת, רואים אנו שכוחות אלו בנפש אנלוגיים לשלושת המעמדות בפוליטיאה, וכעת ניתן לכתוב את הטבלה הבאה:<br />
מידה מתאימה תשוקות חלק במדינה חלק בנפש<br />
חכמה ידיעה, הבנה שומרים דעת<br />
אומץ ניצחון, כבוד, ערך עצמי מגינים להט<br />
מתינות, היא המידה השולטת בתיאבונות. תענוגות ארציים אזרחים תיאבונות<br />
לכן החוכמה באדם, בדומה למדינה, תהיה כאשר החלק הטוב שבו, הדעת, תדע עצה טובה, כלומר תדע מה טוב לכל חלקי הנפש. האומץ באדם הוא כאשר ידע להקשיב לצו הדעת בנושא ממה ראוי לפחד, תחת כל סוג של לחץ או הנאה. המתינות תהא כאשר התיאבונות והלהט ייכנעו לדעת, והצדק כאשר כל אחד מחלקי הנפש עושה את שלו, כלומר הדעת תשלוט, הלהט יגן עלינו כאשר נזדקק לו, והתיאבונות יקשיבו לצו הדעת וההגיון. <br />
<br />
<br />
'''פוליטיאה ה':'''<br />
<br />
<br />
שאלות לדיון:<br />
<br />
- מה גורלן של הנשים במדינה? מדוע? <BR><br />
- מהן הטענות הנגדיות וכיצד סוקרטס סותר אותן? <BR><br />
- מהו השינוי הקטן ביותר שניתן לעשות כדי להפוך את המדינה למאושרת יותר? <BR><br />
- מה הם האין והיש? <BR><br />
- מה הם הסברה וההכרה? <BR><br />
<br />
<br />
בשלב זה עומד סוקרטס להשוות בין הרשע לצדיק, על מנת לסיים את הדיון, אלא שפולימארכוס מעלה סוגיה שמונעת המשך זה. הסוגיה היא ההתייחסות לנשים ולילדים (הילודה) במדינה. אנחנו עסקנו בעניין הנשים. ראשית אומר סוקרטס שאין כל שוני בין הטיפול בנשים וגברים, עלינו להתייחס אליהם בדיוק אותו דבר במבחנים, באימונים, ואף במיניות, כלומר לא נתבייש מלהניח להם להתעמל יחד בעירום, אין לתת להבדלים הפיזיים להבדיל בטיפול בהם. הנשים והגברים יבחנו יחדיו, ומי שימצא או תמצא מתאים או מתאימה לשומרות יהיה או תהא שומר או שומרת, להגנה מגן או מגינה, לנגרות נגר או נגרית, וכדומה. מול טענה זו מציג אפלטון שתי טענות נגד שעלולים להעלות וסותר אותן. ראשית, עלול איש לטעון, שמכיוון שטבע הנשים והגברים שונה, מתאים להם יחס שונה, כיחס הרופא והנגר. אולם, טוען אפלטון, ההבדל איננו ביכולתם לעסוק במלאכה כלשהי, אלא דומה יותר להבדל בין קירחים לשעירים, אשר אינו מונע מהם לעסוק באותן מלאכות ממש, מכיוון שאין מלאכה שגבר מסוגל לעסוק בה, אשר אישה אינה מסוגלת לה כלל. טענה שניה היא (וכאן עלי להתנצל בשם אפלטון, אשר חי בזמנים עתיקים יותר מאתנו, ודעות עתיקות הנן משונות) שמכיוון שגברים מוצלחים יותר מנשים בכל מלאכה שהיא, עלול הטוען לטעון שרק גברים צריכים לעסוק במלאכות החשובות. לכך טוען אפלטון שמכיוון שאין אישה שהיא המין הנשי, או גבר שהוא המין הגברי, אלא כל אדם הוא אינדיבידואל, אין מניעה שאישה תעשה מלאכה יותר טוב מרוב הגברים, ולכן צריך לשפוט את הגברים והנשים בדרכים הרגילות. מכאן מחל דיון שאין אנו עוסקים בו, באשר לגורל הילדים. השאלה הבאה ששואלים במתדיינים את סוקרטס כיצד יוכיח שמדינה כזו (זו שתיאר) יכולה בכלל להתקיים? סוקרטס עונה לכך שמכיוון שזוהי המדינה האידיאלית, על מנת שמדינה תיחשב לטובה, אין היא צריכה להיות בדיוק כמו זאת, אלא רק לשאוף להיות כמוה, ולהיות יחסית קרובה אליה. זאת באופן דומה לכך שעל מנת להיות צדיק, אין אדם צריך להיות אידיאל הצדקה, אלא רק קרוב אליה כמה שיותר. אם-כן, מחפש סוקרטס אחרי השינוי הקטן ביותר שניתן לעשות, על מנת להפוך מדינה רגילה למדינה קרובה למדינה המושלמת. שינוי זה הוא לדעת סוקרטס, שהשליטים יהיו פילוסופים. באומרו כך אין סוקרטס מתכוון שעל השליטים להיות מתוך איזו גילדה מקצועית של פילוסופים, אלא שלשליטים צריך להיות טבע פילוסופי, כלומר אוהב חוכמה. מדוע? ראשית, מכיוון שהפילוסופים הם אלו שרואים את היופי והטוב בדברים כפי שהם, ולא כפי שהם נראים, בעוד שאנשים אחרים רואים את היופי בדברים כפי שהם נראים, ולא כפי שהם. מבחינה זו הפילוסופים מכירים באמת דברים, בעוד שאנשים אחרים רק סוברים דברים. דבר שמוכר, ברור שהוא יש, כי אחרת לא היה מוכר. דבר שהוא אין, ברור שאינו מוכר, מכיוון שאינו קיים. אך דבר שסוברים אותו, אין לדעת אם הוא יש או אין, מכיוון שהסברה מכילה בחובה אי ודאות. אם כן הפילוסופים אוהבים ומבינים את היש, בעוד שהאחרים מבינים את מה שבין היש לאין, המתכלה, החולף, הבלתי ודאי.<br />
<br />
<br />
<br />
<br />
'''הפוליטיאה ו':'''<br />
<br />
שאלות לדיון:<br />
<br />
- מדוע ראויים הפילוסופים לשלוט? <BR><br />
- מה היא התנגדות אדימאנטוס? <BR><br />
- מהו המשל והנמשל במשל האונייה? <BR><br />
- מה מטרת המשל? <BR><br />
- מדוע האור אנלוגי לטוב? <BR> <br />
- מה הוא הקו המחולק? <BR><br />
<br />
לפי מסקנות הפוליטיאה ו', הפילוסופים הם דומים לרואים את האמת, בעוד שהאחרים הם דומים יותר לעיוורים, ומכיוון שהשליט מכוון את העם, מלאכה זו היא מתאימה יותר לרואה מאשר לעיוור. בשלב זה עולה אדימאנטוס עם התנגדות. הפילוסופים נראים באופן כללי כתמהונים, מקולקלים, מוזרים, או לא מועילים (חשבו, האם לא כך הם נראים בימינו?) אם כן, מדוע הם המתאימים לשלוט? סוקרטס מסכים שכך אמנם נראים הפילוסופים. אולם, יש טעות בבסיס מחשבה זו, וסוקרטס יפגין אותה באמצעות משל האונייה: דמיינו <br />
אונייה בלב ים, אשר עליה שולט בעל האונייה, המחזיק בהגה, אשר אינו יודע כיצד לנווט אותה והנו כבד ראייה וכבד שמיעה, אך חזק מספיק כדי להחליט מי יאייש את ההגה. מסביבו מתקבצים המלחים ומנסים לשכנעו שיתן להם את ההגה, אולם גם הם אינם יודעים כיצד לנווט את הספינה, ואף מאמינים שמלאכת הנווטות אינה קיימת, ולא ניתן ללמוד אותה. בכל פעם שרוצה בעל האונייה למסור את ההגה לאחד מהמלחים, גוזרים הם לחתיכות מלח זה. המלחים מסממים את בעל האונייה על מנת להטוטו לרצונם על מנת שיתן להם את ההגה, ומובילים את הספינה לאבדון, בעוד שהם חוגגים ונהנים מאוצרותיה. כל מי שעוזר להם לתמרן את בעל האונייה נקרא בפיהם "קברניט" ו"נווט מוצלח" וכל מי שאינו עוזר להם הנו לא יוצלח. לכן, אם יראו אדם שבאמת מוכשר במלאכת הימאות, בוודאי לא ירצה לתת בידיהם את האונייה, והם יכנו אותו לא יוצלח, אף שהוא המוצלח באמת. הנמשל: בעל האונייה הוא העם, אשר אינו יודע את הדרך הנכונה, אך הוא הגדול ביותר והחזק ביותר. המלחים הם פוליטיקאים, שמנסים בכוח הרטוריקה "לסמם" את העם, על מנת שיתן להם את השלטון. הם חושבים שזוהי מלאכת הפוליטיקה, על אף שמלאכת הפוליטיקה, הנמשלת לאומנות הספנות, היא הובלת המדינה, הנמשלת לאונייה, באופן הטוב ביותר. הקברניט המוכשר הנו הפילוסוף, אשר מסרב לקחת חלק במלאכת הפוליטיקה, אך הנו המתאים ביותר לשלוט.<br />
סוקרטס ממשיך בתיאור של מה שעשוי לדרדר את הבוחרים ללמוד את החיים הפילוסופיים, בין אם גידול גרוע, בין אם חוסר כשרון מלכתחילה, ובין אם שניהם. <br />
אפלטון ממשיך בתיאור מי הוא האדם אשר מבין באמת את המציאות בניסיון להגדיר את ההבנה. הוא אומר שהטוב הוא להבנה כמו שהאור הוא לראיה. הטוב נדרש להבנה, מכיוון שכדי להבין דבר, עלינו לדעת ראשית מה התכלית שלו, כלומר מה הטוב שלו, וגם מה טוב לו, כלומר מה יהיה הטוב בשבילו, כך לדוגמא כדי להבין את האדם עלינו להבין שהטוב לאדם הוא פיתוח המידות. כעת מסביר אפלטון את הקו המחולק, על מנת להסביר מה הן הרמות השונות של ההבנה:<br />
<br />
* הרמה הראשונה היא הבנת צלליות, בבואות. זוהי ההבנה לא של דברים, אלא של השתקפויות שלהם, בעוד שבבואה במראה מסגירה יותר על הדבר המשתקף מאשר צללית, כולן מהוות דמויות של דברים אמיתיים ולא דברים אמיתיים. <br />
* הקטע השני מיועד לדברים האמיתיים, המוחשיים. <br />
<br />
הקטע השלישי והרביעי שניהם מייצגים הבנה של אידיאות, רעיונות, אלא שזוהי הבנה שונה. <br />
<br />
* בשלב השלישי המבין חווה את האידיאה, הוא יודע כיצד היא נראית, אך הוא אינו יודע מדוע היא טובה, מה חשיבותה, ומהי באמת. <br />
<br />
* בשלב הרביעי המבין מבין מה האידיאה באמת, מהי הגדרתה הנכונה, ומדוע היא טובה. כך לדוגמא אדם שמבין את האומץ ברמה השלישית, כאשר הוא עומד מול סכנה, הוא יהיה אמיץ, ויתמודד מולה, הוא ידע שזהו הדבר הטוב לעשות. אך אם תבקש ממנו דין וחשבון על מעשיו, לא ידע הוא כיצד להסביר. ואולם האדם המבין ברמה הרביעית ידע מדוע האומץ הוא טוב. הוא ידע בכל מצב לשאול את עצמו מה הדבר שממנו באמת צריך לפחד, ולהתמודד עם הדברים כפי שצריך.<br />
<br />
<br />
<br />
'''הפוליטיאה ז':'''<br />
<br />
שאלות לדיון:<br />
<br />
- מה הוא המשל והנמשל במשל המערה? <BR><br />
- מה הן מסקונתיו? <BR><br />
<br />
הפוליטיאה ז' נפתחת במשל המערה שמתאר את ההכרה האנושית: בתוך מערה שוכנים בני אדם, אסירים במערה שפתחה פתוח אל האור, אך הם נעולים באופן שאינם מסוגלים לזוז. מעליהם דולקת אש, ובין האש ובין האסירים ישנה דרך, בה נבנתה חומה שעליה מקרינים צלליות מהאש, אשר מגיעות מאנשים שהולכים לאורך החומה ונושאים פסלים של דברים שונים מחומרים שונים, חלק מנושאי הפסלים משמיעים קולות, וחלק לא. אנשים אלה משולים לאנשים שחיים רק בעולם הדברים המוחשיים והצלליות, ואינם מבינים אידיאות, למעשה מצב האסירים אף גרוע ביותר, מכיוון שהם רואים אך ורק בבואות של בבואות, כלומר צללים של פסלים, וכאשר שומעים הם קול, חושבים הם שהצללים השמיעו אותו, וחושבים הם שהצללים הם כל המציאות, בדומה לאנשים בחיינו, שחושבים שאין דבר מעבר לעולם החומרי. כעת, משוחרר אחד מהם, ומורשה הוא להגיע למעלה, ורואה כעת את המציאות. וכאשר הוא רואה את המציאות, הוא מבין לאט, תוך כדי הסתגלות איטית לאור, שכל מה שראה קודם היה הבל הבלים. בשלב זה יהיה לו קודם כל קל יותר להביט בצללים, ואחר כך בדברים למיניהם, ואח"כ באור הירח, ולבסוף באור השמש עצמו, וכעת הוא נמשל לאדם שגילה את מישור ההכרה הגבוה יותר, השלישי והרביעי, והוא חוזה באמת, והוא יודע שהעולם הגשמי אינו אלא הבל הבלים. כעת, אצל שכני המערה, נהוג משחק של זיהוי וניבוי מתוך הסתכלות בצללים, והחכמים ביותר הם אלו שיודעים כיצד לנבא טוב ביותר. כאשר ירד אדם זה בחזרה למטה לא יהא הוא מורגל לצל, ויהיה לו קשה לשחק באותו משחק, והוא יהיה לצחוק, ויחשבו האנשים שכל מי שחוזה באור למעלה נהיה טיפש ולא יוצלח, ואם ונסה אדם להראות להם את האמת, יסרבו לכך, ואף יהרגוהו אם רק יכלו, כדי שלא להפוך לחסרי יכולת. באותו אופן האנשים אשר אינם חוזים באמת שונאים את הפילוסופים, הם רואים את תורתם כחסרת תועלת, רק מכיוון שהם אינם מוצלחים בדיבור על דברים מיותרים. <br />
עוד על משל המערה:<br />
תוספת אלגוריית המערה מוסיפה לדיון מבחינת חינוך את תפישת מטרת החינוך הגבוה. כפי שאמרנו ילדים אינם מבינים מעבר לעצמים וצללים. מטרת החינוך הגבוה היא להיות כמו האדם שמשחרר את אחד הלכודים במערה, כמו שהלכוד תופש פתאום רמות חדשות בהכרה, החינוך הגבוה מעניק לאדם תפישה של אידיאות ברמה השלישית והרביעית.<br />
מבחינה חברתית עוסק המשל בשאלה מי הם האנשים שאנחנו מתארים כמוצלחים, הוא מתדיין בדבר זה באמצעות תיאור "משחק הצללים" שמשחקים אנשי המערה של ניחוש דמויות הצללים, כאשר אדם שמבין במיוחד את הצללים נחשב לחכם. האדם שהבין את האמת שחוזר למערה נחשב לטיפש ואף אחד לא מאמין לו. דבר זה מתאר כיצד במדינה שבה האזרחים אינם חכמים ומבינים את המציאות כפי שהיא, החכמים האמיתיים יהיו לבדיחה ולא יאפשרו להם להיכנס לפוליטיקה.<br />
מבחינת ההכרה מתאר המשל אירוניה מסוימת. הדבר שהאנשים במערה חושבים למציאות הוא בעצם צל של צל של המציאות. כלומר צללים של פסלים של דברים אמיתיים. הדבר מתאר כיצד ניתן לחשוב שאנחנו מבינים את המציאות בלי בכלל להכיר אותה, ואז כשמשחררים אותנו אנו מביטים בפליאה אל אספקט חדש של המציאות, גבוה יותר ממה שחשבנו, וקשה לנו לראות אותו ולהבין. רק כשנמצא את האספקט הזה ונתרגל את ההסתכלות בו אז נוכל להבין אותו בקלות.<br />
<br />
<br />
<br />
'''הפוליטיאה ח':'''<br />
<br />
בחן את עצמך:<br />
<br />
- מה הם חמשת המשטרים? <BR><br />
- מי הם האנשים המקבילים להם? <BR><br />
<br />
בשלב זה מדבר אפלטון על הידרדרות המדינה והנפש, על מנת למצוא את האדם הרע, ולהשוותו לאדם הטוב, דבר זה הוא עושה באמצעות תיאור משטרים מסוימים והמצבים המקבילים בנפש, לצורך כך נחזיר את הטבלה:<br />
משטר מתאים: מידה מתאימה תשוקות חלק במדינה חלק בנפש<br />
אריסטוקרטיה חכמה ידיעה, הבנה שומרים דעת<br />
טימוקראטיה אומץ ניצחון, כבוד, ערך עצמי מגינים להט<br />
תיאבונות הכרחיים: אוליגארכיהתיאבונות לא הכרחיים:דמוקראטיהתיאבונות לא חוקיים:דיקטטורה מתינות, היא המידה השולטת בתיאבונות. תענוגות ארציים אזרחים תיאבונות<br />
<br />
אם כן, נמנה את שלבי הידרדרות הנפש והמדינה. הרע הראשון לנפש והמדינה הוא להישלט על ידי הלהט, או במדינה להישלט על ידי המגינים. זאת מכיוון שאלו יותר מצוינים מן האזרחים אך אינם הטובים ביותר, ולכן נמצא בהם פגש. משטר זה מכונה טימוקראטיה, משטר הכבוד. במשטר זה שולטים אנשי הצבא. זהו שלטון קשה, הם מדכאים את החכמים, כיוון שיודעים שאם אלו ישלטו הם יחזירו את המדינה האריסטוקרטית על כנה. מה שחשוב במדינה זו הוא הכבוד, והיא במלחמות אינסופיות, אנשיה משועבדים לשליטים, אך עדיין אינם עניים, מכיוון שהשליטים אינם כה חומדים כסף. מדינה זו שקולה לאדם הנשלט על ידי הלהט. הניצחון והכבוד הם כל מה שחשוב לו, הוא אינו נותן לחכמה לשלוט בו, שאז עלול הוא להפסיד, כשישקול מה טוב לו באמת, אך עדיין איננו משועבד לתיאבונות, כיוון שהלהט מנוגד להם. לאחר מכן, האוליגארכיה, שליטת הכסף במדינה, במדינה זו כבר יהיו עניים, מכיוון שהשליטים יחמדו להם את הכסף, ומצבה יהיה בכי רע. מדינה זו שקולה לאדם הנשלט על ידי התיאבונות ההכרחיים. הוא אינו מאבד כל כיוון, אך יורד לרמה של בן אדם שמובל אך ורק אחרי חיפוש טריוויאלי אחרי מיצוי התיאבונות מעבר לכל צורכם, מכיוון שאין לו כיוון אחר שידריכו. לאחר מכן באה הדמוקראטיה. המאפיין שלה הוא איבוד כל כיוון, המחשבה שאין שום עיקרון חשוב, וצריך רק לחוש את החופש בשביל החופש, זוהי הפריצות המוחלטת. האדם המקביל לכך הוא האדם שאיבד כל כיוון, הוא כבר אינו רק מספק את תאוותיו, אלא מחפש לו תאוות חדשות מכיוון שאין לו כל כיוון לחיים, והתיאבונות ההכרחיים כבר אינם מספקים אותו. הדרגה הנמוכה ביותר היא הדיקטטורה, שבה כל סדרי היום מונהגים רק על ידי רצונו של אדם אחד, אשר נבחר באופן שרירותי לגמרי. האדם המגביל לכך הוא האדם שהגיע לרמה שהוא משתגע לגמרי על ידי התיאבונות, הוא נשלט כעת על ידי התיאבונות הלא חוקיים, הגרועים ביותר, כדמות סמים ורצח, הוא מחפש את ההנאה בכל דרך אפשרית, והוא אובססיבי.<br />
<br />
<br />
<br />
'''פוליטיאה ט':'''<br />
<br />
שאלות לדיון:<br />
<br />
- מה הם שלושת הקריטריונים לאושר? <BR><br />
- מדוע יהיה הצדיק מאושר יותר? <BR><br />
<br />
בשלב זה של הדיון, משווה אפלטון בין הרע המוחלט צדיק המוחלט, על מנת לעשות כן מחליט אפלטון על שלושה קריטריונים לאושר: בריאות, עושר, וביטחון, ומשווה בין מצבם של הרשע והצדיק בכל אלה.<br />
מבחינת בריאות, ברור שהצדיק יהיה בריא יותר, הוא יודע מה טוב לו ביותר, הדעת שולטת בו והתיאבונות אינם מנצחים וכך אינו עושה את מה שלא בריא לו. לעומת זאת הדיקטטור עושה הכל בחיפוש אחרי האושר, וחוקר את כל ההנאות, ומביא חולי רב לגופו.<br />
מבחינת העושר, נראה תחילה שהרשע יותר עשיר. הרי הוא חופשי בכל עסק להרוויח יותר עקב רמאות, ולכן יהיה לו יותר ממון. אולם, האם הוא ירגיש שהוא עשיר? לא, מכיוון שהוא תמיד שואף ליותר כסף, הוא רואה תמיד שניתן להשיג עוד והוא רוצה בכך, ולכן לעולם אינו מסופק. לעומתו, הצדיק, בהינתן שיש לו די למחייתו, תמיד ירגיש עשיר, מכיוון שהוא יודע שהוא אינו זקוק כלל וכלל להרבה כסף, הוא יודע מה המידה <br />
(measure) הנכונה לכסף, ולכן יחוש סיפוק מרמת ממונו בקלות. בעוד שהרשע לעולם לא ירגיש עשיר, הצדיק ירגיש כך באמצעות כמות יחסית מועטת של כסף.<br />
מבחינת הביטחון, הרשע רוכש לו יותר ויותר אויבים, ואויביו הם גם הרעים וגם הטובים, כולם שונאים אותו על פועלו, ויריבי הצדיק הם רק הרשעים, והטובים, ידידיו. אולם, אמרנו שיש לגזול מהצדיק את יתרונות צדקתו, אך עדיין, הרשע תמיד ידע את הרע שעשה, ויחיה תוך פחד מתמיד ששקריו יתגלו, ולעולם לא ירגיש בטוח, בעוד שהצדיק יודע שלמעשה לא פגע באיש, ועל כן לא זכה באיבתו של איש, והוא חי בתחושת ביטחון. בנוסף, ישנו הביטחון האמיתי. הצדיק האמיתי הוא השומר, אשר אי אפשר לקחת ממנו את מידותיו בשום צורה דרך הנאה כאב או תכסיס, לכן הוא תמיד יהיה מאושר, ולעולם לא יחשוש מפגיעה. לעומת זאת, מבחינה זאת הדיקטטור הוא כבר פגום, מכיוון שאינו בעל מידות.<br />
קריטריון נוסף עליו ניתן להסתכל לאושר הוא החופש. בעוד שהדיקטטור נראה חופשי יותר, מכיוון שאינו מוגבל על ידיד חוקים כלשהם, הוא בעצם משועבד לתיאבונות שלו, ואת הדעת שלו הוא חייב לכלוא, כיוון שאם תפרוץ הוא יאלץ להסתכל על עצמו בכל הרע שלו. מבחינה זו הצדיק הוא חופשי, הוא רשאי לספק את כל חלקי הנפש באמצעות צו הדעת.</div>Guy89https://www.sikumuna.co.il/index.php?title=%D7%94%D7%A4%D7%95%D7%9C%D7%99%D7%98%D7%99%D7%90%D7%94_/_%D7%90%D7%A4%D7%9C%D7%98%D7%95%D7%9F&diff=20476הפוליטיאה / אפלטון2007-05-08T22:13:26Z<p>Guy89: </p>
<hr />
<div>'''פוליטיאה א':'''<br />
<br />
שאלות לדיון:<br />
<br />
- מה נאמר בדיאלוג עם קפאלוס?<BR> <br />
- מדוע ההגדרה שנובעת מדבריו לצדק אינה נכונה?<BR> <br />
- אילו תכונות של המידות נובעות מהדיון עם פולימארכוס?<BR> <br />
- מדוע ההגדרה של פולימארכוס לצדק אינה נכונה? <BR><br />
- איזו תכונה חשובה של המידות נובעת מהדיון עם תראזימכוס? <BR><br />
- מדוע ההגדרה של תראזימכוס לצדק אינה נכונה?<BR><br />
<br />
בפוליטיאה א' ישנם שלושה דוברים מלבד סוקרטס: קפאלוס, פולימארכוס ואדימאנטוס.<br />
<br />
הדיאלוג עם קפאלוס: קפאלוס מדבר על אופי ועל חיים טובים. על אף שהדיון שלו לא עוסק במונחים המדוייקים, האופי מדבר על המידות, והחיים הטובים הם שאיפת האדם לטוב, באמצעות הבנת שני מושגים אלה קל כבר להבין את הדיון של קפאלוס, במובן המטאפורי, כל התייחסות לאופי האדם מדברת על מידות והתייחסות לחיים הטובים היא התייחסות לשאיפת האדם לטוב. במובן הזה כבר דיון זה הנו דיון מוסרי (יש לזכור, אתיקה אצל היוונים פירושה חיפוש אחר הטוב לאדם). טענתו הראשונית של קפאלוס היא שאושרו של אדם תלוי בעיקר באופיו, בכך רוצה אפלטון להגיד, החיים הטובים נובעים מאופי טוב, מידות טובות, ולא מתענוגות החיים, שקפאלוס שמח ש"נפטר" מהן. אפלטון שם בפיו של קפאלוס סייג, צריך כמות מסויימת של כסף ושאר תנאי נוחיות על מנת להיות מאושרים, אך מי שאינו בעל אופי טוב לא יחיה טוב בין אם יש לו כסף ובין אם לאו. טענתו הבאה היא על הצורך בכסף, אפלטון כבר כאן מבסס את תפקידו של הכסף, צריך מספיק כסף כדי לחיות בלי להיאלץ לגנוב או לשקר או לעשות אי אלו מעשי עוול. טענה זו מבססת הגדרה ראשונה לצדקה שסוקרטס שולף מדבריו של קפאלוס "הצדקה היא אמירת האמת והחזרת חובות" סוקרטס מפריך הגדרה זו של הצדק באמצעות דוגמא, שבה הדבר הנכון יהיה לא להחזיר את שקיבלת ואפילו לשקר (לקרוא בספר עמ' 164). בשלב זה מסיים קפאלוס את חלקו בדיון, ופולימארכוס נכנס עם הגדרה משלו לצדק. פולימארכוס טוען (לפי דבריו של סימונידס) שצדק הוא "להשיב לכל אדם את שחייבים לו". הגדרה זו מפרש פולימארכוס "חייבים הידידים להיטיב לידידיהם ולא להרע עמהם במאומה" בנוסף בנושא האויבים אומר פולימארכוס שיש להשיב להם מה שחייבים להם, ואויבים חייבים לאויביהם רעה. סוקרטס מפריך הגדרה זו בשתי דרכים: ראשית, מטעה הוא את פולימארכוס, וכך חושף תכונה של המידות: מידה הנה פעולה, ולכן היא אנלוגית במובנים מסויימים למקצוע. אבל, האנלוגיה אינה שלמה, כיוון שלמקצוע יש פעולה אחת מיוחדת, בעוד שהמידה נוכחת בכל הפעולות. אולם, סתירה זו השתמשה בתכסיס, ועל כן חוזר סוקרטס ומפריך את הטענה של פולימארכוס באמת. ראשית הוא מבקש מפולימארכוס לפרש את ההגדרה ומגיע להגדרה ה"מזוקקת" "צדק הוא להיטיב עם ידיד שהוא טוב ולהרע עם אויב שהוא רע". כעת, מהגדרה זו נובע שהצדיק אמור להזיק לאנשים אחרים, לאויביו הרעים. אולם, סוקראטס אומר, להזיק פירושו לפגוע ביכולתו לחיות חיים טובים, כלומר לפגוע במידותיו, וביניהן הצדק. כלומר, מן הצדק הוא לגרום לחוסר צדק אצל אויביך. אבל, סוקראטס אומר, אין זה מן הצדק לגרום לאי צדק. לכן הגדרה זו אינה נכונה. בשלב זה משוכנע פולימארכוס ותראזימכוס נכנס לדיון. הגדרתו של תראזימכוס לצדק היא "תועלתו של החזק יותר" כוונתו באמת היא תועלתו של השליט. בהגדרה זו מטפל סוקרטס קודם, באמצעות הפגנת תכונה נוספת של המידות, אשר אנלוגית למקצועות. כפי שהתועלת ממקצוע הרפואה היא לחולה (אשר מרופא) והתועלת של הקברניט היא בהעברת הנוסעים בבטחה, כך התועלת במידות אינה לבעל המידה, אלא לאחר. כך הצדק לא נועד לעזור לצדיק, אלא לאחר. לכן לא יתכן שמלאכת השליטה (לפי דעתו של תראזימכוס) היא צודקת, כי תועלתה אצל השליט. בנוסף, אומר סוקרטס, שיש להפריד בין שכרו של הרופא למלאכת הריפוי. ההשתכרות היא אומנות שונה, כיוון שניתן להיות רופא בלי להשתכר, אך לא ניתן להיות רופא בלי לרפא. לאחר מכן, אומר תראזימכוס שהעוול הוא הטוב לאדם, והצדקה היא הרע. לכך משיב סוקראטס ומכניס את מונח המידה <br />
(measure ) לדיון, סוקרטס טוען שלהיות חכם וטוב בעשייה כלשהי כרוך תמיד בלדעת את המידה הנכונה, כפי שהנגן יודע עד כמה למתוח את מיתריו, והרופא יודע איזה מינון לתת לחולה, כך ידע הצדיק כמה כסף יכול הוא לרצות לעצמו, במידה, לעומת זאת, הרשע רוצה לעצמו כמה שיותר, מעבר למידה הטובה. לכן הצדקה משולה לחכמה, לסגולה הטובה של הנשמה, והעוול הוא הרע של הנשמה. לכן גם יהיה הצדיק יותר מאושר, כי מטרת הפעולה של הנשמה היא להוביל לחיים טובים, והטוב לנשמה היא הצדקה.<br />
<br />
<br />
'''פוליטיאה ב':'''<br />
<br />
שאלות לדיון:<br />
<br />
- מהם שלושת סוגי הטוב לפי גלאוקון, לאיזה סוג משתייכות המידות? <BR><br />
- מהי שאלתו של גלאוקון? <BR> <br />
- מהי שאלתו של אדימאנטוס (שאלותיו) ומה ההבדל ביניהן לבין שאלת גלאוקון?<BR> <br />
- מהו הבסיס לכינון המדינה? <BR><br />
- מהו עקרון חילוק העבודה (לא ניסוח של אפלטון)?<BR> <br />
- מהי המדינה המצומצמת ומהי המדינה התפוחה (לא מושגים של אפלטון)? <BR><br />
- מדוע מתחילים השומרים את הדיון על החינוך? <BR><br />
<br />
בתחילת הפוליטיאה ב' נכנס גלאוקון לדיון. גלאוקון עומד לצדו של סוקראטס בדיון, אך זקוק להסבר מפורש יותר כדי להבין מדוע הצדק טוב לאדם וכדי שידע כיצד להשיב לטוענים אחרת. הוא מציג שלושה סוגים של טוב: טוב עכשווי שלאו דווקא טוב לטווח הרחוק, כמו הנאות ושעשועים, טוב לטווח הרחוק שלא טוב לעכשוו, כמו שקידה ולמידה, שיש בהם טרחה אבל הטוב שבהם מתבטא אחר-כך. ולבסוף טוב גם לטווח הרחוק וגם לטווח הקרוב, כמו בריאות. גלאוקון מבקש מסוקראטס להוכיח שהצדקה משתייכת לסוג השלישי (השני בספר עצמו, שלישי במסמך זה) והיפה ביותר (זה הדבר שכדאי לזכור). כעת מתחיל גלאוקון לנסח את האתגר שלו לסוקראטס (השאלה שלו). הוא מציג את דעת הרוב, שצדק הוא דבר מהסוג השני (שלישי בפוליטיאה), ומוצלח אך ורק עבור תוצאותיו, אבל מאוס בעת העיסוק בו. גלאוקון מציג את מקור הצדק באופן הבא: מטבעו של הדבר "טוב לעשות עוול, ורע לסבול עוול" דהיינו, בד"כ אפשר להרוויח מסבלו של האחר, אך אם אחר גורם לך לסבול זהו דבר רע, אך גלאוקון אומר שהרע בסבולת העוול גדול מהטוב שבעשיית העוול, לכן החליטו בני האדם להגיע לעמק השווה, ולא לעשות ולא לסבול עוול. זהו למעשה הצדק (זוהי אינה הגדרה של הצדק, אך הצדק הוא היפוכו של העוול). לכן הצדק הוא באמצע בין הטוב ביותר לרע ביותר, בין גרימת עוול ללא סבולת עוול (טוב) לבין סבולת עוול ללא גרימת עוול (רע). ולכן, אדם שמסוגל לעשות עוול ללא שיעשה לא עוול, ודאי יבחר בדבר זה, ואדם שאינו בוחר לעשות עוול, בוחר כך כי הוא יודע שיעשה לו עוול. (מומלץ לקרוא את הסיפור על גיגס, אשר קיבל את היכולת לעשות עוול בלי לקבל עוול). והשאלה המזוקקת היא: הרשע שמוכשר בלהיות רשע, ומסוגל לעשות עוול אך להיראות כצדיק, ומקבל את כל זכויות הצדיק, אך גם מוסיף על חלקו בעזרת העוול, והצדיק, אשר אינו נהנה כלל מרווחי צדקתו, אלא כולם חושבים אותו לרשע, מי מהם יותר מאושר? בשלב זה נכנס אדימאנטוס לדיון, ולו שאלה משל עצמו. גם אדימאנטוס מאמין שהצדק הוא הטוב, אך גם הוא זקוק להסבר מדוע הטענות נגד הצדקה אינן נכונות. אדימאנטוס אומר שלדעת אנשים מסויימים לא צריך להיות צדיק, אלא להיות בעל מוניטין של צדיק, כי עם מוניטין כזה ניתן לזכות במשרות, נישואין וכדומה... (מוסיף ואומר הוא שבעלי מוניטין הצדיק מבורכים על ידי האלים). בנוסף, אנשים מסויימים אומרים ש: "אמנם דבר נאה הוא ישוב-הדעת והצדקה, אבל קשה ומטריח, ואילו פריצות ועוול הם דבר נעים שנקנה על נקלה". כלומר, הצדק אמנם טוב, אך הוא קשה, והעוול הוא טוב קל. אם כן, גלאוקון שואל, אם אדם מסוגל לעשות עוול ללא לסבול עוול, מדוע עדיף לעשות צדק?, ואדימאנטוס שואל: מדוע עדיף הצדק עצמו ממוניטין של הצדק, ומדוע עדיף הצדק על העוול אם הצדק מכיל טרחה רבה והעוול הוא כל כך קל? כאן מתחיל התהליך הארוך של הפוליטיאה בחיפוש אחר הצדק. והוא מחל בתיאור המדינה. מדוע? מכיוון שהמדינה היא גדולה יותר מאדם אחד, אך התנהלותה דומה באופנים מסויימים להתנהלותו של אדם, אולי אם נמצא את הצדק במדינה, נוכל למצוא גם את הצדק באדם. סוקראטס מתחיל לתאר מדינה מתהווית. לפי אפלטון הבסיס לכינון המדינה הוא הצורך של כל אחד בעזרה של אחרים על מנת להשיג את טובתו שלו. בגלל ריבוי הצרכים לאדם, הם מתכנסים ביחד למקום אחד שנקרא מדינה. במדינה הבסיסית ישנו איכר, בנאי, אורג וסנדלר (לפני שיתאר מדינה גדולה, סוקראטס מתאר תהליך באמצעות התחלה מהמדינה הקטנה ביותר שאפשרית), עבור מזון, בניית בתים, ביגוד והנעלה, שדרושים לכל אדם. כעת, סוקראטס מסביר שההגיוני הוא שכל אחד מהם יעבוד את עבודתו עבור כל השאר, במקום שכל אחד יספק את צרכיו. הרי יהיה יותר קל עבור האיכר להפיק מזון, עבור האורג להפיק בגדים, לבנאי לבנות בתים וכו' מאשר שכל אדם יבנה ביתו, יפיק מזונו ויכין בגדיו בעצמו, זה עקרון חילוק העבודה, כאשר אדם מנסה לספק את כל צרכיו לבדו יוצא הדבר מסורבל, לכן העבודה מחולקת בין כמה אנשים, ובכך משתפרת היעילות.כעת מתואר תהליך הגדלת המדינה (מומלץ לקרוא, מתחיל בעמוד 218). לבסוף (עמ' 220) מתקין סוקראטס את המדינה המינימלית, אך חייה מאוד פשוטים, אך חייהם דומים לחיי חיות, הם מסתפקים במועט ביותר, לא זו היא המדינה שמעניינת אותנו. זוהי המדינה המצומצמת, וכעת מתאר סוקראטס את התפתחות המדינה התפוחה, אשר בה יש גם מקום לסיפוק תיאבונות אשר אינם הכרחיים. שוב מתחיל תיאור של הגדלת המדינה לצורך סיפוק צרכי הפנאי, שעליו אפסח, מומלץ לקרוא. במדינה כזו יהיה צורך גם באנשי צבא, מכיוון שמה שיש במדינה לא יספיק לה, אלא היא תזדקק לחומרי גלם ממדינות אחרות. ולכן צריך גם להוסיף חיל צבא שלם למדינה מכיוון שאף אדם במדינה לא יכול להיות חייל וגם בעל מקצוע אחר, לפי עקרון חלוקת העבודה. אפלטון זונח את הדיון על המלחמה, ומדבר בכל זאת על השומרים שאמורים להגן על המדינה (ולא לתקוף מדינות אחרות), מכיוון שאלו דרושים בכל מקרה, הדיבור על המדינה התפוחה מול המדינה המצומצמת אינו מטרת הטקסט. ובכן, סוקראטס שואל את גלאוקון ואת עצמו, מהי התכונה שדרושה לשומרים. הבעיה היא שמחד זקוקים השומרים ללהט, אשר יעזור להם להגן מפני היריבים, ומאידך הם זקוקים לנינוחות, כדי שלא יתקפו בעצמם את המדינה. אם יחסר בשומר אחד מאילו, לא יהיה שומר טוב, אם כן, כיצד ניצור שומרים טובים? סוקראטס פותר את הבעיה בכך שקיום שתי תכונות מנוגדות אינו נוגד את הטבע, כך לדוגמא כלב השמירה הוא נוח וטוב אל אדוניו, ולהפך כלפי זרים. סוקראטס גם קובע שהשומרים צריכים להיות פילוסופים מטבעם, זאת על ידי אנלוגית כלב השמירה. כלב השמירה שונא את הזרים, אפילו אם לא עשו לו כל רע, ואוהב את מכריו, אפילו אם לא עשו כל טוב, כלומר, הוא מבחין מין מה שמוכר לו ומה שלא מוכר לו, ולא בין מה שנראה טוב ומה שלא נראה טוב, זוהי תכונה של השואף ללמוד, כלומר הפילוסוף (אוהב החוכמה). לכן זקוקים השומרים לחינוך (מכיוון שהם זקוקים לשתי תכונות מנוגדות בנפשם, ומכיוון שעליהם להיות פילוסופים). אפלטון מחלק את החינוך לשני תחומים: המוסי, דהיינו האומנותי, שירה, פיסול, ציור, תיאטרון וכדומה, זהו החינוך לנשמה, והחינוך הגימנאסטי, כלומר הגופני, עבור הגוף.כעת מתחיל אפלטון לדון בחינוך המוקדם. אפלטון מתחיל את הדיון בחינוך במוסי, ומתחיל בחינוך המוקדם ביותר, סיפור האגדות, לו הוא קורא שקר (ולמעשה מתכוון בדיה), כלומר יצירת סיפורים שאינם נכונים למען לימוד. הוא מתאר ראשית את הצורך בצנזורה. מכיוון שבחינוך המוסי מושפעת נשמתו של האדם, יש לדאוג שהמוסיקה שאליה נחשפים הילדים הנה טובה, ומלמדת את הילדים יופי אמיתי, ולא את הרע. אפלטון מתאר כמה רעות שמופיעות בסיפורי היוונים, מומלץ לקרוא (החל מעמוד 229 ועד סוף הפוליטיאה ב' וממשיך בפוליטיאה ג' עד עמוד 262).<br />
<br />
<br />
<br />
'''פוליטיאה ג':'''<br />
<br />
מעניין לדעת: עמ' 266: הגדרה אפשרית לאהבה אפלטונית (שימו לב: "אהבה אפלטונית" במובנה האמיתי, ולא זה הנהוג בימינו (בימינו נהוג לחשוב שמדובר באהבה ללא מגע מיני).<br />
<br />
<br />
שאלות לדיון:<br />
<br />
- מהי מטרת החינוך הגימנאסטי? המוסי? <BR><br />
- מה הם כוללים? <BR><br />
- מדוע אחד לא מספיק? <BR><br />
- כיצד ניתן לאבד ידיעה? <BR><br />
- מהו הסיפור שמסופר לילדים? מדוע? <BR><br />
- כיצד מאורגנים משכנות המגינים ומדוע? <BR> <br />
- כיצד מנצל החינוך של אפלטון את תכונות הילד הבסיסיות? <BR><br />
<br />
בסוף הקטע על מיתוסי האלים, מדבר אפלטון על השפעת החינוך על הנפש. ראשית, הוא מסביר כיצד המוסיקה משפיעה על הנפש. אם כן השפעת המוסיקה היא בכך שהיא מלמדת אותנו מה הוא היפה, וגורמת לנו לאהוב את היפה (כלומר הטוב) ולשנוא את הרע. אפלטון מדבר על הצורך בחינוך המוסי ובחינוך הגימנאסטי. אולם, ההפרדה אינה בין עבודה בשביל הנפש ועבודה בשביל הגוף, מכיוון שהאדם הטוב יעבוד על גופו בעצמו, אלא החינוך המוסי והחינוך הגימנאסטי עובדים על חלקים שונים בנשמה, כלומר המוסי מפתח את הכרת הטוב והגימנאסטי מפתח את הלהט והעזות. כעת מתאר סוקרטס את תהליך בחירת השומרים. מי הוא האדם אשר ידאג ביותר למדינה? ובכן אדם ידאג ביותר לדבר שהוא אוהב, כלומר לדבר שמועיל גם לו, והוא חושב שטובתו של הדבר היא טובתו שלו. ובכן, מתוך אלו שאוהבים את המדינה מספיק, יש לבחור את האנשים שלא יאבדו לעולם את הדאגה למדינה. סוקרטס מתאר כיצד ניתן לאבד ידיעה: ניתן לאבד בכוונה ידיעה שהתגלתה כשקר, וניתן לאבד בעל כורחך ידיעה באמצעות פיתוי, שיכחה, צער או כאב, הנאה שמקסימה אותם, או פחד שמבעיתם. כלומר צריך לחקור בין השומרים מי הם אלו שלא יאבדו את טובת המדינה בגלל כל אלו, ולבחון אותם מגיל ילדות כדי לגלות זאת. כאן מפריד אפלטון בין השומרים למגינים. השומרים הם המושלים, אשר תפקידם לשמור על המדינה מרעה, ואנשי המגן מסייעים ביד השומרים ומגינים על המדינה פיזית. לאחר מכן מזכיר סוקרטס את מעשיית אנשי הזהב. הסיפור, אשר יש לספר לכל הילדים על מנת להכשירם עוד יותר, ולהעניק להם תפישה של מה מקומם בחברה (נא לקרוא את הסיפור בעמוד 283-284) אם כן אנשי הזהב הם אלו המתאימים לשמור, אנשי הכסף יהיו חיילים, ואנשי הברזל והנחושת מתאימים למלאכות האחרות. סיפור זה ילמד את הילדים שלא לערער על מקומם בחברה, אלא להבין שלכל אחד מהם יועד תפקיד שונה. לאחר מכן מתאר אפלטון את משכנות המגינים, אשר יהיו בשיתוף מוחלט, בו למגינים (ולשומרים) אין אף רכוש פרטי, זאת כדי למנוע בעדם כל סיכוי לשאיפה לרכוש, וכך לעולם לא ירצו כסף ויתפתו לנצל את כוחם מעל העם למענו. בנושא החינוך: יש לדעת את הקשר בין החינוך לבין טבע הילד, באופן שהוא מנצל את השאיפה של הילד לחיקוי, הסקרנות הטבעית, והרצון לנוע, אם לא מצאת קשר זה, אני תמיד זמין להסביר.<br />
<br />
<br />
<br />
'''פוליטיאה ד':'''<br />
<br />
שאלות לדיון:<br />
<br />
- מה הן המידות לחיים טובים? <BR><br />
- מה הגדרתן במדינה? <BR><br />
- מה הם שלושת חלקי הנפש? <BR><br />
- מדוע הם נפרדים? <BR><br />
- מה תפקידו של כל אחד? <BR><br />
- מה הגדרת המידות אצל האדם? <BR><br />
<br />
בתחילת הפוליטיאה ד' מפנה אדימאנטוס את הדיון לשביל צדדי ומציין שדרך הטיפול בשומרים (ראה ג') עשויה לעשות אותם לפחות מאושרים, לכך עונה סוקרטס ראשית בהסכמה, שהרי השומרים אף אינם מקבלים שכר, אך הוא אומר שלאחר סוף החקירה יבינו מדוע השומרים מאושרים, וממילא, מטרת המדינה אינה להגיע לאושר של קבוצה אחת, אלא לאושר מקסימלי של כל אנשי המדינה. מכך מגיע סוקרטס לדיון על העושר, ומסיק שהמדינה המתוקנת לא תהיה לא עשירה מדי ולא עניה מדי, ולא גדולה מדי או קטנה מדי. לאחר מכן שואל אדימאנטוס, כיצד תנצח המדינה במלחמות אם אין לה כל אוצרות? ותגובתו של סוקרטס היא שהמדינה תנצח מכיוון שראשית אנשיה הם המוכשרים ביותר למלחמה כיוון שעברו את החינוך האפלטוני, ושנית, מכיוון שאינם זקוקים לאוצרותיה של מדינה אחרת, יוכלו בקלות לכרות ברית עם מדינה אחרת כנגד מדינה תוקפת, ובנוסף אם המלחמה היא רק כנגד מדינה אחת, ניתן לנצל את הפיצול בין העשירים לעניים בכל מדינה, ולכרות ברית עם אחד מהם. מעבר לכך לא צריך לחוקק יותר מדי, מכיוון שהשומרים המוכשרים ידעו לחוקק בעצמם. השומרים גם צריכים למנוע מוסיקה לא טובה שתתפתח. על כן גם לא צריך לחוקק יותר מדי חוקי סחר. כעת, משאיר סוקרטס את החקיקה הדתית למבינים בענייני דת, ופונה לדיון במידות. מכיוון שיסדנו מדינה מאושרת באמת, חייה ודאי טובים, ועל כן היא מכילה את ארבע המידות הדרושות לחיים טובים, חוכמה מתינות צדק ואומץ. כעת מחפש הוא כל אחת מהן במדינה. החכמה, לדעת אפלטון היא נהיגה בעצה טובה, ומתי נאמר על מדינה שהיא חכמה? כאשר היא נוהגת בעצה טובה, ומתי זה? כאשר יש בה ידיעה מסוימת, לא במלאכה ספציפית, אלא ברמה השולטת בכל, ומעיצה עצות בכל העניינים, היא ידיעת השומרים. על כן המדינה היא חכמה מכיוון שהיא נשלטת על ידי שומרים חכמים. היכן ימצא האומץ? מובן שתיקרא המדינה אמיצה בשל אומץ חייליה, זהו המעמד שחשוב ביותר לו להיות אמיץ. אומץ זה של המגינים הוא, שהם עושים כל מה שחוקקו השומרים, אף כאשר מתמודדים הם עם קשיים, בנושא ממה באמת צריך לפחד. לדוגמא: הם אינם חוששים מהמוות, אך כן חוששים מעבדות, או מפגיעה במדינתם. אומץ זה לא ימחק מול שום קושי, מכיוון שהחיילים חונכו כפי שצריך, ונבחרו בקפידה אלו שקלטו את החוקים קליטה טובה ביותר. כעת מחפשים את ישוב הדעת, או המתינות. המתינות דומה לדעת אפלטון למעין הרמוניה בין כל חלקי הנפש. המתינות היא "התגברות אדם על עצמו", אך מה זה התגברות על עצמך? בוודאי כאשר אתה מתגבר על עצמך אתה גם נכנע לעצמך. אפלטון אומר שהכוונה בכך היא שבדילמה הנפש נחצית בין חלק טוב יותר וטוב פחות, וכאשר אדם מתגבר על עצמו חלקו הטוב מתגבר, וכאשר חלקו הרע מתגבר, האדם נכנע לעצמו. אם כן, המדינה היא מדינה מתונה כאשר חלק המדינה הנחות יותר נכנע לחלק הטוב יותר, כלומר כאשר האזרחים נכנעים לרצון השומרים, ובכלל כל האזרחים, כולל השומרים, מכירים בכך שהטוב ביותר צריך לשלוט, במובן זה השומרים והאזרחים שניהם מקיימים את המתינות, אולם היא יותר משמעותית אצל האזרחים, מכיוון שהם אלו שנכנעים. כעת, מוצא סוקרטס את הצדקה, בעצם הסדר במדינה, בכך שכל אזרח עושה את תפקידו, וזאת מדוע? אם נגר יעבוד בעבודתו של נפח, לא יהיה הרבה נזק למדינה, אולם, אם יהיה חילוף בין שלושת המעמדות, כאשר אזרח יהיה מגן או שומר או מגן יהיה שומר או אדם אחד יעסוק בעיסוק של שני מעמדות, יהיה דבר זה רע מאוד, ויוביל לנזק גדול למדינה, דבר זה הוא בוודאי עוול. היפוכו של דבר זה הוא הצדק, כלומר כאשר הסדר נשמר על כנו. כעת, הגיע הזמן לעבור למציאת הצדק באדם. לשם כן ננסה להבין מה הם הכוחות הפועלים בנפש האדם. אפלטון מחלק כוחות אלה לשלושה סוגים, כוח שמשתוקק לידיעה והבנה (מעתה ואילך "דעת"), כוח שמשתוקק לכבוד, ניצחון, ערך עצמי, במלותיו של אפלטון: כוח של עזות (מאתה ואילך "להט") וכוח המשתוקק להנאות ארציות, גשמיות, פיזיות (מאתה ואילך "תיאבונות"), כעת, סוקרטס מוכיח מעמוד 312 עד 320 שכוחות אלו אינם נובעים מתוך כוח אחד, מכיוון שהם לעתים מנוגדים אחד לשני, הנה דוגמאות להבדלים בין הכוחות, אשר לא לקוחות מהפוליטאה:<br />
<br />
<br />
<br />
<br />
תיאבונות דעת <br />
מספרים על רב (שאת שמו אני לא מצליח למצוא) שבילדותו לא היה בידו את הכסף להשתתף בישיבות, ועל כן היה מטפס על גג בניין הלימוד, ויושב ומקשיב בשלג וכפור לשיחת הגדולים בתורה. ברור כאן הקונפליקט בין רצון לדעת לבין רצון לחום ונוחות. - דעת<br />
ישנו קונפליקט אמיתי בין התיאבונות לרצון לנצח. נביט באצני המרתון, שרצים 42 קילומטרים מפרכים, הרי, מצד אחד עומדת תשוקתם להגיע אל קו הסיום, ומאידך, תשוקתם לסיים את כאבם, ולהביא לעצמם מרגוע, תשוקה שמשתייכת לתיאבונות. מתי מתנגדת התשוקה לידיעה לתשוקה לכבוד או ניצחון? דוגמא משלי היא אלברט איינשטיין, אשר היה כמובן מדען דגול שגילה בשנת 1905 כמה תורות חשובות מאוד, וביניהן תורת היחסות ותורת הקוונטים. אולם, מכיוון שתורת הקוונטים מעידה שישנה רנדומליות ביקום, חרתה מאוד התורה הזו לאיינשטיין, והוא חיפש בנרות דרך לסתור אותה, דבר זה מתבטא בטענתו "god does not play dice with the universe”בתשובה לכך ענה מדען (שאת שמו אינני מצליח למצוא) “you cannot tell god what to do”כוונתו הייתה שאיינשטיין מתרכז לא בחיפוש אחר האמת, אלא ברצון להוכיח שדעתו נכונה, כלומר הרצון שלו לידיעה אמיתי מתנגש עם רצונו לנצח להט<br />
כעת, רואים אנו שכוחות אלו בנפש אנלוגיים לשלושת המעמדות בפוליטיאה, וכעת ניתן לכתוב את הטבלה הבאה:<br />
מידה מתאימה תשוקות חלק במדינה חלק בנפש<br />
חכמה ידיעה, הבנה שומרים דעת<br />
אומץ ניצחון, כבוד, ערך עצמי מגינים להט<br />
מתינות, היא המידה השולטת בתיאבונות. תענוגות ארציים אזרחים תיאבונות<br />
לכן החוכמה באדם, בדומה למדינה, תהיה כאשר החלק הטוב שבו, הדעת, תדע עצה טובה, כלומר תדע מה טוב לכל חלקי הנפש. האומץ באדם הוא כאשר ידע להקשיב לצו הדעת בנושא ממה ראוי לפחד, תחת כל סוג של לחץ או הנאה. המתינות תהא כאשר התיאבונות והלהט ייכנעו לדעת, והצדק כאשר כל אחד מחלקי הנפש עושה את שלו, כלומר הדעת תשלוט, הלהט יגן עלינו כאשר נזדקק לו, והתיאבונות יקשיבו לצו הדעת וההגיון. <br />
<br />
<br />
'''פוליטיאה ה':'''<br />
<br />
<br />
שאלות לדיון:<br />
<br />
- מה גורלן של הנשים במדינה? מדוע? <BR><br />
- מהן הטענות הנגדיות וכיצד סוקרטס סותר אותן? <BR><br />
- מהו השינוי הקטן ביותר שניתן לעשות כדי להפוך את המדינה למאושרת יותר? <BR><br />
- מה הם האין והיש? <BR><br />
- מה הם הסברה וההכרה? <BR><br />
<br />
<br />
בשלב זה עומד סוקרטס להשוות בין הרשע לצדיק, על מנת לסיים את הדיון, אלא שפולימארכוס מעלה סוגיה שמונעת המשך זה. הסוגיה היא ההתייחסות לנשים ולילדים (הילודה) במדינה. אנחנו עסקנו בעניין הנשים. ראשית אומר סוקרטס שאין כל שוני בין הטיפול בנשים וגברים, עלינו להתייחס אליהם בדיוק אותו דבר במבחנים, באימונים, ואף במיניות, כלומר לא נתבייש מלהניח להם להתעמל יחד בעירום, אין לתת להבדלים הפיזיים להבדיל בטיפול בהם. הנשים והגברים יבחנו יחדיו, ומי שימצא או תמצא מתאים או מתאימה לשומרות יהיה או תהא שומר או שומרת, להגנה מגן או מגינה, לנגרות נגר או נגרית, וכדומה. מול טענה זו מציג אפלטון שתי טענות נגד שעלולים להעלות וסותר אותן. ראשית, עלול איש לטעון, שמכיוון שטבע הנשים והגברים שונה, מתאים להם יחס שונה, כיחס הרופא והנגר. אולם, טוען אפלטון, ההבדל איננו ביכולתם לעסוק במלאכה כלשהי, אלא דומה יותר להבדל בין קירחים לשעירים, אשר אינו מונע מהם לעסוק באותן מלאכות ממש, מכיוון שאין מלאכה שגבר מסוגל לעסוק בה, אשר אישה אינה מסוגלת לה כלל. טענה שניה היא (וכאן עלי להתנצל בשם אפלטון, אשר חי בזמנים עתיקים יותר מאתנו, ודעות עתיקות הנן משונות) שמכיוון שגברים מוצלחים יותר מנשים בכל מלאכה שהיא, עלול הטוען לטעון שרק גברים צריכים לעסוק במלאכות החשובות. לכך טוען אפלטון שמכיוון שאין אישה שהיא המין הנשי, או גבר שהוא המין הגברי, אלא כל אדם הוא אינדיבידואל, אין מניעה שאישה תעשה מלאכה יותר טוב מרוב הגברים, ולכן צריך לשפוט את הגברים והנשים בדרכים הרגילות. מכאן מחל דיון שאין אנו עוסקים בו, באשר לגורל הילדים. השאלה הבאה ששואלים במתדיינים את סוקרטס כיצד יוכיח שמדינה כזו (זו שתיאר) יכולה בכלל להתקיים? סוקרטס עונה לכך שמכיוון שזוהי המדינה האידיאלית, על מנת שמדינה תיחשב לטובה, אין היא צריכה להיות בדיוק כמו זאת, אלא רק לשאוף להיות כמוה, ולהיות יחסית קרובה אליה. זאת באופן דומה לכך שעל מנת להיות צדיק, אין אדם צריך להיות אידיאל הצדקה, אלא רק קרוב אליה כמה שיותר. אם-כן, מחפש סוקרטס אחרי השינוי הקטן ביותר שניתן לעשות, על מנת להפוך מדינה רגילה למדינה קרובה למדינה המושלמת. שינוי זה הוא לדעת סוקרטס, שהשליטים יהיו פילוסופים. באומרו כך אין סוקרטס מתכוון שעל השליטים להיות מתוך איזו גילדה מקצועית של פילוסופים, אלא שלשליטים צריך להיות טבע פילוסופי, כלומר אוהב חוכמה. מדוע? ראשית, מכיוון שהפילוסופים הם אלו שרואים את היופי והטוב בדברים כפי שהם, ולא כפי שהם נראים, בעוד שאנשים אחרים רואים את היופי בדברים כפי שהם נראים, ולא כפי שהם. מבחינה זו הפילוסופים מכירים באמת דברים, בעוד שאנשים אחרים רק סוברים דברים. דבר שמוכר, ברור שהוא יש, כי אחרת לא היה מוכר. דבר שהוא אין, ברור שאינו מוכר, מכיוון שאינו קיים. אך דבר שסוברים אותו, אין לדעת אם הוא יש או אין, מכיוון שהסברה מכילה בחובה אי ודאות. אם כן הפילוסופים אוהבים ומבינים את היש, בעוד שהאחרים מבינים את מה שבין היש לאין, המתכלה, החולף, הבלתי ודאי.<br />
<br />
<br />
<br />
<br />
'''הפוליטיאה ו':'''<br />
<br />
שאלות לדיון:<br />
<br />
- מדוע ראויים הפילוסופים לשלוט? <BR><br />
- מה היא התנגדות אדימאנטוס? <BR><br />
- מהו המשל והנמשל במשל האונייה? <BR><br />
- מה מטרת המשל? <BR><br />
- מדוע האור אנלוגי לטוב? <BR> <br />
- מה הוא הקו המחולק? <BR><br />
<br />
לפי מסקנות הפוליטיאה ו', הפילוסופים הם דומים לרואים את האמת, בעוד שהאחרים הם דומים יותר לעיוורים, ומכיוון שהשליט מכוון את העם, מלאכה זו היא מתאימה יותר לרואה מאשר לעיוור. בשלב זה עולה אדימאנטוס עם התנגדות. הפילוסופים נראים באופן כללי כתמהונים, מקולקלים, מוזרים, או לא מועילים (חשבו, האם לא כך הם נראים בימינו?) אם כן, מדוע הם המתאימים לשלוט? סוקרטס מסכים שכך אמנם נראים הפילוסופים. אולם, יש טעות בבסיס מחשבה זו, וסוקרטס יפגין אותה באמצעות משל האונייה: דמיינו <br />
אונייה בלב ים, אשר עליה שולט בעל האונייה, המחזיק בהגה, אשר אינו יודע כיצד לנווט אותה והנו כבד ראייה וכבד שמיעה, אך חזק מספיק כדי להחליט מי יאייש את ההגה. מסביבו מתקבצים המלחים ומנסים לשכנעו שיתן להם את ההגה, אולם גם הם אינם יודעים כיצד לנווט את הספינה, ואף מאמינים שמלאכת הנווטות אינה קיימת, ולא ניתן ללמוד אותה. בכל פעם שרוצה בעל האונייה למסור את ההגה לאחד מהמלחים, גוזרים הם לחתיכות מלח זה. המלחים מסממים את בעל האונייה על מנת להטוטו לרצונם על מנת שיתן להם את ההגה, ומובילים את הספינה לאבדון, בעוד שהם חוגגים ונהנים מאוצרותיה. כל מי שעוזר להם לתמרן את בעל האונייה נקרא בפיהם "קברניט" ו"נווט מוצלח" וכל מי שאינו עוזר להם הנו לא יוצלח. לכן, אם יראו אדם שבאמת מוכשר במלאכת הימאות, בוודאי לא ירצה לתת בידיהם את האונייה, והם יכנו אותו לא יוצלח, אף שהוא המוצלח באמת. הנמשל: בעל האונייה הוא העם, אשר אינו יודע את הדרך הנכונה, אך הוא הגדול ביותר והחזק ביותר. המלחים הם פוליטיקאים, שמנסים בכוח הרטוריקה "לסמם" את העם, על מנת שיתן להם את השלטון. הם חושבים שזוהי מלאכת הפוליטיקה, על אף שמלאכת הפוליטיקה, הנמשלת לאומנות הספנות, היא הובלת המדינה, הנמשלת לאונייה, באופן הטוב ביותר. הקברניט המוכשר הנו הפילוסוף, אשר מסרב לקחת חלק במלאכת הפוליטיקה, אך הנו המתאים ביותר לשלוט.<br />
סוקרטס ממשיך בתיאור של מה שעשוי לדרדר את הבוחרים ללמוד את החיים הפילוסופיים, בין אם גידול גרוע, בין אם חוסר כשרון מלכתחילה, ובין אם שניהם. <br />
אפלטון ממשיך בתיאור מי הוא האדם אשר מבין באמת את המציאות בניסיון להגדיר את ההבנה. הוא אומר שהטוב הוא להבנה כמו שהאור הוא לראיה. הטוב נדרש להבנה, מכיוון שכדי להבין דבר, עלינו לדעת ראשית מה התכלית שלו, כלומר מה הטוב שלו, וגם מה טוב לו, כלומר מה יהיה הטוב בשבילו, כך לדוגמא כדי להבין את האדם עלינו להבין שהטוב לאדם הוא פיתוח המידות. כעת מסביר אפלטון את הקו המחולק, על מנת להסביר מה הן הרמות השונות של ההבנה:<br />
<br />
* הרמה הראשונה היא הבנת צלליות, בבואות. זוהי ההבנה לא של דברים, אלא של השתקפויות שלהם, בעוד שבבואה במראה מסגירה יותר על הדבר המשתקף מאשר צללית, כולן מהוות דמויות של דברים אמיתיים ולא דברים אמיתיים. <br />
* הקטע השני מיועד לדברים האמיתיים, המוחשיים. <br />
<br />
הקטע השלישי והרביעי שניהם מייצגים הבנה של אידיאות, רעיונות, אלא שזוהי הבנה שונה. <br />
<br />
* בשלב השלישי המבין חווה את האידיאה, הוא יודע כיצד היא נראית, אך הוא אינו יודע מדוע היא טובה, מה חשיבותה, ומהי באמת. <br />
<br />
* בשלב הרביעי המבין מבין מה האידיאה באמת, מהי הגדרתה הנכונה, ומדוע היא טובה. כך לדוגמא אדם שמבין את האומץ ברמה השלישית, כאשר הוא עומד מול סכנה, הוא יהיה אמיץ, ויתמודד מולה, הוא ידע שזהו הדבר הטוב לעשות. אך אם תבקש ממנו דין וחשבון על מעשיו, לא ידע הוא כיצד להסביר. ואולם האדם המבין ברמה הרביעית ידע מדוע האומץ הוא טוב. הוא ידע בכל מצב לשאול את עצמו מה הדבר שממנו באמת צריך לפחד, ולהתמודד עם הדברים כפי שצריך.<br />
<br />
<br />
<br />
'''הפוליטיאה ז':'''<br />
<br />
שאלות לדיון:<br />
<br />
- מה הוא המשל והנמשל במשל המערה? <BR><br />
- מה הן מסקונתיו? <BR><br />
<br />
הפוליטיאה ז' נפתחת במשל המערה שמתאר את ההכרה האנושית: בתוך מערה שוכנים בני אדם, אסירים במערה שפתחה פתוח אל האור, אך הם נעולים באופן שאינם מסוגלים לזוז. מעליהם דולקת אש, ובין האש ובין האסירים ישנה דרך, בה נבנתה חומה שעליה מקרינים צלליות מהאש, אשר מגיעות מאנשים שהולכים לאורך החומה ונושאים פסלים של דברים שונים מחומרים שונים, חלק מנושאי הפסלים משמיעים קולות, וחלק לא. אנשים אלה משולים לאנשים שחיים רק בעולם הדברים המוחשיים והצלליות, ואינם מבינים אידיאות, למעשה מצב האסירים אף גרוע ביותר, מכיוון שהם רואים אך ורק בבואות של בבואות, כלומר צללים של פסלים, וכאשר שומעים הם קול, חושבים הם שהצללים השמיעו אותו, וחושבים הם שהצללים הם כל המציאות, בדומה לאנשים בחיינו, שחושבים שאין דבר מעבר לעולם החומרי. כעת, משוחרר אחד מהם, ומורשה הוא להגיע למעלה, ורואה כעת את המציאות. וכאשר הוא רואה את המציאות, הוא מבין לאט, תוך כדי הסתגלות איטית לאור, שכל מה שראה קודם היה הבל הבלים. בשלב זה יהיה לו קודם כל קל יותר להביט בצללים, ואחר כך בדברים למיניהם, ואח"כ באור הירח, ולבסוף באור השמש עצמו, וכעת הוא נמשל לאדם שגילה את מישור ההכרה הגבוה יותר, השלישי והרביעי, והוא חוזה באמת, והוא יודע שהעולם הגשמי אינו אלא הבל הבלים. כעת, אצל שכני המערה, נהוג משחק של זיהוי וניבוי מתוך הסתכלות בצללים, והחכמים ביותר הם אלו שיודעים כיצד לנבא טוב ביותר. כאשר ירד אדם זה בחזרה למטה לא יהא הוא מורגל לצל, ויהיה לו קשה לשחק באותו משחק, והוא יהיה לצחוק, ויחשבו האנשים שכל מי שחוזה באור למעלה נהיה טיפש ולא יוצלח, ואם ונסה אדם להראות להם את האמת, יסרבו לכך, ואף יהרגוהו אם רק יכלו, כדי שלא להפוך לחסרי יכולת. באותו אופן האנשים אשר אינם חוזים באמת שונאים את הפילוסופים, הם רואים את תורתם כחסרת תועלת, רק מכיוון שהם אינם מוצלחים בדיבור על דברים מיותרים. <br />
עוד על משל המערה:<br />
תוספת אלגוריית המערה מוסיפה לדיון מבחינת חינוך את תפישת מטרת החינוך הגבוה. כפי שאמרנו ילדים אינם מבינים מעבר לעצמים וצללים. מטרת החינוך הגבוה היא להיות כמו האדם שמשחרר את אחד הלכודים במערה, כמו שהלכוד תופש פתאום רמות חדשות בהכרה, החינוך הגבוה מעניק לאדם תפישה של אידיאות ברמה השלישית והרביעית.<br />
מבחינה חברתית עוסק המשל בשאלה מי הם האנשים שאנחנו מתארים כמוצלחים, הוא מתדיין בדבר זה באמצעות תיאור "משחק הצללים" שמשחקים אנשי המערה של ניחוש דמויות הצללים, כאשר אדם שמבין במיוחד את הצללים נחשב לחכם. האדם שהבין את האמת שחוזר למערה נחשב לטיפש ואף אחד לא מאמין לו. דבר זה מתאר כיצד במדינה שבה האזרחים אינם חכמים ומבינים את המציאות כפי שהיא, החכמים האמיתיים יהיו לבדיחה ולא יאפשרו להם להיכנס לפוליטיקה.<br />
מבחינת ההכרה מתאר המשל אירוניה מסוימת. הדבר שהאנשים במערה חושבים למציאות הוא בעצם צל של צל של המציאות. כלומר צללים של פסלים של דברים אמיתיים. הדבר מתאר כיצד ניתן לחשוב שאנחנו מבינים את המציאות בלי בכלל להכיר אותה, ואז כשמשחררים אותנו אנו מביטים בפליאה אל אספקט חדש של המציאות, גבוה יותר ממה שחשבנו, וקשה לנו לראות אותו ולהבין. רק כשנמצא את האספקט הזה ונתרגל את ההסתכלות בו אז נוכל להבין אותו בקלות.<br />
<br />
<br />
<br />
'''הפוליטיאה ח':'''<br />
<br />
בחן את עצמך:<br />
<br />
- מה הם חמשת המשטרים? <BR><br />
- מי הם האנשים המקבילים להם? <BR><br />
<br />
בשלב זה מדבר אפלטון על הידרדרות המדינה והנפש, על מנת למצוא את האדם הרע, ולהשוותו לאדם הטוב, דבר זה הוא עושה באמצעות תיאור משטרים מסוימים והמצבים המקבילים בנפש, לצורך כך נחזיר את הטבלה:<br />
משטר מתאים: מידה מתאימה תשוקות חלק במדינה חלק בנפש<br />
אריסטוקרטיה חכמה ידיעה, הבנה שומרים דעת<br />
טימוקראטיה אומץ ניצחון, כבוד, ערך עצמי מגינים להט<br />
תיאבונות הכרחיים: אוליגארכיהתיאבונות לא הכרחיים:דמוקראטיהתיאבונות לא חוקיים:דיקטטורה מתינות, היא המידה השולטת בתיאבונות. תענוגות ארציים אזרחים תיאבונות<br />
<br />
אם כן, נמנה את שלבי הידרדרות הנפש והמדינה. הרע הראשון לנפש והמדינה הוא להישלט על ידי הלהט, או במדינה להישלט על ידי המגינים. זאת מכיוון שאלו יותר מצוינים מן האזרחים אך אינם הטובים ביותר, ולכן נמצא בהם פגש. משטר זה מכונה טימוקראטיה, משטר הכבוד. במשטר זה שולטים אנשי הצבא. זהו שלטון קשה, הם מדכאים את החכמים, כיוון שיודעים שאם אלו ישלטו הם יחזירו את המדינה האריסטוקרטית על כנה. מה שחשוב במדינה זו הוא הכבוד, והיא במלחמות אינסופיות, אנשיה משועבדים לשליטים, אך עדיין אינם עניים, מכיוון שהשליטים אינם כה חומדים כסף. מדינה זו שקולה לאדם הנשלט על ידי הלהט. הניצחון והכבוד הם כל מה שחשוב לו, הוא אינו נותן לחכמה לשלוט בו, שאז עלול הוא להפסיד, כשישקול מה טוב לו באמת, אך עדיין איננו משועבד לתיאבונות, כיוון שהלהט מנוגד להם. לאחר מכן, האוליגארכיה, שליטת הכסף במדינה, במדינה זו כבר יהיו עניים, מכיוון שהשליטים יחמדו להם את הכסף, ומצבה יהיה בכי רע. מדינה זו שקולה לאדם הנשלט על ידי התיאבונות ההכרחיים. הוא אינו מאבד כל כיוון, אך יורד לרמה של בן אדם שמובל אך ורק אחרי חיפוש טריוויאלי אחרי מיצוי התיאבונות מעבר לכל צורכם, מכיוון שאין לו כיוון אחר שידריכו. לאחר מכן באה הדמוקראטיה. המאפיין שלה הוא איבוד כל כיוון, המחשבה שאין שום עיקרון חשוב, וצריך רק לחוש את החופש בשביל החופש, זוהי הפריצות המוחלטת. האדם המקביל לכך הוא האדם שאיבד כל כיוון, הוא כבר אינו רק מספק את תאוותיו, אלא מחפש לו תאוות חדשות מכיוון שאין לו כל כיוון לחיים, והתיאבונות ההכרחיים כבר אינם מספקים אותו. הדרגה הנמוכה ביותר היא הדיקטטורה, שבה כל סדרי היום מונהגים רק על ידי רצונו של אדם אחד, אשר נבחר באופן שרירותי לגמרי. האדם המגביל לכך הוא האדם שהגיע לרמה שהוא משתגע לגמרי על ידי התיאבונות, הוא נשלט כעת על ידי התיאבונות הלא חוקיים, הגרועים ביותר, כדמות סמים ורצח, הוא מחפש את ההנאה בכל דרך אפשרית, והוא אובססיבי.<br />
<br />
<br />
<br />
'''פוליטיאה ט':'''<br />
<br />
שאלות לדיון:<br />
<br />
- מה הם שלושת הקריטריונים לאושר? <BR><br />
- מדוע יהיה הצדיק מאושר יותר? <BR><br />
<br />
בשלב זה של הדיון, משווה אפלטון בין הרע המוחלט צדיק המוחלט, על מנת לעשות כן מחליט אפלטון על שלושה קריטריונים לאושר: בריאות, עושר, וביטחון, ומשווה בין מצבם של הרשע והצדיק בכל אלה.<br />
מבחינת בריאות, ברור שהצדיק יהיה בריא יותר, הוא יודע מה טוב לו ביותר, הדעת שולטת בו והתיאבונות אינם מנצחים וכך אינו עושה את מה שלא בריא לו. לעומת זאת הדיקטטור עושה הכל בחיפוש אחרי האושר, וחוקר את כל ההנאות, ומביא חולי רב לגופו.<br />
מבחינת העושר, נראה תחילה שהרשע יותר עשיר. הרי הוא חופשי בכל עסק להרוויח יותר עקב רמאות, ולכן יהיה לו יותר ממון. אולם, האם הוא ירגיש שהוא עשיר? לא, מכיוון שהוא תמיד שואף ליותר כסף, הוא רואה תמיד שניתן להשיג עוד והוא רוצה בכך, ולכן לעולם אינו מסופק. לעומתו, הצדיק, בהינתן שיש לו די למחייתו, תמיד ירגיש עשיר, מכיוון שהוא יודע שהוא אינו זקוק כלל וכלל להרבה כסף, הוא יודע מה המידה <br />
(measure) הנכונה לכסף, ולכן יחוש סיפוק מרמת ממונו בקלות. בעוד שהרשע לעולם לא ירגיש עשיר, הצדיק ירגיש כך באמצעות כמות יחסית מועטת של כסף.<br />
מבחינת הביטחון, הרשע רוכש לו יותר ויותר אויבים, ואויביו הם גם הרעים וגם הטובים, כולם שונאים אותו על פועלו, ויריבי הצדיק הם רק הרשעים, והטובים, ידידיו. אולם, אמרנו שיש לגזול מהצדיק את יתרונות צדקתו, אך עדיין, הרשע תמיד ידע את הרע שעשה, ויחיה תוך פחד מתמיד ששקריו יתגלו, ולעולם לא ירגיש בטוח, בעוד שהצדיק יודע שלמעשה לא פגע באיש, ועל כן לא זכה באיבתו של איש, והוא חי בתחושת ביטחון. בנוסף, ישנו הביטחון האמיתי. הצדיק האמיתי הוא השומר, אשר אי אפשר לקחת ממנו את מידותיו בשום צורה דרך הנאה כאב או תכסיס, לכן הוא תמיד יהיה מאושר, ולעולם לא יחשוש מפגיעה. לעומת זאת, מבחינה זאת הדיקטטור הוא כבר פגום, מכיוון שאינו בעל מידות.<br />
קריטריון נוסף עליו ניתן להסתכל לאושר הוא החופש. בעוד שהדיקטטור נראה חופשי יותר, מכיוון שאינו מוגבל על ידיד חוקים כלשהם, הוא בעצם משועבד לתיאבונות שלו, ואת הדעת שלו הוא חייב לכלוא, כיוון שאם תפרוץ הוא יאלץ להסתכל על עצמו בכל הרע שלו. מבחינה זו הצדיק הוא חופשי, הוא רשאי לספק את כל חלקי הנפש באמצעות צו הדעת.</div>Guy89https://www.sikumuna.co.il/index.php?title=%D7%94%D7%A4%D7%95%D7%9C%D7%99%D7%98%D7%99%D7%90%D7%94_/_%D7%90%D7%A4%D7%9C%D7%98%D7%95%D7%9F&diff=20475הפוליטיאה / אפלטון2007-05-08T22:06:15Z<p>Guy89: </p>
<hr />
<div>'''פוליטיאה א':'''<br />
<br />
שאלות לדיון:<br />
<br />
- מה נאמר בדיאלוג עם קפאלוס? <br />
- מדוע ההגדרה שנובעת מדבריו לצדק אינה נכונה? <br />
- אילו תכונות של המידות נובעות מהדיון עם פולימארכוס? <br />
- מדוע ההגדרה של פולימארכוס לצדק אינה נכונה? <br />
- איזו תכונה חשובה של המידות נובעת מהדיון עם תראזימכוס? <br />
- מדוע ההגדרה של תראזימכוס לצדק אינה נכונה?<br />
<br />
בפוליטיאה א' ישנם שלושה דוברים מלבד סוקרטס: קפאלוס, פולימארכוס ואדימאנטוס.<br />
<br />
הדיאלוג עם קפאלוס: קפאלוס מדבר על אופי ועל חיים טובים. על אף שהדיון שלו לא עוסק במונחים המדוייקים, האופי מדבר על המידות, והחיים הטובים הם שאיפת האדם לטוב, באמצעות הבנת שני מושגים אלה קל כבר להבין את הדיון של קפאלוס, במובן המטאפורי, כל התייחסות לאופי האדם מדברת על מידות והתייחסות לחיים הטובים היא התייחסות לשאיפת האדם לטוב. במובן הזה כבר דיון זה הנו דיון מוסרי (יש לזכור, אתיקה אצל היוונים פירושה חיפוש אחר הטוב לאדם). טענתו הראשונית של קפאלוס היא שאושרו של אדם תלוי בעיקר באופיו, בכך רוצה אפלטון להגיד, החיים הטובים נובעים מאופי טוב, מידות טובות, ולא מתענוגות החיים, שקפאלוס שמח ש"נפטר" מהן. אפלטון שם בפיו של קפאלוס סייג, צריך כמות מסויימת של כסף ושאר תנאי נוחיות על מנת להיות מאושרים, אך מי שאינו בעל אופי טוב לא יחיה טוב בין אם יש לו כסף ובין אם לאו. טענתו הבאה היא על הצורך בכסף, אפלטון כבר כאן מבסס את תפקידו של הכסף, צריך מספיק כסף כדי לחיות בלי להיאלץ לגנוב או לשקר או לעשות אי אלו מעשי עוול. טענה זו מבססת הגדרה ראשונה לצדקה שסוקרטס שולף מדבריו של קפאלוס "הצדקה היא אמירת האמת והחזרת חובות" סוקרטס מפריך הגדרה זו של הצדק באמצעות דוגמא, שבה הדבר הנכון יהיה לא להחזיר את שקיבלת ואפילו לשקר (לקרוא בספר עמ' 164). בשלב זה מסיים קפאלוס את חלקו בדיון, ופולימארכוס נכנס עם הגדרה משלו לצדק. פולימארכוס טוען (לפי דבריו של סימונידס) שצדק הוא "להשיב לכל אדם את שחייבים לו". הגדרה זו מפרש פולימארכוס "חייבים הידידים להיטיב לידידיהם ולא להרע עמהם במאומה" בנוסף בנושא האויבים אומר פולימארכוס שיש להשיב להם מה שחייבים להם, ואויבים חייבים לאויביהם רעה. סוקרטס מפריך הגדרה זו בשתי דרכים: ראשית, מטעה הוא את פולימארכוס, וכך חושף תכונה של המידות: מידה הנה פעולה, ולכן היא אנלוגית במובנים מסויימים למקצוע. אבל, האנלוגיה אינה שלמה, כיוון שלמקצוע יש פעולה אחת מיוחדת, בעוד שהמידה נוכחת בכל הפעולות. אולם, סתירה זו השתמשה בתכסיס, ועל כן חוזר סוקרטס ומפריך את הטענה של פולימארכוס באמת. ראשית הוא מבקש מפולימארכוס לפרש את ההגדרה ומגיע להגדרה ה"מזוקקת" "צדק הוא להיטיב עם ידיד שהוא טוב ולהרע עם אויב שהוא רע". כעת, מהגדרה זו נובע שהצדיק אמור להזיק לאנשים אחרים, לאויביו הרעים. אולם, סוקראטס אומר, להזיק פירושו לפגוע ביכולתו לחיות חיים טובים, כלומר לפגוע במידותיו, וביניהן הצדק. כלומר, מן הצדק הוא לגרום לחוסר צדק אצל אויביך. אבל, סוקראטס אומר, אין זה מן הצדק לגרום לאי צדק. לכן הגדרה זו אינה נכונה. בשלב זה משוכנע פולימארכוס ותראזימכוס נכנס לדיון. הגדרתו של תראזימכוס לצדק היא "תועלתו של החזק יותר" כוונתו באמת היא תועלתו של השליט. בהגדרה זו מטפל סוקרטס קודם, באמצעות הפגנת תכונה נוספת של המידות, אשר אנלוגית למקצועות. כפי שהתועלת ממקצוע הרפואה היא לחולה (אשר מרופא) והתועלת של הקברניט היא בהעברת הנוסעים בבטחה, כך התועלת במידות אינה לבעל המידה, אלא לאחר. כך הצדק לא נועד לעזור לצדיק, אלא לאחר. לכן לא יתכן שמלאכת השליטה (לפי דעתו של תראזימכוס) היא צודקת, כי תועלתה אצל השליט. בנוסף, אומר סוקרטס, שיש להפריד בין שכרו של הרופא למלאכת הריפוי. ההשתכרות היא אומנות שונה, כיוון שניתן להיות רופא בלי להשתכר, אך לא ניתן להיות רופא בלי לרפא. לאחר מכן, אומר תראזימכוס שהעוול הוא הטוב לאדם, והצדקה היא הרע. לכך משיב סוקראטס ומכניס את מונח המידה <br />
(measure ) לדיון, סוקרטס טוען שלהיות חכם וטוב בעשייה כלשהי כרוך תמיד בלדעת את המידה הנכונה, כפי שהנגן יודע עד כמה למתוח את מיתריו, והרופא יודע איזה מינון לתת לחולה, כך ידע הצדיק כמה כסף יכול הוא לרצות לעצמו, במידה, לעומת זאת, הרשע רוצה לעצמו כמה שיותר, מעבר למידה הטובה. לכן הצדקה משולה לחכמה, לסגולה הטובה של הנשמה, והעוול הוא הרע של הנשמה. לכן גם יהיה הצדיק יותר מאושר, כי מטרת הפעולה של הנשמה היא להוביל לחיים טובים, והטוב לנשמה היא הצדקה.<br />
<br />
<br />
'''פוליטיאה ב':'''<br />
<br />
שאלות לדיון:<br />
<br />
- מהם שלושת סוגי הטוב לפי גלאוקון, לאיזה סוג משתייכות המידות? <br />
- מהי שאלתו של גלאוקון? <br />
- מהי שאלתו של אדימאנטוס (שאלותיו) ומה ההבדל ביניהן לבין שאלת גלאוקון? <br />
- מהו הבסיס לכינון המדינה? <br />
- מהו עקרון חילוק העבודה (לא ניסוח של אפלטון)? <br />
- מהי המדינה המצומצמת ומהי המדינה התפוחה (לא מושגים של אפלטון)? <br />
- מדוע מתחילים השומרים את הדיון על החינוך?<br />
<br />
בתחילת הפוליטיאה ב' נכנס גלאוקון לדיון. גלאוקון עומד לצדו של סוקראטס בדיון, אך זקוק להסבר מפורש יותר כדי להבין מדוע הצדק טוב לאדם וכדי שידע כיצד להשיב לטוענים אחרת. הוא מציג שלושה סוגים של טוב: טוב עכשווי שלאו דווקא טוב לטווח הרחוק, כמו הנאות ושעשועים, טוב לטווח הרחוק שלא טוב לעכשוו, כמו שקידה ולמידה, שיש בהם טרחה אבל הטוב שבהם מתבטא אחר-כך. ולבסוף טוב גם לטווח הרחוק וגם לטווח הקרוב, כמו בריאות. גלאוקון מבקש מסוקראטס להוכיח שהצדקה משתייכת לסוג השלישי (השני בספר עצמו, שלישי במסמך זה) והיפה ביותר (זה הדבר שכדאי לזכור). כעת מתחיל גלאוקון לנסח את האתגר שלו לסוקראטס (השאלה שלו). הוא מציג את דעת הרוב, שצדק הוא דבר מהסוג השני (שלישי בפוליטיאה), ומוצלח אך ורק עבור תוצאותיו, אבל מאוס בעת העיסוק בו. גלאוקון מציג את מקור הצדק באופן הבא: מטבעו של הדבר "טוב לעשות עוול, ורע לסבול עוול" דהיינו, בד"כ אפשר להרוויח מסבלו של האחר, אך אם אחר גורם לך לסבול זהו דבר רע, אך גלאוקון אומר שהרע בסבולת העוול גדול מהטוב שבעשיית העוול, לכן החליטו בני האדם להגיע לעמק השווה, ולא לעשות ולא לסבול עוול. זהו למעשה הצדק (זוהי אינה הגדרה של הצדק, אך הצדק הוא היפוכו של העוול). לכן הצדק הוא באמצע בין הטוב ביותר לרע ביותר, בין גרימת עוול ללא סבולת עוול (טוב) לבין סבולת עוול ללא גרימת עוול (רע). ולכן, אדם שמסוגל לעשות עוול ללא שיעשה לא עוול, ודאי יבחר בדבר זה, ואדם שאינו בוחר לעשות עוול, בוחר כך כי הוא יודע שיעשה לו עוול. (מומלץ לקרוא את הסיפור על גיגס, אשר קיבל את היכולת לעשות עוול בלי לקבל עוול). והשאלה המזוקקת היא: הרשע שמוכשר בלהיות רשע, ומסוגל לעשות עוול אך להיראות כצדיק, ומקבל את כל זכויות הצדיק, אך גם מוסיף על חלקו בעזרת העוול, והצדיק, אשר אינו נהנה כלל מרווחי צדקתו, אלא כולם חושבים אותו לרשע, מי מהם יותר מאושר? בשלב זה נכנס אדימאנטוס לדיון, ולו שאלה משל עצמו. גם אדימאנטוס מאמין שהצדק הוא הטוב, אך גם הוא זקוק להסבר מדוע הטענות נגד הצדקה אינן נכונות. אדימאנטוס אומר שלדעת אנשים מסויימים לא צריך להיות צדיק, אלא להיות בעל מוניטין של צדיק, כי עם מוניטין כזה ניתן לזכות במשרות, נישואין וכדומה... (מוסיף ואומר הוא שבעלי מוניטין הצדיק מבורכים על ידי האלים). בנוסף, אנשים מסויימים אומרים ש: "אמנם דבר נאה הוא ישוב-הדעת והצדקה, אבל קשה ומטריח, ואילו פריצות ועוול הם דבר נעים שנקנה על נקלה". כלומר, הצדק אמנם טוב, אך הוא קשה, והעוול הוא טוב קל. אם כן, גלאוקון שואל, אם אדם מסוגל לעשות עוול ללא לסבול עוול, מדוע עדיף לעשות צדק?, ואדימאנטוס שואל: מדוע עדיף הצדק עצמו ממוניטין של הצדק, ומדוע עדיף הצדק על העוול אם הצדק מכיל טרחה רבה והעוול הוא כל כך קל? כאן מתחיל התהליך הארוך של הפוליטיאה בחיפוש אחר הצדק. והוא מחל בתיאור המדינה. מדוע? מכיוון שהמדינה היא גדולה יותר מאדם אחד, אך התנהלותה דומה באופנים מסויימים להתנהלותו של אדם, אולי אם נמצא את הצדק במדינה, נוכל למצוא גם את הצדק באדם. סוקראטס מתחיל לתאר מדינה מתהווית. לפי אפלטון הבסיס לכינון המדינה הוא הצורך של כל אחד בעזרה של אחרים על מנת להשיג את טובתו שלו. בגלל ריבוי הצרכים לאדם, הם מתכנסים ביחד למקום אחד שנקרא מדינה. במדינה הבסיסית ישנו איכר, בנאי, אורג וסנדלר (לפני שיתאר מדינה גדולה, סוקראטס מתאר תהליך באמצעות התחלה מהמדינה הקטנה ביותר שאפשרית), עבור מזון, בניית בתים, ביגוד והנעלה, שדרושים לכל אדם. כעת, סוקראטס מסביר שההגיוני הוא שכל אחד מהם יעבוד את עבודתו עבור כל השאר, במקום שכל אחד יספק את צרכיו. הרי יהיה יותר קל עבור האיכר להפיק מזון, עבור האורג להפיק בגדים, לבנאי לבנות בתים וכו' מאשר שכל אדם יבנה ביתו, יפיק מזונו ויכין בגדיו בעצמו, זה עקרון חילוק העבודה, כאשר אדם מנסה לספק את כל צרכיו לבדו יוצא הדבר מסורבל, לכן העבודה מחולקת בין כמה אנשים, ובכך משתפרת היעילות.כעת מתואר תהליך הגדלת המדינה (מומלץ לקרוא, מתחיל בעמוד 218). לבסוף (עמ' 220) מתקין סוקראטס את המדינה המינימלית, אך חייה מאוד פשוטים, אך חייהם דומים לחיי חיות, הם מסתפקים במועט ביותר, לא זו היא המדינה שמעניינת אותנו. זוהי המדינה המצומצמת, וכעת מתאר סוקראטס את התפתחות המדינה התפוחה, אשר בה יש גם מקום לסיפוק תיאבונות אשר אינם הכרחיים. שוב מתחיל תיאור של הגדלת המדינה לצורך סיפוק צרכי הפנאי, שעליו אפסח, מומלץ לקרוא. במדינה כזו יהיה צורך גם באנשי צבא, מכיוון שמה שיש במדינה לא יספיק לה, אלא היא תזדקק לחומרי גלם ממדינות אחרות. ולכן צריך גם להוסיף חיל צבא שלם למדינה מכיוון שאף אדם במדינה לא יכול להיות חייל וגם בעל מקצוע אחר, לפי עקרון חלוקת העבודה. אפלטון זונח את הדיון על המלחמה, ומדבר בכל זאת על השומרים שאמורים להגן על המדינה (ולא לתקוף מדינות אחרות), מכיוון שאלו דרושים בכל מקרה, הדיבור על המדינה התפוחה מול המדינה המצומצמת אינו מטרת הטקסט. ובכן, סוקראטס שואל את גלאוקון ואת עצמו, מהי התכונה שדרושה לשומרים. הבעיה היא שמחד זקוקים השומרים ללהט, אשר יעזור להם להגן מפני היריבים, ומאידך הם זקוקים לנינוחות, כדי שלא יתקפו בעצמם את המדינה. אם יחסר בשומר אחד מאילו, לא יהיה שומר טוב, אם כן, כיצד ניצור שומרים טובים? סוקראטס פותר את הבעיה בכך שקיום שתי תכונות מנוגדות אינו נוגד את הטבע, כך לדוגמא כלב השמירה הוא נוח וטוב אל אדוניו, ולהפך כלפי זרים. סוקראטס גם קובע שהשומרים צריכים להיות פילוסופים מטבעם, זאת על ידי אנלוגית כלב השמירה. כלב השמירה שונא את הזרים, אפילו אם לא עשו לו כל רע, ואוהב את מכריו, אפילו אם לא עשו כל טוב, כלומר, הוא מבחין מין מה שמוכר לו ומה שלא מוכר לו, ולא בין מה שנראה טוב ומה שלא נראה טוב, זוהי תכונה של השואף ללמוד, כלומר הפילוסוף (אוהב החוכמה). לכן זקוקים השומרים לחינוך (מכיוון שהם זקוקים לשתי תכונות מנוגדות בנפשם, ומכיוון שעליהם להיות פילוסופים). אפלטון מחלק את החינוך לשני תחומים: המוסי, דהיינו האומנותי, שירה, פיסול, ציור, תיאטרון וכדומה, זהו החינוך לנשמה, והחינוך הגימנאסטי, כלומר הגופני, עבור הגוף.כעת מתחיל אפלטון לדון בחינוך המוקדם. אפלטון מתחיל את הדיון בחינוך במוסי, ומתחיל בחינוך המוקדם ביותר, סיפור האגדות, לו הוא קורא שקר (ולמעשה מתכוון בדיה), כלומר יצירת סיפורים שאינם נכונים למען לימוד. הוא מתאר ראשית את הצורך בצנזורה. מכיוון שבחינוך המוסי מושפעת נשמתו של האדם, יש לדאוג שהמוסיקה שאליה נחשפים הילדים הנה טובה, ומלמדת את הילדים יופי אמיתי, ולא את הרע. אפלטון מתאר כמה רעות שמופיעות בסיפורי היוונים, מומלץ לקרוא (החל מעמוד 229 ועד סוף הפוליטיאה ב' וממשיך בפוליטיאה ג' עד עמוד 262).<br />
<br />
<br />
<br />
'''פוליטיאה ג':'''<br />
<br />
מעניין לדעת: עמ' 266: הגדרה אפשרית לאהבה אפלטונית (שימו לב: "אהבה אפלטונית" במובנה האמיתי, ולא זה הנהוג בימינו (בימינו נהוג לחשוב שמדובר באהבה ללא מגע מיני).<br />
<br />
<br />
שאלות לדיון:<br />
<br />
- מהי מטרת החינוך הגימנאסטי? המוסי? <br />
- מה הם כוללים? <br />
- מדוע אחד לא מספיק? <br />
- כיצד ניתן לאבד ידיעה? <br />
- מהו הסיפור שמסופר לילדים? מדוע? <br />
- כיצד מאורגנים משכנות המגינים ומדוע? <br />
- כיצד מנצל החינוך של אפלטון את תכונות הילד הבסיסיות?<br />
<br />
בסוף הקטע על מיתוסי האלים, מדבר אפלטון על השפעת החינוך על הנפש. ראשית, הוא מסביר כיצד המוסיקה משפיעה על הנפש. אם כן השפעת המוסיקה היא בכך שהיא מלמדת אותנו מה הוא היפה, וגורמת לנו לאהוב את היפה (כלומר הטוב) ולשנוא את הרע. אפלטון מדבר על הצורך בחינוך המוסי ובחינוך הגימנאסטי. אולם, ההפרדה אינה בין עבודה בשביל הנפש ועבודה בשביל הגוף, מכיוון שהאדם הטוב יעבוד על גופו בעצמו, אלא החינוך המוסי והחינוך הגימנאסטי עובדים על חלקים שונים בנשמה, כלומר המוסי מפתח את הכרת הטוב והגימנאסטי מפתח את הלהט והעזות. כעת מתאר סוקרטס את תהליך בחירת השומרים. מי הוא האדם אשר ידאג ביותר למדינה? ובכן אדם ידאג ביותר לדבר שהוא אוהב, כלומר לדבר שמועיל גם לו, והוא חושב שטובתו של הדבר היא טובתו שלו. ובכן, מתוך אלו שאוהבים את המדינה מספיק, יש לבחור את האנשים שלא יאבדו לעולם את הדאגה למדינה. סוקרטס מתאר כיצד ניתן לאבד ידיעה: ניתן לאבד בכוונה ידיעה שהתגלתה כשקר, וניתן לאבד בעל כורחך ידיעה באמצעות פיתוי, שיכחה, צער או כאב, הנאה שמקסימה אותם, או פחד שמבעיתם. כלומר צריך לחקור בין השומרים מי הם אלו שלא יאבדו את טובת המדינה בגלל כל אלו, ולבחון אותם מגיל ילדות כדי לגלות זאת. כאן מפריד אפלטון בין השומרים למגינים. השומרים הם המושלים, אשר תפקידם לשמור על המדינה מרעה, ואנשי המגן מסייעים ביד השומרים ומגינים על המדינה פיזית. לאחר מכן מזכיר סוקרטס את מעשיית אנשי הזהב. הסיפור, אשר יש לספר לכל הילדים על מנת להכשירם עוד יותר, ולהעניק להם תפישה של מה מקומם בחברה (נא לקרוא את הסיפור בעמוד 283-284) אם כן אנשי הזהב הם אלו המתאימים לשמור, אנשי הכסף יהיו חיילים, ואנשי הברזל והנחושת מתאימים למלאכות האחרות. סיפור זה ילמד את הילדים שלא לערער על מקומם בחברה, אלא להבין שלכל אחד מהם יועד תפקיד שונה. לאחר מכן מתאר אפלטון את משכנות המגינים, אשר יהיו בשיתוף מוחלט, בו למגינים (ולשומרים) אין אף רכוש פרטי, זאת כדי למנוע בעדם כל סיכוי לשאיפה לרכוש, וכך לעולם לא ירצו כסף ויתפתו לנצל את כוחם מעל העם למענו. בנושא החינוך: יש לדעת את הקשר בין החינוך לבין טבע הילד, באופן שהוא מנצל את השאיפה של הילד לחיקוי, הסקרנות הטבעית, והרצון לנוע, אם לא מצאת קשר זה, אני תמיד זמין להסביר.<br />
<br />
<br />
<br />
'''פוליטיאה ד':'''<br />
<br />
שאלות לדיון:<br />
<br />
- מה הן המידות לחיים טובים? <br />
- מה הגדרתן במדינה? <br />
- מה הם שלושת חלקי הנפש? <br />
- מדוע הם נפרדים? <br />
- מה תפקידו של כל אחד? <br />
- מה הגדרת המידות אצל האדם?<br />
<br />
בתחילת הפוליטיאה ד' מפנה אדימאנטוס את הדיון לשביל צדדי ומציין שדרך הטיפול בשומרים (ראה ג') עשויה לעשות אותם לפחות מאושרים, לכך עונה סוקרטס ראשית בהסכמה, שהרי השומרים אף אינם מקבלים שכר, אך הוא אומר שלאחר סוף החקירה יבינו מדוע השומרים מאושרים, וממילא, מטרת המדינה אינה להגיע לאושר של קבוצה אחת, אלא לאושר מקסימלי של כל אנשי המדינה. מכך מגיע סוקרטס לדיון על העושר, ומסיק שהמדינה המתוקנת לא תהיה לא עשירה מדי ולא עניה מדי, ולא גדולה מדי או קטנה מדי. לאחר מכן שואל אדימאנטוס, כיצד תנצח המדינה במלחמות אם אין לה כל אוצרות? ותגובתו של סוקרטס היא שהמדינה תנצח מכיוון שראשית אנשיה הם המוכשרים ביותר למלחמה כיוון שעברו את החינוך האפלטוני, ושנית, מכיוון שאינם זקוקים לאוצרותיה של מדינה אחרת, יוכלו בקלות לכרות ברית עם מדינה אחרת כנגד מדינה תוקפת, ובנוסף אם המלחמה היא רק כנגד מדינה אחת, ניתן לנצל את הפיצול בין העשירים לעניים בכל מדינה, ולכרות ברית עם אחד מהם. מעבר לכך לא צריך לחוקק יותר מדי, מכיוון שהשומרים המוכשרים ידעו לחוקק בעצמם. השומרים גם צריכים למנוע מוסיקה לא טובה שתתפתח. על כן גם לא צריך לחוקק יותר מדי חוקי סחר. כעת, משאיר סוקרטס את החקיקה הדתית למבינים בענייני דת, ופונה לדיון במידות. מכיוון שיסדנו מדינה מאושרת באמת, חייה ודאי טובים, ועל כן היא מכילה את ארבע המידות הדרושות לחיים טובים, חוכמה מתינות צדק ואומץ. כעת מחפש הוא כל אחת מהן במדינה. החכמה, לדעת אפלטון היא נהיגה בעצה טובה, ומתי נאמר על מדינה שהיא חכמה? כאשר היא נוהגת בעצה טובה, ומתי זה? כאשר יש בה ידיעה מסוימת, לא במלאכה ספציפית, אלא ברמה השולטת בכל, ומעיצה עצות בכל העניינים, היא ידיעת השומרים. על כן המדינה היא חכמה מכיוון שהיא נשלטת על ידי שומרים חכמים. היכן ימצא האומץ? מובן שתיקרא המדינה אמיצה בשל אומץ חייליה, זהו המעמד שחשוב ביותר לו להיות אמיץ. אומץ זה של המגינים הוא, שהם עושים כל מה שחוקקו השומרים, אף כאשר מתמודדים הם עם קשיים, בנושא ממה באמת צריך לפחד. לדוגמא: הם אינם חוששים מהמוות, אך כן חוששים מעבדות, או מפגיעה במדינתם. אומץ זה לא ימחק מול שום קושי, מכיוון שהחיילים חונכו כפי שצריך, ונבחרו בקפידה אלו שקלטו את החוקים קליטה טובה ביותר. כעת מחפשים את ישוב הדעת, או המתינות. המתינות דומה לדעת אפלטון למעין הרמוניה בין כל חלקי הנפש. המתינות היא "התגברות אדם על עצמו", אך מה זה התגברות על עצמך? בוודאי כאשר אתה מתגבר על עצמך אתה גם נכנע לעצמך. אפלטון אומר שהכוונה בכך היא שבדילמה הנפש נחצית בין חלק טוב יותר וטוב פחות, וכאשר אדם מתגבר על עצמו חלקו הטוב מתגבר, וכאשר חלקו הרע מתגבר, האדם נכנע לעצמו. אם כן, המדינה היא מדינה מתונה כאשר חלק המדינה הנחות יותר נכנע לחלק הטוב יותר, כלומר כאשר האזרחים נכנעים לרצון השומרים, ובכלל כל האזרחים, כולל השומרים, מכירים בכך שהטוב ביותר צריך לשלוט, במובן זה השומרים והאזרחים שניהם מקיימים את המתינות, אולם היא יותר משמעותית אצל האזרחים, מכיוון שהם אלו שנכנעים. כעת, מוצא סוקרטס את הצדקה, בעצם הסדר במדינה, בכך שכל אזרח עושה את תפקידו, וזאת מדוע? אם נגר יעבוד בעבודתו של נפח, לא יהיה הרבה נזק למדינה, אולם, אם יהיה חילוף בין שלושת המעמדות, כאשר אזרח יהיה מגן או שומר או מגן יהיה שומר או אדם אחד יעסוק בעיסוק של שני מעמדות, יהיה דבר זה רע מאוד, ויוביל לנזק גדול למדינה, דבר זה הוא בוודאי עוול. היפוכו של דבר זה הוא הצדק, כלומר כאשר הסדר נשמר על כנו. כעת, הגיע הזמן לעבור למציאת הצדק באדם. לשם כן ננסה להבין מה הם הכוחות הפועלים בנפש האדם. אפלטון מחלק כוחות אלה לשלושה סוגים, כוח שמשתוקק לידיעה והבנה (מעתה ואילך "דעת"), כוח שמשתוקק לכבוד, ניצחון, ערך עצמי, במלותיו של אפלטון: כוח של עזות (מאתה ואילך "להט") וכוח המשתוקק להנאות ארציות, גשמיות, פיזיות (מאתה ואילך "תיאבונות"), כעת, סוקרטס מוכיח מעמוד 312 עד 320 שכוחות אלו אינם נובעים מתוך כוח אחד, מכיוון שהם לעתים מנוגדים אחד לשני, הנה דוגמאות להבדלים בין הכוחות, אשר לא לקוחות מהפוליטאה:<br />
<br />
<br />
<br />
<br />
תיאבונות דעת <br />
מספרים על רב (שאת שמו אני לא מצליח למצוא) שבילדותו לא היה בידו את הכסף להשתתף בישיבות, ועל כן היה מטפס על גג בניין הלימוד, ויושב ומקשיב בשלג וכפור לשיחת הגדולים בתורה. ברור כאן הקונפליקט בין רצון לדעת לבין רצון לחום ונוחות. - דעת<br />
ישנו קונפליקט אמיתי בין התיאבונות לרצון לנצח. נביט באצני המרתון, שרצים 42 קילומטרים מפרכים, הרי, מצד אחד עומדת תשוקתם להגיע אל קו הסיום, ומאידך, תשוקתם לסיים את כאבם, ולהביא לעצמם מרגוע, תשוקה שמשתייכת לתיאבונות. מתי מתנגדת התשוקה לידיעה לתשוקה לכבוד או ניצחון? דוגמא משלי היא אלברט איינשטיין, אשר היה כמובן מדען דגול שגילה בשנת 1905 כמה תורות חשובות מאוד, וביניהן תורת היחסות ותורת הקוונטים. אולם, מכיוון שתורת הקוונטים מעידה שישנה רנדומליות ביקום, חרתה מאוד התורה הזו לאיינשטיין, והוא חיפש בנרות דרך לסתור אותה, דבר זה מתבטא בטענתו "god does not play dice with the universe”בתשובה לכך ענה מדען (שאת שמו אינני מצליח למצוא) “you cannot tell god what to do”כוונתו הייתה שאיינשטיין מתרכז לא בחיפוש אחר האמת, אלא ברצון להוכיח שדעתו נכונה, כלומר הרצון שלו לידיעה אמיתי מתנגש עם רצונו לנצח להט<br />
כעת, רואים אנו שכוחות אלו בנפש אנלוגיים לשלושת המעמדות בפוליטיאה, וכעת ניתן לכתוב את הטבלה הבאה:<br />
מידה מתאימה תשוקות חלק במדינה חלק בנפש<br />
חכמה ידיעה, הבנה שומרים דעת<br />
אומץ ניצחון, כבוד, ערך עצמי מגינים להט<br />
מתינות, היא המידה השולטת בתיאבונות. תענוגות ארציים אזרחים תיאבונות<br />
לכן החוכמה באדם, בדומה למדינה, תהיה כאשר החלק הטוב שבו, הדעת, תדע עצה טובה, כלומר תדע מה טוב לכל חלקי הנפש. האומץ באדם הוא כאשר ידע להקשיב לצו הדעת בנושא ממה ראוי לפחד, תחת כל סוג של לחץ או הנאה. המתינות תהא כאשר התיאבונות והלהט ייכנעו לדעת, והצדק כאשר כל אחד מחלקי הנפש עושה את שלו, כלומר הדעת תשלוט, הלהט יגן עלינו כאשר נזדקק לו, והתיאבונות יקשיבו לצו הדעת וההגיון. <br />
<br />
<br />
'''פוליטיאה ה':'''<br />
<br />
<br />
שאלות לדיון:<br />
<br />
- מה גורלן של הנשים במדינה? מדוע? <br />
- מהן הטענות הנגדיות וכיצד סוקרטס סותר אותן? <br />
- מהו השינוי הקטן ביותר שניתן לעשות כדי להפוך את המדינה למאושרת יותר? <br />
- מה הם האין והיש? <br />
- מה הם הסברה וההכרה?<br />
<br />
<br />
בשלב זה עומד סוקרטס להשוות בין הרשע לצדיק, על מנת לסיים את הדיון, אלא שפולימארכוס מעלה סוגיה שמונעת המשך זה. הסוגיה היא ההתייחסות לנשים ולילדים (הילודה) במדינה. אנחנו עסקנו בעניין הנשים. ראשית אומר סוקרטס שאין כל שוני בין הטיפול בנשים וגברים, עלינו להתייחס אליהם בדיוק אותו דבר במבחנים, באימונים, ואף במיניות, כלומר לא נתבייש מלהניח להם להתעמל יחד בעירום, אין לתת להבדלים הפיזיים להבדיל בטיפול בהם. הנשים והגברים יבחנו יחדיו, ומי שימצא או תמצא מתאים או מתאימה לשומרות יהיה או תהא שומר או שומרת, להגנה מגן או מגינה, לנגרות נגר או נגרית, וכדומה. מול טענה זו מציג אפלטון שתי טענות נגד שעלולים להעלות וסותר אותן. ראשית, עלול איש לטעון, שמכיוון שטבע הנשים והגברים שונה, מתאים להם יחס שונה, כיחס הרופא והנגר. אולם, טוען אפלטון, ההבדל איננו ביכולתם לעסוק במלאכה כלשהי, אלא דומה יותר להבדל בין קירחים לשעירים, אשר אינו מונע מהם לעסוק באותן מלאכות ממש, מכיוון שאין מלאכה שגבר מסוגל לעסוק בה, אשר אישה אינה מסוגלת לה כלל. טענה שניה היא (וכאן עלי להתנצל בשם אפלטון, אשר חי בזמנים עתיקים יותר מאתנו, ודעות עתיקות הנן משונות) שמכיוון שגברים מוצלחים יותר מנשים בכל מלאכה שהיא, עלול הטוען לטעון שרק גברים צריכים לעסוק במלאכות החשובות. לכך טוען אפלטון שמכיוון שאין אישה שהיא המין הנשי, או גבר שהוא המין הגברי, אלא כל אדם הוא אינדיבידואל, אין מניעה שאישה תעשה מלאכה יותר טוב מרוב הגברים, ולכן צריך לשפוט את הגברים והנשים בדרכים הרגילות. מכאן מחל דיון שאין אנו עוסקים בו, באשר לגורל הילדים. השאלה הבאה ששואלים במתדיינים את סוקרטס כיצד יוכיח שמדינה כזו (זו שתיאר) יכולה בכלל להתקיים? סוקרטס עונה לכך שמכיוון שזוהי המדינה האידיאלית, על מנת שמדינה תיחשב לטובה, אין היא צריכה להיות בדיוק כמו זאת, אלא רק לשאוף להיות כמוה, ולהיות יחסית קרובה אליה. זאת באופן דומה לכך שעל מנת להיות צדיק, אין אדם צריך להיות אידיאל הצדקה, אלא רק קרוב אליה כמה שיותר. אם-כן, מחפש סוקרטס אחרי השינוי הקטן ביותר שניתן לעשות, על מנת להפוך מדינה רגילה למדינה קרובה למדינה המושלמת. שינוי זה הוא לדעת סוקרטס, שהשליטים יהיו פילוסופים. באומרו כך אין סוקרטס מתכוון שעל השליטים להיות מתוך איזו גילדה מקצועית של פילוסופים, אלא שלשליטים צריך להיות טבע פילוסופי, כלומר אוהב חוכמה. מדוע? ראשית, מכיוון שהפילוסופים הם אלו שרואים את היופי והטוב בדברים כפי שהם, ולא כפי שהם נראים, בעוד שאנשים אחרים רואים את היופי בדברים כפי שהם נראים, ולא כפי שהם. מבחינה זו הפילוסופים מכירים באמת דברים, בעוד שאנשים אחרים רק סוברים דברים. דבר שמוכר, ברור שהוא יש, כי אחרת לא היה מוכר. דבר שהוא אין, ברור שאינו מוכר, מכיוון שאינו קיים. אך דבר שסוברים אותו, אין לדעת אם הוא יש או אין, מכיוון שהסברה מכילה בחובה אי ודאות. אם כן הפילוסופים אוהבים ומבינים את היש, בעוד שהאחרים מבינים את מה שבין היש לאין, המתכלה, החולף, הבלתי ודאי.<br />
<br />
<br />
<br />
<br />
'''הפוליטיאה ו':'''<br />
<br />
שאלות לדיון:<br />
<br />
- מדוע ראויים הפילוסופים לשלוט? <br />
- מה היא התנגדות אדימאנטוס? <br />
- מהו המשל והנמשל במשל האונייה? <br />
- מה מטרת המשל? <br />
- מדוע האור אנלוגי לטוב? <br />
- מה הוא הקו המחולק?<br />
<br />
לפי מסקנות הפוליטיאה ו', הפילוסופים הם דומים לרואים את האמת, בעוד שהאחרים הם דומים יותר לעיוורים, ומכיוון שהשליט מכוון את העם, מלאכה זו היא מתאימה יותר לרואה מאשר לעיוור. בשלב זה עולה אדימאנטוס עם התנגדות. הפילוסופים נראים באופן כללי כתמהונים, מקולקלים, מוזרים, או לא מועילים (חשבו, האם לא כך הם נראים בימינו?) אם כן, מדוע הם המתאימים לשלוט? סוקרטס מסכים שכך אמנם נראים הפילוסופים. אולם, יש טעות בבסיס מחשבה זו, וסוקרטס יפגין אותה באמצעות משל האונייה: דמיינו <br />
אונייה בלב ים, אשר עליה שולט בעל האונייה, המחזיק בהגה, אשר אינו יודע כיצד לנווט אותה והנו כבד ראייה וכבד שמיעה, אך חזק מספיק כדי להחליט מי יאייש את ההגה. מסביבו מתקבצים המלחים ומנסים לשכנעו שיתן להם את ההגה, אולם גם הם אינם יודעים כיצד לנווט את הספינה, ואף מאמינים שמלאכת הנווטות אינה קיימת, ולא ניתן ללמוד אותה. בכל פעם שרוצה בעל האונייה למסור את ההגה לאחד מהמלחים, גוזרים הם לחתיכות מלח זה. המלחים מסממים את בעל האונייה על מנת להטוטו לרצונם על מנת שיתן להם את ההגה, ומובילים את הספינה לאבדון, בעוד שהם חוגגים ונהנים מאוצרותיה. כל מי שעוזר להם לתמרן את בעל האונייה נקרא בפיהם "קברניט" ו"נווט מוצלח" וכל מי שאינו עוזר להם הנו לא יוצלח. לכן, אם יראו אדם שבאמת מוכשר במלאכת הימאות, בוודאי לא ירצה לתת בידיהם את האונייה, והם יכנו אותו לא יוצלח, אף שהוא המוצלח באמת. הנמשל: בעל האונייה הוא העם, אשר אינו יודע את הדרך הנכונה, אך הוא הגדול ביותר והחזק ביותר. המלחים הם פוליטיקאים, שמנסים בכוח הרטוריקה "לסמם" את העם, על מנת שיתן להם את השלטון. הם חושבים שזוהי מלאכת הפוליטיקה, על אף שמלאכת הפוליטיקה, הנמשלת לאומנות הספנות, היא הובלת המדינה, הנמשלת לאונייה, באופן הטוב ביותר. הקברניט המוכשר הנו הפילוסוף, אשר מסרב לקחת חלק במלאכת הפוליטיקה, אך הנו המתאים ביותר לשלוט.<br />
סוקרטס ממשיך בתיאור של מה שעשוי לדרדר את הבוחרים ללמוד את החיים הפילוסופיים, בין אם גידול גרוע, בין אם חוסר כשרון מלכתחילה, ובין אם שניהם. <br />
אפלטון ממשיך בתיאור מי הוא האדם אשר מבין באמת את המציאות בניסיון להגדיר את ההבנה. הוא אומר שהטוב הוא להבנה כמו שהאור הוא לראיה. הטוב נדרש להבנה, מכיוון שכדי להבין דבר, עלינו לדעת ראשית מה התכלית שלו, כלומר מה הטוב שלו, וגם מה טוב לו, כלומר מה יהיה הטוב בשבילו, כך לדוגמא כדי להבין את האדם עלינו להבין שהטוב לאדם הוא פיתוח המידות. כעת מסביר אפלטון את הקו המחולק, על מנת להסביר מה הן הרמות השונות של ההבנה:<br />
<br />
* הרמה הראשונה היא הבנת צלליות, בבואות. זוהי ההבנה לא של דברים, אלא של השתקפויות שלהם, בעוד שבבואה במראה מסגירה יותר על הדבר המשתקף מאשר צללית, כולן מהוות דמויות של דברים אמיתיים ולא דברים אמיתיים. <br />
* הקטע השני מיועד לדברים האמיתיים, המוחשיים. <br />
<br />
הקטע השלישי והרביעי שניהם מייצגים הבנה של אידיאות, רעיונות, אלא שזוהי הבנה שונה. <br />
<br />
* בשלב השלישי המבין חווה את האידיאה, הוא יודע כיצד היא נראית, אך הוא אינו יודע מדוע היא טובה, מה חשיבותה, ומהי באמת. <br />
<br />
* בשלב הרביעי המבין מבין מה האידיאה באמת, מהי הגדרתה הנכונה, ומדוע היא טובה. כך לדוגמא אדם שמבין את האומץ ברמה השלישית, כאשר הוא עומד מול סכנה, הוא יהיה אמיץ, ויתמודד מולה, הוא ידע שזהו הדבר הטוב לעשות. אך אם תבקש ממנו דין וחשבון על מעשיו, לא ידע הוא כיצד להסביר. ואולם האדם המבין ברמה הרביעית ידע מדוע האומץ הוא טוב. הוא ידע בכל מצב לשאול את עצמו מה הדבר שממנו באמת צריך לפחד, ולהתמודד עם הדברים כפי שצריך.<br />
<br />
<br />
<br />
'''הפוליטיאה ז':'''<br />
<br />
שאלות לדיון:<br />
<br />
- מה הוא המשל והנמשל במשל המערה? <br />
- מה הן מסקונתיו?<br />
<br />
הפוליטיאה ז' נפתחת במשל המערה שמתאר את ההכרה האנושית: בתוך מערה שוכנים בני אדם, אסירים במערה שפתחה פתוח אל האור, אך הם נעולים באופן שאינם מסוגלים לזוז. מעליהם דולקת אש, ובין האש ובין האסירים ישנה דרך, בה נבנתה חומה שעליה מקרינים צלליות מהאש, אשר מגיעות מאנשים שהולכים לאורך החומה ונושאים פסלים של דברים שונים מחומרים שונים, חלק מנושאי הפסלים משמיעים קולות, וחלק לא. אנשים אלה משולים לאנשים שחיים רק בעולם הדברים המוחשיים והצלליות, ואינם מבינים אידיאות, למעשה מצב האסירים אף גרוע ביותר, מכיוון שהם רואים אך ורק בבואות של בבואות, כלומר צללים של פסלים, וכאשר שומעים הם קול, חושבים הם שהצללים השמיעו אותו, וחושבים הם שהצללים הם כל המציאות, בדומה לאנשים בחיינו, שחושבים שאין דבר מעבר לעולם החומרי. כעת, משוחרר אחד מהם, ומורשה הוא להגיע למעלה, ורואה כעת את המציאות. וכאשר הוא רואה את המציאות, הוא מבין לאט, תוך כדי הסתגלות איטית לאור, שכל מה שראה קודם היה הבל הבלים. בשלב זה יהיה לו קודם כל קל יותר להביט בצללים, ואחר כך בדברים למיניהם, ואח"כ באור הירח, ולבסוף באור השמש עצמו, וכעת הוא נמשל לאדם שגילה את מישור ההכרה הגבוה יותר, השלישי והרביעי, והוא חוזה באמת, והוא יודע שהעולם הגשמי אינו אלא הבל הבלים. כעת, אצל שכני המערה, נהוג משחק של זיהוי וניבוי מתוך הסתכלות בצללים, והחכמים ביותר הם אלו שיודעים כיצד לנבא טוב ביותר. כאשר ירד אדם זה בחזרה למטה לא יהא הוא מורגל לצל, ויהיה לו קשה לשחק באותו משחק, והוא יהיה לצחוק, ויחשבו האנשים שכל מי שחוזה באור למעלה נהיה טיפש ולא יוצלח, ואם ונסה אדם להראות להם את האמת, יסרבו לכך, ואף יהרגוהו אם רק יכלו, כדי שלא להפוך לחסרי יכולת. באותו אופן האנשים אשר אינם חוזים באמת שונאים את הפילוסופים, הם רואים את תורתם כחסרת תועלת, רק מכיוון שהם אינם מוצלחים בדיבור על דברים מיותרים. <br />
עוד על משל המערה:<br />
תוספת אלגוריית המערה מוסיפה לדיון מבחינת חינוך את תפישת מטרת החינוך הגבוה. כפי שאמרנו ילדים אינם מבינים מעבר לעצמים וצללים. מטרת החינוך הגבוה היא להיות כמו האדם שמשחרר את אחד הלכודים במערה, כמו שהלכוד תופש פתאום רמות חדשות בהכרה, החינוך הגבוה מעניק לאדם תפישה של אידיאות ברמה השלישית והרביעית.<br />
מבחינה חברתית עוסק המשל בשאלה מי הם האנשים שאנחנו מתארים כמוצלחים, הוא מתדיין בדבר זה באמצעות תיאור "משחק הצללים" שמשחקים אנשי המערה של ניחוש דמויות הצללים, כאשר אדם שמבין במיוחד את הצללים נחשב לחכם. האדם שהבין את האמת שחוזר למערה נחשב לטיפש ואף אחד לא מאמין לו. דבר זה מתאר כיצד במדינה שבה האזרחים אינם חכמים ומבינים את המציאות כפי שהיא, החכמים האמיתיים יהיו לבדיחה ולא יאפשרו להם להיכנס לפוליטיקה.<br />
מבחינת ההכרה מתאר המשל אירוניה מסוימת. הדבר שהאנשים במערה חושבים למציאות הוא בעצם צל של צל של המציאות. כלומר צללים של פסלים של דברים אמיתיים. הדבר מתאר כיצד ניתן לחשוב שאנחנו מבינים את המציאות בלי בכלל להכיר אותה, ואז כשמשחררים אותנו אנו מביטים בפליאה אל אספקט חדש של המציאות, גבוה יותר ממה שחשבנו, וקשה לנו לראות אותו ולהבין. רק כשנמצא את האספקט הזה ונתרגל את ההסתכלות בו אז נוכל להבין אותו בקלות.<br />
<br />
<br />
<br />
'''הפוליטיאה ח':'''<br />
<br />
בחן את עצמך:<br />
<br />
- מה הם חמשת המשטרים? <br />
- מי הם האנשים המקבילים להם?<br />
<br />
בשלב זה מדבר אפלטון על הידרדרות המדינה והנפש, על מנת למצוא את האדם הרע, ולהשוותו לאדם הטוב, דבר זה הוא עושה באמצעות תיאור משטרים מסוימים והמצבים המקבילים בנפש, לצורך כך נחזיר את הטבלה:<br />
משטר מתאים: מידה מתאימה תשוקות חלק במדינה חלק בנפש<br />
אריסטוקרטיה חכמה ידיעה, הבנה שומרים דעת<br />
טימוקראטיה אומץ ניצחון, כבוד, ערך עצמי מגינים להט<br />
תיאבונות הכרחיים: אוליגארכיהתיאבונות לא הכרחיים:דמוקראטיהתיאבונות לא חוקיים:דיקטטורה מתינות, היא המידה השולטת בתיאבונות. תענוגות ארציים אזרחים תיאבונות<br />
<br />
אם כן, נמנה את שלבי הידרדרות הנפש והמדינה. הרע הראשון לנפש והמדינה הוא להישלט על ידי הלהט, או במדינה להישלט על ידי המגינים. זאת מכיוון שאלו יותר מצוינים מן האזרחים אך אינם הטובים ביותר, ולכן נמצא בהם פגש. משטר זה מכונה טימוקראטיה, משטר הכבוד. במשטר זה שולטים אנשי הצבא. זהו שלטון קשה, הם מדכאים את החכמים, כיוון שיודעים שאם אלו ישלטו הם יחזירו את המדינה האריסטוקרטית על כנה. מה שחשוב במדינה זו הוא הכבוד, והיא במלחמות אינסופיות, אנשיה משועבדים לשליטים, אך עדיין אינם עניים, מכיוון שהשליטים אינם כה חומדים כסף. מדינה זו שקולה לאדם הנשלט על ידי הלהט. הניצחון והכבוד הם כל מה שחשוב לו, הוא אינו נותן לחכמה לשלוט בו, שאז עלול הוא להפסיד, כשישקול מה טוב לו באמת, אך עדיין איננו משועבד לתיאבונות, כיוון שהלהט מנוגד להם. לאחר מכן, האוליגארכיה, שליטת הכסף במדינה, במדינה זו כבר יהיו עניים, מכיוון שהשליטים יחמדו להם את הכסף, ומצבה יהיה בכי רע. מדינה זו שקולה לאדם הנשלט על ידי התיאבונות ההכרחיים. הוא אינו מאבד כל כיוון, אך יורד לרמה של בן אדם שמובל אך ורק אחרי חיפוש טריוויאלי אחרי מיצוי התיאבונות מעבר לכל צורכם, מכיוון שאין לו כיוון אחר שידריכו. לאחר מכן באה הדמוקראטיה. המאפיין שלה הוא איבוד כל כיוון, המחשבה שאין שום עיקרון חשוב, וצריך רק לחוש את החופש בשביל החופש, זוהי הפריצות המוחלטת. האדם המקביל לכך הוא האדם שאיבד כל כיוון, הוא כבר אינו רק מספק את תאוותיו, אלא מחפש לו תאוות חדשות מכיוון שאין לו כל כיוון לחיים, והתיאבונות ההכרחיים כבר אינם מספקים אותו. הדרגה הנמוכה ביותר היא הדיקטטורה, שבה כל סדרי היום מונהגים רק על ידי רצונו של אדם אחד, אשר נבחר באופן שרירותי לגמרי. האדם המגביל לכך הוא האדם שהגיע לרמה שהוא משתגע לגמרי על ידי התיאבונות, הוא נשלט כעת על ידי התיאבונות הלא חוקיים, הגרועים ביותר, כדמות סמים ורצח, הוא מחפש את ההנאה בכל דרך אפשרית, והוא אובססיבי.<br />
<br />
<br />
<br />
'''פוליטיאה ט':'''<br />
<br />
שאלות לדיון:<br />
<br />
- מה הם שלושת הקריטריונים לאושר? <br />
- מדוע יהיה הצדיק מאושר יותר?<br />
<br />
בשלב זה של הדיון, משווה אפלטון בין הרע המוחלט צדיק המוחלט, על מנת לעשות כן מחליט אפלטון על שלושה קריטריונים לאושר: בריאות, עושר, וביטחון, ומשווה בין מצבם של הרשע והצדיק בכל אלה.<br />
מבחינת בריאות, ברור שהצדיק יהיה בריא יותר, הוא יודע מה טוב לו ביותר, הדעת שולטת בו והתיאבונות אינם מנצחים וכך אינו עושה את מה שלא בריא לו. לעומת זאת הדיקטטור עושה הכל בחיפוש אחרי האושר, וחוקר את כל ההנאות, ומביא חולי רב לגופו.<br />
מבחינת העושר, נראה תחילה שהרשע יותר עשיר. הרי הוא חופשי בכל עסק להרוויח יותר עקב רמאות, ולכן יהיה לו יותר ממון. אולם, האם הוא ירגיש שהוא עשיר? לא, מכיוון שהוא תמיד שואף ליותר כסף, הוא רואה תמיד שניתן להשיג עוד והוא רוצה בכך, ולכן לעולם אינו מסופק. לעומתו, הצדיק, בהינתן שיש לו די למחייתו, תמיד ירגיש עשיר, מכיוון שהוא יודע שהוא אינו זקוק כלל וכלל להרבה כסף, הוא יודע מה המידה <br />
(measure) הנכונה לכסף, ולכן יחוש סיפוק מרמת ממונו בקלות. בעוד שהרשע לעולם לא ירגיש עשיר, הצדיק ירגיש כך באמצעות כמות יחסית מועטת של כסף.<br />
מבחינת הביטחון, הרשע רוכש לו יותר ויותר אויבים, ואויביו הם גם הרעים וגם הטובים, כולם שונאים אותו על פועלו, ויריבי הצדיק הם רק הרשעים, והטובים, ידידיו. אולם, אמרנו שיש לגזול מהצדיק את יתרונות צדקתו, אך עדיין, הרשע תמיד ידע את הרע שעשה, ויחיה תוך פחד מתמיד ששקריו יתגלו, ולעולם לא ירגיש בטוח, בעוד שהצדיק יודע שלמעשה לא פגע באיש, ועל כן לא זכה באיבתו של איש, והוא חי בתחושת ביטחון. בנוסף, ישנו הביטחון האמיתי. הצדיק האמיתי הוא השומר, אשר אי אפשר לקחת ממנו את מידותיו בשום צורה דרך הנאה כאב או תכסיס, לכן הוא תמיד יהיה מאושר, ולעולם לא יחשוש מפגיעה. לעומת זאת, מבחינה זאת הדיקטטור הוא כבר פגום, מכיוון שאינו בעל מידות.<br />
קריטריון נוסף עליו ניתן להסתכל לאושר הוא החופש. בעוד שהדיקטטור נראה חופשי יותר, מכיוון שאינו מוגבל על ידיד חוקים כלשהם, הוא בעצם משועבד לתיאבונות שלו, ואת הדעת שלו הוא חייב לכלוא, כיוון שאם תפרוץ הוא יאלץ להסתכל על עצמו בכל הרע שלו. מבחינה זו הצדיק הוא חופשי, הוא רשאי לספק את כל חלקי הנפש באמצעות צו הדעת.</div>Guy89https://www.sikumuna.co.il/index.php?title=%D7%90%D7%95%D7%A1%D7%A3_%D7%9B%D7%AA%D7%91%D7%99%D7%9D_%D7%A2%D7%9C_%D7%A9%D7%9C%D7%95%D7%A9%D7%AA_%D7%94%D7%9E%D7%A2%D7%92%D7%9C%D7%99%D7%9D_%D7%A9%D7%9C_%D7%A7%D7%99%D7%A8%D7%A7%D7%92%D7%95%D7%A8&diff=20472אוסף כתבים על שלושת המעגלים של קירקגור2007-05-08T21:49:20Z<p>Guy89: </p>
<hr />
<div>תורתו של קירקגור עוסקת בשלושה מעגלים, שלוש דרכי חיים: המעגל האסתטי, המעגל האתי והמעגל הדתי. באמצעות כמה סיפורים שנקרא, מנסה קירקגור להביא אותנו למסקנה שהמעגל הדתי הוא הטוב ביותר, אחריו האתי ולבסוף האסתטי, אשר מוביל למעשה לסבל.<br />
<br />
<br />
'''המעגל האסתטי''': <br />
<br />
זהו המעגל של החיפוש אחר סיפוק התאוות, לא ניתן להגיע לאושר דרכו, זאת מתאר קירקגור בסיפורים הבאים:<br />
<br />
<br />
''ממלכת החושנות'':<br />
<br />
טקסט ראשון, מטרת הטקסט ללמדנו דבר פשוט מאוד, שמחשבה ביקורתית אינה מאפשרת חיים של הוללות, לכן מתוארת הממלכה כמקום פרוע ללא מחשבה, וברגע שאנו חושבים על המקום, מבינים אנו את החטא, הממלכה מתה, ואתה דון ז'ואן.<br />
<br />
<br />
''נירון'':<br />
<br />
בחן את עצמך: מדוע לא טוב להיות נירון? מה נתגלה לנו על המעגל האסתטי?<br />
טקסט זה מתאר לנו כיצד נראים חיו של מחפש ההנאה התמידי. ראשית, טוען קירקגור שנירון הוא תופעה ייחודית, אשר רואים רק לעתים רחוקות, מכיוון שרוב האנשים אינם מסוגלים לחשוב רק על ההנאה, בגלל קשיי הקיום. אם לא היו מגבלות אלו, לטענתם של רבים היו מפקירים את עצמם לתאווה. על מנת לחיות באמת לגמרי בשביל התאווה צריך גם משאבים גדולים של כסף ורבגוניות, אשר אינם מנת חלקם של רבים. אנשים אוהבים לחשוב על דרך חיים זו, אך רובם מפסיקים כאשר מגלים שאין בידם האמצעים עבורה. אולם, הם סבורים שאם היו בידם האמצעים, היו מאושרים מתוך רדיפת התאוות. קירקגור מעוניין להראות אם כן, לאן מגיעה תפישת חיים של רדיפה אחרי תאווה כאשר אין לה הגבלות, כאשר כל התנאים החיצוניים מסייעים לה. לשם כך מתאר הוא את נירון, הקיסר הכל יכול אשר היה מוקף במשרתי תאוותו. טענת האדם החי במעגל האסתטי היא שהוא מעוניין להיות מסוגל לעשות כל רצונו, "לא להירתע מפני שום מחשבה". אין בכך להגיד שהוא אינו שם לעצמו כל גבול, אלא שהוא מתפתה לפעמים, ואולי אם הייתה ניתנת בידו היכולת לעשות ככל תאוות נפשו, היה גם עושה זאת. "ישותו של נירון היתה מלנכוליה, קשי הרוח", ועל כן הוא סובל, אולם מה הוא קשי הרוח? לטענת קירקגור הוא אחד מהחטאים הכבדים. קשי הרוח אינו תוצאה של קשיי החיים, ניתן להיות מאושר גם בחיים מלאי צרות, "אין האדם נעשה קשה רוח אלא באשמתו שלו בלבד". קירקגור שואל לאן הובילו את נירון תאוותיו. הוא מצייר דמות בסבל נורא. הוא שבע כבר מכל ההנאות, אך הוא מסרב לתת לנפשו להתבגר ולהבין, שמא תתפוש את חטאי חייו ושוב לא ייהנה ממה שיש למעגל האסתטי להציע. כאן מתואר קונפליקט גדול בין הרוח לבין האדם, כאשר הוא משתמש בהנאות כדי לעצור את רוחו מלהתפרץ. קונפליקט זה הוא קושי הרוח. הקונפליקט מוביל את נירון למצב פתטי: הוא נראה כמטיל אימה, אך רק מכיוון שהוא עצמו פוחד מכל אדם, כיוון שמי שיבין אותו יבין שהוא כבר משועבד, לתאוותיו. הוא הולך לכל כיוון על מנת למצוא הנאות שיספקוהו אף לרגע קל. קשי הרוח אומר קירקגור, הוא היסטריה של הרוח. פחד מפני התעוררותה שלה. "בחיי האדם בא רגע שבו כאילו מגיעה הבלתי אמצעיות לגמר בישולה, והרוח תובעת צורה נעלה יותר..." הרוח מנסה להתבגר, להתפתח, אולם דבר זה לא יאפשר לאדם האסתטי להמשיך בדרכיו, על כן הוא מתנגד, וכך נוצר קושי הרוח. אם ישאלו את קשה הרוח מה היא הסיבה לקשי הרוח יענה: אינני יודע, מכיוון שאם יבין, מיד יוכל לבטל אותו, ולעבור למעגל האתי.<br />
<br />
''"שיח אקסטטי"'':<br />
שיח זה פשוט מאוד וכוונתו: מי שחי את חייו רק על פי ההנאות תמיד יצטער על מצבו, כיוון שבכל מצב יחשוב על מצב אחר בו היה נהנה יותר. זהו טבע ההנאה, שאינה מספקת.<br />
"הטקסט עלום השם על השיעמום":<br />
הנקודה כאן היא שהשעמום הוא מחויב המציאות במעגל האסתטי, והוא שורש כל רע. השעמום דוחף את האדם לעשות כל כך הרבה, אך מעשיו הם מגוחכים, הוא נלחם בשעמום בכל דרך, אך אינו יכול לנצח כיוון שהנאה אינה מצב מתמשך, היא רגעית. על כן מגוחך תיאור הענישה על שעמום, ועל כן עלינו לעבור למעגל האתי, כיוון שבמעגל האסתטי, שאמור לספק את צרכינו, דווקא יש חוסר סיפוק טרומי.<br />
<br />
<br />
<br />
'''המעגל האתי'''<br />
<br />
<br />
''"מהו האתי":''<br />
<br />
זהו תיאור של קפיצת האמונה אל המעגל האתי. מה ניתן להסיק מן הטקסט? על מנת לעבור מהמעגל האסתטי לאתי, אנו זקוקים ראשית לאמונה. האמונה שאם רק נחייה חיינו באופן אתי, לפי עקרון כלשהו, ולא כל כך משנה איזה עקרון, כל עוד הוא לא החיפוש אחרי התענוגות, נהיה מאושרים. הבעיה היא שכאשר אנו במעגל האסתטי אנו מבינים אושר רק באמצעות הנאה, ועלינו להסתגל לתפישה חדשה, שבה האושר מגיע ממקום לא יודע, לכן המעבר הוא "קפיצת אמונה", מכיוון שאינני יודע שהמעגל האתי יביא לי את האושר, אני רק יכול להאמין.<br />
<br />
<br />
'''המעגל הדתי:'''<br />
<br />
<br />
''"אקדמה":''<br />
<br />
בטקסט זה מתוארת קפיצת האמונה מהמעגל האתי אל המעגל הדתי. ארבעת הסיפורים מדגישים את הקושי שבזינוק אל המעגל הדתי.<br />
<br />
<br />
''סיפור ראשון:''<br />
<br />
אברהם הנו מאמין מושלם, ואף מסייע ליצחק להשלים את קפיצת האמונה שלו. הוא מרחיק אותו מהמעגל האתי כי יצחק מאמין שאביו התנכל לו, אך מקרב אותו לאלוהים, וזהו הדבר החשוב, הקרבה לאלוהים, העמידה מול האינסופי והמוחלט. כאשר יצחק אינו בטוח מפני אביו, הוא מבקש את עזרת האל.<br />
<br />
<br />
''סיפור שני:''<br />
<br />
כאן, קפיצת האמונה של אברהם נכשלת, מדוע? מכיוון שלא האמין עד הסוף "הוא לא יכל לשכוח שאלוהים רצה זאת ממנו", הוא אינו מאמין מספיק כדי להבין שאם האל דורש דבר, עליו לקיימו, על-כן הוא נופל בין המעגל האתי לדתי, והוא סובל.<br />
<br />
<br />
''סיפור שלישי:''<br />
<br />
כאן נכשלת קפיצת האמונה של אברהם מכיוון שלא זנח את המעגל האתי. הוא מאמין שאלוהים ועושה את מצוותו, אך אינו מבין שהמעגל האתי אינו מחייב אותו כאשר הוא עושה את צו האל. על כן הוא חי עם חרטה כי כפר באתי, על-אף שבמעגל הדתי זהו הכרח לכפור באתי תוך ביצוע צו האל.<br />
<br />
<br />
''סיפור רביעי:''<br />
<br />
כאן מאבד יצחק את אמונתו. מכיוון שראה את סבלו של אביו, קיבל את התחושה שבמעגל הדתי אין אושר, ולכן לעולם לא יהיה לו את הכוח לבצע את קפיצת האמונה.</div>Guy89https://www.sikumuna.co.il/index.php?title=%D7%90%D7%95%D7%A1%D7%A3_%D7%9B%D7%AA%D7%91%D7%99%D7%9D_%D7%A2%D7%9C_%D7%A9%D7%9C%D7%95%D7%A9%D7%AA_%D7%94%D7%9E%D7%A2%D7%92%D7%9C%D7%99%D7%9D_%D7%A9%D7%9C_%D7%A7%D7%99%D7%A8%D7%A7%D7%92%D7%95%D7%A8&diff=20471אוסף כתבים על שלושת המעגלים של קירקגור2007-05-08T21:46:32Z<p>Guy89: </p>
<hr />
<div>תורתו של קירקגור עוסקת בשלושה מעגלים, שלוש דרכי חיים: המעגל האסתטי, המעגל האתי והמעגל הדתי. באמצעות כמה סיפורים שנקרא, מנסה קירקגור להביא אותנו למסקנה שהמעגל הדתי הוא הטוב ביותר, אחריו האתי ולבסוף האסתטי, אשר מוביל למעשה לסבל.<br />
<br />
'''המעגל האסתטי''': זהו המעגל של החיפוש אחר סיפוק התאוות, לא ניתן להגיע לאושר דרכו, זאת מתאר קירקגור בסיפורים הבאים:<br />
<br />
''ממלכת החושנות'':<br />
<br />
טקסט ראשון, מטרת הטקסט ללמדנו דבר פשוט מאוד, שמחשבה ביקורתית אינה מאפשרת חיים של הוללות, לכן מתוארת הממלכה כמקום פרוע ללא מחשבה, וברגע שאנו חושבים על המקום, מבינים אנו את החטא, הממלכה מתה, ואתה דון ז'ואן.<br />
<br />
''נירון'':<br />
<br />
בחן את עצמך: מדוע לא טוב להיות נירון? מה נתגלה לנו על המעגל האסתטי?<br />
טקסט זה מתאר לנו כיצד נראים חיו של מחפש ההנאה התמידי. ראשית, טוען קירקגור שנירון הוא תופעה ייחודית, אשר רואים רק לעתים רחוקות, מכיוון שרוב האנשים אינם מסוגלים לחשוב רק על ההנאה, בגלל קשיי הקיום. אם לא היו מגבלות אלו, לטענתם של רבים היו מפקירים את עצמם לתאווה. על מנת לחיות באמת לגמרי בשביל התאווה צריך גם משאבים גדולים של כסף ורבגוניות, אשר אינם מנת חלקם של רבים. אנשים אוהבים לחשוב על דרך חיים זו, אך רובם מפסיקים כאשר מגלים שאין בידם האמצעים עבורה. אולם, הם סבורים שאם היו בידם האמצעים, היו מאושרים מתוך רדיפת התאוות. קירקגור מעוניין להראות אם כן, לאן מגיעה תפישת חיים של רדיפה אחרי תאווה כאשר אין לה הגבלות, כאשר כל התנאים החיצוניים מסייעים לה. לשם כך מתאר הוא את נירון, הקיסר הכל יכול אשר היה מוקף במשרתי תאוותו. טענת האדם החי במעגל האסתטי היא שהוא מעוניין להיות מסוגל לעשות כל רצונו, "לא להירתע מפני שום מחשבה". אין בכך להגיד שהוא אינו שם לעצמו כל גבול, אלא שהוא מתפתה לפעמים, ואולי אם הייתה ניתנת בידו היכולת לעשות ככל תאוות נפשו, היה גם עושה זאת. "ישותו של נירון היתה מלנכוליה, קשי הרוח", ועל כן הוא סובל, אולם מה הוא קשי הרוח? לטענת קירקגור הוא אחד מהחטאים הכבדים. קשי הרוח אינו תוצאה של קשיי החיים, ניתן להיות מאושר גם בחיים מלאי צרות, "אין האדם נעשה קשה רוח אלא באשמתו שלו בלבד". קירקגור שואל לאן הובילו את נירון תאוותיו. הוא מצייר דמות בסבל נורא. הוא שבע כבר מכל ההנאות, אך הוא מסרב לתת לנפשו להתבגר ולהבין, שמא תתפוש את חטאי חייו ושוב לא ייהנה ממה שיש למעגל האסתטי להציע. כאן מתואר קונפליקט גדול בין הרוח לבין האדם, כאשר הוא משתמש בהנאות כדי לעצור את רוחו מלהתפרץ. קונפליקט זה הוא קושי הרוח. הקונפליקט מוביל את נירון למצב פתטי: הוא נראה כמטיל אימה, אך רק מכיוון שהוא עצמו פוחד מכל אדם, כיוון שמי שיבין אותו יבין שהוא כבר משועבד, לתאוותיו. הוא הולך לכל כיוון על מנת למצוא הנאות שיספקוהו אף לרגע קל. קשי הרוח אומר קירקגור, הוא היסטריה של הרוח. פחד מפני התעוררותה שלה. "בחיי האדם בא רגע שבו כאילו מגיעה הבלתי אמצעיות לגמר בישולה, והרוח תובעת צורה נעלה יותר..." הרוח מנסה להתבגר, להתפתח, אולם דבר זה לא יאפשר לאדם האסתטי להמשיך בדרכיו, על כן הוא מתנגד, וכך נוצר קושי הרוח. אם ישאלו את קשה הרוח מה היא הסיבה לקשי הרוח יענה: אינני יודע, מכיוון שאם יבין, מיד יוכל לבטל אותו, ולעבור למעגל האתי.<br />
<br />
''"שיח אקסטטי"'':<br />
שיח זה פשוט מאוד וכוונתו: מי שחי את חייו רק על פי ההנאות תמיד יצטער על מצבו, כיוון שבכל מצב יחשוב על מצב אחר בו היה נהנה יותר. זהו טבע ההנאה, שאינה מספקת.<br />
"הטקסט עלום השם על השיעמום":<br />
הנקודה כאן היא שהשעמום הוא מחויב המציאות במעגל האסתטי, והוא שורש כל רע. השעמום דוחף את האדם לעשות כל כך הרבה, אך מעשיו הם מגוחכים, הוא נלחם בשעמום בכל דרך, אך אינו יכול לנצח כיוון שהנאה אינה מצב מתמשך, היא רגעית. על כן מגוחך תיאור הענישה על שעמום, ועל כן עלינו לעבור למעגל האתי, כיוון שבמעגל האסתטי, שאמור לספק את צרכינו, דווקא יש חוסר סיפוק טרומי.<br />
<br />
<br />
<br />
'''"מהו האתי"''':<br />
<br />
זהו תיאור של קפיצת האמונה אל המעגל האתי. מה ניתן להסיק מן הטקסט? על מנת לעבור מהמעגל האסתטי לאתי, אנו זקוקים ראשית לאמונה. האמונה שאם רק נחייה חיינו באופן אתי, לפי עקרון כלשהו, ולא כל כך משנה איזה עקרון, כל עוד הוא לא החיפוש אחרי התענוגות, נהיה מאושרים. הבעיה היא שכאשר אנו במעגל האסתטי אנו מבינים אושר רק באמצעות הנאה, ועלינו להסתגל לתפישה חדשה, שבה האושר מגיע ממקום לא יודע, לכן המעבר הוא "קפיצת אמונה", מכיוון שאינני יודע שהמעגל האתי יביא לי את האושר, אני רק יכול להאמין.<br />
<br />
<br />
''"אקדמה":''<br />
בטקסט זה מתוארת קפיצת האמונה מהמעגל האתי אל המעגל הדתי. ארבעת הסיפורים מדגישים את הקושי שבזינוק אל המעגל הדתי.<br />
<br />
''סיפור ראשון:''<br />
אברהם הנו מאמין מושלם, ואף מסייע ליצחק להשלים את קפיצת האמונה שלו. הוא מרחיק אותו מהמעגל האתי כי יצחק מאמין שאביו התנכל לו, אך מקרב אותו לאלוהים, וזהו הדבר החשוב, הקרבה לאלוהים, העמידה מול האינסופי והמוחלט. כאשר יצחק אינו בטוח מפני אביו, הוא מבקש את עזרת האל.<br />
<br />
''סיפור שני:''<br />
כאן, קפיצת האמונה של אברהם נכשלת, מדוע? מכיוון שלא האמין עד הסוף "הוא לא יכל לשכוח שאלוהים רצה זאת ממנו", הוא אינו מאמין מספיק כדי להבין שאם האל דורש דבר, עליו לקיימו, על-כן הוא נופל בין המעגל האתי לדתי, והוא סובל.<br />
<br />
''סיפור שלישי:''<br />
כאן נכשלת קפיצת האמונה של אברהם מכיוון שלא זנח את המעגל האתי. הוא מאמין שאלוהים ועושה את מצוותו, אך אינו מבין שהמעגל האתי אינו מחייב אותו כאשר הוא עושה את צו האל. על כן הוא חי עם חרטה כי כפר באתי, על-אף שבמעגל הדתי זהו הכרח לכפור באתי תוך ביצוע צו האל.<br />
<br />
''סיפור רביעי:''<br />
כאן מאבד יצחק את אמונתו. מכיוון שראה את סבלו של אביו, קיבל את התחושה שבמעגל הדתי אין אושר, ולכן לעולם לא יהיה לו את הכוח לבצע את קפיצת האמונה.</div>Guy89https://www.sikumuna.co.il/index.php?title=%D7%A9%D7%99%D7%97%D7%AA_%D7%9E%D7%A9%D7%AA%D7%9E%D7%A9:Yanaise&diff=20470שיחת משתמש:Yanaise2007-05-08T21:39:07Z<p>Guy89: </p>
<hr />
<div>היי ינאי... מאיפה כל הסיכומים?<br />
[[משתמש:Guy89|Guy89]] 14:39, 8 מאי 2007 (PDT)</div>Guy89https://www.sikumuna.co.il/index.php?title=%D7%94%D7%A4%D7%95%D7%9C%D7%99%D7%98%D7%99%D7%90%D7%94_/_%D7%90%D7%A4%D7%9C%D7%98%D7%95%D7%9F&diff=20469הפוליטיאה / אפלטון2007-05-08T21:37:50Z<p>Guy89: </p>
<hr />
<div>רמופוליטיאה א':<br />
<br />
בחן את עצמך: <br />
<br />
-מה נאמר בדיאלוג עם קפאלוס? מדוע ההגדרה שנובעת מדבריו לצדק אינה נכונה? אילו תכונות של המידות נובעות מהדיון עם פולימארכוס? מדוע ההגדרה של פולימארכוס לצדק אינה נכונה? איזו תכונה חשובה של המידות נובעת מהדיון עם תראזימכוס? מדוע ההגדרה של תראזימכוס לצדק אינה נכונה?<br />
<br />
בפוליטאה א' ישנם שלושה דוברים מלבד סוקרטס: קפאלוס, פולימארכוס ואדימאנטוס.<br />
<br />
הדיאלוג עם קפאלוס: קפאלוס מדבר על אופי ועל חיים טובים. על אף שהדיון שלו לא עוסק במונחים המדוייקים, האופי מדבר על המידות, והחיים הטובים הם שאיפת האדם לטוב, באמצעות הבנת שני מושגים אלה קל כבר להבין את הדיון של קפאלוס, במובן המטאפורי, כל התייחסות לאופי האדם מדברת על מידות והתייחסות לחיים הטובים היא התייחסות לשאיפת האדם לטוב. במובן הזה כבר דיון זה הנו דיון מוסרי (יש לזכור, אתיקה אצל היוונים פירושה חיפוש אחר הטוב לאדם). טענתו הראשונית של קפאלוס היא שאושרו של אדם תלוי בעיקר באופיו, בכך רוצה אפלטון להגיד, החיים הטובים נובעים מאופי טוב, מידות טובות, ולא מתענוגות החיים, שקפאלוס שמח ש"נפטר" מהן. אפלטון שם בפיו של קפאלוס סייג, צריך כמות מסויימת של כסף ושאר תנאי נוחיות על מנת להיות מאושרים, אך מי שאינו בעל אופי טוב לא יחיה טוב בין אם יש לו כסף ובין אם לאו. טענתו הבאה היא על הצורך בכסף, אפלטון כבר כאן מבסס את תפקידו של הכסף, צריך מספיק כסף כדי לחיות בלי להיאלץ לגנוב או לשקר או לעשות אי אלו מעשי עוול. טענה זו מבססת הגדרה ראשונה לצדקה שסוקרטס שולף מדבריו של קפאלוס "הצדקה היא אמירת האמת והחזרת חובות" סוקרטס מפריך הגדרה זו של הצדק באמצעות דוגמא, שבה הדבר הנכון יהיה לא להחזיר את שקיבלת ואפילו לשקר (לקרוא בספר עמ' 164). בשלב זה מסיים קפאלוס את חלקו בדיון, ופולימארכוס נכנס עם הגדרה משלו לצדק. פולימארכוס טוען (לפי דבריו של סימונידס) שצדק הוא "להשיב לכל אדם את שחייבים לו". הגדרה זו מפרש פולימארכוס "חייבים הידידים להיטיב לידידיהם ולא להרע עמהם במאומה" בנוסף בנושא האויבים אומר פולימארכוס שיש להשיב להם מה שחייבים להם, ואויבים חייבים לאויביהם רעה. סוקרטס מפריך הגדרה זו בשתי דרכים: ראשית, מטעה הוא את פולימארכוס, וכך חושף תכונה של המידות: מידה הנה פעולה, ולכן היא אנלוגית במובנים מסויימים למקצוע. אבל, האנלוגיה אינה שלמה, כיוון שלמקצוע יש פעולה אחת מיוחדת, בעוד שהמידה נוכחת בכל הפעולות. אולם, סתירה זו השתמשה בתכסיס, ועל כן חוזר סוקרטס ומפריך את הטענה של פולימארכוס באמת. ראשית הוא מבקש מפולימארכוס לפרש את ההגדרה ומגיע להגדרה ה"מזוקקת" "צדק הוא להיטיב עם ידיד שהוא טוב ולהרע עם אויב שהוא רע". כעת, מהגדרה זו נובע שהצדיק אמור להזיק לאנשים אחרים, לאויביו הרעים. אולם, סוקראטס אומר, להזיק פירושו לפגוע ביכולתו לחיות חיים טובים, כלומר לפגוע במידותיו, וביניהן הצדק. כלומר, מן הצדק הוא לגרום לחוסר צדק אצל אויביך. אבל, סוקראטס אומר, אין זה מן הצדק לגרום לאי צדק. לכן הגדרה זו אינה נכונה. בשלב זה משוכנע פולימארכוס ותראזימכוס נכנס לדיון. הגדרתו של תראזימכוס לצדק היא "תועלתו של החזק יותר" כוונתו באמת היא תועלתו של השליט. בהגדרה זו מטפל סוקרטס קודם, באמצעות הפגנת תכונה נוספת של המידות, אשר אנלוגית למקצועות. כפי שהתועלת ממקצוע הרפואה היא לחולה (אשר מרופא) והתועלת של הקברניט היא בהעברת הנוסעים בבטחה, כך התועלת במידות אינה לבעל המידה, אלא לאחר. כך הצדק לא נועד לעזור לצדיק, אלא לאחר. לכן לא יתכן שמלאכת השליטה (לפי דעתו של תראזימכוס) היא צודקת, כי תועלתה אצל השליט. בנוסף, אומר סוקרטס, שיש להפריד בין שכרו של הרופא למלאכת הריפוי. ההשתכרות היא אומנות שונה, כיוון שניתן להיות רופא בלי להשתכר, אך לא ניתן להיות רופא בלי לרפא. לאחר מכן, אומר תראזימכוס שהעוול הוא הטוב לאדם, והצדקה היא הרע. לכך משיב סוקראטס ומכניס את מונח המידה <br />
(measure ) לדיון, סוקרטס טוען שלהיות חכם וטוב בעשייה כלשהי כרוך תמיד בלדעת את המידה הנכונה, כפי שהנגן יודע עד כמה למתוח את מיתריו, והרופא יודע איזה מינון לתת לחולה, כך ידע הצדיק כמה כסף יכול הוא לרצות לעצמו, במידה, לעומת זאת, הרשע רוצה לעצמו כמה שיותר, מעבר למידה הטובה. לכן הצדקה משולה לחכמה, לסגולה הטובה של הנשמה, והעוול הוא הרע של הנשמה. לכן גם יהיה הצדיק יותר מאושר, כי מטרת הפעולה של הנשמה היא להוביל לחיים טובים, והטוב לנשמה היא הצדקה.<br />
<br />
פוליטיאה ב':<br />
<br />
בחן את עצמך: <br />
<br />
מהם שלושת סוגי הטוב לפי גלאוקון, לאיזה סוג משתייכות המידות? מהי שאלתו של גלאוקון? מהי שאלתו של אדימאנטוס (שאלותיו) ומה ההבדל ביניהן לבן שאלת גלאוקון? מהו הבסיס לכינון המדינה? מהו עקרון חילוק העבודה (לא ניסוח של אפלטון)? מהי המדינה המצומצמת ומהי המדינה התפוחה (לא מושגים של אפלטון).מדוע מתחילים השומרים את הדיון על החינוך?<br />
בתחילת הפוליטיאה ב' נכנס גלאוקון לדיון. גלאוקון עומד לצדו של סוקראטס בדיון, אך זקוק להסבר מפורש יותר כדי להבין מדוע הצדק טוב לאדם וכדי שידע כיצד להשיב לטוענים אחרת. הוא מציג שלושה סוגים של טוב: טוב עכשווי שלאו דווקא טוב לטווח הרחוק, כמו הנאות ושעשועים, טוב לטווח הרחוק שלא טוב לעכשוו, כמו שקידה ולמידה, שיש בהם טרחה אבל הטוב שבהם מתבטא אחר-כך. ולבסוף טוב גם לטווח הרחוק וגם לטווח הקרוב, כמו בריאות. גלאוקון מבקש מסוקראטס להוכיח שהצדקה משתייכת לסוג השלישי (השני בספר עצמו, שלישי במסמך זה) והיפה ביותר (זה הדבר שכדאי לזכור). כעת מתחיל גלאוקון לנסח את האתגר שלו לסוקראטס (השאלה שלו). הוא מציג את דעת הרוב, שצדק הוא דבר מהסוג השני (שלישי בפוליטיאה), ומוצלח אך ורק עבור תוצאותיו, אבל מאוס בעת העיסוק בו. גלאוקון מציג את מקור הצדק באופן הבא: מטבעו של הדבר "טוב לעשות עוול, ורע לסבול עוול" דהיינו, בד"כ אפשר להרוויח מסבלו של האחר, אך אם אחר גורם לך לסבול זהו דבר רע, אך גלאוקון אומר שהרע בסבולת העוול גדול מהטוב שבעשיית העוול, לכן החליטו בני האדם להגיע לעמק השווה, ולא לעשות ולא לסבול עוול. זהו למעשה הצדק (זוהי אינה הגדרה של הצדק, אך הצדק הוא היפוכו של העוול). לכן הצדק הוא באמצע בין הטוב ביותר לרע ביותר, בין גרימת עוול ללא סבולת עוול (טוב) לבין סבולת עוול ללא גרימת עוול (רע). ולכן, אדם שמסוגל לעשות עוול ללא שיעשה לא עוול, ודאי יבחר בדבר זה, ואדם שאינו בוחר לעשות עוול, בוחר כך כי הוא יודע שיעשה לו עוול. (מומלץ לקרוא את הסיפור על גיגס, אשר קיבל את היכולת לעשות עוול בלי לקבל עוול). והשאלה המזוקקת היא: הרשע שמוכשר בלהיות רשע, ומסוגל לעשות עוול אך להיראות כצדיק, ומקבל את כל זכויות הצדיק, אך גם מוסיף על חלקו בעזרת העוול, והצדיק, אשר אינו נהנה כלל מרווחי צדקתו, אלא כולם חושבים אותו לרשע, מי מהם יותר מאושר? בשלב זה נכנס אדימאנטוס לדיון, ולו שאלה משל עצמו. גם אדימאנטוס מאמין שהצדק הוא הטוב, אך גם הוא זקוק להסבר מדוע הטענות נגד הצדקה אינן נכונות. אדימאנטוס אומר שלדעת אנשים מסויימים לא צריך להיות צדיק, אלא להיות בעל מוניטין של צדיק, כי עם מוניטין כזה ניתן לזכות במשרות, נישואין וכדומה... (מוסיף ואומר הוא שבעלי מוניטין הצדיק מבורכים על ידי האלים). בנוסף, אנשים מסויימים אומרים ש: "אמנם דבר נאה הוא ישוב-הדעת והצדקה, אבל קשה ומטריח, ואילו פריצות ועוול הם דבר נעים שנקנה על נקלה". כלומר, הצדק אמנם טוב, אך הוא קשה, והעוול הוא טוב קל. אם כן, גלאוקון שואל, אם אדם מסוגל לעשות עוול ללא לסבול עוול, מדוע עדיף לעשות צדק?, ואדימאנטוס שואל: מדוע עדיף הצדק עצמו ממוניטין של הצדק, ומדוע עדיף הצדק על העוול אם הצדק מכיל טרחה רבה והעוול הוא כל כך קל? כאן מתחיל התהליך הארוך של הפוליטיאה בחיפוש אחר הצדק. והוא מחל בתיאור המדינה. מדוע? מכיוון שהמדינה היא גדולה יותר מאדם אחד, אך התנהלותה דומה באופנים מסויימים להתנהלותו של אדם, אולי אם נמצא את הצדק במדינה, נוכל למצוא גם את הצדק באדם. סוקראטס מתחיל לתאר מדינה מתהווית. לפי אפלטון הבסיס לכינון המדינה הוא הצורך של כל אחד בעזרה של אחרים על מנת להשיג את טובתו שלו. בגלל ריבוי הצרכים לאדם, הם מתכנסים ביחד למקום אחד שנקרא מדינה. במדינה הבסיסית ישנו איכר, בנאי, אורג וסנדלר (לפני שיתאר מדינה גדולה, סוקראטס מתאר תהליך באמצעות התחלה מהמדינה הקטנה ביותר שאפשרית), עבור מזון, בניית בתים, ביגוד והנעלה, שדרושים לכל אדם. כעת, סוקראטס מסביר שההגיוני הוא שכל אחד מהם יעבוד את עבודתו עבור כל השאר, במקום שכל אחד יספק את צרכיו. הרי יהיה יותר קל עבור האיכר להפיק מזון, עבור האורג להפיק בגדים, לבנאי לבנות בתים וכו' מאשר שכל אדם יבנה ביתו, יפיק מזונו ויכין בגדיו בעצמו, זה עקרון חילוק העבודה, כאשר אדם מנסה לספק את כל צרכיו לבדו יוצא הדבר מסורבל, לכן העבודה מחולקת בין כמה אנשים, ובכך משתפרת היעילות.כעת מתואר תהליך הגדלת המדינה (מומלץ לקרוא, מתחיל בעמוד 218). לבסוף (עמ' 220) מתקין סוקראטס את המדינה המינימלית, אך חייה מאוד פשוטים, אך חייהם דומים לחיי חיות, הם מסתפקים במועט ביותר, לא זו היא המדינה שמעניינת אותנו. זוהי המדינה המצומצמת, וכעת מתאר סוקראטס את התפתחות המדינה התפוחה, אשר בה יש גם מקום לסיפוק תיאבונות אשר אינם הכרחיים. שוב מתחיל תיאור של הגדלת המדינה לצורך סיפוק צרכי הפנאי, שעליו אפסח, מומלץ לקרוא. במדינה כזו יהיה צורך גם באנשי צבא, מכיוון שמה שיש במדינה לא יספיק לה, אלא היא תזדקק לחומרי גלם ממדינות אחרות. ולכן צריך גם להוסיף חיל צבא שלם למדינה מכיוון שאף אדם במדינה לא יכול להיות חייל וגם בעל מקצוע אחר, לפי עקרון חלוקת העבודה. אפלטון זונח את הדיון על המלחמה, ומדבר בכל זאת על השומרים שאמורים להגן על המדינה (ולא לתקוף מדינות אחרות), מכיוון שאלו דרושים בכל מקרה, הדיבור על המדינה התפוחה מול המדינה המצומצמת אינו מטרת הטקסט. ובכן, סוקראטס שואל את גלאוקון ואת עצמו, מהי התכונה שדרושה לשומרים. הבעיה היא שמחד זקוקים השומרים ללהט, אשר יעזור להם להגן מפני היריבים, ומאידך הם זקוקים לנינוחות, כדי שלא יתקפו בעצמם את המדינה. אם יחסר בשומר אחד מאילו, לא יהיה שומר טוב, אם כן, כיצד ניצור שומרים טובים? סוקראטס פותר את הבעיה בכך שקיום שתי תכונות מנוגדות אינו נוגד את הטבע, כך לדוגמא כלב השמירה הוא נוח וטוב אל אדוניו, ולהפך כלפי זרים. סוקראטס גם קובע שהשומרים צריכים להיות פילוסופים מטבעם, זאת על ידי אנלוגית כלב השמירה. כלב השמירה שונא את הזרים, אפילו אם לא עשו לו כל רע, ואוהב את מכריו, אפילו אם לא עשו כל טוב, כלומר, הוא מבחין מין מה שמוכר לו ומה שלא מוכר לו, ולא בין מה שנראה טוב ומה שלא נראה טוב, זוהי תכונה של השואף ללמוד, כלומר הפילוסוף (אוהב החוכמה). לכן זקוקים השומרים לחינוך (מכיוון שהם זקוקים לשתי תכונות מנוגדות בנפשם, ומכיוון שעליהם להיות פילוסופים). אפלטון מחלק את החינוך לשני תחומים: המוסי, דהיינו האומנותי, שירה, פיסול, ציור, תיאטרון וכדומה, זהו החינוך לנשמה, והחינוך הגימנאסטי, כלומר הגופני, עבור הגוף.כעת מתחיל אפלטון לדון בחינוך המוקדם. אפלטון מתחיל את הדיון בחינוך במוסי, ומתחיל בחינוך המוקדם ביותר, סיפור האגדות, לו הוא קורא שקר (ולמעשה מתכוון בדיה), כלומר יצירת סיפורים שאינם נכונים למען לימוד. הוא מתאר ראשית את הצורך בצנזורה. מכיוון שבחינוך המוסי מושפעת נשמתו של האדם, יש לדאוג שהמוסיקה שאליה נחשפים הילדים הנה טובה, ומלמדת את הילדים יופי אמיתי, ולא את הרע. אפלטון מתאר כמה רעות שמופיעות בסיפורי היוונים, מומלץ לקרוא (החל מעמוד 229 ועד סוף הפוליטיאה ב' וממשיך בפוליטיאה ג' עד עמוד 262).<br />
<br />
<br />
<br />
<br />
<br />
<br />
<br />
<br />
<br />
<br />
<br />
<br />
<br />
<br />
<br />
<br />
<br />
<br />
<br />
<br />
<br />
<br />
<br />
<br />
פוליטיאה ג':<br />
<br />
מעניין לדעת: עמ' 266: הגדרה אפשרית לאהבה אפלטונית.<br />
<br />
בחן את עצמך:<br />
<br />
מהי מטרת החינוך הגימנאסטי? המוסי? מה הם כוללים? מדוע אחד לא מספיק? כיצד ניתן לאבד ידיעה? מהו הסיפור שמסופר לילדים? מדוע? כיצד מאורגנים משכנות המגינים ומדוע? כיצד מנצל החינוך של אפלטון את תכונות הילד הבסיסיות?<br />
<br />
בסוף הקטע על מיתוסי האלים, מדבר אפלטון על השפעת החינוך על הנפש. ראשית, הוא מסביר כיצד המוסיקה משפיעה על הנפש. אם כן השפעת המוסיקה היא בכך שהיא מלמדת אותנו מה הוא היפה, וגורמת לנו לאהוב את היפה (כלומר הטוב) ולשנוא את הרע. אפלטון מדבר על הצורך בחינוך המוסי ובחינוך הגימנאסטי. אולם, ההפרדה אינה בין עבודה בשביל הנפש ועבודה בשביל הגוף, מכיוון שהאדם הטוב יעבוד על גופו בעצמו, אלא החינוך המוסי והחינוך הגימנאסטי עובדים על חלקים שונים בנשמה, כלומר המוסי מפתח את הכרת הטוב והגימנאסטי מפתח את הלהט והעזות. כעת מתאר סוקרטס את תהליך בחירת השומרים. מי הוא האדם אשר ידאג ביותר למדינה? ובכן אדם ידאג ביותר לדבר שהוא אוהב, כלומר לדבר שמועיל גם לו, והוא חושב שטובתו של הדבר היא טובתו שלו. ובכן, מתוך אלו שאוהבים את המדינה מספיק, יש לבחור את האנשים שלא יאבדו לעולם את הדאגה למדינה. סוקרטס מתאר כיצד ניתן לאבד ידיעה: ניתן לאבד בכוונה ידיעה שהתגלתה כשקר, וניתן לאבד בעל כורחך ידיעה באמצעות פיתוי, שיכחה, צער או כאב, הנאה שמקסימה אותם, או פחד שמבעיתם. כלומר צריך לחקור בין השומרים מי הם אלו שלא יאבדו את טובת המדינה בגלל כל אלו, ולבחון אותם מגיל ילדות כדי לגלות זאת. כאן מפריד אפלטון בין השומרים למגינים. השומרים הם המושלים, אשר תפקידם לשמור על המדינה מרעה, ואנשי המגן מסייעים ביד השומרים ומגינים על המדינה פיזית. לאחר מכן מזכיר סוקרטס את מעשיית אנשי הזהב. הסיפור, אשר יש לספר לכל הילדים על מנת להכשירם עוד יותר, ולהעניק להם תפישה של מה מקומם בחברה (נא לקרוא את הסיפור בעמוד 283-284) אם כן אנשי הזהב הם אלו המתאימים לשמור, אנשי הכסף יהיו חיילים, ואנשי הברזל והנחושת מתאימים למלאכות האחרות. סיפור זה ילמד את הילדים שלא לערער על מקומם בחברה, אלא להבין שלכל אחד מהם יועד תפקיד שונה. לאחר מכן מתאר אפלטון את משכנות המגינים, אשר יהיו בשיתוף מוחלט, בו למגינים (ולשומרים) אין אף רכוש פרטי, זאת כדי למנוע בעדם כל סיכוי לשאיפה לרכוש, וכך לעולם לא ירצו כסף ויתפתו לנצל את כוחם מעל העם למענו. בנושא החינוך: יש לדעת את הקשר בין החינוך לבין טבע הילד, באופן שהוא מנצל את השאיפה של הילד לחיקוי, הסקרנות הטבעית, והרצון לנוע, אם לא מצאת קשר זה, אני תמיד זמין להסביר.<br />
<br />
<br />
<br />
פוליטיאה ד':<br />
<br />
בחן את עצמך:<br />
<br />
מה הן המידות לחיים טובים? מה הגדרתן במדינה? מה הם שלושת חלקי הנפש? מדוע הם נפרדים? מה תפקידו של כל אחד? מה הגדרת המידות אצל האדם?<br />
<br />
בתחילת הפוליטאה ד' מפנה אדימאנטוס את הדיון לשביל צדדי ומציין שדרך הטיפול בשומרים (ראה ג') עשויה לעשות אותם לפחות מאושרים, לכך עונה סוקרטס ראשית בהסכמה, שהרי השומרים אף אינם מקבלים שכר, אך הוא אומר שלאחר סוף החקירה יבינו מדוע השומרים מאושרים, וממילא, מטרת המדינה אינה להגיע לאושר של קבוצה אחת, אלא לאושר מקסימלי של כל אנשי המדינה. מכך מגיע סוקרטס לדיון על העושר, ומסיק שהמדינה המתוקנת לא תהיה לא עשירה מדי ולא עניה מדי, ולא גדולה מדי או קטנה מדי. לאחר מכן שואל אדימאנטוס, כיצד תנצח המדינה במלחמות אם אין לה כל אוצרות? ותגובתו של סוקרטס היא שהמדינה תנצח מכיוון שראשית אנשיה הם המוכשרים ביותר למלחמה כיוון שעברו את החינוך האפלטוני, ושנית, מכיוון שאינם זקוקים לאוצרותיה של מדינה אחרת, יוכלו בקלות לכרות ברית עם מדינה אחרת כנגד מדינה תוקפת, ובנוסף אם המלחמה היא רק כנגד מדינה אחת, ניתן לנצל את הפיצול בין העשירים לעניים בכל מדינה, ולכרות ברית עם אחד מהם. מעבר לכך לא צריך לחוקק יותר מדי, מכיוון שהשומרים המוכשרים ידעו לחוקק בעצמם. השומרים גם צריכים למנוע מוסיקה לא טובה שתתפתח. על כן גם לא צריך לחוקק יותר מדי חוקי סחר. כעת, משאיר סוקרטס את החקיקה הדתית למבינים בענייני דת, ופונה לדיון במידות. מכיוון שיסדנו מדינה מאושרת באמת, חייה ודאי טובים, ועל כן היא מכילה את ארבע המידות הדרושות לחיים טובים, חוכמה מתינות צדק ואומץ. כעת מחפש הוא כל אחת מהן במדינה. החכמה, לדעת אפלטון היא נהיגה בעצה טובה, ומתי נאמר על מדינה שהיא חכמה? כאשר היא נוהגת בעצה טובה, ומתי זה? כאשר יש בה ידיעה מסוימת, לא במלאכה ספציפית, אלא ברמה השולטת בכל, ומעיצה עצות בכל העניינים, היא ידיעת השומרים. על כן המדינה היא חכמה מכיוון שהיא נשלטת על ידי שומרים חכמים. היכן ימצא האומץ? מובן שתיקרא המדינה אמיצה בשל אומץ חייליה, זהו המעמד שחשוב ביותר לו להיות אמיץ. אומץ זה של המגינים הוא, שהם עושים כל מה שחוקקו השומרים, אף כאשר מתמודדים הם עם קשיים, בנושא ממה באמת צריך לפחד. לדוגמא: הם אינם חוששים מהמוות, אך כן חוששים מעבדות, או מפגיעה במדינתם. אומץ זה לא ימחק מול שום קושי, מכיוון שהחיילים חונכו כפי שצריך, ונבחרו בקפידה אלו שקלטו את החוקים קליטה טובה ביותר. כעת מחפשים את ישוב הדעת, או המתינות. המתינות דומה לדעת אפלטון למעין הרמוניה בין כל חלקי הנפש. המתינות היא "התגברות אדם על עצמו", אך מה זה התגברות על עצמך? בוודאי כאשר אתה מתגבר על עצמך אתה גם נכנע לעצמך. אפלטון אומר שהכוונה בכך היא שבדילמה הנפש נחצית בין חלק טוב יותר וטוב פחות, וכאשר אדם מתגבר על עצמו חלקו הטוב מתגבר, וכאשר חלקו הרע מתגבר, האדם נכנע לעצמו. אם כן, המדינה היא מדינה מתונה כאשר חלק המדינה הנחות יותר נכנע לחלק הטוב יותר, כלומר כאשר האזרחים נכנעים לרצון השומרים, ובכלל כל האזרחים, כולל השומרים, מכירים בכך שהטוב ביותר צריך לשלוט, במובן זה השומרים והאזרחים שניהם מקיימים את המתינות, אולם היא יותר משמעותית אצל האזרחים, מכיוון שהם אלו שנכנעים. כעת, מוצא סוקרטס את הצדקה, בעצם הסדר במדינה, בכך שכל אזרח עושה את תפקידו, וזאת מדוע? אם נגר יעבוד בעבודתו של נפח, לא יהיה הרבה נזק למדינה, אולם, אם יהיה חילוף בין שלושת המעמדות, כאשר אזרח יהיה מגן או שומר או מגן יהיה שומר או אדם אחד יעסוק בעיסוק של שני מעמדות, יהיה דבר זה רע מאוד, ויוביל לנזק גדול למדינה, דבר זה הוא בוודאי עוול. היפוכו של דבר זה הוא הצדק, כלומר כאשר הסדר נשמר על כנו. כעת, הגיע הזמן לעבור למציאת הצדק באדם. לשם כן ננסה להבין מה הם הכוחות הפועלים בנפש האדם. אפלטון מחלק כוחות אלה לשלושה סוגים, כוח שמשתוקק לידיעה והבנה (מעתה ואילך "דעת"), כוח שמשתוקק לכבוד, ניצחון, ערך עצמי, במלותיו של אפלטון: כוח של עזות (מאתה ואילך "להט") וכוח המשתוקק להנאות ארציות, גשמיות, פיזיות (מאתה ואילך "תיאבונות"), כעת, סוקרטס מוכיח מעמוד 312 עד 320 שכוחות אלו אינם נובעים מתוך כוח אחד, מכיוון שהם לעתים מנוגדים אחד לשני, הנה דוגמאות להבדלים בין הכוחות, אשר לא לקוחות מהפוליטאה:<br />
<br />
<br />
<br />
<br />
תיאבונות דעת <br />
מספרים על רב (שאת שמו אני לא מצליח למצוא) שבילדותו לא היה בידו את הכסף להשתתף בישיבות, ועל כן היה מטפס על גג בניין הלימוד, ויושב ומקשיב בשלג וכפור לשיחת הגדולים בתורה. ברור כאן הקונפליקט בין רצון לדעת לבין רצון לחום ונוחות. - דעת<br />
ישנו קונפליקט אמיתי בין התיאבונות לרצון לנצח. נביט באצני המרתון, שרצים 42 קילומטרים מפרכים, הרי, מצד אחד עומדת תשוקתם להגיע אל קו הסיום, ומאידך, תשוקתם לסיים את כאבם, ולהביא לעצמם מרגוע, תשוקה שמשתייכת לתיאבונות. מתי מתנגדת התשוקה לידיעה לתשוקה לכבוד או ניצחון? דוגמא משלי היא אלברט איינשטיין, אשר היה כמובן מדען דגול שגילה בשנת 1905 כמה תורות חשובות מאוד, וביניהן תורת היחסות ותורת הקוונטים. אולם, מכיוון שתורת הקוונטים מעידה שישנה רנדומליות ביקום, חרתה מאוד התורה הזו לאיינשטיין, והוא חיפש בנרות דרך לסתור אותה, דבר זה מתבטא בטענתו "god does not play dice with the universe”בתשובה לכך ענה מדען (שאת שמו אינני מצליח למצוא) “you cannot tell god what to do”כוונתו הייתה שאיינשטיין מתרכז לא בחיפוש אחר האמת, אלא ברצון להוכיח שדעתו נכונה, כלומר הרצון שלו לידיעה אמיתי מתנגש עם רצונו לנצח להט<br />
כעת, רואים אנו שכוחות אלו בנפש אנלוגיים לשלושת המעמדות בפוליטיאה, וכעת ניתן לכתוב את הטבלה הבאה:<br />
מידה מתאימה תשוקות חלק במדינה חלק בנפש<br />
חכמה ידיעה, הבנה שומרים דעת<br />
אומץ ניצחון, כבוד, ערך עצמי מגינים להט<br />
מתינות, היא המידה השולטת בתיאבונות. תענוגות ארציים אזרחים תיאבונות<br />
לכן החוכמה באדם, בדומה למדינה, תהיה כאשר החלק הטוב שבו, הדעת, תדע עצה טובה, כלומר תדע מה טוב לכל חלקי הנפש. האומץ באדם הוא כאשר ידע להקשיב לצו הדעת בנושא ממה ראוי לפחד, תחת כל סוג של לחץ או הנאה. המתינות תהא כאשר התיאבונות והלהט ייכנעו לדעת, והצדק כאשר כל אחד מחלקי הנפש עושה את שלו, כלומר הדעת תשלוט, הלהט יגן עלינו כאשר נזדקק לו, והתיאבונות יקשיבו לצו הדעת וההגיון. <br />
<br />
<br />
פוליטיאה ה':<br />
<br />
בחן את עצמך:<br />
<br />
מה גורלן של הנשים במדינה? מדוע? מהן הטענות הנגדיות וכיצד סוקרטס סותר אותן? מהו השינוי הקטן ביותר שניתן לעשות כדי להפוך את המדינה למאושרת יותר? מה הם האין והיש? מה הם הסברה וההכרה?<br />
בשלב זה עומד סוקרטס להשוות בין הרשע לצדיק, על מנת לסיים את הדיון, אלא שפולימארכוס מעלה סוגיה שמונעת המשך זה. הסוגיה היא ההתייחסות לנשים ולילדים (הילודה) במדינה. אנחנו עסקנו בעניין הנשים. ראשית אומר סוקרטס שאין כל שוני בין הטיפול בנשים וגברים, עלינו להתייחס אליהם בדיוק אותו דבר במבחנים, באימונים, ואף במיניות, כלומר לא נתבייש מלהניח להם להתעמל יחד בעירום, אין לתת להבדלים הפיזיים להבדיל בטיפול בהם. הנשים והגברים יבחנו יחדיו, ומי שימצא או תמצא מתאים או מתאימה לשומרות יהיה או תהא שומר או שומרת, להגנה מגן או מגינה, לנגרות נגר או נגרית, וכדומה. מול טענה זו מציג אפלטון שתי טענות נגד שעלולים להעלות וסותר אותן. ראשית, עלול איש לטעון, שמכיוון שטבע הנשים והגברים שונה, מתאים להם יחס שונה, כיחס הרופא והנגר. אולם, טוען אפלטון, ההבדל איננו ביכולתם לעסוק במלאכה כלשהי, אלא דומה יותר להבדל בין קירחים לשעירים, אשר אינו מונע מהם לעסוק באותן מלאכות ממש, מכיוון שאין מלאכה שגבר מסוגל לעסוק בה, אשר אישה אינה מסוגלת לה כלל. טענה שניה היא (וכאן עלי להתנצל בשם אפלטון, אשר חי בזמנים עתיקים יותר מאתנו, ודעות עתיקות הנן משונות) שמכיוון שגברים מוצלחים יותר מנשים בכל מלאכה שהיא, עלול הטוען לטעון שרק גברים צריכים לעסוק במלאכות החשובות. לכך טוען אפלטון שמכיוון שאין אישה שהיא המין הנשי, או גבר שהוא המין הגברי, אלא כל אדם הוא אינדיבידואל, אין מניעה שאישה תעשה מלאכה יותר טוב מרוב הגברים, ולכן צריך לשפוט את הגברים והנשים בדרכים הרגילות. מכאן מחל דיון שאין אנו עוסקים בו, באשר לגורל הילדים. השאלה הבאה ששואלים במתדיינים את סוקרטס כיצד יוכיח שמדינה כזו (זו שתיאר) יכולה בכלל להתקיים? סוקרטס עונה לכך שמכיוון שזוהי המדינה האידיאלית, על מנת שמדינה תיחשב לטובה, אין היא צריכה להיות בדיוק כמו זאת, אלא רק לשאוף להיות כמוה, ולהיות יחסית קרובה אליה. זאת באופן דומה לכך שעל מנת להיות צדיק, אין אדם צריך להיות אידיאל הצדקה, אלא רק קרוב אליה כמה שיותר. אם-כן, מחפש סוקרטס אחרי השינוי הקטן ביותר שניתן לעשות, על מנת להפוך מדינה רגילה למדינה קרובה למדינה המושלמת. שינוי זה הוא לדעת סוקרטס, שהשליטים יהיו פילוסופים. באומרו כך אין סוקרטס מתכוון שעל השליטים להיות מתוך איזו גילדה מקצועית של פילוסופים, אלא שלשליטים צריך להיות טבע פילוסופי, כלומר אוהב חוכמה. מדוע? ראשית, מכיוון שהפילוסופים הם אלו שרואים את היופי והטוב בדברים כפי שהם, ולא כפי שהם נראים, בעוד שאנשים אחרים רואים את היופי בדברים כפי שהם נראים, ולא כפי שהם. מבחינה זו הפילוסופים מכירים באמת דברים, בעוד שאנשים אחרים רק סוברים דברים. דבר שמוכר, ברור שהוא יש, כי אחרת לא היה מוכר. דבר שהוא אין, ברור שאינו מוכר, מכיוון שאינו קיים. אך דבר שסוברים אותו, אין לדעת אם הוא יש או אין, מכיוון שהסברה מכילה בחובה אי ודאות. אם כן הפילוסופים אוהבים ומבינים את היש, בעוד שהאחרים מבינים את מה שבין היש לאין, המתכלה, החולף, הבלתי ודאי.<br />
<br />
<br />
<br />
<br />
הפוליטיאה ו':<br />
<br />
בחן את עצמך:<br />
<br />
מדוע ראויים הפילוסופים לשלוט? מה היא התנגדות אדימאנטוס? מהו המשל והנמשל במשל האונייה? מה מטרת המשל? מדוע האור אנלוגי לטוב? מה הוא הקו המחולק?<br />
<br />
לפי מסקנות הפוליטיאה ו', הפילוסופים הם דומים לרואים את האמת, בעוד שהאחרים הם דומים יותר לעיוורים, ומכיוון שהשליט מכוון את העם, מלאכה זו היא מתאימה יותר לרואה מאשר לעיוור. בשלב זה עולה אדימאנטוס עם התנגדות. הפילוסופים נראים באופן כללי כתמהונים, מקולקלים, מוזרים, או לא מועילים (חשבו, האם לא כך הם נראים בימינו?) אם כן, מדוע הם המתאימים לשלוט? סוקרטס מסכים שכך אמנם נראים הפילוסופים. אולם, יש טעות בבסיס מחשבה זו, וסוקרטס יפגין אותה באמצעות משל האונייה: דמיינו <br />
אונייה בלב ים, אשר עליה שולט בעל האונייה, המחזיק בהגה, אשר אינו יודע כיצד לנווט אותה והנו כבד ראייה וכבד שמיעה, אך חזק מספיק כדי להחליט מי יאייש את ההגה. מסביבו מתקבצים המלחים ומנסים לשכנעו שיתן להם את ההגה, אולם גם הם אינם יודעים כיצד לנווט את הספינה, ואף מאמינים שמלאכת הנווטות אינה קיימת, ולא ניתן ללמוד אותה. בכל פעם שרוצה בעל האונייה למסור את ההגה לאחד מהמלחים, גוזרים הם לחתיכות מלח זה. המלחים מסממים את בעל האונייה על מנת להטוטו לרצונם על מנת שיתן להם את ההגה, ומובילים את הספינה לאבדון, בעוד שהם חוגגים ונהנים מאוצרותיה. כל מי שעוזר להם לתמרן את בעל האונייה נקרא בפיהם "קברניט" ו"נווט מוצלח" וכל מי שאינו עוזר להם הנו לא יוצלח. לכן, אם יראו אדם שבאמת מוכשר במלאכת הימאות, בוודאי לא ירצה לתת בידיהם את האונייה, והם יכנו אותו לא יוצלח, אף שהוא המוצלח באמת. הנמשל: בעל האונייה הוא העם, אשר אינו יודע את הדרך הנכונה, אך הוא הגדול ביותר והחזק ביותר. המלחים הם פוליטיקאים, שמנסים בכוח הרטוריקה "לסמם" את העם, על מנת שיתן להם את השלטון. הם חושבים שזוהי מלאכת הפוליטיקה, על אף שמלאכת הפוליטיקה, הנמשלת לאומנות הספנות, היא הובלת המדינה, הנמשלת לאונייה, באופן הטוב ביותר. הקברניט המוכשר הנו הפילוסוף, אשר מסרב לקחת חלק במלאכת הפוליטיקה, אך הנו המתאים ביותר לשלוט.<br />
סוקרטס ממשיך בתיאור של מה שעשוי לדרדר את הבוחרים ללמוד את החיים הפילוסופיים, בין אם גידול גרוע, בין אם חוסר כשרון מלכתחילה, ובין אם שניהם. <br />
אפלטון ממשיך בתיאור מי הוא האדם אשר מבין באמת את המציאות בניסיון להגדיר את ההבנה. הוא אומר שהטוב הוא להבנה כמו שהאור הוא לראיה. הטוב נדרש להבנה, מכיוון שכדי להבין דבר, עלינו לדעת ראשית מה התכלית שלו, כלומר מה הטוב שלו, וגם מה טוב לו, כלומר מה יהיה הטוב בשבילו, כך לדוגמא כדי להבין את האדם עלינו להבין שהטוב לאדם הוא פיתוח המידות. כעת מסביר אפלטון את הקו המחולק, על מנת להסביר מה הן הרמות השונות של ההבנה:<br />
<br />
* הרמה הראשונה היא הבנת צלליות, בבואות. זוהי ההבנה לא של דברים, אלא של השתקפויות שלהם, בעוד שבבואה במראה מסגירה יותר על הדבר המשתקף מאשר צללית, כולן מהוות דמויות של דברים אמיתיים ולא דברים אמיתיים. <br />
* הקטע השני מיועד לדברים האמיתיים, המוחשיים. <br />
<br />
הקטע השלישי והרביעי שניהם מייצגים הבנה של אידיאות, רעיונות, אלא שזוהי הבנה שונה. <br />
<br />
* בשלב השלישי המבין חווה את האידיאה, הוא יודע כיצד היא נראית, אך הוא אינו יודע מדוע היא טובה, מה חשיבותה, ומהי באמת. <br />
<br />
* בשלב הרביעי המבין מבין מה האידיאה באמת, מהי הגדרתה הנכונה, ומדוע היא טובה. כך לדוגמא אדם שמבין את האומץ ברמה השלישית, כאשר הוא עומד מול סכנה, הוא יהיה אמיץ, ויתמודד מולה, הוא ידע שזהו הדבר הטוב לעשות. אך אם תבקש ממנו דין וחשבון על מעשיו, לא ידע הוא כיצד להסביר. ואולם האדם המבין ברמה הרביעית ידע מדוע האומץ הוא טוב. הוא ידע בכל מצב לשאול את עצמו מה הדבר שממנו באמת צריך לפחד, ולהתמודד עם הדברים כפי שצריך.<br />
<br />
<br />
<br />
הפוליטיאה ז':<br />
<br />
בחן את עצמך: <br />
<br />
מה הוא המשל והנמשל במשל המערה? מה הן מסקונתיו?<br />
<br />
הפוליטיאה ז' נפתחת במשל המערה שמתאר את ההכרה האנושית: בתוך מערה שוכנים בני אדם, אסירים במערה שפתחה פתוח אל האור, אך הם נעולים באופן שאינם מסוגלים לזוז. מעליהם דולקת אש, ובין האש ובין האסירים ישנה דרך, בה נבנתה חומה שעליה מקרינים צלליות מהאש, אשר מגיעות מאנשים שהולכים לאורך החומה ונושאים פסלים של דברים שונים מחומרים שונים, חלק מנושאי הפסלים משמיעים קולות, וחלק לא. אנשים אלה משולים לאנשים שחיים רק בעולם הדברים המוחשיים והצלליות, ואינם מבינים אידיאות, למעשה מצב האסירים אף גרוע ביותר, מכיוון שהם רואים אך ורק בבואות של בבואות, כלומר צללים של פסלים, וכאשר שומעים הם קול, חושבים הם שהצללים השמיעו אותו, וחושבים הם שהצללים הם כל המציאות, בדומה לאנשים בחיינו, שחושבים שאין דבר מעבר לעולם החומרי. כעת, משוחרר אחד מהם, ומורשה הוא להגיע למעלה, ורואה כעת את המציאות. וכאשר הוא רואה את המציאות, הוא מבין לאט, תוך כדי הסתגלות איטית לאור, שכל מה שראה קודם היה הבל הבלים. בשלב זה יהיה לו קודם כל קל יותר להביט בצללים, ואחר כך בדברים למיניהם, ואח"כ באור הירח, ולבסוף באור השמש עצמו, וכעת הוא נמשל לאדם שגילה את מישור ההכרה הגבוה יותר, השלישי והרביעי, והוא חוזה באמת, והוא יודע שהעולם הגשמי אינו אלא הבל הבלים. כעת, אצל שכני המערה, נהוג משחק של זיהוי וניבוי מתוך הסתכלות בצללים, והחכמים ביותר הם אלו שיודעים כיצד לנבא טוב ביותר. כאשר ירד אדם זה בחזרה למטה לא יהא הוא מורגל לצל, ויהיה לו קשה לשחק באותו משחק, והוא יהיה לצחוק, ויחשבו האנשים שכל מי שחוזה באור למעלה נהיה טיפש ולא יוצלח, ואם ונסה אדם להראות להם את האמת, יסרבו לכך, ואף יהרגוהו אם רק יכלו, כדי שלא להפוך לחסרי יכולת. באותו אופן האנשים אשר אינם חוזים באמת שונאים את הפילוסופים, הם רואים את תורתם כחסרת תועלת, רק מכיוון שהם אינם מוצלחים בדיבור על דברים מיותרים. <br />
עוד על משל המערה:<br />
תוספת אלגוריית המערה מוסיפה לדיון מבחינת חינוך את תפישת מטרת החינוך הגבוה. כפי שאמרנו ילדים אינם מבינים מעבר לעצמים וצללים. מטרת החינוך הגבוה היא להיות כמו האדם שמשחרר את אחד הלכודים במערה, כמו שהלכוד תופש פתאום רמות חדשות בהכרה, החינוך הגבוה מעניק לאדם תפישה של אידיאות ברמה השלישית והרביעית.<br />
מבחינה חברתית עוסק המשל בשאלה מי הם האנשים שאנחנו מתארים כמוצלחים, הוא מתדיין בדבר זה באמצעות תיאור "משחק הצללים" שמשחקים אנשי המערה של ניחוש דמויות הצללים, כאשר אדם שמבין במיוחד את הצללים נחשב לחכם. האדם שהבין את האמת שחוזר למערה נחשב לטיפש ואף אחד לא מאמין לו. דבר זה מתאר כיצד במדינה שבה האזרחים אינם חכמים ומבינים את המציאות כפי שהיא, החכמים האמיתיים יהיו לבדיחה ולא יאפשרו להם להיכנס לפוליטיקה.<br />
מבחינת ההכרה מתאר המשל אירוניה מסוימת. הדבר שהאנשים במערה חושבים למציאות הוא בעצם צל של צל של המציאות. כלומר צללים של פסלים של דברים אמיתיים. הדבר מתאר כיצד ניתן לחשוב שאנחנו מבינים את המציאות בלי בכלל להכיר אותה, ואז כשמשחררים אותנו אנו מביטים בפליאה אל אספקט חדש של המציאות, גבוה יותר ממה שחשבנו, וקשה לנו לראות אותו ולהבין. רק כשנמצא את האספקט הזה ונתרגל את ההסתכלות בו אז נוכל להבין אותו בקלות.<br />
<br />
<br />
<br />
<br />
<br />
<br />
<br />
<br />
<br />
<br />
הפוליטיאה ח':<br />
<br />
בחן את עצמך:<br />
<br />
מה הם חמשת המשטרים? מי הם האנשים המקבילים להם?<br />
<br />
בשלב זה מדבר אפלטון על הידרדרות המדינה והנפש, על מנת למצוא את האדם הרע, ולהשוותו לאדם הטוב, דבר זה הוא עושה באמצעות תיאור משטרים מסוימים והמצבים המקבילים בנפש, לצורך כך נחזיר את הטבלה:<br />
משטר מתאים: מידה מתאימה תשוקות חלק במדינה חלק בנפש<br />
אריסטוקרטיה חכמה ידיעה, הבנה שומרים דעת<br />
טימוקראטיה אומץ ניצחון, כבוד, ערך עצמי מגינים להט<br />
תיאבונות הכרחיים: אוליגארכיהתיאבונות לא הכרחיים:דמוקראטיהתיאבונות לא חוקיים:דיקטטורה מתינות, היא המידה השולטת בתיאבונות. תענוגות ארציים אזרחים תיאבונות<br />
<br />
אם כן, נמנה את שלבי הידרדרות הנפש והמדינה. הרע הראשון לנפש והמדינה הוא להישלט על ידי הלהט, או במדינה להישלט על ידי המגינים. זאת מכיוון שאלו יותר מצוינים מן האזרחים אך אינם הטובים ביותר, ולכן נמצא בהם פגש. משטר זה מכונה טימוקראטיה, משטר הכבוד. במשטר זה שולטים אנשי הצבא. זהו שלטון קשה, הם מדכאים את החכמים, כיוון שיודעים שאם אלו ישלטו הם יחזירו את המדינה האריסטוקרטית על כנה. מה שחשוב במדינה זו הוא הכבוד, והיא במלחמות אינסופיות, אנשיה משועבדים לשליטים, אך עדיין אינם עניים, מכיוון שהשליטים אינם כה חומדים כסף. מדינה זו שקולה לאדם הנשלט על ידי הלהט. הניצחון והכבוד הם כל מה שחשוב לו, הוא אינו נותן לחכמה לשלוט בו, שאז עלול הוא להפסיד, כשישקול מה טוב לו באמת, אך עדיין איננו משועבד לתיאבונות, כיוון שהלהט מנוגד להם. לאחר מכן, האוליגארכיה, שליטת הכסף במדינה, במדינה זו כבר יהיו עניים, מכיוון שהשליטים יחמדו להם את הכסף, ומצבה יהיה בכי רע. מדינה זו שקולה לאדם הנשלט על ידי התיאבונות ההכרחיים. הוא אינו מאבד כל כיוון, אך יורד לרמה של בן אדם שמובל אך ורק אחרי חיפוש טריוויאלי אחרי מיצוי התיאבונות מעבר לכל צורכם, מכיוון שאין לו כיוון אחר שידריכו. לאחר מכן באה הדמוקראטיה. המאפיין שלה הוא איבוד כל כיוון, המחשבה שאין שום עיקרון חשוב, וצריך רק לחוש את החופש בשביל החופש, זוהי הפריצות המוחלטת. האדם המקביל לכך הוא האדם שאיבד כל כיוון, הוא כבר אינו רק מספק את תאוותיו, אלא מחפש לו תאוות חדשות מכיוון שאין לו כל כיוון לחיים, והתיאבונות ההכרחיים כבר אינם מספקים אותו. הדרגה הנמוכה ביותר היא הדיקטטורה, שבה כל סדרי היום מונהגים רק על ידי רצונו של אדם אחד, אשר נבחר באופן שרירותי לגמרי. האדם המגביל לכך הוא האדם שהגיע לרמה שהוא משתגע לגמרי על ידי התיאבונות, הוא נשלט כעת על ידי התיאבונות הלא חוקיים, הגרועים ביותר, כדמות סמים ורצח, הוא מחפש את ההנאה בכל דרך אפשרית, והוא אובססיבי.<br />
<br />
<br />
<br />
<br />
<br />
<br />
<br />
<br />
<br />
פוליטיאה ט':<br />
<br />
בחן את עצמך:<br />
<br />
מה הם שלושת הקריטריונים לאושר? מדוע יהיה הצדיק מאושר יותר?<br />
<br />
בשלב זה של הדיון, משווה אפלטון בין הרע המוחלט צדיק המוחלט, על מנת לעשות כן מחליט אפלטון על שלושה קריטריונים לאושר: בריאות, עושר, וביטחון, ומשווה בין מצבם של הרשע והצדיק בכל אלה.<br />
מבחינת בריאות, ברור שהצדיק יהיה בריא יותר, הוא יודע מה טוב לו ביותר, הדעת שולטת בו והתיאבונות אינם מנצחים וכך אינו עושה את מה שלא בריא לו. לעומת זאת הדיקטטור עושה הכל בחיפוש אחרי האושר, וחוקר את כל ההנאות, ומביא חולי רב לגופו.<br />
מבחינת העושר, נראה תחילה שהרשע יותר עשיר. הרי הוא חופשי בכל עסק להרוויח יותר עקב רמאות, ולכן יהיה לו יותר ממון. אולם, האם הוא ירגיש שהוא עשיר? לא, מכיוון שהוא תמיד שואף ליותר כסף, הוא רואה תמיד שניתן להשיג עוד והוא רוצה בכך, ולכן לעולם אינו מסופק. לעומתו, הצדיק, בהינתן שיש לו די למחייתו, תמיד ירגיש עשיר, מכיוון שהוא יודע שהוא אינו זקוק כלל וכלל להרבה כסף, הוא יודע מה המידה <br />
(measure) הנכונה לכסף, ולכן יחוש סיפוק מרמת ממונו בקלות. בעוד שהרשע לעולם לא ירגיש עשיר, הצדיק ירגיש כך באמצעות כמות יחסית מועטת של כסף.<br />
מבחינת הביטחון, הרשע רוכש לו יותר ויותר אויבים, ואויביו הם גם הרעים וגם הטובים, כולם שונאים אותו על פועלו, ויריבי הצדיק הם רק הרשעים, והטובים, ידידיו. אולם, אמרנו שיש לגזול מהצדיק את יתרונות צדקתו, אך עדיין, הרשע תמיד ידע את הרע שעשה, ויחיה תוך פחד מתמיד ששקריו יתגלו, ולעולם לא ירגיש בטוח, בעוד שהצדיק יודע שלמעשה לא פגע באיש, ועל כן לא זכה באיבתו של איש, והוא חי בתחושת ביטחון. בנוסף, ישנו הביטחון האמיתי. הצדיק האמיתי הוא השומר, אשר אי אפשר לקחת ממנו את מידותיו בשום צורה דרך הנאה כאב או תכסיס, לכן הוא תמיד יהיה מאושר, ולעולם לא יחשוש מפגיעה. לעומת זאת, מבחינה זאת הדיקטטור הוא כבר פגום, מכיוון שאינו בעל מידות.<br />
קריטריון נוסף עליו ניתן להסתכל לאושר הוא החופש. בעוד שהדיקטטור נראה חופשי יותר, מכיוון שאינו מוגבל על ידיד חוקים כלשהם, הוא בעצם משועבד לתיאבונות שלו, ואת הדעת שלו הוא חייב לכלוא, כיוון שאם תפרוץ הוא יאלץ להסתכל על עצמו בכל הרע שלו. מבחינה זו הצדיק הוא חופשי, הוא רשאי לספק את כל חלקי הנפש באמצעות צו הדעת.</div>Guy89https://www.sikumuna.co.il/index.php?title=14_%D7%94%D7%A0%D7%A7%D7%95%D7%93%D7%95%D7%AA_%D7%A9%D7%9C_%D7%95%D7%95%D7%93%D7%A8%D7%95_%D7%95%D7%99%D7%9C%D7%A1%D7%95%D7%9F&diff=2046014 הנקודות של וודרו וילסון2007-05-07T19:27:56Z<p>Guy89: </p>
<hr />
<div>*ע"פ ויקיפדיה.<br />
<br />
נשיא ארה"ב וודרו וילסון נשא נאום לקונגרס ב-8 בינואר 1918, בו הדגיש את 14 הנקודות למען בניה מחודשת של אירופה חדשה בעקבות מלחמת העולם הראשונה. שעה שרבות מן הנקודות היו ספציפיות, אחרות היו כלליות יותר וכללו חופש תנועה בימים, חיסול הדיפלומטיה החשאית, פירוק מנשק, השבת הריבונות לאדמות כבושות ואת זכות ההגדרה עצמית של האחר. הנאום, שנוצר בלי תיאום עם האירופאים, שותפיה של ארה"ב לברית, שאף להגיע כדי האידיאלים הגבוהים ביותר, והיה המקדים לכינון חבר הלאומים. יחד עם זאת, ההיסטוריה הוכיחה שלמרות האידיאליזם, הבניה המחודשת של אירופה בעידן הבתר-מלחמתי לוותה באימוץ מצומצם של חלק קטן בלבד מן הנקודות.<br />
<br />
#כינון ברית של שלום חופשי ופתוח, שלאחריו לא יתקיימו כל מגעים דיפלומטיים חשאיים או הבנות חשאיות וסודיות שאינן עולות בקנה אחד עם הכנות והפתיחות הנדרשים בעיני הציבור.<br />
#חופש מוחלט לניווט בימים, מחוץ למים הטריטוריאליים של המדינה, בזמני שלום כמו מלחמה, פרט למצבים בהם יעלה הצורך לסגור את הימים לצורכי הבטחת קיום החוזה הבינלאומי.<br />
#הסרתם, עד כמה שאפשר, של כל המחסומים הכלכליים וביסוס מסחר שוויוני בקרב כל המדינות המסכימות לשלום ומקשרות עצמן לתחזוקו.<br />
#הבטחות מספקות שתינתנה ותתקבלנה, לפיהן מדינות תצמצמנה את מאגרי הנשק והחימוש שלהן למינימום האפשרי לצורכי שמירה על הביטחון הלאומי.<br />
#תיקון חופשי, פתוח וחסר פניות של בעיות קולוניאליות, המתבסס על השגחה קשיחה של העיקרון לפיו כל שאלות הריבונות מעין אלו תיפתרנה תוך התחשבות הן בצורכי האוכלוסיה הנידונה והן בדרישות המעצמות שתארן הוא שיוכרע, באופן שוויוני.<br />
#פינוים של כל השטחים הרוסיים והסדר כזה של כל השאלות הנוגעות לרוסיה אשר יבטיח את שיתוף הפעולה החופשי והטוב ביותר של המדינות האחרות בעולם בהבטחת אפשרות לא-מבישה ולא-פגועה להגיע כדי החלטה עצמאית בנוגע לפיתוחה הפוליטי ומדיניותה, והבטחת קבלת פנים כנה לרוסיה אל תוך החברה החופשית של האומות תחת המוסדות שתבחר לה; וכן, מעבר לקבלת פנים, אף סיוע מכל שהוא, שלו תזדקק. היחס שיותאם לרוסיה ע"י אחיותיה המדינות בחודשים הבאים יהיה למבחן חריף של רצונן הטוב, של הבנתן את צרכיה כפי שהוסקו מהאינטרסים שלהן וכן של האינטיליגנציה והסימפטיה הלא-אנוכית שלהן.<br />
#בלגיה, העולם כולו יסכים, חייבת להתפנות ולעבור שחזור, ללא כל ניסיון להגביל את הריבונות ממנה היא נהנית בדומה לכל שאר המדינות החופשיות. כל צעד פרטני אחר לא יהיה כזה - שיש בו כדי להשיב את האמון ההדדי בין האומות בחוקים שהציבו לעצמן ואשר מכריעים עבור הממשלות וביחסיהן האחת עם רעותה. ללא צעד מרפא זה, כל המבנה ומשנה התוקף של החוק הבינלאומי דינו לקיום לקוי לנצח.<br />
#יש לשחרר את כל השטח הצרפתי ולשחזר את החלקים שנפלשו. יש לתקן את העוולות שנגרמו לצרפת ע"י פרוסיה במלחמת צרפת פרוסיה על אלזס ולורין, ואשר ערערו את השלום העולמי לאורך כמעט חמישים שנה. זאת, מתוך שאיפה להבטיח בשנית את השלום לטובת הכל.<br />
#יש לתקן את החזיתות איטלקיות לצד הכרה ברורה בגבולות מוכרים של לאומיות.<br />
#התושבים של האימפריה האוסטרו הונגרית, שאת מקומם בין האומות נבקש לראות כמוגן ומובטח, צריכים לקבל את ההזדמנות החופשית ביותר להתפתחות אוטונומית.<br />
#רומניה, סרביה ומונטנגרו צריכות להתפנות; שטחים שנכבשו ישוחזרו; סרביה תזכה לגישה חופשית ובטוחה לים; ויחסי מספר אומות בלקניות זו לזו יוכרעו על-ידי מדיניות ידידותית והתחשבות בגבולות היסטוריים של נאמנות ולאומיות; והבטחות בינלאומיות של העצמאות הפוליטית והכלכלית והאחדות הטריטוריאלית של מספר אומות בלקניות תחוזקנה ע"י הצטרפות להן.<br />
#יש להבטיח לחלק הטורקי של האימפריה העותמנית בהווה ריבונות בטוחה, אבל שאר הלאומים שנמצאים כעת תחת שלטון טורקי - יש להבטיח להם ביטחון לא-מעורער ולא-מפוקפק לחיים, לחלוטין ללא הטרדה של ההזדמנות לפיתוח אוטונומי, וכן יש לפתוח את הדרדנלים באופן קבוע כמעבר חופשי לספינות והמסחר של כל המדינות תחת הבטחות בינלאומיות.<br />
#מדינה פולנית עצמאית צריכה להזדקף ולכלול בתוכה את כל השטחים בהם יושבתת אוכלוסיות פולניות באופן בלתי-מעורער, וצריכה לזכות לגישה חופשית ובטוחה אל הים, ואשר עצמאותה הפוליטית והכלכלית צריכות לזכות לערבונות בינלאומיים.<br />
#יש ליצור שיתוף כללי של מדינות תחת הסכמים ספציפיים למטרת הבטחת ערבונות הדיים של עצמאות פוליטית ואחדות טריטוריאלית לאומות גדולות וקטנות כאחד.<br />
<br />
==קישורים חיצוני==<br />
*[http://www.lib.byu.edu/~rdh/wwi/1918/14points.html הטקסט של נאומו של וילסון לקונגרס, המציג את 14 הנקודות]<br />
<br />
[[category:היסטוריה א']]</div>Guy89https://www.sikumuna.co.il/index.php?title=%D7%94%D7%99%D7%A1%D7%98%D7%95%D7%A8%D7%99%D7%94_%D7%90%27&diff=20459היסטוריה א'2007-05-07T19:24:21Z<p>Guy89: </p>
<hr />
<div>==סיכומים בהיסטוריה לבגרות==<br />
<br />
*'''[[:קטגוריה:היסטוריה א' |דף היסטוריה ישן]]'''<br />
<br />
{| cellspacing="5" cellpadding="0" width="100%" style="margin:0em 0em 1em 0em; border:1px solid #cccccc; background-color:#faf6ed;" dir="rtl"<br />
| align="right" |<br />
<div style="background-color:#faecc8; padding:0.2em 0.5em 0.2em 0.5em; font-size:120%; font-weight:bold; text-align:center;">'''פרק ראשון: יחידת המבוא - תולדות ישראל והעמים בשנים 1870 –1920'''</div><br />
<br />
'''תהליכי שינוי באירופה ובעולם היהודי עד מלחמת העולם הראשונה'''<br />
:*[[השינויים המרכזים בתחומים במדע , טכנולוגיה (תחבורה , תקשורת ותיעוש)]] <br />
:* [[השפעותיהם של השינויים המרכזיים בתחומים דמוגרפיה, כלכלה, חברה, דת, חינוך, תרבות ופוליטיקה.]]<br />
:* [[השפעת השינויים שהתרחשו באירופה על החברה היהודית בתחומים דמוגרפיה, כלכלה, מעמד משפטי וחוקי, מעמד קהילה, חינוך ותרבות.]]<br />
:* [[תהליכי שילוב ודחייה של היהודים וביטוייהם.]]<br />
<br />
'''התנועה הציונית'''<br />
:*[[הסיבות לצמיחת התנועה הציונית בשלהי (בסוף) המאה ה-19]]<br />
:*[[העמדות המשותפות לכל הציונים וחילוקי הדעות ביניהם בנוגע לתפקיד המרכזי של התנועה ולגבי הדרכים למימוש יעדיה]]<br />
<br />
:'''דפוסי פעילות ציונית בגולה :'''<br />
::*[[הגדרת יעדי התנועה הציונית "תוכנית באזל"]]<br />
::*[[הקמת מסגרות אירגוניות ומסודות לתנועה הציונית]]<br />
::*[[פעילות מדינית]]<br />
::*[[טיפוח תרבות ציונית (שיח ציוני : שפה, עיתונות, ספרות) והתארגנות לעליה.]]<br />
:'''דפוסי פעילות ציונית בארץ ישראל - הנחת יסודות לבניין הבית הלאומי לעם היהודי בא"י'''<br />
::*[[צורות התיישבות חדשות]]<br />
::*[[אישיים ואירגונים המסיעים לבניין הבית הלאומי (רוטשליד, המשרד הארץ ישראלי)]]<br />
::*[[הקמת מסגרות : פולטיות, ביטחוניות, חינוכיות ותרבותיות בא"י.]]<br />
::*[[ ייחודה של התנועה הציונית בראשית דרכה |ייחודה של התנועה הציונית בראשית דרכה- קווי דמיון וקווי שוני בין התנועה הציונית לבין תנועות לאומיות אחרות באירופה, במאה ה-19.]]<br />
<br />
'''מלחמת העולם הראשונה'''<br />
:*[[הצדדים היריבים ומאפיניה העיקריים של המלחמה]]<br />
:*[[היישוב היהודי בא"י והתנועה הציונית בתקופת המלחמה]]<br />
:*[[הצהרת בלפור - תוכנה, הקשיים שנובעים מניסוחה, האינטרסטים של ברטניה במתן ההצהרה.]]<br />
<br />
'''אירופה והמזרח התיכון, לאחר מלחמת העולם הראשונה'''<br />
:*[[סיום המלחמה והסדרי השלום]]<br />
:*[[השינויים העיקרים שחלו במפה המדינית של אירופה ושל המזה"ת.]]<br />
|}<br />
<br />
<br />
<br />
{| cellspacing="5" cellpadding="0" width="100%" style="margin:0em 0em 1em 0em; border:1px solid #cccccc; background-color:#faf6ed;" dir="rtl"<br />
| align="right" |<br />
<div style="background-color:#faecc8; padding:0.2em 0.5em 0.2em 0.5em; font-size:120%; font-weight:bold; text-align:center;">'''פרק שני - בניין הבית הלאומי-יהודי והיחסים בין יהודים, ערבים ובריטים בארץ ישראל בין שתי מלחמות העולם'''</div><br />
*פרק ראשון: בניין הבית הלאומי היהודי והיחסים בין יהודים, ערבים ובריטים בארץ ישראל בין שתי מלחמות העולם.<br />
<br />
===אפשרות א'===<br />
:'''בנין הבית הלאומי היהודי והיחסים בין יהודים, ערבים ובריטים בשנות ה-20'''<br />
:*[[טופס המנדט]]<br />
:*[[פעולות הניצבים הבריטים הרברט סמואל והלורד פלומר בא"י]]<br />
<br />
:'''דרך בניין הבית הלאומי בשנות העשרים'''<br />
::*[[הסיבות לעלייה ומאפיני העולים (ארצות מוצא, מעמד חברתי-כלכלי, הכשרה לעלייה)]]<br />
::*[[דרך בניין הבית הלאומי]] בתחומים : התיישבות חקלאית ועירונית, חינוך ותרבות, מסגרות חברתיותת - כלכליות, מסגרות פולטיות וכינון מוסדות לאומיים.<br />
::*[[נושאי המחלוקת בין "המחנה הפועלי" לבין "המחנה האזרחי" : הוויכוח על דמות החברה הרצויה ועל דרך בניין הארץ.]]<br />
<br />
:'''היחיסים בין בריטים, יהודים וערבים בשנות העשרים'''<br />
::*[[מאורעות תרפ"א ותרפ"ט : הסיבות לפרוץ המאורעות והשפעותיהם על היחסים בין יהודים, ערבים ובריטים.]]<br />
::*[[ההעירכות הבריטית בעקבות המאורעות : הוועדות, "הספרים הלבנים" הראשון והשני ואיגרת מקדולנד]]<br />
::*[[היערכות היישוב ומנהיגי התנועה הציונית לנוכח המאורעות ולנוכח השינוי במדיניות של ברטניה]] : הקמת אירגון "ההגנה" ומחמאות כלפי ראשית הנסיגה של ברטניה מהתחייבויותיה.<br />
<br />
:'''יחידת גישור : המשך בניין הבית הלאומי היהודי ויחסי יהודים, ערבים ובריטים בשנות ה-30'''<br />
::*[[סיבות לעלייה ודרכי ארגונה]]<br />
::*[[ביסוס הבית הלאומי היהודי בשנות ה-30 בתחומים : התיישבות, כלכלה ותרבות]]<br />
::*[[המרד הערבי - הסיבות למרד ודפוסי המאבק של הערבים כלפי הבריטים וכלפי היהודים]]<br />
::*[[היערכות היישוב היהודי בשנים 1936-1939 בתחומים : כלכלה, התיישבות וביטחון.]]<br />
::*[[מדיניות ברטניה לנוכח המאורעות - מתוכנית החלוקה לספר הלבן השלישי.]]<br />
----<br />
===אפשרות ב'===<br />
:''' יחדית מבוא : בניין הבית הלאומי היהודי והיחיסים בים יהודים, ערבים וברטים בשנות ה-20'''<br />
::*[[טופס המנדט - עקרי התחייבויותיה של ברטניה]]<br />
::*[[הסיבות לעליה]]<br />
::*[[בניין הבית הלאומי יהודי : התיישבות, מסגרות חברתיות - כלכליות ופולטיות ומוסדות לאומים.]]<br />
::*[[מאורעות תרפ"א, תרפ"ט : הסיבות למאורעות והשפעתם על היחסים בין יהודים, ערבים ובריטים]]<br />
::*[[גורמים מעכבים וגורמים מסייעים בבניין הבית הלאומי יהודי.]]<br />
<br />
: '''נושא העמקה : המשך בניין הבית הלאומי היהודי ויחסי יהודים, ערבים ובריטים בשנות ה30'''<br />
<br />
::*'''המשך בניין הבית הלאומי היהודי בשנות ה-30 :'''<br />
::*[[סיבות לעלייה ומאפיני העולים (ארצות מוצא, מעמד חברתי - כלכלי, דרכי אירגון העלייה)]]<br />
::*[[המשך בניין הבית הלאומי - יהודי בתחומים : התיישבות חקלאית ועירונית, כלכלה, חינוך ותרבות.]]<br />
<br />
::*'''הגישות השונות ביישוב היהודי ובתנועה הציונית בנוגע ליחס כלפי ברטניה וכלפי הערבים :'''<br />
::*[[המחלוקת בנוגע לדרך שיש לנקוט כלפי בריטניה ומדיניותה בא"י]]<br />
::*[[המחלוקת העקרונית בנוגע ליחס כלפי הערבים (רוויזיוניסטים, מחנה הפועלים, ברית שלום)]]<br />
<br />
::*'''ארץ ישראל בשנים 1939-1936'''<br />
:::*[[הגורמים למרד הערבי ומטרות המדד, דרכי המאבק בבריטים וביישוב היהודי.]]<br />
:::*[[היערכות היישוב היהודי בתחומים : ביטחון, התיישבות וכלכלה.]]<br />
:::*[[היערכות בנוגע לדרכי התגובה כלפי הערבים : "הבלגה", "התקפה" , סיכויים וסיכונים בכל אחת מדרכי התגובה.]]<br />
:::*'''מדיניות בריטניה בשנים 1936-1939:'''<br />
::::*[[דרכים להחזרת הסדר והיצביות בימי המרד בא"י]]<br />
::::*[["ועדת פיל" (1937) - מסקנות, המלצות ותגובות הערבים והיהודים להצעות הועדה.]]<br />
::::*[[נסיגת בריטניה מהתחייבויותיה כלפי הבית הלאומי היהודי כפי שבא לידי ביטוי בספר הלבן השלישי]]<br />
<br />
|}<br />
<br />
<br />
<br />
<br />
{| cellspacing="5" cellpadding="0" width="100%" style="margin:0em 0em 1em 0em; border:1px solid #cccccc; background-color:#faf6ed;" dir="rtl"<br />
| align="right" |<br />
<div style="background-color:#faecc8; padding:0.2em 0.5em 0.2em 0.5em; font-size:120%; font-weight:bold; text-align:center;">'''פרק שלישי - ארצות האסלאם והיהודים בהן בין שתי מלחמות העולם'''</div><br />
<br />
*[[קולוניאליזם - הגדרה והיסטוריה]]<br />
*[[המדינות הקולוניאליות ודרכי שליטתן בארצות צפון אפריקה ובארצות המזרח התיכון]]<br />
*[[התמורות העיקריות בחיי היהודים]]- בתחומים: דמוגרפיה, כלכלה, מעמד חוקי ומשפטי, חינוך, מעמד הקהילה.<br />
*[[התפתחות התנועה הציונית בתוניסיה|הפעילות הציונית]]<br />
*[[סיבות לתמורות ביחס ליהודי ארצות האסלאם מצד השלטונות הקולוניאליים והחברה המוסלמית|ראשיתן של תמורות ביחס החברה הקולוניאלית והחברה המוסלמית אל היהודים בשנות ה-30:]] סיבות לתמורות וביטויי התמורות<br />
*'''[[אישים יהודיים בארצות האסלאם]]'''<br />
<br />
<br />
|}<br />
<br />
<br />
<br />
{| cellspacing="5" cellpadding="0" width="100%" style="margin:0em 0em 1em 0em; border:1px solid #cccccc; background-color:#faf6ed;" dir="rtl"<br />
| align="right" |<br />
<div style="background-color:#faecc8; padding:0.2em 0.5em 0.2em 0.5em; font-size:120%; font-weight:bold; text-align:center;">'''מושגים'''</div><br />
<br />
*[[אגודת ביל"ו]]<br />
*[[בר גיורא]]<br />
*[[גדוד העבודה]]<br />
*[[ההגנה]]<br />
*[[הסוכנות היהודית המורחבת]]<br />
*[[השומר]]<br />
*[[חובבי ציון]]<br />
*[[חוזה ורסאי]]<br />
*[[תנועת החלוץ]]<br />
*[[14 הנקודות של וודרו וילסון]]<br />
*[[פוגרומים]]<br />
*[[פרשת דרייפוס]]<br />
<br />
<br />
----<br />
<small>[[:קטגוריה:היסטוריה א' |דף היסטוריה ישן]]</small><br />
__NOEDITSECTION__<br />
__NOTOC__</div>Guy89https://www.sikumuna.co.il/index.php?title=%D7%9E%D7%A8%D7%93_%D7%94%D7%A2%D7%A8%D7%91%D7%99_-_%D7%94%D7%A1%D7%99%D7%91%D7%95%D7%AA_%D7%9C%D7%9E%D7%A8%D7%93_%D7%95%D7%93%D7%A4%D7%95%D7%A1%D7%99_%D7%94%D7%9E%D7%90%D7%91%D7%A7_%D7%A9%D7%9C_%D7%94%D7%A2%D7%A8%D7%91%D7%99%D7%9D_%D7%9B%D7%9C%D7%A4%D7%99_%D7%94%D7%91%D7%A8%D7%99%D7%98%D7%99%D7%9D_%D7%95%D7%9B%D7%9C%D7%A4%D7%99_%D7%94%D7%99%D7%94%D7%95%D7%93%D7%99%D7%9D&diff=20457מרד הערבי - הסיבות למרד ודפוסי המאבק של הערבים כלפי הבריטים וכלפי היהודים2007-05-07T19:22:11Z<p>Guy89: מרד הערבי - הסיבות למרד ודפוסי המאבק של הערבים כלפי הבריטים וכלפי היהודים הועבר לשם [[המרד הערבי - הסיבות למרד ודפוסי המאבק של הערבים כלפי ה</p>
<hr />
<div>#הפניה [[המרד הערבי - הסיבות למרד ודפוסי המאבק של הערבים כלפי הבריטים וכלפי היהודים]]</div>Guy89https://www.sikumuna.co.il/index.php?title=%D7%94%D7%9E%D7%A8%D7%93_%D7%94%D7%A2%D7%A8%D7%91%D7%99_-_%D7%94%D7%A1%D7%99%D7%91%D7%95%D7%AA_%D7%9C%D7%9E%D7%A8%D7%93_%D7%95%D7%93%D7%A4%D7%95%D7%A1%D7%99_%D7%94%D7%9E%D7%90%D7%91%D7%A7_%D7%A9%D7%9C_%D7%94%D7%A2%D7%A8%D7%91%D7%99%D7%9D_%D7%9B%D7%9C%D7%A4%D7%99_%D7%94%D7%91%D7%A8%D7%99%D7%98%D7%99%D7%9D_%D7%95%D7%9B%D7%9C%D7%A4%D7%99_%D7%94%D7%99%D7%94%D7%95%D7%93%D7%99%D7%9D&diff=20456המרד הערבי - הסיבות למרד ודפוסי המאבק של הערבים כלפי הבריטים וכלפי היהודים2007-05-07T19:22:10Z<p>Guy89: מרד הערבי - הסיבות למרד ודפוסי המאבק של הערבים כלפי הבריטים וכלפי היהודים הועבר לשם [[המרד הערבי - הסיבות למרד ודפוסי המאבק של הערבים כלפי ה</p>
<hr />
<div>===המרד הערבי 1939-1936===<br />
<br />
'''הגורמים למרד הערבי:'''<br />
<br />
בשנת 1936 פותחים ערביי ארץ ישראל במרד כנגד השלטון הבריטי בארץ. המרד נמשך עם הפסקה באמצע שלוש שנים עד 1939 ובמהלכו סבל היישוב היהודי אבדות כבדות.<br />
<br />
''' לפריצת המרד היו כמה גורמים:'''<br />
<br />
1.התחזקות היישוב היהודי: העלייה היהודית המוגברת, שגשוג במשק היהודי ותנופת ההתיישבות הגדולה יצרה בקרב ערביי ארץ ישראל את התחושה שהבית הלאומי היהודי עומד לקום על חשבונם.<br />
תנופת התיישבות שנתמכה על ידי הנציב העליון הבריטי, גרמה לערבים לחשוב שבחסות הבריטים מוקם בית לאומי ליהודים.<br />
<br />
2.שינויים פוליטים במזרח התיכון: חלק ממדינות ערב מקבלות עצמאות חלקית או מלאה (כמו עיראק, סוריה ומצרים, בה הבריטים נשארו באזור תעלת סואץ, וקיבלה עצמאות מלאה בשנת 1936) דבר שגרם ליצירת תחושה בקרב הערבים שעל ידי מאבק על זכויותיהם יזכו למימוש עצמאותם, וסילוק בריטניה מארץ ישראל.<br />
לפיכך, הערבים קיבלו עזרה מאיטליה הפשיסטית ומגרמניה הנאצית, אויבותיה של בריטניה. בעזרתם חשבו הערבים כי יוכלו לגרש את הבריטים.<br />
<br />
3.התחזקות מנהיגותו של חאג' אמין אל חוסיני: חאג' אמין אל חוסיני היה המופתי של ירושלים, והאחראי על המקומות הקדושים לערבים בירושלים.<br />
חוסיני השתמש בסיסמאות דתיות על מנת ללכד את ערבי ארץ ישראל. <br />
הוא ניסה להפוך את הסכסוך הלאומי בין התנועה הציונית לערבי ארץ ישראל לסכסוך על רקע דתי בין היהדות לאיסלאם. חוסיני הנהיג קו אנטי ציוני קיצוני אשר התנגד לכל הקשר עם הציונים, ושלל כל פשרה בנושא התיישבות ועלייה יהודית לארץ.<br />
<br />
<br />
'''מטרות המרד:'''<br />
<br />
מטרות המרד הערבי שפרץ ב1936 היו לאומיות וכוונו נגד השלטון הבריטי בארץ ישראל.<br />
<br />
'''מטרות המרד היו:'''<br />
<br />
1.הפסקת העלייה היהודית.<br />
<br />
2.חקיקת חוק האוסר על העברת קרקעות ליהודים.<br />
<br />
3.הקמת ממשלה לאומית אחראית בפני מועצה ייצוגית, שמספר החברים בה יקבע לפי האחוז באוכלוסיה (מה שבעצם נותן לערבים, שהיוו את רוב אוכלוסיית ישראל, רוב). בעזרת ממשלה שתהיה בעלת רוב ערבי, בדרך חוקית לכאורה יוכלו הערבים למנוע את התפתחות היישוב היהודי בארץ ישראל.<br />
<br />
==='''מדוע נכשלה השביתה הערבית:'''===<br />
<br />
בעקבות השביתה הערבית הכללית נקט היישוב בדרכי תגובה: העדפת עובדים יהודים ממושבות וקניית תוצרת יהודית בלבד. בנוסף, מכיוון שהושבת נמל יפו, הוקם נמל ת"א, מה שהוביל לשגשוג ופריחה בעיר.<br />
הקמת הנמל איפשרה מסחר עם ארצות אירופה.<br />
הקמת מפעלים חדשים ורכישת מפעלים מבעלים פרטיים על ידי ההסתדרות חיזקו את כלכלת היישוב היהודי.<br />
השביתה הערבית לא רק שלא הצליחה, אלא גרמה לשגשוג כלכלי, פריחה ולגידול היישובים החקלאיים.<br />
בנוסף, ככל שנתארכה השביתה, נידלדלו מקורות המימון של הוועד הערבי העליון.<br />
עקב כך גברה המצוקה של השכבות החלשות. התוצאה הייתה הפעלת לחץ על יוזמי השביתה להעניק רישיונות יציאה לעבודה.<br />
פועלים הסתננו בחשאי אל מקומות העבודה במשק היהודי.<br />
בעלי קרקעות מכרו אותן לנוכח מצוקת המזומנים, ופגעו באחד מיעדי השביתה, וחיזקו עוד יותר את הישוב היהודי.<br />
<br />
==='''דרכי המאבק של ערביי ארץ ישראל בבריטים וביהודים:'''===<br />
<br />
המאבק של ערביי ארץ ישראל התנהל בשני מישורים - כלכלי וצבאי (טרור).<br />
המאבק בתחום הכלכלה: ערביי ארץ ישראל פתחו בשביתה כללית, מתוך מטרה שזאת תמוטט את המשק היהודי.<br />
השביתה נמשכה 175 יום ובמהלכה חדלו הערבים מלעבוד אצל היהודים, חדלו לספק מזון ותוצרת חקלאית לשווקים, והשיא היה השבתת נמל יפו.<br />
על ידי פעולות אלו חשבו שיוכלו למוטט את הכלכלה של היישוב היהודי, ושהיהודים יתחננו שהשביתה תופסק.<br />
המאבק בתחום הצבאי: הערבים הפעילו טרור כנגד מטרות בריטיות וכנגד היישוב היהודי.<br />
הערבים פוצצו, לדוגמה, את צינור הנפט מעיראק לחיפה. <br />
פגעו פיזית ביהודים וברכושם: בתקופה זו נרצחו למעלה מ-80 יהודים, נשרפו שדות, נעקרו מטעים ונפצעו מאות יהודים. <br />
<br />
==='''דרכי המאבק של הבריטים בפורעים הערבים:'''===<br />
<br />
דיכוי הטרור: הבריטים דיכאו את הטרור הערבי בכוח רב. כבר בשלב הראשון הם הרגו כמאה ארבעים ערבים. <br />
כפרים שלמים נענשו ענישה קולקטיבית על השתתפותם בטרור נגד יהודים ונגד בריטים.<br />
<br />
'''הוועד הערבי העליון הוצא אל מחוץ לחוק''': ומנהיגיו הוגלו מהארץ. חאג' אמין אל חוסייני, המופתי של ירושלים, ברח מן הארץ והתיישב בביירות. התוצאה הייתה שההנהגה המקומית התפוררה והמרד דעך, עד שנפסק באמצע 1939.<br />
שיתוף פעולה צבאי בין הבריטים והיהודים: הבריטים גייסו יהודים והקימו שני כוחות: את משטרת היישובים העבריים ואת הנוטרים. יהודים אלה קיבלו שכר, נשק ואימונים של הצבא הבריטי, ותפקידם היה לשמור על מתקנים בריטים ועל שדות יהודיים ולספק הגנה בדרכים.<br />
בניית מערכת הגנה בצפון: הבריטים בנו מערכת הגנה אשר הפרידה את ארץ ישראל בגבולה הצפוני והמזרחי מהמדינות הערביות הגובלות בה, וזאת כדי למנוע הברחת נשק לערביי ארץ ישראל ובעיקר למנוע כניסת מתנדבים ערבים שיבואו לעזרת ערביי ארץ-ישראל. <br />
בדרך זו בנו הבריטים את גדר הצפון ושרשרת של מוצבי משטרה בצפון הארץ הידועים בשם "מבצרי טיגראט" על שם האיש שתכננם.<br />
בנוסף לפעולות הצבאיות לדיכוי המרד נקטה בריטניה גם בפעילות מדינית.<br />
כמיטב המסורת הבריטית בארץ ישראל, כל פעם שפורצות מהומות הבריטים שולחים ועדת חקירה, שתחקור את הסיבה למהומות ותגיש את המלצותיה לממשלה הבריטית.</div>Guy89https://www.sikumuna.co.il/index.php?title=%D7%AA%D7%A0%22%D7%9A&diff=20442תנ"ך2007-05-01T21:36:35Z<p>Guy89: </p>
<hr />
<div>__NOTOC__<br />
__NOEDITSECTION__<br />
<br />
* '''עמוד זה מכיל את כל חומר הלימוד לבגרות בתנ"ך (2 יח"ל), ואף מעבר לכך.'''<br />
<br />
{{תיבה ירוקה|כותרת=תורה<br />
|תוכן=<br />
<br />
===בראשית===<br />
<br />
* [[בראשית פרק א']]<br />
* [[בראשית פרק ב']]<br />
* [[בראשית פרק ג']]<br />
* [[בראשית פרק ד']]<br />
* [[בראשית פרק ו']]<br />
* [[בראשית פרק ח']]<br />
* [[בראשית פרק ט']]<br />
* [[בראשית פרק י"א]]<br />
<br />
<br />
===שמות===<br />
<br />
* [[שמות כ' עשרת הדברות]]<br />
* [[שמות כ"א - חוקי עבד ואמה עבריים]]<br />
* [[שמות כ"ב - חוקים]] <br />
* [[שמות כ"ג]] <br />
<br />
<br />
===ויקרא===<br />
<br />
* [[ויקרא פרק י"ט]] <br />
* [[ויקרא פרק כ"ה]]<br />
<br />
<br />
===במדבר===<br />
<br />
* [[במדבר פרק ל"ה]]<br />
<br />
<br />
===דברים===<br />
<br />
* [[דברים פרק ה']]<br />
* [[דברים פרק ו']]<br />
* [[דברים פרקים י"ב -י"ד]]<br />
* [[דברים פרק י"ח]]<br />
* [[דברים פרק ט"ו]]<br />
* [[דברים פרק כ"ד]]<br />
}}<br />
<br />
<br />
{{תיבה ירוקה|כותרת=נביאים<br />
|תוכן=<br />
<br />
===יהושע===<br />
<br />
* [[יהושע פרק ב']]<br />
<br />
<br />
===שופטים===<br />
<br />
* [[אבימלך]] - '''ספר שופטים פרק ח' פסוקים 30-35 ו - פרק ט' פסוקים 1-57'''<br />
* [[שופטים- פרקים י"ז,י"ח,י"ט]]<br />
<br />
<br />
===שמואל א'===<br />
<br />
* [[שמואל א' פרק א']]<br />
<br />
<br />
===שמואל ב'===<br />
<br />
* [[שמואל ב' פרק י"ב]]<br />
* [[השוואה בין השיר "על הרי גלבוע" של טשרניחובסקי לסיפור המקראי]]<br />
<br />
<br />
====מלכים א'====<br />
<br />
* [[מלכים א' פרק ג']]<br />
* [[מלכים א' פרק ח']]<br />
* [[מלכים א' -פרק י"א]]<br />
* [[מלכים א' -פרק י"ב]]<br />
* [[מלכים א' פרק ט"ז]]<br />
* [[מלכים א' - פרק י"ז]]<br />
* [[מלכים א' - פרק י"ח]]<br />
* [[מלכים א' - פרק י"ט]]<br />
* [[מלכים א' - פרקים י"ז-כ"א]]<br />
* [[מלכים א' -פרק כ"א]]<br />
<br />
<br />
====מלכים ב'====<br />
<br />
* [[מלכים ב'- פרק ב']]<br />
* [[מלכים ב' פרק ד']]<br />
* [[מלכים ב' - פרק ה' - ריפוי נעמן]]<br />
* [[מלכים ב' פרק י"ז - גלות ממלכת ישראל]]<br />
* [[פרקים י"ח - י"ט,מסע סנחריב]]<br />
* [[מלכים ב' פרק כ"א]]<br />
* [[מלכים ב' פרק כ"ב - הקדמה לפרק כ"ג]]<br />
* [[מלכים ב' פרק כ"ג]]<br />
* [[מלכים ב' פרק כ"ד]]<br />
* [[מלכים ב' - פרק כ"ה]]<br />
<br />
<br />
===ישעיה===<br />
<br />
* [[ישעיה פרק א']]<br />
* [[ישעיה פרק ה']]<br />
* [[ישעיה פרק י"א]]<br />
* [[ישעיה פרק מ']]<br />
* [[ישעיה פרק ס"ב]]<br />
<br />
<br />
===ירמיה===<br />
<br />
* [[ירמיה פרק א']]<br />
* [[ירמיה פרק ב']]<br />
* [[ירמיה פרק ז']]<br />
* [[ירמיה פרק י"ב]]<br />
* [[ירמיה פרק י"ח]]<br />
* [[ירמיה פרק כ']]<br />
* [[ירמיה פרק כ"ב]]<br />
* [[ירמיה פרק כ"ח]]<br />
* [[ירמיה פרק כ"ט]]<br />
* [[ירמיה פרק מ"ב]]<br />
* [[ירמיה פרק מ"ג]]<br />
<br />
<br />
===יחזקאל===<br />
<br />
* [[יחזקאל פרק כ"ב]]<br />
* [[יחזקאל פרק ל"א]]<br />
* [[יחזקאל פרק ל"ד]]<br />
<br />
<br />
====עמוס====<br />
<br />
* [[עמוס פרק ב']] <br />
* [[עמוס פרק ד']]<br />
* [[עמוס פרק ה']]<br />
* [[עמוס פרק ו']]<br />
* [[עמוס פרק ח']]<br />
<br />
<br />
===מיכה===<br />
<br />
* [[מיכה פרק ג']]<br />
<br />
<br />
===חגי===<br />
<br />
* [[חגי פרק ר']]<br />
<br />
<br />
===זכריה===<br />
<br />
* [[זכריה פרק ד']]<br />
* [[זכריה פרק ח']]<br />
}}<br />
<br />
<br />
{{תיבה ירוקה|כותרת=כתובים<br />
|תוכן=<br />
<br />
===תהילים===<br />
<br />
* [[תהילים פרק ט"ו]]<br />
* [[תהילים פרק ק"ד]]<br />
* [[תהילים פרק קכ"ב]]<br />
* [[תהילים פרק קכ"ו]]<br />
* [[תהילים פרק קל"ז]]<br />
<br />
<br />
===משלי===<br />
<br />
* [[משלי פרק א']]<br />
* [[משלי פרק י']]<br />
<br />
<br />
====איוב====<br />
<br />
* [[איוב פרק א']]<br />
* [[איוב פרק ב']]<br />
* [[איוב פרק ג']]<br />
* [[איוב פרק ד']]<br />
* [[איוב פרק ז']]<br />
* [[איוב פרק ח']]<br />
* [[איוב פרק ט']]<br />
* [[איוב פרק כ"ח]]<br />
* [[איוב פרק ל"ח]]<br />
* [[איוב פרק מ"ב]]<br />
<br />
<br />
===רות===<br />
<br />
* [[רות פרק ב']]<br />
<br />
<br />
===איכה===<br />
<br />
* [[איכה פרק א']]<br />
<br />
<br />
===קהלת===<br />
<br />
* [[קהלת פרק א']]<br />
* [[קהלת פרק ב']]<br />
* [[קהלת פרק ג']]<br />
<br />
<br />
===עזרא===<br />
<br />
* [[עזרא פרק א']]<br />
* [[עזרא פרק ב']]<br />
* [[עזרא פרק ג']]<br />
<br />
<br />
===נחמיה===<br />
<br />
* [[נחמיה פרק א']]<br />
* [[נחמיה פרק ה']]<br />
* [[נחמיה פרק ח']]<br />
<br />
<br />
===דברי הימים א' ודברי הימים ב'===<br />
<br />
* [[דברי הימים ב' פרק ל"ב]]<br />
}}<br />
<br />
<br />
{{תיבה ירוקה|כותרת=נושאים מסכמים: הסיפור המקראי<br />
|תוכן=<br />
<br />
* [[מלאכת הסיפור במקרא / מ. וייס]]<br />
* [[הדמויות המשניות בסיפור המקראי / א. סימון]]<br />
* [[עלה קרח עלה קרה / י. זקוביץ']]<br />
}}<br />
<br />
<br />
{{תיבה ירוקה|כותרת=חוקי חמורבי<br />
|תוכן=<br />
<br />
* [[הפתיחה והחתימה של חוקי חמורבי]]<br />
* [[חוק חמורבי 117]]<br />
* [[חוק חמורבי 282]]<br />
* [[חוק חמורבי 241]]<br />
}}<br />
<br />
<br />
{{תיבה ירוקה|כותרת=מושגים בתנ"ך<br />
|תוכן=<br />
<br />
* [[חוזה בין לא שווים]]<br />
* [[תקנת הפרוזבול]]<br />
* [[קרב קרקר]]<br />
* [[חוקי החיתים]]<br />
* [[כתובת "נקבת השילוח"]]<br />
* [[מנסרת המכון המזרחי בשיקאגו]]<br />
<br />
----<br />
* [[מושגים בתנ"ך]]<br />
<br />
}}<br />
<br />
----<br />
<br />
{| style="border:4px solid #caff70;padding:1em;background-color:#efffb5;width:100%;"<br />
|-<br />
|<br />
'''קישורים מומלצים''':<br />
<br />
*[http://www.sikumuna.co.il/sikumim/tanach.pdf קובץ PDF של כל הסיכומים בתנ"ך]<br />
*[http://kodesh.snunit.k12.il/i/t/t0.htm התנ"ך כולו]<br />
|}</div>Guy89https://www.sikumuna.co.il/index.php?title=%D7%AA%D7%A0%22%D7%9A&diff=20441תנ"ך2007-05-01T21:36:06Z<p>Guy89: </p>
<hr />
<div>__NOTOC__<br />
__NOEDITSECTION__<br />
<br />
* '''דף זה מכיל את כל חומר הלימוד לבגרות בתנ"ך (2 יח"ל), ואף מעבר לכך.'''<br />
<br />
{{תיבה ירוקה|כותרת=תורה<br />
|תוכן=<br />
<br />
===בראשית===<br />
<br />
* [[בראשית פרק א']]<br />
* [[בראשית פרק ב']]<br />
* [[בראשית פרק ג']]<br />
* [[בראשית פרק ד']]<br />
* [[בראשית פרק ו']]<br />
* [[בראשית פרק ח']]<br />
* [[בראשית פרק ט']]<br />
* [[בראשית פרק י"א]]<br />
<br />
<br />
===שמות===<br />
<br />
* [[שמות כ' עשרת הדברות]]<br />
* [[שמות כ"א - חוקי עבד ואמה עבריים]]<br />
* [[שמות כ"ב - חוקים]] <br />
* [[שמות כ"ג]] <br />
<br />
<br />
===ויקרא===<br />
<br />
* [[ויקרא פרק י"ט]] <br />
* [[ויקרא פרק כ"ה]]<br />
<br />
<br />
===במדבר===<br />
<br />
* [[במדבר פרק ל"ה]]<br />
<br />
<br />
===דברים===<br />
<br />
* [[דברים פרק ה']]<br />
* [[דברים פרק ו']]<br />
* [[דברים פרקים י"ב -י"ד]]<br />
* [[דברים פרק י"ח]]<br />
* [[דברים פרק ט"ו]]<br />
* [[דברים פרק כ"ד]]<br />
}}<br />
<br />
<br />
{{תיבה ירוקה|כותרת=נביאים<br />
|תוכן=<br />
<br />
===יהושע===<br />
<br />
* [[יהושע פרק ב']]<br />
<br />
<br />
===שופטים===<br />
<br />
* [[אבימלך]] - '''ספר שופטים פרק ח' פסוקים 30-35 ו - פרק ט' פסוקים 1-57'''<br />
* [[שופטים- פרקים י"ז,י"ח,י"ט]]<br />
<br />
<br />
===שמואל א'===<br />
<br />
* [[שמואל א' פרק א']]<br />
<br />
<br />
===שמואל ב'===<br />
<br />
* [[שמואל ב' פרק י"ב]]<br />
* [[השוואה בין השיר "על הרי גלבוע" של טשרניחובסקי לסיפור המקראי]]<br />
<br />
<br />
====מלכים א'====<br />
<br />
* [[מלכים א' פרק ג']]<br />
* [[מלכים א' פרק ח']]<br />
* [[מלכים א' -פרק י"א]]<br />
* [[מלכים א' -פרק י"ב]]<br />
* [[מלכים א' פרק ט"ז]]<br />
* [[מלכים א' - פרק י"ז]]<br />
* [[מלכים א' - פרק י"ח]]<br />
* [[מלכים א' - פרק י"ט]]<br />
* [[מלכים א' - פרקים י"ז-כ"א]]<br />
* [[מלכים א' -פרק כ"א]]<br />
<br />
<br />
====מלכים ב'====<br />
<br />
* [[מלכים ב'- פרק ב']]<br />
* [[מלכים ב' פרק ד']]<br />
* [[מלכים ב' - פרק ה' - ריפוי נעמן]]<br />
* [[מלכים ב' פרק י"ז - גלות ממלכת ישראל]]<br />
* [[פרקים י"ח - י"ט,מסע סנחריב]]<br />
* [[מלכים ב' פרק כ"א]]<br />
* [[מלכים ב' פרק כ"ב - הקדמה לפרק כ"ג]]<br />
* [[מלכים ב' פרק כ"ג]]<br />
* [[מלכים ב' פרק כ"ד]]<br />
* [[מלכים ב' - פרק כ"ה]]<br />
<br />
<br />
===ישעיה===<br />
<br />
* [[ישעיה פרק א']]<br />
* [[ישעיה פרק ה']]<br />
* [[ישעיה פרק י"א]]<br />
* [[ישעיה פרק מ']]<br />
* [[ישעיה פרק ס"ב]]<br />
<br />
<br />
===ירמיה===<br />
<br />
* [[ירמיה פרק א']]<br />
* [[ירמיה פרק ב']]<br />
* [[ירמיה פרק ז']]<br />
* [[ירמיה פרק י"ב]]<br />
* [[ירמיה פרק י"ח]]<br />
* [[ירמיה פרק כ']]<br />
* [[ירמיה פרק כ"ב]]<br />
* [[ירמיה פרק כ"ח]]<br />
* [[ירמיה פרק כ"ט]]<br />
* [[ירמיה פרק מ"ב]]<br />
* [[ירמיה פרק מ"ג]]<br />
<br />
<br />
===יחזקאל===<br />
<br />
* [[יחזקאל פרק כ"ב]]<br />
* [[יחזקאל פרק ל"א]]<br />
* [[יחזקאל פרק ל"ד]]<br />
<br />
<br />
====עמוס====<br />
<br />
* [[עמוס פרק ב']] <br />
* [[עמוס פרק ד']]<br />
* [[עמוס פרק ה']]<br />
* [[עמוס פרק ו']]<br />
* [[עמוס פרק ח']]<br />
<br />
<br />
===מיכה===<br />
<br />
* [[מיכה פרק ג']]<br />
<br />
<br />
===חגי===<br />
<br />
* [[חגי פרק ר']]<br />
<br />
<br />
===זכריה===<br />
<br />
* [[זכריה פרק ד']]<br />
* [[זכריה פרק ח']]<br />
}}<br />
<br />
<br />
{{תיבה ירוקה|כותרת=כתובים<br />
|תוכן=<br />
<br />
===תהילים===<br />
<br />
* [[תהילים פרק ט"ו]]<br />
* [[תהילים פרק ק"ד]]<br />
* [[תהילים פרק קכ"ב]]<br />
* [[תהילים פרק קכ"ו]]<br />
* [[תהילים פרק קל"ז]]<br />
<br />
<br />
===משלי===<br />
<br />
* [[משלי פרק א']]<br />
* [[משלי פרק י']]<br />
<br />
<br />
====איוב====<br />
<br />
* [[איוב פרק א']]<br />
* [[איוב פרק ב']]<br />
* [[איוב פרק ג']]<br />
* [[איוב פרק ד']]<br />
* [[איוב פרק ז']]<br />
* [[איוב פרק ח']]<br />
* [[איוב פרק ט']]<br />
* [[איוב פרק כ"ח]]<br />
* [[איוב פרק ל"ח]]<br />
* [[איוב פרק מ"ב]]<br />
<br />
<br />
===רות===<br />
<br />
* [[רות פרק ב']]<br />
<br />
<br />
===איכה===<br />
<br />
* [[איכה פרק א']]<br />
<br />
<br />
===קהלת===<br />
<br />
* [[קהלת פרק א']]<br />
* [[קהלת פרק ב']]<br />
* [[קהלת פרק ג']]<br />
<br />
<br />
===עזרא===<br />
<br />
* [[עזרא פרק א']]<br />
* [[עזרא פרק ב']]<br />
* [[עזרא פרק ג']]<br />
<br />
<br />
===נחמיה===<br />
<br />
* [[נחמיה פרק א']]<br />
* [[נחמיה פרק ה']]<br />
* [[נחמיה פרק ח']]<br />
<br />
<br />
===דברי הימים א' ודברי הימים ב'===<br />
<br />
* [[דברי הימים ב' פרק ל"ב]]<br />
}}<br />
<br />
<br />
{{תיבה ירוקה|כותרת=נושאים מסכמים: הסיפור המקראי<br />
|תוכן=<br />
<br />
* [[מלאכת הסיפור במקרא / מ. וייס]]<br />
* [[הדמויות המשניות בסיפור המקראי / א. סימון]]<br />
* [[עלה קרח עלה קרה / י. זקוביץ']]<br />
}}<br />
<br />
<br />
{{תיבה ירוקה|כותרת=חוקי חמורבי<br />
|תוכן=<br />
<br />
* [[הפתיחה והחתימה של חוקי חמורבי]]<br />
* [[חוק חמורבי 117]]<br />
* [[חוק חמורבי 282]]<br />
* [[חוק חמורבי 241]]<br />
}}<br />
<br />
<br />
{{תיבה ירוקה|כותרת=מושגים בתנ"ך<br />
|תוכן=<br />
<br />
* [[חוזה בין לא שווים]]<br />
* [[תקנת הפרוזבול]]<br />
* [[קרב קרקר]]<br />
* [[חוקי החיתים]]<br />
* [[כתובת "נקבת השילוח"]]<br />
* [[מנסרת המכון המזרחי בשיקאגו]]<br />
<br />
----<br />
* [[מושגים בתנ"ך]]<br />
<br />
}}<br />
<br />
----<br />
<br />
{| style="border:4px solid #caff70;padding:1em;background-color:#efffb5;width:100%;"<br />
|-<br />
|<br />
'''קישורים מומלצים''':<br />
<br />
*[http://www.sikumuna.co.il/sikumim/tanach.pdf קובץ PDF של כל הסיכומים בתנ"ך]<br />
*[http://kodesh.snunit.k12.il/i/t/t0.htm התנ"ך כולו]<br />
|}</div>Guy89https://www.sikumuna.co.il/index.php?title=%D7%AA%D7%A0%22%D7%9A_-_%D7%94%D7%9C%D7%9B%D7%AA%D7%99&diff=20440תנ"ך - הלכתי2007-05-01T21:29:10Z<p>Guy89: </p>
<hr />
<div>{{תיבה עם כותרת|כותרת=סיכומים הלכתיים | תוכן=<br />
<br />
* [[סיכום דיני שביעית]]<br />
}}<br />
<br />
{{תיבה עם כותרת|כותרת=ספרי מלכים | תוכן=<br />
<br />
* [[הלכתי - מלכים א' פרק י"ג|מלכים א' פרק י"ג]]<br />
<br />
* [[הלכתי - מלכים א' פרק י"ז|מלכים א' פרק י"ז]]<br />
<br />
* [[הלכתי - מלכים א' פרק י"ח|מלכים א' פרק י"ח]]<br />
<br />
* [[הלכתי - מלכים א' פרק י"ט|מלכים א' פרק י"ט]]<br />
<br />
* [[הלכתי - מלכים א' פרק כ' |מלכים א' פרק כ']]<br />
<br />
* [[הלכתי - מלכים א' פרק כ"א|מלכים א' פרק כ"א]]<br />
<br />
* [[הלכתי - מלכים א' פרק כ"ב|מלכים א' פרק כ"ב]]<br />
-------<br />
<br />
* [[הלכתי -מלכים ב' פרק ו'|מלכים ב' פרק ו']]<br />
<br />
* [[הלכתי -מלכים ב' פרק ז'| מלכים ב' פרק ז']]<br />
<br />
* [[הלכתי -מלכים ב' פרק ח'|מלכים ב' פרק ח' ]]<br />
<br />
* [[הלכתי -מלכים ב' פרק ט'|מלכים ב' פרק ט' ]]<br />
<br />
* [[הלכתי -מלכים ב' פרק ט"ו|מלכים ב' פרק ט"ו]]<br />
<br />
* [[הלכתי -מלכים ב' פרק ט"ז|מלכים ב' פרק ט"ז]]<br />
<br />
* [[הלכתי -מלכים ב' פרק י"ז|מלכים ב' פרק י"ז]]<br />
}}<br />
<br />
{{תיבה עם כותרת|כותרת = ישעיהו|תוכן=<br />
* [[הלכתי - ישעיהו פרק א'|ישעיהו פרק א']]<br />
<br />
* [[הלכתי - ישעיהו פרק ב'|ישעיהו פרק ב']]<br />
<br />
* [[הלכתי - ישעיהו פרק ה'|ישעיהו פרק ה']]<br />
<br />
* [[הלכתי - ישעיהו פרק ו'|ישעיהו פרק ו']]<br />
<br />
* [[הלכתי - ישעיהו פרק ז'|ישעיהו פרק ז']]<br />
<br />
* [[הלכתי - ישעיהו פרק י'|ישעיהו פרק י']]<br />
<br />
* [[הלכתי - ישעיהו פרק י"א'|ישעיהו פרק י"א']]<br />
<br />
* [[הלכתי - ישעיהו פרק י"ב|ישעיהו פרק י"ב]]<br />
<br />
}}<br />
<br />
{{תיבה עם כותרת|כותרת = תהילים|תוכן=<br />
* [[הלכתי - תהילים מזמור א'|תהילים מזמור א']] <br />
<br />
* [[הלכתי - תהילים מזמור ב'|תהילים מזמור כ"ג]]<br />
<br />
* [[הלכתי - תהילים מזמור כ"ז'|תהילים מזמור כ"ז]] <br />
<br />
* [[הלכתי - תהילים מזמור נ'|תהילים מזמור נ']] <br />
<br />
* [[הלכתי - תהילים מזמור נ"א|תהילים מזמור נ"א]] <br />
}}<br />
<br />
{{תיבה עם כותרת|כותרת = יחזקאל|תוכן=<br />
*[[הלכתי - יחזקאל פרק ג'|יחזקאל פרק ג']]<br />
<br />
* [[הלכתי - יחזקאל פרק ח'|יחזקאל פרק ח']]<br />
<br />
* [[הלכתי - יחזקאל פרק י"ג|יחזקאל פרק י"ג]]<br />
<br />
* [[הלכתי - יחזקאל פרק י"ח|יחזקאל פרק י"ח]]<br />
<br />
* [[הלכתי - יחזקאל פרק כ"ד|יחזקאל פרק כ"ד]]<br />
<br />
* [[הלכתי - יחזקאל פרק ל"ג|יחזקאל פרק ל"ג]]<br />
<br />
* [[הלכתי - יחזקאל פרק ל"ו|יחזקאל פרק ל"ו]]<br />
}}<br />
<br />
<br />
'''נספחים ומאמרים'''<br />
* [[הנשמה מחפשת כלים / ברוך כהנא]]<br />
<br />
----<br />
הסיכומים נלקחו מן האתר - [http://www.planetnana.co.il/arie1985/Sikumim.html]</div>Guy89https://www.sikumuna.co.il/index.php?title=%D7%AA%D7%A0%22%D7%9A&diff=20439תנ"ך2007-05-01T21:24:24Z<p>Guy89: </p>
<hr />
<div>__NOTOC__<br />
__NOEDITSECTION__<br />
<br />
* '''דף זה מכיל את כל חומר הלימוד לבגרות בתנ"ך (2 יח"ל), ואף מעבר לכך.'''<br />
<br />
{{תיבה ירוקה|כותרת=תורה<br />
|תוכן=<br />
<br />
===בראשית===<br />
<br />
* [[בראשית פרק א']]<br />
* [[בראשית פרק ב']]<br />
* [[בראשית פרק ג']]<br />
* [[בראשית פרק ד']]<br />
* [[בראשית פרק ו']]<br />
* [[בראשית פרק ח']]<br />
* [[בראשית פרק ט']]<br />
* [[בראשית פרק י"א]]<br />
<br />
<br />
===שמות===<br />
<br />
* [[שמות כ' עשרת הדברות]]<br />
* [[שמות כ"א - חוקי עבד ואמה עבריים]]<br />
* [[שמות כ"ב - חוקים]] <br />
* [[שמות כ"ג]] <br />
<br />
<br />
===ויקרא===<br />
<br />
* [[ויקרא פרק י"ט]] <br />
* [[ויקרא פרק כ"ה]]<br />
<br />
<br />
===במדבר===<br />
<br />
* [[במדבר פרק ל"ה]]<br />
<br />
<br />
===דברים===<br />
<br />
* [[דברים פרק ה']]<br />
* [[דברים פרק ו']]<br />
* [[דברים פרקים י"ב -י"ד]]<br />
* [[דברים פרק י"ח]]<br />
* [[דברים פרק ט"ו]]<br />
* [[דברים פרק כ"ד]]<br />
}}<br />
<br />
<br />
{{תיבה ירוקה|כותרת=נביאים<br />
|תוכן=<br />
<br />
===יהושע===<br />
<br />
* [[יהושע פרק ב']]<br />
<br />
<br />
===שופטים===<br />
<br />
* [[אבימלך]] - '''ספר שופטים פרק ח' פסוקים 30-35 ו - פרק ט' פסוקים 1-57'''<br />
* [[שופטים- פרקים י"ז,י"ח,י"ט]]<br />
<br />
<br />
===שמואל א'===<br />
<br />
* [[שמואל א' פרק א']]<br />
<br />
<br />
===שמואל ב'===<br />
<br />
* [[שמואל ב' פרק י"ב]]<br />
* [[השוואה בין השיר "על הרי גלבוע" של טשרניחובסקי לסיפור המקראי]]<br />
<br />
<br />
====מלכים א'====<br />
<br />
* [[מלכים א' פרק ג']]<br />
* [[מלכים א' פרק ח']]<br />
* [[מלכים א' -פרק י"א]]<br />
* [[מלכים א' -פרק י"ב]]<br />
* [[מלכים א' פרק ט"ז]]<br />
* [[מלכים א' - פרק י"ז]]<br />
* [[מלכים א' - פרק י"ח]]<br />
* [[מלכים א' - פרק י"ט]]<br />
* [[מלכים א' - פרקים י"ז-כ"א]]<br />
* [[מלכים א' -פרק כ"א]]<br />
<br />
<br />
====מלכים ב'====<br />
<br />
* [[מלכים ב'- פרק ב']]<br />
* [[מלכים ב' פרק ד']]<br />
* [[מלכים ב' - פרק ה' - ריפוי נעמן]]<br />
* [[מלכים ב' פרק י"ז - גלות ממלכת ישראל]]<br />
* [[פרקים י"ח - י"ט,מסע סנחריב]]<br />
* [[מלכים ב' פרק כ"א]]<br />
* [[מלכים ב' פרק כ"ב - הקדמה לפרק כ"ג]]<br />
* [[מלכים ב' פרק כ"ג]]<br />
* [[מלכים ב' פרק כ"ד]]<br />
* [[מלכים ב' - פרק כ"ה]]<br />
<br />
<br />
===ישעיה===<br />
<br />
* [[ישעיה פרק א']]<br />
* [[ישעיה פרק ה']]<br />
* [[ישעיה פרק י"א]]<br />
* [[ישעיה פרק מ']]<br />
* [[ישעיה פרק ס"ב]]<br />
<br />
<br />
===ירמיה===<br />
<br />
* [[ירמיה פרק א']]<br />
* [[ירמיה פרק ב']]<br />
* [[ירמיה פרק ז']]<br />
* [[ירמיה פרק י"ב]]<br />
* [[ירמיה פרק י"ח]]<br />
* [[ירמיה פרק כ']]<br />
* [[ירמיה פרק כ"ב]]<br />
* [[ירמיה פרק כ"ח]]<br />
* [[ירמיה פרק כ"ט]]<br />
* [[ירמיה פרק מ"ב]]<br />
* [[ירמיה פרק מ"ג]]<br />
<br />
<br />
===יחזקאל===<br />
<br />
* [[יחזקאל פרק כ"ב]]<br />
* [[יחזקאל פרק ל"א]]<br />
* [[יחזקאל פרק ל"ד]]<br />
<br />
<br />
====עמוס====<br />
<br />
* [[עמוס פרק ב']] <br />
* [[עמוס פרק ד']]<br />
* [[עמוס פרק ה']]<br />
* [[עמוס פרק ו']]<br />
* [[עמוס פרק ח']]<br />
<br />
<br />
===מיכה===<br />
<br />
* [[מיכה פרק ג']]<br />
<br />
<br />
===חגי===<br />
<br />
* [[חגי פרק ר']]<br />
<br />
<br />
===זכריה===<br />
<br />
* [[זכריה פרק ד']]<br />
* [[זכריה פרק ח']]<br />
}}<br />
<br />
<br />
{{תיבה ירוקה|כותרת=כתובים<br />
|תוכן=<br />
<br />
===תהילים===<br />
<br />
* [[תהילים פרק ט"ו]]<br />
* [[תהילים פרק ק"ד]]<br />
* [[תהילים פרק קכ"ב]]<br />
* [[תהילים פרק קכ"ו]]<br />
* [[תהילים פרק קל"ז]]<br />
<br />
<br />
===משלי===<br />
<br />
* [[משלי פרק א']]<br />
* [[משלי פרק י']]<br />
<br />
<br />
====איוב====<br />
<br />
* [[איוב פרק א']]<br />
* [[איוב פרק ב']]<br />
* [[איוב פרק ג']]<br />
* [[איוב פרק ד']]<br />
* [[איוב פרק ז']]<br />
* [[איוב פרק ט']]<br />
* [[איוב פרק כ"ח]]<br />
* [[איוב פרק ל"ח]]<br />
* [[איוב פרק מ"ב]]<br />
<br />
<br />
===רות===<br />
<br />
* [[רות פרק ב']]<br />
<br />
<br />
===איכה===<br />
<br />
* [[איכה פרק א']]<br />
<br />
<br />
===קהלת===<br />
<br />
* [[קהלת פרק א']]<br />
* [[קהלת פרק ב']]<br />
* [[קהלת פרק ג']]<br />
<br />
<br />
===עזרא===<br />
<br />
* [[עזרא פרק א']]<br />
* [[עזרא פרק ב']]<br />
* [[עזרא פרק ג']]<br />
<br />
<br />
===נחמיה===<br />
<br />
* [[נחמיה פרק א']]<br />
* [[נחמיה פרק ה']]<br />
* [[נחמיה פרק ח']]<br />
<br />
<br />
===דברי הימים א' ודברי הימים ב'===<br />
<br />
* [[דברי הימים ב' פרק ל"ב]]<br />
}}<br />
<br />
<br />
{{תיבה ירוקה|כותרת=נושאים מסכמים: הסיפור המקראי<br />
|תוכן=<br />
<br />
* [[מלאכת הסיפור במקרא / מ. וייס]]<br />
* [[הדמויות המשניות בסיפור המקראי / א. סימון]]<br />
* [[עלה קרח עלה קרה / י. זקוביץ']]<br />
}}<br />
<br />
<br />
{{תיבה ירוקה|כותרת=חוקי חמורבי<br />
|תוכן=<br />
<br />
* [[הפתיחה והחתימה של חוקי חמורבי]]<br />
* [[חוק חמורבי 117]]<br />
* [[חוק חמורבי 282]]<br />
* [[חוק חמורבי 241]]<br />
}}<br />
<br />
<br />
{{תיבה ירוקה|כותרת=מושגים בתנ"ך<br />
|תוכן=<br />
<br />
* [[חוזה בין לא שווים]]<br />
* [[תקנת הפרוזבול]]<br />
* [[קרב קרקר]]<br />
* [[חוקי החיתים]]<br />
* [[כתובת "נקבת השילוח"]]<br />
* [[מנסרת המכון המזרחי בשיקאגו]]<br />
<br />
----<br />
* [[מושגים בתנ"ך]]<br />
<br />
}}<br />
<br />
----<br />
<br />
{| style="border:4px solid #caff70;padding:1em;background-color:#efffb5;width:100%;"<br />
|-<br />
|<br />
'''קישורים מומלצים''':<br />
<br />
*[http://www.sikumuna.co.il/sikumim/tanach.pdf קובץ PDF של כל הסיכומים בתנ"ך]<br />
*[http://kodesh.snunit.k12.il/i/t/t0.htm התנ"ך כולו]<br />
|}</div>Guy89https://www.sikumuna.co.il/index.php?title=%D7%AA%D7%A0%22%D7%9A&diff=20438תנ"ך2007-05-01T21:23:46Z<p>Guy89: </p>
<hr />
<div>__NOTOC__<br />
__NOEDITSECTION__<br />
<br />
'''דף זה מכיל את כל חומר הלימוד לבגרות בתנ"ך (2 יח"ל), ואף מעבר לכך.'''<br />
<br />
{{תיבה ירוקה|כותרת=תורה<br />
|תוכן=<br />
<br />
===בראשית===<br />
<br />
* [[בראשית פרק א']]<br />
* [[בראשית פרק ב']]<br />
* [[בראשית פרק ג']]<br />
* [[בראשית פרק ד']]<br />
* [[בראשית פרק ו']]<br />
* [[בראשית פרק ח']]<br />
* [[בראשית פרק ט']]<br />
* [[בראשית פרק י"א]]<br />
<br />
<br />
===שמות===<br />
<br />
* [[שמות כ' עשרת הדברות]]<br />
* [[שמות כ"א - חוקי עבד ואמה עבריים]]<br />
* [[שמות כ"ב - חוקים]] <br />
* [[שמות כ"ג]] <br />
<br />
<br />
===ויקרא===<br />
<br />
* [[ויקרא פרק י"ט]] <br />
* [[ויקרא פרק כ"ה]]<br />
<br />
<br />
===במדבר===<br />
<br />
* [[במדבר פרק ל"ה]]<br />
<br />
<br />
===דברים===<br />
<br />
* [[דברים פרק ה']]<br />
* [[דברים פרק ו']]<br />
* [[דברים פרקים י"ב -י"ד]]<br />
* [[דברים פרק י"ח]]<br />
* [[דברים פרק ט"ו]]<br />
* [[דברים פרק כ"ד]]<br />
}}<br />
<br />
{{תיבה ירוקה|כותרת=נביאים<br />
|תוכן=<br />
<br />
===יהושע===<br />
<br />
* [[יהושע פרק ב']]<br />
<br />
<br />
===שופטים===<br />
<br />
* [[אבימלך]] - '''ספר שופטים פרק ח' פסוקים 30-35 ו - פרק ט' פסוקים 1-57'''<br />
* [[שופטים- פרקים י"ז,י"ח,י"ט]]<br />
<br />
<br />
===שמואל א'===<br />
<br />
* [[שמואל א' פרק א']]<br />
<br />
<br />
===שמואל ב'===<br />
<br />
* [[שמואל ב' פרק י"ב]]<br />
* [[השוואה בין השיר "על הרי גלבוע" של טשרניחובסקי לסיפור המקראי]]<br />
<br />
<br />
====מלכים א'====<br />
<br />
* [[מלכים א' פרק ג']]<br />
* [[מלכים א' פרק ח']]<br />
* [[מלכים א' -פרק י"א]]<br />
* [[מלכים א' -פרק י"ב]]<br />
* [[מלכים א' פרק ט"ז]]<br />
* [[מלכים א' - פרק י"ז]]<br />
* [[מלכים א' - פרק י"ח]]<br />
* [[מלכים א' - פרק י"ט]]<br />
* [[מלכים א' - פרקים י"ז-כ"א]]<br />
* [[מלכים א' -פרק כ"א]]<br />
<br />
<br />
====מלכים ב'====<br />
<br />
* [[מלכים ב'- פרק ב']]<br />
* [[מלכים ב' פרק ד']]<br />
* [[מלכים ב' - פרק ה' - ריפוי נעמן]]<br />
* [[מלכים ב' פרק י"ז - גלות ממלכת ישראל]]<br />
* [[פרקים י"ח - י"ט,מסע סנחריב]]<br />
* [[מלכים ב' פרק כ"א]]<br />
* [[מלכים ב' פרק כ"ב - הקדמה לפרק כ"ג]]<br />
* [[מלכים ב' פרק כ"ג]]<br />
* [[מלכים ב' פרק כ"ד]]<br />
* [[מלכים ב' - פרק כ"ה]]<br />
<br />
<br />
===ישעיה===<br />
<br />
* [[ישעיה פרק א']]<br />
* [[ישעיה פרק ה']]<br />
* [[ישעיה פרק י"א]]<br />
* [[ישעיה פרק מ']]<br />
* [[ישעיה פרק ס"ב]]<br />
<br />
<br />
===ירמיה===<br />
<br />
* [[ירמיה פרק א']]<br />
* [[ירמיה פרק ב']]<br />
* [[ירמיה פרק ז']]<br />
* [[ירמיה פרק י"ב]]<br />
* [[ירמיה פרק י"ח]]<br />
* [[ירמיה פרק כ']]<br />
* [[ירמיה פרק כ"ב]]<br />
* [[ירמיה פרק כ"ח]]<br />
* [[ירמיה פרק כ"ט]]<br />
* [[ירמיה פרק מ"ב]]<br />
* [[ירמיה פרק מ"ג]]<br />
<br />
<br />
===יחזקאל===<br />
<br />
* [[יחזקאל פרק כ"ב]]<br />
* [[יחזקאל פרק ל"א]]<br />
* [[יחזקאל פרק ל"ד]]<br />
<br />
<br />
====עמוס====<br />
<br />
* [[עמוס פרק ב']] <br />
* [[עמוס פרק ד']]<br />
* [[עמוס פרק ה']]<br />
* [[עמוס פרק ו']]<br />
* [[עמוס פרק ח']]<br />
<br />
<br />
===מיכה===<br />
<br />
* [[מיכה פרק ג']]<br />
<br />
<br />
===חגי===<br />
<br />
* [[חגי פרק ר']]<br />
<br />
<br />
===זכריה===<br />
<br />
* [[זכריה פרק ד']]<br />
* [[זכריה פרק ח']]<br />
}}<br />
<br />
<br />
{{תיבה ירוקה|כותרת=כתובים<br />
|תוכן=<br />
<br />
===תהילים===<br />
<br />
* [[תהילים פרק ט"ו]]<br />
* [[תהילים פרק ק"ד]]<br />
* [[תהילים פרק קכ"ב]]<br />
* [[תהילים פרק קכ"ו]]<br />
* [[תהילים פרק קל"ז]]<br />
<br />
<br />
===משלי===<br />
<br />
* [[משלי פרק א']]<br />
* [[משלי פרק י']]<br />
<br />
<br />
====איוב====<br />
<br />
* [[איוב פרק א']]<br />
* [[איוב פרק ב']]<br />
* [[איוב פרק ג']]<br />
* [[איוב פרק ד']]<br />
* [[איוב פרק ז']]<br />
* [[איוב פרק ט']]<br />
* [[איוב פרק כ"ח]]<br />
* [[איוב פרק ל"ח]]<br />
* [[איוב פרק מ"ב]]<br />
<br />
<br />
===רות===<br />
<br />
* [[רות פרק ב']]<br />
<br />
<br />
===איכה===<br />
<br />
* [[איכה פרק א']]<br />
<br />
<br />
===קהלת===<br />
<br />
* [[קהלת פרק א']]<br />
* [[קהלת פרק ב']]<br />
* [[קהלת פרק ג']]<br />
<br />
<br />
===עזרא===<br />
<br />
* [[עזרא פרק א']]<br />
* [[עזרא פרק ב']]<br />
* [[עזרא פרק ג']]<br />
<br />
<br />
===נחמיה===<br />
<br />
* [[נחמיה פרק א']]<br />
* [[נחמיה פרק ה']]<br />
* [[נחמיה פרק ח']]<br />
<br />
<br />
===דברי הימים א' ודברי הימים ב'===<br />
<br />
* [[דברי הימים ב' פרק ל"ב]]<br />
}}<br />
<br />
<br />
{{תיבה ירוקה|כותרת=נושאים מסכמים: הסיפור המקראי<br />
|תוכן=<br />
<br />
* [[מלאכת הסיפור במקרא / מ. וייס]]<br />
* [[הדמויות המשניות בסיפור המקראי / א. סימון]]<br />
* [[עלה קרח עלה קרה / י. זקוביץ']]<br />
}}<br />
<br />
<br />
{{תיבה ירוקה|כותרת=חוקי חמורבי<br />
|תוכן=<br />
<br />
* [[הפתיחה והחתימה של חוקי חמורבי]]<br />
* [[חוק חמורבי 117]]<br />
* [[חוק חמורבי 282]]<br />
* [[חוק חמורבי 241]]<br />
}}<br />
<br />
<br />
{{תיבה ירוקה|כותרת=מושגים בתנ"ך<br />
|תוכן=<br />
<br />
* [[חוזה בין לא שווים]]<br />
* [[תקנת הפרוזבול]]<br />
* [[קרב קרקר]]<br />
* [[חוקי החיתים]]<br />
* [[כתובת "נקבת השילוח"]]<br />
* [[מנסרת המכון המזרחי בשיקאגו]]<br />
<br />
----<br />
* [[מושגים בתנ"ך]]<br />
<br />
}}<br />
<br />
----<br />
<br />
{| style="border:4px solid #caff70;padding:1em;background-color:#efffb5;width:100%;"<br />
|-<br />
|<br />
'''קישורים מומלצים''':<br />
<br />
*[http://www.sikumuna.co.il/sikumim/tanach.pdf קובץ PDF של כל הסיכומים בתנ"ך]<br />
*[http://kodesh.snunit.k12.il/i/t/t0.htm התנ"ך כולו]<br />
|}</div>Guy89https://www.sikumuna.co.il/index.php?title=%D7%AA%D7%A0%22%D7%9A&diff=20437תנ"ך2007-05-01T21:19:57Z<p>Guy89: </p>
<hr />
<div>__NOTOC__<br />
__NOEDITSECTION__<br />
<br />
'''דף זה מכיל את כל חומר הלימוד לבגרות בתנ"ך (2 יח"ל), ואף מעבר לכך.'''<br />
<br />
{{תיבה ירוקה|כותרת=תנ"ך<br />
|תוכן=<br />
<br />
===תורה===<br />
<br />
===בראשית===<br />
<br />
* [[בראשית פרק א']]<br />
* [[בראשית פרק ב']]<br />
* [[בראשית פרק ג']]<br />
* [[בראשית פרק ד']]<br />
* [[בראשית פרק ו']]<br />
* [[בראשית פרק ח']]<br />
* [[בראשית פרק ט']]<br />
* [[בראשית פרק י"א]]<br />
<br />
<br />
===שמות===<br />
<br />
* [[שמות כ' עשרת הדברות]]<br />
* [[שמות כ"א - חוקי עבד ואמה עבריים]]<br />
* [[שמות כ"ב - חוקים]] <br />
* [[שמות כ"ג]] <br />
<br />
<br />
===ויקרא===<br />
<br />
* [[ויקרא פרק י"ט]] <br />
* [[ויקרא פרק כ"ה]]<br />
<br />
<br />
===במדבר===<br />
<br />
* [[במדבר פרק ל"ה]]<br />
<br />
<br />
===דברים===<br />
<br />
* [[דברים פרק ה']]<br />
* [[דברים פרק ו']]<br />
* [[דברים פרקים י"ב -י"ד]]<br />
* [[דברים פרק י"ח]]<br />
* [[דברים פרק ט"ו]]<br />
* [[דברים פרק כ"ד]]<br />
<br />
<br />
<br />
===נביאים===<br />
<br />
===יהושע===<br />
<br />
* [[יהושע פרק ב']]<br />
<br />
<br />
===שופטים===<br />
<br />
* [[אבימלך]] - '''ספר שופטים פרק ח' פסוקים 30-35 ו - פרק ט' פסוקים 1-57'''<br />
* [[שופטים- פרקים י"ז,י"ח,י"ט]]<br />
<br />
<br />
===שמואל א'===<br />
<br />
* [[שמואל א' פרק א']]<br />
<br />
<br />
===שמואל ב'===<br />
<br />
* [[שמואל ב' פרק י"ב]]<br />
* [[השוואה בין השיר "על הרי גלבוע" של טשרניחובסקי לסיפור המקראי]]<br />
<br />
<br />
====מלכים א'====<br />
<br />
* [[מלכים א' פרק ג']]<br />
* [[מלכים א' פרק ח']]<br />
* [[מלכים א' -פרק י"א]]<br />
* [[מלכים א' -פרק י"ב]]<br />
* [[מלכים א' פרק ט"ז]]<br />
* [[מלכים א' - פרק י"ז]]<br />
* [[מלכים א' - פרק י"ח]]<br />
* [[מלכים א' - פרק י"ט]]<br />
* [[מלכים א' - פרקים י"ז-כ"א]]<br />
* [[מלכים א' -פרק כ"א]]<br />
<br />
<br />
====מלכים ב'====<br />
<br />
* [[מלכים ב'- פרק ב']]<br />
* [[מלכים ב' פרק ד']]<br />
* [[מלכים ב' - פרק ה' - ריפוי נעמן]]<br />
* [[מלכים ב' פרק י"ז - גלות ממלכת ישראל]]<br />
* [[פרקים י"ח - י"ט,מסע סנחריב]]<br />
* [[מלכים ב' פרק כ"א]]<br />
* [[מלכים ב' פרק כ"ב - הקדמה לפרק כ"ג]]<br />
* [[מלכים ב' פרק כ"ג]]<br />
* [[מלכים ב' פרק כ"ד]]<br />
* [[מלכים ב' - פרק כ"ה]]<br />
<br />
<br />
===ישעיה===<br />
<br />
* [[ישעיה פרק א']]<br />
* [[ישעיה פרק ה']]<br />
* [[ישעיה פרק י"א]]<br />
* [[ישעיה פרק מ']]<br />
* [[ישעיה פרק ס"ב]]<br />
<br />
<br />
===ירמיה===<br />
<br />
* [[ירמיה פרק א']]<br />
* [[ירמיה פרק ב']]<br />
* [[ירמיה פרק ז']]<br />
* [[ירמיה פרק י"ב]]<br />
* [[ירמיה פרק י"ח]]<br />
* [[ירמיה פרק כ']]<br />
* [[ירמיה פרק כ"ב]]<br />
* [[ירמיה פרק כ"ח]]<br />
* [[ירמיה פרק כ"ט]]<br />
* [[ירמיה פרק מ"ב]]<br />
* [[ירמיה פרק מ"ג]]<br />
<br />
<br />
===יחזקאל===<br />
<br />
* [[יחזקאל פרק כ"ב]]<br />
* [[יחזקאל פרק ל"א]]<br />
* [[יחזקאל פרק ל"ד]]<br />
<br />
<br />
====עמוס====<br />
<br />
* [[עמוס פרק ב']] <br />
* [[עמוס פרק ד']]<br />
* [[עמוס פרק ה']]<br />
* [[עמוס פרק ו']]<br />
* [[עמוס פרק ח']]<br />
<br />
<br />
===מיכה===<br />
<br />
* [[מיכה פרק ג']]<br />
<br />
<br />
===חגי===<br />
<br />
* [[חגי פרק ב']]<br />
* [[חגי פרק ג']]<br />
<br />
<br />
===זכריה===<br />
<br />
* [[זכריה פרק ד']]<br />
* [[זכריה פרק ח']]<br />
<br />
<br />
<br />
===כתובים===<br />
<br />
===תהילים===<br />
<br />
* [[תהילים פרק ט"ו]]<br />
* [[תהילים פרק ק"ד]]<br />
* [[תהילים פרק קכ"ב]]<br />
* [[תהילים פרק קכ"ו]]<br />
* [[תהילים פרק קל"ז]]<br />
<br />
<br />
===משלי===<br />
<br />
* [[משלי פרק א']]<br />
* [[משלי פרק י']]<br />
<br />
<br />
====איוב====<br />
<br />
* [[איוב פרק א']]<br />
* [[איוב פרק ב']]<br />
* [[איוב פרק ג']]<br />
* [[איוב פרק ד']]<br />
* [[איוב פרק ז']]<br />
* [[איוב פרק ט']]<br />
* [[איוב פרק כ"ח]]<br />
* [[איוב פרק ל"ח]]<br />
* [[איוב פרק מ"ב]]<br />
<br />
<br />
===רות===<br />
<br />
* [[רות פרק ב']]<br />
<br />
<br />
===איכה===<br />
<br />
* [[איכה פרק א']]<br />
<br />
<br />
===קהלת===<br />
<br />
* [[קהלת פרק א']]<br />
* [[קהלת פרק ב']]<br />
* [[קהלת פרק ג']]<br />
<br />
<br />
===עזרא===<br />
<br />
* [[עזרא פרק א']]<br />
* [[עזרא פרק ב']]<br />
* [[עזרא פרק ג']]<br />
<br />
<br />
===נחמיה===<br />
<br />
* [[נחמיה פרק א']]<br />
* [[נחמיה פרק ה']]<br />
* [[נחמיה פרק ח']]<br />
<br />
<br />
===דברי הימים א' ודברי הימים ב'===<br />
<br />
* [[דברי הימים ב' פרק ל"ב]]<br />
<br />
<br />
<br />
====נושאים מסכמים: הסיפור המקראי====<br />
<br />
* [[מלאכת הסיפור במקרא / מ. וייס]]<br />
* [[הדמויות המשניות בסיפור המקראי / א. סימון]]<br />
* [[עלה קרח עלה קרה / י. זקוביץ']]<br />
<br />
<br />
===חוקי חמורבי===<br />
<br />
* [[הפתיחה והחתימה של חוקי חמורבי]]<br />
* [[חוק חמורבי 117]]<br />
* [[חוק חמורבי 282]]<br />
* [[חוק חמורבי 241]]<br />
<br />
<br />
===מושגים===<br />
<br />
* [[חוזה בין לא שווים]]<br />
* [[תקנת הפרוזבול]]<br />
* [[קרב קרקר]]<br />
* [[חוקי החיתים]]<br />
* [[כתובת "נקבת השילוח"]]<br />
* [[מנסרת המכון המזרחי בשיקאגו]]<br />
<br />
----<br />
* [[מושגים בתנ"ך]]<br />
<br />
}}<br />
----<br />
<br />
{| style="border:4px solid #caff70;padding:1em;background-color:#efffb5;width:100%;"<br />
|-<br />
|<br />
'''קישורים מומלצים''':<br />
<br />
*[http://www.sikumuna.co.il/sikumim/tanach.pdf קובץ PDF של כל הסיכומים בתנ"ך]<br />
*[http://kodesh.snunit.k12.il/i/t/t0.htm התנ"ך כולו]<br />
|}</div>Guy89https://www.sikumuna.co.il/index.php?title=%D7%90%D7%96%D7%A8%D7%97%D7%95%D7%AA&diff=20436אזרחות2007-05-01T21:18:10Z<p>Guy89: </p>
<hr />
<div><big><big><big><אדום>**</אדום>[http://www.ironi-d.tlv.k12.il/NewTichonD/TichonD/Ezrahut/mikud2007.doc קובץ וורד של כל הסיכומים באזרחות]<אדום>**</אדום></big></big></big><BR><br />
::נכתב ע"י אורית קמינר, מורה בבית הסיפור התיכון עירוני ד' בת"א.<br />
<br />
<br />
{{תיבה עם כותרת|כותרת=הכרזת העצמאות|<br />
תוכן=<br />
* [[מגילת העצמאות]]<br />
}}<br />
<br />
{{תיבה עם כותרת|כותרת=המדינה היהודית|<br />
תוכן=<br />
* [[לאום ומדינות לאום]]<br />
* [[הגישות כלפי אופיה היהודי של מדינת ישראל]]<br />
* [[סוגיית הזהות של אזרחי ישראל]]<br />
* [[מדינת ישראל - מדינת העם היהודי]]<br />
* [[מאפייניה של מדינת ישראל כמדינה יהודית]]<br />
}}<br />
<br />
{{תיבה עם כותרת|כותרת=עקרונות המשטר הדמוקרטי|<br />
תוכן=<br />
* [[הרעיון הדמוקרטי]]<br />
* [[שלטון העם]]<br />
* [[פלורליזם, סובלנות והסכמיות]]<br />
* [[הכרעת הרוב]]<br />
* [[זכויות האדם והאזרח]]<br />
* [[עקרון הגבלת השלטון]]<br />
* [[שלטון החוק]]<br />
* [[הדמוקרטיה המתגוננת]]<br />
* [[גבולות בדמוקרטיה]]<br />
* [[למה דמוקרטיה?]]<br />
* [[ סדרי הדיון הנהוגים בבג"צ]]<br />
}}<br />
<br />
{{תיבה עם כותרת|כותרת=המשטר והפוליטיקה בישראל|<br />
תוכן=<br />
* [[היסודות הקונסטיטוציונים (חוקתיים) של מדינת ישראל]]<br />
* [[החברה הישראלית - חברה רבת שסעים]]<br />
* [[מפלגות בישראל]]<br />
* [[בחירות בישראל]]<br />
* [[המשטר ורשויות השלטון בישראל]]<br />
* [[השלטון המקומי: רשויות מקומיות]]<br />
* [[מוסד הנשיאות בישראל]]<br />
* [[זכויות אדם ואזרח וזכויות המיעוטים בישראל]]<br />
* [[הגבלת השלטון - פיקוח וביקורת]]<br />
* [[תקשורת ופוליטיקה בישראל]]<br />
}}<br />
<br />
{{תיבה עם כותרת|כותרת=אישים חשובים במדינת ישראל|<br />
תוכן=<br />
* [[יצחק רבין]]<br />
}}</div>Guy89https://www.sikumuna.co.il/index.php?title=%D7%90%D7%96%D7%A8%D7%97%D7%95%D7%AA&diff=20435אזרחות2007-05-01T21:17:05Z<p>Guy89: </p>
<hr />
<div><big><big><big><אדום>**</אדום>[http://www.ironi-d.tlv.k12.il/NewTichonD/TichonD/Ezrahut/mikud2007.doc קובץ וורד של כל הסיכומים באזרחות]<אדום>**</אדום></big></big></big><BR><br />
::נכתב ע"י אורית קמינר, מורה בבית הסיפור התיכון עירוני ד' בת"א.<br />
<br />
<br />
{{תיבה עם כותרת|כותרת=הכרזת העצמאות|<br />
תוכן=<br />
* [[מגילת העצמאות]]<br />
}}<br />
<br />
{{תיבה עם כותרת|כותרת=המדינה היהודית|<br />
תוכן=<br />
* [[לאום ומדינות לאום]]<br />
* [[הגישות כלפי אופיה היהודי של מדינת ישראל]]<br />
* [[סוגיית הזהות של אזרחי ישראל]]<br />
* [[מדינת ישראל - מדינת העם היהודי]]<br />
* [[מאפייניה של מדינת ישראל כמדינה יהודית]]<br />
}}<br />
<br />
{{תיבה עם כותרת|כותרת=עקרונות המשטר הדמוקרטי|<br />
תוכן=<br />
* [[הרעיון הדמוקרטי]]<br />
* [[שלטון העם]]<br />
* [[פלורליזם, סובלנות והסכמיות]]<br />
* [[הכרעת הרוב]]<br />
* [[זכויות האדם והאזרח]]<br />
* [[עקרון הגבלת השלטון]]<br />
* [[שלטון החוק]]<br />
* [[הדמוקרטיה המתגוננת]]<br />
* [[גבולות בדמוקרטיה]]<br />
* [[למה דמוקרטיה?]]<br />
* [[ סדרי הדיון הנהוגים בבג"צ]]<br />
}}<br />
<br />
{{תיבה עם כותרת|כותרת=המשטר והפוליטיקה בישראל|<br />
תוכן=<br />
* [[היסודות הקונסטיטוציונים (חוקתיים) של מדינת ישראל]]<br />
* [[החברה הישראלית - חברה רבת שסעים]]<br />
* [[מפלגות בישראל]]<br />
* [[בחירות בישראל]]<br />
* [[המשטר ורשויות השלטון בישראל]]<br />
* [[השלטון המקומי: רשויות מקומיות]]<br />
* [[מוסד הנשיאות בישראל]]<br />
* [[זכויות אדם ואזרח וזכויות המיעוטים בישראל]]<br />
* [[תקשורת ופוליטיקה בישראל]]<br />
* [[מגילת העצמאות]]<br />
}}<br />
<br />
{{תיבה עם כותרת|כותרת=אישים חשובים במדינת ישראל|<br />
תוכן=<br />
* [[יצחק רבין]]<br />
}}</div>Guy89https://www.sikumuna.co.il/index.php?title=%D7%94%D7%92%D7%91%D7%9C%D7%AA_%D7%94%D7%A9%D7%9C%D7%98%D7%95%D7%9F&diff=20434הגבלת השלטון2007-05-01T21:16:30Z<p>Guy89: הגבלת השלטון הועבר לשם עקרון הגבלת השלטון</p>
<hr />
<div>#הפניה [[עקרון הגבלת השלטון]]</div>Guy89https://www.sikumuna.co.il/index.php?title=%D7%A2%D7%A7%D7%A8%D7%95%D7%9F_%D7%94%D7%92%D7%91%D7%9C%D7%AA_%D7%94%D7%A9%D7%9C%D7%98%D7%95%D7%9F&diff=20433עקרון הגבלת השלטון2007-05-01T21:16:30Z<p>Guy89: הגבלת השלטון הועבר לשם עקרון הגבלת השלטון</p>
<hr />
<div>{{תחת עריכה}}<br />
לכל שלטון יש כוח רב מאד בתחומים שונים ורבים.<br />
צבא, משטרה, תקציב המדינה ועוד וכל זה ביחד יוצר כוח ענק.<br />
כדי שלא יווצרו מצבים גרועים חובה להגביל את השלטון= פיזור הכוח המדינה בין 3 רשויות.<br />
<br />
<br />
*'''הפרדת רשויות:'''<br />
מפתלים את הכוח הגדול לכמה רשויות- המחוקקת {הכנסת}, השופטת {מערכת בתי המשפט} והמבצעת {הממשלה}.<br />
לכל רשות יש חוקים שלפיהם היא חייבת לפעול- למשל, הרשות המחוקקת אינה יכולה לחוקק או לשפוט. הרשות השופטת אינה יכול לחוקק או לבצע, והרשות המבצעת אינה רשאית לחוקק או לשפוט.<br />
הפרדת הרשויות מאזנת את כל הרשויות ואת כוחה של כל אחת.<br />
<br />
*'''בחירות:'''<br />
החוק קובע שעל השלטון להתחלף כל 4 שנים או פרק זמן אחר.<br />
בבחירות באים לידי ביטוי עקרונות של הדמוקרטיה. הבחירות הן ארציות וכל אזרחי המדינה רשאים להשתתף בבחירות הכלליו.<br />
הבחירות הן חשאיות ואף אחד אינו רשאי לדעת מהי הבחירה- זאת כדי לשמור על חופש הבחירה והפרטיות.<br />
הבחירות מתרחשות כל פרק זמן קבוע.<br />
התמודדת חופשית- כל אדן יכול להתמודד לרשות, חוץ מאדם שהחוק מונע ממנו.<br />
'''שיטות בחירה''' <br />
1. במי בחורים? א. שיטה רשימתית=מפלגה. ב. שיטה אישית=באדם ספציפי.<br />
2. היכן בוחרים? א. שיטה ארצית= כל הארץ היא אזור אחד. ב. שיטה אזורית= המדינה מחולקת לאזורי בחירה.<br />
3. כיצד נערכת חלוקת המנדטים? א. שיטה יחסית= יש יחס ישיר בין פלח האוכלוסיה שהצביע עבור מפלגה מסויימת ומס' המנדטים בפרלמנט. ב. שיטה רובית= עפ"י שיטה זו, כנציגים לפרלמנט נבחרים המועמדים של המפלגה שזכו ברוב קולות הבוחרים באזורי הבחירה שלהם.<br />
<br />
יתרונות וחסרונות של שיטות הבחירות השונות-<br />
יתרונות: <br />
'''רשימתית- יחסית-ארצית'''- א. שיטה פלורליסטית, דמוקרטית יותר, יש ייצוג רחב יותר של האוכלוסיה. ב. דגש בשיטה הרשימתית על האידיאולוגיה והעקרונות.<br />
'''אזורית-רובית-אישות'''- א. יציבות פוליטית (בד"כ נוצרת מערכת דו-מפלגתית) ב. מחויבות אישית גבוהה יותר של הנבחרים לבוחריהם וקשר אישי בין הנבחר לבוחריו.<br />
חסרונות:<br />
'''רשימתית- יחסית-ארצית'''- א. חוסר יציבות פוליטי בשל ריבוי מפלגות. ב. חוסר מחויבות של הנבחרים כלפי בוחריהם.<br />
'''אזורית-רובית-אישות'''- א. סכנה של פולחן אישות או של דגש רב מידי על אישיותו של הנבחר, אבדן ערכים ושטחיות פוליטית. ב. שיטה פחות דמוקרטית ולא פלורליסטית.<br />
<br />
<br />
*'''מנגנוני פיקוח וביקורת'''<br />
[[קטגוריה:אזרחות]]</div>Guy89https://www.sikumuna.co.il/index.php?title=%D7%90%D7%96%D7%A8%D7%97%D7%95%D7%AA&diff=20432אזרחות2007-05-01T21:15:43Z<p>Guy89: </p>
<hr />
<div><big><big><big><אדום>**</אדום>[http://www.ironi-d.tlv.k12.il/NewTichonD/TichonD/Ezrahut/mikud2007.doc קובץ וורד של כל הסיכומים באזרחות]<אדום>**</אדום></big></big></big><BR><br />
::נכתב ע"י אורית קמינר, מורה בבית הסיפור התיכון עירוני ד' בת"א.<br />
<br />
<br />
{{תיבה עם כותרת|כותרת=הכרזת העצמאות|<br />
תוכן=<br />
* [[מגילת העצמאות]]<br />
}}<br />
<br />
{{תיבה עם כותרת|כותרת=המדינה היהודית|<br />
תוכן=<br />
* [[לאום ומדינות לאום]]<br />
* [[הגישות כלפי אופיה היהודי של מדינת ישראל]]<br />
* [[סוגיית הזהות של אזרחי ישראל]]<br />
* [[מדינת ישראל - מדינת העם היהודי]]<br />
* [[מאפייניה של מדינת ישראל כמדינה יהודית]]<br />
}}<br />
<br />
{{תיבה עם כותרת|כותרת=עקרונות המשטר הדמוקרטי|<br />
תוכן=<br />
* [[הרעיון הדמוקרטי]]<br />
* [[שלטון העם]]<br />
* [[פלורליזם, סובלנות והסכמיות]]<br />
* [[הכרעת הרוב]]<br />
* [[זכויות האדם והאזרח]]<br />
* [[הגבלת השלטון]]<br />
* [[שלטון החוק]]<br />
* [[הדמוקרטיה המתגוננת]]<br />
* [[גבולות בדמוקרטיה]]<br />
* [[למה דמוקרטיה?]]<br />
* [[ סדרי הדיון הנהוגים בבג"צ]]<br />
}}<br />
<br />
{{תיבה עם כותרת|כותרת=המשטר והפוליטיקה בישראל|<br />
תוכן=<br />
* [[היסודות הקונסטיטוציונים (חוקתיים) של מדינת ישראל]]<br />
* [[החברה הישראלית - חברה רבת שסעים]]<br />
* [[מפלגות בישראל]]<br />
* [[בחירות בישראל]]<br />
* [[המשטר ורשויות השלטון בישראל]]<br />
* [[השלטון המקומי: רשויות מקומיות]]<br />
* [[מוסד הנשיאות בישראל]]<br />
* [[זכויות אדם ואזרח וזכויות המיעוטים בישראל]]<br />
* [[תקשורת ופוליטיקה בישראל]]<br />
* [[מגילת העצמאות]]<br />
}}<br />
<br />
{{תיבה עם כותרת|כותרת=אישים חשובים במדינת ישראל|<br />
תוכן=<br />
* [[יצחק רבין]]<br />
}}</div>Guy89https://www.sikumuna.co.il/index.php?title=%D7%A9%D7%99%D7%97%D7%94:%D7%94%D7%9E%D7%A9%D7%A4%D7%98%D7%99%D7%9D_%D7%94%D7%A0%D7%93%D7%A8%D7%A9%D7%99%D7%9D_%D7%91%D7%A0%D7%95%D7%A9%D7%90_%D7%94%D7%95%D7%A7%D7%98%D7%95%D7%A8%D7%99%D7%9D&diff=20431שיחה:המשפטים הנדרשים בנושא הוקטורים2007-05-01T21:07:06Z<p>Guy89: </p>
<hr />
<div>משפט ג' דורש הקלדת איזו נוסחה שאני לא יודע איך כותבים במחשב. אשמח אם מישהו יקליד את המשפט, אותו ניתן למצוא בתכנית הלימודים לשאלון 007.<br />
[[משתמש:Guy89|Guy89]] 14:07, 1 מאי 2007 (PDT)</div>Guy89https://www.sikumuna.co.il/index.php?title=%D7%9E%D7%AA%D7%9E%D7%98%D7%99%D7%A7%D7%94&diff=20430מתמטיקה2007-05-01T21:05:19Z<p>Guy89: </p>
<hr />
<div>__notoc__<br />
<br />
{{תיבה עם כותרת|כותרת='''אלגברה'''<br />
|תוכן=<br />
*[[דף נוסחאות מורחב לכפל מקוצר]]<br />
* [[מתמטיקה - סיכום אי-שוויונים ממעלה 2 ומעלה|סיכום על אי-שוויונים ממעלה 2 ומעלה]]<br />
* [[מתמטיקה - אינדוקציה מתמטית|אינדוקציה מתמטית]]<br />
* [[מתמטיקה - סדרה חשבונית|דף נוסחאות לסדרה חשבונית]]<br />
* [[סדרה הנדסית]]<br />
* [[נוסחת השורשים]]<br />
* [[פירוק לגורמים]]<br />
* [[אוסף משוואות פתורות]]<br />
<br />
<br />
'''מספרים מרוכבים'''<br />
* [[מספרים מרוכבים - הגדרה, שוויון, ארבע פעולות החשבון ומשמעויותיהן הגיאומטריות]]<br />
* [[ערך מוחלט של מספרים מרוכבים ומשמעותו הגיאומטרית]]<br />
* [[מספרים צמודים של מספרים מרוכבים]]<br />
* [[שורש שני של מספרים מרוכבים]]<br />
* [[הצגת המספרים המרוכבים במישור גאוס]]<br />
* [[משפט דה-מואבר]]<br />
* [[שורשי יחידה]]<br />
}}<br />
<br />
<br />
{{תיבה עם כותרת|כותרת='''חשבון דיפרנציאלי ואינטגרלי - חדו"א'''<br />
|תוכן=<br />
* [[גזירת פונקציות]]<br />
* [[מציאת נקודות קיצון]]<br />
* [[מציאת נקודות פיתול]]<br />
* [[אסימפטוטות]] - אסימפטוטות מקבילות לצירי ה-x וה-y<br />
* [[טבלת אינטגרלים, כל החוקים והכללים]]<br />
* [[דף נוסחאות ללוגריתמים]]<br />
<br />
<br />
*[[דוגמאות לחקירת פונקציות]]<br />
}}<br />
<br />
<br />
{{תיבה עם כותרת|כותרת='''[[טריגונומטריה]]'''<br />
|תוכן=<br />
*[[דף נוסחאות בטריגונומטריה]]<br />
}}<br />
<br />
<br />
{{תיבה עם כותרת|כותרת='''גיאומטריה'''<br />
|תוכן=<br />
'''גיאומטריה אוקלידית'''<br />
<br />
* [[משפט פיתגורס]]<br />
* [[חישוב שטחים]]<br />
* [[משפטים בגיאומטריה]]<br />
* [[פרופורציה]]<br />
* [[מרובעים]]<br />
<br />
<br />
'''גיאומטריה אנליטית'''<br />
<br />
* [[מרחק בין שתי נקודות]]<br />
* [[שיפוע ישר על פי שתי נקודות]]<br />
* [[משוואת הישר]]<br />
* [[נקודת חיתוך של שני ישרים]]<br />
* [[ישרים מקבילים וישרים מאונכים זה לזה]]<br />
* [[חלוקת קטע ביחס נתון]]<br />
* [[מרחק של נקודה מישר]]<br />
* [[זווית בין ישרים]]<br />
* [[משוואת חוצה זווית בין ישרים]]<br />
* [[מעגל]] - כולל משיק למעגל ותנאי השקה למעגל.<br />
* [[פרבולה]] - הגדרה כמקום גיאומטרי, המשוואה הקנונית, מוקד, מדריך ומשוואת המשיק.<br />
* [[היפרבולה]] - הגדרה כמקום גיאומטרי, המשוואה הקנונית, ציריה ומוקדיה, האסימפטוטות של ההיפרבולה.<br />
* [[אליפסה]] - הגדרה כמקום גיאומטרי, המשוואה הקנונית, ציריה ומוקדיה.<br />
<br />
<br />
==אתרים מומלצים בגאומטריה==<br />
<br />
* [http://www.education.gov.il/tochniyot_limudim/math/index.html מילון מונחים בגאומטריה]<br />
* [http://www.cet.ac.il/visual-math לראות מתמטיקה]<br />
}}<br />
<br />
<br />
{{תיבה עם כותרת|כותרת='''הסתברות'''<br />
|תוכן=<br />
* [[התפלגויות]]<br />
* [[דיאגרמות עץ]]<br />
* [[פתרון בעזרת טבלה דו-מימדית]]<br />
* [[הסתברות מותנה]]<br />
* [[נוסחת ברנולי]]<br />
<br />
====סיכומים נוספים בהסתברות====<br />
* [[20425 הסתברות לתלמידי מדעי המחשב]] באוניברסיטה הפתוחה<br />
* [[מבוא להסתברות]] באוניברסיטת תל אביב<br />
<br />
}}<br />
<br />
<br />
{{תיבה עם כותרת|כותרת='''וקטורים'''<br />
|תוכן=<br />
* [[וקטורים כחיצים במרחב]]<br />
* [[חיבור וחיסור וקטורים]]<br />
* [[כפל בסקלר ותכונותיו]]<br />
* [[קומבינציה ליניארית של וקטורים]]<br />
* [[וקטורים שראשיתם בנקודה אחת ומסתיימים על ישר]]<br />
* [[וקטורים שראשיתם בנקודה אחת ומסתיימים על מישור]]<br />
* [[חלוקת קטע ביחס נתון]]<br />
* [[שימושים לחישובים ולהוכחות במישור ובמרחב]]<br />
* [[המכפלה הסקלית ותכונותיה]]<br />
* [[ניצבות בין ישרים ובין ישר למישור]]<br />
* [[חישובי אורך וחישובי זווית]]<br />
* [[הוכחות של תכונות גיאומטריות במישור ובמרחב]]<br />
* [[מערכת צירים במרחב]]<br />
* [[הצגה אלגברית של וקטורים ופעולות אלגבריות בוקטורים אלגבריים (חיבור, חיסור, כפל בסקלר ומכפלה סקלרית]]<br />
* [[הצגה פרמטרית של ישר במרחב]]<br />
* [[מצב הדדי של ישרים]]<br />
* [[הצגה פרמטרית של מישור במרחב ומשוואה של מישור במרחב]]<br />
* [[מצב הדדי בין מישורים]]<br />
* [[מצב הדדי בין ישר מישור]]<br />
* [[חישובי שבעת המרחקים]] - בין שתי נקודות, בין נקודה לישר, בין נקודה למישור, בין ישרים מקבילים, בין ישרים מצטלבים, בין ישר למישור ובין שני מישורים.<br />
* [[חישוב זוויות בוקטורים]] - בין שני ישרים, בין שני מישורים ובין ישר למישור.<br />
* [[המשפטים הנדרשים בנושא הוקטורים]] - משפטים א'-ה' לפי תוכנית הלימודים לשאלון 007<br />
}}<br />
<br />
----<br />
<br />
*רשימה של [[סיכומונה:מאגר בגרויות/מתמטיקה|בגרויות ומתכונות במתמטיקה]]<br />
==== קישורים מומלצים ====<br />
[http://integrals.wolfram.com האינטגרייטור - אתר המחשב אינטגרלים לא מסויימים]</div>Guy89https://www.sikumuna.co.il/index.php?title=%D7%94%D7%9E%D7%A9%D7%A4%D7%98%D7%99%D7%9D_%D7%94%D7%A0%D7%93%D7%A8%D7%A9%D7%99%D7%9D_%D7%91%D7%A0%D7%95%D7%A9%D7%90_%D7%94%D7%95%D7%A7%D7%98%D7%95%D7%A8%D7%99%D7%9D&diff=20429המשפטים הנדרשים בנושא הוקטורים2007-05-01T21:03:20Z<p>Guy89: </p>
<hr />
<div>===המשפטים הנדרשים בנושא הוקטורים===<br />
<br />
על פי הנחיות משרד החינוך והמפמ"ר למתמטיקה.<br />
<br />
<br />
משפטים א-ג נדרשים עם הוכחה, משפטים ד-ה ללא הוכחה (לשימושים בחישובים).<br />
<br />
א. ישר ניצב למישור אם ורק אם הוא מאונך לשני ישרים לא מקבילים במישור.<br />
<br />
ב. ישר במישור ניצב למשופע במישור אם ורק הוא מאונך להיטל המשופע על המישור.<br />
<br />
ג. <br />
<br />
ד. כל וקטור במישור ניתן להצגה יחידה כקומבינציה ליניארית של שני וקטורים בלתי תלויים במישור, וכל קומבינציה כזו נמצאת במישור.<br />
<br />
ה. כל שלושה וקטורים בלתי תלויים במרחב הם בסיס למרחב.</div>Guy89https://www.sikumuna.co.il/index.php?title=%D7%9E%D7%AA%D7%9E%D7%98%D7%99%D7%A7%D7%94&diff=20428מתמטיקה2007-05-01T20:59:25Z<p>Guy89: </p>
<hr />
<div>__notoc__<br />
<br />
{{תיבה עם כותרת|כותרת='''אלגברה'''<br />
|תוכן=<br />
*[[דף נוסחאות מורחב לכפל מקוצר]]<br />
* [[מתמטיקה - סיכום אי-שוויונים ממעלה 2 ומעלה|סיכום על אי-שוויונים ממעלה 2 ומעלה]]<br />
* [[מתמטיקה - אינדוקציה מתמטית|אינדוקציה מתמטית]]<br />
* [[מתמטיקה - סדרה חשבונית|דף נוסחאות לסדרה חשבונית]]<br />
* [[סדרה הנדסית]]<br />
* [[נוסחת השורשים]]<br />
* [[פירוק לגורמים]]<br />
* [[אוסף משוואות פתורות]]<br />
<br />
<br />
'''מספרים מרוכבים'''<br />
* [[מספרים מרוכבים - הגדרה, שוויון, ארבע פעולות החשבון ומשמעויותיהן הגיאומטריות]]<br />
* [[ערך מוחלט של מספרים מרוכבים ומשמעותו הגיאומטרית]]<br />
* [[מספרים צמודים של מספרים מרוכבים]]<br />
* [[שורש שני של מספרים מרוכבים]]<br />
* [[הצגת המספרים המרוכבים במישור גאוס]]<br />
* [[משפט דה-מואבר]]<br />
* [[שורשי יחידה]]<br />
}}<br />
<br />
<br />
{{תיבה עם כותרת|כותרת='''חשבון דיפרנציאלי ואינטגרלי - חדו"א'''<br />
|תוכן=<br />
* [[גזירת פונקציות]]<br />
* [[מציאת נקודות קיצון]]<br />
* [[מציאת נקודות פיתול]]<br />
* [[אסימפטוטות]] - אסימפטוטות מקבילות לצירי ה-x וה-y<br />
* [[טבלת אינטגרלים, כל החוקים והכללים]]<br />
* [[דף נוסחאות ללוגריתמים]]<br />
<br />
<br />
*[[דוגמאות לחקירת פונקציות]]<br />
}}<br />
<br />
<br />
{{תיבה עם כותרת|כותרת='''[[טריגונומטריה]]'''<br />
|תוכן=<br />
*[[דף נוסחאות בטריגונומטריה]]<br />
}}<br />
<br />
<br />
{{תיבה עם כותרת|כותרת='''גיאומטריה'''<br />
|תוכן=<br />
* [[משפט פיתגורס]]<br />
* [[חישוב שטחים]]<br />
* [[משפטים בגיאומטריה]]<br />
* [[פרופורציה]]<br />
* [[מרובעים]]<br />
<br />
<br />
'''גיאומטריה אנליטית'''<br />
* [[מרחק בין שתי נקודות]]<br />
* [[שיפוע ישר על פי שתי נקודות]]<br />
* [[משוואת הישר]]<br />
* [[נקודת חיתוך של שני ישרים]]<br />
* [[ישרים מקבילים וישרים מאונכים זה לזה]]<br />
* [[חלוקת קטע ביחס נתון]]<br />
* [[מרחק של נקודה מישר]]<br />
* [[זווית בין ישרים]]<br />
* [[משוואת חוצה זווית בין ישרים]]<br />
* [[מעגל]] - כולל משיק למעגל ותנאי השקה למעגל.<br />
* [[פרבולה]] - הגדרה כמקום גיאומטרי, המשוואה הקנונית, מוקד, מדריך ומשוואת המשיק.<br />
* [[היפרבולה]] - הגדרה כמקום גיאומטרי, המשוואה הקנונית, ציריה ומוקדיה, האסימפטוטות של ההיפרבולה.<br />
* [[אליפסה]] - הגדרה כמקום גיאומטרי, המשוואה הקנונית, ציריה ומוקדיה.<br />
<br />
==אתרים מומלצים בגאומטריה==<br />
<br />
* [http://www.education.gov.il/tochniyot_limudim/math/index.html מילון מונחים בגאומטריה]<br />
* [http://www.cet.ac.il/visual-math לראות מתמטיקה]<br />
}}<br />
<br />
<br />
{{תיבה עם כותרת|כותרת='''הסתברות'''<br />
|תוכן=<br />
* [[התפלגויות]]<br />
* [[דיאגרמות עץ]]<br />
* [[פתרון בעזרת טבלה דו-מימדית]]<br />
* [[הסתברות מותנה]]<br />
* [[נוסחת ברנולי]]<br />
<br />
====סיכומים נוספים בהסתברות====<br />
* [[20425 הסתברות לתלמידי מדעי המחשב]] באוניברסיטה הפתוחה<br />
* [[מבוא להסתברות]] באוניברסיטת תל אביב<br />
<br />
}}<br />
<br />
<br />
{{תיבה עם כותרת|כותרת='''וקטורים'''<br />
|תוכן=<br />
* [[וקטורים כחיצים במרחב]]<br />
* [[חיבור וחיסור וקטורים]]<br />
* [[כפל בסקלר ותכונותיו]]<br />
* [[קומבינציה ליניארית של וקטורים]]<br />
* [[וקטורים שראשיתם בנקודה אחת ומסתיימים על ישר]]<br />
* [[וקטורים שראשיתם בנקודה אחת ומסתיימים על מישור]]<br />
* [[חלוקת קטע ביחס נתון]]<br />
* [[שימושים לחישובים ולהוכחות במישור ובמרחב]]<br />
* [[המכפלה הסקלית ותכונותיה]]<br />
* [[ניצבות בין ישרים ובין ישר למישור]]<br />
* [[חישובי אורך וחישובי זווית]]<br />
* [[הוכחות של תכונות גיאומטריות במישור ובמרחב]]<br />
* [[מערכת צירים במרחב]]<br />
* [[הצגה אלגברית של וקטורים ופעולות אלגבריות בוקטורים אלגבריים (חיבור, חיסור, כפל בסקלר ומכפלה סקלרית]]<br />
* [[הצגה פרמטרית של ישר במרחב]]<br />
* [[מצב הדדי של ישרים]]<br />
* [[הצגה פרמטרית של מישור במרחב ומשוואה של מישור במרחב]]<br />
* [[מצב הדדי בין מישורים]]<br />
* [[מצב הדדי בין ישר מישור]]<br />
* [[חישובי שבעת המרחקים]] - בין שתי נקודות, בין נקודה לישר, בין נקודה למישור, בין ישרים מקבילים, בין ישרים מצטלבים, בין ישר למישור ובין שני מישורים.<br />
* [[חישוב זוויות בוקטורים]] - בין שני ישרים, בין שני מישורים ובין ישר למישור.<br />
* [[המשפטים הנדרשים בנושא הוקטורים]] - משפטים א'-ה' לפי תוכנית הלימודים לשאלון 007<br />
}}<br />
<br />
----<br />
<br />
*רשימה של [[סיכומונה:מאגר בגרויות/מתמטיקה|בגרויות ומתכונות במתמטיקה]]<br />
==== קישורים מומלצים ====<br />
[http://integrals.wolfram.com האינטגרייטור - אתר המחשב אינטגרלים לא מסויימים]</div>Guy89https://www.sikumuna.co.il/index.php?title=%D7%9E%D7%AA%D7%9E%D7%98%D7%99%D7%A7%D7%94&diff=20427מתמטיקה2007-05-01T20:58:17Z<p>Guy89: </p>
<hr />
<div>__notoc__<br />
<br />
{{תיבה עם כותרת|כותרת='''אלגברה'''<br />
|תוכן=<br />
*[[דף נוסחאות מורחב לכפל מקוצר]]<br />
* [[מתמטיקה - סיכום אי-שוויונים ממעלה 2 ומעלה|סיכום על אי-שוויונים ממעלה 2 ומעלה]]<br />
* [[מתמטיקה - אינדוקציה מתמטית|אינדוקציה מתמטית]]<br />
* [[מתמטיקה - סדרה חשבונית|דף נוסחאות לסדרה חשבונית]]<br />
* [[סדרה הנדסית]]<br />
* [[נוסחת השורשים]]<br />
* [[פירוק לגורמים]]<br />
* [[אוסף משוואות פתורות]]<br />
<br />
<br />
'''מספרים מרוכבים'''<br />
* [[מספרים מרוכבים - הגדרה, שוויון, ארבע פעולות החשבון ומשמעויותיהן הגיאומטריות]]<br />
* [[ערך מוחלט של מספרים מרוכבים ומשמעותו הגיאומטרית]]<br />
* [[מספרים צמודים של מספרים מרוכבים]]<br />
* [[שורש שני של מספרים מרוכבים]]<br />
* [[הצגת המספרים המרוכבים במישור גאוס]]<br />
* [[משפט דה-מואבר]]<br />
* [[שורשי יחידה]]<br />
}}<br />
<br />
<br />
{{תיבה עם כותרת|כותרת='''חשבון דיפרנציאלי ואינטגרלי - חדו"א'''<br />
|תוכן=<br />
* [[גזירת פונקציות]]<br />
* [[מציאת נקודות קיצון]]<br />
* [[מציאת נקודות פיתול]]<br />
* [[אסימפטוטות]] - אסימפטוטות מקבילות לצירי ה-x וה-y<br />
* [[טבלת אינטגרלים, כל החוקים והכללים]]<br />
* [[דף נוסחאות ללוגריתמים]]<br />
<br />
<br />
*[[דוגמאות לחקירת פונקציות]]<br />
}}<br />
<br />
<br />
{{תיבה עם כותרת|כותרת='''[[טריגונומטריה]]'''<br />
|תוכן=<br />
*[[דף נוסחאות בטריגונומטריה]]<br />
}}<br />
<br />
<br />
{{תיבה עם כותרת|כותרת='''גיאומטריה'''<br />
|תוכן=<br />
* [[משפט פיתגורס]]<br />
* [[חישוב שטחים]]<br />
* [[משפטים בגיאומטריה]]<br />
* [[פרופורציה]]<br />
* [[מרובעים]]<br />
<br />
<br />
'''גיאומטריה אנליטית'''<br />
* [[מרחק בין שתי נקודות]]<br />
* [[שיפוע ישר על פי שתי נקודות]]<br />
* [[משוואת הישר]]<br />
* [[נקודת חיתוך של שני ישרים]]<br />
* [[ישרים מקבילים וישרים מאונכים זה לזה]]<br />
* [[חלוקת קטע ביחס נתון]]<br />
* [[מרחק של נקודה מישר]]<br />
* [[זווית בין ישרים]]<br />
* [[משוואת חוצה זווית בין ישרים]]<br />
* [[מעגל]] - כולל משיק למעגל ותנאי השקה למעגל.<br />
* [[פרבולה]] - הגדרה כמקום גיאומטרי, המשוואה הקנונית, מוקד, מדריך ומשוואת המשיק.<br />
* [[היפרבולה]] - הגדרה כמקום גיאומטרי, המשוואה הקנונית, ציריה ומוקדיה, האסימפטוטות של ההיפרבולה.<br />
* [[אליפסה]] - הגדרה כמקום גיאומטרי, המשוואה הקנונית, ציריה ומוקדיה.<br />
<br />
==אתרים מומלצים בגאומטריה==<br />
<br />
* [http://www.education.gov.il/tochniyot_limudim/math/index.html מילון מונחים בגאומטריה]<br />
* [http://www.cet.ac.il/visual-math לראות מתמטיקה]<br />
}}<br />
<br />
<br />
{{תיבה עם כותרת|כותרת='''הסתברות'''<br />
|תוכן=<br />
* [[התפלגויות]]<br />
* [[דיאגרמות עץ]]<br />
* [[פתרון בעזרת טבלה דו-מימדית]]<br />
* [[הסתברות מותנה]]<br />
* [[נוסחת ברנולי]]<br />
<br />
====סיכומים נוספים בהסתברות====<br />
* [[20425 הסתברות לתלמידי מדעי המחשב]] באוניברסיטה הפתוחה<br />
* [[מבוא להסתברות]] באוניברסיטת תל אביב<br />
<br />
}}<br />
<br />
<br />
{{תיבה עם כותרת|כותרת='''וקטורים'''<br />
|תוכן=<br />
* [[וקטורים כחיצים במרחב]]<br />
* [[חיבור וחיסור וקטורים]]<br />
* [[כפל בסקלר ותכונותיו]]<br />
* [[קומבינציה ליניארית של וקטורים]]<br />
* [[וקטורים שראשיתם בנקודה אחת ומסתיימים על ישר]]<br />
* [[וקטורים שראשיתם בנקודה אחת ומסתיימים על מישור]]<br />
* [[חלוקת קטע ביחס נתון]]<br />
* [[שימושים לחישובים ולהוכחות במישור ובמרחב]]<br />
* [[המכפלה הסקלית ותכונותיה]]<br />
* [[ניצבות בין ישרים ובין ישר למישור]]<br />
* [[חישובי אורך וחישובי זווית]]<br />
* [[הוכחות של תכונות גיאומטריות במישור ובמרחב]]<br />
* [[מערכת צירים במרחב]]<br />
* [[הצגה אלגברית של וקטורים ופעולות אלגבריות בוקטורים אלגבריים (חיבור, חיסור, כפל בסקלר ומכפלה סקלרית]]<br />
* [[הצגה פרמטרית של ישר במרחב]]<br />
* [[מצב הדדי של ישרים]]<br />
* [[הצגה פרמטרית של מישור במרחב ומשוואה של מישור במרחב]]<br />
* [[מצב הדדי בין מישורים]]<br />
* [[מצב הדדי בין ישר מישור]]<br />
* [[חישובי שבעת המרחקים]] - בין שתי נקודות, בין נקודה לישר, בין נקודה למישור, בין ישרים מקבילים, בין ישרים מצטלבים, בין ישר למישור ובין שני מישורים.<br />
* [[חישוב זוויות בוקטורים]] - בין שני ישרים, בין שני מישורים ובין ישר למישור.<br />
* [[משפטים הנדרשים בנושא הוקטורים]] - משפטים א'-ה'<br />
}}<br />
<br />
----<br />
<br />
*רשימה של [[סיכומונה:מאגר בגרויות/מתמטיקה|בגרויות ומתכונות במתמטיקה]]<br />
==== קישורים מומלצים ====<br />
[http://integrals.wolfram.com האינטגרייטור - אתר המחשב אינטגרלים לא מסויימים]</div>Guy89https://www.sikumuna.co.il/index.php?title=%D7%9E%D7%AA%D7%9E%D7%98%D7%99%D7%A7%D7%94&diff=20426מתמטיקה2007-05-01T20:51:19Z<p>Guy89: </p>
<hr />
<div>__notoc__<br />
<br />
{{תיבה עם כותרת|כותרת='''אלגברה'''<br />
|תוכן=<br />
*[[דף נוסחאות מורחב לכפל מקוצר]]<br />
* [[מתמטיקה - סיכום אי-שוויונים ממעלה 2 ומעלה|סיכום על אי-שוויונים ממעלה 2 ומעלה]]<br />
* [[מתמטיקה - אינדוקציה מתמטית|אינדוקציה מתמטית]]<br />
* [[מתמטיקה - סדרה חשבונית|דף נוסחאות לסדרה חשבונית]]<br />
* [[סדרה הנדסית]]<br />
* [[נוסחת השורשים]]<br />
* [[פירוק לגורמים]]<br />
* [[אוסף משוואות פתורות]]<br />
* [[מספרים מרוכבים]]<br />
}}<br />
<br />
<br />
{{תיבה עם כותרת|כותרת='''חשבון דיפרנציאלי ואינטגרלי - חדו"א'''<br />
|תוכן=<br />
* [[גזירת פונקציות]]<br />
* [[מציאת נקודות קיצון]]<br />
* [[מציאת נקודות פיתול]]<br />
* [[אסימפטוטות]] - אסימפטוטות מקבילות לצירי ה-x וה-y<br />
* [[טבלת אינטגרלים, כל החוקים והכללים]]<br />
* [[דף נוסחאות ללוגריתמים]]<br />
<br />
<br />
*[[דוגמאות לחקירת פונקציות]]<br />
}}<br />
<br />
<br />
{{תיבה עם כותרת|כותרת='''[[טריגונומטריה]]'''<br />
|תוכן=<br />
*[[דף נוסחאות בטריגונומטריה]]<br />
}}<br />
<br />
<br />
{{תיבה עם כותרת|כותרת='''גיאומטריה'''<br />
|תוכן=<br />
* [[משפט פיתגורס]]<br />
* [[חישוב שטחים]]<br />
* [[משפטים בגיאומטריה]]<br />
* [[פרופורציה]]<br />
* [[מרובעים]]<br />
<br />
<br />
'''גיאומטריה אנליטית'''<br />
* [[מרחק בין שתי נקודות]]<br />
* [[שיפוע ישר על פי שתי נקודות]]<br />
* [[משוואת הישר]]<br />
* [[נקודת חיתוך של שני ישרים]]<br />
* [[ישרים מקבילים וישרים מאונכים זה לזה]]<br />
* [[חלוקת קטע ביחס נתון]]<br />
* [[מרחק של נקודה מישר]]<br />
* [[זווית בין ישרים]]<br />
* [[משוואת חוצה זווית בין ישרים]]<br />
* [[מעגל]] - כולל משיק למעגל ותנאי השקה למעגל.<br />
* [[פרבולה]] - הגדרה כמקום גיאומטרי, המשוואה הקנונית, מוקד, מדריך ומשוואת המשיק.<br />
* [[היפרבולה]] - הגדרה כמקום גיאומטרי, המשוואה הקנונית, ציריה ומוקדיה, האסימפטוטות של ההיפרבולה.<br />
* [[אליפסה]] - הגדרה כמקום גיאומטרי, המשוואה הקנונית, ציריה ומוקדיה.<br />
<br />
==אתרים מומלצים בגאומטריה==<br />
<br />
* [http://www.education.gov.il/tochniyot_limudim/math/index.html מילון מונחים בגאומטריה]<br />
* [http://www.cet.ac.il/visual-math לראות מתמטיקה]<br />
}}<br />
<br />
<br />
{{תיבה עם כותרת|כותרת='''הסתברות'''<br />
|תוכן=<br />
* [[התפלגויות]]<br />
* [[דיאגרמות עץ]]<br />
* [[פתרון בעזרת טבלה דו-מימדית]]<br />
* [[הסתברות מותנה]]<br />
* [[נוסחת ברנולי]]<br />
}}<br />
<br />
{{תיבה עם כותרת|כותרת='''וקטורים'''<br />
|תוכן=<br />
* [[וקטורים כחיצים במרחב]]<br />
* [[חיבור וחיסור וקטורים]]<br />
* [[כפל בסקלר ותכונותיו]]<br />
* [[קומבינציה ליניארית של וקטורים]]<br />
* [[וקטורים שראשיתם בנקודה אחת ומסתיימים על ישר]]<br />
* [[וקטורים שראשיתם בנקודה אחת ומסתיימים על מישור]]<br />
* [[חלוקת קטע ביחס נתון]]<br />
* [[שימושים לחישובים ולהוכחות במישור ובמרחב]]<br />
* [[המכפלה הסקלית ותכונותיה]]<br />
* [[ניצבות בין ישרים ובין ישר למישור]]<br />
* [[חישובי אורך וחישובי זווית]]<br />
* [[הוכחות של תכונות גיאומטריות במישור ובמרחב]]<br />
* [[מערכת צירים במרחב]]<br />
* [[הצגה אלגברית של וקטורים ופעולות אלגבריות בוקטורים אלגבריים (חיבור, חיסור, כפל בסקלר ומכפלה סקלרית]]<br />
* [[הצגה פרמטרית של ישר במרחב]]<br />
* [[מצב הדדי של ישרים]]<br />
* [[הצגה פרמטרית של מישור במרחב ומשוואה של מישור במרחב]]<br />
* [[מצב הדדי בין מישורים]]<br />
* [[מצב הדדי בין ישר מישור]]<br />
* [[משפטים הנדרשים בנושא הוקטורים]] - משפטים א'-ה'<br />
}}<br />
<br />
====סיכומים נוספים בהסתברות====<br />
* [[20425 הסתברות לתלמידי מדעי המחשב]] באוניברסיטה הפתוחה<br />
* [[מבוא להסתברות]] באוניברסיטת תל אביב<br />
<br />
}}<br />
----<br />
<br />
*רשימה של [[סיכומונה:מאגר בגרויות/מתמטיקה|בגרויות ומתכונות במתמטיקה]]<br />
==== קישורים מומלצים ====<br />
[http://integrals.wolfram.com האינטגרייטור - אתר המחשב אינטגרלים לא מסויימים]</div>Guy89https://www.sikumuna.co.il/index.php?title=%D7%9E%D7%AA%D7%9E%D7%98%D7%99%D7%A7%D7%94&diff=20425מתמטיקה2007-05-01T20:50:49Z<p>Guy89: </p>
<hr />
<div>__notoc__<br />
<br />
{{תיבה עם כותרת|כותרת='''אלגברה'''<br />
|תוכן=<br />
*[[דף נוסחאות מורחב לכפל מקוצר]]<br />
* [[מתמטיקה - סיכום אי-שוויונים ממעלה 2 ומעלה|סיכום על אי-שוויונים ממעלה 2 ומעלה]]<br />
* [[מתמטיקה - אינדוקציה מתמטית|אינדוקציה מתמטית]]<br />
* [[מתמטיקה - סדרה חשבונית|דף נוסחאות לסדרה חשבונית]]<br />
* [[סדרה הנדסית]]<br />
* [[נוסחת השורשים]]<br />
* [[פירוק לגורמים]]<br />
* [[אוסף משוואות פתורות]]<br />
* [[מספרים מרוכבים]]<br />
}}<br />
<br />
<br />
{{תיבה עם כותרת|כותרת='''חשבון דיפרנציאלי ואינטגרלי - חדו"א'''<br />
|תוכן=<br />
* [[גזירת פונקציות]]<br />
* [[מציאת נקודות קיצון]]<br />
* [[מציאת נקודות פיתול]]<br />
* [[אסימפטוטות]] - אסימפטוטות מקבילות לצירי ה-x וה-y<br />
* [[טבלת אינטגרלים, כל החוקים והכללים]]<br />
* [[דף נוסחאות ללוגריתמים]]<br />
<br />
<br />
*[[דוגמאות לחקירת פונקציות]]<br />
}}<br />
<br />
<br />
{{תיבה עם כותרת|כותרת='''[[טריגונומטריה]]'''<br />
|תוכן=<br />
*[[דף נוסחאות בטריגונומטריה]]<br />
}}<br />
<br />
<br />
{{תיבה עם כותרת|כותרת='''גיאומטריה'''<br />
|תוכן=<br />
* [[משפט פיתגורס]]<br />
* [[חישוב שטחים]]<br />
* [[משפטים בגיאומטריה]]<br />
* [[פרופורציה]]<br />
* [[מרובעים]]<br />
}}<br />
<br />
<br />
'''גיאומטריה אנליטית'''<br />
* [[מרחק בין שתי נקודות]]<br />
* [[שיפוע ישר על פי שתי נקודות]]<br />
* [[משוואת הישר]]<br />
* [[נקודת חיתוך של שני ישרים]]<br />
* [[ישרים מקבילים וישרים מאונכים זה לזה]]<br />
* [[חלוקת קטע ביחס נתון]]<br />
* [[מרחק של נקודה מישר]]<br />
* [[זווית בין ישרים]]<br />
* [[משוואת חוצה זווית בין ישרים]]<br />
* [[מעגל]] - כולל משיק למעגל ותנאי השקה למעגל.<br />
* [[פרבולה]] - הגדרה כמקום גיאומטרי, המשוואה הקנונית, מוקד, מדריך ומשוואת המשיק.<br />
* [[היפרבולה]] - הגדרה כמקום גיאומטרי, המשוואה הקנונית, ציריה ומוקדיה, האסימפטוטות של ההיפרבולה.<br />
* [[אליפסה]] - הגדרה כמקום גיאומטרי, המשוואה הקנונית, ציריה ומוקדיה.<br />
<br />
==אתרים מומלצים בגאומטריה==<br />
<br />
* [http://www.education.gov.il/tochniyot_limudim/math/index.html מילון מונחים בגאומטריה]<br />
* [http://www.cet.ac.il/visual-math לראות מתמטיקה]<br />
}}<br />
<br />
<br />
{{תיבה עם כותרת|כותרת='''הסתברות'''<br />
|תוכן=<br />
* [[התפלגויות]]<br />
* [[דיאגרמות עץ]]<br />
* [[פתרון בעזרת טבלה דו-מימדית]]<br />
* [[הסתברות מותנה]]<br />
* [[נוסחת ברנולי]]<br />
}}<br />
<br />
{{תיבה עם כותרת|כותרת='''וקטורים'''<br />
|תוכן=<br />
* [[וקטורים כחיצים במרחב]]<br />
* [[חיבור וחיסור וקטורים]]<br />
* [[כפל בסקלר ותכונותיו]]<br />
* [[קומבינציה ליניארית של וקטורים]]<br />
* [[וקטורים שראשיתם בנקודה אחת ומסתיימים על ישר]]<br />
* [[וקטורים שראשיתם בנקודה אחת ומסתיימים על מישור]]<br />
* [[חלוקת קטע ביחס נתון]]<br />
* [[שימושים לחישובים ולהוכחות במישור ובמרחב]]<br />
* [[המכפלה הסקלית ותכונותיה]]<br />
* [[ניצבות בין ישרים ובין ישר למישור]]<br />
* [[חישובי אורך וחישובי זווית]]<br />
* [[הוכחות של תכונות גיאומטריות במישור ובמרחב]]<br />
* [[מערכת צירים במרחב]]<br />
* [[הצגה אלגברית של וקטורים ופעולות אלגבריות בוקטורים אלגבריים (חיבור, חיסור, כפל בסקלר ומכפלה סקלרית]]<br />
* [[הצגה פרמטרית של ישר במרחב]]<br />
* [[מצב הדדי של ישרים]]<br />
* [[הצגה פרמטרית של מישור במרחב ומשוואה של מישור במרחב]]<br />
* [[מצב הדדי בין מישורים]]<br />
* [[מצב הדדי בין ישר מישור]]<br />
* [[משפטים הנדרשים בנושא הוקטורים]] - משפטים א'-ה'<br />
}}<br />
<br />
====סיכומים נוספים בהסתברות====<br />
* [[20425 הסתברות לתלמידי מדעי המחשב]] באוניברסיטה הפתוחה<br />
* [[מבוא להסתברות]] באוניברסיטת תל אביב<br />
<br />
}}<br />
----<br />
<br />
*רשימה של [[סיכומונה:מאגר בגרויות/מתמטיקה|בגרויות ומתכונות במתמטיקה]]<br />
==== קישורים מומלצים ====<br />
[http://integrals.wolfram.com האינטגרייטור - אתר המחשב אינטגרלים לא מסויימים]</div>Guy89https://www.sikumuna.co.il/index.php?title=%D7%9E%D7%AA%D7%9E%D7%98%D7%99%D7%A7%D7%94&diff=20424מתמטיקה2007-05-01T20:49:59Z<p>Guy89: </p>
<hr />
<div>__notoc__<br />
<br />
{{תיבה עם כותרת|כותרת='''אלגברה'''<br />
|תוכן=<br />
*[[דף נוסחאות מורחב לכפל מקוצר]]<br />
* [[מתמטיקה - סיכום אי-שוויונים ממעלה 2 ומעלה|סיכום על אי-שוויונים ממעלה 2 ומעלה]]<br />
* [[מתמטיקה - אינדוקציה מתמטית|אינדוקציה מתמטית]]<br />
* [[מתמטיקה - סדרה חשבונית|דף נוסחאות לסדרה חשבונית]]<br />
* [[סדרה הנדסית]]<br />
* [[נוסחת השורשים]]<br />
* [[פירוק לגורמים]]<br />
* [[אוסף משוואות פתורות]]<br />
* [[מספרים מרוכבים]]<br />
}}<br />
<br />
<br />
{{תיבה עם כותרת|כותרת='''חשבון דיפרנציאלי ואינטגרלי - חדו"א'''<br />
|תוכן=<br />
* [[גזירת פונקציות]]<br />
* [[מציאת נקודות קיצון]]<br />
* [[מציאת נקודות פיתול]]<br />
* [[אסימפטוטות]] - אסימפטוטות מקבילות לצירי ה-x וה-y<br />
* [[טבלת אינטגרלים, כל החוקים והכללים]]<br />
* [[דף נוסחאות ללוגריתמים]]<br />
<br />
<br />
*[[דוגמאות לחקירת פונקציות]]<br />
}}<br />
<br />
<br />
{{תיבה עם כותרת|כותרת='''[[טריגונומטריה]]'''<br />
|תוכן=<br />
*[[דף נוסחאות בטריגונומטריה]]<br />
}}<br />
<br />
<br />
{{תיבה עם כותרת|כותרת='''גיאומטריה'''<br />
|תוכן=<br />
* [[משפט פיתגורס]]<br />
* [[חישוב שטחים]]<br />
* [[משפטים בגיאומטריה]]<br />
* [[פרופורציה]]<br />
* [[מרובעים]]<br />
<br />
'''גיאומטריה אנליטית'''<br />
* [[מרחק בין שתי נקודות]]<br />
* [[שיפוע ישר על פי שתי נקודות]]<br />
* [[משוואת הישר]]<br />
* [[נקודת חיתוך של שני ישרים]]<br />
* [[ישרים מקבילים וישרים מאונכים זה לזה]]<br />
* [[חלוקת קטע ביחס נתון]]<br />
* [[מרחק של נקודה מישר]]<br />
* [[זווית בין ישרים]]<br />
* [[משוואת חוצה זווית בין ישרים]]<br />
* [[מעגל]] - כולל משיק למעגל ותנאי השקה למעגל.<br />
* [[פרבולה]] - הגדרה כמקום גיאומטרי, המשוואה הקנונית, מוקד, מדריך ומשוואת המשיק.<br />
* [[היפרבולה]] - הגדרה כמקום גיאומטרי, המשוואה הקנונית, ציריה ומוקדיה, האסימפטוטות של ההיפרבולה.<br />
* [[אליפסה]] - הגדרה כמקום גיאומטרי, המשוואה הקנונית, ציריה ומוקדיה.<br />
<br />
==אתרים מומלצים בגאומטריה==<br />
<br />
* [http://www.education.gov.il/tochniyot_limudim/math/index.html מילון מונחים בגאומטריה]<br />
* [http://www.cet.ac.il/visual-math לראות מתמטיקה]<br />
}}<br />
<br />
<br />
{{תיבה עם כותרת|כותרת='''הסתברות'''<br />
|תוכן=<br />
* [[התפלגויות]]<br />
* [[דיאגרמות עץ]]<br />
* [[פתרון בעזרת טבלה דו-מימדית]]<br />
* [[הסתברות מותנה]]<br />
* [[נוסחת ברנולי]]<br />
<br />
<br />
{{תיבה עם כותרת|כותרת='''וקטורים'''<br />
|תוכן=<br />
* [[וקטורים כחיצים במרחב]]<br />
* [[חיבור וחיסור וקטורים]]<br />
* [[כפל בסקלר ותכונותיו]]<br />
* [[קומבינציה ליניארית של וקטורים]]<br />
* [[וקטורים שראשיתם בנקודה אחת ומסתיימים על ישר]]<br />
* [[וקטורים שראשיתם בנקודה אחת ומסתיימים על מישור]]<br />
* [[חלוקת קטע ביחס נתון]]<br />
* [[שימושים לחישובים ולהוכחות במישור ובמרחב]]<br />
* [[המכפלה הסקלית ותכונותיה]]<br />
* [[ניצבות בין ישרים ובין ישר למישור]]<br />
* [[חישובי אורך וחישובי זווית]]<br />
* [[הוכחות של תכונות גיאומטריות במישור ובמרחב]]<br />
* [[מערכת צירים במרחב]]<br />
* [[הצגה אלגברית של וקטורים ופעולות אלגבריות בוקטורים אלגבריים (חיבור, חיסור, כפל בסקלר ומכפלה סקלרית]]<br />
* [[הצגה פרמטרית של ישר במרחב]]<br />
* [[מצב הדדי של ישרים]]<br />
* [[הצגה פרמטרית של מישור במרחב ומשוואה של מישור במרחב]]<br />
* [[מצב הדדי בין מישורים]]<br />
* [[מצב הדדי בין ישר מישור]]<br />
* [[משפטים הנדרשים בנושא הוקטורים]] - משפטים א'-ה'<br />
}}<br />
<br />
====סיכומים נוספים בהסתברות====<br />
* [[20425 הסתברות לתלמידי מדעי המחשב]] באוניברסיטה הפתוחה<br />
* [[מבוא להסתברות]] באוניברסיטת תל אביב<br />
<br />
}}<br />
----<br />
<br />
*רשימה של [[סיכומונה:מאגר בגרויות/מתמטיקה|בגרויות ומתכונות במתמטיקה]]<br />
==== קישורים מומלצים ====<br />
[http://integrals.wolfram.com האינטגרייטור - אתר המחשב אינטגרלים לא מסויימים]</div>Guy89https://www.sikumuna.co.il/index.php?title=%D7%9E%D7%AA%D7%9E%D7%98%D7%99%D7%A7%D7%94&diff=20423מתמטיקה2007-05-01T20:41:39Z<p>Guy89: </p>
<hr />
<div>__notoc__<br />
<br />
{{תיבה עם כותרת|כותרת='''אלגברה'''<br />
|תוכן=<br />
*[[דף נוסחאות מורחב לכפל מקוצר]]<br />
* [[מתמטיקה - סיכום אי-שוויונים ממעלה 2 ומעלה|סיכום על אי-שוויונים ממעלה 2 ומעלה]]<br />
* [[מתמטיקה - אינדוקציה מתמטית|אינדוקציה מתמטית]]<br />
* [[מתמטיקה - סדרה חשבונית|דף נוסחאות לסדרה חשבונית]]<br />
* [[סדרה הנדסית]]<br />
* [[נוסחת השורשים]]<br />
* [[פירוק לגורמים]]<br />
* [[אוסף משוואות פתורות]]<br />
* [[מספרים מרוכבים]]<br />
}}<br />
<br />
<br />
{{תיבה עם כותרת|כותרת='''חשבון דיפרנציאלי ואינטגרלי - חדו"א'''<br />
|תוכן=<br />
* [[גזירת פונקציות]]<br />
* [[מציאת נקודות קיצון]]<br />
* [[מציאת נקודות פיתול]]<br />
* [[אסימפטוטות]] - אסימפטוטות מקבילות לצירי ה-x וה-y<br />
* [[טבלת אינטגרלים, כל החוקים והכללים]]<br />
* [[דף נוסחאות ללוגריתמים]]<br />
<br />
<br />
*[[דוגמאות לחקירת פונקציות]]<br />
}}<br />
<br />
<br />
{{תיבה עם כותרת|כותרת='''[[טריגונומטריה]]'''<br />
|תוכן=<br />
*[[דף נוסחאות בטריגונומטריה]]<br />
}}<br />
<br />
<br />
{{תיבה עם כותרת|כותרת='''גיאומטריה'''<br />
|תוכן=<br />
* [[משפט פיתגורס]]<br />
* [[חישוב שטחים]]<br />
* [[משפטים בגיאומטריה]]<br />
* [[פרופורציה]]<br />
* [[מרובעים]]<br />
<br />
'''גיאומטריה אנליטית'''<br />
* [[מרחק בין שתי נקודות]]<br />
* [[שיפוע ישר על פי שתי נקודות]]<br />
* [[משוואת הישר]]<br />
* [[נקודת חיתוך של שני ישרים]]<br />
* [[ישרים מקבילים וישרים מאונכים זה לזה]]<br />
* [[חלוקת קטע ביחס נתון]]<br />
* [[מרחק של נקודה מישר]]<br />
* [[זווית בין ישרים]]<br />
* [[משוואת חוצה זווית בין ישרים]]<br />
* [[מעגל]] - כולל משיק למעגל ותנאי השקה למעגל.<br />
* [[פרבולה]] - הגדרה כמקום גיאומטרי, המשוואה הקנונית, מוקד, מדריך ומשוואת המשיק.<br />
* [[היפרבולה]] - הגדרה כמקום גיאומטרי, המשוואה הקנונית, ציריה ומוקדיה, האסימפטוטות של ההיפרבולה.<br />
* [[אליפסה]] - הגדרה כמקום גיאומטרי, המשוואה הקנונית, ציריה ומוקדיה.<br />
<br />
==אתרים מומלצים בגאומטריה==<br />
<br />
*[http://www.education.gov.il/tochniyot_limudim/math/index.html מילון מונחים בגאומטריה]<br />
*[http://www.cet.ac.il/visual-math לראות מתמטיקה]<br />
}}<br />
<br />
<br />
{{תיבה עם כותרת|כותרת='''הסתברות'''<br />
|תוכן=<br />
*[[התפלגויות]]<br />
*[[דיאגרמות עץ]]<br />
*[[פתרון בעזרת טבלה דו-מימדית]]<br />
*[[הסתברות מותנה]]<br />
*[[נוסחת ברנולי]]<br />
<br />
====סיכומים נוספים בהסתברות====<br />
*[[20425 הסתברות לתלמידי מדעי המחשב]] באוניברסיטה הפתוחה<br />
*[[מבוא להסתברות]] באוניברסיטת תל אביב<br />
<br />
}}<br />
----<br />
<br />
*רשימה של [[סיכומונה:מאגר בגרויות/מתמטיקה|בגרויות ומתכונות במתמטיקה]]<br />
==== קישורים מומלצים ====<br />
[http://integrals.wolfram.com האינטגרייטור - אתר המחשב אינטגרלים לא מסויימים]</div>Guy89https://www.sikumuna.co.il/index.php?title=%D7%A2%D7%A8%D7%91%D7%99%D7%AA&diff=20422ערבית2007-05-01T20:30:38Z<p>Guy89: </p>
<hr />
<div>{| style="border:2px solid#cfcfff;padding:1em;background-color:#EAF5FB;width:100%;"<br />
|-<br />
|'''אותיות וספרות ערביות'''<br />
[[האלף-בית הערבי]]<br />
<br />
[[ספרות ערביות]]<br />
<br />
<br />
|-<br />
<br />
|'''הפועל'''<br />
<br />
[[הבניינים בערבית (זמנית לפי מיקוד 2005)|הבניינים בערבית]]<br />
<br />
[[גזרות]]<br />
<br />
<br />
'''תחביר'''<br />
<br />
[[כינויי הקניין]]<br />
<br />
[[סימנים וניקוד]]<br />
<br />
[[הניקוד הסופי]]<br />
<br />
[[תנועות עזר]]<br />
<br />
[[ריבוי שאינו מציין בני אדם (רשמב"א)]]<br />
<br />
[[שמות עצם מיודעים]]<br />
<br />
[[إِن ואחיותיה]] <br />
<br />
[[תיאור אופן (מפעול מטלק)]]<br />
<br />
[[תיאורי סיבה ותכלית]]<br />
<br />
[[תיאורי זמן ומקום]]<br />
<br />
[[תיאור מצב (אל-חאל)]]<br />
<br />
[[תיאור ההבחנה (אל-תמייז)]]<br />
<br />
[[יו"ד השייכות]]<br />
<br />
[[ריבוי שלם זכר]]<br />
<br />
[[ריבוי שלם נקבה]]<br />
<br />
[[משפטי זיקה]]<br />
<br />
[[הזוגי בשם והפועל]]<br />
<br />
[[ערך היתרון וההפלגה]]<br />
<br />
[[העתיד המקוצר (מג'זום)]]<br />
<br />
[[העתיד הנפתח (מנצוב)]]<br />
<br />
[[חמשת השמות]]<br />
<br />
[[הסביל]]<br />
<br />
[[המספר המונה]]<br />
<br />
[[המספר הסודר]]<br />
<br />
[[שמות מחוסרי תנווין]]<br />
<br />
[["לא" לשלילה מוחלטת]]<br />
<br />
[["מא" ההתפעלות]]<br />
<br />
[[משפטי תנאי]] - כולל משפטי תנאי קיים ומשפטי תנאי בטל<br />
<br />
[[משפט ויתור]]<br />
<br />
[[פועל בעל שני מושאים]]<br />
<br />
[[סמיכות לא אמיתית]]<br />
<br />
[[תיאור נסיבתי]]<br />
<br />
[[הוצאת הפרט מן הכלל]]<br />
<br />
[[פנייה]]<br />
<br />
[[קריאת אזהרה]]<br />
<br />
[[פסוקית זיקה "הפוכה"]]<br />
<br />
<br />
'''כללי'''<br />
<br />
[[ימים וחודשי השנה]]<br />
|-<br />
|}<br />
<br />
----<br />
====חומרי עזר====<br />
*[http://www.arabdictionary.huji.ac.il מילון ערבי-עברי]<br />
*[http://he.wikibooks.org/wiki ערבית ויקיספר ערבית] - חלק מהחומר נלקח משם.</div>Guy89https://www.sikumuna.co.il/index.php?title=%D7%A2%D7%A8%D7%91%D7%99%D7%AA&diff=20421ערבית2007-05-01T20:30:04Z<p>Guy89: </p>
<hr />
<div>{| style="border:2px solid#cfcfff;padding:1em;background-color:#EAF5FB;width:100%;"<br />
|-<br />
|'''אותיות וספרות ערביות'''<br />
[[האלף-בית הערבי]]<br />
<br />
[[ספרות ערביות]]<br />
<br />
<br />
|-<br />
<br />
|'''הפועל'''<br />
<br />
[[הבניינים בערבית (זמנית לפי מיקוד 2005)|הבניינים בערבית]]<br />
<br />
[[גזרות]]<br />
<br />
<br />
'''תחביר'''<br />
<br />
[[כינויי הקניין]]<br />
<br />
[[סימנים וניקוד]]<br />
<br />
[[הניקוד הסופי]]<br />
<br />
[[תנועות עזר]]<br />
<br />
[[ריבוי שאינו מציין בני אדם (רשמב"א)]]<br />
<br />
[[שמות עצם מיודעים]]<br />
<br />
[[إِن ואחיותיה]] <br />
<br />
[[תיאור אופן (מפעול מטלק]]<br />
<br />
[[תיאורי סיבה ותכלית]]<br />
<br />
[[תיאורי זמן ומקום]]<br />
<br />
[[תיאור מצב (אל-חאל)]]<br />
<br />
[[תיאור ההבחנה (אל-תמייז)]]<br />
<br />
[[יו"ד השייכות]]<br />
<br />
[[ריבוי שלם זכר]]<br />
<br />
[[ריבוי שלם נקבה]]<br />
<br />
[[משפטי זיקה]]<br />
<br />
[[הזוגי בשם והפועל]]<br />
<br />
[[ערך היתרון וההפלגה]]<br />
<br />
[[העתיד המקוצר (מג'זום)]]<br />
<br />
[[העתיד הנפתח (מנצוב)]]<br />
<br />
[[חמשת השמות]]<br />
<br />
[[הסביל]]<br />
<br />
[[המספר המונה]]<br />
<br />
[[המספר הסודר]]<br />
<br />
[[שמות מחוסרי תנווין]]<br />
<br />
[["לא" לשלילה מוחלטת]]<br />
<br />
[["מא" ההתפעלות]]<br />
<br />
[[משפטי תנאי]] - כולל משפטי תנאי קיים ומשפטי תנאי בטל<br />
<br />
[[משפט ויתור]]<br />
<br />
[[פועל בעל שני מושאים]]<br />
<br />
[[סמיכות לא אמיתית]]<br />
<br />
[[תיאור נסיבתי]]<br />
<br />
[[הוצאת הפרט מן הכלל]]<br />
<br />
[[פנייה]]<br />
<br />
[[קריאת אזהרה]]<br />
<br />
[[פסוקית זיקה "הפוכה"]]<br />
<br />
<br />
'''כללי'''<br />
<br />
[[ימים וחודשי השנה]]<br />
|-<br />
|}<br />
<br />
----<br />
====חומרי עזר====<br />
*[http://www.arabdictionary.huji.ac.il מילון ערבי-עברי]<br />
*[http://he.wikibooks.org/wiki ערבית ויקיספר ערבית] - חלק מהחומר נלקח משם.</div>Guy89https://www.sikumuna.co.il/index.php?title=%D7%A2%D7%A8%D7%91%D7%99%D7%AA&diff=20420ערבית2007-05-01T20:29:03Z<p>Guy89: </p>
<hr />
<div>{| style="border:2px solid#cfcfff;padding:1em;background-color:#EAF5FB;width:100%;"<br />
|-<br />
|'''אותיות וספרות ערביות'''<br />
[[האלף-בית הערבי]]<br />
<br />
[[ספרות ערביות]]<br />
<br />
<br />
|-<br />
<br />
|'''הפועל'''<br />
<br />
[[הבניינים בערבית (זמנית לפי מיקוד 2005)|הבניינים בערבית]]<br />
<br />
[[גזרות]]<br />
<br />
<br />
'''תחביר'''<br />
<br />
[[כינויי הקניין]]<br />
<br />
[[סימנים וניקוד]]<br />
<br />
[[הניקוד הסופי]]<br />
<br />
[[תנועות עזר]]<br />
<br />
[[ריבוי שאינו מציין בני אדם (רשמב"א)]]<br />
<br />
[[שמות עצם מיודעים]]<br />
<br />
[[إِن ואחיותיה]] <br />
<br />
[[תיאור אופן (מפעול מטלק]]<br />
<br />
[[תיאורי סיבה ותכלית]]<br />
<br />
[[תיאורי זמן ומקום]]<br />
<br />
[[תיאור מצב (אל-חאל)]]<br />
<br />
[[תיאור ההבחנה (אל-תמייז)]]<br />
<br />
[[יו"ד השייכות]]<br />
<br />
[[ריבוי שלם זכר]]<br />
<br />
[[ריבוי שלם נקבה]]<br />
<br />
[[משפטי זיקה]]<br />
<br />
[[הזוגי בשם והפועל]]<br />
<br />
[[ערך היתרון וההפלגה]]<br />
<br />
[[העתיד המקוצר (מג'זום)]]<br />
<br />
[[העתיד הנפתח (מנצוב)]]<br />
<br />
[[חמשת השמות]]<br />
<br />
[[הסביל]]<br />
<br />
[[המספר המונה]]<br />
<br />
[[המספר הסודר]]<br />
<br />
[[שמות מחוסרי תנווין]]<br />
<br />
[["לא" לשלילה מוחלטת]]<br />
<br />
[["מא" ההתפעלות]]<br />
<br />
[[משפטי תנאי]] - כולל משפטי תנאי קיים ומשפטי תנאי בטל<br />
<br />
[[משפט ויתור]]<br />
<br />
[[פועל בעל שני מושאים]]<br />
<br />
[[סמיכות לא אמיתית]]<br />
<br />
[[תיאור נסיבתי]]<br />
<br />
[[הוצאת הפרט מן הכלל]]<br />
<br />
[[פנייה]]<br />
<br />
[[קריאת אזהרה]]<br />
<br />
[[פסוקית זיקה "הפוכה"]]<br />
<br />
<br />
'''כללי'''<br />
<br />
[[ימים וחודשי השנה]]<br />
|-<br />
|}<br />
<br />
----<br />
====חומרי עזר====<br />
*[http://www.arabdictionary.huji.ac.il מילון ערבי-עברי]<br />
*<big>[http://he.wikibooks.org/wiki/ערבית ויקיספר ערבית] - חלק מהחומר נלקח משם.</div>Guy89https://www.sikumuna.co.il/index.php?title=%D7%A2%D7%A8%D7%91%D7%99%D7%AA&diff=20419ערבית2007-05-01T20:28:09Z<p>Guy89: </p>
<hr />
<div>{| style="border:2px solid#cfcfff;padding:1em;background-color:#EAF5FB;width:100%;"<br />
|-<br />
|'''אותיות וספרות ערביות'''<br />
[[האלף-בית הערבי]]<br />
<br />
[[ספרות ערביות]]<br />
<br />
<br />
|-<br />
<br />
|'''הפועל'''<br />
<br />
[[הבניינים בערבית (זמנית לפי מיקוד 2005)|הבניינים בערבית]]<br />
<br />
[[גזרות]]<br />
<br />
<br />
'''תחביר'''<br />
<br />
[[כינויי הקניין]]<br />
<br />
[[סימנים וניקוד]]<br />
<br />
[[הניקוד הסופי]]<br />
<br />
[[תנועות עזר]]<br />
<br />
[[ריבוי שאינו מציין בני אדם (רשמב"א)]]<br />
<br />
[[שמות עצם מיודעים]]<br />
<br />
[[إِن ואחיותיה]] <br />
<br />
[[תיאור אופן (מפעול מטלק]]]]<br />
<br />
[[תיאורי סיבה ותכלית]]<br />
<br />
[[תיאורי זמן ומקום]]<br />
<br />
[[תיאור מצב (אל-חאל)]]<br />
<br />
[[תיאור ההבחנה (אל-תמייז)]]<br />
<br />
[[יו"ד השייכות]]<br />
<br />
[[ריבוי שלם זכר]]<br />
<br />
[[ריבוי שלם נקבה]]<br />
<br />
[[משפטי זיקה]]<br />
<br />
[[הזוגי בשם והפועל]]<br />
<br />
[[ערך היתרון וההפלגה]]<br />
<br />
[[העתיד המקוצר (מג'זום)]]<br />
<br />
[[העתיד הנפתח (מנצוב)]]<br />
<br />
[[חמשת השמות]]<br />
<br />
[[הסביל]]<br />
<br />
[[המספר המונה]]<br />
<br />
[[המספר הסודר]]<br />
<br />
[[שמות מחוסרי תנווין]]<br />
<br />
[["לא" לשלילה מוחלטת]]<br />
<br />
[["מא" ההתפעלות]]<br />
<br />
[[משפטי תנאי]] - כולל משפטי תנאי קיים ומשפטי תנאי בטל<br />
<br />
[[משפט ויתור]]<br />
<br />
[[פועל בעל שני מושאים]]<br />
<br />
[[סמיכות לא אמיתית]]<br />
<br />
[[תיאור נסיבתי]]<br />
<br />
[[הוצאת הפרט מן הכלל]]<br />
<br />
[[פנייה]]<br />
<br />
[[קריאת אזהרה]]<br />
<br />
[[פסוקית זיקה "הפוכה"]]<br />
<br />
<br />
'''כללי'''<br />
<br />
[[ימים וחודשי השנה]]<br />
|-<br />
|}<br />
<br />
----<br />
====חומרי עזר====<br />
*[http://www.arabdictionary.huji.ac.il מילון ערבי-עברי]<br />
*<big>[http://he.wikibooks.org/wiki/ערבית ויקיספר ערבית]</big> - חלק מהחומר נלקח משם.</div>Guy89https://www.sikumuna.co.il/index.php?title=%D7%A2%D7%A8%D7%91%D7%99%D7%AA&diff=20418ערבית2007-05-01T20:21:06Z<p>Guy89: </p>
<hr />
<div>{| style="border:2px solid#cfcfff;padding:1em;background-color:#EAF5FB;width:100%;"<br />
|-<br />
|'''אותיות וספרות ערביות'''<br />
[[האלף-בית הערבי]]<br />
<br />
[[ספרות ערביות]]<br />
<br />
<br />
|-<br />
<br />
|'''הפועל'''<br />
<br />
[[הבניינים בערבית (זמנית לפי מיקוד 2005)|הבניינים בערבית]]<br />
<br />
[[גזרות]]<br />
<br />
<br />
'''תחביר'''<br />
<br />
[[כינויי הקניין]]<br />
<br />
[[סימנים וניקוד]]<br />
<br />
[[הניקוד הסופי]]<br />
<br />
[[תנועות עזר]]<br />
<br />
[[ריבוי שאינו מציין בני אדם (רשמב"א)]]<br />
<br />
[[שמות עצם מיודעים]]<br />
<br />
[[إِن ואחיותיה]] <br />
<br />
[[תיאור אופן]]<br />
<br />
[[תיאורי סיבה ותכלית]]<br />
<br />
[[תיאורי זמן ומקום]]<br />
<br />
<br />
'''כללי'''<br />
<br />
[[ימים וחודשי השנה]]<br />
|-<br />
|}<br />
<br />
----<br />
====חומרי עזר====<br />
*[http://www.arabdictionary.huji.ac.il מילון ערבי-עברי]<br />
*<big>[http://he.wikibooks.org/wiki/ערבית ויקיספר ערבית]</big> - חלק מהחומר נלקח משם.</div>Guy89https://www.sikumuna.co.il/index.php?title=%D7%A9%D7%9E%D7%95%D7%AA_%D7%9B%22%D7%92&diff=20417שמות כ"ג2007-05-01T12:27:19Z<p>Guy89: </p>
<hr />
<div>{{תנ"ך כרמל זבולון}}<br />
===שמות – פרק כ"ג===<br />
[[Category:תנ"ך]]<br />
<br />
'''פסוקים 1 – 3, 6 – 9: עשר דברות ליושב בשער'''<br />
<br />
1."לא תשא שמע שוא" – אל תשפוט על סמך שמועות בלתי מבוססות.<br />
<br />
2."אל תשת ידך עם רשע להיות עד חמס" – אל תצטרף לרשע להעיד כנגד חף מפשע.<br />
<br />
3."לא תהיה אחר רבים לרעות" – אל תצטרף לדעת רבים, נגד הנאשם, אם אתה יודע שהוא חף מפשע.<br />
<br />
4."לא תענה על ריב, לנטות אחרי רבים, להטות" – אל תלך אחרי הרוב, לרעת הנאשם, באם אתה <br />
<br />
חושב אחרת מהם. על סמך פסוק זה, אבל בניגוד לטעמים, קבעו חז"ל כלל משפטי: "אחרי רבים להטות", כלומר ההחלטה במשפט נקבעת על-פי רוב דעות.<br />
<br />
5."ודל לא תהדר בריבו" – אל תשא פנים לעני. העובדה שאדם עני, אינה מהווה הוכחה לצדקתו, כאשר הוא מתמודד משפטית מול אדם עשיר. כמו כן, אין לרחם עליו ולפסוק לטובתו רק בגלל שהוא עני ומסכן, בעוד העשיר חזק ויכול לדאוג לעצמו גם אם יפסיד במשפט. יש לשפוט על סמך העדויות והראיות.<br />
יש חוקרי מקרא הטוענים כי בפסוק נפלה טעות, והטקסט המקורי היה: "גדל לא תהדר בריבו". זאת על-סמך שלושה נימוקים: א – נימוק עריכתי. אם פסוק 3 עוסק בדל, הרי פסוק 6 עוסק באותו העניין עצמו, ויש כאן כפל רעיון.<br />
ב – נימוק רעיוני-חברתי. מטבעו של עולם לתת כבוד לעשיר ולחשוב, ולא לעני ולמסכן. <br />
ג – מקבילה תנכית. בויקרא, י"ט 15 נאמר: "לא תשא פני דל ולא תהדר פני גדול".<br />
<br />
6."לא תטה משפט אביונך בריבו" – בבואך לשפוט, אל תעשה זאת על-סמך מצבו הכספי של האדם.<br />
<br />
7."מדבר שקר תרחק" – כפשוטו. אל תתמוך בדברי שקר מכל סוג. (הערה – רצוי להפריך אחת ולתמיד טעות נפוצה: בעשרת הדיברות אין איסור לשקר! האיסור לשקר מקורו בפסוק זה.)<br />
<br />
8."נקי וצדיק אל תהרוג..." – מדובר כמובן ב"נקי" מן הבחינה המשפטית.<br />
<br />
9."ושוחד לא תיקח.." – השוחד גורם לשופט להיות "עיוור" ולא לראות את העובדות כהווייתן.<br />
<br />
10."וגר לא תלחץ.." – כפשוטו. גם לגר מגיע להישפט על-פי כללי הצדק הטבעי.<br />
<br />
<br />
<br />
'''פסוק 4 – השבת אבידה'''<br />
<br />
פסוקים 4 – 5 הם דוגמא לטעות בעריכה. הם השתרבבו אל תוך עשרת הדיברות לשופט בשער, ובכל<br />
<br />
מקרה, מקומם של הפסוקים הללו כאן, תמוה.<br />
<br />
עליך להחזיר לשונאך, קל וחומר לחברך, את רכושו שהלך לאיבוד. פגע = פגש (לדוגמא: פגוש ברכב)<br />
<br />
בדברים, כ"ב 1 – 3 מופיע עניין זה ביתר הרחבה.<br />
<br />
<br />
<br />
'''פסוק 5 – צער בעלי חיים'''<br />
<br />
אם תראה את חמור שונאך כורע תחת נטל משאו, חובה עליך לעזור לו, אפילו אם הדבר כרוך בטורח.<br />
<br />
<br />
<br />
'''פסוקים 10 – 11 – חוק השמיטה'''<br />
<br />
החוק, כפי שהוא מנוסח כאן, איננו מחייב שכל הארץ נשמטת בבת-אחת. <br />
רק על סמך הכתוב במקומות אחרים בתורה (ויקרא כ"ה, דברים ט"ו) אנחנו לומדים שזו הכוונה. <br />
נוסח החוק כאן כוללני מאד ואינו מפרט את העבודות האסורות בשנה השביעית, למעט זריעה ואסיף. <br />
כמו כן לא מוגדר כאן מעמדו של בעל השדה, או הכרם. <br />
האם יש לו 'עדיפות על אחרים לאסוף מיבוליו ופרותיו, או שמא השדות והמטעים הופכים להיות הפקר לכל? ההרשאה לבעלי החיים להיכנס לשדות ולכרמים הופכת בעצם את החוק לבלתי מעשי מכיוון שפירושו המיידי הוא חיסול הכרם!<br />
<br />
החברה הישראלית, בודאי בימי בית ראשון, הייתה חקלאית בעיקרה, וחוק השמיטה גזר בעצם רעב על כל האוכלוסייה! לא לחינם ניתן למצוא בתורה רמזים לכך שחוק השמיטה לא קוים במלואו!<br />
<br />
פרשנים וחוקרים מביאים שלושה נימוקים אפשריים לחוק השמיטה: האחד, נימוק דתי. האדמה שייכת לאלוהים, ושנת השמיטה היא "השבת" של הקרקע. השני: נימוק סוציאלי. מתן מזון לחסרי נחלה (נימוק זה נוגד את ההיגיון) והשלישי: חקלאי. השבתת האדמה לשנה, תביא לשיפור היבולים בעתיד.<br />
<br />
<br />
<br />
'''פסוק 12- שמירת השבת'''<br />
<br />
*ההנמקה לכך פה היא סוציאלית, וזאת בניגוד להנמקה שבעשרת הדיברות בספר שמות, שהיא הנמקה דתית.</div>Guy89https://www.sikumuna.co.il/index.php?title=%D7%AA%D7%A0%22%D7%9A&diff=20416תנ"ך2007-05-01T11:58:25Z<p>Guy89: </p>
<hr />
<div>__NOTOC__<br />
__NOEDITSECTION__<br />
<br />
'''דף זה מכיל את כל חומר הלימוד לבגרות בתנ"ך (2 יח"ל), ואף מעבר לכך.'''<br />
<br />
{{תיבה ירוקה|כותרת=תנ"ך<br />
|תוכן=<br />
<br />
===תורה===<br />
<br />
===בראשית===<br />
<br />
* [[בראשית פרק א']]<br />
* [[בראשית פרק ב']]<br />
* [[בראשית פרק ג']]<br />
* [[בראשית פרק ד']]<br />
* [[בראשית פרק ו']]<br />
* [[בראשית פרק ח']]<br />
* [[בראשית פרק ט']]<br />
* [[בראשית פרק י"א]]<br />
<br />
<br />
===שמות===<br />
<br />
* [[שמות כ' עשרת הדברות]]<br />
* [[שמות כ"א - חוקי עבד ואמה עבריים]]<br />
* [[שמות כ"ב - חוקים]] <br />
* [[שמות כ"ג]] <br />
<br />
<br />
===ויקרא===<br />
<br />
* [[ויקרא פרק י"ט]] <br />
* [[ויקרא פרק כ"ה]]<br />
<br />
<br />
===במדבר===<br />
<br />
* [[במדבר פרק ל"ה]]<br />
<br />
<br />
===דברים===<br />
<br />
* [[דברים פרק ה']]<br />
* [[דברים פרק ו']]<br />
* [[דברים פרקים י"ב -י"ד]]<br />
* [[דברים פרק י"ח]]<br />
* [[דברים פרק ט"ו]]<br />
* [[דברים פרק כ"ד]]<br />
<br />
<br />
<br />
===נביאים===<br />
<br />
===יהושע===<br />
<br />
* [[יהושע פרק ב']]<br />
<br />
<br />
===שופטים===<br />
<br />
* [[אבימלך]] - '''ספר שופטים פרק ח' פסוקים 30-35 ו - פרק ט' פסוקים 1-57'''<br />
* [[שופטים- פרקים י"ז,י"ח,י"ט]]<br />
<br />
<br />
===שמואל א'===<br />
<br />
* [[שמואל א' פרק א']]<br />
<br />
<br />
===שמואל ב'===<br />
<br />
* [[שמואל ב' פרק י"ב]]<br />
* [[השוואה בין השיר "על הרי גלבוע" של טשרניחובסקי לסיפור המקראי]]<br />
<br />
<br />
====מלכים א'====<br />
<br />
* [[מלכים א' פרק ג']]<br />
* [[מלכים א' פרק ח']]<br />
* [[מלכים א' -פרק י"א]]<br />
* [[מלכים א' -פרק י"ב]]<br />
* [[מלכים א' פרק ט"ז]]<br />
* [[מלכים א' - פרק י"ז]]<br />
* [[מלכים א' - פרק י"ח]]<br />
* [[מלכים א' - פרק י"ט]]<br />
* [[מלכים א' - פרקים י"ז-כ"א]]<br />
* [[מלכים א' -פרק כ"א]]<br />
<br />
<br />
====מלכים ב'====<br />
<br />
* [[מלכים ב'- פרק ב']]<br />
* [[מלכים ב' פרק ד']]<br />
* [[מלכים ב' - פרק ה' - ריפוי נעמן]]<br />
* [[מלכים ב' פרק י"ז - גלות ממלכת ישראל]]<br />
* [[פרקים י"ח - י"ט,מסע סנחריב]]<br />
* [[מלכים ב' פרק כ"א]]<br />
* [[מלכים ב' פרק כ"ב - הקדמה לפרק כ"ג]]<br />
* [[מלכים ב' פרק כ"ג]]<br />
* [[מלכים ב' פרק כ"ד]]<br />
* [[מלכים ב' - פרק כ"ה]]<br />
<br />
<br />
===ישעיה===<br />
<br />
* [[ישעיה פרק א']]<br />
* [[ישעיה פרק ה']]<br />
* [[ישעיה פרק י"א]]<br />
* [[ישעיה פרק מ']]<br />
* [[ישעיה פרק ס"ב]]<br />
<br />
<br />
===ירמיה===<br />
<br />
* [[ירמיה פרק א']]<br />
* [[ירמיה פרק ב']]<br />
* [[ירמיה פרק ז']]<br />
* [[ירמיה פרק י"ב]]<br />
* [[ירמיה פרק י"ח]]<br />
* [[ירמיה פרק כ']]<br />
* [[ירמיה פרק כ"ב]]<br />
* [[ירמיה פרק כ"ח]]<br />
* [[ירמיה פרק כ"ט]]<br />
* [[ירמיה פרק מ"ב]]<br />
* [[ירמיה פרק מ"ג]]<br />
<br />
<br />
===יחזקאל===<br />
<br />
* [[יחזקאל פרק כ"ב]]<br />
* [[יחזקאל פרק ל"א]]<br />
* [[יחזקאל פרק ל"ד]]<br />
<br />
<br />
====עמוס====<br />
<br />
* [[עמוס פרק ב']] <br />
* [[עמוס פרק ד']]<br />
* [[עמוס פרק ה']]<br />
* [[עמוס פרק ו']]<br />
* [[עמוס פרק ח']]<br />
<br />
<br />
===מיכה===<br />
<br />
* [[מיכה פרק ג']]<br />
<br />
<br />
===חגי===<br />
<br />
* [[חגי פרק ר']]<br />
<br />
<br />
===זכריה===<br />
<br />
* [[זכריה פרק ד']]<br />
* [[זכריה פרק ח']]<br />
<br />
<br />
<br />
===כתובים===<br />
<br />
===תהילים===<br />
<br />
* [[תהילים פרק ט"ו]]<br />
* [[תהילים פרק ק"ד]]<br />
* [[תהילים פרק קכ"ב]]<br />
* [[תהילים פרק קכ"ו]]<br />
* [[תהילים פרק קל"ז]]<br />
<br />
<br />
===משלי===<br />
<br />
* [[משלי פרק א']]<br />
* [[משלי פרק י']]<br />
<br />
<br />
====איוב====<br />
<br />
* [[איוב פרק א']]<br />
* [[איוב פרק ב']]<br />
* [[איוב פרק ג']]<br />
* [[איוב פרק ד']]<br />
* [[איוב פרק ז']]<br />
* [[איוב פרק ט']]<br />
* [[איוב פרק כ"ח]]<br />
* [[איוב פרק ל"ח]]<br />
* [[איוב פרק מ"ב]]<br />
<br />
<br />
===רות===<br />
<br />
* [[רות פרק ב']]<br />
<br />
<br />
===איכה===<br />
<br />
* [[איכה פרק א']]<br />
<br />
<br />
===קהלת===<br />
<br />
* [[קהלת פרק א']]<br />
* [[קהלת פרק ב']]<br />
* [[קהלת פרק ג']]<br />
<br />
<br />
===עזרא===<br />
<br />
* [[עזרא פרק א']]<br />
* [[עזרא פרק ב']]<br />
* [[עזרא פרק ג']]<br />
<br />
<br />
===נחמיה===<br />
<br />
* [[נחמיה פרק א']]<br />
* [[נחמיה פרק ה']]<br />
* [[נחמיה פרק ח']]<br />
<br />
<br />
===דברי הימים א' ודברי הימים ב'===<br />
<br />
* [[דברי הימים ב' פרק ל"ב]]<br />
<br />
<br />
<br />
====נושאים מסכמים: הסיפור המקראי====<br />
<br />
* [[מלאכת הסיפור במקרא / מ. וייס]]<br />
* [[הדמויות המשניות בסיפור המקראי / א. סימון]]<br />
* [[עלה קרח עלה קרה / י. זקוביץ']]<br />
<br />
<br />
===חוקי חמורבי===<br />
<br />
* [[הפתיחה והחתימה של חוקי חמורבי]]<br />
* [[חוק חמורבי 117]]<br />
* [[חוק חמורבי 282]]<br />
* [[חוק חמורבי 241]]<br />
<br />
<br />
===מושגים===<br />
<br />
* [[חוזה בין לא שווים]]<br />
* [[תקנת הפרוזבול]]<br />
* [[קרב קרקר]]<br />
* [[חוקי החיתים]]<br />
* [[כתובת "נקבת השילוח"]]<br />
* [[מנסרת המכון המזרחי בשיקאגו]]<br />
<br />
----<br />
* [[מושגים בתנ"ך]]<br />
<br />
}}<br />
----<br />
<br />
{| style="border:4px solid #caff70;padding:1em;background-color:#efffb5;width:100%;"<br />
|-<br />
|<br />
'''קישורים מומלצים''':<br />
<br />
*[http://www.sikumuna.co.il/sikumim/tanach.pdf קובץ PDF של כל הסיכומים בתנ"ך]<br />
*[http://kodesh.snunit.k12.il/i/t/t0.htm התנ"ך כולו]<br />
|}</div>Guy89